|
עבודות [1-9] מתוך 52
:: [עמוד 1 מתוך 6]
|
|
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6
:: עמוד הבא >>
|
תוצאות חיפוש "שרה גיבורת נילי": |
|
|
|
הקשר בין ציפיות מהשרות, שביעות רצון מהשרות לבין נאמנות (הצעת מחקר), 2008.
הצעה למחקר בחברת HOT. |
| 8,651 מילים (כ-26.5 עמודים), 100 מקורות, 307.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
במהלך שנת 2007 הורגשה בעיה של ירידה ברווחי "HOT" ביחס לשנים הקודמות כתוצאה מירידה מתמשכת במספר לקוחות. הירידה נבעה מחוסר נאמנות מצד הלקוחות אשר חלק התלוננו על השירות. הלקוחות טענו כי לא נענו באדיבות, וטענו כי פנייתם לא טופלה כמצופה למרות היותם מותג מוביל בארץ, הלקוחות הביעו חוסר שביעות רצון מהשירות דבר שפוגע באמינות ובמותגי החברה. מאז ומתמיד הייתה הגישה הניהולית של החברה מבוססת על התמקדות בלקוח ומחויבות לספק את המוצרים והשירותים ברמה הגבוהה ביותר.
תלונות חוזרות ואי שביעות רצון מנוגדות לגישה הניהולית של החברה ופוגעות ברווחיות כתוצאה מירידה במספר לקוחות ומטרת ההנהלה היא צמצום תלונות הלקוחות והגדלת מספר לקוחות החברה.
תוכן עניינים:
1. שם המחקר
2. מבוא
2.1 הצגת הבעיה
2.1.1 תיאור הבעיה בארגון
2.1.2 הבעיה העסקית
2.2 שאלת המחקר
2.3 מטרות המחקר וחשיבותן
2.2.1 מטרות אקדמיות-שאלות המחקר
2.2.2 חשיבות המחקר-מטרות יישומיות
2.4. סקירת ספרות
2.4.1 החברה
2.4.2 נאמנות לקוחות
2.4.3 שביעות רצון מהשרות
2.4.4 מדידת שביעות רצון מהשרות
2.4.5 ציפיות מהשרות
2.4.6 הקשר בין שביעות רצון מהשרות לבין נאמנות לקוחות
2.4.7 הקשר בין ציפיות מהשרות לשביעות רצון מהשרות
2.4.7 הקשר בין ציפיות מהשרות לבין נאמנות לקוחות
2.5 רציונל המחקר
2.6 משתני המחקר
2.7 השערות המחקר
2.8 תרשים מודל המחקר
3. שיטת המחקר
3.1 מערך המחקר
3.2 המדגם
3.2.1 הגדרת אוכלוסיית המחקר
3.2.2 המדגם
3.2.3 תיאור שיטת הדגימה
3.2.4 שיקולים בבחירת המדגם ושיטת הדגימה
3.3 כלים
3.4 ההליך
3.5 שיטת הניתוח
4. מגבלות המחקר
5. נגישות הסטודנט לנושא ולמידע
6. לוח זמנים
7. ביבליוגרפיה ראשונית
8. נספחים: שאלונים
מתוך העבודה:
הגישה הראשונה מגדירה נאמנות בתור עמדה. רגשות שונים מעצבים את היחס של הלקוח למוצר או השרות והם הקובעים את מידת הנאמנות שלו. הגדרה כזאת ניתן למצוא אצלLee & Cunningham (2001), שהגדירו נאמנות בתור "כוונת הלקוח להמשיך ולשמש לקוח של ספק שרות המבוססת על ניסיון העבר וציפיות עתידיות" או אצל Oliver (1999), שהגדיר נאמנות "מחויבות עמוקה לחזור ולרכוש מוצר/שרות בצורה עקבית בעתיד שכתוצאה ממנה הוא חוזר ורוכש את אותו מוצר /שרות למרות השפעות מצביות ומאמצי שיווק בעלי פוטנציאל לגרום לו לשנות את התנהגותו". יצוין כי בניגוד להגדרה של Lee & Cunningham (2001), אצל Oliver (1999), בולט מרכיב המחויבות למוצר. Ahluwalia et. al (אצל Uncles et. al, 2003), מצאו כי לקוחות בעלי נאמנות עמדתית מושפעים פחות מאינפורמציה שלילית בקשר למוצר מאשר לקוחות לא נאמנים. |
| | |
|
הקשר בין ציפיות מהשרות ,שביעות רצון מהשרות לבין נאמנות לקוחות (הצעת מחקר), 2008.
בדיקת הקשר בין המשתנים בפאב "הבאבצ'ה". |
| 9,184 מילים (כ-28.5 עמודים), 65 מקורות, 439.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
"פאב הבאבצ'ה" (מקור השם הינו סבתא בשפה פולנית) נוסד בספטמבר 2005. הפאב ממוקם באזור השפלה בקיבוץ נגבה, אך מנוהל בבעלות פרטית ע"י בנים מבני הקיבוץ. פאב הבאבצ'ה מעוצב ברמה גבוה, איכותית ומכיל את מגוון האלמנטים החדשניים המקובלים כיום בפאבים. בנוסף, עובדי המקום מקצועיים ובעלי יכולות וידע נרחב בכל הנוגע למתן שירות ללקוחות, מכירות וידע בנושא מגוון המשקאות והאוכל שמציע המקום.
לקוחות הפאב העיקריים הינם בני גיל 22-27 תושבי הסביבה, שעיקרם בני מושבים וקיבוצים. מאז פתיחת המקום חלו שינויים רבים בעיצוב המקום כגון הרחבת המקום ללקוחות הפאב וכמו כן הרחבת משטחי העבודה : שני ברים נוספים, מטבח חדש ועמדת מלצריות.
עקב מחסור במקומות בילוי נוספים באזור ,פאב הבאבצ'ה אינו נתון כרגע, ללחץ תחרותי ומאז פתיחת המקום אפשר להבחין במספר גדול של לקוחות קבועים אשר מספרם רק הולך וגדל, מצב זה הינו חיובי ואף מוביל לשגשוג גדול בקרב בעלי המקום. עם זאת, מאחר והפאב הינו היחיד שפועל באזור אין בעלי המקום יודעים בוודאות, אם לקוחות המקום נאמנים למקום או נמצאים שם כי אין להם אלטרנטיבה אחרת. מעבר לכך, בעלי המקום מודעים לכך, שפריחתו של הפאב, תביא במוקדם או מאוחר לפתיחתם של פאבים מתחרים נוספים.
הבעיה העסקית
מאחר וכרגע הפאב הינו בלעדי באזור ולכן פועל בסביבה שאינה תחרותית, קיימת אי ודאות בקרב בעלי המקום באשר לתחומים הדורשים השקעה, בעיקר מנקודת מבטו של הלקוח. חוסר ודאות זו עלולה לגרום לבעלי המקום להשקיע בתחומים שאינם רלוונטיים, דבר שיביא מצד אחד לבזבוז מיותר של כספים, ומצד שני יגרום לכך שהפאב ימצא עצמו לא מוכן במקרה של פתיחתם של פאבים מתחרים באזור.
מתוך העבודה:
כלי המחקר יהיה השאלון. כלי מחקר זה יועדף בשל היותו כלי נוח לאיסוף מידע מהיר וניתן לאסוף באמצעותו נתונים באופן אנונימי. לשאלון יתרון על פני כלים אחרים דוגמת ראיונות, שכן האחרונים היו נמשכים זמן רב והיו מקשים על איסוף מידע ממספר רב של משתתפים. עריכת ראיונות או תצפיות הייתה גם כרוכה בהפרעות בעבודת הפאב, מאחר והייתה נמשכת זמן ממושך וספק אם הלקוחות היו מוכנים לשתף פעולה בהם. כמו כן השאלון נקי מהטיות המראיין ומאפשר איסוף נתונים באופן יותר אובייקטיבי. השאלון יהיה מובנה ויהיה מורכב מארבעה חלקים: |
| | |
|
שרות כקידום מכירות, 1999.
בחינה, באמצעות שאלונים, את משמעות השרות לצרכן (שרות לקוחות) לגבי הצרכנים ואת היותו מקדם מכירות בעל ערך פרסומי ושיווקי עבור הפירמה. |
| 8,110 מילים (כ-25 עמודים), 23 מקורות, 251.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
הערת מערכת: קובץ האקסל (הממצאים והגרפים) אינו חלק מהעבודה.
בשנים האחרונות גוברת יותר ויותר המודעות לצורך במתן שרות טוב לצרכן.
במבט ראשון נראה כי ככל שגוברת התחרות בשוק החופשי וככל שההיצע רב יותר, מתווספת לרצון באיכות גבוהה גם הדרישה לשרות מעולה.
מהו שרות? בספרות קיימות הגדרות שונות למונח "שרות", אך ככל הנראה אין הגדרה מוסכמת למונח. על מנת לדון בנושא השרות אציג להלן מספר הגדרות למושג "שרות".
השרות בכללותו נתפש כפעולה המתבצעת על ידי אדם אחד עבור אדם אחר או ארגון כלשהו עבור לקוח או חבר, כאשר מרבית ההגדרות מבדילות בין שירותים למוצרים.
עם התפתחותו של השוק החופשי גברה התחרות בין יצרנים שונים המספקים מוצרים דומים. לעתים, מוצרים אלה הינם מוצרי צריכה רגילים ולעתים המוצר הוא שרות כמו מכירת ביטוח, אירוח במלון, תיקון תקלות וכיו"ב. התחרות נובעת הן מריבוי היצרנים ומציעי השרות והן ממשברים עסקיים שונים אשר הניעו ארגונים וספקי שרות למיניהם לחפש דרכים רווחיות כדי ליצור יתרון יחסי על פני מתחריהם. אחת האסטרטגיות הבולטות כדי להשיג מטרה זו היא להציע ללקוחות שרות איכותי (Tumstall, 1991:3).
מניסיון אישי, מצפיה על תגובת לקוחות ומסקירת הספרות ניתן לראות כי השרות שוב אינו מהווה רק חלק אינטגרלי ממוצר, כי אם גם מהווה דרך לקידום מכירות בפני עצמו. מכיוון שכך בחרתי למקד את עבודתי בתחום הפרסום בשרות כקידום מכירות, כיוון ששרות טוב, ברמה גבוהה נראה לי לא רק כתורם למוצר, אלא כמוכר ממש. אם בעבר היו מעט מוצרים וההיצע הנמוך גרם לכך שיצרנים וארגונים ישקיעו מעט מאמץ בשיווק וכן בקידום המכירות, הרי שכיום בעידן של תחרות חופשית והיצע רחב, הופך השרות להיות חלק אינטגרלי ממערכת השיווק כולה.
מכיוון שכך בחרתי לחקור את השרות כקידום מכירות, כשההשערות במחקרי תהיינה כדלהלן:
1. שרות ברמה גבוהה יגרום ללקוח נאמנות [למוצר\מותג] יותר מאשר שרות ברמה נמוכה.
2. שרות ברמה גבוהה יצור בלקוח תחושת הזדהות עם החברה\מוצר ובכך יקדם את המכירות לעומת שרות ברמה נמוכה.
3. הלקוח יעדיף לשלם יותר עבור שרות ברמה גבוהה מאשר על שרות ברמה נמוכה.
על מנת לבדוק את השערות מחקרי אציג בפרק הראשון סקירת ספרות הנוגעת לשרות ולאיכות השרות. סקירה זו אמורה לתמוך בהשערות מחקרי, כאשר בפרק השני אציג את הפרק המתודולוגי שבו יפורט המחקר וביצועו. בפרק השלישי אקיים דיון בממצאי המחקר ואת מסקנותי אביא בסיכום.
תוכן עניינים:
מבוא
פרק א' : סקירת ספרות
פרק ב' : המחקר
2.1. מטרת המחקר
2.2. משתני המחקר
2.3. שאלות המחקר
2.4. השערות המחקר
2.5. אוכלוסיית המחקר
2.6. כלי המחקר ושיטת המחקר
2.7. הליך המחקר
2.8. ממצאי המחקר
פרק ג': דיון
3.1. ניתוח נתונים
3.2. מגבלות המחקר
סיכום
ביבליוגרפיה
נספח - השאלון
|
| | |
|
שרה אהרונסון בראי הפמיניזם, 2004.
כיצד עיצבה הזהות המיגדרית של שרה אהרונסון את מיתוס מותה והנצחתה הקולקטיביסטית. |
| 5,639 מילים (כ-17.5 עמודים), 14 מקורות, 438.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן עניינים:
מבוא
מה זה בכלל פמיניזם?
בין מיגדר ללאומיות
הציונות כתנועה גברית
זיכרון קולקטיבי ציוני גברי
פמיניזם ארץ-ישראלי
נצח ישראל לא ישקר
התנגדות היישוב היהודי לפועלה של ניל"י
סיפור היונה - חשיפת ניל"י
המנהיגה: שרה אהרונסון
מות שרה
עיצוב מיתוס הזיכרון של שרה - מיתוס לאומי או מאבק מיגדרי
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
מבוא
הזיכרון הקולקטיבי של מדינת ישראל והיסטוריית המאבק הציוני רוויים אמנם בשיבוצי גבריות, אך מקומן של הנשים בו אינו נפקד. בין המחתרות והפעולות השונות לקידומו של החזון הציוני פעלו דמויות נשיות רבות, ובינהן חנה סנש, מניה שוחט, גולדה מאיר, הנרייטה סולד וכמובן, שרה גיבורת ניל"י. אלה מהוות אבני זיכרון משמעותיות בדרך החתחתים שהובילה מרעיון ציוני, שנתפס לעיתים כחיזיון שווא, להקמתה של מדינת ישראל.
דומה כי המאבק הפמיניסטי בישראל, מראשיתה ועוד טרם הקמתה, היה בעייתי יותר מאשר במדינות או תנועות לאומיות אחרות. זאת בשל מעמדן הדתי של נשים במדינה בעלת בסיס אתני מוצהר, מדינת לאום יהודית, יחד עם הגדרתה העצמית כמדינה הפועלת לפי עקרונות דמוקרטיים. שילובם של שני העקרונות המנחים הללו יצר "שיח המתנה את אזרחותן המלאה של הנשים בתרומתן לקולקטיב ומצביע על האימהות כמהווה את עיקר תרומה זו". 1
אך דווקא נקודות הציון הנשיות בסיפר הציוני לא היו כאלה. שרה אהרונסון, שלא היתה אם, מהווה אלמנט ייחודי ויוצא דופן בסיפור ההיסטורי הציוני, הן בחייה ובפועלה והן בעיצוב מיתוס הזיכרון שלה. מרכזיותה בסיפורה של תנועת הריגול ניל"י בפרט, ושל גבורה ארץ-ישראלית בכלל, נעוצה בזהותה המיגדרית המורכבת. הגדרת הנשיות של שרה אהרונסון היתה נתונה לפרשנויות שונות, באמצעות מודלים של מיגדר, ובייחוד המודל של האישה הארץ ישראלית ה'חדשה'. זאת ועוד, המאפיין הבולט ביותר בעיצוב הזיכרון של חיי שרה אהרונסון ושל מותה הוא הזיהוי בין לאומיות לאקטיביות ולנשיות. זיהוי זה בא לידי ביטוי, בראש ובראשונה, במרכזיותה של אהרונסון בסיפורים השונים והמגוונים על המחתרת ניל"י - עלייתה, פעילותה ונפילתה. הן בהגדרה עצמה והן בזיכרון היה מתח בלתי פתור בין שתי תפיסות של נשיות ובין שתי פרקטיקות של התנהגות נשית ארץ ישראלית, שהתקיימו זו בצד זו בשיח על הלאום.
בעבודה זו אעסוק באחת מפרשיות הגבורה המופלאות ביותר בתולדות העם העיברי בדורנו - פרשת ניל"י, ובדמות המפתח בה - שרה אהרונסון, שפועלה והנצחת זכרה נעים על הציר שבין מאבק מיגדרי לקורבן לאומי. שרה אהרונסון, שניצחה על פעולות ניל"י בארץ-ישראל, היתה דמות מרכזית בדרמה של ארגון הריגול הראשון בתולדותיה של מדינת ישראל.
היא לא היתה רק יד ימינו של אהרון אהרונסון, אחיה, כי אם גם מפקדת בחזית. אבל מעבר לכך - הצעירה מזכרון יעקב נתגלתה באותם ימים סוערים כאישיות היסטורית בפני עצמה.
אבקש לבדוק כיצד עיצבה הזהות המיגדרית של שרה אהרונסון את מיתוס מותה והנצחתה הקולקטיביסטית, כלומר, האם ניתן לראות בשרה אהרנסון כפמיניסיטית בפועלה וכפי שהיא משתקפת בעיצוב הזיכרון הלאומי, או כלוחמת לאומית המבקשת לקדם את הרעיון הציוני.
הסיבה המרכזית לבחירה בנושא זה לעבודתי במסגרת הסמינר 'נשים ולאומיות' נובעת מכך שהתנועה הציונית נתפסת כתנועה גברית גרידא, ודומה כי מקומן של הנשים בה נפקד וסיפורה של שרה אהרונסון יוצא דופן מבחינה זו. אבקש לבדוק האם המיתוס של שרה אהרונסון הוא מיתוס מיגדרי או מיתוס לאומי, כיציר תרבות ופרקטיקות זיכרון פוליטיות-לאומיות, וכיצד היא עצמה ביקשה שישתקף פועלה.
הפרק הראשון בעבודתי יעסוק בתנועה הפמיניסטית על שני גליה המרכזיים וידון בשאלות המאבק הפמינסטי כמאבק מיעוטים כזה של התנועות הלאומיות. לאחר מכן אבחן את התנועה הציונית כתנועה המציבה במרכזה אייקונות תרבותיות-היסטורית גבריות בלבד, ומזניחה את מקומן של הנשים בה. עוד אבחן את הזיכרון הקולקטיבי הציוני ככזה המבצע הדרה ושוליות לזיכרון הנשי בתוכו. בפרק השלישי תימצא סקירה היסטורית של ארגון ניל"י, רשת הריגול היהודית שפעלה בארץ-ישראל כנגד השלטון הטורקי ולמען קידום האינטרסים הבריטיים בה, במסגרת מלחמת העולם השניה.
לאחר סקירה היסטורית זו יעסוק הפרק הרביעי בשרה אהרונסון, מנהיגת ארגון ניל"י בארץ-ישראל, דמות ייחודית ויוצאת דופן שהקריבה עצמה למען מטרותיו הלאומיות של היישוב היהודי. לבסוף יעסוק הפרק החמישי והאחרון בעיצוב מיתוס הזיכרון של שרה, הנע, כאמור על ציר המיגדר והלאומיות.
-------------------------------------------------------------------------------
1. ניצה ברקוביץ', "אזרחות ואימהות: מעמדן של הנשים בישראל", בתוך: יואב פלד ועדי אופיר ישראל: מחברה מגויסת לחברה אזרחית, (ירושלים; מכון ון-ליר, 2001), ע' 208 (המאמר: 206-243)
|
| | |
|
צה"ל כסוכן סוציאליזציה עבור חיילות בשרות סדיר -השפעות והערכות, 2002.
השפעת התפקיד הצבאי על תוכניותיהן ותפקודן של חיילות לאחר השרות הצבאי. |
| 13,040 מילים (כ-40 עמודים), 55 מקורות, 548.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
צה"ל הינו אירגון בירוקרטי שבו מתקיימת תקופת ההתבגרות המאוחרת של הצעירים, מעוצבת הזהות האישית וממנו מתקדמים לקראת בחירת מקצוע ופיתוח קריירה (סמילנסקי וישראלאשוילי, 1993). בצבא גם נוצרות שאיפות לעבודה בעתיד, כששאיפות אלו מתייחסות לסוג העבודה ולסטטוס של העובד (Bloom & Bar-Yosef, 1984). במסגרת השירות הצבאי קיים מערך גורמים המשפיע על מצבו של המתגייס מבחינה פיזית, הכרתית וריגושית, כאשר אחד הגורמים הינו הכשרתם של חיילים לתעסוקות שונות במסגרת השירות, תוך בחינת מוכנותו של הפרט למשימות הנדרשות בכל שלב משלבי התפקוד (סמילנסקי וישראלאשוילי, 1993).
עבודה זו תעסוק בשירותן של החיילות ובהשפעת הצבא על תוכניותיהן ותפקודן של החיילות לאחר השירות הצבאי. הצבא משמר את יחסי הכוח בחברה הישראלית, כאשר בולטות פריווילגיות ההון האנושי הגברי והקשר שלהן לחלוקה של שוק העבודה הישראלי (Izraeli, 1997). מכיוון שכך תהיה שאלת מחקרי: כיצד תבוא לידי ביטוי השפעת התפקיד הצבאי על תוכניותיהן ותפקודן של חיילות לאחר השרות הצבאי?
במהלך השירות הצבאי מתקיים תהליך סוציאליזציה לגבי החיילות, כשם שתהליך זה מתקיים בכל שלב הקודם לשירות הצבאי ונובע מהשפעת הסביבה על הפרט ועל תיפקודו. כל אירגון מהווה זירה להתפתחות התפקיד והזהות האישית. העמדה שאדם השיג הינה איבר באנטומיה אירגונית ומתבטאת בתפקוד, בהסתגלות ובתהליך. יש משמעות לאמירה ש"אדם תופס עמדה חברתית" (לוינסון, 1990). לעתים האדם מזדהה עם התפקיד שמועידה לו החברה עד כדי מצב של חיברות יתר. משמעות חיברות היתר היא, שאדם מפנים את דרישות החברה ממנו והוא ממלא את התפקיד החברתי באדיקות רבה, עוד יותר ממה שמצפים ממנו (רונג, 1990). על כך טוען רונג (שם) כי: "יש באנשים רגישות כה עמוקה לציפיותיהם של אנשים אחרים, עד שכל מעשה ממעשיהם יכוון בהכרח על פי הציפיות הללו".
בעבודה זו אבקש לברר את תהליך הסוציאליזציה שעוברת החיילת בצבא, את רצונה למלא את התפקיד שמצפים ממנה כאישה, אולם לאו דווקא בתחום הכללי, בחיי היום יום, אלא בתחומי התעסוקה. מכיוון שכך, אבקש לברר את השפעתו של הצבא על תוכניותיהן ותיפקודן של חיילות לאחר שסיימו את השירות הצבאי והן ניגשות למלא את תפקידן החברתי בשוק האזרחי, כשבכלל זאת אתייחס למשמעות של סטריאוטיפים נשיים לעומת סטריאוטיפים גבריים, תכונות המזוהות ככאלו וכיצד זה מתבטא בתפיסות מסורתיות של זהות וג'נדר וכן של מה שמקובל כ"מקצועות נשיים" ו"מקצועות גבריים".
בסקירת הספרות אתיחס לכך שחלקן של החיילות עוברות תהליך של ויקטימיזציה, כאשר למרות אי רצונן בעיסוק המוצע להן בצבא הן אינן מתקוממות, אלא מקבלות זאת כדבר המובן מאליו בעצם היותן נשים. בהמשך אדרש לספרות העוסקת בהשפעת הצבא על תוכניותיהן ומעמדן העתידי של החיילות.
לאחר הסקירה אציג את הפרק המתודולוגי, ובכללו שאלות המחקר, השערות המחקר, מערך המחקר וההליך. בפרק החמישי אנתח את התוצאות ואערוך בהן דיון, אשר יבחן את השערות המחקר ביחס לשאלות המחקר וזאת על פי הממצאים מול סקירת הספרות. את מסקנותי אביא בסיכום.
תוכן העניינים:
מבוא
פרק א: המערכת הצבאית בישראל
1.1 המבנה הארגוני של צה"ל
1.2 הייעוד החברתי של צה"ל
1.3 תרומתו של השרות הצבאי
פרק ב: השפעת הדימוי הנשי על נערות לקראת השרות הצבאי
2.1 דימויי מין מסורתיים
2.2 סטריאוטיפים נשיים וגבריים
2.3 אפיוני נשים עובדות בסביבה גברית ובסביבה מעורבת
2.4 תהליך הויקטימיזציה אצל נשים
2.5 סוף ביה"ס התיכון ? שאיפות וציפיות של הנערות מהשרות הצבאי
פרק ג: השפעת צה"ל על מעמדן החברתי של חיילות
3.1 מעמדן ותפקידיהן של הבנות בצה"ל
3.2 השרות הצבאי כביטוי לערך השיוויון בין המינים
3.3 השפעת השרות הצבאי על תוכניות עתידיות של חיילות
פרק ד: מתודולוגיה
4.1 שאלת המחקר
4.2 משתני המחקר
4.3 השערות המחקר
4.4 אופן הדגימה ואוכלוסית המחקר
4.5 שיטת המחקר וכלי המחקר
4.6 הליך המחקר
פרק ה: ממצאי המחקר וניתוחם
סיכום
ביבליוגרפיה
נספח: שאלון (כלי המחקר)
|
| | |
|
חברה אזרחית והון חברתי- פועלו של ארגון "יד שרה", 2009.
בחינת ארגון "יד שרה" כמהווה דוגמא לרשת חברתית אשר מבוססת על הון חברתי. |
| 5,084 מילים (כ-15.5 עמודים), 14 מקורות, 219.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
בדומה למדינות רבות ברחבי העולם, גם במדינת ישראל ניתן להבחין בשנים האחרונות במגמת פעילות הולכת וגוברת של ארגונים וולונטריים חוץ ממשלתיים, הפועלים במסגרת החברה האזרחית. ארגונים אלה נודעים בהיותם תורמים, נתמכים אחד על ידי השני ואף נרתמים למען קידום מטרות חברתיות שונות. בזכות קיומו של מרחב ציבורי המאפשר חופש פעולה, מיוחס לאותם ארגונים תפקיד חשוב בשינוי דפוסי החשיבה והעשייה בקרב החברה האזרחית הדמוקרטית הישראלית.
אחד מאותם ארגונים וולונטריים, הלוקח חלק פעיל ומשמעותי בעשייה הקהילתית והחברתית בקרב החברה האזרחית במדינת ישראל במהלך שלושים השנים האחרונות, הינו ארגון "יד שרה", הנודע בתור אגודת המתנדבים הגדולה בארץ להשאלת ציוד ומתן שירותים רפואיים ושיקומיים לבעלי המוגבלות והצרכים המיוחדים. חזונו ופועלו של הארגון ייבחנו בעבודה זו, לצד סקירה תיאורטית המביאה בקצרה את התפתחות מושג "החברה האזרחית", כמו גם עוסקת בהרחבה בגישת ההון החברתי (Social Capital), גישה אשר לוקחת חלק מרכזי בדיון העכשווי והרלבנטי לימינו, העוסק בחברה האזרחית.
הטענה המועלית ונבחנת לאורך העבודה עוסקת בדבר היותה של "יד שרה" מהווה דוגמא לרשת חברתית, אשר מבוססת על ההון החברתי, כמו גם יוצרת, משמרת ומעצימה אותו אל מעבר לקהילות מקומיות, וזאת תוך הפעלת מערך וולונטרי נרחב, המאגד בתוכו אזרחים רבים, שפעולתם תורמת לחיזוק ולביסוס חברה אזרחית מוצלחת בישראל. על מנת לבסס טענה זו באופן מקיף, ייערך שימוש בנתונים הלקוחים מאתר הארגון, כמו גם בכתבה הסוקרת את מאבקו של הארגון למען נגישות הציבור הנכה לקלפיות ביום הבחירות של שנת 2009.
תוכן עניינים:
מבוא
חלק א': סקירה תיאורטית- חברה אזרחית והון חברתי
חלק ב': התמיכה באנשים עם צרכים מיוחדים- המקרה של ארגון "יד שרה"
חלק ג': דיון- ארגון "יד שרה" כרשת חברתית המבוססת על הון חברתי, משמרת ומעצימה אותו
סיכום
ביבליוגרפיה
נספחים
מתוך העבודה:
המושג "חברה אזרחית" הוא מושג מורכב ובעל גבולות משתנים, אשר נעשים בו שימושים רבים לאורך השנים ושוררת לגבי תוכנו מחלוקת מתמשכת. לדיון התיאורטי סביבו היסטוריה עתיקת יומין, אשר ראשיתה מיוחסת להגותו הפוליטית של אריסטו, שעשה שימוש במונח "קהילה פוליטית" במשמעות של קהילה בעלת מערכת חוקים מוגדרת, המאגדת תחתיה אזרחים חופשיים ואינה מבחינה בין "מדינה" ו"חברה" (גדרון, בר וכץ, 2003). |
| | |
|
הקשר שבין איכות שרות נתפסת לנאמנות הלקוח בחברת הישיר הראשון, 2003.
האם קיים קשר בין ציפיות הלקוח ותפיסת איכות השרות על ידו לנאמנותו- הצעת מחקר. |
| 3,269 מילים (כ-10 עמודים), 30 מקורות, 218.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
הישיר הראשון נוסדה בשנת 1989 והנה חברה פרטית. החברה עוסקת במתן שירותי ביטוח למגזר הפרטי והעיסקי ונוגסת כ- 7% מהשוק. מרכז החברה הוא בתל אביב.
לכאורה, לאור הפרסומים בעיתונות, נראה כי מצב המכירות מצוין, אך באחד מן הסקרים החודשיים שעורכת מחלקת שירות לקוחות נשאלה השאלה: "האם תמליץ בחיוב על השימוש בשירותניו לאחרים?" התוצאות היו כדלקמן: רק 50% מן הלקוחות ענו בחיוב לשאלה זו, 3% ענו בשלילה, 25% אינם בטוחים ו-22% לא היו מוכנים לענות בחיוב? תוצאות אלו מעוררות את השאלה מה גרם ל-30% מהלקוחות שלא לענות בחיוב לשאלה.
הבעיה העסקית
- נפח הלקוחות של החברה תפס תאוצה בשלוש השנים הראשונות לקיומה, אולם כוח המכירות בשנתיים האחרונות השתנה רק במעט ובשנת 2002 הורע. נתח השוק של החברה ירד ועימו גם הרווחיות. הרווחיות של החברה במחצית הראשונה של 2003 ירדה ב- 34% ומספר החידושים ירד ב- 14%.
מטרת המחקר וחשיבותו
מטרתו האקדמית של המחקר הנה לברר האם קיים קשר בין ציפיות הלקוח ותפיסת איכות השרות על ידו לנאמנותו (קשר חיובי: ככל ששביעות הרצון של הלקוח תהיה גבוהה יותר, כך גם תהיה נאמנותו גבוהה יותר).
המטרה האופרטיבית היא להמליץ להנהלת הישיר האם כדאי להשקיע בשיפור תפיסת איכות השינות של הלקוחות, קרי האם השקעת משאבים כדאית.
למחקר חשיבות רבה מבחינה יישומית. הממצאים ישפיעו על הארגון. באם יימצא קשר סטטיסטי שלילי חזק בין ציפיות הלקוח לשביעות רצונו יהיה צורך בהדרכת צוות המכירות לקביעת יעדי ציפיות אצל הלקוח ואולי יצירה של אמנת שרות. בנוסף יהיה צורך לטפל בבעיות של כשלים בשרות אנשי המכירות וצוות התמיכה הטכנית. באם יהיה קשר חיובי בין שביעות רצון הלקוחות לנאמנותם יהיה על הארגון לזרז צעדים אלו, על מנת שלא לפגוע במוניטין ורווחיות החברה. במידה ולא ימצא קשר יחסכו משאבים לחברה ותתאפשר השקעה באפיקי התרחבות של מחלקת המכירות, למרות שצעד חכם, גם אם אין ממצאים המראים על קשר בין המשתנים, יהיה השקעה בפיתוח מחלקת שימור לקוחות.
תוכן העניינים:
1 מבוא
1.1 תאור הבעיה בארגון
1.2 הבעיה העסקית
1.3 מטרת המחקר וחשיבותו
2 סקירת הספרות
2.1 איכות שרות נתפסת
2.2 נאמנות הלקוח
2.3 נאמנות מול איכות השרות
2.4 רציונל המחקר
2.5 משתני המחקר
2.6 השערות המחקר
2.7 מודל המחקר
3 שיטת המחקר
3.1 מערך המחקר
3.2 המדגם
3.3 כלי המחקר
3.4 ההליך
3.5 שיטת הניתוח
3.6 מגבלות המחקר
3.7 נגישות
4. ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
"שביעות רצון היא תגובתו מלאת הסיפוק של הלקוח. זהו שיפוט של מרכיב במוצר או בשרות, או של המוצר או השרות עצמם, המבטא רמת הנאה מהגשמה מבוססת-צריכה". (זייטהמל וביטנר, 2000, 75), או במילים אחרות, שיפוטו של הלקוח באם ענה השרות על צרכיו וציפיותיו.
קוטלר (1999) טוען כי ירידה בשיעור השמירה על לקוחות קיימים מורה, בדרך כלל, על ירידה בשביעות הרצון שלהם. הוא מוסיף כי רמת השביעות נמדדת לא רק על בסיס כולל, אלא גם לגבי כל אחר מהיצעי החברה בנפרד.
|
| | |
|
ארגון ניל"י.
רקע, הקמת הארגון ופעילותו עד 1917, הריגול בין 2-9/1917 והתייחסותם של מתעדי ה"הגנה" הביוגרפים של ניל"י והמפעיל האנגלי לתקופה זו. |
| 5,826 מילים (כ-18 עמודים), 8 מקורות, 229.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
מלחמת העולם הראשונה, שפרצה בשנת 1914, מצאה בארץ ישוב יהודי מגוון מבחינה פוליטית. היו כאן בני הישוב הישן שחיו כאן, כמו בגולה, בחסות השלטון הקיים והם דגלו בשיטה המסורתית של: להתכופף עד יעבור זעם. הם התמודדו עם הגזרות וההחמרה בתנאי החיים בשיטות הישנות של פיוס שוחד ושתדלנות והתפללו שיעבור זעם. אנשי המושבות של העלייה הראשונה ורוב מנהיגי העלייה השנייה ניסו גם לנקוט בצעדים מסוג זה, אבל מתוך תחושה שזה הרע במיעוטו וכוחם קטן מלכדי לנקוט עמדה.
מספר צעירים ילידי הארץ, בניהם של עולי העלייה הראשונה, ביזמתם של אהרון אהרונסון וחברו הצעיר אבשלום פיינברג הגיעו למסקנה שיותר גרוע משלטון התורכים לא יכול להיות, וכבר באביב 1915, לאחר כישלונה של ההתקפה התורכית על תעלת סואץ, החליטו על התקשרות עם בריטניה ועל הקמת רשת ריגול בארץ אשר תשרת מטרה זו.
בפועל, כשרות העברת ידיעות מסודר ופעיל פעלו מרגלי ניל"י כשמונה חודשים, החל מתחילת 1917. על פעילותם נכתבו ספרים ומאמרים רבים, כשהעמדה הנשקפת מהם משתרעת מהערצה היא ועד כמעט התעלמות וזלזול במעשיהם. ברוב הספרים יש התייחסות רבה ליחסים המיוחדים בתוך הרשת ולאופי המיוחד, ההרואי וההרפתקני של חבריה.
אני בחרתי להתייחס בעבודה זו לשני אספקטים:
1. ההתבוננות על שמונת חודשי הפעילות בעיני שלושה צופים: הכותבים הביוגרפיים שלה, אנשי השומר ומתעדי תולדות ההגנה של הישוב הממוסד, שנמצאו מצדו השני של המתרס, קצין המודיעין הבריטי, בספינה מאנאגם, קפטן ל.ב. וולדון.
2. ההתייחסות של צופים אלה לתרומתה של נילי להישג הצבאי הבריטי בכובש א"י.
תוכן עניינים:
1. רקע
2. שלבי הקמתה ופעילותה של ניל"י עד תחילת 1917
3. פעילות הריגול מפברואר עד ספטמבר 1917
4. סיכום
5. ביבליוגרפיה
|
| | |
|
דמותה של שרה בסיפור גירוש הגר, 2000.
תיאור אישיותה של שרה ובחינתה לפי הדגמים המקובלים של עיצוב דמות במקרא. |
| 4,440 מילים (כ-13.5 עמודים), 23 מקורות, 185.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים:
מבוא
אישיותה של שרה
עיצוב הדמות
עיצוב דמותה של שרה בדרך ישירה
הופעה חיצונית
עיצוב דמותה של שרה בדרך עקיפה
דיבור
מעשים
סיכום
ביבליוגרפיה
מבוא
שרה היא אשת אברהם ואם יצחק , ראשונה בארבע האמהות.
נאמר על שרה שהייתה עקרה וכן תוארה בכתובים כאישה יפת מראה.
בעקרותה של שרי תולה הכתוב את מתן הגר שפחת שרי לאברם לאשה, ואת המאבק ביניהן.
שרה נפקדה רק בחסדי האל, ונתבשרה על כך מפי המלאכים, אלא ששרה כבר סירבה להאמין באפשרות שתלד בזקנותה וצחקה למשמע הבשורה. בצחוקה של שרה נתלה השם יצחק.
פקידתם של אברהם ושרה בבן, ביצחק, כרוכה בשינוי שמותיהם מאברם ושרי לאברהם ושרה (בראשית יז, ד-ה).
דמותה של שרה מצטיירת כדמות סבילה.
מטרת עבודתי היא לבדוק האם סיפור גירוש הגר מורה לנו על התפתחות בדמותה של שרה או שדמותה של שרה היא סטאטית ולא משתנה.
תחילה אציג את אישיותה של שרה אמנו. לאחר מכן אבחן את דמותה של שרה לפי הדגמים המקובלים של עיצוב דמות במקרא.
עיצוב הדמות מתחלק לשני חלקים: עיצוב דמות בדרך ישירה (המתבטא בהופעתה החיצונית של הדמות), ועיצוב הדמות בדרך עקיפה (המתבטא בדברי הדמות ובמעשיה).
על פי עיצוב דמותה של שרה אנו יכולים להסיק האם דמותה של שרה היא דמות סטאטית או דמות מתפתחת.
|
| |
|
|
