עבודות [109-117] מתוך 307 :: [עמוד 13 מתוך 35]
<< עמוד קודם :: עבור לעמוד: 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 :: עמוד הבא >>

 

עבודה מס' 65981 SHOPPING CART DISABLED
פעילות בחומרים כאמצעי לביטוי עצמי וללמידה מקורית של הילד, 2004.
פוטנציאל של חומרי יצירה ככלי ללמידה ספונטאנית ומקורית - ההיכרות של המחנך את הילד העומד מולו, ורגישותו אליו.
1,699 מילים (כ-5 עמודים), 6 מקורות, 207.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
רבת מעלות תרומתם של חומרי יצירה ופעילות יצירה ככלי ביטוי וכדרך לבדיקה ולפיתרון סימבולי של קונפליקטים אצל בני אדם ככלל ואצל ילדים בפרט. בשנים האחרונות העולם הטיפולי-חינוכי הוקיר את חשיבות האומנות כדרך תרפויטית וכאפשרות לפתיחת ערוצי תקשורת.
בעבודה הנוכחית, דרך תיאור של פעילות ב"צבעי ידיים" אצל ילד אחד, אנסה לאחד כמה היבטים של התפתחות הילד.

תוכן:
הקדמה
עבודה בצבעי ידיים: תיאור ושכתוב פעילות
עבודה בצבעי ידיים: ההיבט  הרגשי - חברתי
עבודה בצבעי ידיים: ההיבט  הסנסומוטורי
עבודה בצבעי ידיים: ההיבט הקוגניטיבי
סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
ח. היא בת שנתיים ו-4 חודשים.
מגיל צעיר היא בפעוטון ומגיל שנתיים בגן צעיר.
חומרי יצירה מוכרים לה, היא אוהבת לצייר בגירים ובלורדים, עובדת בגואש עם מכחולים, בצק ופלסטלינה, גוזרת וקוראת בתדירות יום -יומי.
ח. מדברת באופן שוטף ואוצר המילים שלה עשיר וברור להבנה.
ח., ילדה נעימה וחברותית, נמצאת בשלבים מתקדמים של חינוך לניקיון.

על משטח עבודה מוגשים דף ושלוש צנצנות של צבעי ידיים.
אני : כאן צבעי ידיים, את רוצה לנסות ?
ח. : כן.
 
עבודה מס' 65908 SHOPPING CART DISABLED
על עבודתה של רייצ'ל וויטריד "house", 2004.
ניתוח עבודתה של רייצ'ל וויטריד "house", תוך התיחסות לכתביו של פרויד על המושג the uncanny המאויים.
1,718 מילים (כ-5.5 עמודים), 5 מקורות, 274.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
רייצ'ל וויטריד, אמנית בריטית, מתמקדת בעיקר ביציקות של חללים ביתיים ואורבניים, היא החלה בעבודות מסוג זה כבר בתקופת לימודיה, והיא ממשיכה לחקור את התחום במשך כל שנות עבודתה. וויטריד נולדה ב- 1963, לונדון, היא למדה ציור בברייטון פוליטכניק,  למדה פיסול ב- school of art slade. במהלך עבודתה על הפרויקט House, זכתה בפרס טרנר.
כאמור היא ידועה בעבודות היציקה שלה, שאותן החלה בסלייד סקול, ב-1985, כיציקות ישירות על הגוף, בהמשך תימצא מטונימיות לגוף מסביבתו הקרובה, כלומר ביתו, האובייקטים המקיפים ומשמשים אותו מדי יום, הם יסמנו את האדם, את נוכחותו ואת הנפקדות שלו. סוגיה זו של הגוף והחלל, ייצוג אוטוביוגרפי של הזיכרונות, התחושות, והפסיכולוגיה של האדם, ייחקרו באמצעות החומרים והטכניקות המיוחדים לוויטריד.
הרעיון העיקרי הנדון בעבודותיה של וויטריד הוא העיסוק בחסר, במה שלא נוכח, וזאת על ידי יציקת חללים שונים מתוך הסביבה הביתית והאורבנית. נושאיה יהיו לקוחים מתוך קשת של חפצים או אלמנטים שבהם אנשים יכולים להשתמש, לאחוז או לאכלס. אנו צופים בחפץ או באיזכור לחפץ שמוכר לנו משימוש יומיומי, ומנסים להשלים את החסר, לדמיין את החלקים שלא נמצאים, לדמיין את התחושות שעולות בנו כשאנו משתמשים בחפץ , במזרן, כיור, שולחן וכו'.
את העבודה House  יצרה ב-1993, היא יצקה בית ויקטוריאני, היצירה עמדה על תילה כשלושה חודשים, תוך משיכת תשומת לב רבה, ונהרסה תוך שהיא מותירה עננים  כבדים של רגשות ואבק.

מתוך העבודה:
"שם, בדל"ת אמותינו, מאחורי דלתות "הבית", למדנו את השיעורים הראשונים באמנות החיים: אהבה ודחייה, שכר ועונש, חלוקת אמצעים, התאפקות. המשפחה מעניקה לנו תחילה את תחושות השייכות, החום והביטחון הראשוניות, ואחר כך נוטלת אותן מאיתנו באותו תהליך מכאיב הקרוי קבלת עקרון המציאות"(1).
הבית מקור הטוב והרע ועל פי פרויד, הוא הבסיס למאוים, Uncanny, רושמם של סצינות מסוימות המותירות על האדם רושם מאיים, המערער את ביטחונו, הרושם יכול להיווצר בעקבות מראה מסויים, או קול הטבוע בנו מין הסתם מילדותנו. מה שמביא להנחה כי "...המאוים הוא סוג של תופעה מפחידה, שיסודה במוכר, בנהיר משכבר"(2). פרויד מבקש לבאר את המונח "המאוים" לשם כך הוא משתמש בדוגמאות מעולם הספרות, עולם האסתטיקה. ביצירה שלפנינו יוצרת וויטריד נראטיב חברתי ואישי, על החברה והאדם, על פחדיו ורצונותיו הקמאיים ביותר. היא פורשת סיפור על משפחה, ילדות, קהילה וסביבה, היסטוריה מקומית וכללית. בעיקרו של דבר "הבדות יוצרת אפשרויות חדשות של הרגשה מאוימת, שאינן מצויות בחוויה"(3). לעולם האמנות יש אפשרויות רחבות יותר לייצר עבור האדם חוויה מזככת שאיתה יכולה להזדהות וממנה יוכל להפנים ערכים ולעורר תחושות מתוך עולמו הפנימי.
 
עבודה מס' 65834 SHOPPING CART DISABLED
תיאוריות פמיניסטיות, 2006.
השוואה בין השירים "Jolene" מאת דולי פרטון, ו"You Ought to Know" מאת אלאניס מוריסט, ע"פ גישותיהן התאורטיות של סימון דה בובואר ונעמי וולף.
1,597 מילים (כ-5 עמודים), 4 מקורות, 284.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בעבודה זו ברצוני לנתח את השירים "Jolene" מאת דולי פרטון ו to Know" "You Ought מאת אלאניס מוריסט בהקשר להתפתחויות שחלו בשדה המחקר המגדרי. הניתוח יתבסס על שתיים מן האסכולות ללימודי מגדר שנלמדו במהלך הסמסטר: גישתה של סימון דה בובואר - גישה מטריאליסטית אקזיסטנציאליסטית המתמקדת באישה כ"אחר מוחלט", וגישתה של נעמי וולף - גישה פוסט פמיניסטית המתמקדת ב"מיתוס היופי". עיקרי גישותיהן של כל אחת מהתיאורטיקניות הנ"ל יוצגו  ויהוו בסיס לניתוח השוואתי בין שני השירים כמייצגים הלכי רוח מגדריים האופייניים לתקופת פרסומם. אנסה לטעון כי חלה פרוגרסיביות מוגבלת בשיח המגדרי עם השנים, ע"פ שתי הגישות הנ"ל - וזו באה לידי ביטוי בהבדלים בין השירים.

מתוך העבודה:
בספרה "המין השני" (דה בובואר, ס., 1949), טוענת דה בובואר כי צרתן של הנשים כמעמד הינה תוצאה של מפלה אקזיסטנציאליסטית. בניגוד למרכס ואנגלס היא טוענת, אין די בטיעונים מטריאליסטיים - היסטוריים ע"מ להסביר את נחיתותן של הנשים כמעמד. על המציאות החומרית המשתנה שתיארו מרכס ואנגלס (גילוי הארד) "הלבישה" דה בובואר את הנטייה לטרנצנדנציה - שאיפת האדם להתעלות ולהגשמה דרך כינונו העצמי כסובייקט.
 
עבודה מס' 65756 SHOPPING CART DISABLED
יוקו אונו: אמנות שבין הפלקסוס לתרבות ההמונים, 2007.
התפתחותה של אמנות הפלקסוס של אונו
5,852 מילים (כ-18 עמודים), 6 מקורות, 274.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בפרק הראשון של עבודתי אדון ביצירותיה של יוקו אונו בראי התיאוריות שמהן צמח הפלקסוס ואנתח אחדות מהן כדי לאמוד על מידת השתייכותן לזרם זה. אטען כי כבר מראשית פועלה אין זה מן האפשר לסווג את אונו המוקדמת כאומנית פלקסוס "קלאסית" משום שעבודותיה אינן נושאות באופן מובהק מאפיינים מובהקים של זרם זה כמו מחאה פנים-אומנותית וגם הצמדות לעיסוק ברבדי המחשבה והדמיון של הצופה.
הפרק השני של העבודה יעסוק רובו ככולו ביצירתה העצמאית של אונו למן היכרותה עם ג'ון לנון. בחלק זה של העבודה אטען כי הקשר עם אומן פופולארי כמו לנון נתן לה מצע כלכלי ואומנותי לגעת בתרבות ההמונים - לאו דווקא בצורה של ביקורת פנים-אומנותית נוסח הפלקסוס  אלא שילובה של זו בתוך ניסוח מחדש של האייקונים התרבותיים המוכרים.
אומנותה של אונו מתקופה זו מאופיינת מצד אחד בשילוב יסודות פלקסוסיים כמו פשטות , יצירת קומבינציות שונות ומשונות בין אובייקטים ושימוש בהומור אך מצד שני הן מביעות אקטיביזם פוליטי ורעיונות קוסמופוליטיים כמו שלום, אחווה בין עמים ואמירת לאו מוחלט למלחמה ומדיניות של כח.
רק בשנים האחרונות זוכה יוקו לעדנה מחודשת כאשר היא מציגה את עבודותיה הישנות מחדש ברחבי העולם כקטליזאטור לפיוס בין עמים.
הפרק השלישי והמסכם של עבודתי ידון ביצירתה של אונו ממותו של לנון ועד ימינו. חלק זה יציג את אונו כאמנית השבה ומבצעת את עבודותיה מן השנים הראשונות אך הן נושאות כעת מסר של הנצחה וזיכרון.

תוכן העניינים:
הקדמה  - הפלקסוס ויוקו אונו
יצירתה המוקדמת של יוקו אונו
יוקו אונו וג'ון לנון - פלקסוס או תרבות פופולארית להמונים
סיכום: הפלקסוס כנחמה אמנותית ואמנות מודרנית כגשר בין עמים - יוקו אונו בשנים שלאחר ג'ון
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
מקורות ההשפעה העיקריים של הפלקסוס מיוחסים בעיקר לדאדא ולאומנות האוונגרד של שנות ה- 60 ובייחוד המוזיקה של המלחין האמריקאי הנודע ג'ון קייג' (John Cage). בהתאם לכך, עבודותיה הראשונות של יוקו אונו הושפעו באופן ניכר משני האישים מייסד הגישה Maciunas ו Cage.
גישתו ההומוריסטית-פילוסופית של Maciunas שהתאפיינה בשימה ללעג את מגמת האבסטרקט הניו-יורקית בשנות ה-50 השפיעה רבות על אונו. באשר לקייג', אונו מעולם לא הייתה תלמידתו אולם בעלה השני, המלחין היפני Toshi Ichiyanagi ,היה תלמיד בכיתתו ואונו הייתה משתתפת פעילה בחבורה שהקיפה את קייג'.
 
עבודה מס' 65712 SHOPPING CART DISABLED
פריחתה של אמנות ישראל, 2006.
התפתחות האמנות הישראלית, החל מייסוד בית הספר "בצלאל".
8,969 מילים (כ-27.5 עמודים), 8 מקורות, 142.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
עבודתנו עוסקת בהתפתחות האמנות הישראלית, החל מייסוד בית הספר "בצלאל" דרך השבר שנוצר  בראשית שנות העשרים של המאה הקודמת בין "בצלאל" למספר מתלמידיו ומוריו. שבר שהוליד אמנות ישראלית מקומית ומקורית ועד לראשית האמנות המופשטת.

השאלה המרכזית בה בחרנו לעסוק הינה- מהם מאפייני האמנות בתקופות שונות בארץ ומהם הגורמים שהביאו לשינויים בסגנונות היצירה?

העמדות המרכזיות בעבודתנו מיוצגות ע"י אמנים בולטים בכל אחת מהתקופות בהן בחרנו להתמקד:
בוריס שץ- פסל וצייר, מייסד בית הספר לאמנות ואומנויות "בצלאל".
נחום גוטמן- צייר וסופר מחלוצי "האסכולה הארצישראלית".
זריצקי- צייר, מקים ויושב ראש קבוצת "אופקים חדשים".

העבודה מתחלקת לשלושה פרקים:
הפרק הראשון עוסק בראשית האמנות בארץ בתקופת בצלאל החל מ- 1906, אמנות שגויסה רובה ככולה לעסוק במוטיבים יהודיים וציוניים.
הפרק השני עוסק בהיווצרות הציור הארצישראלי בשנות העשרים, תוך התמקדות בשבר שבא לידי ביטוי בעזיבת תלמידים את "בצלאל" ובמרד נגד הערכים האמנותיים של "בצלאל". בהמשך, מוצגת סקירת השפעות זרמי הציור בפריס ובגרמניה על האמנות בארץ בשנות השלושים.
הפרק השלישי עוסק באמנות המופשט בשנות הארבעים-חמישים, המיוצגת ע"י קבוצת "אופקים חדשים".

תוכן העניינים:
מבוא
חלק א: האמנות בארץ בתקופת בצלאל
חלק ב: הציור הארצישראלי בשנות העשרים והשלושים
חלק ג: אופקים חדשים*
סיכום
ביבליוגרפיה
נספחים (תמונות)
נספח 1: מתתיהו החשמונאי-בוריס שץ
נספח 2: מנוחת צהריים-נחום גוטמן
נספח 3: מראה מהגן-יוסף זריצקי
---------------------------------------------------------------------
* עפ"י: גליה כהן, "אופקים חדשים 1948 - 1964, קבוצת אמנים ישראלים", אתר 'מפגשים מהסוג החזותי': http://www.amalnet.k12.il/sites/art/show_item.asp?item=brti0528&type=movement

הערת מערכת: לא בכל העבודה צויינו מראי מקום.

מתוך העבודה:
בקונגרס הציוני ה-5, שהתקיים בבאזל בשנת 1901, הצהיר הפילוסוף מרטין בובר שהציונות היא ביטוי לשאיפת ההגשמה העצמית של העם היהודי. האמנות היהודית תהיה חלק מההגשמה הזאת. אמנות יהודית צריכה להיות מבוססת על המסורת התרבותית של העם היהודי, כגון שפה, מנהגים, האמנות העממית, תשמישי קדושה ותלבושות. האמנות הלאומית תצמח רק על קרקע יהודית. ביצירה האמנותית יש גם ביטוי ללאום, ולפיכך האמנות שלנו היא דרך טובה להתוודע אל עצמנו כאל עם. האמנות היא כלי מחנך מכיוונים שונים:
" - היא תשמש ככלי מקשר עם הפן האבוד של האדם היהודי , עם האסתטיקה, והיא תהפוך אותו לאדם שלם ("רק אדם שלם יוכל להיות יהודי שלם")
- היא תהיה אמצעי להכיר את התרבות היהודית ואת מורשת העבר. האמנות היהודית תהיה אחת הדרכים להעמיק בציונות ולהפנים אותה, ותיצור קשר בין מסורת העבר ליצירת ההווה. "
בין האמנים היהודיים החשובים נמנו- לדעת מרטין בובר- מקס ליברמן, אורי לסר, יוסף ישראלס ואפרים משה ליליאן. באותו קונגרס הוצגו מספר יצירות של אמנים אלו.
 
עבודה מס' 65705 SHOPPING CART DISABLED
אירוניה, פארודיה וגרוטסק בקיום האבסורדי של "החוטם"- גוגול, 2006.
אירוניה, פארודיה וגרוטסק בקיום האבסורדי כפי שעולה מעיבודו האופראי של שוסטקוביץ' לסיפורו הקצר של ניקולאי גוגול-"החוטם"
4,773 מילים (כ-14.5 עמודים), 3 מקורות, 317.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בתקופתו של שוסטקוביץ' חלה התפעלות מחודשת מגוגול ויצירותיו הספרותיות. הפקתו של מאיירהולד מ-1926 של "The government Inspector" היתה ציון דרך להיסטוריה של התיאטרון הרוסי והייתה אחת מהתמריצים של שוסטקוביץ' בהחלטתו לעבד אופראית את "החוטם", כמו גם עיבודו הבימתי של בולגקוב (Bulgakov) לרומן של גוגול- "נפשות מתות". אולם למה דווקא בתקופה זו, חל העניין המחודש בגוגול ובעיבוד נרטיב ליצירות מוסיקליות בכלל?
מההיכרות האישית שלי עם גוגול כסטודנטית לספרות, אני מאמינה כי ניתן לתמצת את מהותו של גוגול כסופר למשפט אחד- הוא אחד מהסופרים שיותר מהכל מבקש לצייר מציאות חסרת פשר ואבסורדית אשר מתעתעת בנו לכל אורך הדרך עקב עיגונה החלקי במציאות המוכרת לנו. על כן, הוא מצליח לצייר מציאות עימה יכול שוסטקוביץ' להזדהות: מציאות היררכית, "כבודה למדי", עוטה "ארשת של חשיבות", נגועה בטמטום בירוקרטי ובפרטנות פקידותית כפייתית המנומרת פה ושם בהבלחות של טירוף; מציאות אשר כל הדמויות הפועלות בתוכה הן גם מהוגנות-מנומסות וגם צבועות ונוכלות; מציאות אשר בה יודע כל אחד את מקומו המדויק בסולם החברתי הנוקשה, כל אחד מתעלל בפחותים ומלקק את מגפי העליונים ועם זאת, כבר מן ההתחלה גוגול מכין אותנו לעובדה כי אין הסבר וודאי למתרחש בעלילה. יותר מזאת, הוא מבקש שנקבל את היסדקות ההיגיון והתרפטותו כחלק בלתי נפרד מן הכוחות השוררים כאן: שיממון מטמטם, אכזריות גסה, ניוון מוסרי וייאוש קיומי. האבסורד הקיומי שהוא במרכז יצירתו של גוגול ועל כן גם במרכז האופרה של שוסטקוביץ', מתייחס לפער בין החיים שאנו מנהלים לבין חוסר התכלית הברור שלהם ולעובדה שאף על פי כן אנו ממשיכים בשגרה, ללא קוד מוסרי בלתי תלוי שיתן לנו הצדקה או תכלית. אני מאמינה כי שוסטקוביץ' שחי במציאות חסרת פשר וחמלה אנושית לעיתים כל כך קרובות, בחר לבטא ואף להקצין את האבסורד הגוגוליאני ולבחון את מקריות המצבים שאנשים מוצאים עצמם בהם, ואת האבסורדיות של מאמציהם להתמודד עימם בצורה רציונאלית. באמצעות אופרה זו, ובאמצעות רבות מיצירותיו, בוחר שוסטקוביץ' להתמודד עם העולם בו הוא חי. באי עקביות ואי תיאום מכוונים ובאוצר מילים מוזיקלי קונטרסטי (לעיתים דל ולעיתים משתפך) מחזק שוסטקוביץ' את היסוד הגרוטסקי בעיצוב הדמות, שיש בה לעיתים יותר פארסה מטראגדיה, ואת הגרוטסקי בעולם נטול חמלה שעליו אפשר להסתכל רק בעיניים חצי צוחקות, על מנת שלא לאבד את הדעת.

ראשי פרקים:
1.מבוא
2. רקע ביוגרפי ועלילתי-    
א/ גוגול
ב/ שוסטקוביץ'
ג/ עלילת "האף" מאת גוגול
3. אבסורד וטכניקות ליצירת האבסורד
4.המפגש בין נרטיב לעיבוד אופראי ובין גוגול לשוסטקוביץ':
א/ עיבוד נרטיב לכדי אופרה
ב/ האבסורד השוסטקוביצ'י
5.ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
לענייננו יותר חשוב להבין את מושג האבסורד הקיומי הלקוח מהפילוסופיה, או ליתר דיוק מזרם האקזיסטנציאליזם. האבסורד הקיומי מתייחס לפער בין החיים שאנו מנהלים לבין חוסר התכלית הברור שלהם. אנו חיים את חיינו בידיעה שחיינו חסרי משמעות לחלוטין, ובכל זאת אנו ממשיכים בשגרה על אף האבסורד שבכך. כיוון שהאקזיסטנציאליזם היא תורה פילוסופית חילונית, חוסר המשמעות האינהרנטי של החיים שהיא מציגה נובע מכך שאין יישות עליונה או קוד מוסרי בלתי תלוי שיתן הצדקה או תכלית לאף פעולה או החלטה. האדם אנוס להכריע הכרעות מוסריות על סמך קריטריונים שהוא קובע לעצמו, ולכן אינו משרת מטרה נעלה ממנו. אלבר קאמי- גדול סופרי האבסורד, טוען כי פתרון האבסורד אינו התאבדות אלא ההתמודדות עימו.
 
עבודה מס' 65704 SHOPPING CART DISABLED
דמותו של המלחין הרומנטי, 2004.
דמותו של המלחין הרומנטי כפי שמשתקפת ביצירות ספרותיות של ראשית המאה ה-19
1,844 מילים (כ-5.5 עמודים), 3 מקורות, 141.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
דמותו של המלחין הרומנטי, כפי שעולה מתוך עיון ביצירות הספרותיות, מאופיינת ונובעת ממספר היבטים שונים:
1.  נסיבות חייו ותנאי עבודתו.
2. אופיו ואופי כתיבתו.
כל פן כזה מורכב מכמה תתי נושאים, שעל טיבם אעמוד בעבודה זו.

מתוך העבודה:
לאחר תום עידן הפטרונים, התקופה הרומנטית אופיינה ברעיון המלחין האינדבידואליסט המשוחרר מכל אילוץ או מחויבות, פרט לשיקול האומנותי. אולם מעטים היו המלחינים שהצליחו להתפרנס מהלחנה בלבד. הנטל הכלכלי אילץ רבים מהם להתפרנס ממגוון של עבודות (מוסיקליות ולא מוסיקליות) עד שהציבור הכיר, אם בכלל, בשיעור הקומה האומנותי שלהם.
מרביתם התפרנסו כמורים לנגינה, ופעמים רבות כישוריהם של התלמידים לא הרקיעו שחקים ולא התאימו לרמתם של המלחינים.
 
עבודה מס' 65662 SHOPPING CART DISABLED
האמן היפני יאסומסה מורימורה, 2006.
אמנות בעידן וירטואלי ושאלת המגדר בעבודתו.
8,645 מילים (כ-26.5 עמודים), 10 מקורות, 548.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
האמן היפני יאסומסה מורימורה (Yasumasa Morimura) נולד ב-1951 בעיר אוסקה ביפן. את תערוכת הסולו הראשונה שלו הציג בעיר קיוטו שביפן בשנת 1983. הוא פרץ אל עולם האמנות הבינלאומי עם סדרת העבודות שכונתה "דיוקן עצמי כהיסטוריה של האמנות" ("Self-Portrait as Art History"), שבה הציג יצירות מופת שונות מתולדות האמנות (למשל- המונה ליזה, "אולימפיה" של מאנה ועוד), רק עם שינוי משמעות אחד: ע"י טכנולוגיה ממוחשבת של שילוב בין ציור וצילום, הוא הכניס את פניו שלו אל תוך הדמויות המצוירות באותן היצירות.  סדרת היצירות, שהלכה וגדלה עם השנים, הובילה להכרה במעמדו של מורימורה כאמן בינלאומי, והעלתה לדיון שאלות רבות העוסקות, בין השאר, ביחס בין ציור וצילום, בין הווה ועבר, בין מציאות לבדיה ובין זכר ונקבה. הסדרה הבאה שיצר, סדרת "השחקניות" ("Actress Serios"), בה הכניס האמן את פניו לדמויותיהן של שחקניות פופולאריות שונות2 (למשל- מרילין מונרו, גרטה גארבו, ברז'יט בארדו), רק חיזקה את הדיון בשאלות שהעלתה הסדרה הקודמת.
כאשר ניגשים לעסוק ביצירתו הכוללת של מורימורה, ישנם כיוונים רבים אליהם ניתן להגיע. עבודותיו, עד כמה שנראות פשוטות ואפילו אולי שטחיות ברגע הראשון, מעלות שאלה אחרי שאלה בתחומים רבים- הן כאלה ששייכים לעולם האמנות עצמו והן כאלה שחיצוניים לו.
למורימורה ישנם כמה מסרים חשובים אותם הוא רוצה להעביר לקהל הצופים בעבודותיו- מסרים אמנותיים, תרבותיים, חברתיים ואולי אפילו פוליטיים. בעבודה זו אבקש לחקור את המסרים,  ואת הדרכים בהם מעביר אותם מורימורה- דרכים שמתאפיינות כולן ביצירה של מציאות חדשה, וירטואלית, אליה מכניס את עצמו מורימורה הן כאמן והן כנושא היצירות גם יחד.
שאלת המחקר שלי תהיה: כיצד משתמש מורימורה בטכנולוגיה ובטכניקה כדי ליצור מציאות וירטואלית- מציאות שחוקרת תחומים רבים- ביניהם אשלייה, חיקוי וחד-פעמיות של היצירה האמנותית, יחסים מגדריים ומיקומם בחברה המערבית ודימוי גברי ונשי באותה החברה?
במהלך עבודתי אחקור את מניעיו של מורימורה, איתם הוא ניגש ליצירות, את דרכי העבודה השונות שלו בכל אחת מיצירותיו ואת דרכו המיוחדת ליצירת מציאות חדשה- כל פעם מחדש.

תוכן העניינים
מבוא והצגת שאלת המחקר
פרק ראשון- טכנולוגיה, וירטואליות וטכניקה
פרק שני- אשלייה, חיקוי וסימולקרה
פרק שלישי- מיניות, מגדר ודימוי עצמי
סיכום וטענת המחקר
רשימת יצירות
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
מורימורה משתמש בעבודותיו בטכניקות שונות המשלבות בין ציור וצילום או בין שני צילומים, שלרוב מעובדים במחשב. ברוב עבודותיו הוא משתמש בטכניקות שמתאפשרות רק באמצעות פיתוחים טכנולוגיים של ימינו. במאמר "About My Work" אותו כותב מורימורה בעצמו בתוך הקטלוג "Daughter of art history : photographs", הוא מסביר כמה מן הטכניקות בהן הוא משתמש בכמה מן היצירות. ביצירה Portrait (Van Gogh)" 3 מ-1985, מופיע מורימורה כדיוקן- העצמי המפורסם של וינסנט ואן-גוך4. זוהי אחת מיצירותיו המוקדמות של מורימורה והוא יוצר אותה ע"י צילום בלבד.
 
עבודה מס' 65661 SHOPPING CART DISABLED
אמנות מושגית ביצירתו של מנשה קדישמן, 2006.
מהי "אמנות מושגית", איזו השפעה היא יצרה בעולם וכיצד סגנון זה השפיע על אמנים ישראליים, ובעיקר על קדישמן.
9,338 מילים (כ-28.5 עמודים), 10 מקורות, 549.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בעבודה זו אבקש להתמקד בתקופה המושגית ביצירתו של קדישמן, סגנון שאפיין את עבודותיו בעיקר במהלך שנות ה-70 אך נותן את אותותיו גם בעבודותיו המאוחרות יותר, בעצם עד היום. בעבודתי אבקש לחקור את יצירתו בתקופה זו ביחס לתנועות המושגיות  הן בישראל והן בעולם  באותה התקופה, ולבדוק איזה שיח קיים קדישמן עם  אותן תנועות, ממי הושפע ועם מי יצר קווים משותפים.
בכדי לחקור את נושא זה אנסה לבדוק קודם כל מהי בכלל "אמנות מושגית", ואיזו השפעה היא יצרה בעולם, בעיקר במהלך שנות ה-70. בהמשך אבדוק כיצד סגנון זה השפיע על אמנים ישראליים, ובעיקר על קדישמן. אנסה לבדוק מה מושגי ביצירתו של קדישמן באותה התקופה, מי הם מקורות ההתייחסות שלו וכיצד התקבלו עבודותיו ה"מושגיות" בישראל, בהתייחס למצב החברתי-תרבותי-פוליטי בארץ באותה התקופה. במסגרת ההתייחסות לאמנות המושגית אבדוק גם את היחס בין עבודותיו של קדישמן באותה התקופה ל"אמנות האדמה", זרם אמנותי נוסף שעלה ותפס תאוצה בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 בעולם כולו- את המאפיינים בעבודותיו אשר הושפעו מאמני האדמה הבינלאומיים ואת הקשר הרציף של קדישמן לאדמת ארץ ישראל, למולדתו.



תוכן העניינים:
מבוא
פרק ראשון: מהי אמנות מושגית?
פרק שני: קדישמן- בין מינימליזם למושגיות
פרק שלישי: אמנות מושגית, אמנות אדמה ומה שביניהן
פרק רביעי: המושגיות בשנים שאחרי
סיכום
יצירות
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
מנשה קדישמן הוא אחד מהאמנים הישראליים המוערכים והמצליחים של ימינו, בארץ ובעולם. את קדישמן אפשר להגדיר כפסל (זוכה פרס ישראל לפיסול ב-1995), כצייר, כאמן מיצג ומיצב. הוא עבד במהלך השנים עם מגוון עצום של חומרים מלאכותיים: אבן, פלדה, מתכת, בדים, שמן, זכוכית, הדפסי משי ועוד, ועם מגוון עצום של חומרים מהטבע: עצים, ים, אדמה, ובעלי חיים. לפי תפיסתו של קדישמן את הטבע הגלובאלי- האמנות היא טבע והטבע הוא אמנות- וזה אחד הדברים המקשרים אותו באופן חזק מאד אל המולדת, אדמת ארץ ישראל. יכולתו של קדישמן לטוות חיים ואמנות למארג אחד, בנוסף לכושרו לראות את המשמעות האוניברסלית שבפרטי הנסיבות, הם שעשו אותו לאמן ייחודי בארץ ובעולם.
קדישמן פועל בישראל ובעולם מזה כ-5 עשורים, ובמהלך תהליך יצירתו הוא עבר כמה תקופות שונות, שכל אחת התאפיינה בדגש על יצירה מסוג מעט שונה הוא החל את דרכו בשנות ה-50 וה-60 כפסל מינימליסט ניאו-קונסטרוקטיביסט, תקופה בה יצירתו הושפעה מאד מן האווירה האמנותית בלונדון, בה למד וחי כ-13 שנים. בתחילת שנות ה-70 חזר קדישמן לישראל וסגנון היצירה שלו התפתח ממינימליזם לסגנון המתחבר יותר עם האמנות המושגית, הקונספטואלית- זרם אמנותי שתפס תאוצה באותה התקופה בעולם כולו וגם בישראל. עם כניסתם של שנות ה-80 הפך קדישמן גם לצייר, ובמסגרת המגמה של ה'חזרה לציור' בישראל פנה לסגנון ניאו-פיגורטיבי. מאז ועד היום ממשיך קדישמן לפסל, לצייר וליצור מיצבים והדפסים, כאשר גם היום ניתן למצוא ביצירותיו מאפיינים אמנותיים שהוא לוקח איתו עוד מתחילת דרכו- מן המינימליזם ומן האמנות המושגית.
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
תת-קטגוריות:
All
כללי
פיסול
ציור
תולדות האמנות
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [109-117] מתוך 307 :: [עמוד 13 מתוך 35]
<< עמוד קודם :: עבור לעמוד: 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 :: עמוד הבא >>