היישום אינו מחובר לאינטרנט

צדק חברתי ולגיטימציה לאי שיוויון

עבודה מס' 064206

מחיר: 361.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: אינדיבידואליות, קולקטיביזם ומידת דתיות כגורמים המשפיעים על מידת התמיכה במדיניות רווחה.

4,350 מילים ,16 מקורות ,2005

תקציר העבודה:

בעבודה זו אני מבקשת לשחזר את מחקרם של Davis & Robinson (1999) שנערך ב-21 מדינות באירופה וגם בישראל, ובו החוקרים ביקשו לבחון את ההנחה הנפוצה כי מודרניסטים הנם בעלי דעות שמאלניות יותר לעומת דתיים אורתודוקסיים, בשאלות של צדק כלכלי חברתי. החוקרים הפריכו את האמונה העממית הזו, והדגימו כי מבחינה כלכלית, מודרניסטים נטו לצד הימני של המפה הפוליטית לעומת דתיים אורתודוקסיים. ההסבר שהציעו החוקרים היה שמודרניסטיים הנם יותר אינדיבידואליסטים מדתיים אורתודוקסיים בראייתם את הפרט ולא אלוהות כאחראית לגורלם. החוקרים סברו כי המודרניסטים הנם יותר אינדיבידואליסטים גם בעמדתם הכלכלית, בכך שהם מאמינים שהעניים או מחוסרי עבודה - ולא הקהילה או המדינה - צריכים לפתור בעצמם את בעיותיהם (Davis & Robinson, 1999). בעבודה זו אני מבקשת לשחזר את הממצאים הללו ולחדד אותם על ידי בחינת אוכלוסיה יהודית דתית בישראל. למחקר זה יש חשיבות בחשיפת מגמות נוכחיות בגישות של קהל דתי-מסורתי בארץ, כלפי מדיניות רווחה. מגמות אלו, מקורן בין היתר בהשתלבותו של קהל זה בשוק העבודה, ובעקבות כך היחשפותו לרעיונות פרוגרסיביים הקשורים בהיבטים שונים של החברה הישראלית וביניהם גם הרעיון של אמונה באינדיבידואל וקביעתו של האדם את גורלו.
המחקר הנוכחי השתמש להפקת מדדי המשתנים בקובץ נתונים קיים של סקר ארצי בקרב 1,200 משתתפים, שעסק בנושאים של דת וצדק חברתי. הסקר נקרא ISSP - שאלון סקר אי שוויון חברתי בישראל ונערך בשנים 1998 ו-1999. (הקובץ אינו כלול בעבודה זו)

תוכן עניינים
תיאוריות של צדק חברתי ולגיטימציה לאי שיוויון:
צדק חברתי וצדק חלוקתי
אינדיבידואליזם כהסדר חברתי
הקשר בין דת לעמדות פוליטיות וכלכליות
הקשר בין דת לקולקטיביזם לעומת אינדיבידואליזם
מטרת המחקר
השערות המחקר
שיטה
ממצאים
דיון
סיכום
רשימה ביבליוגרפית

קטע מהעבודה:

הדיון אודות צדק חברתי בסוציולוגיה עוסק בשאלות של חלוקת משאבים כמו גם מימוש חירויות. בשלהי המאה העשרים התגבשו אסכולות שונות, שהמרכזיות שבהן הן תורות תועלתניות, כמו מבית מדרשו של אדם סמית', לעומת אמנות חברתיות, שמייצגן הראשי הוא רולס (יסעור, 2003).בחברה קפיטליסטית-ליברלית, שוק העבודה מהווה מנגנון עיקרי של השגת משאבים וחלוקתם. הגישה המקובלת בכלכלה הליברלית היא הגישה התועלתנית המתמקדת ביעילות. הרעיון המרכזי של גישת התועלתנות הוא מקסום התועלת, כאשר אם כל אדם פועל להשגת רווחתו המקסימלית, כלל החברה נשכרת מכך. גישה זו אינה מתייחסת לשאלות של שוויון, כישורים או מוגבלויות (יסעור, 2003).

מקורות:

שדת ושמרנות דתית הולכות שלובות זרוע עם עמדות פוליטיות שמרניות. לעומת זאת, מודרניסטיות, חילוניות ודתיות רפורמית ופתוחה יותר, משתלבות היטב עם עמדות פוליטיות ליברליות יותר, כמו תמיכה בזכות הנשים להפלות, תמיכה בנישואים חד-מיניים וכיוצא בזאת (Davis Robinson, 1999). האקטיביזם החברתי של קהילות וקבוצות
חילוניות כנגד תפיסות מסורתיות המתנגדות לביצוע הפלות וגירושין, תומך גם כן באמונה הרווחת בדבר הקשר בין שמרנות דתית ופוליטית ומחזק את תקפותה.
מחקרים רבים הדגימו את הקשר בין אמונה דתית לעמדות פוליטיות שמרניות. מחקרו של Conradt (1986) שבחן נטייה והשתייכות פוליטית בהתאם לדת, הבחין כי גם פרוטסטנטים וגם קתולים במערב גרמניה גילו דבקות חזקה בכנסיות שלהם ותמכו במפלגות דתיות במרכז ובימין מבחינת משנתן הכלכלית. גם Taylor (1985) הראה קשר בין דת
לעמדות פוליטיות כשמצא במחקרו כי פרוטסטנטים קיצוניים בצפון אירלנד היו מקורבים מאוד לפוליטיקה שמרנית, מבחינה לאומית וכלכלית. בישראל, קירשנבאום (1993) ציין את נטייתם הימנית מבחינה לאומית של אנשי גוש אמונים, שהיא תנועה דתית מסורתית.
מחקרים אמפיריים נוספים, דוגמת Harding, Phillips Fogarty (1986) וכן Brechon (1996) עסקו בהשפעות של אמונות דתיות על מיקום ימני או שמאלני במפה הפוליטית. מחקרים אלה מצאו כי דת מקושרת לנטייה פוליטית ימנית.
אך נראה, כי כשבוחנים לעומק את הקשר בין דת לשמרנות פוליטית, ניתן להיווכח שקשר זה תקף רק לגבי שאלות לאומיות. כשבוחנים עמדות כלכליות וחברתיות, התמונה שונה לחלוטין. נראה שיש הבדל מהותי בין שני סוגי מאמינים בדת. Hunter (1991) ערך הבחנה בין דתיים אורתודוקסיים לבין פרוגרסיביים. האורתודוקסיים הם אלו
שמאמינים באלוהות כשופט העליון והיחיד של טוב ורע מוסרי, נכון ושגוי. כתבי הקודש כולם אמת נצחית ואלוהים לוקח חלק פעיל בחיי היומיום של אנשים אלו. לעומתם, הפרוגרסיביים מאמינים שאנשים הם הסמכות העליונה לקביעת טוב ורע, ושהפרט קובע את גורלו. אנשים שמאמצים השקפת עולם המתמקדת באדם מכונים מודרניסטיים. לדברי
Davis Robinson (1999) האלמנט שמבחין בין מודרניסטיים (הכוונה לדתיים רפורמיסטיים וחילוניים) לבין דתיים אורתודוקסיים הוא מידת האינדיבידואליזם שלהם. המודרניסטיים הנם יותר אינדיבידואליסטים, בכך שהם רואים עצמם כיחידים אחראים לגורלם וכשופטים המוסריים העליונים של פעולותיהם. במישור הכלכלי, האינדיבידואליזם
מתבטא בראיית הפרט קובע את מצבו הכלכלי, ולא המדינה או הקהילה בה הוא חי. האינדיבידואליזם הכלכלי סבור כי הפתרון לחוסר שוויון ולעוני אינו בהשקעות ממשלתיות ברווחה או באמצעות צדקה פרטית, אלא מאמץ אישי גדול יתר של אלו המעוניינים לשפר את מצבם.
הקשר בין דת לקולקטיביזם לעומת אינדיבידואליזם
טיעונם של Davis Robinson (1999) בדבר הנטייה האינדיבידואליסטית של מודרניסטים לעומת דתיים אורתודוקסיים נותן תשובה חיובית לשאלה האם קיים בדת מאפיין מסוים שמשפיע על גיבוש עמדות קולקטיביסטיות או סוציאליות מבחינה כלכלית, לעומת עמדות ליברליות ואינדיבידואליסטיות מבחינה זו. נראה שבקרב אוכלוסייה
אורתודוקסית, אמונה באל כסמכות עליונה מעודדת גישה קולקטיביסטית יותר בשני אופנים המחזקים זה את זה:
א - דאגה לזולת ותחושת השתייכות קהילתית חזקה הם ערכים מרכזיים וחשובים באמונה הדתית. ב - רווחת האמונה כי נדרשת ערבות הדדית חברתית ואין הסתמכות על היחיד כמקור לקבלת החלטות ואחריות על פעולות, שכן אלו שייכות לתחומו של האל. בקרב אוכלוסייה מודרניסטית מתפתחת תפיסה אינדיבידואליסטית יותר, בשל המשקל הרב שיש
לפעולות והחלטות האדם כסמכות העליונה על חייו.
ואמנם, מחקרים רבים מצאו קשר בין דאגה לזולת, חמלה ורצון לסייע לעני ולמקופח לבין רמות גבוהות של דתיות (Beutel Marini, 1995; Morgan, 1983; Clydesdale, 1996; Hart, 1992; Will Clochran, 1995). גם Davis Robinson (1999; a1996) מצאו בשני מחקרים כי אורתודוקסיים נטו להתמקם בצד השמאלי של המפה הפוליטית
מבחינת עמדתם החברתית-כלכלית, לעומת מודרניסטיים. נמצא קשר בין מודרניזם ואינדיבידואליזם כלכלי במדינות רבות: בארה"ב בה האוכלוסייה הפרוטסטנטית היא הנפוצה ביותר, בארצות קתוליות-רומניות כמו פולין, אירלנד, איטליה, פורטוגל ואוסטריה, בארצות בהן נפוצה אורתודוקסיה מזרחית כמו רומניה ובולגריה, במדינות
פרוטסטנטיות כמו נורבגיה ומערב גרמניה ובמדינה יהודית - ישראל. ניתן לאמר כי הקשר בין מודרניזם תיאולוגי לאינדיבידואליזם כלכלי אינו מכיר בגבולות דת.
ממחקר זה עולה כי דתיים אורתודוקסיים נטו להעריך התערבות ממשלתית בשוק העבודה ובהקצאת משאבים מחדש, שהתבטאה בתוכניות ומדיניות רווחה, לעומת מודרניסטיים שנטו להעדיף הסתמכות עצמית אינדיבידואליסטית כפתרון לבעיות כלכליות ודחו מעורבות ממשלית ומדיניות רווחה.
מטרת המחקר
בעבודה זו אני מבקשת לשחזר את מחקרם של Davis Robinson (1999) שנערך ב-21 מדינות באירופה וגם בישראל, ובו החוקרים ביקשו לבחון את ההנחה הנפוצה כי מודרניסטים הנם בעלי דעות שמאלניות יותר לעומת דתיים אורתודוקסיים, בשאלות של צדק כלכלי חברתי. החוקרים הפריכו את האמונה העממית הזו, והדגימו כי מבחינה כלכלית,
מודרניסטים נטו לצד הימני של המפה הפוליטית לעומת דתיים אורתודוקסיים. ההסבר שהציעו החוקרים היה שמודרניסטיים הנם יותר אינדיבידואליסטים מדתיים אורתודוקסיים בראייתם את הפרט ולא אלוהות כאחראית לגורלם. החוקרים סברו כי המודרניסטים הנם יותר אינדיבידואליסטים גם בעמדתם הכלכלית, בכך שהם מאמינים שהעניים או
מחוסרי עבודה - ולא הקהילה או המדינה - צריכים לפתור בעצמם את בעיותיהם (Davis Robinson, 1999).
בעבודה זו אני מבקשת לשחזר את הממצאים הללו ולחדד אותם על ידי בחינת אוכלוסיה יהודית דתית בישראל. למחקר זה יש חשיבות בחשיפת מגמות נוכחיות בגישות של קהל דתי-מסורתי בארץ, כלפי מדיניות רווחה. מגמות אלו, מקורן בין היתר בהשתלבותו של קהל זה בשוק העבודה, ובעקבות כך היחשפותו לרעיונות פרוגרסיביים הקשורים
בהיבטים שונים של החברה הישראלית וביניהם גם הרעיון של אמונה באינדיבידואל וקביעתו של האדם את גורלו.
השערות המחקר
בדת היהודית קיים דגש חזק על קהילתיות וערבות הדדית, מסירות ונתינה לאחר וחשיבות התרומה לנזקקים. ניכר כי קיימים הבדלים במידת האינדיבידואליזם הכלכלי ברמות שונות של דתיות. ניתן לשער כי תימצא נטייה לכיוון אינדיבידואליסטי בקרב דתיים מתונים וחילוניים לעומת אוכלוסיה דתית יותר, ששומרת על מידה של אחריות
חברתית ודאגה לזולת. לכן, טענת המחקר הנוכחי היא כי מידת התמיכה במדיניות רווחה ממשלתית מושפעת ממידת הדתיות של האדם הקשורה לאוריינטציית האינדיבידואליסטיות שלו. כלומר, התמיכה במדיניות רווחה (צדק חלוקתי) עולה ככל שהאדם יותר דתי. כשהאלמנט הדתי מתון יותר, גוברת הנטייה האינדיבידואליסטית ולכן תמיכתו
במדיניות רווחה עולה באופן מתון יותר, לעומת מידת דתיות רבה יותר.
מחקר זה משער שלוש השערות:
1. ככל שמידת הדתיות של האדם רבה יותר, כך הוא יטה לתמוך במדיניות רווחה.
2. ככל שהאינדיבידואליזם של האדם גבוה יותר, כך הוא פחות יטה לתמוך במדיניות רווחה.
3. לקשר בין מידת דתיות ואינדיבידואליזם תהיה השפעה דיפרנציאלית על תמיכה במדיניות רווחה, באופן הבא: תתקבל אינטראקציה לפיה נמוכים באינדיבידואליזם יתמכו במדיניות רווחה יותר מגבוהים באינדיבידואליזם, כאשר הפער בין גבוהים באינדיבידואליזם לנמוכים באינדיבידואליזם, יהיה גבוה יותר בקרב אורתודוקסיים לעומת
מודרניסטיים וכן דתיים אורתודוקסיים יתמכו במדיניות רווחה יותר ממודרניסטיים. דהיינו, בעלי אינדיבידואליסטיות נמוכה יתמכו במידה רבה ביותר במדיניות רווחה לעומת הגבוהים באינדיבידואליזם, כאשר הפערים בתמיכה יהיו גדולים יותר בקרב אורתודוקסים לעומת מודרניסטים.
שיטה
משתני המחקר
מידת דתיות - משתנה מידת הדתיות מוגדר על ידי דיווח עצמי של הנבדקים בסקר ה-ISSP (שאלון סקר אי שוויון חברתי בישראל). מדד הדתיות יחושב לפי שאלה V118 השואלת "האם היית מתאר עצמך כ..." בה הנבדק צריך לדרג עצמו בין 1 - דתי באופן קיצוני ועד 7 - חילוני קיצוני, וכן לפי שאלה 65 השואלת "מהי מידת הדתיות שלך"
והתשובות נעות בין 1 - חרדי, דתי מאוד לבין 5 - חילוני. הציון יחושב לפי ממוצע התשובות לשתי השאלות.
מידת הנטייה לאינדיבידואליות - משתנה זה מוגדר על ידי דיווח עצמי של הנבדקים בסקר ה-ISSP (שאלון סקר אי שוויון חברתי בישראל). מדד האינדיבידואליות יחושב לפי שאלה 106V השואלת "האם אתה מסכים שהחיים משמעותיים רק אם אתה מספק להם משמעות בעצמך" וכן לפי שאלה 107V השואלת "האם אתה מסכים שכל אחד מאתנו קובע את
גורלו". בשתי השאלות הנבדק מדרג עצמו על סולם בן 5 דרגות, בהן 1 =מסכים בהחלט ו-5 =בהחלט לא מסכים. הציון יחושב לפי ממוצע התשובות לשתי השאלות.
מידת תמיכה במדיניות רווחה - המשתנה מתמקד בסוגיית פערי הכנסה בין עשירים לעניים ומעורבות הממשלה באספקת מקומות עבודה. משתנה זה יורכב משאלות 35V, 63V ו-64V בסקר ה-ISSP (שאלון סקר אי שוויון חברתי בישראל). שאלה 35V שואלת "האם אתה מסכים שזו האחריות של הממשלה להקטין את הפערים בהכנסות בין אנשים בעלי הכנסה
גבוהה לבין אנשים בעלי הכנסה נמוכה". הנבדק מדרג את תשובתו בין 1 - מסכים בהחלט ל-5 - בהחלט לא מסכים. שאלה V63 שואלת "באופן כללי, האם אתה חושב שהממשלה צריכה או לא צריכה להיות אחראית לספק עבודה לכל מי שרוצה לעבוד" ושאלה 64V שואלת "באופן כללי, האם אתה חושב שהממשלה צריכה או לא צריכה להיות אחראית להקטין
את פערי ההכנסה בין עשירים לעניים" והתשובות נעות בין 1 - בהחלט צריכה להיות אחראית עד 4 - בהחלט לא צריכה להיות אחראית. הציון יחושב כממוצע שאלות אלו.
קובץ הנתונים
המחקר הנוכחי השתמש להפקת מדדי המשתנים בקובץ נתונים קיים של סקר ארצי בקרב 1,200 משתתפים, שעסק בנושאים של דת וצדק חברתי. הסקר נקרא ISSP - שאלון סקר אי שוויון חברתי בישראל ונערך בשנים 1998 ו-1999.
ממצאים
השערת המחקר הראשונה הופרכה באופן חלקי. כדי לבדוק את השערת המחקר הראשונה לפיה ככל שמידת הדתיות של האדם רבה יותר, כך הוא יטה לתמוך במדיניות רווחה חושב מתאם פירסון לשני המשתנים: מידת הדתיות ומידת התמיכה במדיניות הרווחה. לא נמצא מתאם מובהק בין שני המשתנים (r(1179)=0.05, p=n.s).
מאחר והקשר בין מידת הדתיות לגישה כלכלית-חברתית קולקטיביסטית הודגם במחקרים רבים בעבר (ראה בסקירת הספרות), הוחלט לנסות לבדוק השערה זו באמצעות חלוקת אוכלוסיית הנבדקים לקבוצות לפי רמת דתיות, במקום חיפוש מתאם.
השאלה לגבי מידת הדתיות קודדה מחדש לשלוש רמות, לפי הקיבוץ המקובל לגבי דת בסקרים במדינת ישראל: חרדי, דתי וחילוני. כדי להשוות בין מידת התמיכה במדיניות הרווחה בין שלוש הקבוצות נערך מבחן Anova חד-כיווני. נמצא כי קיימים הבדלים מובהקים בין שלוש הקבוצות במידת התמיכה במדיניות הרווחה (F(2,1189)=7.46,p
0.001): בקרב חילונים נמצאה התמיכה הגבוהה ביותר במדיניות הרווחה (M=5.1, S.D=2.24) , לאחריהם החרדים (M=4.7, S.D=1.88) ולבסוף הדתיים (M=4.5, S.D=1.67). מבחן post-hoc מסוג Scheffe העלה כי ההבדל הינו בין החילונים לדתיים. ממצאים אלו מסבירים גם מדוע לא נמצא מתאם - הקשר בין מידת דתיות לבין תמיכה במדיניות
רווחה איננו לינארי, אלא בצורת עקומת U.
השערת המחקר השניה אוששה. על מנת לבדוק את השערת המחקר השניה לפיה ככל שהאינדיבידואליזם של האדם גבוה יותר, כך הוא פחות יטה לתמוך במדיניות רווחה, חושב מתאם פירסון בין שני המשתנים: מידת האינדיבידואליזם ומידת התמיכה במדיניות רווחה. נמצא כי קיים קשר שלילי מובהק בין שני המשתנים (r(1177)=-0.28, p 0.001), כך
שככל שרמת האינדיבידואליזם גבוהה יותר, כך יש פחות תמיכה במדיניות רווחה.
ההשערה השלישית הופרכה. כדי לבדוק את השערת המחקר השלישית כי תתקבל אינטראקציה לפיה נמוכים באינדיבידואליזם יתמכו במדיניות רווחה יותר מגבוהים באינדיבידואליזם, כאשר הפער בין קבוצות אלה לגבי שיעור התמיכה במדיניות רווחה, יהיה גבוה יותר בקרב אורתודוקסים לעומת מודרניסטים וכן כי דתיים אורתודוקסים יתמכו
במדיניות רווחה יותר ממודרניסטים, חולק משתנה הדתיות המשולב לשתי רמות: אמונה דתית גבוהה (ציון מעל 3) ואמונה דתית נמוכה (ציון מתחת ל- 3). ציון האינדיבידואליזם חולק אף הוא לשתי רמות: נמוכה (ציון עד 2.5) וגבוהה (ציון מעל 2.5).
כדי לבדוק את הקשר בין שתי הקבוצות לבין רמת התמיכה במדיניות רווחה, נערך מבחן Anova 2X2 . ממוצעים, סטיות תקן וערכי F מתוארים בלוח הבא.
F
אינטרקציה
F
אינדיב'
F
אמונה דתית
אינדיבידואליזם
אמונה דתית
גבוה
(N=347)
נמוך
(N=816)
מודרניסטים
(N=612)
אורתודוקסים
(N=551)
M
(S.D)
M
(S.D)
M
(S.D)
M
(S.D)
***15.3
3.32
0.14
4.6
(1.79)
4.8
(1.97)
4.8
(2.04)
4.6
(1.77)
***=p 0.001
מהטבלה ניתן לראות כי האורתודוקסים והמודרניסטים לא נבדלו זה מזה באופן מובהק בתמיכתם במדיניות רווחה. גם הגבוהים ברמת האינדיבידואליזם לא נבדלו מהנמוכים ברמת האינדיבידואליזם באופן מובהק במידת תמיכתם במדיניות רווחה. עם זאת, האינטראקציה בין שתי הקבוצות המשתנים מובהקת. האינטראקציה מתוארת גם בתרשים הבא
בעמוד הבא:
ניתן לראות כי אורתודוקסים מבחינה דתית אשר הנם נמוכים ברמת האינדיבידואליזם היו בעלי ציון נמוך של תמיכה במדיניות רווחה (1.67M=4.5, S.D=), לעומת אורתודוקסים אשר היו גבוהים ברמת אינדיבידואליזם, אשר הביעו תמיכה גבוהה יותר במדיניות הרווחה (M=4.7, S.D=1.90). לעומת זאת, בקרב מודרניסטיים, השפעת מידת
האינדיבידואליזם הנה הפוכה: נמוכים באינדיבידואליזם הביעו תמיכה גבוהה יותר במדיניות הרווחה (M=5.0,S.D=2.12) מאשר מודרניסטים אינדיבידואליסטים (M=4.3, S.D=1.55).
החלק היחידי מההשערה שאושש הוא הטענה כי בקרב מודרניסטים, הנמוכים ברמת האינדיבידואליזם יתמכו יותר במדיניות רווחה לעומת הגבוהים באינדיבידואליזם. שאר ממצאי האינטראקציה מצביעים על הכיוון ההפוך בדיוק להשערה, במיוחד משום שבאופן הפוך להשערה - הפער ברמות התמיכה במדיניות רווחה בקרב במודרניסטים היה גדול
במובהק מפער זה בקרב האורתודוקסים, ומשום שבקרב האורתודוקסים התקבלה תמיכה במדיניות רווחה בכיוון הפוך לכיוון ההשערה. דהיינו, אינדיבידואליסטים אורתודוקסים תמכו יותר במדיניות רווחה לעומת אורתודוקסים נמוכים באינדיבידואליזם.
דיון
מטרת המחקר הנוכחי היתה לשחזר את ממצאי מחקרם של Davis Robinson (1999) שהראו כי מודרניסטים נטו לצד הימני של המפה הפוליטית בשאלות של צדק כלכלי ומדיניות רווחה, לעומת דתיים אורתודוקסיים. הרציונל שהוצע להסבר ממצא זה הוא שמודרניסטים הנם יותר אינדיבידואליסטים מדתיים אורתודוקסים בראייתם את הפרט ולא אלוהות
כאחראית לגורלם ולפיכך מצפים מהיחיד ולא מהמדינה לשפר את מצבו הכלכלי.
מחקר זה הצליח לשחזר חלק מהממצאים, להפריך את חלקם וכן להוסיף תוספות מעניינות שאינן תואמות את הקשר הלינארי שהודגם במחקרם של Davis Robinson (1999), בין דת, אינדיבידואליזם ותמיכה במדיניות רווחה.
המחקר הנוכחי הראה כי בישראל בקרב חילונים נמצאה התמיכה הגבוהה ביותר במדיניות רווחה, לאחריהם בקרב חרדים ולבסוף הדתיים היו הנמוכים ביותר במידת תמיכתם במדיניות רווחה, כשמקור ההבדל המובהק נעוץ בפער בין חילוניים לדתיים.
הסברים אפשריים לכך שחילוניים תומכים במידה רבה יותר מדתיים במדיניות רווחה, קשורים למבנה החברתי במדינת ישראל וייחודיים לה. הסבר אחד הוא שישראל, כמדינה יהודית צעירה שעדיין עסוקה בהגדרת ועיצוב הקשר בין הדת למדינה, מתאמצת להקנות צביון יהודי לחיים בה. צביון זה מתבטא בהעדר תחבורה ציבורית בשבת במרבית
היישובים בארץ, שמירה על כשרות ברשתות השיווק הגדולות, במוסדות ציבוריים ובמיוחד בצבא וכו'. עם זאת, האוכלוסייה הדתית חשה לעיתים כבלתי מיוצגת במידה מספקת בעמדות של מקבלי החלטות וככזו שהאינטרסים שלה עומדים בסכנה מתמדת. תחושה זו באה לידי ביטוי הן דרך קיום מפלגות דתיות שמטרתן קידום אינטרסים של האוכלוסייה
הדתית, הן באמצעות דבריהם המפורשים בתקשורת של מנהיגי הציבור הדתי - רבנים ופוליטיקאים, והן דרך נסיונות של חקיקה דתית. כפועל יוצא של חוויית המיעוט של הדתיים בישראל, ייתכן שהחילוניים בארץ חשים יותר הזדהות עם המדינה ותושביה ולפיכך יותר אחריות לזולת, ולכן גם תומכים במדיניות רווחה יותר מדתיים.
הסבר אפשרי נוסף הוא שהן חילוניים והן דתיים מכלילים את עמדותיהם הפוליטיות לשאלות כלכליות. הדתיים בישראל, שרואים עצמם באופן כללי כמשתייכים לצד הימני של המפה הפוליטית בשאלות של לאומיות וחברה, מכלילים את עמדתם הפוליטית-מדינית לשאלות כלכליות, ולכן מתמקמים כתומכי ליברליזם כלכלי יותר מחילונים. החילונים,
לעומתם, המזוהים יותר עם המרכז והשמאל נוטים להכליל את עמדותיהם לשמאל הכלכלי ולעמדות פרו-סוציאליות של שיתוף, שוויון כלכלי והקצאה מחודשת של המשאבים.
הסבר נוסף נעוץ בהשתלבותם של החרדים בשוק העבודה בישראל ומידת נזדקקותם לתמיכה מן המדינה. מיקומם של הדתיים החרדים כתומכים במידה מתונה במדיניות רווחה, יותר מדתיים אך פחות מחילונים, עשויה להיות קשורה למצבם הכלכלי ולהשתלבותם בשוק העבודה ולנבוע משיקול פרגמטי בשל נזדקקותם הכלכלית. האוכלוסייה החרדית בישראל
היא אחת מקבוצות האוכלוסייה העניות ביותר ובסיכון מתמיד להעמקת העוני. בדוחות הסטטיסטיקה השנתיים של המדינה ממצא זה חוזר על עצמו מדי שנה, כבר שנים ארוכות. השילוב של ריבוי ילדים, צפיפות מגורים ואי העסקה של חלקים ניכרים מהאוכלוסייה הבוגרת, תורמת למצב זה. הגברים הבוגרים עוסקים על פי רוב בלימוד תורה ולא
בפרנסה, והנשים לבדן אחראיות לפרנסת המשפחה. מרבית הנשים עוסקות בעבודות שהשכר עבורן הוא נמוך יחסית, וכך נוצר מצב של יותר נזקקות בקרב אוכלוסייה זו. בישראל, חלק ממדיניות הרווחה מיושם באמצעות קצבאות ילדים. הנהנים העיקריים מקצבאות אלו הם משפחות מרובות ילדים, בעיקר מהמגזר החרדי והערבי. לכן, על מנת לאפשר
לעצמם לחיות בכבוד ובמקביל לשמור על אורח חייהם, סביר שהחרדים יתמכו במדיניות רווחה. בנוסף, בשנים האחרונות מתרחבת בישראל הנטייה של חרדים להיעזר בקצבאות שונות, דוגמת קצבאות לבחורי ישיבות הדוחים את שרותם בצה"ל, כאשר מדי שנה גדל מספר המצטרפים להסדר זה באלפים. גם כאן, יש לחרדים אינטרס ברור לשמר את מדיניות
הרווחה על מנת לשמר את אורח חייהם.
המחקר הנוכחי הראה, בדומה למחקרם של Davis Robinson (1999) כי ככל שהאינדיבידואליזם של האדם גבוה יותר, כך הוא פחות נוטה לתמוך במדיניות רווחה. ממצא זה הולם את הסברם של Davis Robinson כי אמונה באחריות אישית לגורל היחיד מייצרת דרישה ללקיחת אחריות אישית למצב הכלכלי והסרת אחריותה של המדינה למצבו של
הפרט, בעוד אמונה באלוהות מייצרת סוג של קולקטיביזם ודאגה לזולת, הדורשת מהמדינה להתערב במצבם הכלכלי של תושביה לשם שמירה על רווחתם וכבודם. הערבות ההדדית מתבטאת באמצעות מדיניות הרווחה.
לבסוף, המחקר הנוכחי מצא אינטראקציה מעניינת לפיה בהתאם להשערה המקורית, בקרב מודרניסטים, הנמוכים ברמת האינדיבידואליזם תמכו יותר במדיניות רווחה לעומת הגבוהים באינדיבידואליזם. שאר ממצאי האינטראקציה הצביעו על הכיוון ההפוך בדיוק להשערה - הפער ברמות התמיכה במדיניות רווחה בקרב המודרניסטים היה גדול במובהק
מפער זה בקרב האורתודוקסים וכן בקרב האורתודוקסים, גבוהים באינדיבידואליזם תמכו יותר במדיניות רווחה לעומת אורתודוקסים נמוכים באינדיבידואליזם.
ההסבר לממצא שהתאים להשערה, כי מודרניסטים נמוכים באינדיבידואליזם יתמכו במדיניות רווחה במידה רבה יותר ממודרניסטים גבוהים באינדיבידואליזם נעוץ בכך שאנשים שמאמצים השקפת עולם המתמקדת באדם, כלומר - חילוניים בעלי גישה פרו-חברתית, נוטים לתפיסות סוציאליות יותר של אחריות המדינה לרווחת כלל תושביה, מונחים על
ידי ערכים של שוויון ושיתוף ולכן תומכים במידה רבה במדיניות רווחה (Hunter, 1991). בארץ ייתכן שממצא זה משקף את עמדת פלח האוכלוסייה המזוהה עם תנועת העבודה הותיקה. אנשי מעמד בינוני ובינוני-גבוה, מעמד עובדים ומשכילים, חילונים, שרואים באחריות חברתית ערך חשוב לקיום המדינה. יהיה מעניין לבדוק השערה זו במחקר
המשך.
קשה יותר להסביר את היפוך כיוון תוצאות האינטראקציה לעומת ההשערה. ייתכן שבקרב החילוניים קיימים פערים גדולים יותר בעמדות לגבי מדיניות רווחה לעומת אורתודוקסים משום שבגלל מבנה שוק העבודה בישראל, החילוניים הם אלה שמשלמים את מרבים המיסים אך זכאים לנתח קטן יחסית של תמיכה ממשלתית, לעומת דתיים אורתודוקסים
שפחות משלמים מיסים (משום שחלקים מסוימים מהם אינם עובדים ואינם מרוויחים לפרנסתם כלל) אך מיוצגים בייצוג יתר באוכלוסיית נתמכי הסעד ומקבלי הקצבאות השונות. לכן, ייתכן שבאופן כללי אורתודוקסים תומכים במתינות במדיניות רווחה (אם כי במידות שונות בהתאם לרמת האינדיבידואליזם שלהם) - משום שהם אוכלוסיית היעד של
תמיכה זו, בעוד החילוניים חלוקים בנקודה זו באופן קיצוני, בשל השקפות עולם רחוקות זו מזו - השקפה סוציאליסטית המנחה לשאוף לשוויון בין חלקי האוכלוסייה השונים, מול השקפה ליברלית המעודדת הסתמכות על הפרט בלבד לקביעת מצבו הכלכלי.
ההיפוך בממצאים לעומת ההשערה, שמצא כי אורתודוקסים בעלי אינדיבידואליזם גבוה תומכים במדיניות רווחה לעומת נמוכים באינדיבידואליזם, עשוי להיות קשור למשתנה מתערב שלא נלקח בחשבון. ייתכן שאורתודוקסים בעלי אינדיבידואליזם גבוה הם אנשים בעלי יוזמה, שנוטים יותר להשתלב בשוק העבודה. ידוע כי בענף היהלומים יש
ייצוג-יתר לחרדים בקרב בעלי עסקים של ליטוש, שיווק ויצוא יהלומים. כמו כן, קיימים אנשי עסקים חרדים רבים שעוסקים בענפים רווחים שונים, החל מהיי-טק וכלה במלונאות. יש אפשרות, שדווקא אותם אורתודוקסים אינדיבידואליסטים הם במצב כלכלי מצוין בזכות מאמציהם הפרטיים, שבשילוב עם נאמנותם לקהילתם ולציווי הדתי לדאוג
לזולת - מעוניינים יותר לתמוך במדיניות רווחה. הם יכולים בקלות להרשות לעצמם לחלוק את רכושם ורווחיהם עם אחרים, בשל השפע שזכו בו ואמונתם המצווה עליהם לדאוג לעניים מחזקת מגמה זו. יהיה מעניין לבחון אפשרות זו במחקר המשך.
סיכום
מחקר זה הצליח לשחזר באופן חלקי את ממצאי המחקר הקודם שעסק בקשר בין אינדיבידואליזם, דת ומדיניות רווחה. המחקר הנוכחי הראה כי רמות גבוהות של אינדיבידואליזם קשורות לתמיכה מועטה יותר במדיניות רווחה לעומת רמות נמוכות של אינדיבידואליזם. עם זאת, נראה שהקשר בין אינדיבידואליזם לדת והקשר בין דת לתמיכה במדיניות
רווחה הם ייחודיים לישראל ושונים מממצאיהם של Davis Robinson (1999) לגבי מדינות אירופה.
הממצאים העיקריים של המחקר הנוכחי הם שחילוניים ומודרניסטיים בישראל, בשונה מאירופה - נוטים לתמוך במדיניות רווחה יותר מדתיים, ושחרדים תומכים במדיניות רווחה באופן מתון הן כתוצר של ערכים דתיים והן משיקולים פרגמטיים. בשל מיעוט מעורבותם של חרדים בשוק העבודה בישראל, חל היפוך בהשפעת האינדיבידואליזם על תמיכה
במדיניות רווחה, כך שדווקא האינדיבידואליסטים מקרב האורתודוקסים, שכנראה מעורבים בשוק העבודה - נוטים לתמוך במדיניות רווחה יותר מאוכלוסיית האורתודוקסים הנמוכה באינדיבידואליזם.
הוצעו מחקרי המשך שיבדקו את הקשרים המורכבים בין מצבם הכלכלי ומעורבותם בשוק העבודה של אורתודוקסים בישראל, לבין רמות האינדיבידואליזם שלהם ומידת תמיכתם במדיניות רווחה.
ביבליוגרפיה
יסעור א. (2003) תיאוריות של צדק בהגות הפילוסופית. בתוך: יסעור א., עובד י., רוזוליו ד. ורוזנר מ. (עורכים) צדק חברתי ושיוויון בעולם משתנה. תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד. 14 - 45.
רוהלס ג'. (1983) הצדק כהגינות. בתוך: ראוך ל. (עורך), קובץ פילוסופיה - מקראה. תל אביב, 399 - 400.
Brechon P. (1996) Political values in Europe: The effects of national context and religious attitudes. Archives de sciences socials des religions. 41, 99-128.
Conradt D.P.(1986) The German polity 3rd ed. New-York: Longman
.
Davis N.J. Robinson R.V. (1999)Their brothers' keepers? Orthodox religionists, modernists and economic justice in Europe. American journal of sociology. 104(6), 1631-1654.
Davis N.J. Robinson R.V. (1996a) Are the rumors of war exaggerated? Rligious orthodoxy and moral progressivism in the United States. American journal of sociology. 102, 756-787.
Harding S., Phillips D. Fogarty M. (1986) Contrating values in western Europe. New-York: Macmillan.
Hart S. (1992) What does the Lord require? How American Christians think about economic justice. New-York: Oxford University Press.
Hunter J.D. ( (1991Culture wars: The struggle to define America. New-York: Basic Books.
Nozick R. (1974) Anarchy, State and Utopia, 160, 149 - 150.
Rawls J. (1993) Political Liberalism, N.Y, 24-27, 305-307.
Rawls J. (1973) A Theory of Jusice. Cambridge. VII - VIII.
Regnerus M.D., Smith C. Sikkink D. (1998) Who gives to the poor? The influence of religious tradition and political location on the personal generosity of Americans toward the poor. Journal for the scientific study of religion. 37(3), 481-494.
Taylor D. (1985) The Lord's battle: Paisleyism in northern Irland. In: Stark R. (Ed.) Religious movements: Genesis, Exodus and Numbers. New-York: Paragon House Publishers. 240-278.
Weber, M. (1904, engl. 1930) Die Protestantische Ethik und der Geist des Kapitalismus, engl. The Protestant Ethic and the spirit of Capitalism. translated by Talcott Parsons edn, London, Allen and Unwin.
1

תגים:

חברתי · חלוקת · חלוקתי · לאי · לגיטימציה · משאבים · צדק · שיוויון

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "צדק חברתי ולגיטימציה לאי שיוויון", סמינריון אודות "צדק חברתי ולגיטימציה לאי שיוויון" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.