עבודות [109-117] מתוך 532 :: [עמוד 13 מתוך 60]
<< עמוד קודם :: עבור לעמוד: 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 :: עמוד הבא >>

 

עבודה מס' 66455 SHOPPING CART DISABLED
בין צער היהודי בגלות לגאולה ריבונית בשירת אביגדור המאירי, 2002.
מוטיבים של הוויה יהודית מצויה ורצויה בספרים "חלומות של בית רבן" ו"המוקד הרן".
12,116 מילים (כ-37.5 עמודים), 17 מקורות, 384.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
יצירתו הספרותית של אביגדור המאירי שואבת את תכניה מחוויותיו כלוחם במלחמת העולם הראשונה. חוויות אלו הן מוטיב מרכזי ביצירתו הספרותית, גם במרחק עשרות שנים מאותה מלחמה(1). קיימת חשיבות רבה לעובדה שאביגדור המאירי, אשר התייתם בילדותו מאביו גדל בבית סבו שהיה תלמיד חכם וחובב השפה העברית. מכיוון שכך, היתה שגורה שפה זו בפיו עוד בילדותו. בנוסף לכך לימד אותו הסב תנ"ך ומדרשים - זאת בנוסף ללימודיו בחדר. לאחר לימודיו בבית הספר העממי למד בישיבה שבעיר פרסבורג ובגיל 15 החל ללמוד בגימנסיה שליד בית המדרש לרבנים רפורמים בבודפסט. שם לימדו אותו מורים שהיו מגדולי חכמי ישראל והוא ספג ידע בתחומים שונים של לימודי היהדות. הוא החל גם להשתתף בפעילות ציונית ובגיל 17 פרסם את שירו הראשון, שהיה בעל מאפיינים ציוניים, "בן העתיד" בשבועון "המצפה" שיצא לאור בקרקוב. עד גיל 24, עת התנדב לצבא ההונגרי ושירת כקצין בחזית האוסטרית-רוסית, הספיק לפרסם שירים רבים, לערוך שבועון עברי בשם "היהודי", להשתתף בעריכת עיתון בהונגרית ואף לכתוב מחזות, ששניים מהם הוצגו בשנת 1912. בשנת 1921 עלה לארץ ישראל, יחד עם 12 משפחות שקיבלו רשיון עליה מהשלטונות הקומוניסטים בארצם(2) .
טענת העבודה תהיה, כי המאירי לא רק תיאר בשיריו את מלחמת העולם ומוראותיה ולא רק התריע מפני גזרותיה, בבחינת אמירה אנטי-מלחמתית, אלא כרך בכתיבתו את חוויותיו כחייל אוסטרו-הונגרי בן הלאום היהודי ובדרך זו, שחדלה להיות פאציפיסטית, בעיקר לאחר חשיפת זוועות מלחמת העולם השניה, גם המשיך ביצירתו. בתור שכזה הוא משליך מן העבר הלאומי והמלחמתי על עתידה של האומה. הוא מתייחס ביצירתו לסבלם של הלאום היהודי בגלות והופך לנביא החלוציות העברית, המדינה העברית והצבא העברי. זה ככל הנראה, גם הגורם לתוספת ולהשמטה של שירים במהדורת 1945 ולהשמטת שירים נוספים במהדורת 1962. מניתוח יצירתו ניתן יהיה ללמוד על גישתו הדיכוטומית, שבין פאציפיזם ללאומיות לוחמת.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א: הגולה ומדוויה בשירת המאירי
1.1. העם בגולה - דמותה האלגורית של האם
1.2. הזיכרונות והזעם
1.3. סיכום הפרק
פרק ב: המטיף בשער וכמיהתו לארץ ציון וירושלים
2.1. התוכחה
2.2. הכמיהה לארץ ציון וירושלים
2.3. סיכום הפרק
פרק ג: נבואת הזעם והחורבן
3.1. הקריאה לכח מגן עצמאי לשם ריבונות
3.2. הקריאה להתעוררות והתייחסות לשואה
3.3. סיכום הפרק
סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
העיון במחזור השירים "חלומות של בית רבן"(8), מעלה בפני המעיין את מצוקתו של הכותב כילד. ילד מיותם, אשר חווה את טראומת גסיסתה של אימו. מרכז ההוויה, בארבעת חלקיו הראשונים של מחזור השירים, הינו בית הקברות(9). תחושת האבל האופפת את חדר הילדים בחלק הראשון מובילה ליגון השחור, פרי האירוע המתואר, שבו היתמות אפפה את המשפחה בעת מותה של אם המשורר. בית הקברות הופך בחלקים אלה של המחזור למעין כותל המהווה את התחנה האחרונה, אשר אליה מנסים להתקדם הכותב והמשפחה הסובבת אותו. אותו בית קברות, הינו תחנה סופית שלשם מלווה הילד את אמו. בה בעת הוא גם נקודת מפנה, שבה פורצת לתודעתו של הילד היתום התודעה, כי מעבר להיותו ילד יתום, איתרע גורלו והוא תינוק יהודי. בתור תינוק יהודי שהתייתם מאמו, מר גורלו מסתם יתום.
 
עבודה מס' 66450 SHOPPING CART DISABLED
סיפורי חניכה תלמודיים - בין דווי החורבן ותקוות הגאולה, 2000.
הצגת תשעה נוסחים לאגדה אחת המופיע במדרשים שונים ובתלמוד, תוך התייחסות להקשרים שונים ודומים וכן להתייחסות למקומם של גיבורי הסיפור.
3,736 מילים (כ-11.5 עמודים), 16 מקורות, 274.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בספרות התלמודית והמדרשית מופיע במקרים רבים סיפור בעל תבנית זהה, אולם בהתייחסויות והקשרים שונים. חזן-רוקם(1) מציינת כי "חזרה של מילים זהות או דומות מתפקדת באופן עקרוני בצורה דומה כמו חזרת צלילים. המילים בחוזרות בטקסט זה הן ברובן כינויים רומזים או כאלה הקובעות את מעמדן של המילים בטקסט כמיודעות ("ההיא") או בלתי-מיודעות ("חד")". מצד אחד חוזרות המילים על עצמן כדי להצביע על מעמד הדמויות בטקסט כידועות או שאינן ידועות וכן מתפקדות המילים בעיצוב הנושא המרכזי של הסיפור, קביעת זהות הגיבורים, שמצד אחר הן משמשות באופן כללי כדי לבנות את המסוימות החד-פעמית של המאורע המתואר בטקסט.

בחיבור זה אבקש לטעון שכשם שהמילים הזהות או הדומות חוזרות שוב ושוב, ומתפקדות בעיצוב הנושא המרכזי של הסיפור, כך גם סיפורים זהים או דומים מתפקדים בעיצוב המרכזי של הסיפור, כאשר בכל הקשר ובכל התייחסות, קיים דמיון לשאר ההקשרים ולו מעצם האנלוגיה שמטיל הסיפור על העניין.
בחיבור אציג נוסחים דומים של סיפור זהה המופיעים במדרשים שונים ובתלמוד, תוך התייחסות להקשרים שונים או דומים וכן להתייחס למקומם של גיבורי הסיפור, ודאות ואי-ודאות בדבר מקום הליכתם או יעדם בכל סיפור, את החוויה שחווים הגיבורים וכן את מהות השיח שביניהם.

חזן-רוקם(2) מתייחסת למעבר מרמת המילים לרמת המשפטים, כאשר בתחילה ישנם משפטים החוזרים באפיזודת הפתיחה של הסיפור ובהמשך הם מתאחדים לכלל סיפור בעל מבנה תחבירי זהה. באותה מידה גם משפטי הסיום בסיפורי חז"ל הינם חזרה מסוגננת על תבניות תחביריות קבועות. בדרך כלל מבנה הסיפור מתחיל באזכור הדמויות המרכזיות. בהמשך עוסק הסיפור בחורבן ירושלים והמקדש וסופו שיש בו בבחינת אנלוגיה שמהפרט אל הכלל . כך גם בסיפורינו.

תוכן העינינים:
א. מבוא
ב. השוואת הנוסחים
ג. מקומם של משתתפי השיח
ד. מקום הליכתם ויעד הליכתם של הארבעה
ה. קול המון וקול המייה
ו. הדיאלוג שבין ר' עקיבא לחכמים
ז. הצחוק והחיוך
ח. הנחמה והברכה
ט. סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
א. תלמוד בבלי, מסכת מכות, פרק אלו הן הלוקין
וכבר היה ר"ג ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא מהלכין בדרך ושמעו קול המונה של רומי מפלטיה [ברחוק] מאה ועשרים מיל, והתחילו בוכין ורבי עקיבא משחק. אמרו לו מפני מה אתה משחק, אמר להם ואתם מפני מה אתם בוכים, אמרו לו הללו כושיים שמשתחוים לעצבים ומקטרים לעבודת כוכבים יושבין בטח והשקט, ואנו בית הדום רגלי אלהינו שרוף באש ולא נבכה, אמר להן לכך אני מצחק, ומה לעוברי רצונו כך, לעושי רצונו על אחת כמה וכמה.
 
עבודה מס' 66449 SHOPPING CART DISABLED
המסורת הסיפורית ב"מעשה באשת הבעש"ט" והמתודה החסידית של מרטין בובר, 2001.
הסיפור החסידי כאמצעי ללימוד מעשי הצדיק המהווה מודל לחיקוי וכאמצעי להפצת שבחיו של דמות מרכזית כבעש"ט.
8,046 מילים (כ-25 עמודים), 33 מקורות, 395.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
חיבור זה יעסוק בקשר שבין המסורת החסידית לבין ההגות הפרשנית של מרדכי מרטין בובר, תוך התייחסות לספרו "אור הגנוז"(1), המהווה למעשה מהדורה בובריאנית של "שבחי הבעש"ט", בכלל ולסיפור "מעשה באשת הבעש"ט" בפרט. מלכתחילה עולות שאלות לגבי הסיבה שבובר בחר להוציא את סיפורי הבעש"ט, לגבי האמירה שעומדת מאחורי ההוצאה ולגבי יחסו הכללי של בובר לדת ולחסידות.

מרטין בובר התמודד במשנתו על החסידות עם גופי-תורה שלה והציג את החסידות ברמת המשמעות ולא מתוך בחינה היסטורית. בכתיבתו העניק בובר פרשנות והציג מסקנות לגבי החסידות, אולם הקורא הנתקל בפרשנות בלבד, אינו נחשף למקורות ואינו בא במגע עם הלשון והאווירה האותנטים(2). מכיוון שבובר מציג פרשנות, הרי שפרשנותו ניתנת ככל הנראה, בלשונו שהושפעה מן הסתם, ממגוון הגויות ותרבויות שאליהן נחשף. בין השאר ניתן לציין את התרבות החסידית שספג בילדותו בבית סבו, ר' שלמה בובר(3), את הגותם של פויארבך, ניטשה וקירקגור(4), את ידידותו ושיתוף הפעולה שלו עם פראנץ רוזנצוויג(5) ואת פרדיננד אבנר, שספרו "המילה והישויות הרוחניות", השפיע רבות על בובר, בעיקר בהתייחסותו ליחסים שבין האדם והאל(6). לטענתי, מכלול השפעות אלו עיצבו את השקפת עולמו ההומניסטית של בובר וגרמה לו ליטול מתוך החסידות את החלקים התואמים השקפה זו.

מכלול השפעות תרבותיות אלו, תרמו מן הסתם לעיצוב לשונו של בובר בכתביו השונים. כפי שצוין, אין הקורא פוגש את מקורות האינטרפרטציה הבוברית(7). מאידך בהחלט מעניין להתחקות אחר אופן הפרשנות, מקורותיה וסגנונה הלשוני. בעבודה זו אבחן את הסיפור "מעשה באשת הבעש"ט", המופיע ב"שבחי הבעש"ט" (מהדורת בובר, "אור הגנוז") ואבקש לברר את השאלות שלהלן:
1. מי מוסר את המסורת?
2. מהיכן יצא הסיפור?
3. כיצד עוצבה לשון הסיפור ואיך היא מורכבת?
4. מה מוביל את בובר לעסוק בחסידות וכיצד זו משקפת את תפיסת עולמו?
5. ולבסוף, כיצד מייצג הסיפור "מעשה באשת הבעש"ט" את המתודה החסידית של בובר?

בשלב הראשון אבחן את מהותו של הסיפור החסידי בכלל ולאחר מכן את מסורותיהן של סיפורי הבעש"ט. בהמשך אנתח כמקרה חקר את הסיפור "מעשה באשת הבעש"ט". הניתוח ייערך משלוש נקודות מבט - המקור הנרטיבי, הרובד הלשוני ומוטיבים המופיעים בסיפור. איתור שרשרת המסורת בעיבוד הסיפור הנדון, מקורו של הסיפור והשיבוצים הלשוניים המופיעים בגירסה זו, יסייעו לבחון כיצד מתחבר בובר לסיפורים החסידיים ומהן מטרותיו בהבאתם, אבחן את מקורותיו הביוגרפיים של בובר, שכן אלה עשויים להטיל אור על השפעות שונות שעיצבו את דרך כתיבתו ואת אופן הצגת הסיפור. בהמשך אתייחס לשורשיו הפילוסופיים של בובר, אשר הקנו אף הם את דפוס החשיבה וסגנון השיח שבו הוא נוקט. כן אבחן את יחסו של בובר ליהדות ואת המתודה החסידית של בובר. מכלול נתונים אלה יסייעו בהבנת גישתו לעיבוד הסיפור, ולשיח שקיים עם החסידות הבעש"טית בכללה.

תוכן העניינים:
א. הקדמה
ב. הסיפור החסידי
ג. שרשרת המסורת לשבחי הבעש"ט
ד. מקורו של הסיפור "מעשה באשת הבעש"ט"
4.1. המקור הנרטיבי
4.2. הרובד הלשוני
4.3. מוטיבים המופיעים בסיפור
ה. מקורותיו הביוגרפיים של מרטין בובר
ו. שורשיו הפילוסופיים של מרטין בובר
ז. המתודה החסידית של בובר
ח. סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
הסיפור החסידי, כפי שנתפס מלכתחילה, על ידי סופרי החסידות, לא נתפס כנושא מסרים ייחודיים מיסודו, אלא היה בחזקת תיאור של הוויות היומיום, מעשיות שונות הנוגעות לחיים החברתיים, סיפורים הנוגעים לנושאים גשמיים ואף שיחות בטלות, סיפורי מלחמה וכן משל ומליצה. רק בשלב מתקדם יותר עם ראשית התפתחותה של החסידות, החלו מוכיחים להזהיר משיחות בטלות ולנתב את הסיפורים השונים לשם שמיים . פייקאז' מביא את דברי ר' מנדיל בודק, סופר חסידי מגאליציה בן המאה ה-19, שציין את ייחוד מפעלו של הבעש"ט, שבניגוד לאר"י שעניינו היה בעולמות העליונים והאורות העליונים, הוא גילה את האלוקות דווקא בארץ, באדם התחתון וקישר אותו לאל בכל מעשיו, אפילו בשיחות בטלות.
 
עבודה מס' 66435 SHOPPING CART DISABLED
עיצוב דמות הגוי בספרות הילדים החרדית, 2005.
השוואה בין הקהילה החרדית בישראל לבין הקהילה החרדית בצפון אמריקה.
3,822 מילים (כ-12 עמודים), 30 מקורות, 329.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
הקהילה החרדית הינה קבוצה חברתית סגורה. בתור שכזו, גם שפתם, מושגיהם והיחס לזר מאופיינים בעקרונות ובאידיאולוגיה של הקבוצה ובהדרת זרים מתוכה. יחד עם זאת, אין כלל הקהילות החרדיות עשויות מיקשה אחת. מול התבדלותה של הקהילה החרדית בישראל, הקהילה החרדית בצפון אמריקה אינה רק מסתגרת ומסיבות שונות, הנובעות מהאינטראקציה הבסיסית עם האוכלוסיה הנוצרית, נוצרות מערכות יחסים של שיתוף ולעתים של ידידות בין החרדים לבין שכניהם הגויים. משום כך ראוי לבחון את היחס לשונה, לזר ובעיקר לגוי בחברה החרדית הישראלית מול מקבילתה בצפון אמריקה. יחסים אלה מתחילים בגיל צעיר, על כן ניתן ללמוד עליהם מספרות הילדים החרדית בישראל ובצפון אמריקה.

מתוך העבודה:
לספרות הילדים העולמית אפיונים אורייניים(1), חינוכיים(2) ואידיאולוגיים(3). בספרות הילדים סוגות שונות, החל ממעשיות ואגדות וכלה בסיפורים, רומנים ואף ביוגרפיות. לא בכל סוגה מופיעים כל שלושת האיפיונים, אולם בכל חומר ספרותי לילדים קיימת מטרה הנובעת מערך מוסף המוקנה לקורא מעבר להנאה הנובעת מהחוויה המועברת דרך הסיפור. כמו ספרות הילדים הכללית, כך גם ספרות הילדים החרדית הינה חלק חשוב בתהליך הסוציאליזציה. ספרות הילדים החרדית מטמיעה בילד ערכים וכוללת אסוציאציות מסורתיות ותרבותיות.
 
עבודה מס' 66341 SHOPPING CART DISABLED
נישואין מסורתיים לעומת נישואין עפ"י חוזה אישי בחברה הישראלית הרב-תרבותית, 2000.
מוסד הנישואין לפי שתי תפיסות עיקריות הקיימות בישראל: התפיסה הדתית והתפיסה החילונית/מודרנית.
5,360 מילים (כ-16.5 עמודים), 15 מקורות, 219.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
התרבות המסורתית ברוב החברות דוגלת בנישואים על בסיס המוסכמות החברתיות: עליונות הגבר, הנישואין נערכים על פי מתכונת ידועה מראש, חיי המשפחה מוגדרים על ידי חוקים דתיים או חברתיים וכו'. באופן כללי חוזה חברתי מאופיין באחידות: פומביות, טקסיות, תיעוד מסמכים, חפצים סמליים, אחידות בהנחיות לגבי חיי האישות.
מטרת העבודה הנוכחית היא לסקור את הנישואין על פי החוזה החברתי בחברות שונות- היתרונות והחסרונות, ולאחר מכן להצביע על האלטרנטיבות הקיימות (נישואין כחוזה אישי בו השינויים הן בנושאים כמו בחירת בן הזוג. שינויים בכח, בתפקידים (השכלת האישה ויציאתה לעבודה, נישואין פתוחים, קומונות, נישואין חד מיניים).

תכלית העבודה היא לנסות ולהעריך האם נישואין "אישיים" המוסדרים ברובם על ידי שני בני הזוג, עדיפים על נישואין מוסדרים מראש כ"חוזה חברתי" או נורמות חברתיות; האם הדבר אפשרי בחברה רב תרבותית.

העבודה תסקור ראשית את ראיית מוסד הנישואין, בהתייחס לחברה הישראלית: מה אומרת ההלכה על הנישואין ועל החיים לאחר מכן ומה אומר החוק הישראלי. שנית לסקור כיצד רואה החברה את תפקידי המין ואת יכולתו של כל בן זוג במשפחה: מה הוא אמור לעשות וכיצד. לאחר מכן תסקור העבודה מערכות נישואין אלטרנטיביות: נישואין פתוחים, נישואין שלא על פי דת משה וישראל והסכמי נישואין.

ראשי פרקים:
- מבוא ומטרת העבודה
- היבט אישי, ורציונל הטענה
- סקירת תיאוריות
שוני חברתי
גישות שונות הבדל הדת
מהי רב תרבותיות
הקשר בין פמיניזם לרב תרבותיות
חיי אישית וריבוי תרבויות
- רקע תיאורטי
- נישואין אזרחיים, ונישואין פתוחים
- דיון
סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
הנישואין עד ימנו היו מוסדרים על פי חוקים ונורמות חברתיות, ולא עלה כמעט על הדעת לסטות מהם. האשה היתה מוקנית לבעל (ביהדות) והחיים בינהם היו אמורים להתבצע על פי תבנית מיוחדת ומוסדרת מראש כאשר כל אחד ידע מהם חובותיו וזכויותיו. מצב זה הוביל לדפוסי חשיבה ותפיסת תפקידיו של כל צד בצורה מסוימת, ואף לראיית אופיו של כל מין באור שונה. כלומר החברה מיסדה לא רק את מושג הנישואין, אלא אף את כל החיים הזוגיים.
בשנים האחרונות הולכת וגוברת המגמה של חוזה אישי בין בני הזוג. נכון- הם עדיין אוהבים, אולם אינם מעוניינים שהחברה תקבע להם מה יהיה עתידם בשטחי חיים שונים, ובמיוחד מה יהיה בעת גירושין, אם יקרו. אלו מעוניינים יותר ויותר כי חייהם יתנהלו על פי ראות עיניהם. יש להניח כי דבר זה הוא המשך לפתיחות החברה והקידמה.
 
עבודה מס' 66335 SHOPPING CART DISABLED
נישואי תערובת בארה"ב עד שנות השישים לעומת שנות השבעים עד שנות התשעים, 2001.
האם ישנו שוני באחוז נישואי התערובת של היהודים בין שנות השישים להיום, ומדוע יש שוני כזה.
6,681 מילים (כ-20.5 עמודים), 29 מקורות, 219.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
נישואי תערובת פירושם נישואין בין יהודי ולא יהודי שבהם אין אחד מבני הזוג נפרד מאמונתו הדתית. כך לדוגמא אם יהודי מתחתן עם גויה והופך נוצרי, אין אלו נישואי תערובת אלא המרת דת. כלומר שני בני הזוג ממשיכים לקיים את דתם ואינם רואים בשוני דתי שבינהם מעצור של ממש למשאלותיהם שהם רוצים למלא בחיי נישואיהם.
יש להבחין בהקשר זה בין נישואי תערובת לנישואי המרה שבהם אחד מבני הזוג מקבל את דתו של השני לפני הנישואים כדי להשרות אחדות דתית בחיי הזוג המשפחה.
נישואי תערובת הם המכריעים ביותר בחקר הזהות והקיום היהודי. זוהי בעייתם של כל מהמיעוטים. אם קבוצת המיעוט שואפת להתבוללות היא רואה בהם סיכוי ואם היא חרדה לקיומה היא רואה בהם סכנה- גם מבחינה קבוצתית וגם מבחינה פרטית. מבחינה קיבוצית שיעור גבוה של נישואי תערובת מאיים על המשכיות הקבוצה ומבחינה פרטית הן מאפיינים על המשכיות המשפחה ועל היכולת של בני המשפחה להזדהות זה עם זה.
הגורמים לנישואי תערובת יכולים להיות כמה:
1. רווחה כלכלית
2. מגע בין תרבויות ומגע עם האוכלוסיה הכללית
3. התרופפות חיי הדת
4. שינוי במגורים (מעבר לגור בין גויים)
מאז שהתגלו נתונים מדאיגים על עליה תלולה של נישואי תערובת ביהדות ארה"ב והחל משבר "המשכיות יהודית", הופיעו מודעות בעיתונות המזרזות את היהודים למצוא משמעות ביהדותם. בכנסים מוקדש זמן רב לנושא זה. בתי הספר היומיים ולימוד בישראל מקבלים יותר מימון וכן יותר תמיכה. מלבד השיעור הגבוה של נישואי תערובת יש הוכחה לעליה משמעותית במקרי הגירושין וגל נישואין מאוחר בין היהודים, אשר משפיע על שלמות המשפחה ויכולתה של המשפחה היהודית להטביע זהותה בצעירי הדור הבא .
מבחינת האורתודוכסים דפוסי המשפחה מסורתיים קונבנציונלים. בדר"כ הם נישאים מוקדם בינם לבין עצמם. שיעור הגירושים אצלם נמוך, הנישואין יציבים ושיעור הלידות גבוה. הם מחויבים להמשכיות יהודית תוך שמירה על מצוות וחינוך מסורתי .
מבחינת האורתודוכסים יהודי הינו מי שנולד לאב ואם יהודים וכן לא יהודים מלידה שנישאו ליהודים מלידה וגוירו כהלכה בבתי דין אורתודוכסים. האורתודוכסים מתנגדים לנישואי תערובת.

שאלת המחקר היא האם ישנו שוני באחוז נישואי התערובת של היהודים בין שנות השישים להיום, ומדוע יש שוני כזה.
הבחינה תהיה על ידי ניתוח נתונים שנאספו בסקרים או שנאספו על ידי הממשל האמריקאי. הסיבות ינותחו ע פי מחקרים שבדקו את נישואי התערובת.


ראשי פרקים:
1. מבוא
1.1 הצגת הנושא
1.2 שאלת המחקר
2. נתונים אודות ההתבוללות
2.1 ההתבוללות עד שנות השישים
2.2 נתוני שנות השמונים
2.3 שנות התשעים
3. הסיבות לעליה בנישואי התערובת
3.1 השפעת העליה בנישואי תערובת על היהודים
3.2 התרבות המערבית האמריקאית
3.3 התגברות האנטישמיות
3.4 העדר מנהיגות
3.5 התמורות בחיי הנישואין
3.6 הדגשת המעמד החברתי
3.7 הסטיגמה על נישואין עם יהודי
3.8 אפשרויות היכרות מגוונות
3.9 השפעת הרפורמה
3.10 ירידה בגורמיים מעכבים
3.11 ניידות חברתית
4. סיכום
5. ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
לאחר מלחמת העולם השניה ננקטו מספר אמצעי מנע. הראשון היה התפתחות האזורים היהודים החדשים בעלי האופי הפרברי, עד כדי כך שכמה מקומות חדשים נעשו עד מהרה לאזורים יהודים בשיעור של שמונים אחוזים ויותר. המניע הנוסף למעבר למקום אחר היה לימודים יהודים לילדים. החינוך היהודי נתן זהות דתית, ההסתייעות בחינוך כאמצעי מניעה נגד נישואי תערובת מתבטאת בחשיבות שמייחסים לטקסי בר מצווה.
על פי דיוחו של סאקלר (1972) בכל המאה הקודמת היו נישואי תערובת בקרב היהודים בשיעור של 28% מהנישואין היהודים בארה"ב .
 
עבודה מס' 66316 SHOPPING CART DISABLED
יחסו של שמואל ביק לחסידות ולהשכלה, 1994.
סקירת פועלו ומחשבתו של שמואל יעקב ביק בראשית תקופת ההשכלה.
6,930 מילים (כ-21.5 עמודים), 19 מקורות, 219.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
יעקב שמואל ביק (להלן ביק) חי בתקופת ההשכלה בגליציה וגדל במשפחה מפורסמת. אי לכך הוא קנה לעצמו השכלה רחבה ועסק בספרות. אולם עיקר העניין שהוא מעורר הוא בהיותו עומד בתווך בין ההשכלה, החסידות והמתנגדים. שלושת קבוצות אלו שפעלו באותה תקופה בעם ישראל, לא הצליחו להגיע להסכמה ביניהם ומעשה כל אחד חי את חייו.
מטרת העבודה הנוכחית היא לסקור את פועלו תוך התמקדות על ניסיונותיו למצוא חוט מקשר בין הכיתות הנ"ל ולקשר ביניהם, כאקט של אהבת ישראל. רוב דרכו בחיים הוא מתעסק במסחר, כתיבה ועסקנות ציבורית, ועל נקודות אלו תתמקד העבודה, כאשר שאלת המחקר היא מה היה יחסו של ביק לזרמים השונים ביהדות (משכילים, מתנגדים וחסידים) וכיצד הוא מנווט ביניהם על מנת לשמור על אהבת ישראל.

תוכן עניינים
1. מבוא
1.1 מטרת העבודה
1.2 תולדותיו
2. יהדות אירופה בתחילת העת החדשה
2.1 השלטון הפנימי
2.2 תחילת החסידות
2.3 יחס ה"מתנגדים" לחסידות
2.4 השפעת החסידות על הקהילה
3. יחסו לזרמים ביהדות
3.1 המעבר למחנה החסידות
3.2 ביקורת על החסידות
3.3 חשיבות העבודה והמלאכה
3.4 השכלתו וכתיבתו הספרותית
3.5 חיבתו ללימוד התורה
4. הפולמוס עם טוביה פדר
5. סיכום העבודה  ומסקנותיה
6. רשימה ביבליוגרפית

מתוך העבודה:
משפחת ביק היתה ידועה ומפורסמת בגליציה. לפי המסורת בא לה שם משפחה מראשי התיבות "בעזרת ישראל קמו" כי רבי מבני המשפחה הזו היו גבירים והשתדלו לנצל את מצבם ומעמדם בחצרות המלך והשרים לטובת היהודים. הם הירבו להתעסק בצדקה וחסד ותמכו בכל עני. הרב אריה ליב תאומים מספר על חותנו שמואל ביק כי "היה מפואר ברוב יושרו צדקתו לפזר המעות לדלים למחסה לאביונים, ולהחזיק גדולי ישראל ולתת מחיה וכלכלה ללומדי התורה. וכאשר הביאני ה' בימי שחרתי לקריה העליזה הזו הייתי מסתופף בצל האושר והעושר כי סמך אותי והשפיע על כל טובו"(1) . מידות אלו באו בירושה גם לנכדו, יעקב שמואל ביק.
 
עבודה מס' 66289 SHOPPING CART DISABLED
סיפור האותיות בספר הזוהר, 2002.
סיפור האותיות המובא בהקדמה של ספר הזוהר.
17,625 מילים (כ-54 עמודים), 12 מקורות, 329.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
נושא האותיות בספרות הקבלה בכלל ובזוהר בפרט הינו רחב מיניים. על-כן, בחרתי להתמקד ב"סיפור האותיות" המובא בהקדמת הזוהר. שאלת היסוד בסיפור זה הינה - מדוע התחילה התורה את תיאור מעשה הבריאה באות ב' - "בראשית" ולא באות אחרת.  באמצעות ניתוח סיפור זה ניתן יהיה לראות את ייחודו של ספר הזוהר בנופך הקבלי-מיסטי שהוא מוסיף לתיאור האותיות.

לצורך חידוד הנושא, אחלק את העבודה לשלושה חלקים עיקריים:
חלק ראשון - פרק האותיות בספרות הקבלה - מבוא לנושא העבודה הסוקר בקצרה את המקורות הקבליים העוסקים באותיות לשון-הקודש, ואעמוד בקצרה על ייחוד האותיות כפי שמופיע בספרים אלו.
חלק שני - מתמקד ב"סיפור האותיות" כפי שמופיע בהקדמה לספר הזוהר. בחלק זה מובא "סיפור האותיות" בלשון הזוהר ובתרגום לעברית לפי ביאורו של י' תשבי.
חלק שלישי - חלק זה מנתח את סיפור האותיות, בעיקר תוך כדי השוואה לסיפור המופיע במדרש אותיות דר' עקיבא ובמדרש עשרת הדיברות. כמו-כן במידת האפשר אציין את המקור התלמודי לדברי המדרשים.
נספח - פרק מבנה ספר הזוהר - פרק זה מתאר בקצרה את חלוקת "ספר הזוהר" לספרים, ואת תוכן כל ספר.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. האותיות בספרות הקבלה
2.1. הקשר בין האותיות והספירות
2.2. משמעות האותיות
2.3. כח הבריאה באותיות האל"ף-בי"ת
3. "סיפור האותיות" - בספר הזוהר
4. "סיפור האותיות" - תרגום לעברית
5. ניתוח "סיפור האותיות"
5.1. המקור התלמודי למדרש הזוהר
5.2. מדרש עשרת הדיברות
5.3. מדרש רבי עקיבא
5.4. מדרש הזוהר - מדרש דרבי עקיבא - מדרש עשרת הדיברות
5.4.1. השוואה במבנה המדרשים
5.5. טיעוני האותיות
5.5.1. האות ת'
5.5.2. האות ש'
5.5.3. האותיות ק' ו- ר'
5.5.4. האות צ'
5.5.5. האות פ'
5.5.6. האות ע'
5.5.7. האות ס'
5.5.8. האות נ'
5.5.9. האותיות מ' ו- ל'
5.5.10. האות כ'
5.5.11. האות י'
5.5.12. האותיות ט' וח'
5.5.13. האות ז'
5.5.14. האותיות ו' ו-ה'
5.5.15. האותיות ד' ו-ג'
5.5.16. האות ב'
5.5.17. האות א'
6. סיכום
7. ביבליוגרפיה
8. נספח א' - מבנה ספר הזוהר
א.א חלקי הספר השונים
א.א.1 מתניתין ותוספתא
א.א.2 זוהר על התורה
א.א.3 ספרא דצניעותא (הספר המוצנע)
א.א.4 "אידרא רבא"
א.א.5 "אידרא זוטא"
א.א.6 "רעיא מהימנא" (הרועה הנאמן)
א.א.7 "מדרש הנעלם"
א.א.8 אדרא דבי משכנא
א.א.9 היכלות
א.א.10 רזא דרזין
א.א.11 סבא דמשפטים
א.א.12 ינוקא
א.א.13 רב מתיבתא
א.א.14 "סתרי תורה"
א.א.15 "זוהר חדש"
א.א.16 "תיקוני הזוהר"
א.א.17 מפרשי "הזוהר"

מתוך העבודה:
בענפים שונים של ספרות הקודש היהודית מוצאים אנו התייחסות לאותיות הא"ב. בדברי האגדה שבתלמוד ובמדרש משמשים שמות האותיות, מיבנן הגרפי וצירופיהן ככלי עזר בידי הדרשנים להביע רעיונות מוסריים ולעורר לתיקון המידות. דוגמא קלאסית לכך הוא ספר "אותיות דר' עקיבא" שמתקופת הגאונים, אשר בו מובאים מאמרים דרשניים בצורת פירוש לאותיות הא"ב. הפייטנים חיברו פיוטים הבנויים על שמות האותיות ועל מיבנן הגרפי. בספרות ההלכתית מוקדשים דיונים נרחבים לנושא - מהי צורתן המדויקת של האותיות וכיצד הן צריכות להיכתב בספרי תורה, תפילין ומזוזות .
 
עבודה מס' 66279 SHOPPING CART DISABLED
חובות וזכויות האישה היהודיה בהלכה ובמשפט, 2000.
חובותיה זכויותיה וסמכויותיה של האישה היהודיה, תפקידה וחשיבותה, בנושאים של קידושין, יבום, גירושין, נדרים ועוד.
10,288 מילים (כ-31.5 עמודים), 41 מקורות, 262.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
דיני האישות הם מהדינים החמורים ביותר ביהדות. כתוב במסכת עבודה זרה כי על שלושה דברים אדם יהרג ולא יבצעם: שפיכות דמים, עבודה זרה וגילוי עריות.
הלכות נישואין וגירושין ושאר חובות וזכויות האשה, לא השתנו בעיקרן, אולם מה שהשתנה הם המנהגים, צורות הקידוש והגירוש וכן טכסים מיוחדים. אולם היות ויש כלל "מנהג ישראל דין הוא" בכל זאת חלקם נעשו קבועים.
מטרת העבודה היא לסקור את זכויותיה וחובותיה של האישה תוך התייחסות רבתי לארבע  נקודות חשובות: נישואין, יבום (וחליצה),גירושין, נדרים, ארבע הנקודות המייחדות את האישה מן הגבר.
לפני שאני עוסקת בנושא חובותיה וזכויותיה של האישה אזכיר את מעלותיה של האישה וחשיבותה במשפחה היהודית, על מנת שנוכל להבין בהמשך טוב יותר את הסיבות להתייחסות הדקדקנית להלכות, ועל מנת שנוכל להבין את חשיבותה ותפקידה לפי ההלכה ופנימיות התורה, שהיא דרך החסידות.

לצורך העבודה נעזר בספרות תלמודית המזכירה את התקופה המדוברת, בספרות השו"ת מימי הביניים ומראשית העת החדשה ובמשפט העברי.

ראשי פרקים:
- מבוא
- חשיבות האישה
האשה כ"עזר"
תכונותיה המיוחדות של האשה
השפעת האשה על ילדיה ובעלה
כושרה החינוכי של האשה
חשיבותה של האשה בקיום מצוות
- חובות הבעל כלפי האישה
- זכויותיה של האישה בנישואין
מועד הקידושין
מקום הנישואין
יחס הבעל לאישתו
- זכותה של האישה ליבום ולחליצה
מאות 11-12 באשכנז
- נדרי האישה
- זכויותיה של האישה בנושאי גירושין
כפיית גט
מזונות למעוכבת גט
פסיקת בתי הדין האזרחיים
- סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
האישה היהודיה מקבלת מקום של כבוד בכל המסורת היהודית לרבות החוקים והפרשנויות שלהם. אכן האישה מקבלת יחס של כבוד בניגוד לדתות אחרות (חלקן) בהן האישה לא תמיד זכתה ליחס זה (הרמב"ם בהלכות אישות פרק ט"ו הלכה י"ט כתוב כי "ציוו חכמים כי יהיה אדם מכבד את אישתו יותר מגופו ואוהבה כגופו ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי ממונו ולא יטיל עליה אימה יתירה ויהיה דיבורו עימה בנחת ולא יעצב ולא יעצב ולא רגזן"). בתורה האישה מוזכרת פעמים רבות, הן בהקשרים סיפוריים והן בהקשר של מצוות וחוקים והתייחסות החברה אליה.
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

** עכשיו במבצע **
עבודה שניה ב – 40% הנחה*
בתוקף עד 30/06/2017
*) הזולה מבינהן

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
תת-קטגוריות:
All
הלכה
כללי
משנה
תלמוד
תנ"ך
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [109-117] מתוך 532 :: [עמוד 13 מתוך 60]
<< עמוד קודם :: עבור לעמוד: 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 :: עמוד הבא >>