עבודות [1-9] מתוך 1631 :: [עמוד 1 מתוך 182]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>

 

עבודה מס' 70477 SHOPPING CART DISABLED
משפט אייכמן, 2014.
התפתחות הזיכרון המרחבי והחזותי סביב המשפט בשלוש תקופות עיקריות.
1,778 מילים (כ-5.5 עמודים), 5 מקורות, 99.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
משפטו של פושע המלחמה הנאצי, אדולף אייכמן התנהל בישראל בשנת 1961. במשפט הועמד אייכמן לדין על מעשיו בשואה ובסיומו נידון למוות לפי פקודת "החוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם" לאחר שנלכד בזהות בדויה בשם ריקרדו קלמנט בארגנטינה במבצע חטיפה של המוסד. תפקידו המרכזי של אייכמן במנגנון ההשמדה היה אחריות על כל משלוחי הרכבות והאקציות מרחבי אירופה אל מחנות הריכוז וההשמדה.
משפט זה היווה אבן דרך משמעותית בנושא זיכרון השואה והשיח בנושא בחברה הישראלית. באופן גס ניתן להפריד את העיסוק בנושא בכלל בתור מה שהתנהל עד משפט זה ואחריו אך ניתן להתייחס ולציין תקופות נוספות בהקשר זה. חשיבותו הרבה של משפט אייכמן בהקשר זה היא שרבים מניצולי השואה סיפרו במשפט לראשונה אודות קורותיהם בתקופה איומה זו לציבור (שמרביתו לראשונה היה נכון ומעוניין להקשיב) וכך החלה "חדירת"  השואה לתודעה ולתרבות הישראלית ולשיח הציבורי הישראלי.
ההיסטוריונית חנה יבלונקה עסקה בנושא מרכזיות המשפט בעיצוב זיכרון השואה במאמרה "משפט אייכמן והישראלים מקץ 40 שנה" שפורסם בשנת 2001. הבדל משמעותי ראשון שניתן לציין מתוך מאמרה אודות הבדלים בתפיסת והשפעת המשפט על הזיכרון הציבורי לאורך הזמן נוגע לכמות היחסית של שורדי השואה יחסית לחברה הישראלית שפחתה משמעותית לאורך השנים. כמו כן, ככל שעובר הזמן, ישנם יותר ויותר שנולדו וגדלו אחריו ולא חוו אותו בפועל. יבלונקה גם עוסקת בהתרחשותו של אירוע מרכזי נוסף בחברה הישראלית, מלחמת ששת הימים, 6 שנים לאחר המשפט ומעלה את הקושי בבידוד וזיקוק השפעת המשפט לאורך זמן לאור אירוע זה.

התקופות שיוצגו בעבודה הן:
תקופה ראשונה: מתום המלחמה ועד המשפט
תקופה שנייה: ימי המשפט
תקופה שלישית: המאה ה-21, העשורים אחרי המשפט

מתוך העבודה:
תקופה ראשונה: מתום המלחמה ועד המשפט-
ניתן לאפיין תקופה זו באופן גס כתקופה שבה כביכול לא הייתה תודעת שואה או רצון בתודעה זו בקרב בני הישוב שלא חוו אותה, או כפי שיבלונקה מצטטת את אניטה שפירא: "היישוב ידע ולא ידע שהיתה שואה, היישוב כאב ולא כאב את האסון. לא הייתה הפנמה של השואה כגורם מעצב באתוס הלאומי. לאמיתו של דבר, רק בעקבות משפט אייכמן היתה השואה מעניינם של הניצולים בייחוד, לעניינו של עם ישראל כולו". יותר מכך, התקיים והובלט פער סביב רעיון "שלילת הגולה" בין היהודי הציוני החזק, האקטיבי והאמיץ לבין היהודי הגלותי והפאסיבי אשר "הובל כצאן לטבח". עוז אלמוג אף הוסיף לכך וטען כי אתוס החלוץ, נשען במידה רבה על הבלטת פער זהבין היהודי החלוצי ליהודי שורד השואה, כאשר בתוך דברי ימי השואה הציבור היהודי הסכין לקבל לתוך הנרטיב בעיקר את סיפורי "הגבורה" של המרידות והפרטיזנים כמשהו שיכול להתחבר לאתוס הרצוי, אך נמנע והתכחש לכל היתר.
 
עבודה מס' 70475 SHOPPING CART DISABLED
מדיניות החוץ והבטחון של ישראל וארצות הברית בצל מלחמת ששת הימים, 2014.
האם תוצאות מלחמת ששת הימים השפיעו על מדיניות ארה"ב ביחס לישראל?
4,015 מילים (כ-12.5 עמודים), 19 מקורות, 189.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מלחמת ששת הימים (יוני 1967) הייתה נקודת מפנה בעלת חשיבות במדיניות הפנימית והאזורית, הן של הישראלים והן של הערבים. עם זאת, ניתן למצוא את סממניה של מלחמה זו גם בעמדות דעת קהל ומדיניות הממשל האמריקאי כלפי מדינת ישראל והערבים.
במשך עשרות שנים, ארצות- הברית (ארה"ב) ומדינת ישראל שומרות על יחסים הדוקים ושמבוססים על מספר גורמים בהם תמיכה אמריקאית פנימית חזקה כלפי ישראל וביטחונה, מטרות אסטרטגיות במזרח התיכון, מחויבות הדדית לערכים דמוקרטים וקשרים היסטוריים עוד מתקופת התמיכה האמריקאית במדינת ישראל בשנת 1948.
מדינת ישראל היא בעלת הברית עם סיוע החוץ הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. עד כה סיפקה ארה"ב לישראל 121 ביליון דולר (2014) בסיוע בין המדינות. עיקר הסיוע הוא בדמות סיוע צבאי אם כי בעבר נהנתה ישראל גם מסיוע כלכלי משמעותי. עוד ועוד, תמיכתו החזקה של הקונגרס גרמ לכך שישראל קיבלה הטבות שלא זמינות לאף מדינה אחרת.
היחסים בין מדינת ישראל וארה״ב, הם הגורם החשוב ביותר המשפיע על מדיניותה של ישראל. ליחסים בין השתיים מוקדשים יותר מחשבה ועיסוק מאשר ליחסים עם המדינות השכנות. בנוסף, סביב יחסים אלו יש עניין רב כמו גם בניתוחם והבנתם, ויש בכך אפשרות ללמוד על הצפוי בעתיד ובמידה מסוימת גם להסיק מהם על הצעדים הדרושים מצד ישראל לקידום האינטרסים שלה. באופן עקרוני, ניתן לחלק את יחסי ישראל עם ארה"ב לשלוש תקופות: הראשונה, מלפני הקמת המדינה ועד מלחמת ששת הימים. השנייה, ממלחמת ששת הימים ועד קריסתה של ברית המועצות והאחרונה, מ-1990 ועד היום. עם זאת, בעבודה זו ארצה לעמוד על יחסי החוץ של ישראל וארה"ב ועל הטריגר שתרם לחימום היחסים עם האמריקאים בעקבות התקררות היחסים עם צרפת. לשם כך אמקם את העבודה  על ציר הזמן הסמוך ובצל מלחמת ששת הימים.
בעבודה זאת ארצה לבחון את שאלת המחקר שתרצה לבדוק האם תוצאות מלחמת ששת הימים השפיעו על מדיניות ארה"ב ביחס לישראל מבחינה ביטחונית, כלכלית ומבחינת עמדות של דעת הקהל האמריקאי בנוגע לשטחים והסכסוך הערבי-ישראלי? כמו כן, ארצה לבדוק מה היו המניעים שגרמו לשינוי בעמדתה של ארה"ב. את עבודה זו אבסס על מקורות ראשוניים כגון דו"חות של האו"ם ונאומים ומקורות משניים כגון משאלים וביוגרפיות. אטען כי בציר הזמן שסביב יוני 1967, מלחמת ששת הימים, ראתה ארה"ב  במדינת ישראל יעד אסטרטגי ובת ברית אשר ניתן להיעזר בה לשם שמירה על הכוח האמריקאי במזרח התיכון. כמו כן אטען כי בעקבות אמברגו הנשק הצרפתי ניצלה ותיעלה ארה"ב את האפשרות לנוכחות דומיננטית באזור ובדמות של סיוע כלכלי וסיוע צבאי ונעתרה לבקשתה של מדינת ישראל לסיוע חוץ.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א'- רקע היסטורי
פרק ב'- אמברגו הנשק הצרפתי: הפסקת התמיכה במדינת-ישראל ודעיכת היחסים?
פרק ג'- יחסי ישראל וארצות הברית בין השנים 1961 ו- 1967
פרק ד'- ישראל וארצות הברית, דיפלומטיה לאחר המלחמה
דעת הקהל והעמדה האמריקאית
הסיוע האמריקאי
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
החלטתו של נאצר להצעיד את צבא מצרים ב- 15 במאי 1967 ברחבי קהיר "מזרחה לעבר תעלת סואץ" היוותה את תחילתו של משבר, שהלך והחמיר מיום ליום והביא למלחמת ששת הימים. אחת מתוצאות המשבר הזה הייתה דעיכת מערכת היחסים שבין צרפת לישראל ומתוך כך גם התחזקות היחסים עם ארה"ב. יצחק רבין סיפר, כי כבר בלילה שבן ה-14 ל-15 במאי הגיעה אליו "הידיעה הראשונה, מעורפלת וקטועה, שבמצרים מתרחשים דברים בלתי ברורים"(3). ידיעות שיש בהן ממש על הפרת הסטטוס-קוו הצבאי שבין מצרים וישראל נלחשו לאוזניו על בימת המצעדים וזה קיים התייעצות מיידית עם ראש הממשלה ושר הביטחון, לוי אשכול(4). בהמשך, ב-16 במאי, הורו המצרים לכוח האו"ם שהיה במצרים, להתפנות מסיני ולרכז את כוחו בעזה. מזכ"ל האו"ם, או תאנט שנתפס כדמות חלשה, הוציא את הכוח מסיני ולאחר מכן אף מעזה(5).
 
עבודה מס' 70474 SHOPPING CART DISABLED
תפיסות היסטוריוגרפיות אודות היודנראט בשואה, 2016.
הצגת השינויים ההיסטוריוגרפים בתפיסת ההנהגה היהודית בשואה.
5,860 מילים (כ-18 עמודים), 24 מקורות, 199.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בעבודה זו ארצה להציג את השינויים ההיסטוריוגרפים בתפיסת ההנהגה היהודית בשואה. אחד מן הצעדים הראשונים של הגרמנים לשליטה ביהודים היו הקמת היודנראטים. אגרת הבזק של היידריך (1939) מתארת בדיוק מי היודנראטים שמוקמים ובאיזה אופן. תפיסתם של הגרמנים הייתה שמי שמנהל את היהודים הם הרבנים וראשי הקהילות ולכן הם הסמכותיים בעיניהם לעמוד בראש היודנראט. בהיסטוריוגרפיה של תקופת השואה, ואף בקרב בני התקופה, ישנו ויכוח רב בכל הנוגע לקיום היודנראטים אשר הביא למחלוקות בקרב הציבור. הערכת פעולתם של היודנראטים היא אחת הסוגיות המרכזיות והשנויות במחלוקת באשר לחיי הציבור היהודי בשנות השואה. הקבוצה האחת רואה ביודנראט מוסד שהחליש את כוחן הפנימי של הקהילות היהודיות ומשתפי פעולה עם הגרמנים, והאחרת, מצביעה על תרומת המועצות לחיזוק עמידתו של הציבור היהודי במאבק על הקיום.

מתוך העבודה:
עם הזמן, ועם התיישבותם של היהודים בגטאות בפולין, קיבלו היודנראטים מהגרמנים תחום אחריות רחב יותר. בין תחומי האחריות היו תפקידים שהוטלו מטעם הרשויות כמו עריכת מפקד של האוכלוסייה היהודית ואספקת יהודים לעבודת כפייה, רישום יהודים למחנות עבודה וכן גירוש. כמו - כן, תחת אחריותם היו תפקידים שגרתיים בתחומי סעד, טיפול רפואי, כלכלה ותרבות. אופי תפקידים אלה היה כשבעבר, המשך פעילותן של הקהילות טרם המלחמה. בנוסף, מתפקידם היו גם תפקידים חדשים שהפכו לכורח המציאות עקב הניתוק המוחלט של האוכלוסייה היהודית בגטאות משירותים ממשלתיים ועירוניים כגון אספקת מזון, ניהול המגורים בגטו, תעשייה, בריאות, משטרה, שירותים משפטיים(2). תפקידם בא לידי ביטוי גם בהעברת היהודים אל האזורים השונים בגטו, מציאת מגורים בתוך הגטו, מניעת הברחות ושמירה על הסדר בגטו. יחד עם זאת, הרעב הכבד ששרר פגע באוכלוסייה יהודית רבה והיודנראט היו אלה שדאגו לחלוקת המזון שסופק על - ידי הגרמנים ליהודים בגטו. עוד ועוד, היודנראטים חתרו להשגת מזון נוסף מעבר למה שהוקצב וזאת באמצעות רכישות בשוק השחור בחלק הארי ואף הם ארגנו מסגרות לעזרה הדדית ובכך תרמו במידת מה להקלת המצוקה(3).
 
עבודה מס' 70470 SHOPPING CART DISABLED
מיקומם של הצוענים בסדר החדש, 2014.
סוגיית יחסי הגומלין בין מקומם של הצוענים בתפיסת האידיאולוגיה הנאצית לבין מיקומם במדיניות "הסדר החדש".
6,592 מילים (כ-20.5 עמודים), 13 מקורות, 449.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בעבודה זו אבקש לבחון את סוגיית יחסי הגומלין בין מקומם של הצוענים בתפיסת האידיאולוגיה הנאצית לבין מיקומם במדיניות "הסדר החדש". במהלך העבודה אציג את רקע הגעתם של קבוצות שבטים צועניות מצפון-מערב הודו לאירופה המערבית במאות ה-14 וה-15. אתייחס לאופן ההתייחסות אליהם כעולי רגל המקבלים עליהם את עול הדת במדינה אליה הגיעו והשתקעו בה, המעבר לראייה בהם כקבוצות שוליים עתירות דימויים שליליים, לרבות גנבים ומגידי עתידות, ועד לנקודת המפנה הגורלית בה יתפסו בעיני החברה הגרמנית והשלטונות הנאצים כזרים שיש ל"טפלם" באופן מיוחד. בעבודה זו אבקש להציג בפירוט את מארג יחסי הגומלין העדין והשביר בין קבוצות הצוענים שחיו על אדמת גרמניה לבין השלטונות הגרמנים עד לנקודת השבר המרכזית כחלק ממדיניות "הסדר החדש" שננקטה כלפיהם. אחקור ואתמקד כמו כן בהבדלים במדיניות הלכה למעשה שננקטה כנגד הצוענים אזרחי גרמניה, לבין המדיניות שננקטה כנגד הצוענים באזורי הכיבוש הגרמני במזרח אירופה, המקור להבדלים והשלכותיהם על אוכלוסיות הצוענים באירופה.
בנוגע לסוגיית מקורם של העמים הצוענים והאידיאולוגיה הנאצית כתורה ממיינת ומבדלת אמנע מלהרחיב ואסתפק בהקדמה קצרה שתיצור את הקרקע להבנת מדיניות "הסדר החדש" בגרמניה ומחוצה לה. אני סבורה כי היחס אל הצוענים כקבוצת מיעוט בחברה הגרמנית תבוא לידי ביטוי ביתר שאת בשנות ההשמדה באירופה, קרי 1945-1941, עם זאת אני סבורה כי אמצא שינויים משמעותיים במדיניות "הסדר החדש" כלפי הצוענים בתוך גרמניה מאשר באזורי הכיבוש הגרמנים מחוץ לגבולותיה.
חוקר שהרבה לעסוק בסוגיית היחס אל האחר ובפרט היחס לקבוצות הצוענים בגרמניה ובאזורי הכיבוש הגרמניים באירופה הוא גלעד מרגליות. במהלך העבודה אתייחס רבות למחקריו בנושא ואנסה להתמודד עימם תוך ניתוח המציאות הגרמנית הייחודית של השנים 1945-1933.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק ראשון
רקע היסטורי על הצוענים
פרק שני
א. האידיאולוגיה הנאצית כלפי הזר והשונה והשפעותיה על הצוענים באירופה בכלל ובגרמניה בפרט.
ב. יחס הנאצים לצוענים בגרמניה ומחוץ לגרמניה בתקופת רפובליקת ויימר.
פרק שלישי
א. מדיניות הרייך כלפי הצוענים בשנותיה הראשונות בין השנים 1939-1933
ב. החרפת מדיניות הרייך עם פרוץ המלחמה בין השנים 1939- 1942
ג. ממדיניות של גירושים למדיניות של רצח בין השנים  1943- 1945
פרק סיכום- דיון ומסקנות
רשימה ביבליוגרפית

מתוך העבודה:
הצוענים הם עם נוודים הנפוץ בעיקר באירופה אם כי שוכן גם ביבשות אחרות וקיימות מחלוקות רבות בנוגע לאזור מוצאם של הצוענים. הצוענים הם קבוצה אתנית שעד לדורות האחרונים היו חסרי תודעה היסטורית משותפת, נעדרי היסטוריה כתובה של עמם ונסיבות עזיבתם את אזור מוצאם אינן ברורות(2). משלהי המאה ה-18 בעקבות חקר לשונם של הצוענים, החלה להתקבל התפיסה כי מוצאם של הצוענים מצפון-מערב הודו, עמק האינדוס העליון, על גבול מדבר סינד. למסקנה גיאוגרפית זו הגיעו החוקרים מתוך שחזור מסע הצוענים מהודו לאירופה, באמצעות שחזור מילים המופיעות בניבי הצוענים, למונחים דומים מלשונות הארצות שבהן עברו השיירות הנודדות(3). קרוב לוודאי שאילו נשארו בהודו, ארץ מוצאם, לא היו שונים הצוענים משאר הקבוצות החיות בתת-יבשת זו(4).
 
עבודה מס' 70468 SHOPPING CART DISABLED
רפואה מסורתית בזרם הסופי, 2012.
מהי מחלה על פי התפיסה הסופית? ובאילו תחומים באות לידי ביטוי שיטות ריפוי סופיות?
4,235 מילים (כ-13 עמודים), 8 מקורות, 69.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בחרתי לעסוק בנושא הרפואה המסורתית בזרם הסופי, כאשר שאלת המחקר היא- על פי התפיסה הסופית, מהי מחלה ובאילו תחומים באות לידי ביטוי שיטות ריפוי סופיות. מטרת העבודה להציג את תפיסת הסופים לגבי מחלות והגורמים להן ולהראות דוגמאות לשיטות ריפוי עיקריות מתחומים שונים. העבודה תתמקד בשיטות ריפוי באמצעים פיזיים ובשיטות ריפוי באמצעים רוחניים.

תוכן עניינים:
פרק א': תפיסתם של הסופים לגבי מחלות וכיצד הן נוצרות
פרק ב': ריפוי באמצעים רוחניים
פרק ג': ריפוי באמצעים פיזיים
מסקנות
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
על-פי האמונה הסופית, לעיתים מחלות הן מועילות וחיוניות לגוף. תפיסתם אומרת שהמחלה היא מנגנון של הגוף אשר מטרתו לנקות את האדם מרעלים, לטהר אותו ולאזן אותו מבחינה פיזית, נפשית ורוחנית. כך לדוגמא ניתן להתייחס להצטננות או לשלשולים כמנגנון טבעי שנועד לסלק רעלים וחומרים מזיקים מגוף האדם(16).
 
עבודה מס' 70467 SHOPPING CART DISABLED
מגמות השילוב והבידול של אוכלוסיית הפליטים הפלסטיניים בירדן , 2012.
ניסיון להסביר באמצעות בחינת מגמות השילוב והבידול של אוכלוסיית הפליטים בירדן, מהי הסיבה להישארות פלסטינים רבים במחנות הפליטים.
3,315 מילים (כ-10 עמודים), 16 מקורות, 99.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מטרת העבודה לנסות ולהסביר באמצעות בחינת מגמות השילוב והבידול של אוכלוסיית הפליטים בירדן, מהי הסיבה להישארות פלסטינים רבים במחנות הפליטים. האם הישארותם במחנות נובעת מחוסר רצון להשתלב בחברה הירדנית, מקשיים שמערימים החברה הירדנית והשלטון על שילובם, או שמא היא נובעת ממניעים אידיאולוגיים- מתוך רצון לשמר את הדרישה ל"זכות השיבה" ומתוך תקווה שיגיע היום שבו יוכלו לחזור לבתים שנטשו.
העבודה מבוססת על נתונים המפורסמים על-ידי אונר"א- הגוף האחראי על טיפול בבעיית הפליטים הפלסטיניים באו"ם. בנוסף, נעשה שימוש במחקרים אשר בדקו את מצבם של הפליטים במדינות המקלט ואת נושא השתלבותם במדינות ערב השונות, ביניהן ירדן.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק א'- שוויון זכויות
פרק ב': האינטרס הירדני בשמירה על סטטוס הפליטים
פרק ג': הגירה ממחנות הפליטים
פרק ד': שאלת הזהות הלאומית והשלכותיה
מסקנות
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
כתוצאה מהחלטת המלך עבדאללה בשנת 1954 והחוק שנחקק בעקבותיה, הפליטים הפלסטינים אשר עזבו את בתיהם והגיעו לירדן לאחר המלחמות בשנים 1948 ו- 1967, למעט פליטים שהגיעו מעזה, זכאים לאזרחות ירדנית מלאה. אי לכך, אותם פליטים פלסטיניים זוכים באופן רשמי לזכויות זהות לאלו של שאר האוכלוסייה בירדן. ניתן לשער כי החלטת הממשלה על הענקת אזרחות לפליטים מהווה עדות לרצון של השלטון ההאשמי להביא לשילובם של הפליטים במדינה.
 
עבודה מס' 70465 SHOPPING CART DISABLED
נפילת ממשלת איראן בשנת 1953 על רקע תהליך הלאמת הנפט במדינה, 2013.
בחינת הסיבות שהביאו להפלת השלטון תוך בחינת מידת המעורבות של בריטניה וארצות הברית במהלך אל מול מידת המעורבות של גורמי אופוזיציה איראניים.
4,427 מילים (כ-13.5 עמודים), 18 מקורות, 99.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בחרתי לעסוק בנושא נפילת ממשלת איראן בשנת 1953 על רקע תהליך הלאמת הנפט במדינה, כאשר שאלת המחקר היא- מהן הסיבות המרכזיות להדחת ממשלתו של מחמוד מוצדק בחודש אוגוסט 1953 באיראן? מטרת העבודה לבחון את הסיבות שהביאו להפלת השלטון תוך בחינת מידת המעורבות של בריטניה וארצות הברית במהלך אל מול מידת המעורבות של גורמי אופוזיציה איראניים.
תהליך הלאמת הנפט מפורט בהרחבה בפרק הראשון. הפרק השני מתאר את הפעולות שנקטו ארצות הברית ובריטניה במטרה להדיח את מוצדק ומסביר מדוע עשו זאת. הפרק השלישי עוסק בחלקה של האופוזיציה האיראנית בהפיכה ומביא את הסיבות לכך.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק א': רקע כללי- סקירת תהליך הלאמת תעשיית הנפט באיראן ותוצאותיו
פרק ב': מעורבותן של בריטניה וארצות הברית בהדחת ממשלת מוצדק
פרק ג': חלקה של האופוזיציה האיראנית בהפלת הממשלה
דיון ומסקנות
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
לפני עלייתו של מוצדק לשלטון, היחסים בין איראן לבריטניה היו שקטים באופן יחסי. עם בחירתו לראשות הממשלה החל מוצדק בתהליך הלאמת הנפט אשר איים להוביל את שתי המדינות לידי עימות צבאי. בנוסף לכך, היו להחלטה זו השלכות רבות על המדינה אשר יצרו מתנגדים רבים למוצדק בנוף הפוליטי באיראן וגרמו להתפוררות הקואליציה שסבבה אותו(7).
 
עבודה מס' 70412 SHOPPING CART DISABLED
ביקורת על מוסד העבדות האמריקאי בספר 'הרפתקאותיו של האקלברי פין', 2014.
באיזה אופן באה לידי ביטוי הביקורת על החברה האמריקאית הנוצרית והצדקנית בכלל ועל מוסד העבדות בפרט בספר?
9,345 מילים (כ-29 עמודים), 23 מקורות, 449.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
העבודה עוסקת בביקורת אשר מביע טווין בספר זה על מוסד העבדות האמריקאי, תוך ניסיון לענות על שאלת המחקר: באיזה אופן באה לידי ביטוי הביקורת על החברה האמריקאית הנוצרית והצדקנית  בדגש על מוסד העבדות בספר "הרפתקאותיו של האקלברי פין" מאת מארק טווין?
העבודה מורכבת משני פרקים, מלבד פרק מבוא זה. בפרק הראשון- מארק טווין, אבצע סקירה ביוגרפית ממוקדת על מארק טווין כותב הספר, שכן מלמידה על רקע חייו, החברה בה גדל, משפחתו והסובבים אותו, ניתן ללמוד על הרקע לדעותיו בנוגע למוסד העבדות האמריקאי וכן לנסות ולהבין כיצד רקע זה בא לידי ביטוי בכתיבתו.
בפרק השני- האקלברי פין; ניתוח תוכן, אבצע ניתוח טקסט של הספר "הרפתקאותיו של האקלברי פין", תוך ניסיון לראות את הכתוב בעין ביקורתית הנעזרת מחד בידוע לנו על חייו של מארק טווין, ומאידך בספרות האקדמית הרבה בנושא. כמו כן, בניתוח תוכן זה אביא ציטטות מן הטקסט עצמו אשר לדעתי האישית, נקשרות לנושא המדובר של עבדות אמריקאית.
בפרק השלישי- סיכום ודיון, אבצע אינטגרציה בין כל אשר עלה מן החומר האקדמי וכן כל אשר עלה מקריאת הטקסט הנבחן בעבודה ואבדוק האם נמצא ביטוי ובאיזה אופן לביקורת על החברה האמריקאית ומוסד העבדות בה בספר.
בפרק הרביעי- דעה אישית, אתן מקום לדעתי האישית וחוויתי הסובייקטיבית מקריאת הספר, בנוגע לנושא העבודה, העבדות בארצות הברית.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק ראשון- מארק טווין
פרק שני- האקלברי פין; ניתוח תוכן
פרק שלישי- סיכום ודיון
פרק רביעי-דעה אישית
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
במהלך חייו, צפה סם בארצות הברית הצעירה מתפתחת והופכת מאומה שסועה הנקרעת בשל קונפליקטים פנימיים למעצמה בין לאומית. הוא חווה את הצמיחה המהירה והעצומה- את ההליכה מערבה לעבר עידן התיעוש, את סוף עידן העבדות, את תחילתה של הקידמה הטכנולוגית, את צמיחתו של הממשל האמריקאי כפי שאנו מכירים אותו כיום ואת המלחמות הפנימיות והחיצוניות. ולאורך כל הדרך הזו, היה לו לעיתים קרובות מה לומר על השינויים באמריקה(4).
מארק טווין, נולד ב30 בנובמבר 1835 בשם סמואל קלמנס. הוא נולד בפלורידה, מיזורי שבארצות הברית, ילד שישי מתוך שבעה ילדים במשפחתו. כאשר היה בן ארבע, עברו משפחת קלמנס לעיירת הספר שעל גדות נהר המיסיסיפי "חניבעל".
 
עבודה מס' 70411 SHOPPING CART DISABLED
ערכיה של תרבות הנגד והמחאה בחברה האמריקאית בשנות ה-60, בשירי בוב דילן, 2014.
באיזו מידה מהווים שיריו של בוב דילן שירי מחאה ושופר לערכי תרבות הנגד האמריקאית בשנות ה-60 בארצות הברית?
9,454 מילים (כ-29 עמודים), 23 מקורות, 449.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
עבודה זו עוסקת בערכיה של תרבות הנגד והמחאה בחברה האמריקאית בשנות השישים, כפי שבאה לידי ביטוי בשיריו של בוב דילן.
שאלת המחקר אשר נבחנת במסגרת העבודה: באיזו מידה מהווים שיריו של בוב דילן שירי מחאה ושופר לערכי תרבות הנגד האמריקאית בשנות ה-60 בארצות הברית?
את שאלה זו אבחן באמצעות הצגת התשתית התיאורטית הנדרשת להבין מהם אותם ערכים ומהם מאפייניה של תרבות הנגד בשנות ה-60 בחברה האמריקאית, תוך ניסיון ליצור תמונה שלמה עד כמה שאפשר של החברה האמריקאית באותה התקופה. בחינה תיאורטית זו תבוצע תוך התייחסות לאחד מהיבטיה המרכזיים של תרבות הנגד כפי שבא לידי ביטוי במוסיקה הייחודית לאותה התקופה והשפעותיה על הקהל האמריקאי. כמו כן, אתן רקע ביוגרפי בעיקרו על האומן בוב דילן, שכן להבין את מקומו כחלק מתרבות בפולק-רוק האמריקאי באותה התקופה הנבחנת היא חשובה בכדי לבצע ניתוח תוכן איכותי לשיריו.
מאחר וקיים קושי להעניק לפרשנות טקסטואלית מעמד של קביעה מובהקת וחד משמעית והיא סובייקטיבית במידת מה לצד היותה מעמיקה ואיכותנית, אבצע ניתוח תוכן של שלושה שירים שנכתבו על ידי בוב דילן ואנסה לבדוק באיזו מידה הם מבטאים ערכים אנטי מלחמתיים, ערכי מחאה, ולמעשה את הערכים אותם מבטאת תרבות הנגד אשר מוצגת בסקירה התיאורטית. ניתוח התוכן מבוצע על ידי ניסיון לדלות ולהדגיש קטעים נבחרים מתוך שירים אשר בהם ישנם מסרים יחסית ברורים ומובהקים אשר אין בם מקום להרבה פרשנות אישית, אלא מקיימים מעין אחדות סמלית אוניברסאלית לגבי הלך רוח אנטי-מלחמתי, אנטי-קפיטליסטי, אנטי- ממסדי.
נושא העבודה הוא נושא אשר יש חשיבות לעיסוק בו. ראשית, אומנם הוא נוגע לעברה של ארצות הברית אך אין בהכרח מקום לפסול דמיון רב ומשותף בין הלך הרוחות בשנות ה-60 וה-70 וכן בתקופת מלחמת וייטנאם ובין זמננו אנו. בתחומים רבים אנו חשופים להנהגות, משטרים, תרבויות אשר מעמידות בספק רב את היות התרבות המערבית לתרבות אשר מעמידה את זכויות האזרח, וההתייחסות לאזרח כאדם במעלה ראשונה. כבר בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת ניתן היה להצביע על פגיעה בחייו של האדם הפשוט, זכויותיו, ערך חייו ועוד. אמרות מסוג זה יכולות להישמע גם היום בהקשר למשטרים ותרבויות שונות בעולם.
יתר על כן, העיסוק התרבותי, המסר אשר מועבר באמצעות התרבות והמוסיקה בפרט הוא נושא אשר יש בו רלוונטיות גדולה מאוד גם לימינו אנו. אומנם, באופן כללי, יש נטייה לעיסוק בעצמי ובאינדיבידואל גם באספקט התרבותי, אך לצד זאת ניתן לראות גם כיום שירי מחאה, מסרים תרבותיים מוסיקליים ואומנותיים אחרים אשר מטרתם העברת מסר, העברת ביקורת. כלי המחאה התרבותי הזה, הוא אותו כלי מחאה אשר נוסח גם בשנות השישים והשבעים על ידי אומני תרבות הנגד וכמותם גם בוב דילן.
בפרק הראשון- רקע תיאורטי, אבצע סקירה המבוססת על ספרות אקדמית על ארצות הברית והחברה האמריקאית בשנות ה-60 וה-70, תוך התייחסות להתעוררות תרבות הנגד, ולמלחמת וייטנאם. כמו כן, בפרק זה אבצע אינטגרציה בין אותה תרבות הנגד ובין היותה של מוסיקה כלי ושופר לביטוי ערכים פוליטיים באופן כללי, ובהקשר להלך הרוח החברתי-אמריקאי באותה התקופה בפרט.
בפרק השני-  בוב דילן, ביוגרפיה, אציג באופן כללי את קורות חייו של המוסיקאי והיוצר בוב דילן תוך ניסיון להתמקד בעיקר בתקופה הנבחנת בעבודה זו- שנות ה-60.
בפרק השלישי- שיריו של בוב דילן, שירי מחאה? אבצע ניתוח תוכן של שלושה שירים מתוך ארסנל השירים העצום של בוב דילן ואבדוק את מידת התאמתם למסרים וערכים של תרבות הנגד, מסרים פוליטיים, אנטי מלחמתיים, אנטי אלימים, אנטי קפיטליסטיים וכו. בשירים אדגיש את החלקים המרכזיים אשר יעמדו לניתוח, וכן חשוב להדגיש כי התרגום של הטקסט הוא תרגום שאינו מקצועי/ רשמי אלא תרגום שלי-כותבת העבודה.
בפרק הרביעי- דיון ומסקנות, אבדוק באיזה אופן ענתה העבודה על שאלת המחקר אשר הוצגה במבוא זה, והאם אכן יש התאמה בין ההנחה הבסיסית כי שיריו של בוב דילן הם שירי מחאה ובין השירים עצמם בפועל.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק ראשון- רקע תיאורטי
פרק שני- בוב דילן, ביוגרפיה
פרק שלישי- שיריו של בוב דילן, שירי מחאה?
פרק רביעי- דיון ומסקנות
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
שנות השישים בארצות הברית של אמריקה, ה"סיקסטיז" הם לא רק תקופה בהיסטוריה המתארת עשור שנים. המונח "סיקסטיז" טומן בחובו התייחסות לרוח תקופה ייחודית שכולל פעלתנות רבה, מרד נעורים, התייחסות ואחריות לסביבה והטבע, ניסיונות לתיקון עולם, פעולות אנטי ממסדיות, הפגנות, מהומות, רציחות פוליטיות, מהפכה תמידית, שימוש בסמים, רוק'נרול- כל אלו הם מושגים אשר יחד מרכיבים את התצרף של התקופה. (נווה, 2000)
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

** עכשיו במבצע **
עבודה שניה ב – 40% הנחה*
בתוקף עד 30/06/2017
*) הזולה מבינהן

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
תת-קטגוריות:
All
אירופה
אפריקה
ארה"ב
העת החדשה
העת העתיקה
יהודית
ימי הביניים
ישראל
כללי
מזרח התיכון
מיעוטים
ציונות
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [1-9] מתוך 1631 :: [עמוד 1 מתוך 182]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>