היישום אינו מחובר לאינטרנט

תוקפנות בגיל הרך

עבודה מס' 066545

מחיר: 423.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: החשיבות במניעת התוקפנות מגיל צעיר.

5,077 מילים ,13 מקורות ,2004

תקציר העבודה:

כבר מהגיל הרך (המעון וגן הילדים), ניתן לזהות התפרצויות זעם וגילויי התנהגות תוקפנית של ילדים. במחקר מקיף שבוצע בשנת 1995 על ידי מכון ברוקדייל בשיתוף אוניברסיטת בר אילן נמצא כי בהשתתפות במעשי בריונות בקרב בני נוער, נמצאת ישראל במקום החמישי או השישי בין 24 מדינות המובילות בשעורי האלימות בעולם (קבלסון, 2003). בריונות, ונדליזם, אלימות פיזית - כל אלה מופנמים בילדים עוד מהגיל הרך. משום כך רבה החשיבות בבחינת דרכי המניעה של התוקפנות בקרב הגיל הרך.

טל (תשנ"ח) מציינת כי שינויים התפתחותיים הינם מרכיב משמעותי בגילויי תוקפנות. לדבריה, אצל ילדים צעירים ביטויי תוקפנות בתדירות גבוהה יותר ממבוגרים. אז גם שכיחה יותר התוקפנות הפיזית, אשר מתפתחת לתוקפנות מילולית בגיל גבוה יותר. טל (שם) גם טוענת, כי תוקפנות הממוקדת בחפצים מתחלפת בתוקפנות ממוקדת באנשים. פירוש הדבר כי הילד מתפתח ומייחס כוונות לאנשים. חשיבותה של עבודה זו הינה בעיקר משום שרמת תוקפנות גבוהה בגיל נמוך מנבאה רמת תוקפנות גבוהה בגיל גבוה יותר. הבנת התוקפנות בגיל הרך, תסייע אפוא להתמודד עם ולמנוע תוקפנות בגיל מאוחר יותר.

ילדים נוטים ללמוד ממה שהם רואים מהמבוגרים, בעיקר בביתם, שכן ככל שהגילאים צעירים יותר, כך גם שוהים הילדים בביתם, כלומר בסביבתם הגרעינית. משום כך, רבה חשיבותה של המערכת החינוכית. בידי המחנכת לגיל הרך האפשרות לנקוט בפעולות שונות ומגוונות כדי למגר את האלימות בגן. תכנית ההתערבות למניעת התוקפנות והפחתתה כוללת פיתוח מודעות המחנכת לעמדותיה האישיות כלפי ביטויי התוקפנות של הילדים ולדרכים הרצויות לפתרון קונפליקטים. הכשרת המחנכת לגיל הרך היא חיונית ומצריכה ממנה למידה של הגורמים לתופעת התוקפנות ושל השפעותיה ההתפתחותיות. למידה זו תחשוף אותה לדרכי התמודדות מומלצים עם בעיות התנהגות (קבלסון, 2003).

בעניין זה חשוב לציין, כי קיימת תרומה של ההרגלים להתפתחותם הקוגניטיבית, הרגשית, החברתית וההתפתחותית של הילדים. חלק ניכר מההתנהגות הנורמלית תלוי בלמידה כיצד לבצע רצפים של פעולות ללא כל מאמץ מודע. פעולות אלו הן נגזרת של רוטינה. הפעולות החוזרות של הרוטינה יוצרות את ההרגל. ההרגל נוצר בין השאר מה"חיזוקים" הטבעיים שהן מסבות לאדם המבצע אותן, כמו למשל אכילה בכף, שהיא יעילה מזינה וגורמת לנו להמשיך בהרגל. הרגל נלמד הוא רצף של פעולות בתגובה לגירוי מסוים הנחרת בזיכרון והלמידה הופכת לאוטומטית. המשמעות היא שאיננו חושבים על הפעולות הכלולות בהרגל בעת שאנו מבצעים אותן. ההרגלים שהילדים לומדים הינם פשוטים, בדרך כלל מעט פעולות ברצף. במהלך למידת ההרגלים, קיימת חשיבות לזכירה אוטומטית של רצף הפעולות המרכיבות את ההרגל.

החל מגיל צעיר מאד לומדים ילדים הרגלים בכל שטחי החיים. הרגלים אלה ניתנים לסיווג על פי תפקידיהם - הרגלי אכילה, הרגלי ניקיון, הרגלי לבוש, הרגלי עבודה לידי שולחנות היצירה, הרגלי למידה באופן כללי, הרגלי משחק במתקנים בחצר והרגלי למידה באופן כללי. בכך גם מתחילה להתהוות העצמאות בשלבי הגיל הרך.

היעדר הצורך לחשוב על הפעולות שאנו עושים בשעת ביצוען, כלומר האוטומטיזציה בביצועם של ההרגלים, מאפשרת לנו להתפנות ללמידה חדשה. אין צורך במאמץ מחשבתי כל אימת שניגשים לשולחן אוכל, לשירותים, או נערכים להכנת שיעורי בית. זו תרומתם של ההרגלים להתפתחותם הקוגניטיבית של הילדים. רצף השלבים החרוט במוח מכתיב את צעדיהם ומאפשר להם להתמקד במשימה אחרת. ההרגלים מאפשרים לפנות "שטחי עבודה" בזיכרון ולהפנות קשב ומאמצי זיכרון לתחומי עניין חדשים. למידה מסוג זה חיונית לתפקוד הקוגניטיבי התקין שלנו. בנוסף תורמים ההרגלים להתפתחותם הרגשית של הילדים. הם מקנים תחושת ביטחון וקביעות. תחושת הרווחה הנובעת מכך מהווה תנאי הכרחי להפניית קשב ללמידה חדשה. זאת משום שתהיות ודאגה באופן מתמיד מערערים את הביטחון וכן מתישים ומפחיתים את המוטיבציה להתמודד עם אתגרים (טל, 2003).

בשלב של גיבוש אוטונומיה אישית, נוצרים בגיל הרך היכולת והרצון להגדיר מטרות אישיות ויוזמה. ההרגלים יוצרים אפשרויות למידה עצמאיות, שמשמעותן כי הילדים חורטים בזיכרונם ומפנימים רצפים של פעולות. מהרגע שהפעולות מופנמות בתוך זיכרונו של הילד, שוב אינו זקוק להנחיה או לנוכחות של מבוגר (טל, 2003).

בעבודתי ארצה לטעון, כי חשיבות רבה יש במניעת התוקפנות מגיל צעיר, שכן הדבר עשוי להפחית את האלימות בחברה, אולם רצוי שבלימת התוקפנות תהיה בצורה טיפולית ומבינה את נפשו של הילד, הפועל בתוקפנות, ככל הנראה, כתוצאה מפגיעה כלשהי ולא מרוע. משום כך יש להפחית בעונשים וביד קשה ולשים את הדגש על ההבנה, הדיאלוג והאינטראקציה הנוצרת בין הפעוט בגיל הרך לבין המבוגר האחראי עליו.

תוכן העניינים:
א. מבוא
ב. תוקפנות בגיל הרך
2.1. ההרגלים הסביבתיים ומהות התוקפנות
2.2. הגורמים לתוקפנות בגיל הרך
ג. דרכי התמודדות
3.1. זיהוי הגורם לתוקפנות
3.2. היבטים וגישות להתמודדות עם תוקפנות בגיל הרך
3.3. המנעה
3.4. גבולות התוקפנות השלילית ותפיסת העצמאות של הילד
ה. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תוקפנות אצל ילדים בגיל הרך נפוצה. זאת משום שפעוטות וילדים בגיל הרך רגישים מאד וקולטים מצבי מתח וקונפליקט בסביבתם. סכסוכים ודפוסי תקשורת עוינים באווירה הכללית של הגן (למשל: מתחים בין הגננת לסייעת), עלולים להעלות אצל חלקם את רמת החרדה ולהובילם להתנהגות תוקפנית ללא סיבה הנראית לעין (קבלסון, 2003).

תגים:

אלימות · משמעת · הרגלים · ילדים · נוער

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תוקפנות בגיל הרך", סמינריון אודות "תוקפנות בגיל הרך" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.