היישום אינו מחובר לאינטרנט

הופעתה של יפן בזירה הבינלאומית 1900-1945

עבודה מס' 064685

מחיר: 361.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: כיצד השפיעה תוקפנותה הגוברת של יפן כלפי מדינות אסיה על יחסיה עם מדינות המערב בין השנים 1931-1945

5,285 מילים ,15 מקורות ,2006

תקציר העבודה:

יפן, מדינת קיסרות אשר הייתה מסוגרת ומנותקת מן המערב עד לסוף המאה ה-19 (שנת 1854), הפכה עורה בראשית המאה ה-20, הגדילה עוצמתה והחלה כובשת איים וארצות באסיה ומכניעה מדינות אירופה. מדינה זו החלה נחשפת למערב, חותמת הסכמים ומפרה אותם, תוקפת וכובשת ולבסוף מובסת ומושפלת.
זהו בתמציתיות רבה סיפורה של יפן בתקופה שבין השנים 1931-1945.

מטרת המחקר: היא לנתח ולבדוק את הקשר וההשפעה בין תוקפנותה של יפן כלפי מדינות אסיה לבין יחסיה עם מדינות המערב , בתקופה שבין השנים 1931-1945.
שאלת המחקר :
* כיצד השפיעה תוקפנותה הגוברת של יפן כלפי מדינות אסיה על יחסיה עם מדינות המערב בין השנים 1931-1945 ?
השערות המחקר :
* ככל שגברה תוקפנותה של יפאן כלפי מדינות אסיה כך נדחתה יפן על ידי מדינות המערב עד לכניעתה הסופית.
* ככל שיפאן השתלטה על שטחים/אינטרסים של מדינות המערב כך מדינות המערב ובראשן ארצות הברית הרגישו מאוימות והגיבו בכוח כלפי יפן.

שאלת המחקר והשערת המחקר יבדקו בתקופה שבין 1931-1945. חקר המקרה נעשה בשיטת ניתוח תוכן איכותי של מקורות תיאורטיים - ספרות מקצועית ומאמרים בנושא עוצמה, וכמו כן מקורות אמפיריים - ספרים ומאמרים העוסקים במחצית הראשונה של המאה ה-20 ובעיקר בתקופה הנבחנת, 1931-1945.

העבודה בנויה מחמישה פרקים עיקריים :מבוא, סקירה היסטורית, פרק תיאורטי - מרכיבי עוצמתה של יפן,שיגדיר את המושג עוצמה והקשריו בקונטקסט, פרק יישומי - הופעתה של יפן בזירה הבינלאומית 1931-1945 בו ניגע במרכיבי העוצמה של יפן, נפרט את התנהגותה והתנהלותה של יפן כלפי מדינות אסיה ומדינות המערב, והתוצאות הסופיות של התקופה, ולסיום - סיכום ומסקנות.

תוכן העניינים:
מבוא
סקירה היסטורית - יפן כמדינה
פרק תיאורטי - מרכיבי עוצמתה של יפן
פרק אמפירי - הופעתה של יפן בזירה הבינלאומית 1931-1945
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
נספח א' : השתלשלות האירועים בהם מעורבת יפן בתקופה הנבחנת - 1931-1945

קטע מהעבודה:

מערכת "מאזן כוחות", עפ"י מורטון קפלן, היא מערכת חברתית לאומית. במערכת כזו דרושים לא פחות מחמישה "שחקנים לאומיים עיקריים" כדי שתפעל. (גלבוע, 1978: 38-40).
מערכת מעין זו, 5 המעצמות הגדולות (ארצות הברית,האימפריה הבריטית,יפן, צרפת ואיטליה), התכנסה בנובמבר 1921 בוושינגטון. לכולם היו אינטרסים טריטוריאליים באוקיינוס השקט המזרח הרחוק. בוועידה זו נחתמו שלושה חוזים שלבסוף הופרו.
בתקופה הנבחנת, חבר הלאומים לא הצליח ליישב הסכסוכים בהם היו מעורבות חמש המעצמות החזקות (קולדוואל, 1977: 806).

מקורות:

הפועל וכיו"ב. כל אלה הינם הגורמים שבהם תלוי הכושר התעשייתי של אומה, ומכאן גם- כוח שלטונה ועוצמתה (מורגנתאו,1968: 150-147).
כוננות צבאית (מרכיב כמותי ואיכותי)- מחייבת מנגנון צבאי בעל יכולת לגבות את מדיניות החוץ של האומה. יכולת זו נובעת מגורמים עיקריים כגון: טכנולוגיה - יכולת להשתמש בכ"א, בציוד ובאמל"ח חדיש,מנהיגות- לאיכות המנהיגות הצבאית וגאוניות המצביא יש השפעה מכרעת על הכוח הלאומי, היקף ואיכות של כוחות מזויינים- מס'
האנשים, כמות הציוד וחלוקתו בין הגופים של המנגנון הצבאי משפיעים על כוחה של אומה במובן הצבאי-ביטחוני.
הכוננות הצבאית נותנת לכל מרכיבי העוצמה שפורטו עד כה את חשיבותם הממשית לכוחה של האומה. (שם, 155-150).
אוכלוסין - גודל האוכלוסין משפיע על עוצמתה של האומה. מדובר גם במגמות גידול האוכלוסין וכמה אנשים מהאוכלוסין כשירים לשירות צבאי (שם, 161-155).
אופי לאומי- מרכיב אנושי וקבוע. בעל השפעה מתמדת ומכרעת על עוצמתה של אומה במגרש הבינ"ל. משמעותו היא תכונות וסגולות (רוח העם, יכולת עמידה) שמבדילות ומייחדות אומה (לעיתים יכולות להוביל לסטריאוטיפ) ומשפיעות בתקופות מלחמה ושלום.(שם, 170-161).
מוראל לאומי- מרכיב אנושי ומשתנה בהתאם לנקודת הזמן. משמעותו היא הנכונות והעקשנות של האנשים באומה לתמוך בממשלה ובהחלטותיה (שם, 177-170).
טיב הדיפלומאטיה - מדובר במרכיב בלתי יצבי אך החשוב ביותר כיוון שמשמעותו היא למצוא את האיזון בין כל מרכיבי העוצמה והיכולת להשתמש בהם (או לא) ע"מ להביא למימוש המטרות של מדיניות החוץ של המדינה - המוח שמאחורי הכוח הלאומי (שם, 182-177).
טיב הממשל- יש לו השפעה על האופי והמוראל הלאומי והוא מתייחס לדרך קבלת ההחלטות במדינה, התחשבות בדעת הקהל והלגיטימציה שהעם נותן או לא, למדינה. (שם, 189-182).
לסיכום, מורגנתאו מסביר שכל המרכיבים הנ"ל הם סל העוצמה הלאומי של המדינה, וככל שהסל מלא ואיכותי יותר כך המדינה חזקה יותר.
למרות האמור לא תמיד תפעיל מדינה או תשתמש בכל סל העוצמה שלה. ישנם גורמי קונטקסט המשפיעים על אופן ומידת השימוש בעוצמתה של המדינה. הם בעצם גורמי ההסבר לסוג העוצמה המופעלת בתנאים מסוימים להבנת מדיניותה של מדינה בזירה הבינלאומית.
להלן יפורטו שישה גורמי הקונטקסט :
הגורם הגיאוגרפי - משפיע על סוג העוצמה שהשחקן יפעיל (שריון, חי"ר, ח"א או אפילו גרילה) ומורכב מהפרמטרים הבאים: המיקום הגיאוגרפי של השחקן השני, הקרבה של היעד ואכלוסו, תנאי שטח בהם אני נלחם (מורגנתאו, 1968: 142-139).
דפוס יחסים - בחינת היחסים בעבר ובהווה מול השחקן שמולנו והאם ניתן להסיק מכך כיצד יתנהג בהווה ובעתיד- יחסי שת"פ, אויבות או מעורב(שת"פ עם אויב). (צבאג, 1997: 109-108).
פערי עוצמה - השוואה בין עוצמה פוטנציאלית של שחקן אחד מול שחקן שני באותם פרמטרים והינה כמותית ואיכותית ונעשית בין: מעצמות גלובליות, אזוריות, מעצמה לקליינט (שם, 100 ; (Nye,1990:185.
מצב - קיימים 4 מצבים אשר בכל אחד מהם יהיה שימוש באמצעים אחרים: מצב שיגרה - שימוש באמצעים דיפלומטיים,מצב משבר- שימוש באמצעים צבאיים (לצורך הרתעה), מצב מלחמה - שימוש בפועל באמצעים צבאיים, מצב פשרה - אמצעים דיפלומטיים ((Holsty,1988:156. בעבודה זו - מצב המלחמה הוא הדומיננטי מצד יפן כפי שמפורט בהמשך.
תחום נושאי - משפיע על אופי הפעילות והאמצעים: אסטרטגי-בטחוני,כלכלי, דתי,אקולוגי (צבאג, 1997: 103).
סוג השחקנים - משפיע על מידת וסוג העוצמה: מדינות,ארגונים בינלאומיים,ארגונים חוצי-לאום (שם, 100).
קיימים 2 פרמטרים המסבירים את גורמי הקונטקסט: זמינות המשאבים - זמינות המשאבים הנדרשים להפעלת העוצמה. וכדאיות - על מקבל ההחלטות לשקול כדאיות שימוש בעוצמה בהיבט עלות מול תועלת.
אם כך למדנו כי ישנם גורמי המשפיעים על מימוש העוצמה. מימוש העוצמה בפועל והבאתה לידי ביטוי משמעה השפעה - עוצמה ממשית/ עוצמה בפועל. כלומר, יכולתה של מדינה אחת לגרום למדינה אחרת להתנהג בהתאם לרצונה. כל זאת יבוצע ע"י פעולות, התנהגויות והחלטות של מקבלי ההחלטות במסגרת מדיניות חוץ של מדינה במטרה להשיג
מטרות ולהגן על יעדיה במגרש הבינ"ל (צבאג, 1997: 113 ; Holsty,1988:140).
פרק אמפירי - הופעתה של יפן בזירה הבינלאומית 1931-1945
בבואנו לבחון את התקופה הנידונה, 1931-1945, נסקור בקצרה את אבני הדרך של יפן מראשית המאה ה-20 ועד תקופה זו.
בסוף המאה ה-19, אמרו מנהיגיה של יפן על קוריאה שהיא מהווה "פגיון" המכוון אל ליבה של האומה היפנית. גישה זו כלפי קוריאה שהייתה אז בת חסותה של סין, היא שהביאה את יפן למעורבות במלחמת סין-יפן הראשונה (1895 - 1894) - בה נלחמה יפן בפועל על השליטה בקוריאה. יפן, שניצחה במלחמה, הפכה לש?ליטה בקוריאה וחלק
ממנצ'וריה עם החתימה על חוזה שימונוסאקי (שגם העביר לידיה את טייוואן ואיים נוספים בסביבה), דבר שהעלה את חמתם של הרוסים שהיו מעוניינים גם הם בשליטה על נמליה של קוריאה.
כדי להחליש במעט את השפעתה הגדולה של רוסיה בסין, חיפשה יפן בעלת ברית בקרב המעצמות האירופאיות בעלת אינטרס דומה. האימפריה הבריטית, שהייתה מזועזעת עדיין מתוצאות מלחמת הבורים,חששה מסיכון היחסים שלה עם סין בעקבות ההתקרבות בין סין לרוסיה, הייתה השותפה האידיאלית לברית שכזו. המגעים בין המדינות החלו בשנת
1901, וב-30 בינואר 1902 נחתם ההסכם הרשמי בין המדינות. החשוב מבין סעיפי ההסכם היה זה שעוסק בהגנה הדדית. לפי הסעיף, תהיה מחויבת כל אחת מהחברות בברית להכריז מלחמה על יריבותיה של רעותה, במקרה והיא נלחמת כנגד שתי מדינות או יותר. רוסיה, שהופתעה מהמהלך, ניסתה לגבש ברית משלה, שתאפיל בעוצמתה על זו של יפן
ובריטניה. היא פנתה לצרפת וגרמניה (שסירבה להצעה) וב-16 במרץ נחתם הסכם ראשוני בין רוסיה וצרפת.
המחלוקת החדשה בין יפן לרוסיה הפכה בשנת 1904 למלחמה גלויה הידועה בשם "מלחמת רוסיה-יפן". מלחמה זו נמשכה שנתיים ושבסופה יצאה יפן כשידה על העליונה. הברית של הרוסים לא עמדה להם, והיפנים הנחילו להם תבוסה כואבת, והפכו בכך למעצמה מכובדת וחזקה בזירה האסיאתית. הסכם פורטסמות', שנחתם בסוף המלחמה, שלל מיפן את
הזכות לפיצויים (מה שגרם למהומות ביפן), אך היא הסתפקה בכך שהיא הפכה בעקבות ההסכם למדינה המשפיעה ביותר במנצ'וריה וצפון סין. בנוסף לכך, יפן יצאה משתי המלחמות כשהיא שולטת בפועל בכל שטחה של קוריאה, ובשנת 1910 היא סיפחה את קוריאה באופן רשמי. למלחמת רוסיה-יפן, כך מסתבר בדיעבד, היה תפקיד מרכזי בעיבוד הזהות
הלאומית של יפן. (קובנר, 2005: 307-309; קולדוואל, 1977: 807 ).
למרות שעברה חצי מאה מאז שיפן פתחה את שעריה למערב, בפרוץ מלחמת העולם הראשונה היא עדיין נקטה בצעדים זהירים ביחסיה עם המעצמות. כדי לשפר את מעמדה בקרב ארצות אירופה, הצטרפה יפן למלחמת העולם הראשונה והכריזה מלחמה על מעצמות המרכז. ההשתתפות במלחמה, אפשרה ליפן להרחיב את שליטתה בטריטוריות ברחבי האוקיינוס
השקט ואת השפעתה באסיה. הצי היפני, שפעל כגוף עצמאי כמעט לחלוטין מהוראות הממשלה, צר על הקולוניות גרמניות במיקרונזיה ובשנדונג. העידן שלאחר המלחמה הביא ליפן תקופה של פריחה ושגשוג.
יפן הגיעה לחתימה על חוזה ורסאי בשנת 1919 כאחת מהמעצמות החזקות ביותר מבחינה כלכלית וצבאית, וקיבלה במהלך הועידה את ההכרה הרשמית בהיותה אחת מ"חמשת המדינות הגדולות" שבסדר העולמי החדש. יפן הצטרפה לחבר הלאומים, וקיבלה מנדט לשליטה על האיים באוקיינוס השקט שמצפון לקו המשווה שהיו בעבר תחת שלטון גרמני. לאחר
המלחמה השתתפה יפן בפלישת כוחות הברית למנצ'וריה וסחלין שהיו בשליטה רוסית. היפנים היו אחרונים לסגת מפלישה זו בשנת 1925. (קובנר, 2005: 309 (.
בנובמבר 1921 נתכנסו בוושינגטון 5 המעצמות הגדולות (ארצות הברית,האימפריה הבריטית,יפן, צרפת ואיטליה) וכן סין, הולנד ופורטוגל, שגם להן היו אינטרסים טריטוריאליים באוקיינוס השקט "לוועידה להגבלת הנשק ובהקשר לכך גם לדון בשאלות האוקיינוס השקט והמזרח הרחוק". בוועידה זו נחתמו שלושה חוזים בהם גם "חוזה חמש
המעצמות" אשר מגביל את כוחה הימי של יפן באוניות מלחמה לכדי שישים אחוז מכוחן של בריטניה וארה"ב. בסופו של דבר כל חוזים אלה הופרו ולא מומשו. אולם היה חוזה נוסף - "חוזה תשע המעצמות" ומטרתו לכונן יחסי שלום בינלאומיים באוקיינוס השקט ולערוב לעצמאותה המדינית ולשלמות גבולה של סין. מסר חד משמעי ליפן.
(קולדוואל , 1977: 806-807 ; א.ה.קאר, 1967:18-19).
במהלך שנות העשרים של המאה ה-20, החלה יפן לבצע צעדים כלפי שלטון דמוקרטי במדינה. אולם, החברה היפנית לא הספיקה להטמיע את השיטה החדשה במידה מספקת כדי לעמוד בלחץ הפוליטי והכלכלי שגבר בשנות השלושים, מה שגרם לעליה בכוחם של מנהיגי הצבא במדינה. השינויים בעמדות הכוח במדינה התאפשרו מההתייחסות הדו משמעית של
החצר הקיסרית לרפורמות הדמוקרטיות, שפגעו כביכול במעמד הקיסר במדינה.
התקופה הנבחנת 1931-1945:
עתה נעריך את עוצמתה של יפן תוך בחינת מרכיבי עוצמה, גורמי הקונטקסט השונים ומידת השפעתם על צעדיה של יפן והצלחתה/כישלונה בתקופה זו. מרכיבים אלו יוסברו להלן באופן כללי בהקשר לנושא ולתקופה, ויפורטו במקביל להתקדמות הכרונולוגית בהמשך.
התחום הנושאי - היה ללא ספק,כלכלי, אסטרטגי-בטחוני ולמען תועלת זו הייתה יפן מוכנה ללכת עד הסוף תוך הפרת חוזים ובריתות והפניית גב למדינות המערב ובראשן לארצות הברית.
גיאוגרפיה - יפן היא קיסרות של איים השוכנת על קבוצת איים בצורת קשת מול החוף המזרחי של אסיה. שטחה גדול משנהוג לחשוב ועומד על כ-378 אלף קמ"ר.
בנוסף, קיימים עוד כ- 4000 איים קטנים הנתונים לרעידות אדמה קשות ולהרס רב.
בגלל מיקומה באזור המונסונים שעל שפת האוקיינוס השקט נהנית יפן משפע של גשמי קיץ, אך החורף קר ויבש. מזג אויר המתאים לגידולי אורז. איי יפן הרריים ורק 20 אחוז משטחם הם אדמת מישור הראויים להתיישבות או עיבוד חקלאי. כ-73% משטחי המדינה הרריים ואינם ראויים לחקלאות, לתעשייה או למגורים בשל תלילות המורדות,
האקלים והחשש ממפולות אדמה בשל רעידות אדמה וגשם חזק. הים מילא תפקיד חשוב בהיסטוריה היפנית, כאשר הינו אחד משני המקורות העיקריים של המזון לעם.
הים והמיצרים המפרידים בין יפן לאסיה הינם צרים ומאפשרים ליפנים לבוא בקשרי מסחר ולסגל לעצמם את הנראה והרצוי מתרבות היפנים.
(שילוני,1995: 14-15 ; קולדוואל, 1977: 619-620 ).
כושר תעשייתי - לאחר שעשו היפנים את התיעוש לקו מדיניותם הלאומי, גילו עד מהרה כי חסרים להם גומרי גלם רבים יסודיים רבים,הדרושים לתיעוש.הנחושת היא המתכת היחידה המצויה בכמות מספקת.עפרות הברזל אינן מספקות את הצרכים, הנפט מצוי בכמות מצומצמת, וכן גם הזהב והכסף, ואת צריכת הגומי והכותנה נאלצו לייבא. המחסור
בכותנה היווה בעיה חמורה מאחר ותעשיית הטכסטיל התפתחה במהירות. מחסור זה בחומרי גלם יסודיים הדרושים לתעשייה, יש בו כדי להסביר את מדיניות החוץ התוקפנית של יפן (קולדוואל, 1977: 620).
כוננות צבאית- בראשית המאה יפן פתחה את צבאה והפכה אותו למודרני וחזק. הצבא אומן על ידי קצינים צרפתים וגרמנים ופתחו צי מלחמה גדול ויעיל. בתקופה הנבחנת, ראשי הצבא היו אלו שהנהיגו את המדינה ובעצם הכתיבו קו תקיף ובלתי מתפשר. (קולדוואל, 1977: 622).
אוכלוסייה- יפן מנתה כ-30 מיליון תושבים בתקופה זו.
גורמי הקונטקסט :
הגורם הגיאוגרפי - יפן רצתה "לעשות סדר חדש באסיה", להתפשט ולכבוש את שכנותיה ביבשת, סין, הודו משום המשאבים המצויים בהם .
דפוס היחסים בין המדינות - ב-1940 חתמו מדינות הציר -יפן, איטליה וגרמניה על ברית צבאית שהייתה מכוונת במישרין נגד ארצות הברית.
פערי עוצמה - יפן הייתה עדיפה על שכנותיה ביבשת ומכאן רצונה לכבשם, מעצם יכולתה. אך ארצות הברית הייתה עדיפה על יפן בכל תחום. יפן ידעה זאת, אולם הם האמינו שאם יפתיעו אותה במכת-פתע, יוכלו להשמיד את כוחה בדרום אסיה ובמערב האוקיינוס השקט.
סוג השחקנים - יפן הצטרפה לחבר הלאומיים ב-1921 ואף חתמה על חוזים במסגרת זו, אולם ב-1933 הפרה אותם, כבשה את מנצ'וריה ויצאה מחבר הלאומיים. מאותה העת התעלמה יפן מחבר הלאומיים, עשתה כבשלה והמשיכה במסע הכיבוש לעבר סין ואסיה בכלל.ארצות הברית ראתה בחומרה את תוקפנותה של יפן ועמדה בראש המעצמות להגבילה, תוך
אמברגו והפעלת לחצים. ב-1940, חתמו יפן גרמניה וצרפת על הסכם עזרה הדדית. כן נאמר, שגרמניה ואיטליה מכירות בזכותה של יפן לעמוד בראש "הסדר החדש" באסיה, ואיטליה ויפן מכירות בזכותה של גרמניה לעמוד בראש "הסדר החדש" באירופה.
מצב - ניתן לעשות הכללה ולומר כי כל התקופה הנבחנת הייתה יפן במרוץ מלחמתי למטרת כיבוש. ככל שחלף הזמן כך הגבירה יפן את תוקפנותה ומאמציה המלחמתיים החל מכיבוש מנצ'וריה, דרך הפצצת "פבל הארבור" וכלה בכניעתה לאחר הטלות פצצות האטום על ידי ארצות הברית.
בחינת התקופה :
מלחמת העולם השנייה במזרח, פרצה בגלל ניסיונה של יפן לנצל את המלחמה באירופה, כדי להשתלט על המושבות המערביות בדרום-מזרח העשירות בנפט ובחומרי גלם. מנהיגי יפן חשבו, כי השליטה על שטחים אלה חיונית לקיומה של יפן וכי המלחמה באירופה יצרה הזדמנות היסטורית המאפשרת השתלטות זו.
"ארצות הברית לא תוכל להכיר בחוקיותו של כל מצב דה פאקטו, ואין בדעתה להכיר בשום חוזה או בשום הסכם שנעשה על ידי אותן הממשלות, שהפרו את זכויות החוזה של ארצות הברית או אזרחיה בסין.." שנת 1932, סטימסון, מזכיר המדינה האמריקני - לאור כיבוש יפן את מנצ'וריה (א. פאניקאר, 1958 : 211).
צעד מלחמתי זה של יפן, עורר את חמתם של מדינות המערב וסימן את הבאות- הן בהקשר לכוונות הכיבוש של יפן והן בקשר להתנגדותן של מדינות המערב ובראשן של ארצות הברית לצעדים אלו ובידודה הדיפלומטי של יפן מן המערב. צעד זה של יפן סימן את תחילת תוקפנותה הגוברת עד לשיא בדצמבר 1941, עת התקיפה יפן את ארצות הברית בפרל
הארבור.
ב-1931 פחת היצוא היפני בכדי חצי. המצב הכלכלי הקשה אשר פקד את יפן בעקבות המשבר העולמי גרם לכוח הצבאי ביפן התפשט. (טיב הממשל- )הצבא היה גורם נכבד במדיניות החוץ והפנים של יפן.הוא לא היה נתון להשפעת הממשלה אלא קיבל פקודות באורח ישיר מהמיקדו. בסופו של דבר גבר החוג הצבאי והפך את יפן לתוקפנית יותר ויותר.
משנה זו ואילך, הורכבו הממשלות בעיקר ממדינאים שהיו רצויים לכוחות המזוינים. תפיסת עמדות הכוח על ידי מנהיגי הצבא אפשרה את הפלישה היפנית למנצ'וריה הסינית תוך הפרת "חוזה תשע המעצמות" וחוזה פאריס" עליהם הייתה חתומה (קולדוואל, 1977: 807-808). בשנת 1931 כבשה יפן את חבל הארץ והקימה בה את מדינת מנצ'וקוו אשר
נשלטה במשטר בובות, שבראשו עמד הקיסר הסיני-מנצ'ורי האחרון. כיבוש מנצ'וריה על ידי יפן היה אחד מציוני הדרך ההיסטוריים החשובים ביותר מאז מלחמת העולם הראשונה. באוקיינוס השקט סימל כיבוש זה את חידוש המאבק על השליטה שהושהה מאז ועידת וושינגטון. צעד זה בישר בעולם את החזרה אל "מדיניות הכוח " שהייתה רדומה עד
כה. המאבק הדיפלומטי בחבר המושבעים הסתיים ללא תוצאות.השתתפותה הערה של ארצות הברית בדיוני המועצה, על אף שלא הייתה חברה בה, הדגישה את אחדותן של מעצמות המערב נגד יפן.
ליפן ולמדינות המערב היו אינטרסים הדדים, כולם רצו "נתח בעוגה", נגישות וזמינות למושבות המערביות בדרום-מזרח העשירות בנפט ובחומרי גלם הדרושים כל כך לתעשייה המואצת.
באוקטובר 1933 פרשה יפן מחברותה בחבר הלאומים והתעלמה מארגון זה, צעד שהושפע גם הוא ממדיניות ההתפשטות והגברת התוקפנות והכיבוש שהונהגה במדינה על ידי ראשי הצבא. אותה מדיניות הביאה אותה גם להכריז מלחמה על סין בפעם השנייה (איכט, 1963: 105 ; א.ה.קאר,1967: 98-99, 103; א. פאניקאר,1958 :210-211, 216).
ב-1936, יפן חתמה על הסכם האנטי-קומיטרן והצטרפה לאיטליה וגרמניה בברית הציר. בשנת 1937, בעקבות תקרית גשר מרקו-פולו, בה נפתחה תקופה של התנגדות מה שהביא למלחמת סין-יפן השנייה שנתמזגה לאחר שנת 1941 עם מלחמת העולם השניה.יפן כובשת את שנחאי ונאנקינג ב-1937, וב-1938 את קאנטון - לקראת 1939 כבר כבשו היפנים את
רוב שטחה של סין. (איכט, 1963: 106-107 ; א. פאניקאר, 1958 : 213).
ארצות הברית, כאמור, סירבה להשלים עם הצעות יפן ל"סדר חדש" באסיה המזרחית.והביע מחאתה על כך שיפן מפרה הסכמים וחוזים. כשפרצה המלחמה באירופה, כבר נמשכה המלחמה בין סין ליפן כשנתיים.
התוקפנות היפאנית עוררה הבלתי פוסקת דאגה בקרב האמריקאים, הבריטים הצרפתים וההולנדים, שהרי לכולם היו אינטרסים חיוניים במזרח הרחוק. אחרי נפילת הולנד וצרפת ב-1940 גברה והלכה העזתם האימפריאליסטים היפאנים. הפסיקו החשמל לסין על ידי סגירת כביש בורמה לשלושה חודשים.כאשר איימו היפנים להשתמש בכוח נגד הצרפתים
בהודו וסין, עשתה ממשלת וישי הסכם צבאי עם יפן, והתירה להם לעשות שימוש בשלושת שדות התעופה בהודו וסין. על אף הסכם זה, התקיפו כוחות יפנים את הודו וסין וכבשו מקומות אסטרטגיים. ארצות הברית הודיעה על "אמברגו" - איסור יצוא פלדה וברזל ליפן. למחרת הודעה זו חתמו יפן, גרמניה ואיטליה על ברית צבאית שהייתה מכוונת
בעקיפין נגד ארצות הברית. בחודש אוקטובר אותה השנה, התכנסו ארצות הברית, בריטניה, הודו המזרחית ההולנדית, אוסטרליה וסין ועידה צבאית כדי לדון בתוכניות הגנה משותפות ונקטו עמדה נמרצת כלפי תוקפנותה הגוברת של יפן. (קולדוואל, 1977: 844-845).
(טיב הדיפלומטיה)בקיץ 1941 ניסו היפנים בפעם האחרונה לבוא לעמק השווה עם ארצות הברית ופתחו במשא ומתן דיפלומטי. אמריקה דרשה שיפן תפנה את הודו-סין הצרפתית. ממשלת יפן לא דחתה דרישה זו מלכתחילה, אבל תבעה כנגד זה הכרה אמריקאית בכיבוש סין הצפונית ושוויון מוחלט עם ארה"ב בגישה לחומרי גלם באזור האוקיינוס השקט.
ב-26 ביולי 1941 נכנס לתוקפו ה"אמברגו" שהטילו האמריקאים על יפן, וכל הנכסים בבעלות יפנית בארצות הברית הוקפאו. צעדים אלו יצרו ביפן מצב לא יציב בו ראשי המערכת הפוליטית מנסים למנוע מלחמה על ידי חיפוש פתרון דיפלומטי (בהבינם שמלחמה בארצות הברית תגמר בתבוסה), בעוד מנהיגי הצבא חתרו לביצוע פעולה צבאית זריזה
וניצחת. בנסיבות אלה נאלצה ממשלת קונויא להתפטר ונציג האגף התוקפני הקיצוני בקרב הצבא היפני, הגנרל טויו, נתמנה לראש הממשלה בתחילת אוקטובר.הוא המשיך לנהל משא ומתן עם האמריקאים, שהאמינו כי ליפן לא יהיה האומץ הדרוש להתקפה על בסיס אמריקני בארצות הברית, לכן, קיבלו את ההתקפה שהתרחשה ב-7 בדצמבר 1941, בהפתעה
גמורה. מנהיגי יפן ידעו כי לארצות הברית יש עליונות ועדיפות צבאית וכלכלית, אך הם האמינו שאם יפתיעו אותה במכת-פתע, יוכלו להשמיד את כוחה בדרום אסיה ובמערב האוקיינוס השקט. הם לא התכוונו לכבוש את ארצות הברית, אלה לסלקה מאסיה. תוכניתם הייתה לבצר במהירות את האזור שייכבש כך שגם אם יעזו האמריקאים לצאת למתקפת
נגד - הם יובסו.הנחה זו התבססה על זלזול בכושרם ועמידתם של החיילים האמריקאים שנראו רכרוכיים ופחדנים לעומת היפנים למודי הקרבות. כך סברו היפנים.
התפיסה היפנית הייתה שניתן להביס כוח עדיף במהלך פתיחה מפתיע ולסיים את המערכה סביב שולחן הדיונים. תפיסה זו התגבשה לאחר מלחמת רוסיה-יפן. (קובנר, 2005: 314; שילוני, 1997: 18). כאמור, ב-17/12/1941 יפן התקיפה את בסיס הצי האמריקאי "פרל הארבור", וכך נכנסה ארצות הברית למלחמה. התקפה זו הייתה המהלומה ההראשונה
במסע מתוכנן כהלכה. (קולדוואל, 1977: 846).
יפן הכריזה מלחמה על ארצות הברית ובריטניה, ובהתאם לחוזה "הברית המשולשת" הכריזו גרמניה ואיטליה אף הן מלחמה על אמריקה, וכך ב-11/12 נתמזגו הצד האסייתי והצד האירופי למלחמת עולם שנייה.
תחילה השיגה יפן הצלחות עצומות בשדה הקרב. תוך חודשים ספורים השתלטה על הודו, סין,הפיליפינים, הודו המזרחית ההולנדית, הונג-קונג, סינגפור וכן איים רבים באוקיינוס השקט (קולדוואל, 1977: 850). בסתיו 1942 הגיע יפן לשיא עוצמתה ומאותה עת החל כוחה לרדת בהדרגה, בעוד שעוצמת ארצות הברית גברה אודות לכוח הייצור
העצום שלה(קולדוואל, 1977: 853-854).יפן העמידה פנים כמי שמשחררת עמים אסייתים מעול האימפריאליזם האירופי ומגינה על הדתות והתרבויות המסורתיות. ההפצצה "בפרל הארבור" יצרה זעם עצום בקרב האמריקאים נגד יפן. ההפצצה האמריקאית הראשונה על יפן נערכה באפריל 1942, וכך עצרו את ההתפשטות היפנית. האמריקאים נחלו את
ניצחונותיהם הימיים הראשונים באוקיינוס השקט וכבשו מידי יפן איים שנכבשו קודם על ידה. ארצות הברית החזירה לידיה את היוזמה והחלה במסע כיבוש מוצלח בראשותו של מק ארתור.
לאחר קרבות רבים באוקיינוס השקט, יפן איבדה את הרווחים הטריטוריאליים הראשוניים שלה, וארצות הברית הגיעה לטווח הפצצת מטוסים מטוקיו, אוסאקה, וערים אחרות. בנובמבר 1943 נפגשו רוזוולט, צ'רצ'יל וצ'אנג קאי-שק בקהיר והחליטו שהמלחמה ביפן תמשך עד שזו תיכנע ללא תנאי !.המתקפה הגדולה של ארצות הברית החלה בינואר
1944 ובסיומה בתאריכים 6,9/8 הטילה את פצצות האטום על הירושימה ונגאסקי. יפן חתמה על כניעה ללא תנאי לבעלות הברית ב- 15 באוגוסט, 1945. (קלויזנר, 1973: 18-19, 41-43; שילוני, 1997: 234-235).
במהלך מסע הכיבוש של יפן באסיה - בנוסף לקולוניות שכבר הוקמו בטיוואן ומנצ'וריה, יפן כבשה את מרבית ערי החוף בסין, ביניהן שאנגחאי, וכן את הודו-סין הצרפתית (וייטנאם, לאוס וקמבודיה), תאילנד, מלזיה, סינגפור, מלאיה הבריטית ואינדונזיה. היפנים כבשו גם את בורמה והגיעו לגבולות הודו ואוסטרליה. אולם, לאחר כ-4
שנות לחימה, במהלכן ספגו היפנים יותר מ-3 מיליון אבדות בנפש, 2 התקפות בנשק גרעיני והרס מוחלט של כל הערים הגדולות במדינה, קיבל ב-14 באוגוסט 1945 הקיסר הירוהיטו את תנאי הצהרת פוטסדאם, ולמחרת יפן נכנעה ללא תנאי (ג'ונסון,1995: 376-377).
מצורף בסוף העבודה - נספח המתמצת באופן כרונולוגי את אבני הדרך של יפן בתקופה הנבחנת, 1931-1945.
סיכום ומסקנות :
המערב לא כבש את יפן ולא כפה את תרבותו עליה. היפנים יכלו להחליט בעצמם מה הם רוצים ללמוד מהמערב. המנהיגים החדשים של יפן מבינים כי הדרך להפוך את ארצם למפותחת היא לאמץ את הציוויליזציה המערבית. לכן מ?אמצים להם היפנים גינוני תרבות מערביים. הלימוד מהמערב לא גורר התבטלות, הם משתמשים בכלים זרים על מנת לטפח
את המסורת היפנית.
מאז ראשית המאה ה-19 בה נפתחה יפן למערב לראשונה, התחילה יפן להתעצם וגבר רצונה ותוקפנותה.תחילה נגד רוסיה ובהמשך כלפי מדינות יבשת אסיה ובהמשך גם נגד ארצות הברית. כאשר בין השנים 1931-1945, תוקפנותה הייתה בשיאה ויפן- ללא מורא וללא חשש, אף לא מארצות הברית, החלה לתעתע בכולם,לכבוש ולהתפשט ביבשת אסיה למורת
רוחם של "חבר הלאומים" .
מלחמת העולם השנייה, אשר החלה ב-1 לספטמבר 1939 והסתיימה ב-7 למאי 1945, הייתה נטושה ביבשה והשתרעה על פני שבעת הימים ומתחת לפני המים כמעט בכל חלקי העולם. מחירה היה עצום.
באוקיינוס השקט החלה המלחמה ב-7 לדצמבר עם ההתקפה היפנית על פרל הארבור ("נמל הפנינים") ונסתיימה ב-14 לאוגוסט 1945 עם כניעתה ללא תנאי של יפן לאומות המאוחדות. רבות מן האומות המנוצחות היו על סף פשיטת רגל, ואילו המנוצחות התמוטטו כליל. ביניהם יפן (קולדוואל,1977: 813-814).
ניתן לומר, כי לאור שאלת המחקר, אוששו השערות המחקר ואומתו בחקר התקופה שבחנו בעבודה.
שורה של מאורעות החל מ-1931 הביאו למלחמת העולם השנייה, זאת לאחר שיפן במאמציה המלחמתיים, כובשת ארצות ואיים ביבשת אסיה במטרה להגדיל את תחומי מדינתה ולהתעשר בחומרי גלם ומשאבים.
בשנת 1933, לאחר הפרת שלושת ההסכמים שנחתמו במסגרת "חבר הלאומים" והמשך הכיבושים באסיה ובפרט בסין עד 1939, עוררה התוקפנות היפאנית הבלתי פוסקת דאגה בקרב האמריקאים, הבריטים הצרפתים וההולנדים, שהרי לכולם היו אינטרסים חיוניים במזרח הרחוק. ככל שגברה תוקפנותה של יפאן כלפי מדינות אסיה ובפרט סין, כך נדחתה יפן
על ידי מדינות המערב, למעט מדינות הציר עימן הייתה יפן חתומה בהסכם סיוע הדדי - גרמניה ואיטליה.
זאת אומרת שלמדינות המערב היו שתי סיבות לדאגה - האחת מתן חסות לסין ולאיים שביבשת אסיה כמו גם לאזרחיהם שנמצאים שם, ובנוסף, למדינות המערב היו אינטרסים מדינתיים מובהקים בחדירה לשווקים אלה וניצולם למען צרכיהם.
ניתן להמחיש זאת בכך שכאשר יפן כבשה את מנצ'וריה הגיבו ארצות המערב באיפוק וללא תגובה מממשית, אולם ככל שכיבושיה בסין גברו כך גם תגובתם הכוחנית והמעשית של מדינות המערב.
ארצות הברית הוקיעה את מעשיהם של היפנים ואף הטילה עליהם "אמברגו".לאחר ההתקפה המפתיעה של היפנים על "פרל הארבור" נטלו האמריקאים את היוזמה ההתקפית והחל מסתיו 1942 ועד להטלת פצצת האטום החלה מכרסמת בטריטוריה אותה כבשה יפן, עד להכרעה הסופית וללא תנאי (!).
לסיכום האמור לעיל ובכלל העבודה, ניתן לתמצת ולומר כי -
תוקפנותה של יפן הינה מדידה והדרגתית - 1.החל מהפרת החוזים ב- 1933 אותם חתמו במעמד "חבר המעצמות" כמוזכר לעיל.2. כיבוש מנצ'וריה.3. נלחמת בסין וכובשת שטחים רבים ביבשת אסיה בהם ג ם איים רבים. 4.התקפת האמריקאים בפרל הארבור. 5. שיא הכיבושים ועוצמתה בסתיו 1942.
מעבודתי זו, אני מסיק בעיקר כי המאפיין הבולט של יפן היה היוזמה, העקביות והנחישות שאפיינו מאוד את יפו בתקופה הנבחנת. זאת אומרת יפן לא הייתה מובלת ונגררת אחר מעצמות המערב אלה עצמאית במעשיה ובהחלטותיה.מכאן גם חמתם של מעצמות המערב. ההתעלמות, הזלזול והיעדר הדיפלומטיה האמינה הובילה לבסוף לסיום המלחמה כפי
שהוכרע.
ביבליוגרפיה:
א. פאניקאר. אסיה, ושלטון המערב : תל אביב, עם עובד, 1958.
איכט, צבי. התפתחות היחסים הבינלאומיים בין שתי מלחמות העולם 1919-1935: ירושלים, האוניברסיטה העברית, 1963.
בן-עמי,שילוני.יפן המסורתית - תרבות והיסטוריה : תל אביב, שוקן, 1995.
בן-עמי, שילוני.יפן המודרנית -תרבות והיסטוריה : תל אביב, שוקן,1997.
בר-הלל,משה. שינוי וקידמה (בישראל ובעמים אחרים בזמן החדש 1870-1920). תל אביב, הוצאת לילך, פרק ראשון: "המערך העולמי", 1998.
ג'ונסון, פול. היסטוריה של הזמן המודרני - מ-1990-1917. ת"א : זמורה ביתן, 1995.
מורגנתאו, הנס. פוליטיקה בין האומות, כרך א', תרגם יוסף נדבה, תל-אביב: יחדיו, 1968.
מורטון,קפלן, "מערכות בינלאומיות", אצל א.גלבוע, עורך, יחסים בינלאומיים, ת"א : עם עובד, 1978.
צבאג, שמואל."עוצמה ביחסים הבינלאומיים", בתוך מושגי יסוד ביחסים בינלאומיים. תל-אביב : האוניברסיטה הפתוחה, 1997.
קאר. א.ה.יחסים בינלאומיים בין שתי מלחמות העולם, 1919-1939: תל אביב, עם הספר, 1967.
קולדוואל ו.א.,מאריל, א.ה. קורות העולם - תולדות האנושות מראשיתה ועד ימינו : רמת גן, מסדה, 1977.
קובנר, רותם. המערכה הנשכחת - מלחמת רוסיה - יפן ומורשתה, תל אביב, הוצאת מערכות, 2005.
ש.י.בלוך.קלויזנר,ישראל. תולדות המאה ה-20 : תל אביב, הוצאת יזרעאל, 1973.
Nye, S. Joseph.(1990) "The changing nature of world power", in Political science quarterly,Vol 105, No 2, pp 177-192.
Holsti, K.G.(1988). International politics: a framework for analysis, London: prentice-hall.
מקורות אינטרנט :
http://he.wikipedia.org/wiki
נספח : השתלשלות האירועים בהם מעורבת יפן בתקופה הנבחנת - 1931-1945 :
1931-1932- תופסת את מנצ'וריה.
1933 - מודיעה על יציאתה מחבר הלאומים ומפרה את ההסכמים עליהם חתמה מס' שנים קודם לכן - 1922-חותמת בוושינגטון על שלושה חוזים :"5 המעצמות", "4 המעצמות" ו-"9 המעצמות". 1926 - הירואיטו עולה על כס המלוכה. 1928- חותמת על חוזה פאריס.
1934 - יוצאת מהוועדה הימית בלונדון ומכשילה אותה.
1936 - חותמת על החוזה נגד ה"קומאינטרן" עם גרמניה.
1937-1938 - פותחת במלחמה על סין וכובשת שטחים בה.
9/1939 - פרוץ מלחמת העולם השנייה.
7/1941- אצות הברית מקפיאה את נכסי יפאן שבשטחה.
12/1941 - יפן מתקיפה את "פרל הארבור".
12/1941 - ארצות הברית ובריטניה מכריזות מלחמה על יפן.
12/1941 - יפן כובשת את הונג-קונג.
2/1942- יפן כובשת את סינגפור.
12/1942 - הודו, סין,הפיליפינים, הודו המזרחית ההולנדית וכן איים רבים באוקיינוס השקט. יפן בשיאה, אולם מרגע זה החלה ירידה הדרגתית בעוד שכוחה של ארצות הברית מתעצם.
האמריקאים מנחילים תבוסות ליפאנים ומתחילים לכבוש מידיהם בחזרה שטחים באסיה.
7/1944 - ארצות הברית מציבה אולטימאטום ליפאן.
8/1944 - פצצת אטום מוטלת על ירושימה ופצצה נוספת על נגאסקי.
8/1944 - יפן נכנעת ללא תנאי לארצות הברית.
9/1944 - היפנים חותמים על מסמכי כניסה על אוניית הקרב האמריקאית " מיסורי".
21
הופעתה של יפן בזירה הבינלאומית 1931-1945

תגים:

1930 · 1945 · ארצות · הברית · המזרח · המערב · העולם · השניה · יפן · למלחמת · למערב · מדינות · מלחמת · מערב · נגד · סיבות · פתיחות · מורגנתאו · עוצמה · צבאג

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הופעתה של יפן בזירה הבינלאומית 1900-1945", סמינריון אודות "הופעתה של יפן בזירה הבינלאומית 1900-1945" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.