משא- ומתן לשלום בין ישראל לפלסטינים

תקציר העבודה:

בעבודה זו אנתח את הגורמים שהביאו לבשלות להסכם אוסלו בין ישראל לאש"ף. לפני שאעשה זאת אעמוד על מקורותיהם של עיוותי התפיסה בחשיבה היהודית, הציונית והישראלית, שהקשו על המוכנות הישראלית להגיע להידברות ולמו"מ עם אש"ף, כל-שכן לפשרות מרחיקות לכת.
בחלקה השני של העבודה אסקור את הגורמים שהביאו לפיחות בהשפעות טראומות העבר, ושאפשרו את הבשלות בצד הישראלי לכניסה למו"מ לשלום עם הפלסטינים.
גלין: "מאחר ומו"מ כרוך במגעים בין בני- אדם, הגיוני להניח שלאישיותם ולדרך התנהגותם של מנהלי המו"מ תהיה השפעה על מהלכו של המשא- ומתן ועל תוצאותיו"1. השאלה היא מה משפיע על מנהלי המו"מ? אילו דברים עיצבו את אישיותם ואת תפיסת עולמם? וכיצד השפעות אלה ישנו את אופיו של המו"מ ואת תוצאותיו? במידה ונענה על שאלות אלה נוכל לקבל תמונה רחבה וכוללת על המו"מ בין הישראלים לפלסטינים. הקשיים, העכבות ועיוותי התפיסה הישראליים לא נולדו עם פרוץ האינתיפאדה, או אפילו עם מלחמת העצמאות, מייד לאחר הקמתה של המדינה, אלא נולדו הרבה קודם וטמונים עמוק בהיסטוריה של רדיפות, אנטישמיות, שואה ופוגרומים. חשוב לעמוד על אלמנטים היסטוריים מרכזיים כדי להבין את השתלשלות האירועים עד להסכם אוסלו. זאת אעשה בפרק הראשון.
תזת העבודה הינה שהבשלות הישראלית התאפשרה תודות לשני תהליכים סותרים אך משלימים: האחד, פיחות החשיבות שניתנה לטראומות העבר בעקבות עלייה בתחושת הביטחון העצמי של הישראלים. תחושת ביטחון שנבעה מסיבות כגון אלה שישראל מעולם לא הוכרעה מבחינה צבאית, עוצמתה הכלכלית, הגרעינית ועוד. הפן השני שהביא לבשלות היה ההכרה במוגבלות ישראל, בעקבות האינתיפאדה, ובהתעייפות ממלחמות. בפרק השני אסקור את "הדרך לבשלות" הישראלית- פלסטינית, שעברה דרך הסכם השלום עם מצרים, והאינתיפאדה שהיתה
גורם בשלות מכריע עבור שני הצדדים. אלא שערוץ אוסלו הגיע בתנאים של בשלות חלקית בלבד. לביטול חוק המפגשים עם אש"ף היו התנגדויות רבות גם בתוך מפלגת העבודה והמוכנות לפשרות טריטוריאליות היתה נמוכה מאוד. כחלק בלתי נפרד מהתזה אני טוען כי ערוץ אוסלו עצמו היה גורם "מבשיל" ולא רק מסלול שהתאפשר במצב של בשלות בהנהגה הישראלית.
הפרק השלישי יוקדש לשלב קדם המו"מ ולניהול המו"מ עצמו. סוגיות קדם המו"מ כמו הגדרת הצדדים, סדר היום, מיקום המו"מ, יחסי האמון בין הצדדים וגיוס דעת הקהל להסכם- מהוות תנאי חשוב להצלחתו של המו"מ, בין היתר, כגורמי בשלות להסכם. נקודת המוצא למפנה תהיה ביטולו של חוק איסור המפגשים עם אש"ף. נקודת מוצא זו מתאימה, להערכתי, כנקודת מפנה בחשיבה הישראלית ובהגעה לבשלות של ההכרה בזכויותיהם של הפלסטינים כעם ובדרישותיהם הטריטוריאליות, מצד אחד, וההבנה כי כוחה של ישראל אינו בלתי- מוגבל, מצד
שני.
עבודה זו תעסוק ברובה בצד הישראלי ותנתח את הגורמים שהקשו על ישראל להיכנס למו"מ עם אש"ף, ואת עיוותי התפיסה של ישראל, כמו גם את הסיבות שהביאו את הצד הישראלי לבשלות שתוצאתה הוא הסכם אוסלו. המשתנה הפלסטיני יילקח כמשתנה קבוע וזאת מהטעם שבכדי לעמוד על סוגיה זו דרוש מרחב שאינו מתאפשר בעבודה זו. אולם, כדי לתת תמונה מלאה וברורה על הגורמים והסיבות שהביאו את שני הצדדים לשולחן המו"מ, ולבשלות הנדרשת כדי להביא להצלחתו, פרק קצר יוקדש גם לצד הפלסטיני. פרק זה יעסוק בעיקרו באינתיפאדה ובהשלכותיה החיוביות והשליליות על הפלסטינים- השלכות שהביאו להחלטה בהנהגת אש"ף להגיע להכרה ולפשרה עם ישראל.
מחובתי לומר כי עבודה זו מבודדת את המשתנה הפסיכולוגי של אומה ושל מקבלי ההחלטות שלה ואינה באה להסביר או לפרט את כל הגורמים שהביאו לבשלות שאפשרה את הסכם אוסלו. ניתן לומר כי לולא היתה נבחרת 'העבודה בראשות רבין' ב1992- ישראל והפלסטינים היו ממשיכים להיאבק גם היום. מובן כי אלמלא היה הצד הערבי- פלסטיני מוכן להגיע להידברות עם ישראל, לא היתה עוזרת כל פייסנות מן הצד הישראלי. ואולי, אפילו פגישה אחת מקרית בין יוסי ביילין לבין טריה לרסן הנורבגי, היא זו שהביאה לפריצת הדרך. אולם, כפי שאמרתי, עבודה זו תבודד את המשתנה, אולי החשוב ביותר, הוא משתנה הבשלות הפסיכולוגית של העם בישראל ושל ההנהגה הישראלית.
לצורך העבודה אשתמש במאמרים תיאורטיים בנושאים של חשיבה רציונלית, השפעות קוגניטיביות, עיוותי תפיסה ובשלות למו"מ. בחלק האמפירי אשתמש במחקרים על מסלול אוסלו שנעשו על ידי מרכז שטינמץ לשלום, בראיונות עם מקבלי ההחלטות שהיו מעורבים במו"מ, בראיונות עם הנושאים ונותנים, בספרים שנכתבו על ידם ובראיון שקיימתי עם אבי גיל, אחד מתשעת שותפי הסוד של ערוץ אוסלו.
הבעיה המתודולוגית המרכזית העומדת בפני היא שעד כה לא התפרסמו מחקרים רבים העוסקים בהסכם אוסלו. כמו כן, עדויות של אישים בודדים שהיו מעורבים בקבלת ההחלטות אינה מספקת כדי להסיק אל הכלל, במיוחד לאור העובדה כי עבודה זו עוסקת בקשיים הקוגניטיביים של ישראל כאומה להיכנס למו"מ עם אש"ף, ולא לקשיים קוגניטיביים של אישיות זו או אחרת, חשובה כל שתהיה. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי מסלול אוסלו נווט בידי אנשים בודדים שהביאו למפנה ושינו, אולי, את פני המזרח התיכון.
---------------------------------------------------------------------
1. גלין, א., דינאמיקה של משא- ומתן מתיאוריה ליישום, תל- אביב: רמות, 1996, פרק י"ב

תוכן העניינים:
הקדמה
מבוא
רקע תיאורטי:
קבלת החלטות רציונלית מול השפעות קוגניטיביות ועיוותי תפיסה
בשלות
פרק א: מקורות עיוותי תפיסה בחשיבה הישראלית
הקדמה: מיתוס מול אמת
א-1) שורשיהם של המיתוסים בהווי היהודי- מראש מצדה ועד גיטו ורשה
א-2) דוד בן- גוריון כמעצב מיתוס
א-3) ישראל כדמוקרטיה מתגוננת
פרק ב: הדרך לבשלות
ב-1) ירידת משקלן של טראומות העבר בחשיבה הישראלית
ב-2) הסכם השלום בין ישראל למצרים
ב-3) האינתיפאדה וגורמי בשלות אחרים: הצד הפלסטיני
ב-4) האינתיפאדה כגורם בשלות: הצד הישראלי
פרק ג: אוסלו כפריצת דרך
ג-1) הגדרת הצדדים: מי נגד מי?
ג-2) סדר היום: על מה? על מה לא?
ג-3) מיקום ואמון
ג-4) גיוס דעת קהל
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

מקורות:

אבנר יניב, פוליטיקה ואסטרטגיה בישראל, ספריית פועלים, תל- אביב, 1994
אוחנה דוד ורוברט ס' ויסטריך, מיתוס וזיכרון, מכון ואן ליר, ירושלים, 1996
אירווינג ג'ניס וליאון מאן, תהליך קבלת החלטות, משהב"ט, ת"א, 1980
בן אליעזר אורי, דרך הכוונת, "היווצרותו של המילטריזם הישראלי", הוצאת דביר, 1995
בן- מאיר יהודה, קבלת החלטות בסוגיות הביטחון הלאומי, הקיבוץ המאוחד, תל- אביב, 1988
ביילין יוסי, לגעת בשלום, הוצאת משכל, תל- אביב, 1997
בר- סימן- טוב יעקב, המעבר ממלחמה לשלום: המורכבות בקבלת החלטות- המקרה הישראלי, מרכז תמי שטינמץ לחקר השלום, תל- אביב, 1996
ברוך קימרלינג, יואל מגדל, הפלסטינים: לבנות מחדש עם פלסטיני, הוצאת כתר, ירושלים, 1996
ברזילי גד, מחברה לוחמת לחברה אזרחית, ת"א, 1994
גדעון דורון, להחליט ולבצע, רחובות, כיוונים, 1986
גלין, א., דינאמיקה של משא- ומתן מתיאוריה ליישום, תל- אביב: רמות, 1996
ג'רביס רוברט, "עיוותי תפיסה", המקראה ליחסים בינלאומיים, אוניברסיטת תל- אביב, 1998
האאס ה. ר., "בשלות ויישומיה במדיניות", המקראה ליחב"ל, הוצאת אונ' תל- אביב, 1998
הרמן, ת. טוויט, ר.(עורכים), המשא- ומתן הישראלי ערבי, אוניברסיטת תל- אביב: פפירוס, 1993
יהושפט הרכבי, מלחמה ואסטרטגיה, משרד הביטחון, תל- אביב, 1997
ישראל טל, בטחון לאומי, מעטים מול רבים, ת"א, ולדביר, 1996
לויטה אריאל, הדוקטרינה הצבאית, הקיבוץ המאוחד, תל- אביב, 1988
מירון בנבנשתי, מחול החרדות, הוצאת כתר, ירושלים, 1992
נאור אריה, כתובת על הקיר: לאן מוליך הליכוד, עידנים, תל- אביב, 1988
נסיהו, שטיגליץ, תמיר (עורכים), זמן שלום, הוצאת המחברים- נסיהו- תמיר, תל- אביב, 1994
סביר אורי, התהליך, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תל- אביב, 1998
פישר ר. יורי ו., סיכום חיובי, מבט, תל- אביב, 1983
פלדמן שי, הרתעה גרעינית לישראל, הקיבוץ המאוחד, תל- אביב, 1984
שלו אריה, האינתיפאדה, הוצאת פפריס ומל"א, תל- אביב, 1990

תגים:

שלום · רבין · סכסוך · סיכסוך · ישראלי · פלסטיני · קבלת · החלטות · עיוותי · תפיסה · בשלות · פוליטית · הנהגה · מנהיגות · אינתיפאדה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "משא- ומתן לשלום בין ישראל לפלסטינים", סמינריון אודות "משא- ומתן לשלום בין ישראל לפלסטינים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.