היישום אינו מחובר לאינטרנט

בחינת השפעת מערכת הביטחון על הסביבה בראיית צדק סביבתי

עבודה מס' 066836

מחיר: 725.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: הקונפליקטים בין מערכת הביטחון לבין אלו המצדדים באידיאולוגיה של צדק סביבתי, ובדיקה האם קייימת שחיקה בלאומיות והמיליטריזם לטובת אידיאולוגיות אחרות.

10,311 מילים ,27 מקורות ,2007

תקציר העבודה:

"ביטחונה של מדינת ישראל לא ייכון על צבא בלבד. ביטחוננו תלוי בשורת גורמים. אולם הגורמים האלה - עלייה, התיישבות, פיתוח תעשייתי, מחקר מדעי, מדיניות חוץ - לא נקיים את ביטחוננו בלי צבא" (בן גוריון בתוך, מערכות 1998). הדילמה של בן גוריון היא הדילמה אותה בחנו במחקרנו. הדילמה שבין שמירה על לאומיותה של מדינת ישראל תוך שימוש באסטרטגית המיליטריזם לבין מדינת ישראל המאפשרת לאזרחיה זכויות צדק סביבתי תוך שמירה על הלאומיות במשטר אתנו לאומי.
בעשור האחרון אנו עדים בעולם לשחיקה של תפיסת המיליטריזם במשטר אתנו לאומי ולעלייתם של אידיאולוגיות חלופיות. אחת מהן היא זו החותרת לצדק סביבתי. בישראל אנו עדים לכך שבשנים האחרונות הצליחו ארגונים סביבתיים להגביר את השפעתם ולבלום תוכניות בנייה גדולות בחופים ובשטחים הפתוחים בישראל. אולם השפעה זאת כמעט ונעלמת לחלוטין כשמדובר במערכת הביטחון (הארץ, 6.1.2007).
במחקרנו בדקנו כיצד בא לידי ביטוי הקונפליקט בין השמירה על עקרון ה"ביטחון הלאומי" אל מול צדק סביבתי? בראי סגירת כביש 40 בפני האזרחים ללא הודעה מוקדמת. במחקרנו זיהינו כי מדינת ישראל היא בעלת משטר אתנו לאומי שמטרתה היא להגן על המדינה הריבונית תוך שימוש באסטרטגיה של מיליטריזם. בשנים האחרונות ניתן לזהות את שחיקתם של הלאומיות והמיליטריזם אל מול אידיאולוגיות חדשות. אחת האידיאולוגיות בה התמקדה עבודתנו היא החתירה לצדק סביבתי. החתירה לצדק סביבתי מגלמת בתוכה מתן זכויות לאזרחים בתחומי חופש המידע, התנועה והשוויון בין כל האזרחים בחלקות משאבים כגון: קרקע. מהחומרים שנציג בהמשך עבודתנו עולה כי מדינת ישראל משתמשת במערכת הביטחון ובצבא ההגנה לישראל בפרט למימוש ריבונותה, פוגעת באוכלוסיות חלשות בעיקר בפריפריה בכל הנוגע לזכויות צדק סביבתי.
למחקרנו שתי מטרות: האחת היא בחינה של הקונפליקטים בין מערכת הביטחון לבין אלו המצדדים באידיאולוגיה של צדק סביבתי. המטרה השנייה היא בדיקה האם קיימת שחיקה בלאומיות והמיליטריזם לטובת אידיאולוגיות אחרות. על מנת להשיג את מטרות מחקרנו, בחרנו להשתמש במחקר איכותני המשלב כלי מחקר כמותני וכלי מחקר איכותני.
שיערנו כי אתגורו של המיליטריזם בין השאר על ידי אידיאולוגיה סביבתית, יוצר הסתה של הפעילות הצבאית אל הפריפריה ולכן זו האחרונה נפגעת בכל הקשור לזכויות צדק סביבתי. הצלחנו לאושש באופן חלקי את השערת המחקר שלנו. את ההסטה לפריפריה של הפעילות הצבאית הצלחנו לאושש. עם זאת, גילינו כי לא רק תושבי הנגב נפגעים מהמיליטריזם אלא כל תושבי המדינה נפגעים מפעילות צה"ל בנגב. בנוסף, מצאנו כי קיימת שחיקה קלה במיליטריזם לטובת החתירה לצדק סביבתי. עם זאת, מצאנו כי אין שחיקה בלאומיות לטובת צדק סביבתי.
מחקרנו תרם במספר מישורים. במישור המדעי הצלחנו לחשוף ולקטלג את הקונפליקטים העולים מהמאבק שקיים בין המיליטריזם לחתירה לצדק סביבתי. במישור המעשי זיהינו כי במשטר האתנו לאומי במדינת ישראל קיימת שחיקה קלה במיליטריזם אך, עדיין לא קיימת שחיקה בלאומיות.

על מנת להשיג את מטרות מחקרנו, השתמשנו במחקר איכותני המשלב בין כלי מחקר איכותני וכלי מחקר כמותי. סקר עמדות הינו כלי המחקר הכמותני שבו בחרנו. כלי המחקר האיכותני שבחרנו הינו ביצוע שלוש ראיונות עומק חצי מובנים עם בעלי תפקידים במערכת הביטחון ועם בעלי תפקידים המיצגים את אידיאולוגיית הצדק הסביבתי.
בעבודתנו נציג את סיפור המקרה הישראלי של סגירת שטחים וכבישים, את התיאוריות שדנות במיליטריזם, לאומיות וצדק סביבתי במשטר אתנו לאומי. כמו כן, נציג את הקווים המנחים לעבודת השדה שביצענו ואת ניתוח הממצאים של עבודה זו. לסיום נאמת בין התיאוריה למציאות הישראלית.

תוכן עניינים:
תמצית
א. מבוא
ב. הנגב - צבא או תיירות?
ג. הקונפליקט: לאומיות, מיליטריזם וצדק סביבתי
לאומיות ומיליטריזם
צדק סביבתי
הקונפליקטים
ד.מעגל קסמים - דרכים לבחינתו:
מציאותו של קונפליקט
תיאוריה ומציאות: לאומיות, מיליטריזם וצדק סביבתי
ביבליוגרפיה

הערת מערכת: בעבודה חסרים הנספחים, אך מצורפים לה מספר קובצי אקסל.

קטע מהעבודה:

בכדי לדון במשטר אתנו לאומי, מיליטריזם וצדק סביבתי צריך תחילה להבין את המקרה הישראלי. בחלק זה אנו נציג את תמונת המצב של שטחי האימונים במדינת ישראל ובנגב ,נציג את העיר מצפה רמון שבשנים האחרונות הפכה לבירת התיירות של הנגב ואת שימושי הקרקע בנגב במהלך השנים. כל אלה הם סיפור הרקע למחקרנו ולחלק התיאורטי שיסביר לנו את הקשר שבין צבא למשטר ואת הקונפליקט שבין משטר, צבא וצדק סביבתי.
שליש מהשטחים הפתוחים של המדינה משמשים את הצבא לאימונים ולניסויים לפיתוח אמצעי לחימה. הסכם השלום בין ישראל למצרים ב-26 במרץ 1979. היה אחד מרגעי השיא בתהליך שהחל עם חתימת הסכמי הפרדת הכוחות ב-1974 (בעקבות מלחמת יום הכיפורים), והסתיים ב-1982 עם השלמת פינוי סיני והעברתו לידי מצרים. הגבול החדש שנקבע בהסכם השלום הוא הגבול שנקבע וסומן בהסכם בין האימפריה העותומאנית לאימפריה הבריטית בשנת 1906, הידוע גם כקו עקבה רפיח.

תגים:

צדק · סביבתי · מיליטריזם · סביבה · מערכת · הביטחון · משטר · אתנו · לאומי · לאומיות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "בחינת השפעת מערכת הביטחון על הסביבה בראיית צדק סביבתי", סמינריון אודות "בחינת השפעת מערכת הביטחון על הסביבה בראיית צדק סביבתי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.