היישום אינו מחובר לאינטרנט

התמורות שעברה יפן בין 1945-1900

עבודה מס' 041204

מחיר: 179.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: רקע-הרסטורציה המייג'ית, הנטיות להתמערבות והמודרניזציה (תיעוש וכו') והמיליטריזציה משנות השלושים.

2,793 מילים ,4 מקורות

תקציר העבודה:

התמורות שעברה יפן בין 1945 - 1900

מבואhc1204-

עבודה זו תעסוק ברקע ההיסטורי להתפתחותה של יפן מתחילת המאה ה20 - ועד
לתום מלחמת העולם השנייה. נעשות בנטיות היפנית להתמערבות במלטריזציה
שעברה בשנות השלושים ובמצבה הפוליטי.
יפן כיום הינה המדינה המתועשת ביותר בעולם, הטכנולוגיה היפנית הינא
מהמתקדמות ביותר שידע העולם מאודו והכלכלה היפנית נחשבת לכלכלה
המפותחת ביותר כיום. אולם הישגים אלה לא באו בין לילה. במשך מאות שנית
הייתה יפן תקועה בין מלחמות אזרחים למלחמות באויבים כלפי חוץ. התרבות
היפנית הבנויה על מעמדות לא הותירה למרבית תושבי יפן אפשרות שינוי או
התקדמות בחייהם. רק במחצית השנייה של המאה ה19 - החלה יפן לצבור תעוצה
ולהפוך למדניה תעשייתית מודרנית. במשך מאות השנים שקדמו, נקטו היפנים
בתהליך של הסתגרות מפני העולם החיצון וניסו להעלים את ההשפעה של העולם
החיצון על תרבותם ועל חיי הכלכלה שלהם. דת השינטו הדת השלטת ביפן תרמה
אף היא תרומה חשובה להסתגרותה של יפן. כוהני הדת הטיפו לתורות המדברות
על הצורך מקירבה לזרים המטמעים את קדושת היפנים. במאה ה17 - החלו
נוצרים ובעיקר פורטוגלים אשר עסקו בעבודות מסיונריות להגיע את יפן ולייסד בה
מיסיון ישועי. חדירת הנצרות ליפן היא אולי פתח ראשון להתקרבותה למערב.
אולם רק לאחר מלחמות האזרחים ולאחר שהשלטון המרכזי הצליח לבסס את
עצמו בתקיפות במאה ה19 - ניתן היה להתחיל ולבנות בסיס אמיתי לקשרי יפן עם
העולם החיצון. אחד הכוחות המרכזיים בו השקיע יפן את מירצה היה פיתוח
הצבא והצי, פיתוח זה הוכיח את עצמו לאחר שב1904 - ניצחה יפן את רוסיה
במלחמת רוסיה יפן הוכיחה את יחולתה הצבאית. מכאן ועד מלחמת העולם
השנייה תתחמש יפן ותהפוך לאחת המדינות החזקות האזורה.

מקורות:



1140
התמורות שעברה יפן בין 1900 - 1945
מבוא
עבודה זו תעסוק ברקע ההיסטורי להתפתחותה של יפן מתחילת המאה ה20 ועד לתום מלחמת העולם השנייה. נעסוק בנטיות היפנית להתמערבות במלטריזציה שעברה בשנות השלושים ובמצבה הפוליטי.
יפן כיום הינה המדינה המתועשת ביותר בעולם, הטכנולוגיה היפנית היא מהמתקדמות ביותר שידע העולם מאודו והכלכלה היפנית נחשבת לכלכלה המפותחת ביותר כיום. אולם הישגים אלה לא באו בין לילה. במשך מאות שנית הייתה יפן תקועה בין מלחמות אזרחים למלחמות באויבים כלפי חוץ. התרבות היפנית הבנויה על מעמדות לא הותירה
למרבית תושבי יפן אפשרות שינוי או התקדמות בחייהם. רק במחצית השנייה של המאה ה19 החלה יפן לצבור תאוצה ולהפוך למדניה תעשייתית מודרנית. במשך מאות השנים שקדמו, נקטו היפנים בתהליך של הסתגרות מפני העולם החיצון וניסו להעלים את ההשפעה של העולם החיצון על תרבותם ועל חיי הכלכלה שלהם. דת השינטו הדת השלטת ביפן
תרמה אף היא תרומה חשובה להסתגרותה של יפן. כוהני הדת הטיפו לתורות המדברות על הצורך להימנע מקרבה לזרים המטמעים את קדושת היפנים. במאה ה17 החלו נוצרים ובעיקר פורטוגלים אשר עסקו בעבודות מסיונריות להגיע את יפן ולייסד בה מיסיון ישועי. חדירת הנצרות ליפן היא אולי פתח ראשון להתקרבותה למערב. אולם רק לאחר
מלחמות האזרחים ולאחר שהשלטון המרכזי הצליח לבסס את עצמו בתקיפות במאה ה19 ניתן היה להתחיל ולבנות בסיס אמיתי לקשרי יפן עם העולם החיצון. אחד הכוחות המרכזיים בו השקיע יפן את מירצה היה פיתוח הצבא והצי, פיתוח זה הוכיח את עצמו לאחר שב1904 ניצחה יפן את רוסיה במלחמת רוסיה יפן הוכיחה את יכולתה הצבאית. מכאן
ועד מלחמת העולם השנייה תתחמש יפן ותהפוך לאחת המדינות החזקות האזורה.
בסיס לתמורות
את התמורות שעברה יפן במאה ה20 יש ליחס לבסיס שנבנה במחצית השנייה של המאה ה19 וללא בסיס זה לא ניתן להבין את השינויים שעברו על יפן.
סיבת התמורה הזאת, שהרסטורציה המייג'ית חוללה אותה מאז שנת 1868 ואילך, היתה דעתם הנחושה של חברים רבים - השפעה של העילית היפנית, כי יש למנוע מהמערב השתלטות על ארצם והתנחלות בה , כפי שנראו הדברים מתרחשים במקומות אחרים באסיה , אפילו יהיו צעדי התיקונים הרושים כרוכים בהשלכתו של הסדר הפאודלי לאשפתחות
ובהתנגדות מרה של בתי - האב הסמוראים.
על יפן לעבור תהליך מודרניזציה, כיון ש"המדינה" נזקקת לכך ולא מחמת רצונם של יזמים פרטיים. המודרניזציה התקדמה, לאחר שההתנגדות המוקדמת מוגרה, בהכוונתיות ((dirigisme ובמחוייבות, אשר מגמדות את מאמציהם של קולבר או פרידריך הגדול, לשם השוואה. הונהגה חוקה חדשה, המבוססת על הדגם הפרוסי - גרמני. נערכו תיקונים
מקיפים במערכת המשפט. מערכת החינוך הורחבה במידה עצומה, כך שהארץ השיגה שיעור גבוה במידה חריגה של ידיעת קרוא וכתוב. לוח השנה שונה. הלבוש שונה. פותחה מערכת בנקאית מודרנית. הובאו מומחים מהצי המלכותי של בריטניה לייעץ בעניין בנייתו של צי יפני מודרני, והמטה הכללי הפרוסי - לסייע במודרניזציה של הצבא. קצינים
יפנים נשלחו לאקדמיות צבאיות וימיות מערביות; כלי - נשק מודרניים נקנו מארצות חוץ, אם כי הוקמה תעשיית חימוש מקומית גם כן. המדינה עודדה הנחת רשת מסילות - ברזל, קווי - טלגרף ושירותי ספנות; היא פעלה בשילוב עם יזמים יפניים הצצים והולכים כדי לפתח תעשייה כבדה, ברזל, פלדה ובניית-אניות, כמו גם להנהיג
מודרניזציה בייצור האריגים. נעשה שימוש במענקי-סיוע ממשלתיים כדי להיטיב עם היצואנים, לעודד ספנות, להביא לידי הקמת תעשייה חדשה.
היצוא היפני, של משי ואריגים במיוחד. הרקיע שחקים. מאחורי כל אלה ניצבה המחוייבות הפוליטית המרשימה להגשים את הסיסמה "ארץ עשירה בעלת צבא חזק" (fukoken kyohei). עבור היפנים הלכו העוצמה הכלכלית והעוצמה הצבאית / ימית שלובת - זרוע.
אך כל אלה נצרכו לזמן והמכשולים היו גדולים. אף כי הוכפלה האוכלוסיה העירונית ואף יותר מכך בין שנת 1890 לשנת 1913, נשאר מספר המועסקים בעבודת - האדמה ללא שינוי בערך. אפילו ערב מלחמת העולם הראשונה, היו שלוש - חמישיות של האוכלוסיה היפנית מועסקות בחקלאות, ייעור ודיג ; ולמרות כל השיפורים הרבים בטכניקות
העיבוד החקלאי, מנעו האופי ההררי של האזור הכפרי והממדים המצומצמים של הרוב המכריע של המשקים החקלאיים "מהפכה חקלאית", על - פי הדוגמא הבריטית, נאמר. כיוון שליפן היה בסיס חקלאי "כבד תחתית" כזה, הראו כל ההשוואות של הפוטנציאל התעשייתי של יפן או של רמות התיעוש לגולוגולת, בהכרח, כי היא מצויה בדרג הנמוך
יותר בקרב המעצמות הגדולות.
אף כי ניתן להבחין בבירור בזינוקה התעשייתי בשנים שקדמו ל- 1914 על - פי העלייה הגדולה בצריכת אנרגיה מדלקים מודרניים והגידול בחלקה בתפוקה היצרנית העולמית, נשארה עדיין לוקה בתחומים אחרים רבים. תפוקת הברזל והפלדה שלה היתה קטנה והיא נשענה בכבדות על יבוא. באותו אופן, הזמינה עדיין מקצת אניות - מלחמה
במקומות אחרים, אם כי תעשיית בניית - האניות שלה התרחבה מאוד. היא אף היתה חסרה הון ונזקקה ללוות סכומים גדלים והולכים בחוץ - לארץ, אך לא היה בכך אף פעם כדי צורכי ההשקעה בתעשייה, בתשתית ובשירותים המזויינים. היא חוללה פלאות מבחינה כלכלית, בהיותה הארץ שאינה המערבית היחידה העוברת מהפכה תעשייתית בתקופת
גאותו של האימפריאליזם ; אך בכל זאת נותרה "משקל קל" תעשייתי וכספי, בהשוואה לבריטניה, ארצות - הברית וגרמניה.
שני גורמים נוספים עזרו בכל זאת לעליית יפן למעמד של מעצמה גדולה ומסייעים להסביר מדוע חלפה על - פני איטליה, למשל. הראשון היה בידודה הגאוגרפי. בחוף היבשתי הסמוך לא היה גורם מאיים יותר מאשר הקיסרות הסינית הקמלה. בשעה שהיו סין, מנצ'וריה וקוריאה (דבר שהיה מטיל אימה אף יותר) עלולות ליפול בידי מעצמה גדולה
אחרת, הציבה הגאוגרפיה את יפן בקרבה גדולה אחרת, הציבה הגאוגרפיה את יפן בקרבה גדולה לארצות האלה הרבה יותר מאשר את כל אחת מקרב המעצמות האיפריאליסטיות האחרות. רוסיה עתידה, לרוע מזלה, ללמוד על הגורם הזה, כאשר ניסתה בשנת 1904 - 1905 לקיים צבא ולדאוג לאספקתו באמצעות מסילת - ברזל שאורכה כ- 10,000 ק"מ; כשם
שהציים הבריטי והאמריקאי היו עתידים לגלות זאת כמה עשורים מאוחר יותר, כאשר התמודדו עם בעיות לוגיסטיות הכרוכות בשיגור עזרה לפיליפינים, הונג קונג ומלאיה. רק הודות למאמצים, שאין למעלה מהם, היתה איזושהי מעצמה השוררת שם.
הגורם השני הוא מוסרי. נעלה הדבר מכל ויכוח, כך נראים פני הדברים, כי הרגש היפני החזק של ייחוד תרבותי, מסורות עבודות - הקיסר והערצת המדינה, האתוס הסמוראי של כבוד ואומץ - לב צבאיים, הדגשת המשמעת וכוח - הסבל, יצרו תרבות מדינית, שהיא פטריוטית לוהטת ובלתי - נרתעת מפני קרבנות בעת ובעונה אחת וחיזקו חזור
וחזק את הדחפים היפניים להתפשט אל תוך "מזרח אסיה הגדולה", משיקולים של ביטחון אסטרטגי כמו גם של שווקים וחומרי-גלם. דבר זה השתקף בשנת 1894 בלחימה הצבאית והימית המוצלחת בסין, כאשר שתי הארצות האלה הסתכסכו בעניין תביעותיהן בקוריאה. נראה כי רצון להצליח דחף ביבשה ובים את הכוחות היפניים המצויידים טוב יותר.
בסופה של אותה מלחמה, אילצו האיומים בדבר "התערבות משולשת" מצדן של רוסיה, צרפת וגרמניה את הממשלה היפנית הממורמרת לחזור בה מתביעותיה ביחס לפורט ארתור ולחצי - האי ליאוטונג, אך עניין זה רק הגביר את נחישות - דעתה של טוקיו לנסות שוב מאוחר יותר. מעטים בלבד הסתייגו בממשלה ממסקנתו זעופת - הפנים של ברון
היאשי:
אם אניות - מלחמה נחשבות להכרחיות, חובה עלינו בכל מחיר לבנותן; אם ארגונו של צבאנו אינו כשורה, חובה עלינו להתחיל מיד בשיפוצו; אם יתעורר צורך, יש הכרח בשינוי המערכת הצבאית שלנו בשלמותה . . .
יפן חייבת עתה לשמור על שלוותה ולהחריש, כך שתוכל לשכך את החשדות המועלים נגדה ; במרוצת הזמן הזה יש הכרח לבסס את אושיות עוצמתנו הלאומית ; וחובה עלינו להביט ולצפות להזדמנות במזרח, שוודאי תיקרה לנו באחד הימים. כאשר יגיע היום הזה, תחרוץ יפן את גורלה היא . .
עת הנקם והשילם הגיע לאחר עשר שנים, כאשר שאיפותיה בקוריאה ובמנצ'וריה התנגשו עם אלה של רוסיה הצארית. אף כי מומחים ימיים התרשמו מציו של אדמירל טוגו כאשר ניפץ את האניות הרוסיות בקרב המכריע של צושימה, היתה זו הסבולת הכללית ש החברה היפנית שהיכתה בתדהמה משקיפים אחרים. מכת - הפתע בפורט ארתור * (מנהג שהוחל
בו בסכסוך עם סין בשנת 1894 ושהושב לחיים בשנת 1941) זכתה לתשואות במערב, וכך גם ההתלהבות של דעת - הקהל היפנית - הלאומנית בזכות נצחון מלא, יהא מחירו כאשר יהיה. התנהגות הקצינים והחיילים של יפן בקרבות היבשה מסביב לפורט ארתור ולמוקדן ראויה לציון אף יותר. בקרבות אלה אבדו עשרות אלפי חיילים, הסתערו מעבר
לשדות - המוקשים, מעל גדרות - תיל, ומבעד לברד של אש מקלעים, עד שכבשו את החפירות הרוסיות. נראה שהרוח הסמוראית היתה יכולה להבטיח ניצחון בשדרות - הקרב בעזרת כידונים אפילו בעידן של לוחמה המונית מתועשת. אם, כפי שהסיקו כל המומחים הצבאיים בני - הזמן, היו עדיין עוז - רוח ומשמעת תנאים מוקדמים חיוניים לעוצמה
לאומית, היתה יפן עשירה במשאבים האלה.
למרות זאת, אפילו אז לא היתה יפן מעצמה גדולה במלוא מובן המלה. יפן היתה בת-מזל להילחם בסין, שהיתה אפילו נחשלת יותר וברוסיה הצארית, שהיתה מבחינה צבאית ענק הנשען על כרעי - תרנגולת ומצויה בחיסרון הנגרם על - ידי המרחק העצום שבין סנט פטרסבורג לבין המזרח הרחוק. יתר - על - כן, הברית הבריטית - יפנית של שנת
1902 איפשרה ליפן להילחם בביתה ללא התערבות של מעצמות אחרות. ציה התבסס על אניות - מערכה, שנבנו בבריטניה, וצבאה - על תותחי קרופ. והחשוב מכל, יפן מצאה, שהיה זה מעבר ליכולתה לממן את הוצאות המלחמה העצומות ממשאביה היא, אך בכל זאת היה ביכולתה להסתמך על מילוות שהופצו בארצות - הברית ובבריטניה. כפי שהתברר,
לקראת סוף שנת1905 היתה יפן קרובה לפשיטת - רגל, כאשר החל להתנהל המשא - ומתן עם רוסיה. ייתכן, כי עובדה זו לא היתה נהירה לציבור בטוקיו, אשר הגיב בזעם על התנאים הקלים באופן יחסי, שרוסיה הצליחה לחלץ בהם בהסדר הסופי. אף - על - פי - כן, משנקבע הניצחון של יפן, כאשר כוחותיה המזויינים זכו לתהילה ולהערצה,
משקה היה יכול להתאושש ומעמדה כמעצמה גדולה (אם כי אזורית) זכה להכרה מפי כל, הגיעה יפן לגיל הבגרות. לא היה גורם שהיה מסוגל לעשות במזרח הרחוק איזשהו מעשה ממשי, מבלי שישקול את תגובתה ; אך לא היה ברור כלל ועיקר, אם תוכל להרחיק בתפשטותה מעבר לאזור הזה מבלי לעורר תגובה מצד המעצמות הגדולות המבוססות יותר.
בשנים 1939 - ו- 1940 שקלו בעלות - הברית המערביות לעתים קרובות את היתרונות והחסרונות הכרוכים בהצטרפותה של איטליה למלחמה לצדה של גרמניה במקום שתישאר נייטרלית. ראשי המטות הבריטיים העדיפו בדרך כלל, כי איטליה תישאר מחוץ למלחמה, כדי לשמור על השלום בים התיכון ובמזרח הקרוב, אך הושמעו נימוקים נגדיים רבי -
עוצמה גם כן, הנראים ממבט לאחור נכונים. במספר פעמים קטן מאוד בדברי - ימי הסכסוכים האנושיים הושמע הנימוק, כי הצטרפות אוייב נוסף תפגע במחנה אשר יצטרף אליו יותר מאשר במחנה הנגדי ; אך איטליה של מוסולוני היתה , באופן כזה למצער, יחידה במינה.
התיגר שקראה יפן על המצב הקיים היה אף הוא מסוג מיוחד מאוד, אך חייב התייחסות רצינית הרבה יותר מצדן של המעצמות המבוססות. בעולם של שנות העשרים והשלושים של המאה העשרים, אשר שררו בו גוונים שונים של דעות קדומות גזעניות ותרבותיות בהיקף נרחב, נטו רבים במערב לבטל את היפנים כ"אנשים צהובים קטנים" ; רק במהלך
ההתקפות ההרסניות על פרל הרבור, מאלאיה והפיליפינים התברר עד כמה מחוסר שחר הוא הסטראוטיפ הגס הזה בדבר היות היפנים אנשים קצרי - ראות, מגומדים ונטולי כושר מכני. הצי היפני התאמן היטב, הם ללחימת יום והן ללחימת לילה, ולמד ככל שיכולתו הגיעה ; נספחיו הזינו את המתכננים ואת מעצבי האניות בטוקיו בזרם בלתי -
פוסק של מידע מודיעיני. גם הצבא וגם חיל - האויר אומנו כהלכה, כאשר לרשותם עמד מלאי גדול של טייסים מוכשרים ואנשי - צוות מסורים. אשר לצבא עצמו, עמדה הקצונה שלו, הנחושה והפטריוטית - קיצונית, בראש רוח שהוחדרה בו רוח הבושידו ; *
הם היו חיילים אדירי - כוח הן בלוחמה מיתקפית והן בלוחמה מיגנתית. הקנאות המוגזמת, אשר הובילה לחיסולם של שרים (שנחשבו) חלשי - עמדה היתה יכולה להפוך בקלות ליעילות בלחימה בשדות - הקרב. בעוד שצבאות אחרים דיברו בלבד על לחימה עד האיש האחרון. הבינו החיילים היפניים את הביטוי הזה כפשוטו ועשו כן.
אולם, מה שהבחין את הלוחמים היפנים מעל, נאמר, עמיתיהם בני שבט זולו היה העדיפות הצבאית - הטכנית, אשר עמדה עתה לרשות הראשונים, באותה מידה כמו עצם אומץ - הלב. מלחמת העולם הראשונה זירזה מאוד את תהליך התיעוש ; בחלקו בעקבות החוזים שערכו בעלות - הברית לרכישת חומרי - מלחמה בגלל הביקוש הגדול לספונה
יפנית, ובחלקו בעקבות יכולתם של היצואנים - היפניים לחדור אל שווקים באסיה, אשר המערב לא היה יכול עוד לשלוח אליהם את מוצריו. 57 היבוא והיצוא שולשו במהלך המלחמה, ייצור הפלדה והמלט הוכפל ואף יותר מכך, וצעדים גדולים קדימה נעשו בתעשיות המוצרים הכימיים והחשמליים. כמו ארצות הברית, חיסלה יפן במהלך המלחמה את
חובות - החוץ שלה והפכה למלווה. היא אף הפכה לאומה הבונה אניות מהמעלה הראשונה, בהשיקה בשנת 1919 אניות בעלות קיבולת של 650,000 טונות,
בהשוואה ל- 85,000 בלבד בשנת 1914. כפי שהסקר הכלכלי העולמי של חבר - הלאומים מראה, הגבירה המלחמה את הייצור החרושתי של יפן אפילו יותר מאשר את הייצור של ארצות - הברית, והמשך הצמיחה הזאת במרוצת השנים 1919 - 1938 הביא אותה להיות שנייה לברית - המועצות בלבד בשיעור הגידול הכולל שלה.
סיכום
כעת הפך הדגש המרכזי במדינה היפנית לצבאי לא זו בלבד שיפן נעשתה עד שנת 1938 לחזקה בהרבה מאיטליה מבחינה כלכלית אלא אף חלפה על - פני צרפת בכל המדדים של הייצור התעשיתי. אלמלא יצאו מנהיגיה בשנת 1937 למלחמה בסין ובשנת 1941 באוקיאנוס השקט, מה שהיה הרה - אסון יותר קשה להימנע מן המסקנה, כי היתה חולפת על -
פני התפוקה הבריטית הרבה לפני שעשתה זאת בפועל, באמצע שנות הששים של המאה העשרים.
אין זאת אומרת, כי יפן פתרה את כל הבעיות הכלכליות ללא מאמץ, אלא שהיתה מתחזקת והולכת במידה הראויה לציון. מחמת מערכת הבנקאות הקמאית שלה, לא הסתגלה בקלות במרוצת מלחמת העולם הראשונה למעמדה כאומה מלווה, וטיפולה בהיצע הכסף גרם לאינפלציה גדולה - שלא להזכיר את "מהומות האורז" של שנת 1919. יפן חשה בלחצי
התחרות המחודשת, ככל ששבה אירופה לייצור אריגים, אניות - סוחר ומוצרים אחרים של ימי שלום. עלות הייצור שלה היתה בשלב הזה גבוהה יותר עדין בדרך כלל מאשר במערב. יתר - על - כן, שיעור גבוה של האוכלוסיה היפנית נותר בחקלאות זעירה. אלה סבלו לא רק מהגידול ביבוא האורז מטייוון ומקוריאה, אלא גם מתמוטת סחר יצוא
המשי החיוני, כאשר קרס הביקוש האמריקני לאחר שנת 1930. פוליטיקאים יפנים מוטרדים או שאפנים עמדו תמיד בפני הפיתוי להקל על המצוקות האלה, על - ידי התפשטות אימפריאלית - משמעו של כיבוש מצ'וריה היה, לדוגמה, יתרונות כלכליים באותה מידה כמו רווחים צבאיים. מצד שני, כאשר התאוששו התעשיה והמסחר היפניים במרוצת שנות
השלושים של המאה העשרים, בחלקו באמצעות החימוש - מחדש ובחלקו על - ידי ניצול השווקים הלכודים של אסיה המזרחית, גדלה התלות בחומרי - גלם מיובאים (מבחינה זו למצער היתה דומה לאיטליה). ככל שהתרחבה תעשיית הפלדה היפנית, נזקקה לכמויות גדולות יותר של מטילי ברזל ועפרותיו מסין וממאליה. גם באספקה מבית של פחם ונחושת
לא היה די לסיפוק צורכי הארץ, אך גם עניין זה היה חמור פחות מאשר הסתמכותה הכוללנית כמעט של יפן על יבוא דלקים מכל הסוגים. מסע - חיפושיה של יפן אחרי "ביטחון כלכלי" 60 - דבר טוב כמובן - מאליו בעיני לאומניה הנלהבים ושליטיה הצבאיים - דחפה קדימה כל העת, אך התוצאות היו מעורבות.
למרות הקשיים הכלכליים האלה - ובמקצת הורות להם כמובן - בראשית שנות השלושים לא ידע משרד האוצר ברראשות טקהאשי גבול בנטילת הלוואות כדי להגדיל את ההקצבות לכוחות המזויינים. חלקם של אלה בהוצאות הממשלה עלה מ- 31 אחוזים בשנת 1931 - 1932 ל- 47 אחוזים בשנת 1936 - 1937.כאשר נחרד לבסוף טקהאשי מפני התולדות
הכלכליות וחתר למתן את גידול הוצאות ההגנה, רצחוהו המיליטריסטים מייד, והוצאות החימוש טיפסו מעלה בהתמדה. בשנה שלאחריה נטלו הכוחות המזויינים 70 אחוזים של הוצאות הממשלה ויפן הגיעה למצב, שבו הוציאה במספרים מוחלטים יותר אשר כל אחת מבין הדמוקרטיות העשירות הרבה יותר. באופן כזה הגיעו הכוחות המזויינים של יפן
בסוף שנות השלושים למצב טוב בהרבה מזה של איטליה, וייתכן, כי אף מזה של צרפת ושל בריטניה. צי הקיסר היפני, שחוזה וושינגטון הגבילו באופן משפטי למשהו הגדול במעט ממחצית גודלו של הצי הבריטי או האמריקני, היה במציאות רב - עוצמה הרבה יותר. בעוד ששתי המעצמות הימיות המובילות נהגו בחיסכון במרוצת שנות העשרים
וראשית שנות השלושים, בנתה יפן בדיוק עד לגבולות החוזה - ולאמיתו של דבר, הרחיקה לכת בהסתר מעבר לו. סיירותיה הכבדות, למשל, היו קרובות ל- 14,000 טונות מאשר ל- 8,000 הטונות, אשר קבע החוזה. כל אניות - המלחמה היפניות הראשיות היו מהירות ומחומשות בכבדות ; אניות - המערכה הישנות שלה שוכללו, ובסוף שנות השלושים
של המאה העשרים היה בונה את כלי - השיט הענקיים מסוג ימאטו, אשר היו גדולים מכל כלי - השליט האחרים בעולם. היסוד החשוב מכל היה זרוע - האוויר רבת - העוצמה והיעילה של הצי, על 3,000 כלי - הטיס שלה ו- 3,500 טייסיה, אף כי האדמירלים של אניות - המערכה לא הבינו כראוי את העניין הזה. זרוע זו היתה מכונסת על - פני
עשר נושאות - מטוסים בצי, אך כללה מקצת מפציצים יעילם עד - מוות וטייסות של נושאי - טופרדו ביבשה גם כן. הטורפדות היפניות היו בעלות עוצמה ואיכות ללא מתחרים. לבסוף, לרשות המדינה עמד צי הסוחר השלישי בגודלו בעולם, אף כי באורח מוזר הזניח הצי עצמו בפועל את הלוחמה נגד - צוללות.
מעורבותה של יפן במלחמת העולם השנייה הייתה הרת אסון. שאיפותיה האימפריליסטיות ונטייתה הברורה אל עבר המילטרסטיות גרמו לה להרס רב. המלחמה תבעה את כל משעביה הכלכליים והתעשיתיים של יפן. מרבית מפעליה הוסבו ליצור צבאי בעוד שמרבית התוצרת החקלאית הופנתה לאפיקים אלה. הגיוס ההמוני של חיילים בעת מלחמת העולם
השנייה שיתק חלקים גדולים מהכלכלה היפנית . במחצית השנייה של המלחמה סבלה יפן ובמיוחד הערים התעשיתיות שבה מהפצצות מסיביות של חיל האוויר האמריקאי. ההרס לתעשייה היפנית היה עצום. ניתן למעשה לומר כי הכלכלה היפנית הוחרבה כמעט לחלוטין במהלך המלחמה ותעבורנה שנים ארוכות עד שתתאושש.
ביבליוגרפיה
בן עמי שילוני, יפן המסורתית, הוצ' שוקן , 1994.
קנדי פול, עלייתן ונפילתן של המעצמות, הוצ' דביר 1992.
פרופ' אברהם נווה, מודרניזציה ותמורות ביפן, מחשבות , אפריל 1981 .
נווי אבי, יפן האחרת , הוצ' מיילי, 1980 .

תגים:

מלה · אסיה · השניה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "התמורות שעברה יפן בין 1945-1900", סמינריון אודות "התמורות שעברה יפן בין 1945-1900" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.