הגירה חוקית ובלתי חוקית לישראל ותפיסת הציבור הישראלי

תקציר העבודה:

מאז סיום מלחמת העולם השנייה ועד לסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, שינתה ההגירה הבינלאומית את פניה בהיבט עוצמתה דרך שני מוקדי דרך עיקריים: הראשון, אשר התחיל בשנת 1945 והסתיים בשנות ה-70, התקיים מתוך אסטרטגיה כלכלית מודעת של בעלי ההון להתרכז ולהשקיע בייצור ובתעשייה בגבולות המדינות המתועשות והמפותחות. במסגרת שלב זה, התרבו גורמי המשיכה של המדינות המערביות בעיני אזרחי המדינות הלא מפותחות מה שאפשר בסיס פורה לתנועה מאסיבית של מהגרי עבודה ומשפחות מהגרים ממדינות הפריפריה למדינות המערב (Castles & Miller, 1998).
על פי Castles & Miller (1998), תהליכי הגירה אלו ביחד עם השינויים בשוק העבודה והתפתחותו (בעיקר בהיבטים טכנולוגיים ובסקטור השירותים), היוו למעשה את הקרקע להופעת השלב השני בתופעת ההגירה הבינלאומית שתחילתה בשנות ה-70 המוקדמות וסופה בשנות ה-90 המאוחרות. אולם, כיום אנו עדים לתופעת הגירה שונה בתכליתה- הגירת פליטים. הגירה זו, הינה של אזרחים אשר לרוב בורחים מארץ מוצאם אל מדינה אשר תקנה להם אפשרות מחיה טובה יותר ותאפשר להם להתקיים בכבוד ובתנאים מיה סבירים ותשלב אותם בתעסוקה ובחברה אפילו באופן חלקי.
הגירה הינה תופעה סוציו-כלכלית המתבטאת בהגירתם של אנשים המבקשים למצוא את פרנסתם במדינה שאינם אזרחיה או תושביה הקבועים. הגירת עובדים בלתי חוקיים איננה תופעה ייחודית לישראל, אלא מהווה חלק מתופעה גלובלית של הגירת עובדים בין-לאומית אשר הולכת ומתרחבת בעת האחרונה. יש הטוענים כי תהליכי הגלובליזציה והתחרות הגלובלית על השווקים בשנים האחרונות מאיצה את קצב האוטונומיה ובכך את האבטלה וכן את הצורך בעובדים הזרים. נהוג לדבר, כשדנים בנושא זה, על גורמי משיכה מזה וגורמי דחייה מזה. גורם הדחייה העיקרי המניע אנשים לעזוב את ארצותיהם הוא אבטלה כרונית- חוסר אפשרות להתפרנס. על זאת אפשר להוסיף במקרים מסוימים מצב פוליטי מעורער, חוסר ביטחון אישי, אפליה על רקע דתי או אתני, ועוד. גורם המשיכה העיקרי הוא התקווה למצוא עבודה ששכרה בצדה, וכן התקווה להשתלב באורח החיים העשיר והמגוון של העולם המפותח, והסיכוי להעניק לצאצאים עתיד טוב יותר (פישר, 1999; הלפרין, הירש-הפלר ו קנטי-נסים, 2006).
על אף הרצון לתמוך בהגירה בעידן גלובליזציה ולאפשר למיעוטים ממדינות עוני שונות חיים טובים יותר במדינה זרה, להגירה זו ישנן השלכות רבות על המדינה אליה היגרו. מחקר זה יעסוק בבחינת השפעת העובדים הזרים על המשק הישראלי בהיבטים של תעסוקה בענפים שונים ויבחן את תפיסת האזרח הישראלי כלפי העובדים הזרים בארץ בהיבטים שונים. לפיכך, בחלק הראשון של מחקר זה אסקור את תופעת העובדים הזרים בארץ, את השתלבותם והשפעתם על ענפי החקלאות הבניין והסיעוד ולבסוף אציג את עמדות ותפיסות הציבור והממשלה כלפי הגירה בלתי חוקית לישראל.
עקב תיאור מציאות בעיית העובדים הזרים בישראל ומתן הרקע בנושא, בחרתי להתמקד בשאלת המחקר: כיצד משפיעים המהגרים והפליטים הבלתי חוקיים על מדינת ישראל מהפן המדיני החברתי והכלכלי ומהי תפיסת הציבור והממשלה כלפי מהגרים ופליטים אלה?
בחרתי לעסוק בנושא זה בשל העובדה כי לאורך העשור הקודם חווינו במדינת ישראל גל עליה רחב של פליטים אל תוך גבולות המדינה ועד שלא הוקמה גדר הפרדה בין ישראל ומצרים כל יום נכנסו אלפי מהגרים אל המדינה במטרה להשתקע כאן ולעבוד. כיום, נדרשת מדינת ישאל להתמודד עם אלה שחצו את הגדר ורוצים להשתקע בארץ.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. הגירת עובדים לישראל
3. עובדים חוקיים ובלתי חוקיים בישראל
3.1 עובדים זרים עם היתר עבודה
3.2 עובדים זרים ללא היתר עבודה
4. התמודדות השלטון עם עובדים זרים בישראל
5. תפיסות ועמדות הציבור כלפי הגירה בלתי חוקית
6. מסקנות
8. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

ישראל · הגירה · חוק · תפיסת הציבור · אזרחים · שלטון · מהגרים · עבודה · כלכלה · פרנסה · מיעוטים · עוני · עובד זר · חקלאות · סיעוד · תעסוקה · מסתננים · מדיניות הגירה · תעסוקה · קסנופוביה · שוק העבודה · עובדים זרים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הגירה חוקית ובלתי חוקית לישראל ותפיסת הציבור הישראלי", סמינריון אודות "הגירה חוקית ובלתי חוקית לישראל ותפיסת הציבור הישראלי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.