היישום אינו מחובר לאינטרנט

החוק הטבעי והצדק של החזקים

עבודה מס' 060576

מחיר: 373.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: הקודים האתיים הנחוצים לתפקודו הנאות של השופט תוך בחינת חשיבות החוק הפורמלי, בדיקת מושגי הצדק והחוק הטבעי מול החקיקה הסינתטית והקשר שבין החוק, האחריות הפלילית והגישה האתית.

10,189 מילים ,45 מקורות ,2001

תקציר העבודה:

החוק הטבעי והצדק של החזקים
(התביעה האתית כלפי השופט(

תוכן העניינים
מבוא
פרק א: החוק והאתיקה
1.1. השתנויות החוק
1.2. השתנויות החוק
1.3. לסיכום הפרק
פרק ב: משפט המלך ומשפט העם
2.1. משפט המדינה כמהות הטוב על פי אריסטו
2.2. חשיבות כלליותו של החוק
2.3. השוויון בפני החוק והאיזון
2.4. לסיכום הפרק
פרק ג: המשפט הטבעי-הצדק הטבעי והחוק הטבעי
3.1 הצדק הטבעי
3.2.החוק הטבעי
3.3.לסיכום הפרק
פרק ד: החוק והאחריות הפלילית
סיכום
ביבליוגרפיה





מבוא
עצמאותו של השופט ואי-תלותו, מאפשרות לו לעמוד כנגד גלי היום יום.
השופט אינו צריך להיבחר לעתים מזומנות כשם שעושים נבחרי העם ועל כן אינו צריך
לתת ביטוי לרוחות השעה ולנקוט בעמדה פופוליסטית. עצם היותו של השופט מנותק
מהעולם הפוליטי והעסקי, כלומר ממאבקי הכוח השונים, מאפשרת לו להתבטא
באורח חופשי וחסר פניות (ברק, 15-16 :1997). השופט ברק מדגיש כי מעצם היותה של
הרשות השופטת בלתי תלויה, היא זוכה לאמון הציבור בעשותה צדק על פי הדין. הוא
מביא מדבריו של השופט פרנקפורטר, כי האוטוריטה של בית המשפט, מחויבת אך ורק
לשבועה לפעול על פי דין, בהתאם לאמות המידה המוסריות הציבוריות. עצמאות
שיפוטית התפתחה באנגליה עוד קודם הפרדת הרשויות, כתוצאה ממאבקי הכוח בין
המלך לפרלמנט ועקב תהליך ההתמקצעות שעבר המקצוע המשפטי. יוצא, כי השופט
אינו כפוף לשום דבר זולת החוק וציווי מצפונו ובכלל זאת הדבר כולל גם את החסינות
השיפוטית (זלצברג, תשנ"ה: 36). יוצא אפוא, כי האתיקה השיפוטית אמורה להוות
קוד שינחה את השופט להשתמש במכלול הכלים שבידיו, היינו בחוק המדינה ובחוק
הטבעי, היינו צו מצפונו.

הסופיסט תרזימאכוס טען כי "החוק הוא הצדק של החזקים". ואכן, ניתן יהיה
לראות כי חוקים משתנים בהתאם לחלוקת העוצמה הפוליטית של האוכלוסייה וחוק
שהיה טוב ונכון לאתמול, מרוקן היום מתוכן ויש שישתנה גם מחר. מערכת החקיקה
מהווה כלי בעל עוצמה לעדכון חוקים בהתאם לשינויים חברתיים, המחייבים חדשנות
בתחום החקיקה, בין אם מדובר בתחומים פוליטיים ובין אם מדובר בנורמות
חברתיות (Shifter & Hayner, 2000: 316). לעניין זה נדרש גם הפילוסוף מיל
(תשמ"ד: 131) שציין כי "הדעה שהיא דעת המיעוט במקומות אחדים, הרי היא דעת
הרוב במקומות אחרים". מיל התכוון בכך לשיטת הבחירה של נציגים במדינה ומועלית
האפשרות כי בחירתו של הרוב תקבע על ידי חלק מהגוש המרכיב את השלטון, אלא
שאותו חלק הינו רך לב, צר מוח ומשוחד ביותר (שם: 133).

עולה אם כן השאלה, כיצד ינהג בית המשפט מול חקיקה המושתתת על אותו
שלטון שיסודו בצרות מוח ושחיתות. האמנם יש להגן רק על החוק כפי שהוא, בבחינת
"הוי מתפלל בכבודה של מלכות - שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו" (אבות,
ג, ב), או שמא עלינו להתעקש ולהתמודד עם קונפליקט העלול להתקיים בין נורמות
מוסריות ונורמות חברתיות? האם ניתן לקבל חוק השנוי במחלוקת, מעצם היותו טוב
עבור השליטים, אך מקפח חלקים באוכלוסייה? כן אעמוד על השאלה, האם ראויים
חוקים קבועים שיעניקו יציבות ויהיו בבחינת חוקי המלך, או שמא ראוי לאפשר
השתנותם של חוקים באופן דינמי על פי המודל הרפובליקני שבו שלטון מתחלף
בהתאם לעוצמותיהם ורצונותיהם של נציגיו באותה עת.

בעבודתי ארצה לטעון, כי על מנת ליצור קוד אתי עבור השופטים, יש למזג בין
החוק הטבעי והמוסר הנובע ממצפון אישי, כפי שרואים זאת שפינוזה, היידגר ואחרים
ובין החוק שהינו כללי הריבון וקרוב לנורמות מוסריות. מקובל, כי אין מטילים על
הציבור גזרה שאינו יכול לעמוד בה, ומזה 2700 שנה עומדת הדילמה של אותיפרון
'האם האלים נתנו חוקים שאנשים יאהבו אותם, או שמא אנשים אוהבים את החוקים
משום שהאלים נתנו אותם?'. אם נחליף את האלים בריבון, אזי לטענתי האתיקה
מחייבת מעין איזון מסוים בין החוק הטבעי ובין החוק הנובע מרצונו של הריבון לקבוע
חוקים שיהיו מקובלים על האנשים, ובכך לחזק את תפיסתם של שומרי החוק, כי יש
לכבד את החוק, משום שהוא כזה ומשום שכך נקבע על ידי הריבון.


מקורות:

אריסטו, (תשמ"ג), המידות, מאגנס, ירושלים.
אריסטו, (תש"ן), הפוליטיקה/א-ב, מאגנס, ירושלים.
בכור, ג., (1998), הקודקס האזרחי המצרי: בחיפוש אחר סדר חברתי 1949-1933, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה",אוניברסיטת תל אביב, תל אביב.
בסה-חסין, מ., (1998), פילוסופיה של המשפט, אתיקה, טירת הכרמל.
ברנזון, צ., "האם החוק הוא ביטוי לגישת החברה אל העבריין?", בתוך: העבריין, המטפל והחברה (כנס), משרד הסעד, ירושלים, תשכ"ד, עמ' 93-101.
ברק, א., "תפקידו של בית המשפט העליון בחברה דמוקרטית", עיוני משפט כא(1), 1997, עמ' 13-19.
דותן, י., "אקטיביזם שיפוטי בבג"צ", בתוך: גביזון, ר., קרמניצר מ., ודותן, י., (עורכים), (תש"ס), אקטיביזם שיפוטי: בעד ונגד, מאגנס, ירושלים.
דסקל, מ., (עורך), (1979), דקארט - עקרונות הפילוספיה / לייבניץ הערות ביקורתיות, (תרגום: ש. קרניאל), מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור בע"מ, תל אביב.
הילמן, מ,. (1988), החוקה המושלמת בשיטת קאנט, כרמל, ירושלים.
וייטהד, א.נ., "אובייקטים וסובייקטים", בתוך בראון, א.צ., (עורך), (תשנ"ה), מפארמנידס עד הוגי ימינו, מאגנס, ירושלים, עמ' 459-471.
זלצברגר, ע., "Justice in Israel: A Study of the Israeli Judiciary", (מאמר ביקורת), משפט וממשל ב, תשנ"ה, עמ' 34-42.
כהן, ח., (1991), המשפט, מוסד ביאליק, ירושלים.
לדרמן, א., "האחריות המוחלטת בפלילים: הבעיה ודרכים לפתרונה", מחקרי משפט ג, 1984, עמ' 120-155.
לוין, ד., "גוזרים את הדין", המשפט א, 1993, עמ' 181-215.
לוק, ג'., (תשמ"ט), על הממשל המדיני, מאגנס, ירושלים.
לסלי-סבה, א., "חיזוי מסוכנות במערכת העונשית", עבריינות וסטייה חברתית יב(2), 1984, עמ' 38-57.
מיל, ג'.ס., (תשמ"ד), ממשל של נציגים, מאגנס, ירושלים.
ניטשה, פ., (1975), מעבר לטוב ולרע, (בתוך כתבי ניטשה), שוקן, ירושלים ותל אביב.
סטטמן, ד., ושגיא, א., (1993), דת ומוסר, מוסד ביאליק, ירושלים.
פרקי אבות, (תשט"ו), מכון קלרק, ירושלים.
קמפבל, א., (1975), דילמות מוסריות ברופאה, עם עובד, תל אביב.
קנאי, ר., "היחס בין מטרות הענישה ושיקולי הענישה לשיקול הדעת של השופט בקביעת העונש", מחקרי משפט י, 1993, עמ' 49-76.
קנאי, ר., "המחשבה הפלילית הנדרשת לנסיבות העבירה", מחקרי משפט יא, 1994, עמ' 147-173.
קנאי, ר., "דיני עונשין - התפתחות ומגמות", עיוני משפט כג(3), 2000, עמ' 717-753.
קאמי, א., (1975), הנפילה / גלות ומלכות, ספרית הפועלים, תל אביב.
קרמניצר, מ., "עקרון האשמה", מחקרי משפט יג, 1996, עמ' 109-127.
רבין, י., "זכות הגישה לערכאות - מזכות רגילה לזכות חוקתית", המשפט 10, 2000, עמ' 78-80.
רוזן-צבי, א., "'כי המשפט לאלוהים הוא': על כוח המשפט ועוצמתו מול מגבלותיו וגבולותיו", עיוני משפט יז(1), 1992, עמ' 9.
רפ, א., "הומאניזם בעולם כאוטי", [שיחה], סביבות 28, 1992, עמ' 8-15.
שוהם, ש.ג., (1980), גאולה דרך הביבים, צ'ריקובר, תל אביב,.
שפינוזה, ב., (תשמ"ט), מאמר תיאולוגי-מדיני, מאגנס, ירושלים.
תלמוד בבלי, (תשי"ז), אל המקורות, ירושלים, מסכת בבא מציעא, פרק שביעי.
Austin, J., "Austin's Sources Thesis", in: Davis, H., Holdcroft, D., (1991), Jurisprudence: Texts and Commentary, Butterworths, London, pp. 16-33.
Bacon, F., (1960), The Advancement of Learning and New Atlantis, Oxford University Press, London.
Bailey, S.K., "Ethics and Public Service", in: Martin, E.C., (ed.), (1995), Public Administration in Democracy, Siracuse University Press, pp. 26-34.
Coates, J., (1986), Women Men and Language - A Sociolinguistic Account of Sex Differences in Language, Longman Press, New York.
Cohen, F.S., (1959), Ethical Systems and Legal Ideals, Great Seal Books, Ithaca.
Cohen, M.R., (1950), Reason and Law, Collier Books, New York.
Hart, H.L.A., "Hart's Concept of Law", in: Davis, H., Holdcroft, D., (1991), Jurisprudence: Texts and Commentary, Butterworths, London, pp. 34-68.
Heidegger, M., (1962), Being and Time, Harper San Francisco, San Francisco.
Henry, A., "Raising Awareness of Politeness in Business Writing", Language Awareness 4(4), 1995, pp. 179-188.
Jucius, M., Dietzer, B., Schlender, W., (1973), Elements of Managerial Action, Richard D. Inc., Homewod.
Kelsen, "Kelsen's Pure Theory of Law", in: Harris, J.W., (1980), Legal Philosophies, Butterworths, London, pp. 59-75.
Nwoye, G.O., "Linguistic Politeness and Socio-Cultural Variations of the Notion of Fave", Journal of Pragmatics 18, 1992, pp. 309-328.
Shifter, M. Hayner, P., "Laying the Groundowork: Uses of Law-Related Research", in: McClymont, M. Golub, S., (ed.), Many Roads to Justice, (2000), The Ford Foundation, New York, pp. 315-326.

תגים:

שפיטה · אתיקה · דמוקרטי · רפובליקני · שלטון · בית · משפט

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "החוק הטבעי והצדק של החזקים", סמינריון אודות "החוק הטבעי והצדק של החזקים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.