עבודות [1-9] מתוך 197 :: [עמוד 1 מתוך 22]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>

 

עבודה מס' 70365 SHOPPING CART DISABLED
מוטיבציות בציונות מרוקו במאה ה-20, 2013.
המוטיבציות הפנימיות והחיצוניות של יהדות מרוקו במאה ה-20 אשר הובילו לתהליכים שונים; בהם עלייה לארץ ישראל.
8,491 מילים (כ-26 עמודים), 25 מקורות, 84.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תיחום הזמן בו תעסוק העבודה הנו בין תחילת המאה ה-20 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948, תיחום זה יאפשר בחינה והבנה של מקורות ובסיס התנועה הציונית, ולאחר מכן לעקוב אחר התפתחותן של המוטיבציות השונות -"פנימיות" ו"חיצוניות" - והשפעתן על התנועה והעשייה הציונית. סיום התיחום הנו בשנת 1948 מכיוון שעם ההכרזה על מדינת ישראל - "נפל דבר" וניתן לומר שכל משוואה אשר התקיימה עד אז לא קיימה עוד את החוקים של עצמה - כלומר כוח המשיכה של ה"מדינה הקיימת" כמוטיבציה "חיצונית" מחקה בן יום את כל המוטיבציות ה"פנימיות" הכמיהה וערגה ל"מדינה שבדרך".
בפרק הראשון אסקור את התפתחותו של היישוב היהודי במרוקו מראשית ועד אמצע המאה ה-20. פרק זה יכלול סקירה דמוגרפית, תרבותית, חברתית, כלכלית ופוליטית בתקופות השונות. פרק זה יהווה בסיס להבנה של הפרק השני בו אבחן את התפתחותה של התנועה הציונית ואת השפעת תנועות הנוער, אציג את הגורמים המעכבים והמתנגדים לציונות ואבחן את השפעת שליחי מדינת ישראל אל הציונות במרוקו.
בפרק השלישי אעסוק בבחינת  שאלת המחקר של עבודה זו - מהיכן נבעו המוטיבציות להתחלת וקיום התנועה הציונית במרוקו? האם אלו מוטיבציות מן ה"חוץ" או מן ה"פנים"?. האם מקורות המוטיבציה הנה במלחמת העולם השנייה על אסונותיה, אולי דווקא במשטר הצרפתי על איסוריו או שמא "דרבוניו", אולי זו הכמיהה של יהודי המקום לאדמת ארץ ישראל?, ושמא ללא השליחים מארץ ישראל הצעירה לא הייתה מתפתחת ציונות שכזו בקהילה היהודית במרוקו?.

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. קווים לאופיו והתפתחותו של היישוב היהודי במרוקו
תמורות התקופה הקולוניאלית
תמורות ממלחמת העולם השנייה עד 1948
3. התפתחות התנועה הציונית במרוקו
תחילת המאה ה- 20 - טרם הכיבוש הצרפתי
תקופת הכיבוש הצרפתי עד ההכרזה על הקמת מדינת ישראל
4. ניתוח התנועה הציונית במרוקו
סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
היהודים הגיעו למרוקו במאה הראשונה לספירה. ואוכלוסייה זו כללה רבדים תרבותיים רבים, החל מרובד ברברי אשר התגיירו(1), המשך במהגרים מארץ ישראל שבאו בעקבות הפניקים והרומאים ומהגרים מחצי האי ערב ומאזורים שכנים, אשר הגיעו לאחר כיבוש מוסלמי במאה השביעית, ולבסוף, מגורשי ספרד משנת 1942. לקבוצות אלו נוספו יהודים ממוצא צרפתי, פולני, רוסי ותורכי אשר התיישבו במרוקו מהמחצית השנייה של המאה ה- 19.
 
עבודה מס' 70207 SHOPPING CART DISABLED
נשים בראשית הציונית, 2014.
היחס של ראשי הציונות לתפקידה של האישה בציונות והשוואה עם המציאות של הנשים בארץ ישראל, בעיקר נשות העלייה השנייה.
3,844 מילים (כ-12 עמודים), 19 מקורות, 439.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בעבודה זו אבדוק את היחס של ראשי הציונות, כגון הרצל, נורדאו ואחרים, לתפקידה של האישה בציונות, ואשווה את האידיאל הנשי שהם מדברים עליו עם המציאות של הנשים בארץ ישראל, בעיקר נשות העלייה השנייה. יש לעבודה זו שתי שאלות: האחת, איזה מין אידיאל נשי הציגו ראשי הציונות? אילו תפקידים הם רצו לתת לנשים? השאלה השנייה היא האם החזון של אותם הוגים התממש בפועל? מה קרה בפועל עם הנשים בארץ ישראל והאם זה תואם את מה שההוגים תכננו?
גילת גופר טוענת שנשיות מתעצבת בשני ערוצים: ערוץ ההתנסות וערוץ האידאל. בערוץ ההתנסות הנשים נאבקות על המקום הממשי שלהן בעשייה בחברה שהן חיות בה. בערוץ האידאל נוצרות תבניות אידיאולוגיות ואנטי-אידיאולוגיות שיוצרות דימויים נשיים חיוביים או שליליים. רוב מה שידוע לנו על נשים בתקופת העלייה השנייה מגיע מגברים שכן נשים כמעט ולא כתבו בשל חוסר ידיעת השפה, ולכן קשה לבחון כיצד נשים פעלו בשביל לקדם את האידיאל הנשי הרצוי להן. על כן עלינו להסתפק בכתבי הגברים של התקופה שמדווחים על שני הערוצים, ההתנסות והאידיאל.

ראשי פרקים:
מבוא
פרק ראשון - מעמד הנשים והתפקיד שלהן באידיאל הציוני
פרק שני - פעילות נשים בארץ ישראל בעלייה השנייה
פרק שלישי - הפער בין הרצוי למצוי
סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
כדי להבין את הדימוי של האישה האידאלית באוטופיה הציונית יש לבחון תחילה את השינויים שחלו בדימוי העצמי הגברי ובזהות המינית שלו. הוגי הציונות שקדו רבות על יצירת הגבר היהודי החדש, יותר מאשר על דמותה של האישה היהודייה החדשה. כתנועה של לאומיות מתחדשת שנלחמה בתדמית השלילית של היהודי הדגישה התנועה את היכולת של היהודים למלא תפקידים גבריים. התרבות האירופאית הבנתה את העם היהודי במונחים של נשיות קולקטיבית, ובעצם תיוגה של היהדות כנשית היה משום השפלה לאומית. היהודי המומר אוטו וינגר מבטא את התפיסה המזהה את היהדות עם הנשיות בספרו מין ואופי משנת 1903:
 
עבודה מס' 70041 SHOPPING CART DISABLED
הביל"ויים של גדרה, 2014.
סוגיית היחסים בין גדרה הביל"ויית לבין שכניה הערבים.
4,227 מילים (כ-13 עמודים), 11 מקורות, 439.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
במסגרת הקורס, בחרתי לעסוק בנושא: "סוגיית היחסים בין גדרה הביל"ויית לבין שכניה הערבים". הנחת היסוד, שליוותה אותי לאורך כתיבת העבודה, הייתה שהביל"ויים, שעלו לארץ ישראל מרוסיה, שמו להם למטרה להקים התיישבות בארץ ישראל, תוך שמירה על ערכים סוציאליים, שהביאו עמם מרוסיה. אמנם הם נתקלו בקשיים רבים לאורך הדרך, כולל: יחסים לא טובים, בלשון המעטה, עם השכנים הערבים, אולם בסופו של יום, הם הצליחו ולו במעט, להשיג את מטרתם ולשנות את פני המציאות הקיימת בארץ ישראל.
מבנה העבודה: פרק ראשון יעסוק בתנועה הביל"ויים בכלל ובאידיאולוגיה שלהם בפרט. הפרק השני יעסוק בהתיישבות של הביל"ויים במושבה גדרה; הפרק השלישי יעסוק באינטראקציה בין הביל"ויים לפלחים הערבים. הפרק הרביעי יעסוק בהתפתחותה של המושבה לאורך השנים.
חשוב לי להדגיש, כי אחד הקשיים שבהם נתקלתי במהלך העבודה הוא שחלק גדול מהמקורות (הכתובים והמקוונים), העוסקים בתנועת הביל"ויים, מתמקדים בעיקר בקשר שבין הביל"ויים לראשון לציון ופחות בקשר שבין הביל"ויים לגדרה. למשל: באתר "המליץ" (בהמשך להמלצת המרצה) רוב כתבי העיתונות שמופיעים באתר עוסקים בביל"ויים ובראשון לציון: "היום חוגגים לראש לציון את יובל החמישים", "אני בגולה וליבי במולדת" (יובל לראשל"צ), "מייסדי ראשון לציון", "שירי הביל"ויים והמתיישבים הראשונים בראשון לציון" ועוד.

תוכן עניינים:
מבוא
"בית יעקב לכו ונלכה"
ההתיישבות בגדרה
הקשיים במהלך ההתיישבות
הביל"ויים הפלחים הערבים
סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
הקבוצה הראשונה של הביל"ויים הגיעה ליפו ביום י"ט בתמוז תרמ"ב, 6 ביולי 1882, אך ציפתה להם עדיין דרך ארוכה ומלאת חתחתים להשגת מטרתם הראשונה, והיא: מושבה משלהם. כעבור שנתיים וחצי לנדודיהם נרכשו 3,000 דונם בכפר הערבי קטרה, וביום כ"ו בכסלו תרמ"ה, בנר שני לחנוכה, ה-14 בדצמבר 1884, עלו ראשוני הביל"ויים על הקרקע, ויסדו את המושבה גדרה(13).
 
עבודה מס' 70026 SHOPPING CART DISABLED
אומנות ואדריכלות בארצות האיסלאם - קרמיקה ארמנית בירושלים, 2009.
דיון בקרמיקה הארמנית בירושלים תוך בחינת הקהילה הארמנית בירושלים.
8,252 מילים (כ-25.5 עמודים), 18 מקורות, 384.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בעבודה זו נעסוק בקרמיקה ארמנית בירושלים תוך בחינת הקהילה הארמנית בירושלים, סקירת הרקע ההיסטורי של העם, הגעתו לירושלים החל מהמאה החמישית עד העליות העכשוויות יותר מראשית המאה ה-20 ומאפייניה השונים של יצירת הקרמיקה הארמנית בכלל ובירושלים בפרט. לאורך העבודה ננסה לענות על השאלה מדוע אמנות הקרמיקה הארמנית המייצגת כישרון רב ואומנים בחסד לא קיבלה מעולם מקום מרכזי בירושלים ונבלעה בתוכה על אף קיומה של קהילה ארמנית ענפה בירושלים לה שורשים עוד מהמאה החמישית לספירה, תוך בחינת ההיבטים השונים שהעלנו כאן. כפי שהצגנו בפרק המבוא, אמנות האסלאם עת עלייתו לשלטון במאות השישית והשביעית לספירה שאבה ממקורות נוצריים רבים כמו גם ממקורות שונים שהיו קיימים באזורים הנכבשים (דוגמת האבן והמתכת). גם אמנות הקרמיקה הארמנית שאבה מקורותיה ממוטיבים נוצריים, מוסלמים, ובקרמיקה המודרנית ניתן גם לראות מוטיבים ארץ-ישראלים רבים. יחד עם הקווים הדומים באמנות האסלאם ואמנות הקרמיקה הארמנית, ישנו גם שוני רב אך לאורך העבודה נתמקד באמנות הקרמיקה הארמנית עצמה ולא בבידולה מאמנות האסלאם. כפי שציינו קודם לכן, מכיוון שאמנות האסלאם שאבה רבות ממוטיבים נוצריים, אין זה מפתיע כי ישנם קווי דמיון רבים בין שני סוגי האמנות הללו ולא ניתן לשלול את ההשפעה של אמנות זו על האחרת.

תוכן העניינים:
מבוא: אומנות המזרח הקרוב במאות ה-6 וה- 7
הגדרת נושא ושאלה מרכזית
פרק 1 - רקע: העדה הארמנית
פרק 2 - הגעת הארמנים לישראל/ירושלים (מהמאה ה-5 ועד המאה ה-21)
פרק 3 - קרמיקה ארמנית
פרק 4 - קרמיקה ארמנית בירושלים: מוטיבים מרכזיים
דיון בממצאים ומסקנות
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
מקורם של הארמנים מצוי כפי הנראה בשבטים שישבו באזור אנטוליה (אסיה הקטנה) כ-3,000 שנים לפני ספירת הנצרות, ועד המאה ה-20 היו מרוכזים ברצועה המשתרעת מדרום אנטוליה עד מזרחה, לאורך אסיה הקטנה, עד הקווקז, אזורים הידועים כיום כבריה"מ לשעבר (אולמרט, 1986). במקורות יוונים ופרסיים ניתן למצוא עדויות עוד מהמאה ה-6 לפנה"ס המתעדות התיישבות ארמנית משמעותית באזור זה הקרוי רמת ארמניה. באותה העת התפתחה העיר ואן ולאחריה ירוואן, עיר הבירה של ארמניה כיום. רמת ארמניה מצויה בגובה ממוצע הגבוה מ-1,800 מטר ושטחה של ארמניה ההיסטורית וההררית מתפרש על כ-380,000 קמ"ר וכיום 90% ממנו ריק מארמנים (אורון, 1995).
 
עבודה מס' 69893 SHOPPING CART DISABLED
ששבצר וזרובבל - שורשיהם, פעולותיהם ועליות בהנהגתם., 2012.
גישות שונות לגבי מקורם וזהותם של ששבצר וזרובבל.
6,960 מילים (כ-21.5 עמודים), 13 מקורות, 274.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
במוקד מחקר זה עומדות שתי דמויות האחראיות על שני גלי העליה הראשונים מגלות בבל לישראל - ששבצר וזרובבל. דמויות אלה היו שליטי ישראל מטעם השלטון הפרסי. עם זאת, במחקר ההיסטורי ישנה מחלוקת הנוגעת לשורשיהם וזהותם של המנהיגים. שכן, יש הטוענים ששבצר וזרובבל הינם אדם אחד. טענה זאת מבוססת על תפיסות של רבנים מתקופת ימי הביניים. למרות זאת, מקובל על ידי רוב החוקרים לראות בששבצר וזרובבל כשתי דמויות שונות.
מטרת מחקר זה הינה לבדוק גישות שונות לגבי מקורם וזהותם של ששבצר וזרובבל. בנוסף לכך, לבדוק את פעולותיהם בארץ ישראל כשליטי הארץ וכמנהיגים של העולים מבבל. מתוך כך, גם למצוא מענה לשאלת מחקר: האם ניתן לראות בעליית ששבצר ובעליית זרובבל כגל עליה בודד? השערת מחקר גורסת, שעל אף קיומם של קווי דמיון לא מעטים בין גלי העליות, קיימים גם הבדלים לא מעטים ביניהם ועל כן, מדובר בגלי עליה שונים.
על מנת לתת מענה למטרות המחקר ולענות על שאלת המחקר, המחקר יחולק לחלקים הבאים: פרק ראשון יתאר את ששבצר - שורשיו ופעולותיו, וזאת תוך כדי התייחסות לגישות שונות הנוגעות לגביו; פרק שני יתאר את שורשיו ופעולותיו של זרובבל, תוך כדי התבססות על ספרות מחקרית רלוונטית; ופרק שלישי יציג ניתוח השוואתי בין שני גלי העליה (עליית ששבצר וזרובבל). לבסוף, יוצג פרק של דיון ומסקנות אשר יסכם וייתן מענה לשאלת המחקר.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א': ששבצר: שורשיו ופעולותיו
פרק ב': זרובבל: שורשיו ופעולותיו
פרק ג': עליית ששבצר וזרובבל - ניתוח השוואתי
דיון ומסקנות
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
מכיוון שמעטות ומקוטעות הן הידיעות מקראיות על ששבצר, אין אנו יכולים לדעת על סמך מקורות אלה, על ייחוסו ולא את שם אביו. כמו כן, קיים גם קושי לקבוע את תוארו המדויק. האם הוא היה "נשיא" או "פחה"? יתכן ומדובר בתיאור הנוגע למשרה אחת, אך גם ניתן לשער שאלה הן משרות שונות. עם זאת, מקובל במחקר לראות בששבצר כמושלה של הארץ מטעם שלטון פרס. שכן, בעזרא ה' בפס' י"ד צוין:
 
עבודה מס' 69713 SHOPPING CART DISABLED
מנזר מרטיריוס ח'רבת מרסס (מרצץ), מעלה אדומים, 2013.
מקורות ספרותיים, ממצאים ארכיאולוגים, הסטוריה והווה.
2,919 מילים (כ-9 עמודים), 7 מקורות, 164.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
העבודה כולל שלושה פרקים:
חלק א' - סקירה ספרותית: עיבוד המקורות הספרותיים ההסטוריים המתארים את המנזר המדובר, את הנזיר המייסד ונזירים חשובים אחרים הפועלו
חלק ב'- הממצא הארכיאולוגי מהמנזר והעמדתו מול המקורות הספרותיים: הממצאים הארכיאולוגיים, משמעותם להבנת הסטוריית המנזר ושילובם עם הסקירה הספרותית
חלק ג' - קווי יסוד בהסטוריה של המנזר (מגן והיזמי, תשמ"ו, 65-66): הסטוריית המנזר למן הקמתו במאה ה-5 לסה"נ ועד היום.

מתוך העבודה:
ספרות הקדושים ההגיוגרפית, שהחלה עם כתביו של אתנסיוס אודות חייו של הנזיר אנטוניוס בשנת 356 לסה"נ, היא המקור ההסטורי המרכזי ממנו ניתן ללמוד אודות הנזירים במרחב הנוצרי בתקופה הביזנטית ומאוחר לה. עם זאת, הכתבים שנכתבו בתקופה זו ועד תחילת המאה ה-5, נכתבו אודות מרטירים, נזירים/קדושים שנפטרו. הפעם הראשונה שנכתבה ביוגרפיה אודות נזיר, בעודו בחיים, כלומר מקדשת את פועלה של הדמות בעודה פועלת, הייתה בפרסום "חיי נזירים במדבר יהודה" של קירילוס מסקיטופוליס. קירילוס היה נזיר, שבעת שהייתו ב"לאורה הגדולה", כתב על נזירים חשובים שפגש בחייו, על חיי הנזירות ועל תהליכים ומאורעות הסטוריים הקשורים באישים שתיאר. חיבוריו של קירילוס מסקיטופוליס מהווים מקור ראשוני ועיקרי ללימוד תופעת הנזירות בכללותה ובפרט על מרטיריוס, המנזר שהקים ועל הנזירים החשובים שחיו בו.
 
עבודה מס' 69607 SHOPPING CART DISABLED
זיהוי היסטורי וארכיאולוגי של כפר סבא, 2012.
סקירת מקורות היסטוריים וארכיאולוגיים הממקמים את עמק כפר סבא והעיר כפר סבא של היום על המפה ההסטורית של ישראל.
2,542 מילים (כ-8 עמודים), 14 מקורות, 87.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
כפר סבא של ימינו הינה עיר מרכזית בדרום השרון, בפתח עמק המרזבה, המאכלסת כ-100 אלף תושבים בקירוב. תולדותיה אינם מתחילים בייסוד המושבה היהודית בשם זה ב-1903 ואין לראות בה ובשמה הנוכחי המשך ליישוב הערבי כפר סאבא, שהתקיים עד 1948, בשולי המושבה ממזרח. לכפר סבא הסטוריה רבת שנים הנמשכת למעלה מאלפיים שנים ברציפות והיא נזכרת במקורות הסטוריים רבים. בשנת 1972 הוחל במעקב שיטתי אחר שרידיה הקדומים, נערכו חפירות שהעלו מידע ארכיאולוגי עשיר ויחד עם המקורות ההסטוריים, הם מאפשרים לשחזר את תולדותיה.
בעיר דהיום, מצויים 3 אתרים ארכיאולוגיים: תל כפר סבא הקדומה (ה'ערבית'), קבר בנימין (נבי ימין) במזרח וח'רבת סאביה במערב. לאתרים קבר בנימין, תחנת דרכים שמתוארכת לתקופה הרומית וחשיבותה רבה, וח'רבת סאביה שמתוארכת למאה ה-3 לספירה והוקמה בגבעות החמרה4 במסגרת התיישבות חקלאית-תעשייתית, חשיבות מכרעת ומשמעות רבה בהתפתחות תחומה של העיר כפר סבא הקדומה. עם זאת, עקב ריבוי המקורות ההסטוריים והממצאים, אציג בעיקר את אלו הקשורים ישירות בתל כפר סבא הקדומה שהיא במרכז ענייננו.

העבודה אינה כוללת תוכן עניינים או מבוא אלא מובאת בצורת מאמר סיכומי ממצה.

מתוך העבודה:
וילנאי (1956) גם הוא, זיהה את כפר סבא עם הכפר הערבי מהתקופה העות'מנית שניטש במלחמת העצמאות. עם זאת, רוב החוקרים דאז (meisler, 1935; אבי-יונה, 1962; ועוד) נוטים לזהות את כפר סבא עם ח'רבת סאביה, כנראה בעיקר בגלל המחסור בשרידים עתיקים באיזור התל עליו ישב הכפר הערבי.
 
עבודה מס' 69497 SHOPPING CART DISABLED
דפוסי תקשורת כבבואה ליחסים חברתיים בחברה השבטית הקדם מלוכנית, 2012.
מה היו ערוצי התקשורת בחברה השבטית בתקופת המקרא.
10,544 מילים (כ-32.5 עמודים), 26 מקורות, 439.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
נושא העבודה הוא "דפוסי תקשורת כבבואה ליחסים חברתיים בחברה השבטית". הנושא בא לחשוף את דפוסי התקשורת העיקריים שהיו בחברה השבטית ומה ניתן ללמוד מדפוסים אלה על משמעויותיהם החברתיות.

מטרות העבודה:
1] לבדוק באילו דפוסים לאיסוף מידע ולהעברת מסרים השתמשה החברה השבטית בתקופה הקדם מלוכנית בישראל (ראה הספרים בנושא העבודה).
2] לבדוק כיצד השתקפו היחסים החברתיים בשימוש בדפוסי תקשורת אלה.

משתני המחקר:
- משתנה הבלתי תלוי - דפוסי תקשורת: דרכי איסוף מידע, דרכי העברת המסר וכליו, מקומות לאיסוף מידע ולהעברת מסרים.
- המשתנה התלוי - טיב היחסים שנוצרו עקב שימוש בדפוסי התקשורת השונים.

ביסוד העבודה עומדת הנחה, כי דפוסי התקשורת הם ראי של יחסים חברתיים. חשיפת דפוסים אלה יכולה לתרום להבנת מהות היחסים בתוך החברה.

הניסיון ללמוד על החברה השבטית בתקופת המקרא בטרם ביסוס המלוכה בישראל מזווית ראייה של חקר התקשורת יכולה להניב תוצאות שלא ניתן להשיגן בדרכי מחקר אחרות, לתרום בהבנת הרקע של המציאות שמאחורי הטקסט המקראי ולהוסיף מידע על החברה השבטית בתקופת טרום המלוכה בישראל.

העבודה מבוססת על ליקוט חומר היסטורי של ניתוח תוכן מתוך ספרי המקרא - בראשית, שמות, במדבר, יהושע ושופטים.
שיטת המחקר בעבודה היא צירוף של כלי מחקר בחקר המקרא עם שיטות מחקר בתחום התקשורת. כלי המחקר המקובלים במקרא שיעשה בהם שימוש הם פרשנות מסורתית ומדעית וניתוח ספרותי. השיטה לחקר הנושא תהיה באמצעות ניתוח כל המידע שמשתמע מידיעות אלה ושילובו במסכת כולה תוך הסתייעות בממצאים ארכיאולוגיים והיסטוריים.
העיסוק במידע המשרת את מטרות המחקר יעשה באמצעות זיהוי דפוסי התנהגות, מציאת תופעות אופייניות וחשיפת מנהגים שהם מעבר לטקסטים כתובים ומעבר לאירועים המתוארים בספרי המקרא. בעבודה הנוכחית אבחן את המושג תקשורת (מסר, מען-מוען, ערוץ, כלים להעברת אינפורמציה ולאיסופה ועוד) ומאפייניו כפי שהיא באה לידי ביטוי בחברה השבטית בתקופה המדוברת. לדוגמה, על פי המסופר בספר שופטים, הזעיקו המנהיגים את הלוחמים באמצעות שופר: "ויהי בבואו ויתקע בשופר בהר אפרים, וירדו עימו בני ישראל מן ההר והוא לפניהם" (שופטים ג' 27), "ורוח ה' לבשה את גדעון, ויתקע בשופר ויזעק אביעזר אחריו" (שופטים ו' 34) ובאמצעות שליחים: "ומלאכים שלח בכל מנשה, ויזעק גם הוא אחריו, ומלאכים שלח באשר ובזבולון ובנפתלי" (שופטים ו' 35).

תוכן עניינים:
- הקדמה
- פרק ראשון: מבוא
- פרק שני: דפוסי תקשורת - מהם?
- פרק שלישי: העברת מסרים -
     3.1  העברה בחלל - סימון קולי-חזותי.
     3.2  העברה על פני האדמה - העברת מסרים ע"י שליחים.

- פרק רביעי: איסוף מידע צבאי
     4.1  פעלים לאיסוף מידע צבאי.
     4.2  תיאורי ריגול.
     4.3  סוגי ריגול.

- פרק חמישי: מקומות מפגש לאיסוף מידע ולהעברת מסרים
      5.1  השער
      5.2  הבאר והמעיין
      5.3  המקדש

- פרק שישי: קוים לחיי החברה השבטית
     6.1  היבט חברתי
     6.2  היבט תרבותי-אתני
     6.3  היבט כלכלי
     6.4  היבט צבאי

- פרק שביעי: האם יש קשר בין אורח חיי החברה השבטית לדפוסי התקשורת שננקטו?

- פרק שמיני: סיכום
- ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
תקשורת היא תהליך חברתי המהווה חלק נפרד מהפעולות היומיות של האדם. תקשורת היא תהליך חברתי מכיוון שהתהליך מתרחש בין בני אדם, שניים או יותר. התקשורת היא הדבק המלכד את מרכיביה של כל קבוצה חברתית. היא תנאי הכרחי לקיומה של כל חברה, כיוון שרק באמצעותה יכול היחיד לחרוג מתוך עצמו אל סביבתו. המטרה של התהליך היא העברת מסרים. המסר מהווה את התוכן של תהליך התקשורת(4).
 
עבודה מס' 69449 SHOPPING CART DISABLED
יחסי יהודים וערבים כפי שנשתקפו בעתון דבר- שנת 1933, 2011.
סקירת ידיעות חיוביות ושליליות בנושא.
5,106 מילים (כ-15.5 עמודים), 2 מקורות, 274.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
שנת 1933 בארץ ישראל המנדטורית היא השנה שבה בחרתי לבחון את מרקם היחסים שבין יהודים וערבים. בעבודה זו אתמקד בזיקות החיוביות והשליליות שבין הערבים ליהודים על רקע השלטון המנדטורי בארץ ישראל, בהיבטים האזרחיים/ פליליים/ לאומניים ובתחומי עניין משותפים לשני הצדדים בהיבט הכלכלי/ תרבותי/ שלטוני. לצד כל אלה תבחן האינטראקציה כיצד שני הסקטורים (יהודי וערבי) כשחקנים ראשיים התנהלו זה לצד זה בממשקים שונים מול השלטון המנדטורי.
הליך ביצוע העבודה התבצע באמצעות סריקת העיתון דבר- דרך אתר האינטרנט של כל שנת 1933. הליך שני- איתור הידיעות שעסקו ביחסי יהודים ערבים על פי סדר כרונולוגי חודשי של אותה שנה מינואר ועד דצמבר 1933. הליך שלישי- איסוף ומיון ידיעות בעלות זיקות חיוביות ושליליות וסיווגן לפי קטגוריות שונות.
סדר הבאת הידיעות החיוביות והשליליות בעבודה זו  יובא על פי סדר כרונולוגי בחלוקה לזיקות חיוביות ולאחריו הזיקות השליליות. הידיעות צוטטו והועתקו כפי שנשתקפו במערכת עיתון דבר ברוח אותה תקופה וברוח אותה שפה. ייתכנו מילים והגיות שונות של מילים שאינן שגורות בפינו בימינו אנו. צורת הכתיבה ותוכן הידיעות תשתקפנה כפי שהוצגו במקור.
במהלך סריקת הכתבות נמצאו ידיעות והתבטאויות שצוטטו ע"י עיתון דבר מתוך העיתונות הערבית של אותה תקופה, ידיעות אותם בחר כותב המאמרים לשתף את ציבור קוראיו נוכח שלל אירועים שנגעו במשותף ובמחלוקת בין יהודים לערבים.
בטרם נצא אל המסע במנהרת הזמן לעבר שנת 1933 תינתן התייחסות רקע לתקופה בה עוסקת עבודה זו ואת המאפיינים החשובים שאפיינו את אותה שנה בה בחרתי להתמקד וכרקע משלים תינתן סקירה קצרה והיסטוריוגרפית על עיתון דבר. הערת אגב- ישנן ידיעות שנמצאו בראשית שנת 1933 עם זיקה לאירועים שהיו קשורים או שהתרחשו בשלהי סוף שנת 1932.

מקורות:
ד"ר אביגיל פז-ישעיהו, שנות השלושים והעליה החמישית, http://tnuathaavoda.info/zope/home/1/b448_44/
ויקפידיה - אנציקלופדיה חופשית / עיתונות היסטורית- עיתון דבר
ארכיון דבר: http://jpress.org.il/Default/Skins/TAUHe/Client.asp?Skin=TAUHe&enter=true&sPublication=DAV&Publication=DAV&Hs=advanced&AppName=2&AW=1351437251695

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. רקע היסטורי- אירועים מרכזיים בשנות ה-30
3. עיתון דבר- סקירה היסטוריוגרפית של העיתון
4. זיקות חיוביות כפי שנשתקפו בעיתון דבר
5. זיקות שליליות כפי שנשתקפו בעיתון דבר
6. סיכום ומסקנות

מתוך העבודה:
זיקות חיוביות

קול ערבי למאורע נהלל- גינוי של עיתון ערבי לרצח נהלל - 1.1.1933
"מראת א-שארק" (עיתון האופוזיציה) כותב על מקרה נהלל: "....הרוצח, מאיזה גזע שהוא- שונא הוא לאלוהים ולאדם. זהו פרא מזיק שצריך לשים לו קץ בכל האמצעים האפשריים. ידעו נא הערבים והיהודים , כי שאלת הארץ לא תפטר עם הערבים יהרגו יהודי או יהודי יהרוג ערבי.אנו מצטערים מאוד על מעשה נהלל ומבקשים מהממשלה שלא תרפה הפעם עד שתגלה את הרוצח או הרוצחים למען ידעו אחרים".
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

** עכשיו במבצע **
עבודה שניה ב – 40% הנחה*
בתוקף עד 30/06/2017
*) הזולה מבינהן

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
תת-קטגוריות:
All
ארכיאולוגיה
כללי
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [1-9] מתוך 197 :: [עמוד 1 מתוך 22]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>