היישום אינו מחובר לאינטרנט

החשיבות שברישום קניין רוחני

עבודה מס' 064595

מחיר: 240.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: ההבדל בין קניין רשום לכזה שאינו רשום - כיצד יכול בעל הקניין הרשום להגן על קניינו.

6,758 מילים ,6 מקורות ,2000

תקציר העבודה:

מטרת העבודה הנוכחית היא לסקור את החשיבות של רישום הקניין הרוחני. שאלת המחקר היא מה ההבדל בין קניין רשום לכזה שאינו רשום- כיצד יכול בעל הקניין הרשום להגן על קניינו, ואילו הזולת לא; כיצד יכול בכל זאת מי שלא רשם את קניינו להגן עליו והאם ההגנה מועילה.

ראשי פרקים:
1. מבוא
1.1 הצגת הנושא
1.2 מטרת העבודה
2. סימן מסחרי
2.1 ההגנה על מוניטין
2.2 הוראות הפקודה
2.3 דוקטרינת הדילול
2.4 סימן מסחרי המוכר היטב
3. יתרונות וחסרונות ברישום פטנט
3.1 חשיבות הרישום
3.2 עילת עשיית עושר ולא במשפט
3.3 מהו פטנט המצריך הגנה
3.4 המצב בארה"ב
4. הסעדים
4.1 הוראות החוק
4.2 צו מניעה
5. סיכום העבודה
6. ביבליוגרפיה
6.1 ספרות (6)
6.2 פסיקה (17)

קטע מהעבודה:

נכס רוחני הוא נכס שאינו מוחשי ואחרים יכולים לנצלו, במידה והם מודעים לגביו. אי לכך החברה החליטה להגן על המצאות אלו, בעיקר מתוך הרצון לתת תמריץ לאנשים לפתח המצאות ורעיונות חדשים מבלי לחשוש שמה אחרים ייהנו מפרותיהם .
על מנת להגן על נכסים אלו יש לרשום אותם, פרוצדורה הקבועה בחוקים השונים הקשורים לקניין רוחני כמו: סימני מסחר עליהם נצבר מוניטין, פטנטים שהושקע הון וידע בפיתוחם ומדגמים. עם זאת לא כל זכות בקניין רוחני ניתנת לרישום, רק פטנטים, מדגמים וסימן מסחרי ניתנים לרישום. יש זכויות שלא ניתנות לרישום כגון סודות מסחריים, זכויות יוצרים.

הרישום מונע מאחר לנצל את הקניין לטובתו. לדוגמא- לפי סעיף 49 לחוק הפטנטים:
"בעל פטנט זכאי למנוע כל אדם זולתו מנצל בלי רשותו או שלא כדין את האמצאה שניתן עליה הפטנט, בין בדרך המוגדרת בתביעות ובין בדרך דומה לכך שיש בה, לנוכח המוגדר באותן התביעות עיקר האמצאה שהוא נושא הפטנט (להלן - הפרה)"
סעיף 1 לחוק מגדיר ניצול אמצאה כך:
"כל שימוש באמצאה, לרבות ייצור, שיווק או הפקת הנאה ממנה בדרך אחרת, אך למעט שימוש שאיננו בהיקף עסקי ואין לו אופי עסקי."
מנוסח החוק עולה כי ההגנה המוענקת לבעל הפטנט היא נרחבת מבחינת עוצמתה והיקפה. הוא זכאי למנוע מכל אדם את ניצול האמצאה, ולעניין זה, המונח "ניצול" מוגדר בצורה רחבה וגורפת הכוללת כל שימוש באמצאה בסייג היחיד של שימוש "שאינו בהיקף עסקי ואין לו אופי עסקי".
נטיה דומה, להענקת הגנה חזקה לבעל הפטנט ולצימצום היקף החריגים לה, קיימת בדיני מדינות שונות ברחבי העולם. בארה"ב וברבות מארצות ה- Common Law הסייג להגנה הפטנטית הוא ה"שימוש למטרות מחקר גרידא" (Use Experimental). הפסיקה במדינות אלה נטתה לפרש סייג זה באופן מצמצם, כך שהוא לא יחול כל אימת שאת הפעילות המחקרית מלווה גם פעילות עסקית
מרבית שיטות המשפט המכירות בזכויות הקנין הערטילאי, מכירות גם בצורך לתחם את גבולות הזכויות ולהפחית השפעות מזיקות שלהם על המערכת החברתית והכלכלית. אם נתיר שימוש בפטנט לכל מאן דבעי אנשים לא ישקיעו מהונם ומאונם בהמצאות, והחברה תצא נפסדת מכך .
הזכויות שמעניק הקנין הערטילאי הן זכויות מונופוליסטיות יחודיות ויש בהן את כל הסממנים המקובלים על המשטר בבואו לאבחן זכות כקניינית. הזכות לפטנט, על הגבלותיה ניתנות לתיאור כזכות קניינית עצמאית, ורכושית .

מקורות:

עם קבלת הפטנט ההמצאה מוגנת בשווקים של המדינות בהן יש תוקף לפטנט, וכל ייצור, העתקה, שימוש או מכירה שלא בהיתר של בעל הפטנט הם בלתי חוקיים.
 
פטנט רשום מאפשר מצד אחד לגשת לגופים העשויים להתעניין בפטנט שלך ביתר קלות וללא צורך בחתימה על הסכם לשמירת סודיות (NDA - Non Disclosure Agreement), ועושה את ההמצאה אטרקטיבית יותר, ומצד שני חושף את המצאתך. במפעלים ובמשרדים יש מחלקות העוקבות אחרי המצאות חדשות וממליצות איך לעקוף את הפטנט הרשום. כתוצאה
מכך, רצוי מאוד לקיים קשר עסקי עם גוף מכובד ואמין, ובכך להקטין את הסיכוי לגניבת הפטנט.
בעבר היתה המגמה לרשום את זכויות הקניין הרוחני וזאת על מנת לקבל את ההגנה על פי הרישום כלומר זכות בקניין רוחני שלא גובשה לכדי זכות רשומה על פי החוק לא יכולה היתה לזכות להגנה. ביטוי למגמה שרווחה בעבר ניתן ביחס למתן הגנה על קניין רוחני בלתי רשום ניתן למצוא בפס"ד SPRAL נ. י.ש מקור החלף . פס"ד זה דן
במקרה בו חברה יצרה מוצר ורשמה עליו פטנט במדינות שונות בעולם אך לא בישראל. לכן אין היא זכאית לקבל הגנה שמקבל פטנט רשום. המשיבים חיקו את המוצר של החברה. החברה גישה תביעה לפיה היא מבקשת לקבל צו מניעה שיעתור מהמשיבים מלהמשיך ולחקן את מוצריה. החברה מבססת את בקשתה על עילות שונות החל מגניבת עיין , עשיית
עושר ולא במשפט וכלה בחוק הגנת הצרכן. בית המשפט קבע כי לא מתקיימת עילת גניבת עיין וזאת משום שהאריזה בה מבקשים המשיבים להשתמש שונה לגמרי מהאריזה בה מוכרת החברה.
לגבי עשיית עושר ולא במשפט נקבע בפסק הדין כי משיבים בחקותם את מוצריה של החברה מנצלים למעשה את המצאתה ש החברה ולא את מוניטין שלה. הדיון נסוב סביב השאלה האם הניצול הנו ניצול שלא על פי זכות בדין. זכו על פי ין מוקנית רק לפטנט שנק השופט שטרוזמן קבע כי כל עוד לא הוכיחה החברה ששי לה זכות חוקית שמקנה לה
אפשרות למנוע את חיקוי מוצריה אין היא יכולה לקב סעד מבית המשפט. זכות חוקית זו נתפסה כזכות רשומה על פי דין. עוד בע השופט כי אם בית המשפט יאסור על מוצר מחקה, יהווה הדבר נתינת מונופול לחברה, מונופול שהוא מעבר לזכויות החוקיות שהיא יכולה היתה לקבל לו היתה רושמת את המוצר כפטנט. מונופול של עלול לפגוע
בציבור.
בפס"ד ליבוביץ נ. א נקבע כי המבחן יהיה האם ההתעשרות היא בלתי צודקת. הכוונה היא שיש לשקול את העקרונות המסוימים שהתגבשו בפסוריה ושאמורים ליצור איזון אינטרסים בין טובת ציבור (תחרות חופשית) לבין טובת הפרט. שמגר קבע שטובת הציבור גוברת ואי רישומו של פטנט בישראל משמעו ויתור על הגנת המוצר מפני חיקויו
בישראל.
עולה השאלה האם כדאי לאדם לרשום את הזכות הקניינית. הקניין נוצר במעשה ידיו של היותר ולא על ידי רישומו כפטנט או כמדגם. הרישום מקנה ליצר את 1הגנת החוק כלפי כולי עלמא ומעניק לו עדיפות על מתחריו המחקים אותו. גם בבואו לבקש סעד בבית המשפט. לכן בעל הקניין זכאי להגנה גם אם לא נרשם. לרישום הזכויות בקניין
רוחני ישם יתרונות וחסרונות:
החסרונות:
משך ההגנה- רישומה של הזכות מעניק לבעליה הגנה למשך זמן מוגבל. לפי סעיף 52 לחוק הפטנטים רישומו של פטנט מעניק הגנה למשך 20 שנה. תקופת הגנה זו מורה לתת לבעליו של הפטנט תקופה שבה יוכל לקצור את פירותיה של המצאתו, ליהנות ממנה באופן בלעדי, לפי המעתדה לרשות הכלל בתו תקופת ההגנה. תקופה זו נגזרת מעלות עבודתה
הגבוהה מאוד של רישום הפטנט. אולם בתום תקופת ההגנה נחשף הפטנט ועובר לרשות הכלל.
משך ההגנה הניתנת על מדגם הינו 15 שנה לכל היותר (סעיף 33 לפקודת הפטנטים והמדגמים). סימן מסחרי מקבל הגנה ל- 7 שנים מום הגשת הבקשה לרישום אולם תקופה זו ניתנת להארכה ל- 14 שנה בכל פעם ללא הגבלה על מס הארכות ומשום כך למעשה בתקופה לא מוגבלת. לעומת זאת בסוד מסחרי שאינו זכות רשומה מקבל הגנה למשך זמן ארוך
יותר (אם לא אינסופי) וזאת בהנחה שבעלי הסוד אכן מצליחים לשמור עליו.
מבחינת העלות - רישומו של פטנט הוא תהליך ארוך ויקר ויש לבחון את עלות הרישום מול התועלת שיוכל בעל הזכות להפיק בתקופת ההגנה הניתנת לו מעצם רישום הזכות. רישום פטנט שאינו מתאים להמצאות שמשך חיותם קצר (לדוגמא תוכנת מחשב).
לגבי הגנה טריטוריאלית- בכדי לקבל הגנה על פטנט במדינה נוספת מלבד ישראל יש לרשום את הפטנט גם במדינות אחרות. הרישום יקר מאוד ואילו זכות שאינה רשומה כגון סוד מסחרי מקבלת הגנה טריטוריאלית גם בישראל וגם מחוצה לה ללא צורך ברישומה.
עילת עשיית עושר ולא במשפט
היתרון שמפיק מפר זכויות רוחניות מהווה התעשרות שלא על-פי זכות שבדין במשמעות סעיף 1(א) לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט- 1979.
עילת עשיית העושר, יכולה לעמוד במקביל לעילות ולסעדים העומדים לתובעת מכוח חוק הפטנטים. כדברי הנשיא ברק: "על פי גישתי שלי, חלים דיני עשיית עושר ולא במשפט - כמעין נשר גדול הפורש כנפיו על כל הדינים השונים- בין שיש בהם הוראות בעניני עשיית עושר ולא במשפט, ובין שאין בהם הוראות כאלה".
היכולת להחיל את דיני עשיית העושר במקביל לחוק הפטנטים ולאפשר השבה של התעשרות מפר הפטנט עולה בקנה אחד עם המגמה הכללית של דיני הפטנטים להעניק הגנה חזקה לבעל הפטנט בתקופת תוקפו. הגנה זו מתבטאת, בין היתר, במגוון והיקף הסעדים להם זכאי בעל הפטנט. סעיף 183(ב)(3) לחוק הפטנטים המונה את הרווחים שהפיק מפר
הפטנט כשיקול בקביעת הפיצוי מצביע אף הוא על המגמה לאפשר מבחר גדול של סעדים, ובינהם השבת התעשרותו של המפר.
ברע"א 5768/94 א.ש.י.ר. בית-המשפט העליון פסק כי לעניין יצירתה של עילה בעשיית עושר לא ייתן בית-המשפט את דעתו אך ורק לצדק וליושר בין בעלי-הדין, אלא ליסודות כלל-חברתיים העשויים להשפיע במישרין על בעלי-הדין אף הם. ההגנה הנזכרת בסעיף 2 לחוק עשיית עושר, השוללת סעד מהתובע כאשר המדובר ב"השבה בלתי צודקת",
עניינה אך ורק בצדק וביושר בין הצדדים לבין עצמם, בעוד אשר הביטוי "שלא על פי זכות שבדין" הנזכר בסעיף 1, פורס עצמו גם על שיקולי חברה ושיקולי משפט רחבים יותר חוק שייעודו יצירתה של זכות קניין רוחני - מגביל באותו תחום את חופש העיסוק והתחרות. ואולם, עקרון חופש העיסוק ממשיך להתקיים גם לאחר היות החוק, ובשני
מובנים אלה: ראשית לכול, חוק עשיית עושר נועד לכונן זכויות, ולא רק לפרוש כנפיו על "זכויות ממוסדות" המוכרות בדין אחר. חוק עשיית עושר איננו רק כלי נוסף להענקת סעד ההשבה למי שנפגעה זכותו המוכרת בדין חיצוני לדיני עשיית עושר. רשימת האינטרסים המוגנים במסגרת דיני עשיית עושר אינה רשימה סגורה. הפעלת חוק עשיית
עושר לצד דיני הקניין הרוחני אינה יוצרת אי-ודאות גדולה יותר מזו הנוצרת על-ידי החלת דיני עשיית עושר לצד כל דבר חקיקה אחר כשם שיש למנוע פגיעה בחופש התחרות והעיסוק, כך גם יש להגן על הוגי רעיונות מקוריים ליהנות מפירות המצאותיהם, גם אם אלה אינם נופלים לגדרם של דיני הקניין הרוחני. כמו כן אפילו מצויה סביב
דיני הקניין הרוחני חגורה של הסדר שלילי, אין תוצאתה מניעתה של הכרה בזכות להשבה על-פי דיני עשיית עושר ולא במשפט. קיומה או היעדרה של זכות להשבה חייבת למצוא את פתרונה במסגרת חוק עשיית עושר עצמו ("הגבולות הפנימיים"), בלא שלדיני הקניין תהיה "זכות וטו" על כך.
כלומר לאי רישום ישנן חסרונות לא מעטים
מהו פטנט המצריך הגנה
ישנם מספר קניינים רוחניים המהווים את עיקר היתרון של העסק. האחד הוא המוניטין והשני הוא ידע נצבר ונצמח המוביל ליצירת פטנט.
מספר חוקים דנים בנושא קניין רוחני, ואלו עוסקים בעיקר ב:
1.הגנת סמלים
2.זכויות יוצרים ומבצעים
3.סימני מסחר
4.סימני סחורות
5.רישום שמות עסק
6.פטנטים ומדגמים
החקיקה הספציצית בתחום ההגנה על הפטנטים דלה. ניתן להצביע על חוק הפטנטים תשכ"ז- 1967 כמקור העיקרי. ההגנה על פי החוק מתייחסת לשימוש בסימן מסחר, אשר נרשם על פי החוק. אין החוק דורשת קיומם של פטנטים כתנאי מוקדם לזכייה בסימן, אולם נדרש שימוש או לפחות שימוש מיוחד. לכאורה ההגנה על הסימן הרשום נושאת אופי
קנייני-מונופוליסטי, הנגזר מעבודת הרישום של הזכות ומפומביותה. אולם אופי זה אינו מובטח לפי הפסיקה בישראל עתה. בעבר נקבע, בעניין ע"א 70/471 גייגי בע"מ נ. פזכים בע"מ כי הזכות על סימן מסחרי ופטנטים אינה מושרשת אלא אם כן נעשה שימוש מטעה בסימן, או שנעשה שימוש בפטנט בניגוד לדעת בעליו.
בראשית הייתה הילכת אנימה והיא הלכה שמיום 28.2.1994. בהחלטתו זו הפך השופט שטרוזמן החלטה קודמת שנתן, בקובעו כי יש מקום לעילה עצמאית בדין עשיית עושר ולא במשפט גם בתחום דיני הקניין הרוחני, ובמקום שדינים אלה אינם מעניקים במישרין זכות וסעד.
בפרשת אנימה העתיק הנתבע מלות שייצרה המבקשת (התובעת). השופט שטרוזמן קבע כי התובעת לא רשמה את השמלות כמדגם, וכי בנסיבות העניין אף לא נוצרה עוולה של גניבת עין. אשר לאי-רישום המדגם, התובעת הסבירה, כי:
"אין בתי האופנה יכולים לעמוד בגזירת הרישום של עשרות ולעיתים מאות פריטים שונים של מערכות ביגוד כי 'כאשר אין לדעת מראש איזה פריטים יצליחו יותר, לא ניתן לרשום מדגם מכל פריט ופריט, שכן היצרנים אינם יכולים לעמוד בהוצאות הכספיות הכרוכות ברישום מדגמים וגם התור לרישום מדגמים יוצר קושי מעשי'". אף שהשמלות לא
נרשמו כמדגם, החליט השופט שטרוזמן לזכות את התובעת בתביעתה, בקובעו כי ניתן לאסור העתקתן של השמלות "בין אם הקנין רשום בספרים המנוהלים על-פי דין לאותם נכסים ובין אם לאו".
לעניינה של העילה בדיני עשיית עושר ולא במשפט, קבע השופט שטרוזמן - בהסתמך על דבריו של פרופ' פרידמן , כי מקום שההתעשרות אינה צודקת, ממילא יש לראותה כהתעשרות שלא-כדין (ובלשון חוק עשיית עושר ולא במשפט: כקבלת טובת הנאה "שלא על פי זכות שבדין" (סעיף 1).
עיקר לענייננו יימצא בקביעה כי אדם זכאי שמוצרים אשר יצר לא יועתקו, גם אם לא נרשמו כמדגמים. והזכות היא זכות בעילה שבעשיית עושר ולא במשפט. ובלשונו של השופט שטרוזמן:
"עם כל הכבוד, נבצר ממני להבין מדוע בית המשפט איננו יכול לאזן בין טובת הציבור המעונין בהפיכת היצירה לנחלת הכלל לבין טובת היוצר, הכוללת בחובה גם את טובת הצבור, ליהנות מפרי יצירתו, כי אם תישלל ממנו הגנה זו ייתכן שלא יימצאו יוצרים המוכנים להשקיע את חזונם, מרצם וממונם בפיתוח יצירתם. האיזון הנאות בין
הגנת היוצר לטובת הציבור יכול להיקבע ע"י בית המשפט על פי רוח החוק גם אם היצירה איננה רשומה על פי החוק....
במאמר מוסגר יוטעם כי בנוגע לזכויות יוצרים ניתן לתבוע גם מחמת גזילה. פיצויים מחמת גזילה (Conversion), כי בהתאם לסעיף 7 של פקודת זוכיות יוצרים רואים את הבעלות ב"העתקות המפירות" של יצירה...כאילו היא עוברת מאליה אל בעל זכות-היוצרים, והוא זכאי לתבוע את מסירת החזקה בהם, או פיצויים עקב הגזילה שנעשתה,
כביכול, על-ידי עצם פעולתו של המפר, שיש בה משום שלילת זכות הקנין של בעל-הזכות... "התובע יכול לתבוע את התרופות (א) ו-(ג) ביחד, כי שתיהן דומות בזה, שהן מעין תרופות בנזיקין... לעומת זאת, תביעת פיצויים ותביעת מתן חשבונות סותרות זו את זו, ועל-כן אי-אפשר לתבוע יחד את התרופות (א) ו-(ב), או את (ג) ו-(ב).
הטעם לדבר הוא, שבתביעה למתן חשבונות יש משום מחילת ההפרה, בעוד שתביעת פיצויים מבוססת על עובדת ההפרה... מכאן שתובע אשר צירף תביעת פיצויים מחמת הפרת זכות-יוצרים אל תביעת מתן חשבונות, יידרש לבחור באחת התרופות הללו בלבד
הכרעה בפרשת אנימה לא נותרה לבדד. במהלך החודשים שעקבו אותה צירפו עצמן אליה עוד ועוד הכרעות-דין, עד שהילכת אנימה הפכה לאסכולה מחייבת.
המצב בארה"ב
בארה"ב קיימת הגנה על פטנטים ובתי המפשט לא נוטים לתת הגנה מדיני היושר. גם באנגליה וגם בארה"ב קיים המושג מוניטין, והוא מתקשר לעוולת גניבת עין. באנגליה נקבע כי כאשר ניתן לראות את פעולותיהם של נתבעים המעוולים בחול כמסכת אחת עם פעולות נתבעים המעוולים, בין בעצמם ובין כמעוולים במשותף, באנגליה, וכאשר
הנתבעים כולם גמרו בדעתם לשתף פעולה על מנת לעוול בגניבת עין (או להפר פטנט או להפר מדגם או לעשות עושר ולא במשפט)- כי אז יחויבו כל הנוגעים בדבר וניתן לתבעם באנגליה.
בפרשת INTEL בית המשפט הבהיר כי אין הכוונה לתכנית מפורטת לפעול יחד וכי אין דרישה שתהיה כוונה משותפת להפר. די בכך שתהיה כוונה משותפת לבצע את המעשים שבסופו של דבר עולים כדי הפרה.
הגישה המקובלת בארצות-הברית היא שלא לאסור העתקה בהיעדר חקיקה מפורשת. עם זאת, אם נוכח "יסוד נוסף" במערכת והיקף הזכות מוגדר בבהירות, יכולה שתינתן הגנה לערך מסחרי לא מוחשי (INTANGIBLE TRADE VALUE):
"The common law of unfair competition has generally recognized" rights against the appropriation of intangible trade values only when the recognition of such rights is supported by other inter ests that justified protection, and then only when the scope of the resulting rights can be clearly
defined. the protection of trade secrets, for example, reflects the established interests in preserving confidential relationships and promoting physical security. protection against an appropriation of the commercial value of a person's identity .....implicates interests in privacy, reputation,
and personal autonomy in the absence of such additional interests, the common law has resisted the recognition of general rights against the appropriation of .(.information and other intangible trade values"
הסעדים
הוראות החוק
נקודת המוצא לניתוח הסוגיה היא בחינת הסעדים שמאפשר חוק הפטנטים במקרה של הפרת פטנט. סעיף 183 לחוק קובע את מכלול הסעדים להם זכאי התובע בגין הפרת פטנט:
183."
(א) בתביעה על הפרה זכאי התובע לסעד בדרך צו-מניעה ולפיצויים.
(ב) בית המשפט, בבואו לפסוק פיצויים, יתחשב במעשה ההפרה של הנתבע ובמצבו של התובע עקב מעשה זה, והוא רשאי להביא בחשבון, בין היתר -
הנזק הישיר שנגרם לתובע;
היקף ההפרה;
הרווחים שהפיק המפר ממעשה ההפרה;
דמי-תמלוגים סבירים שהמפר היה חייב בתשלומם אילו ניתן לו רשיון לנצל את הפטנט בהיקף שבו נעשתה ההפרה."
הסעיף קובע, מפורשות את זכאותו של תובע בגין הפרת פטנט לקבל סעד של צו-מניעה. עם זאת, אין בו תשובה חד-משמעית לשאלה אם ניתן להעניק סעד כזה גם בתקופה שלאחר פקיעת הפטנט. לשם כך יש לפרש את הסעיף על רקע תכלית החוק ומטרתו.
צו מניעה
לאור פעולותיה המפרות של טבע ולאור אופי היתרון שהפיקה מהן, הסעד אפשרי הוא צו מניעה שיאסור על המפר ניצול של האמצאה. או לחילופין צו מניעה מפורט לאותה תקופה שיאסור להשתמש בכל יתרון שהפיק ע"י הפרת הפטנט.
הדרך הטובה ביותר על כן למנוע נזק ולשלול מהמפר את היתרון שהושג בחטא היא לאסור את השימוש ב"פירות העץ המורעל". לפי השקפה זו הסעד הצודק והאפקטיבי ביותר כדי להבטיח את ההגנה הפטנטית ואת מטרותיה הוא לשלול מטבע את אותו פרק זמן שהרוויחה בכניסה אל השוק לאחר תום הפטנט.
סיכום העבודה
עבודה זו עסקה בנושא רישום קניין רוחני כגון פטנטים וסימנים מסחריים, תוך התמקדות על החשיבות והיתרונות שברישום מוסדר שלהם אצל הרשויות המתאימות.
בעבדה נסקרה החקיקה והפסיקה במהלך השנים ביחס למצבם שונים של רישום או אי רשם הקניין הרוחני, ביחס לאנשים שפיתחו המצאה או צברו מוניטין על ידי סימן מסחרי ולא גיבשו אותם לכדי זכות קניינית שומה. במקרים רבים אנשים אלו פנו לבתי משפט לקבל הגנה עליהם היות ואינם זכאים לקבל הגנה על ידי דיני הקניין הרוחני
המסורתיים. כפי הנסקר לעיל, השיקולים שלא לרשום זכויות אלו הם רבים.
לפי האמור לעיל אם בעבר נטה בית המשפט לפסוק אי מתן הגנה לאנשים שלא טרחו לרשום את זכותם כדין, הרי שבשנים האחרונות אנו עדים לשנוי במגמה זו. ביטוי לשינוי זה ניתן למצוא בפסיקה, עוד לפני הלכת א.ש.י.ר. שקבעה מתן הגנה מפני חיקוי גם על מדגמים לא רשומים. כיום המגמה הרווחת הינה מגמה של רישום הזכויות. מגמה זו
תואמת את רוח התקופה ואת ההתפתחויות הטכנולוגיות של ימינו. לדוגמא האינטרנט הינו גרם המהווה איום ממשי על הזכויות הקנייניות ובן דיני זכויות היוצרים וסימני המסחר. האינטרנט משמש כיום ככלי הנפוץ ביותר להעברת מידע ומשום כך פרסום באינטרנט עלול לפגוע בזכות קניינית של אדם (כגון: סוד מסחרי). זאת ועוד, כיום
ניתנת הגנה נרחבת על זכויות בתחום הקניין הרוחני , בן שהם רשומות כדין ובין שלא, מכח חוק עשיית עושר ולא במשפט, ומכאן שהיטשטש ההבדל בין הגנה על זכויות רשומות לבין הגנה על זכויות שאינן רשומות.
אנו עדים גם לחקיקתם של חוקים נוספים שמטרתם הנה להוות הגנה על זכויות קניין רוחני, בעיקר לכאלו שאינן רשומות. אחד מחוקים אלו הינו חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 שנוע ליצור נורמה של הגינות מסחרית, בן היתר גם בכל הקשור לקניינים רוחניים בלתי רשומים.
ההבחנה בין סימן מסחרי מוכר היטב הרשום בישראל לבין סימן מסחר המוכר היטב שאינו רשום באת, ככל הנראה א בחירתו של המחוקק הישראלי שלא להעניק הגנה לסימנים מפורסמים מעבר למתחייב מהסכם טריפס (בהסכם טריפס נעשה שימוש במיליםREGISTERED TRADEMARK") עוד יתכן כי המחוקק ביקש ליצור תמריץ לבעלי סימני מסחר נוספים
מפורסמים לרשום את הסימנים בישראל בשל חשיבותו של הרישום ליצירתה של מודעות מסחרית, או על מנת שתהא אינדיקציה כשלהי לכך שאותם בעלי סמנים מחויבים במידה מה לקיום עסקים בשוק הישראלי. עם זאת נראה כי גישה זו אינה מבארת הכרה מלאה בדפוסי המסחר החדשים ובמהירות שבה עשויים סימני חדשים לרכוש מוניטין בינלאומי, אך
באם יהיה סיפק בידו של בעל הסימן להחליט מסחר היכן שווק את מוצריו ולרשום את הסימן בכל אחת מאותן טריטוריות. ניתן להניח כי אם כבר המחוקק בישראל בצרך להגן על סימנים מפורסמים שאינם רשומים ואך בחר להקנות להם הגנה בנסיבות של דילול ראוי היה לו לא היה מקנה חשיבות כה מכרעת לעניין הרישום בישראל בהקשר זה.
ביבליוגרפיה
ספרות
טור סיני עופר "דיני קניין רוחני- צעידה אל מילניום חדש" קריית המשפט תשס"ד ה'.
לוינסון-זמיר, "שיקולים כלכליים בהגנה על המצאות" משפטים יט (תשמ"ט) 143
פרדימן ד., דיני עשיית עושר ולא במשפט תל אביב: הלכות תשמ"ב
פרזנטי שרה, דיני זכויות יוצרים, תל-אביב: בורסי, תשנ"ב.
פרידמן פ., "גניבת עין: הגנתו (החלקית) של המתחרה המסחרי כנגד פרסומת כוזבת של יריבו" הפרקליט לה' תשמ"ג-מ"ד.
קלדרון יעקב וחנה, חיקויים מסחריים בישראל, תל אביב, 1996.
פסיקה
בג"צ 280/60 אביק נ' הרשות המוסמכת ליבוא מכשירי רוקחות, פ"ד טז[2] 1323
בג"צ 460/87 FUJI נ. רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר פד נב 4
ד"נ 20/82 אדרס חמרי בנין נ' הרלו את ג'ונס ג.מ.ב.ה, פ"ד מב(122 (1
ה"מ 749/94 סיטי סנטרל בע"מ נ. CHANELL נב 4 289
ע"א 47/87 חסם מערכות הגנה אמינות בע"מ נ. אברהם בחרי פ"ד מ"ה 5 0194)
ע"א 886/93 company and lilly eli נ. טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ תק-מח 98 (3) 1586
ע"א 18/86 מפעלי זכוכית פניציה בע"מ נ. LES VERIER פ"ד נד, 2 567
ע"א 241/55 גיאוגרפיקה נ' מסדה פ"ד יא 890.
ע"א 244/72 פלנטקס בע"מ ואח' נ' THE WELLCOME FOUNDATION, פ"ד כז(29 )2.
ע"א 70/471 גייגי בע"מ נ. פזכים בע"מ פ"ד כח 2
ע"ע 164/99 דן פרומר ואח' נ' רדגארד בע"מ, תק-אר 99(2) פד"ע לד 294
פס"ד 3553/00 אלוני נ' זנד-טל, פ"ד נז[3] 577
רע"א 5768/94 א.ש.י.ר. יבוא יצור והפצה נ. פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ נב 4 289
רע"א 371/89 ליבוביץ נ. א. את אליהו בע"מ ואחרים מט 3 236
ת"א (ת"א) 1431/03 VIN KTIEBOLAG נ. אבסולוט שוז בע"מ (טרם פורסם)
ת"א (ת"א) 93 /657 .SPAL S.R.L נ' י. ש. מקור החלק חלפים בע"מ פ"ד מב(122 (1
ת.א. [ת"א] 1769/83" The Boing company נ' בואינג נסיעות ותיירות בע"מ, פס"מ תשמ"ט [ג] 108
Prodects Inc. v. Pharmaceutical Co Inc.221 CaRoche Deuterium Corp v.
בג"צ 280/60 אביק נ' הרשות המוסמכת ליבוא מכשירי רוקחות, פ"ד טז[2] 1323
לדוגמא: Prodects Inc. v. Pharmaceutical Co Inc.221 CaRoche Deuterium Corp v. United States, 14 USPQ2d ; USPQ937,940 1636 (Cl Ct. 1990) Fed. .(Cir 1984 ;
ראה ד' לוינסון-זמיר, "שיקולים כלכליים בהגנה על המצאות" משפטים יט (תשמ"ט) 143
ת.א. [ת"א] 1769/83" The Boing company נ' בואינג נסיעות ותיירות בע"מ, פס"מ תשמ"ט [ג] 108
ע"א 70/471 גייגי בע"מ נ. פזכים בע"מ עמוד 34
ע"א 244/72 פלנטקס בע"מ ואח' נ' THE WELLCOME FOUNDATION, פ"ד כז(29 )2.
סעיף 11(9) לפקודת סימני המסחר.
Paris convention or the protection of industry property mar. 20 1883 21 u.s.t
ה"מ 749/94 סיטי סנטרל בע"מ נ. CHANELL עמוד 456
בג"צ 460\87 FUJI נ. רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר
קלדרון יעקב וחנה, חיקויים מסחריים בישראל, עמוד 132.
קלדרון יעקב וחנה, חיקויים מסחריים בישראל, עמוד 189.
דברי הסבר להצעת חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני- התאמה להוראות הסכם טריפס, התשנ"ט- 1999
טור סיני עופר "דיני קניין רוחני- צעידה אל מילניום חדש" עמודים 277-278
סעיף 11(6) לפקודת סימני המסחר
טור סיני, שם, עמוד 279
סעיף 593 לפקודת סימני המסחר
ת"א (ת"א) 1431/03 VIN KTIEBOLAG נ. אבסולוט שוז בע"מ (טרם פורסם)
ע"א 47/87 חסם מערכות הגנה אמינות בע"מ נ. אברהם בחרי פ"ד מ"ה 5 0194) עמוד 654
ע"א 886/93 company and lilly eli נ. טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ תק-מח 98 (3) 1586
פס"ד 3553/00 אלוני נ' זנד-טל, פ"ד נז[3] 577
רע"א 371/89 ליבוביץ נ. א. את אליהו בע"מ ואחרים מט 3 236
ד"נ 20/82 אדרס חמרי בנין נ' הרלו את ג'ונס ג.מ.ב.ה, פ"ד מב(122 (1
רע"א 5768/94 א.ש.י.ר. יבוא יצור והפצה נ. פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ נב 4 289
פרידמן פ., "גניבת עין: הגנתו (החלקית) של המתחרה המסחרי כנגד פרסומת כוזבת של יריבו".
קלדרון יעקב וחנה, חיקויים מסחריים בישראל, עמודים 1-4.
ס"ח 148, החליך את פקודת הפטנטים והמדגמים חא"י כרך ב(ע) 1053
(ת"א) (בת"א 39/657 .SPAL S.R.L נ' י. ש. מקור החלק חלפים בע"מ
פרדימן ד., דיני עשיית עושר ולא במשפט (תשמ"ב) עמ' 51
פרזנטי שרה, דיני זכויות יוצרים עמודים 18-36
ע"א 241/55 ניאוגרפיקה נ' מסדה פ"ד יא 890. עמודים 893-892
קלדרון י., , ח' קלדרון חיקויים מסחריים בישראל בעמ' 299
קלדרון יעקב וחנה, חיקויים מסחריים בישראל, עמוד 130.
ע"א 18/86 מפעלי זכוכית פניציה בע"מ נ. LES VERIER פ"ד נד, 2 567

תגים:

פטנט · נכס · רוחני · זכויות · יוצרים · רישום · קניין

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "החשיבות שברישום קניין רוחני", סמינריון אודות "החשיבות שברישום קניין רוחני" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.