תיוג חולה אלצהיימר על פי מגדר החולה - הצעה למחקר

תקציר העבודה:

התיוג (סטיגמה) לעתים מהווה חלק מהזהות האישית של הפרט, כפי שהוא מתואר או נתפס בעיני החברה, ויש והתיוג מסייע והבנייה ובעיצוב הזהות החברתית. חולי האלצהיימר מאופיינים תכופות בתיאורים שליליים, שמקבלים תוקף וחיזוק מאנשי מקצוע שיש להם נגיעה בתחום (Fazio, Dorothy & Stansell, 1999). מטרת המחקר הינה לבדוק האם בקרב אוכלוסיית הכללית יש תיוג (סטיגמה) שונה לחולי אלצהיימר על פי מגדר החולים. האם ההתייחסות תהייה שונה לגברים ולנשים החולים באלצהיימר.
חשיבות המחקר היא ללמוד על הנטייה לתייג התנהגויות ותגובות שונות על פי מגדר ואת ההשפעה של התיוג השונה על חולי אלצהיימר. לתיוג החולים באלצהיימר על פי מגדר לא תמיד יש אמת עובדתית פיזיולוגית המצדיקה את התיוג. מעניין ללמוד את תגובות האוכלוסייה בנושא.

פעולת התיוג הינה התנהגות בלתי מודעת. כל תגובה או התנהגות שאינה מובנת או שונה, מתויגת כסימפטום של המחלה. מרגע שאדם הוגדר כחולה אלצהיימר, חברים וקרובים לאט מפסיקים לבקר אותו. מפסיקים להתייחס אליו כאל סובייקט בעל צרכים ורגשות משלו (Sabat, 2

מטרת המחקר הינה לבדוק האם בקרב האוכלוסייה הכללית יש תיוג (סטיגמה) שונה לחולי אלצהיימר על פי מגדר החולים. האם ההתייחסות תהייה שונה לגברים ולנשים החולים באלצהיימר.
חשיבות המחקר היא ללמוד על הנטייה לתייג התנהגויות ותגובות שונות על פי מגדר ואת ההשפעה של התיוג השונה על חולי אלצהיימר. לתיוג החולים באלצהיימר על פי מגדר לא תמיד יש אמת עובדתית פיזיולוגית המצדיקה את התיוג. מעניין ללמוד את תגובות האוכלוסייה בנושא.
מדגם המחקר הנו מדגם נוחות בקרב עובדים באזור תעשייה ישובי.
כלי המחקר הינו שאלון בשני נוסחים (העבודה אינה כוללת שאלון מחקר).

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. מטרות המחקר וחשיבותו
3. רקע מדעי
3.1. מחלת האלצהיימר
3.2. מגדר ומין
3.3. מגדר ותיאוריות זקנה
3.4. הבדלים ותפיסות בנוגע למגדר במחלות נפש
3.5. תיוג (סטיגמה) של מחלת האלצהיימר
4. השערות המחקר
5. השיטה ותוכנית הביצוע
5.1. מערך המחקר
5.2. אוכלוסיית ומדגם המחקר
5.3. תיאור כלי המחקר
5.4. תיאור מחקר הפרה - טסט
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מקורות:

3.1. מחלת האלצהיימר
3.2. מגדר ומין
3.3. מגדר ותיאוריות זקנה
3.4. הבדלים ותפיסות בנוגע למגדר במחלות נפש
3.5. תיוג (סטיגמה) של מחלת האלצהיימר
4. השערות המחקר
5. השיטה ותוכנית הביצוע
5.1. מערך המחקר
5.2. אוכלוסיית ומדגם המחקר
5.3. תיאור כלי המחקר
5.4. תיאור מחקר הפרה - טסט
ביבליוגרפיה
1. מבוא
מחלת האלצהיימר הינה מחלה חשוכת מרפא הפוגעת באזורים במוח השולטים בחשיבה, בזיכרון ובשפה. חולי אלצהיימר מהווים כמעט מחצית מאוכלוסיית החולים בדמנציה ותופסים יותר ממחצית המיטות במוסדות הסיעודיים Morrissey,1999)). המחלה תוקפת גברים ונשים בעיקר בגילאי הזקנה, ובשנים האחרונות מתגלים מקרים של התפרצות המחלה
גם בקרב צעירים (Morgan Stewart, 1999).
התפיסה החברתית של התפקידים על פי מגדר של נשים וגברים מתעצבת בתהליכי הסוציאליזציה על רקע התרבות והמסורת והדת. החברה נוטה לתייג את ההבדלים במגדר באופן בו הבנים נתפסים כ"גברים" והבנות כ"נשים", על פי מאפיינים המגדירים מה נחשב כתפקיד גברי ומה נחשב כתפקיד נשי Coockerham, 2000)).
תפיסת המגדר של גברים ונשים, עוברת תהליכי שינוי בחברה המודרנית. חשוב לעדכן את התייחסות למגדר ואת ההשלכות של המגדר על ההתנהגויות במצבי חיים שונים, בבריאות ובחולי. נמצאו הבדלים דמוגרפים וסימפטומאטיים בין נשים וגברים החולים באלצהיימר, הבדלים ברמת הטיפול, כאשר הגברים קיבלו טיפול אינטנסיבי יותר
.(Buchanan, Wang, Ju, Graber, 2004)
הנשים נתפסות כמועדות יותר למצבי סטרס Coockerham, 2000)). רופאים נוטים לייחס יותר גורמים פסיכולוגיים לסימפטומים פיזיולוגיים אצל נשים, ולאבחון יתר של מחלות פסיכיאטריות בנשים (Frayne, Skinner, Lin, Ash Freund, 2004).
התיוג (סטיגמה) לעתים מהווה חלק מהזהות האישית של הפרט, כפי שהוא מתואר או נתפס בעיני החברה, ויש והתיוג מסייע והבנייה ובעיצוב הזהות החברתית. חולי האלצהיימר מאופיינים תכופות בתיאורים שליליים, שמקבלים תוקף וחיזוק מאנשי מקצוע שיש להם נגיעה בתחום (Fazio, Dorothy Stansell, 1999).
פעולת התיוג הינה התנהגות בלתי מודעת. כל תגובה או התנהגות שאינה מובנת או שונה, מתויגת כסימפטום של המחלה. מרגע שאדם הוגדר כחולה אלצהיימר, חברים וקרובים לאט מפסיקים לבקר אותו. מפסיקים להתייחס אליו כאל סובייקט בעל צרכים ורגשות משלו (Sabat, 2001).
2. מטרות המחקר וחשיבותו
מטרת המחקר הינה לבדוק האם בקרב האוכלוסייה הכללית יש תיוג (סטיגמה) שונה לחולי אלצהיימר על פי מגדר החולים. האם ההתייחסות תהייה שונה לגברים ולנשים החולים באלצהיימר.
חשיבות המחקר היא ללמוד על הנטייה לתייג התנהגויות ותגובות שונות על פי מגדר ואת ההשפעה של התיוג השונה על חולי אלצהיימר. לתיוג החולים באלצהיימר על פי מגדר לא תמיד יש אמת עובדתית פיזיולוגית המצדיקה את התיוג. מעניין ללמוד את תגובות האוכלוסייה בנושא.
רקע מדעי
3.1 מחלת האלצהיימר
מחלת אלצהיימר מהווה את הסיבה הנפוצה ביותר לדמנציה בקרב האוכלוסייה הבוגרת. ה- "דמנציה" הינה מחלה מוחית, קבוצת סימפטומים המאופיינים בירידה של היכולות האינטלקטואליות ופגיעה ביכולות התפקוד בפעילות יומיומית וביחסים הבין אישיים. סוג הדמנציה הנפוצה ביותר בקרב אנשים זקנים היא מחלת האלצהיימר, הפוגעת באותם
אזורים במוח השולטים בחשיבה, בזיכרון ובשפה.
על פי הגדרה, הלקוחה מתוך המכון לחקר הזקנה בארה"ב (NIA, 2005), מחלת אלצהיימר מאופיינת בירידה הדרגתית ובלתי הפיכה ביכולות הזיכרון, ביכולות לבצע פעילויות שגרתיות, להתמצא בזמן ובמקום, בירידה בשפה ובמיומנויות תקשורת, וירידה ביכולות לחשיבה מופשטת ולביצוע פעילויות מתמטיות. סימפטומים נוספים של המחלה כוללים
שינויים בהתנהגות וכושר שיפוט לקוי. למרות שהמחקר בתחום האלצהיימר מתרחב, עדיין לא נמצא הגורם למחלת האלצהיימר.
מחלת האלצהיימר מכונה כך על שם ד"ר אלויס אלצהיימר, רופא גרמני. בשנת 1906, הבחין ד"ר אלצהיימר בשינויים ברקמת המוח, אצל אישה, ממחלת נפש לא שגרתית, יוצאת דופן. הוא מצא מצבורים אב-נורמאלים (שכיום מוכרים כפרוטאין בטא-אמילויד - Beta amyloid) וסבך של סיבים (המוכרים כיום כפקעיות החוטיות- (Neurofibrillary
tangles. כיום, אותם רובדים וסבכים במוח נחשבים כסימני זיהוי למחלת אלצהיימר, לצד שינויים נוספים כגון, הרס תאי עצב באזורים במוח שהינם חיוניים לזיכרון וליכולות קוגניטיביות אחרות, פגיעה בקשרים בין תאי העצב ורמות נמוכות של טרנסמיטורים עצביים (NIA, 2005).
הפרעות דמנטיות הן ההפרעות הנפוצות ביותר בגיל הזקנה והן קשורות לבעיות רפואיות סוציאליות ואקונומיות. חולי אלצהיימר מהווים כמעט מחצית מאוכלוסיית החולים בדמנציה ותופסים יותר ממחצית המיטות במוסדות סיעודיים. טרם נמצא מרפא למחלת האלצהיימר Morrissey,1999)). אוכלוסיית חולי האלצהיימר בעולם הולכת וגדלה.
לאחרונה מתגלים מקרים לא מעטים של דמנציה בקרב צעירים (Morgan Stewart, 1999).
מחקר משנת 1998 (Jorm Jolly, 1998) בבריטניה הצביע על כך שמספר המקרים של חולים בדמנציה ואלצהיימר עולה עד גיל 90, ללא סימני דעיכה. בקרב הנשים המחלה הופיעה בגיל מבוגר מאוד, בעוד אצל הגברים הופיעה דמנציה ווסקולארית בגילאים צעירים יותר.
3.2 מגדר ומין
"מין" האדם (Sex) ו"מגדר" האדם (Gender) מתייחסות לשתי סוגי אבחנות, ואין אבחנה חותכת ביניהם. מהיבט סוציולוגי, "מגדר" מתייחס לתפקיד החברתי, לציפיות ומחויבויות תרבותיות מהגבר ומאישה. לעומת זאת, "מין" מתייחס להיבט הביולוגי ולמאפיינים הפיזיולוגים הטבועים מלידה Tausing, Michello Subedi, 1999) ). במילים
אחרות ניתן לומר, ש"מגדר" מתייחס לזהות התפקודית-חברתית, בעוד ה"מין" מתייחס לזהות הביולוגית. משמעות הדבר שמגדר הינו מושפע מתהליכי חינוך וסוציאליזאציה. אף כי יתכן שמאחורי המגדר יש מרכיב ביולוגי.
החברה והחינוך משפיעים על הבדלים בהגדרת התפקידים החברתיים המצופים מנשים ומגברים. תהליך הסוציאליזציה שונה ביחס לנשים וביחס לגברים. החברה מתייגת את ההבדלים במגדר: הבנים נתפסים כגברים והבנות כנשים, לפי מאפיינים המגדירים מה נחשב לתפקיד גברי ומה נחשב לתפקיד נשי Coockerham, 2000)).
3.3 מגדר ותיאוריות זקנה
תפיסת המגדר של גברים ונשים, אותה חלוקה מסורתית של תפקידים שנחשבים לגבריים ותפקידים הנחשבים לנשיים, עוברת תהליכי שינוי, על רקע התעוררות של התנועה הפמיניסטית בחברה הדמוקרטית, המבוססת על עקרון השוויון בין המינים, שהנו אבן יסוד במשטר דמוקרטי.
חשוב לעדכן את התייחסות למגדר ואת ההשלכות של המגדר על ההתנהגויות במצבים חיים שונים, הן בבריאות והן בחולי.
כך, בעשור האחרון החלו להגיע להבנה שהתיאוריות מרכזיות, ובמיוחד תיאוריות בנושא הזקנה, מתבססות על מידע שנאסף ממחקרים בקרב גברים לבנים, הטרוסקסואלים, ממעמד הביניים. כיום מודעים יותר לכך שהמגדר משתנה בעקביות, שזהו תהליך בלתי פוסק. מגדר הוא הרבה יותר מאשר זהות חד פעמית שנקבעה בעבר ועוצבה בתהליכי
הסוציאליזציה, זהו עיקרון מאורגן של החיים הסוציאליים Calasanti Slevin, 2001)).
משום כך, נראה שיש הכרח להתייחס להבדלים במגדר על רקע השינויים בחברה ובתרבות. יש צורך לבחון כל פעם מחדש כיצד "נשים" ו"גברים" מוגדרים מגדרית, וכיצד האחד קשור במשנהו.
במחקר שנערך בנושא הבדלי המגדר בקרב דיירים חולי אלצהיימר בבתים סיעודיים בארה"ב (Buchanan, Wang, Ju, Graber, 2004) נמצא שהנשים חולות האלצהיימר הן יותר מבוגרות ואלמנות, בעוד שבקרב הגברים חולי האלצהיימר יש יותר נשואים. נשים נטו יותר להבין ולהיות מובנות ע"י אחרים. גברים נטו לחוות יותר סימפטומים
התנהגותיים והנשים נטו לליקויים פיזיים ולתלות באחרים בפעילויות יומיומיות. הגברים נטו יותר לקבלת טיפול ביחידות מיוחדות לטיפול באלצהיימר; תרופות פסיכיאטריות, תוכניות התערבות למצבי רוח, התנהגות ואובדן זיכרון.
3.4 הבדלים ותפיסות בנוגע למגדר במחלות נפש
הבדלים במגדר משליכים לא רק על חולי אלצהיימר, אלא גם על חולים פסיכיאטריים. המחקרים בשנים האחרונות נוטים לתמוך בטענה שיש הבדלים משמעותיים במחלות הנפש על פי מגדר. זאת בניגוד למחקרים שנערכו בעבר (בשנות ה-70). קוקרהאם Coockerham, 2000)), מסביר זאת בכך, שלנשים יש נטייה גדולה יותר מאשר לגברים לדווח על
הפרעות נפשיות מכיוון שהן יותר אקספרסיביות מגברים. הגבר יותר מאישה, עשוי לחשוב שהודאה בסימפטום פסיכיאטרי הינה סימן לחולשה אישית. בנוסף, למרות האחוזים הגבוהים יותר בדיווחים על הפרעות נפשיות בקרב נשים, גברים נוטים יותר להתאשפז במוסדות לבריאות הנפש. זאת כנראה משום שגברים נתפסים כתוקפניים, מסוכנים
וכבעלי פוטנציאל גבוה יותר מנשים לבצע מעשים אנטי סוציאליים. יתכן, שנשים נוטות יותר לחרדות והפרעות מצב רוח, מצבים שניתנים לטיפול פסיכותרפי ותרופתי והינם פחות מאיימים על החברה ומאפשרים לחולה להיות בסבירות גבוהה יותר לקבלת טיפול במרפאה פתוחה.
מחקר משנת 1970 הראה כי נשים צפויות ל"סטנדרט כפול" בהערכה של בריאות הנפש (אצל Coockerham, 2000). נבדקו תגובות של פסיכולוגים ופסיכולוגיות שנתבקשו לתאר תכונות אופי של נשים וגברים. הנשים נתפסו כיותר כנועות, פחות עצמאיות, מושפעות יותר בקלות, פחות אגרסיביות, פחות תחרותיות, בעלות יותר משברים קלים, יותר
רגשניות, יותר עקביות ופחות אובייקטיביות. תפיסת הגבר הייתה הפוכה.
לטענת קוקרהאם Coockerham, 2000)), למרות שגברים מועדים יותר מנשים להתאשפז בבתי חולים פסיכיאטרים, חיסרון הנשים נעוץ בכך שהן נתפסות כמועדות יותר למצבי סטרס. תפקידי המגדר והסטנדרטים הכפולים בהן הן נמצאות (כבעלות קריירה ואחראיות על משק הבית), משפיעות על הדרך בה בריאות הנפש שלהן נתפסת.
מנקודת מבט חברתית, מגדר יכול להיות מתואר כבעל מאפיינים שקיימים בכל המעמדות החברתיים ובקבוצות האתניות. מאפיינים אלו משפיעים על הערכת האנשים בכל תחומי החיים ועל מנת לעצב את הבסיס של חלוק מין עקבית של עבודה ושל אי- שוויון המבוסס על מגדר. מצב זה, בשילוב עם הבדלים ביולוגים, תורמים לשוני בשכיחות מחלות
נפש מסוימות אצל גברים ואצל נשים. ולכך השפעה לא רק על צורות מסוימות של הפרעות נפש אלא בתרומה לתפיסה כללית יותר של הפרעות כאלו בקרב נשים.
פראין ואחרים (Frayne, Skinner, Lin, Ash Freund, 2004) מציינים שקיים דפוס עקבי במחקרים רבים, המורים על כך שסיכויי נשים לקבלת התערבויות אינטנסיביות לטווח גדול יותר של מצבים, נמוכה משל גברים. אף כי הדבר עומד בניגוד לממצאי מחקרם בנוגע להשפעת מגדר המטופל על הניהול הרפואי של דיכאון מז'ורי של הזיקנה
בקרב זקנים צעירים וזקנים זקנים.
הם מציינים מחקרים המורים על כך שרופאים נוטים בקלות רבה יותר לייחס אצל נשים, גורמים פסיכולוגיים לסימפטומים פיזיולוגיים ולעתים מאבחנים יתר על המידה מחלות פסיכיאטריות בנשים.
3.5 תיוג (סטיגמה) של מחלת האלצהיימר
פאזיו, דורותי וסטנסל ,(Fazio, Dorothy Stansell, 1999) טוענים שמחלת האלצהיימר מאופיינת תכופות על ידי שימוש בתיאורים שליליים. השפה בה משתמשים בני משפחה ואנשי מקצוע בשיח על דמנציה, כוללת שימוש במילים כמו: חוסר יכולת, התדרדרות, סובל, קורבן, עול. התייחסות כלי התקשורת ההמוניים (המדיה) אל מחלת
האלצהיימר, מתמקדת תכופות על נושאים פופולאריים או בעייתיים כמו טיפול רפואי לקוי, טיפול מוסדי, התנהגות אגרסיבית או התדרדרות המובילה למוות. גם ספרים וסרטים מציגים, פעמים רבות, גישה נגטיבית ונראה שהם מעוצבים בעיקר על מנת למשוך תשומת לב, עם שמות כמו "המת החי", "ההלוויה האין סופית" או "עול מחלת
האלצהיימר". התוכן משקף נושאים כמו התמודדות, שליטה וטיפול. ההתמקדות השלילית מספקת למשפחות, למטפלים ולציבור נקודת ראות צרה ומוגבלת של המחלה. נראה כי המאפיינים השליליים האלה תורמים להתפתחות הפירוש, ההשקפות וגישות של אנשים כלפי טיפול כמו גם ההבנה והציפיות לגבי מה שיקרה. האנשים מתוודעים ומתכוננים לעתיד
אפרורי ועלוב, בעל אובדן מתמשך ודחייה.
פאזיו, דורותי וסטנסל טוענים שלמילה ולשפה יש כוח רב בבחינת השפעתן על תיוג. תיוג הופך לחלק קבוע באדם ועוזר בעיצוב הזהות החברתית שלו. הדה-הומניזציה של האדם החולה לצד הגבלת הפוטנציאל האישי והייחודיות שלו, מובילים לנסיגה מצד החולה וגם להתרחקות של המטפלים בעצמם. הדה-המוניזאציה הזו הופכת לחלק ממחלת
האלצהיימר כשהשלבים, המונחים, הקטגוריות והמבחנים שמפותחים ומיושמים על מנת לספק מעין אחידות למחלה שאינה יציבה ובטוחה.
על פי המודל של פאזיו, דורותי וסטנסל השפעת התיוג:
תיוג הסתייגות דה- הומניזציה חוסר הערכה נסיגה והתרחקות.
בהעדר התיוג האפשרויות שקיימות :
העדר תוויות
קבלה ללא תנאי נכונות לקבל אחרים ללא תנאי
אפשור ייחודיות המשך מעורבות
חופש האינדיבידואל
השלילה והטרמינולוגיה מחוזקים על ידי אנשי מקצוע רבים. המחברים טוענים שהנטייה של אנשי המקצוע הפועלים על פי המודל הרפואי היא למציאת מכנה משותף ולא לבחינה אינדיבידואלית של החולה וההתייחסות הינה לתפקודים פיזיולוגים. דבר זה מונע לראות את התקדמות המחלה באופן אינדיבידואלי. בהתאם לכך, הטרמינולוגיה בה
משתמשים במודל הרפואי היא בלתי אישית ולעתים אף בעלת אופי צבאי. במודל הזה בעיות סוציאליות ונושאים משפחתיים מיוחסים לנושא רפואי כאשר אדם מאובחן כחולה. כשהאדם מאובחן כחולה, מאפיינים נפוצים שלא נתפסו כבעיתיים לפני החולי, לפתע הופכים להתנהגויות או סימפטומים שיש לשלוט עליהם ולרפאם.
התפיסה הביו-רפואית של הדמנציה היא צרה ולעיתים מתעלמת מכוחות הסביבה שהינם בעלי השפעה על ההגדרה, התוצרים וההתקדמות של הדמנציה. ההכרה באינדיבידואל נעשית קשה עם כל כך הרבה שליליות, התמקדות באב-נורמאליות ובבעיות. אם האינדיבידואל נפסל ונעשה חסר עצמיות באופן מתמשך והוא עלול להפסיד את הקשר החיוני עם
הסביבה.
השפעת התיוג במחלת אלצהיימר דומה מהותית להשפעת התיוג שנותנים לחולי נפש. תיוג, התייחסות ותפיסות הציבור כלפי מחלות נפש משפיעות על הדרך בה מוגדרות הפרעות נפש ואת הדרכים בהן הרשויות מתמודדות עימן. לציבור הרחב יש דימויים סטריאוטיפים של מחלות נפש וכיצד יש לטפל בהן Tausing, Michello Subedi, 1999) ).
תיוג של פרט כחולה, אלצהיימר, או חולה נפש, יש בו להשפיע לא רק על יחס הסובבים אליו, אלא גם על מידת הקרבה, או מידת המרחק החברתי עם הסובבים. דעות כלפי אספקטים כלליים של בריאות נפש, תחושות כלפי השפעותיהם והעמדות כלפי תוצאות של מחלות נפש נמצאו כחוזות מרחק חברתי. מאפיינים דמוגראפי כמו גיל, מגדר ורקע
תרבותי השפיעו על מרחק חברתי. תוצאות אלו מעידות על כך שידע רב יותר לגבי מחלות נפש וסכיזופרניה במיוחד, עלולות להגביר מרחק חברתי Lauber, Nordt, Falcato Rossler, 2004) ).
חשוב שהסביבה בה החולה נמצא תהיה מכבדת, מבינה, תומכת, הרואה את ייחודיות החולה ושומרת על כבודו ועצמאותו עד כמה שניתן (Fazio, Dorothy Stansell, 1999).
המושג "פסיכולוגיה סוציאלית ממאירה ((Malignant social psychology,,(Sabat, 2001) מתייחס להתנהגויות היכולות להתפרש כמעליבות לאדם החולה, ופוגעות בערך העצמי ובעצמיות. התנהגויות אלו אינן מודעות ונעשות בדרך כלל בתום לב. דוגמה להתנהגות כזו הינה התיוג אשר מתרחש פעמים רבות כשאדם אובחן כבעל סבירות לאלצהיימר.
מרגע זה הוא צפוי להתדרדרות ולהתייחסות שונה אליו. כל תגובה או התנהגות שאינה מובנת או שונה, מתויגת כסימפטום של המחלה. מרגע שהוגדר כחולה אלצהיימר, חברים וקרובים לאט מפסיקים לבקר אותו. מפסיקים להתייחס אליו כאל סובייקט בעל צרכים ורגשות משלו.
4. השערות המחקר
תפיסת מידת המסוכנות תושפע ממגדר החולה באלצהיימר: גבר חולה אלצהיימר ייתפס כבעל מסוכנות רבה יותר מאשר אישה חולת אלצהיימר.
מידת המרחק החברתי תושפע ממגדר החולה: המרחק החברתי מגבר יהיה רב יותר מאשר מאישה.
התגובות הרגשיות תושפענה ממגדר החולה, יהא שוני ביחס לגבר ולאישה.
5. השיטה ותוכנית הביצוע
מערך המחקר:
מערך מחקר הנו כמותני, בודק את המתאם בין המשתנים.
אוכלוסיית ומדגם המחקר:
מדגם המחקר הנו מדגם נוחות בקרב עובדים באזור תעשייה ישובי. במדגם ישתתפו לפחות 30 נשים ו-30 גברים, מעל גיל 45 שהם דוברי עברית. שתי קבוצות בגודל 30 משתתפים מהווים מינימום הכרחי לצורך עיבודים סטטיסטיים ויאפשר להגיע להכללה בכלל האוכלוסייה (אם ימצאו הבדלים בגודל מדגם זה, יש לכך תוקף גדול שההבדל ימצא גם
באוכלוסיה הרחבה).
5.3 תיאור כלי המחקר:
כלי המחקר הינו שאלון בשני נוסחים. האחד מתייחס לגבר חולה אלצהיימר והנוסח האחר מתייחס לאישה חולת אלצהיימר. החולה יתואר כבן/בת 75, המוכר למשיב ובעל סימנים המזוהים עם אלצהיימר (ירידה בזיכרון, בלבול ) ויאמר מפורשות כי הוא חולה באלצהיימר.
מחצית מהגברים ומחצית מהנשים המשתתפים יקבלו שאלון המתייחס לגבר חולה. והיתר יקבלו שאלון המתייחס לאישה חולה.
השאלונים יופצו ע"י החוקר/ת. המשתתפים ימלאו את השאלונים במקום וימסרו לחוקר/ת. השאלון הנו אנונימי אך כולל פרטים דמוגראפיים של המשתתפים.
משתנה תלוי:
1. תיוג החולים:
לאחר תיאור המקרה, המשיבים ישאלו על הנושאים הבאים:
1. תגובות רגשיות (16 פרמטרים):
באיזו מידה החולה גורם למשיב להרגיש: פחד, אי - נוחות, כעס, חמלה, חוסר סבלנות, דאגה, חוסר ביטחון, רפיון ידיים, דחייה, תיעוב, בהלה, מבוכה, לעג, סימפתיה, רוגז, רצון לעזור.
קטגורית התשובות בכל אחד מהפרמטרים נעה על סולם בן 5 דרגות: 1 = כלל לא ועד 5 =במידה רבה מאוד.
2. מידת מסוכנות:
מה הסיכוי שהחולה יעשה משהו מסוכן לאנשים אחרים.
מה הסיכוי שהחולה יעשה משהו מסוכן לעצמו.
קטגורית התשובות בכל אחד מהפרמטרים נעה על סולם בן 5 דרגות: 1 = סיכוי נמוך מאוד ועד
5 =סיכוי רב מאוד.
3. מרחק חברתי :
(מהם היחסים החברתיים אותם היו מוכנים לקיים עם החולה):
באיזה מידה המשיב מוכן: לגור ליד החולה, לבלות ערב עם החולה, להתיידד עם החולה, לבקר במועדון בו מבקר החולה, שילד של המשיב יתחתן עם ילד של החולה.
קטגורית התשובות בכל אחד מהפרמטרים נעה על סולם בן 5 דרגות: 1 = כלל לא ועד 5 =במידה רבה מאוד.
משתנים בלתי תלויים:
1. מגדר חולה האלצהיימר על השאלונים.
2. משתנים סוציו-דמוגרפים: מגדר, גיל, מוצא, מצב משפחתי, רמת השכלה, הכרות מידע אישי על המחלה.
5.4 תיאור מחקר הפרה-טסט:
מחקר הפרה טסט הועבר לארבע נשים ולארבעה גברים. גיל המשיבים מעל 45, דוברי עברית, העובדים באזור תעשייה ישובי. השאלון הועבר ע"י החוקרת שהקריאה להם את השאלות וסימנה את תשובותיהם בדף השאלון. לאחר מילוי השאלון, הנשאלים נתבקשו לחוות דעתם על השאלון, אם היו פריטים בעיתיים או לא מובנים.
פריטים בעיתיים ודרכי פיתרון:
לא מצוינת המסגרת בה המחקר מבוצע. יש לרשום- במסגרת לימודי החוג למדעי הזיקנה.
הכתיבה לא מדויקת. יש לעבור ולבדוק שגיאות הדפסה.
חוסר בהירות עקב ניסוח של השאלות לא ברור. יש לנסח מחדש חלק מהשאלות באופן ברור ומובן.
מתיאור המקרה עולה תמונה שונה מאשר בשאלות. בתיאור נוצר הרושם שהבן מציג תמונה שונה ממציאות החולה ושהחולה בעצם בסדר ובן מנסה להלביש על החולה בעיה או מחלה. יש להציג תיאור מקרה יותר חד משמעי של חולה במחלת אלצהיימר.
בתיאור המקרה שתי השורות האחרונות מכניסות אלמנטים שיכולים לגרום לרתיעה או לדעות סטיגמטיות כלפי החולה ("...חסר סבלונות ואלים...עשוי ללכת לאבוד). יש לשנות ניסוח.
בשאלה על מידת הסיכון: "הסיכוי...יעשה משהו מסוכן לאנשים אחרים" - לא באיזה מעשה מסוכן מדובר. אולי לתת אפשרויות של מעשים כגון התפרצות אלימה, צעקות, השלכת חפצים וכד'.
מרחק חברתי - אם בתיאור המקרה לא מתואר האדם החולה כאדם קרוב, אז מלכתחילה לא ברור איזו סיבה יש לבלות איתו ערב (גם עם אדם בריא).
חיפוש עזרה - "...באיזו מידה היית פונה לאנשים הבאים כדי לחפש עזרה..." לא ברור בתור מי המשיב אמור לענות- בתור הבן, בתור החולה, בתור בן זוג?. יש להבהיר זאת.
באותה שאלה, ניתן לרשום: "במקרה של חולה אלצהיימר" במקום מר (גב') א'.
חיפוש עזרה - ניתן להוסיף: "לא אעשה שום דבר", שכן אין לכפות חיפוש עזרה. צריך לקחת בחשבון שישנם כאלו שלא ירצו בהכרח לעשות משהו.
טיפול - יש לחדד: דרכי טיפול מומלצות לחולי אלצהיימר.
מאפיינים סוציו - דמוגרפים: יש יותר מדי שאלות שלא בהכרח כולן רלוונטיות כגון מספר ילדים. יש לבדוק מה רלוונטי ורק אותן להשאיר.
השאלה: "באיזו מידה אתה מודאג שתחלה באלצהיימר" נתפסה בעיניי חלק מהמשיבים כחודרנית ולא קשורה. יש לבחון את מידת נחיצותה.
ביבליוגרפיה
Buchanan, R.J., Wang, S., Ju, H. Graber, D. (2004). Analyses of gender differences
in profiles of nursing home residents with Alzheimer's disease. Gender
Medicine, vol. 1(1), 48-59.
Calasanti, T.M. Slevin, K. F. (2001). Gender, social inequalities and aging. Altamira Press: CA. pp. 29-50.
Coockerham, W.C. (2000). Sociology of mental disorder. 5th edition. Prentice Hall: New Jersey. pp.154-172.
Fazio, S., Dorothy, S. Stansell, J. (1999). Rethhinking Allzheimer's care. Helalth professions press: Baltimore.
Frayne, S.M., Skinner, K.M., Lin, H., Ash, A.S. Freund K.M. (2004). Effect of
Patient gender on late- life depression management. Journal of women's health.
Vol. 13 (8), 919-925.
Jorm, A. Jolly, D. (1998). The incidence of dementia: a meta analysis. Neurology 51 (3): 728-733.
Lauber, C., Nordt, C., Falcato, L. Rossler, w. (2004). Factor influencing social distance toward people with mental illness. Community mental health journal. 40 (3). 265-274.
Morgan, D.G. Stewart, N.J. (1999). The physical environment of special care units: Needs of residents with dementia from the perspective of staff and family caregivers. Qualitative Health Res, 9 (1), 18-105.
Morrissey, M.V (1999).Reconceptualizing Alzheimer's disease. In M.V. Morrissey A.L. Coakley (Eds.). Current issues in care. Alzheimer's disease: Beyond the medical model. (pp 3-13). Mark Allen Publishing: Wiltshire.
Sabat, R.S. (2001). The experience of Alzheimer's disease: life through a tangled veil. Blackwell Publishers: Massachusetts. pp. 91-113.
Tausing, M., Michello, J. Subedi, S. (1999). A sociology of mental illness. New Jersey: Prentice Hall.
U.S Deprtment of health and human services, National Institutes of Health, National Institute on Aging ( NIA), August 2005. http://www.alzheimers.org.
14

תגים:

אלצהיימר · הבדלים · וזיקנה · ומחלות · ותפיסות · חולי · חולים · כלפי · מגדר · סטיגמה · תיוג · גרנטולוגיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תיוג חולה אלצהיימר על פי מגדר החולה - הצעה למחקר", סמינריון אודות "תיוג חולה אלצהיימר על פי מגדר החולה - הצעה למחקר" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.