היישום אינו מחובר לאינטרנט

חרות השביתה בצל אפשרות הכרה בתביעות נזיקין מצד שלישי

עבודה מס' 064549

מחיר: 652.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: באיזו מידה הרחבת האפשרויות להכרה בתביעות נזיקין מצד צדדים שלישיים מצמצמת את חרות השביתה?

9,710 מילים ,54 מקורות ,2005

תקציר העבודה:

תוכן-העניינים
מבוא
הצגת הבעיה המחקרית
השערת המחקר
מעמדה הנורמטיבי של זכות/חרות השביתה
חרות השביתה ככלי לגיטימי במאבק הארגוני
חרות השביתה מול הנזק לציבור הנובע משביתות בשירותים ציבוריים
גישת המחוקק הישראלי בשאלת האיזון בין אינטרס העובדים לשבות לבין אינטרס הצדדים השלישיים שלא להיפגע מהשביתה
גישת הפסיקה בשאלת האיזון בין אינטרס העובדים לשבות לבין אינטרס הצדדים השלישיים שלא להיפגע מהשביתה
הבחנה בין פעולות אינטגרליות לפעולות נלוות.
הבחנה בין שביתות כדין לשביתות שלא כדין.
הטלת אחריות בעוולת הרשלנות - פס"ד מפעלי רכב אשדוד.
הפסיקה לאחר פס"ד מפעלי רכב אשדוד: האם הלכת מפעלי רכב אשדוד מיושמת באופן קוהרנטי?
השפעת תביעות צד ג' על חרות השביתה
סיכום ומסקנות
רשימה ביבליוגרפית

תקציר
העובדים (בשיתוף עם ארגונם) והמעביד מנסים, כל אחד, לקדם את האינטרסים הכלכליים שלהם במהלך המו"מ הקיבוצי. מו"מ זה משקף סכסוך כלכלי בין האינטרסים של העובדים ואירגונם לבין האינטרסים של המעביד שנמצאים, מן הסתם, משני צידי המיתרס. סכסוך זה הוא סכסוך חד-מימדי. משמעות הדבר היא, שהסכסוך הכלכלי נוגע למערכת יחסים אחת והיא מערכת יחסי העבודה בלבד. כאשר המו"מ הקיבוצי נקלע לקשיים נעזרים העובדים ואירגונם בנשק השביתה, המאפשר להם להפעיל, במהלך סכסוך העבודה, לחץ כלכלי על המעביד. המעביד ניזוק מהפסקת תהליך הייצור או מהפסקת אספקת השירות הנגרמים בעקבות השביתה. גרימת הנזק הכלכלי למעביד במהלך סכסוך העבודה היא מרכיב מובנה בהבטחת זכות או חרות השביתה. ראיית הנזק הכלכלי שנגרם למעביד כמרכיב מובנה המתחייב מעצם ההכרה בשביתה כזכות אדם והחובה במשטר דמוקרטי לכבד זכויות אדם, הצדיקו להקנות לעובדים ולארגונם פטור או חסינות מתביעות בנזיקין שמגיש נגדם המעביד, מהסיבה שללא פטור זה היינו מרוקנים את זכות או חרות השביתה מתוכן ועובדים למעשה לא היו שובתים משום שהם היו מפחדים מתביעות בעוולות מפקודת הנזיקין שיוגשו כנגדם.
לימים נהפך סכסוך העבודה שבו מופעלת השביתה מסכסוך חד-מימדי המעוגן במערכת יחסי העבודה לסכסוך רב-מימדי. הדבר בא לידי ביטוי בכך, שבמקביל לסכסוך העבודה - שבין העובדים לבין המעביד שבמסגרתו ננקט צעד השביתה - מתפתחים סכסוכים נלווים נוספים. סכסוכים אלה מתגלעים בין אינטרס העובדים לממש את זכות או חרות השביתה לבין אינטרס הציבור והאינטרס של צדדים שלישיים שאינם מעורבים בסכסוך העבודה שלא להיפגע כלכלית מהשימוש בנשק השביתה. אם הצדדים השלישיים שאינם מעורבים בסכסוך נפגעים, במישרין או בעקיפין, מהפעלת נשק השביתה הם מעוניינים להטיל אחריות בנזיקין על השובתים ועל אירגונם. מדובר בהטלת אחריות שמכוחה ייתבעו העובדים ואירגונם לפצות את הצדדים השלישיים הלא-מעורבים בסכסוך בגין נזקי השביתה .

הצגת הבעיה המחקרית
הפיכת סכסוך העבודה לסכסוך כלכלי רב-מימדי חייבה למצוא במשטר דמוקרטי (האמון על הבטחת זכויות אדם על כל המשתמע מכך) איזון נאות בין החובה להבטיח את זכות היסוד של העובדים לשבות ושל ארגון העובדים לגרום לשביתה או להכריז עליה, מצד אחד, לבין זכויות של צדדים שלישיים לא-מעורבים בסכסוך, הנפגעים בעקבות מימוש זכות או חרות השביתה בידי העובדים ואירגונם מהצד השני. כלומר, משטר דמוקרטי מחייב קביעת נקודת איזון בין הבטחת זכות או חרות השביתה לבין הטלת אחריות בדיני הנזיקין. נקודת איזון זו עברה גלגולים שונים. ניתן לומר כי הרחבת האפשרויות להכרה בתביעות נזיקין מצד צדדים שלישיים מצמצמת את חרות השביתה ולהיפך: חוסר הכרה בתביעות צדדים שלישיים מגינה על חרות השביתה. ברפראט זה אציג את ההתפתחות שחלה בנושא ואבחן עד כמה מיקומו של איזון זה כיום הולם את המתחייב בדמוקרטיה מהותית.

השערת המחקר
השערת המחקר מניחה כי הרחבת האפשרויות להכרה בתביעות נזיקין מצד צדדים שלישיים כנגד שובתים מצמצמת את זכות או חרות השביתה ולמעשה פוגעת בדמוקרטיה, בכל הקשור לזכויותיהם של עובדים לשבות. נתין לטעון, כאמור לעיל, כי ככל שבית הדין לעבודה או בית המשפט העליון יכיר בזכויותיהם של צדדים שלישיים להיפרע משובתים, כך, למעשה, תיפגע זכות או חרות השביתה של העובדים בישראל, משום שברגע שבית הדין יחשוף את העובדים לסיכון סביר לאפשרות שיאלצו לשלם סכומי כסף נכבדים בעבור תביעות משפטיות מצד צדדים שלישיים, באופן הזה בית הדין למעשה "מפקיר" את השובתים ומרוקן את זכות או חירות השביתה מתוכן, משום שהעובדים, החוששים מן הסתם מתביעות מצד צדדים שלישיים, פשוט לא ישבתו.

קטע מהעבודה:

בעבודה זו אדון תחילה במעמדה הנורמטיבי של זכות/חרות השביתה, לאחר מכן אדון בחרות השביתה ככלי לגיטימי במאבק הארגוני; בחרות השביתה מול הנזק לציבור הנובע משביתות בשירותים ציבוריים. לאחר מכן, אדון בגישת המחוקק בשאלת האיזון הראוי בין אינטרס העובדים לשבות לבין אינטרס הצדדים השלישיים שלא להיפגע מהשובתים. לאחר מכן, אדון בגישת הפסיקה בשאלת האיזון הראוי בין אינטרס העובדים לשבות לבין אינטרס הצדדים השלישיים שלא להיפגע מהשובתים. במסגרת פרק זה אדון בפס"ד מפעלי רכב אשדוד - פס"ד מהפכני בקנה מידה בינלאומי, בו ביהמ"ש נענה לראשונה לתביעת צד ג' והטיל אחריות בעוולת הרשלנות על שובתים. לאחר מכן, אבחן את הפסיקה לאחר פס"ד מפעלי רכב אשדוד ואבדוק האם הלכת מפעלי רכב אשדוד מיושמת באופן קוהרנטי לגבי אותם הסיטואציות והאם ביהמ"ש צמצם, הרחיב או השאיר ללא שינוי את ההלכה שנקבעה בפסק-הדין. לבסוף, אדון בהשפעת תביעות צד ג' על חרות השביתה.

מקורות:

פסק דין זה למעשה פגע בחרות השביתה. בכל מקרה, את הטיעון האחרון קשה למדוד ולי אין את הכלים להוכיח אותו, אך אני מעלה זאת כהשערה.
רות בן-ישראל טוענת כי הלכת מפעלי רכב אשדוד פגעה בחרות השביתה בישראל. פרנסס רדאי טוענת כי המדיניות של בתי המשפט ושל הרשות המבצעת הרחיקה לכת ובכך פגעה בחרות השביתה ומביאה פליאה על כך שהכנסת איננה מתקנת את המגמה ואיננה מחזירה על פניה את חרות השביתה. בכל מקרה, אין חילוקי דעות על כך שיש להטיל מגבלות על
שביתות כאשר הן פוגעות בשירותים ציבוריים חיוניים וכי יש לפעול למניעת שביתות הפוגעות בזכויות צד ג' או בציבור.
השערת המחקר הייתה שהרחבת האפשרויות להכרה בתביעות נזיקין מצד צדדים שלישיים כנגד שובתים פוגעת בחרות השביתה ולמעשה פוגעת בדמוקרטיה, בכל הקשור לזכויותיהם של עובדים לשבות. סבורני, כי ברור לכל שתביעות צד ג' כנגד שובתים פוגעות בחרות השביתה. הראיתי לאורך העבודה כי קיימת תמימות דעים בקרב החוקרים כי הרחבת
האפשרויות להכרה בתביעות נזיקין מצד צדדים שלישיים כנגד שובתים פוגעת בחרות השביתה ולמעשה פוגעת בדמוקרטיה. יחד עם זאת, כאמור, יש תמימות דעים כי במקרים מסויימים יש להטיל מגבלות על חרות השביתה. על כן השערת המחקר שלי אומתה.
תשובה לשאלת המידתיות (דהיינו, באיזו מידה תביעות צד ג' פוגעות בחרות השביתה) היא תשובה ערכית הנגזרת מהתפיסה האישית לגבי חרות השביתה: מי שמאמין שלא צריך להגביל את חרות השביתה בשום מקרה, בוודאי יטען כי קבלת תביעות צד ג' פוגעות פגיעה חמורה ביותר בחרות השביתה ומי שיטען כי יש להגביל את חרות השביתה יבחן את
ההלכה במפעלי רכב אשדוד ויבדוק עד כמה היא פגעה בחרות השביתה ובמקרה זה, לעניות דעתי, לא נעשתה פגיעה חמורה בחרות השביתה.
באופן עקרוני, הענקת האפשרות לצדדים שלישיים לתבוע שובתים בגין עוולת הרשלנות בוודאי שמצמצמת את חרות השביתה. לגבי מידת הפגיעה בחרות השביתה, סבורני, כי הענקת האפשרות האמורה, כפי שניתנה בפס"ד מפעלי רכב אשדוד ולאחריו בפס"ד בית"ר תור, לא פגעה באופן ממשי בחרות השביתה ועל כן תשובתי היא כי הענקת האפשרויות
לצדדים שלישיים לתבוע שובתים בגין עוולת הרשלנות צמצמה במידה מועטה בלבד את חרות השביתה.
בכל מקרה, אינני מסכים לדעתן של פרופ' רדאי ופרופ' בן-ישראל, משום שלא מצאתי עדויות לכך שהלכת מפעלי רכב אשדוד צמצמה באופן משמעותי את חרות השביתה בישראל. על כן, סבורני כי פס"ד זה אינו "מהפכני" כפי שבן-ישראל טוענת ולא הביא לשינוי מהותי בחרות השביתה בישראל.
אני בהחלט חושב שגם במשטר דמוקרטי יש להטיל אחריות על שובתים כאשר הם חוזים את הנזק שיגרם לצד ג' ומתכוונים לגרום את אותו הנזק ומבצעים לשם כך פעולות שאינן אינטגרליות למימוש חרות השביתה שלהם, כפי שאמר השופט לוין בפס"ד מפעלי רכב אשדוד: "לא זו בלבד שהשובתים יכלו לצפות שיגרם נזק לצד שלישי עקב השבתת האניות,
אלא הם חזו את הנזק והתכוונו שאותו צד שלישי ינזק. לא היה נגרע מאומה מחירות השביתה לו העתיקו השובתים את האניות למקום אחר, אך הם בחרו לנצל עמדה של שליטה על משאבי ציבור, שנקרתה להם, מתוך אמונה שהכל מותר. הם אפילו לא נקטו באמצעים כדי להזהיר את הניזוקים הפוטנציאליים זמן סביר מראש על הבעייה שתעמוד לפניהם
עת יגיעו לנמל חיפה; כמוהם כאותו רופא שובת שבמהלך הניתוח עזב את החולה על שולחן הניתוחים כדי להצטרף לשובתים; בכך הפרו השובתים בצורה משמעותית את האיזון בין חירות השביתה וזכויות הזולת. כללו של דבר: באי פינוי רציף המכולות היה משום הפרת חובה כלפי המערערים בגדר עוולת הרשלנות.
אינני חושב כי לאור הפיסקה הנ"ל, פס"ד זה פגע בחרות השביתה, אלא עשה איזון בין חרות השביתה לבין זכויות צד ג' ואיזון זה, כפי שהגיע אליו בית המשפט בפס"ד מפעלי רכב אשדוד ואחריו, נאות וצודק בעיני ובהחלט משמר את הגרעין הקשה של חרות השביתה מחד, ומזהיר שובתים פוטנציאליים מלבצע מעשים מכוונים ושביתות שלא כדין
מאידך.
סוף דבר, לפי ראות עיני, בפועל, חרות השביתה בישראל נמצאת בנקודת איזון הראויה למשטר דמוקרטי, האמון על שמירת זכויות אדם וביניהן זכויות העובד, כמובן.
רשימה ביבליוגרפית
ספרים
רות בן-ישראל, שביתה והשבתה בראי הדמוקרטיה, האוניברסיטה הפתוחה, ת"א, 2003.
רות בן-ישראל, דיני עבודה, כרך ד', חלק שביעי, האוניברסיטה הפתוחה, ת"א, 2002.
אהרן ברק, פרשנות במשפט, כרך ג', פרשנות חוקתית (נבו הוצאה לאור, ירושלים, 1994).
R. W. Rideout, Rideout's Principles of Labour Law (4th ed. 1983, London).
רות בן-ישראל, משפט עבודה קיבוצי - השביתה (הוצאת סדן, תל-אביב, 1987).
P.C. Weiler, "The Charter at Work: Reflections on the Constitutionalizing of Labour Law and Employment Law", University of Toronto L.J. (1990).
F. Raday, Adjudicution of Interest: The Compulsory Arbitration Model (Harry Sucher Institute of The Hebrew University, Jerusalem, 1983).
מאמרים
חיים ברנזון ואסף ברנזון, "שביתת אהדה - מעמדה ומידתיותה", www.berenzon-law.co.il/article2.doc.
פרנסס רדאי, "חרות השביתה, תביעות צד ג' ובוררות חובה", בתוך שנתון משפט העבודה, כרך ה', תשנ"ה-1995 (האגודה למשפט העבודה ולבטחון סוציאלי, תל-אביב).
F. Raday, "Tort Liability for Strike Action Third Party Rights", 14 I.L.R. (1979), 31.
נילי כהן, "נזקי שביתה, הרשלנות הזדונית, הנזק הכלכלי וגרם הפרת חוזה בעקבות 598/81 רכב אשדוד בע"מ נ' אדם ציזיק ואח'", עיוני משפט יד' (1989), 173.
דני מור, "פקודת הנזיקין בראי ארבעים שנות פסיקה", הפרקליט ל"ט (תש"ן), 344.
רות בן ישראל, "אחריות בנזקים שנגרמו עקב שביתה בעקבות 593/81 מפעלי רכב אשדוד בע"מ נ' אדם ציזיק ואח'", עיוני משפט יד, (1989), 149.
חוקים
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, התשנ"ב - 1992.
חוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז - 1957.
פקודת הנזיקין (נוסח חדש).
פסקי-דין
בג"צ 525/84 - נביל חטיב ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1), 673.
בג"צ 1074/93 - היועץ המשפטי לממשלה ואח' נ' ביה"ד הארצי לעבודה ואח', פ"ד מט(2) 485.
ע"א 593/81 - מפעלי רכב אשדוד בע"מ נ' אדם ציזיק ז"ל, פ"ד מא(3), 169.
ע"א 25/71 - צבי פינשטיין נ' ארגון מורי בתי-הספר. פ"ד כח(1), 129.
דב"ע לא/ 4-4 - ועד פועלי הח' לכבלים וחוטי חשמל נ' הח' לכבלים וחוטי חשמל, פד"ע ד' 122.
דב"ע לז/ 3-4 - ועד עובדי קצא"א ואחרים נ' חברת קצא"א בע"מ, פד"ע ח' 421.
ע"א 167/62 - בית הספר לאובק בע"מ נ' ארגון מורי בתיה"ס התיכוניים, פ"ד ט"ז, 2208.
ת"א (ת"א) 2233/89 - בנק ברקליס דיסקונט לישראל בע"מ נ' הוועד הארצי של ארגון עובדי בנק דיסקונט בע"מ (26.10.89, לא פורסם).
ה"פ (י-ם) 21/94 - התאחדות הסטודנטים בישראל נ' האוניברסיטה העברית בירושלים (17.1.94, לא פורסם).
ת"א (ירושלים) 109/94 - התאחדות הסטודנטים נ' האוניברסיטה .תק-מח 96(2), 2687 ,עמ' 2694.
ה"פ (חיפה) 1380/93 - החב' הלאומית להספקת פחם בע"מ נ' אפרים מרקוביץ (19.4.94, לא פורסם).
ת"א (ירושלים) 017226/95 - בית"ר תור בע"מ ואח' נ' מועצת פועלי ירושלים ואח' (ניתן ביום 5.9.2001, לא פורסם).
קטעי עיתונות
אוריאל לין, "זכות השביתה אינה מוחלטת" בתוך עיתון ידיעות אחרונות, מוסף 24 שעות, 17.12.2003, עמ' 9.
רות בן-ישראל, שביתה והשבתה בראי הדמוקרטיה (האוניברסיטה הפתוחה, ת"א, 2003), עמ' 175-176.
בג"צ 525/84 - נביל חטיב ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה . פ"ד מ(1), 673 ,עמ' 701.
רות בן-ישראל, דיני עבודה, כרך ד', חלק שביעי (האוניברסיטה הפתוחה, ת"א, 2002), עמ' 1411.
רות בן-ישראל, שביתה והשבתה בראי הדמוקרטיה, שם, עמ' 129.
אהרן ברק, פרשנות במשפט, כרך ג', פרשנות חוקתית (נבו הוצאה לאור, ירושלים, 1994), עמ' 356-360.
סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אומר: "אין פוגעים בקניינו של אדם".
סעיף 2 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אומר: "אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם".
אהרן ברק, שם, עמ' 358.
בג"צ 1074/93, היועץ המשפטי לממשלה ואח' נ' ביה"ד הארצי לעבודה ואח', פ"ד מט(2) 485.
בג"צ 1074/93, שם, בעמ' 497.
רות בן-ישראל, שביתה והשבתה בראי הדמוקרטיה, שם, עמ' 129-131.
חיים ברנזון ואסף ברנזון, "שביתת אהדה - מעמדה ומידתיותה", www.berenzon-law.co.il/article2.doc. מאמר זה הוא פיתוח והרחבה של המאמר הנושא את אותו השם ונמצא במקראת הקורס שביתה והשבתה (מקור 15).
פרנסס רדאי, "חרות השביתה, תביעות צד ג' ובוררות חובה", בתוך שנתון משפט העבודה, כרך ה', תשנ"ה-1995 (האגודה למשפט העבודה ולבטחון סוציאלי, תל-אביב), עמ' 145.
ע"א 593/81 - מפעלי רכב אשדוד בע"מ נ' אדם ציזיק ז"ל . פ"ד מא(3), 169.
רות בן-ישראל מעלה טיעון דומה בספרה משפט עבודה קיבוצי - השביתה (הוצאת סדן, תל-אביב, 1987), עמ' 26.
ע"א 593/81, שם, בעמ' 189-190.
דב"ע לא/ 4-4 ועד פועלי הח' לכבלים וחוטי חשמל נ' הח' לכבלים וחוטי חשמל, פד"ע ד' 122; בג"צ 525/84 נביל חטיב נ' ביה"ד הארצי לעבודה, פ"ד מ (1) 673.
R. W. Rideout, Rideout's Principles of Labour Law (4th ed. 1983, London), 490.
רות בן-ישראל, משפט עבודה קיבוצי - השביתה (הוצאת סדן, תל-אביב, 1987), עמ' 160.
דב"ע לז/ 3-4 ועד עובדי קצא"א ואחרים נ' חברת קצא"א בע"מ, פד"ע ח' 421.
רדאי, "חרות השביתה, תביעות צד ג' ובוררות חובה", שם, עמ' 146.
רדאי, שם.
התייחס לשאלה זו והביע את דעתי בפרק הסיכום.
אוריאל לין, "זכות השביתה אינה מוחלטת" בתוך עיתון ידיעות אחרונות, מוסף 24 שעות, 17.12.2003, עמ' 9.
להלן לשון סעיף 62 לפקודת הנזיקין: "(א) מי שביודעין ובלא צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון. (ב) לעניין סעיף זה, היחסים הנוצרים על ידי נישואין לא
ייחשבו כחוזה, ושביתה והשבתה לא ייחשבו כהפרת חוזה".
רות בן-ישראל טוענת כי בעת החקיקה היה נדמה שהסיכון להגשת תביעת נזיקין נגד שובתים נוגע רק לעוולה של גרם הפרת חוזה ועל כן, הפטור שנקבע בפקודת הנזיקין נגע לעוולה זו בלבד וכי אין ספק שלו הבהירו למחוקק בשנות השישים, עת נחקק סעיף הגנה זה, כי הפטור שנוסח בצמוד לעוולה של גרם הפרת חוזה מגן על מימוש זכות או
חירות השביתה מפני תביעות נזיקין בעוולה זו בלבד, אבל מותיר את השביתה חשופה לתביעות בעוולות נזיקין אחרות, היה נקבע לשביתה פטור כללי בגין כל עוולות הנזיקין. ראה: רות בן-ישראל, דיני עבודה, שם, בעמ' 1560 וכן: רות בן-ישראל, שביתה והשבתה בראי הדמוקרטיה, שם, עמ' 177.
חוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז - 1957, סעיף 5א אומר: "... חייב צד לסכסוך למסור הודעה...לצד שני ולממונה הראשי על כל שביתה או על כל השבתה, לפי הענין, חמישה עשר יום לפחות לפני תחילתן".
פקודת הנזיקין (נוסח חדש), סעיף 63(א) אומר: "מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק...".
ההגדרה של שביתה בלתי מוגנת מופיעה, כאמור, בסעיף 37א, לחוק יישוב סכסוכי עבודה וזו לשונה: "שביתה או השבתה בלתי מוגנת - כל אחת מאלה:
(1) שביתה או השבתה של עובדים בשירות ציבורי בזמן שחל עליהם הסכם קיבוצי, למעט שביתה שאינה קשורה בשכר עבודה או בתנאים סוציאליים ושהמוסד המנהל המרכזי הארצי של ארגון העובדים המוסמך הכריז או אישר אותה;
(2) שביתה של עובדים בשירות ציבורי בזמן שלא חל עליהם הסכם קיבוצי, או שההסכם הקיבוצי שהיה חל עליהם אינו בר-תוקף עוד, והשביתה לא הוכרזה או אושרה בידי המוסד או המוסדות המוסמכים לכך ובהליכים הקבועים לכך, הכל לפי תקנונו של ארגון העובדים המוסמך; אישור בכתב של המוסד המנהל המרכזי הארצי של ארגון העובדים
המוסמך כי שביתה פלונית הוכרזה או אושרה כאמור - יהיה ראיה מכרעת לכך;
(3) שביתה או השבתה בשירות ציבורי שלא נמסרה עליהן הודעה בהתאם לחוק זה;
לענין הגדרה זו רואים כשביתה:
(א) הפסקת עבודה מאורגנת, מלאה או חלקית, של קבוצת עובדים, לרבות שביתת האטה והפרעה מאורגנת אחרת של מהלך העבודה התקין;
(ב) סירוב מאורגן של קבוצת עובדים לעבוד שעות נוספות, אם החובה לעבוד שעות נוספות נקבעה בהסכם קיבוצי ועבודה כאמור מותרת לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 , והסירוב ננקט כצעד בסכסוך עבודה".
כפי שניתן לראות מלשון סעיף 37ב(א) לחוק יישוב סכסוכי עבודה: "שביתה והשבתה בלתי מוגנות אינן בגדר שביתה או השבתה לענין סעיף 62 (ב) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] , אולם הוראה זו לא תחול אלא על תובענה שהגישו עובד או מעביד שהיו צד לשביתה או להשבתה, לפי הענין, או חליפיהם".
ראה: רות בן-ישראל, שביתה והשבתה בראי הדמוקרטיה, שם, עמ' 176-178 וכן: רות בן-ישראל, דיני עבודה, שם, עמ' 1560-1561.
רות בן-ישראל, דיני עבודה, שם, עמ' 1562.
רות בן-ישראל, שם, עמ' 1564.
F. Raday, "Tort Liability for Strike Action Third Party Rights", 14 I.L.R. (1979), 31.
רות בן-ישראל, שביתה והשבתה בראי הדמוקרטיה, שם, עמ' 178-181.
R.W. Rideout, Ibid, p. 490-520.
ע"א 167/62 בית הספר לאובק בע"מ נ' ארגון מורי בתיה"ס התיכוניים, פ"ד ט"ז, 2208.
ע"א 25/71 - צבי פינשטיין נ' ארגון מורי בתי-הספר. פ"ד כח(1), 129.
פרנסס רדאי, "חרות השביתה, תביעות צד ג' ובוררות חובה", שם, עמ' 147.
ע"א 593/81 מפעלי רכב אשדוד בע"מ נ' ציזיק ז"ל, פ"ד מא(3), 169.
לעניין ביקורת על פסיקה זו ראה: נילי כהן, "נזקי שביתה, הרשלנות הזדונית, הנזק הכלכלי וגרם הפרת חוזה בעקבות 598/81 רכב אשדוד בע"מ נ' אדם ציזיק ואח'", עיוני משפט יד' (1989), 173. רות בן-ישראל, "אחריות בשל נזקים שנגרמו עקב שביתה", עיוני משפט יד' (1989), 149.
רדאי, שם, עמ' 148. לדעתי, סירוב קציני הים להעתיק את האוניות אינו סירוב לבצע את עבודתם הרגילה אלא מעשה מכוון שאינו אינטגרלי למימוש חרות השביתה. קציני הים ידעו מה המשמעויות של מעשיהם והיו מודעים לפגיעה הכלכלית החמורה בצדדים שלישיים שתיגרם כתוצאה ממעשיהם ועל כן אינני מסכים לדעתה של רדאי. הרחיב את
הדיבור על כך בפרק הבא.
ע"א 593/81, שם, עמ' 191.
רדאי, שם.
ע"א 593/81, שם, עמ' 192.
רדאי, שם.
Raday, Ibid.
דני מור, "פקודת הנזיקין בראי ארבעים שנות פסיקה", הפרקליט ל"ט (תש"ן), 344.
רות בן ישראל, "אחריות בנזקים שנגרמו עקב שביתה בעקבות 593/81 מפעלי רכב אשדוד בע"מ נ' אדם ציזיק ואח'", עיוני משפט יד (1989), 149.
רות בן-ישראל, שביתה והשבתה בראי הדמוקרטיה, שם, עמ' 181-182. התייחס לדעתה של פרופ' בן-ישראל והביע את דעתי בפרק הסיכום.
ת.א. (ת"א) 2233/89 בנק ברקליס דיסקונט לישראל בע"מ נ' הוועד הארצי של ארגון עובדי בנק דיסקונט בע"מ (26.10.89, לא פורסם).
רדאי, שם, עמ' 149.
ה"פ (י-ם) 21/94 התאחדות הסטודנטים בישראל נ' האוניברסיטה העברית בירושלים (17.1.94, לא פורסם).
רדאי, שם, עמ' 150.
ת"א (ירושלים) 109/94 - התאחדות הסטודנטים נ' האוניברסיטה .תק-מח 96(2), 2687.
ת"א (ירושלים) 109/94, שם, עמ' 2694.
ה"פ (חיפה) 1380/93 - החב' הלאומית להספקת פחם בע"מ נ' אפרים מרקוביץ (19.4.94, לא פורסם).
רדאי, "חרות השביתה, תביעות צד ג' ובוררות חובה", שם, עמ' 150. יש לציין כי פסק הדין המדובר לא פורסם, על כן לא נותרה לי ברירה אלא להסתמך על דבריה המתומצתים של פרופ' רדאי במאמרה.
ת"א (ירושלים) 017226/95 - בית"ר תור בע"מ ואח' נ' מועצת פועלי ירושלים ואח' (ניתן ביום 5.9.2001, לא פורסם).
פס"ד בית"ר תור, שם, עמ' 14.
שם, עמ' 17.
שם, עמ' 17-18.
יצויין, כי חיפשתי בתקליטורים משפטיים (דינים ועוד, תקדין) לפי מילות החיפוש "רשלנות" וגם "שביתה". כמו כן, חיפשתי באתרים משפטיים באינטרנט (כגון "פסק דין" וכו').
פרנסס רדאי, "חרות השביתה, תביעות צד ג' ובוררות חובה", שם, עמ' 149-150.
יצויין, כי לאחר מתן פסק-הדין הגיעו הצדדים להסכם פשרה לפיו הנתבעים יפצו כספית את התובעים ופסק-הדין יתבטל (כלומר הנתבעים לא ישאו באחריות נזיקית כלפי התובעים ולא יואשמו ברשלנות), כך שלמעשה פסק-דין זה לא קויים. יחד עם זאת, בהחלט ניתן להסתמך עליו לצורך מחקר אקדמי, בכדי לדעת מה יאמר אותו שופט אם מקרה
דומה יגיע אליו לדיון. כך שלמעשה התייחסתי לפסק-דין זה כמו לכל פסק-דין אחר שניתן וקיבל תוקף משפטי.
ראה הערה מס' 50 לעיל.
ע"א 593/81, שם, עמ' 195-196.
על אף שנהוג בדר"כ בעבודות אקדמיות לא לכתוב דעה אישית בגוף העבודה, אלא להביע דעה אישית רק בפרק הסיכום, מצאתי לנכון להביע את דעתי האישית גם בפרק זה (ובכוונתי להרחיב בפרק הסיכום) משום שלפי דעתי, התשובה לשאלה האם הלכת מפעלי רכב אשדוד מיושמת באופן קוהרנטי? חייבת להיות נגזרת של הפרשנות האישית של אותה
ההלכה, כך שמצאתי לנכון להביע את דעתי ראשית על הלכת מפעלי רכב אשדוד ולאחר מכן וכהמשך של אותה הפרשנות, יכולתי לענות על השאלה שהצגתי.
דעתי, כאמור, שונה מדעתה של פרופ' רדאי, אך יש לציין כי אנו מסתמכים על מקורות שונים: 3 המקורות שעמדו לנגד עיניה של פרופ' רדאי, אינם נמצאים ברשותי והמקור שאני מסתמך עליו לא היה לנגד עיניה של פרופ' רדאי כשכתבה את מאמרה. ייתכן והייתי מסכים עם דעתה של פרופ' רדאי לא עמדו לנגד עיני מקורותיה.
P.C. Weiler, "The Charter at Work: Reflections on the Constitutionalizing of Labour Law and Employment Law", University of Toronto L.J. (1990), pp.178-183.
F. Raday, Adjudicution of Interest: The Compulsory Arbitration Model (Harry Sucher Institute of The Hebrew University, Jerusalem, 1983).
רות בן-ישראל, דיני עבודה, שם, עמ' 1568.
רות בן-ישראל, שביתה והשבתה בראי הדמוקרטיה, שם, עמ' 182.
פרנסס רדאי, "חרות השביתה, תביעות צד ג' ובוררות חובה", שם, עמ' 152.
יצויין, כי אין לי מידע לגבי כמות התביעות, אם בכלל, העומדות ותלויות בבתי הדין לעבודה או בבתי המשפט וטרם ניתנו בהן פסקי-דין. ייתכן כי קיימות תביעות כאלו בערכאות המשפטיות השונות. מן הצד השני ייתכן גם כי לא קיימות תביעות כאלו. לצורך הדיון, הנחתי כי גם אם קיימות תביעות כאלו, מספרן מועט, משום שהשנים
שחלפו מאז ניתן פסק-דין מפעלי רכב אשדוד לימדו אותנו כי ניתנו מאז (1981) מספר פסקי-דין מצומצם ביותר בהן יישמו את ההלכה החדשה שנקבעה בפסק-הדין.
יצויין, כי אין ברשותי נתונים לגבי מספר הסכמי הפשרה בין שובתים לצדדים שלישיים שנחתמו לאחר הלכת מפעלי רכב אשדוד.
ע"א 593/81 - מפעלי רכב אשדוד בע"מ נ' אדם ציזיק ז"ל . פ"ד מא(3), 169 ,עמ' 195-196.
חשוב לציין, כי אין לי את הכלים לקבוע מסמרות ויהיה לא נכון מצידי מבחינה אקדמית לנסות ולהשיב תשובה חד-משמעית על השאלה האם הלכת מפעלי רכב אשדוד מיושמת באופן קוהרנטי, משום שלא פורסמו פסקי-דין הנוגעים לעוולת הרשלנות ולשובתים לאחר מפעלי רכב אשדוד למעט פס"ד בית"ר תור וזה לא יהיה נכון לקבוע מסמרות על פי
פסק דין אחד.
רות בן-ישראל אף טוענת כי יש כאן פגיעה חמורה בדמוקרטיה.
ברצוני לחזור ולהדגיש כי ישנם פסקי-דין נוספים שלא פורסמו ועל כן לא התייחסתי אליהם בתשובתי להשערת המחקר. כמו כן, אין ברשותי נתונים לגבי מס' השביתות שסוכלו עקב חששם של שובתים עקב האיום בהטלת אחריות בגין עוולת הרשלנות ועל כן, החלטתם שלא לשבות וכן נתונים לגבי מס' הסכמי הפשרה שנחתמו בין שובתים לבין
צדדים שלישיים עקב חששם של שובתים מלהגיע לבתי משפט ולקחת את הסיכון של להיות מואשם בעוולת הרשלנות נוכח הלכת מפעלי רכב אשדוד. משאין בידי נתונים אלה מחד, ומאידך בידי משנמצאים בידי פס"ד מפעלי רכב אשדוד ופס"ד בית"ר תור וכן העובדה שלא פורסמו פסקי-דין נוספים הנוגעים לעוולת הרשלנות מצד שובתים כלפי צדדים
שלישיים - כל אלו הביאו אותי למסקנה האמורה.
ע"א 593/81, שם, עמ' 196-197.
1

תגים:

אשדוד · הרשלנות · השביתה · חופש · חרות · מפעלי · נזיקין · עוולת · צדדים · רכב · שלישיים · תביעות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "חרות השביתה בצל אפשרות הכרה בתביעות נזיקין מצד שלישי", סמינריון אודות "חרות השביתה בצל אפשרות הכרה בתביעות נזיקין מצד שלישי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.