היישום אינו מחובר לאינטרנט

השפעת ועדת בכר על מערכת הבנקאות ושוק ההון בישראל

עבודה מס' 071158

מחיר: 299.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: מהם התמורות שחוללה ועדת בכר במערכת הבנקאות, שוק ההון וקופות הגמל בפרט?

7,244 מילים ,20 מקורות ,2015

תקציר העבודה:

בשנת 2004 הוקמה ועדת בכר, על ידי שר האוצר דאז בנימין נתניהו, כדי לגבש המלצות לרפורמה שתטפל בשתי בעיות קשורות בשוק ההון בארץ. הראשונה היא ריכוזיות גבוהה במערכת הבנקאית שבעצם שולטת בנעשה בשוק ההון (פעילויות התיווך הפיננסי) - שוק ההון (לאשראי) החוץ בנקאי קטן ולא מפותח. הבעיה השנייה היא תופעה של ניגודי עניינים במערכת הבנקאית. התוצאה היא תחרות מאד מוגבלת על מקורות ההון (חיסכון) והקצאה לא יעילה ויקרה של מקורות ההון להשקעות. המתווכים הפיננסיים עוסקים בהקצאת ההון, שהוא גורם יצור חשוב לפעילות המשק, בין השימושים השונים. לכן תפקודם היעיל הוא "אבן יסוד בפיתוח הפעילות הכלכלית במשק, במיצוי פוטנציאל הצמיחה ובהשאת רווחתם של האזרחי". על ועדת בכר הוטל רק''להתוות את מכלול הצעדים המעשיים הנדרשים להגשמת המטרה שהוצבה.
עם יישומן של הרפורמות, נמכרו עיקר קרנות הנאמנות הבנקאיות למנהלים חדשים,לאחר שנמכרו הקרנות, נרשמו פדיונות בהיקפים עצומים,במיוחד בקרנות פקן, אך גם בפסגות, הראל-פיא, אילנות דיסקונט ומנורה. סך הפדיונות ב-5 אלו הסתכמו בשנת 2006 בכ-30 מיליארד שח. באשר לקופות הגמל, נמכרו בעיקר קופות הגמל של בנק לאומי לקבוצת פריזמה (מרקסטון), ואף קופת גדיש של בנק הפועלים והקופות של בנק הבינלאומי.
ניתן לומר כי אחד היעדים העיקריים של ועדת בכר, הפחתת הריכוזיות, הושגה. לא רק שהבנקים מכרו או שהם בדרך למכירת הקרנות והקופות, אלא שבין הקונים נמנים בעלים חדשים מחו"ל שקודם לכן לא היו יעילים בשוק ההון, דבר שמגביר את התחרותיות בשוק ההון.
מחקר זה יעסוק בחלקו הראשון בסקירת מערכת הבנקים בישראל טרם ועדת בכר, יסקור את הבעייתיות שהיתה קיימת במערכת בנקים זו באותן השנים שלפני הוועדה ויבחן כיצד ועדת בכר, שהוקמה בשנת 2004 והחלה להיות מיושמת במשק הלכה למעשה משנת 2007, תרמה להתמודדות עם הבעיות של מערכת הבנקאות בישראל של אותן השנים. בנוסף לנושאים אלה, יוצגו גם יתרונות ועדת בכר וחסרונותיה כפי שהם באים לידי ביטוי במספר פרמטרים בינהם ענף הבנקאות, שוק ההון והשירות לפרט.
בחלקו השני של המחקר, תוצג פרק השיטה המציגה את שאלת המחקר והשערותיה, כלי המחקר בו נעשה שימוש, שיטת איסוף הנתונים וכן מודל המחקר הנבחן. החלק השלישי של המחקר עוסק בניתוח הנתונים הכמותיים של המחקר, באמצעות רגרסיות מרובות משתנים אשר מציגות את המשתנה בעל ההשפעה הרבה ביותר על תשואות קופות הגמל השונות הנבחנות במחקר זה לאורך 15 שנה (8 שנים לפני ו-7 שנים אחרי ועדת בכר). החלק הרביעי עוסק בהצגת דיון מסכם המציג את תובנות מחקר הנוכחי שעלו מתוך הספרות והניתוחים האמפיריים, את מגבלות המחקר אשר היוו קושי בניתוח הממצים והשגת המסקנות וכן הצעות למחקרים נוספים אשר יכולים לתת מענה נוסף לסוגיה הנבחנת במחקר זה והיא: מהם התמורות שחוללה ועדת בכר במערכת הבנקאות, שוק ההון וקופות הגמל בפרט?

על מנת לבחון את השפעת ועדת בכר על קופות הגמל השונות שציינו כמשתנים תלויים, נעשתה השוואה בין היגשגי קופות הגמל טרם ישום מסקנות ועדת בכר, כלומר 1999-2007, והחל מישום מסקנות ועדת בכר 2009-2014, כאשר שנת 2008 יוצאת מהמשוואה בשל העובדה כי שנה זו היתה שנה שלילית במגמתה בכל השווקים ושוק ההון בפרט ועל כן היא מהווה נתון מטעה בבחינת השלכות מסקנות ועדת בכר על קופות הגמל השונות.
הנתונים נאספו מתוך מאגר המידע של אתר משרד האוצר, שם למעשה מופיעים כל קופות הגמל במדינת ישראל, הרכבם והסטוריית ביצועיהם החל מיום הקמתם, קרי התשואות אותן השיגו במהלך שנים נבחרות.
טווח הנתונים במחקר זה נע בין השנים 1999-2014 כאשר אנו מדברים על כ-15 תצפיות שונות כאשר כל נתון מייצג שנה קלנדרית אחת של תצפית.

תוכן עניינים:
1. מבוא
1.1 תרומות המחקר
2. סקירת ספרות
2.1 רקע- מערכת הבנקאות בישראל טרם מהפכת ועדת בכר
2.2 הבנת הבעיתיות- רקע לועדת בכר
2.3 פתרון לבעיה- ועדת בכר
2.4 תרומת ועדת בכר
2.4.1 תאגידי הבנקים
2.4.2 קופות גמל וקרנות נאמנות
2.4.3 שוק ההון
2.5 אליה וקוץ בה- בעייתיות המודל של ועדת בכר
3. שיטת המחקר
3.1 מודל המחקר
3.2 משתני המחקר
3.3 שיטות סטטיסטיות
3.4 שיטת איסוף הנתונים
3.5 טווח נתוני המחקר
4. ממצאי המחקר
4.1 ניתוח קופות הגמל
4.1.1 הראל עוצמה תעוז 101
4.1.2 פסגות גדיש כללי 1061
4.1.3 כלל תמר כללי 253
4.2 ניתוח תשואות קופות הגמל טרם ישום מסקנות ועדת בכר ולאחריה
4.2.1 הראל עוצמה תעוז 101
4.2.2 פסגות גדיש כללי 106
4.2.3 כלל תמר כללי 253
5. דיון ומסקנות
6. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מערכת הבנקאות בישראל, כפי שהיתה טרם התמורות שחלו בה בעקבות ועדת בכר, הייתה ריכוזית, כפי שנראה במשקלן הגבוה של הקבוצות הבנקאיות הגדולות (בר ווכטל, 2002). הבנקים בישראל עסקו במישרין ובעקיפין בתחומים רבים כגון: חתמות, ניהול קופות גמל וקרנות נאמנות, השקעה במניות של חברות ריאליות עבור עצמם וכו' (בלס, 2007). על פי ברנע (1995), בתחומים אחרים הבנקים בישראל הושפעו באופן חלקי מהמגמות העולמיות: יציאת הממשלה ממעורבות במערכת הבנקאות בפרט ומשוק ההון בכלל, לא הושלמה, אמנם, בעשור האחרון חלה התקדמות בתהליך הפרטת הבנקים שבהסדר, אולם התהליך לא הושלם. המעורבות של הסקטור הציבורי בתחום הפעילות של הגופים המוסדיים במשק ירדה במהלך העשור האחרון, אולם היא עדיין גבוהה מאוד (כפי שהדבר מתבטא, בין היתר, בהוראות כיצד ובמה להשקיע את כספי עמיתי קרנות הפנסיה, קופות הגמל וביטוח החיים, וכן בהנפקת אגרות חוב מיועדות לחלק מהגופים הללו). גם המעורבות של בנקים זרים במשק הישראלי בעשור האחרון הייתה מוגבלת ביותר, ורק לאחר מספר שנים נראו ניצנים שעשויים להוביל לשינוי בתחום זה.

תגים:

ישראל · שוק ההון · מניות · ועדת בכר · קופות גמל · תחרותיות · בנקאות · ממשלה · פיננסי · כלכלה · ניהול · מדיניות · בנק · משק · משקיעים · השקעה · ריכוזיות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השפעת ועדת בכר על מערכת הבנקאות ושוק ההון בישראל", סמינריון אודות "השפעת ועדת בכר על מערכת הבנקאות ושוק ההון בישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.