האפשרות לתקיפה ישראלית של מתקני הגרעין האיראניים

תקציר העבודה:

בישראל של שנות ה-70 היתה מודעות לפיתוח נשק אטומי על ידי עיראק. ממשלתו של מנחם בגין היתה מודעת לכך שלעיראק יש סיוע של מספר מדינות ידידות בדרכה לבניית נשק בלתי קונבנציונלי להרג המוני (Bengio, 1981-82: 595). החל ממחצית שנות ה-90 עומדת ישראל בפני מצב דומה באיראן האסלאמית הקיצונית. גם איראן נהנית מהתקרבותן של מדינות אירופאיות ובראשן רוסיה, כשם ששנות ה-70 אופיינו בהתקרבותן של מדינות המערב לעיראק, כשצרפת הקדימה אותן ואף העניקה אשראי של חצי מיליארד דולר למימון פרוייקטים שונים של חברות עירקיות. המהפיכה האסלאמית באיראן איפשרו לסדאם חוסיין לפתח את הנשק הגרעיני באין מפריע. ז'ק שיראק שהיה בשנות ה-70 ראש ממשלת צרפת החניף לאישיותו של סדאם ואף הצהיר כי הניח את היסודות לשיתוף פעולה גרעיני בין הארצות וזאת למטרות שלום (נקדימון, 1993: 42-43). באותם ימים היתה עירק יצואנית הנפט העיקרית לצרפת. הימים היו ימי משבר הנפט ועל מנת לזכות בנפט היו מוכנות מדינות מערביות להקל באספקת כורים גרעיניים למדינות בלתי מפותחות. לכאורה אמור היה הכור להפיק חשמל, אך ביכולתו היה לספק כמויות פלוטוניום שתזינה פצצות גרעיניות ברמה של הירושימה. צרפת שהיתה מודעת לקלות בה ניתן לייצר נשק גרעיני העדיפה את האינטרסים שלה בתחום האנרגיה והחליטה להמשיך לסייע לעירקים. העירקים שרצו לקבל הכרה בינלאומית, קיימו באפריל 1975 כינוס מדעי בינלאומי לאנרגיה אטומית בבגדד (שם: 46-51). כך גם רוסיה, החל משנות ה-90, מעדיפה את האינטרסים הכלכליים שלה באיראן וממשיכה לסייע לאיראנים, המצויים כיום לקראת נקודת האל-חזור בפיתוח עוצמה גרעינית, שניתן יהיה להשתמש בה למטרות צבאיות. ישראל מסומנת כמטרה עיקרית של האיראנים, אשר מנהיגיהם הצהירו לא פעם על היותה של ישראל יעד לפצצה זו.

ממשלתו של מנחם בגין הורתה לחיל האוויר, בשנת 1981, לחסל את הכור העירקי. האמנם, לנוכח הסכנה המוחשית לישראל ניתן גם היום לבצע פעולה דומה כנגד איראן, החזקה ומתקדמת בהרבה, מכפי שהיתה אז עירק, אשר גם עיקר משאביה הלאומיים הופנו כנגד איראן, במלחמתן הממושכת?

לאור האמור לעיל, אבקש לבחון בעבודתי את האפשרות לתקיפה ישראלית של מתקני הגרעין האיראניים. בחינה זו תערך בכפוף לתפיסת הביטחון של ישראל ולאופן שבו מתקבלות החלטות בנושאים אלה. תועלנה השאלות:
1. האם מדובר רק בתקיפה של הכור?
2. האם ניתן להציב יעד שאפתני יותר - חיסול הפרוייקט האיראני - או שאפתני פחות - עיכוב בפרוייקט?

בעבודתי ארצה לטעון, כי יש מקום להכנת תוכנית ולמוכנות עכשווית, כל אימת שיידרש, לתקוף את אתרי הגרעין בעירק. עם זאת, נראה כי יש להמתין למיצוי מהלכים נוספים, כמו עצירת תהליך הגרעין של איראן בדרכי שלום, שיתוף איראן ברבדים שונים של החברה והכלכלה האירופאית ובמקביל אישורה של איראן לפיקוח שוטף על אתרי הגרעין שלה.
טענתי זו מתבססת על כך, שבמקביל לתועלת העשויה לנבוע מהפצצת האיראנים, עלול להיגרם גם נזק רב אם תיכשל הפעולה. תקיפת אתרי הגרעין באיראן קשה בהרבה מתקיפת הכור העירקי. המרחק רב יותר, הטכנולוגיה העומדת לרשות האיראנים עדיפה בהרבה על זו שהיתה לעירקים, אתרי הגרעין מוגנים יותר וגם אין מידע מלא לגבי כולם. בנוסף, אם תיכשל הפעולה, יעשו האיראנים כל מאמץ כדי לגמול לישראל על פגיעתה זו. התגובה עלולה להיות נשק ביולוגי, הגברת הטרור, או כל מה שיימצאו לנכון. מכיוון שהמחיר עלול להיות כבד מאד ולכן פעולה התקפית עשויה להיות רלוונטית רק ברגעי צרה ממשית וממש לא כאופציה טרוויאלית.

תוכן עניינים:
מבוא
0.1. הצגת הבעיה האיראנית ומהותה
0.1.1.1. מרכיב הדת בעוינות האיראנית כלפי ישראל
0.1.1.2. העוצמה האיראנית והסכנה לישראל
0.2. תפיסת הביטחון של ישראל - גישה תיאורטית
0.3. שאלת המחקר והטענה
0.4. תוכנית העבודה
פרק א: סכנת הגרעין ועמדתן של המעצמות
1.1. התפתחות הפוטנציאל הגרעיני האיראני
1.2. השתתפותה של איראן באמנות בינלאומיות לפיקוח על הפצת נשק גרעיני
1.3. יחסן של רוסיה ומדינות אירופה לרכישת נשק לא קונבנציונאלי על ידי איראן
פרק ב: עצירת פרוייקט הגרעין האיראני
2.1. השלב שבו נמצאים האיראנים בפיתוח הנשק הגרעיני
2.2. פריסת הגרעין האיראני
2.3. הנגישות הישראלית
2.4. עמדות המערב
2.4.1. ארצות הברית
2.4.2. מערב אירופה
פרק ג: קבלת ההחלטות בצד הישראלי
3.1. תפיסת הביטחון של ישראל - ניסיון ומחדלים
3.2. הערכות המודיעין
3.3. תהליך קבלת ההחלטות
3.4. מי יעצור את הגרעין העיראקי - שיקולים לגבי פעולות מערב אירופה וארצות הברית
דיון מסכם
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

טרור · אנרגיה · גרעינית · כור · אטומי · פצצת · אטום · נשק · קונבנציונלי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "האפשרות לתקיפה ישראלית של מתקני הגרעין האיראניים", סמינריון אודות "האפשרות לתקיפה ישראלית של מתקני הגרעין האיראניים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.