גזענות וצדק חברתי במאה ה-20

תקציר העבודה:

מטרת העבודה היא לסקור את הגדענות בראשי המאה כפי שבאה לידי ביטוי בידי מחולליה העיקריים- הגרמנים. תכלית העבודה הוא להשוות את שיטותיהם מול עקרונות של צדק חברתי.

תאוריות של צדק חברתי
חלק זה יתבסס על שני תיאורטיקנים בני זמננו:רולס ונוזיק. קנטאיסטים, המפרשים את מושג הצדק וההוגנות, תוך התייחסות לקודמיהם.
ג'והן רולס נולד ב-1921 ובשנות החמישים פרסם תאוריות שונות כיצד להגיע לרמה מוסרית צודקת בחלוקת המשאבים החברתיים. התאוריות שלו התקבלו בהתלהבות ופורסמו בשני כתבים והמפורסם שבהם הוא: " THEORY OF JUSTICE".
בקיעים התגלו בתורתו כאשר המבקר המוביל הוא האמריקאי רוברט נוזיק.
רולס מניח כמה הנחות יסוד לצורך פיתוח תאורית המוסר וקובע כי למרות נכונות טענותיו:
"THERE IS NO REASON TO SUPPORT AHEAD OF TIME THAT THE PRINCIPLES SATIAFECTORY FOR THE BASIC STRUCTURE HOLD FOR ALL CASES"1
(אין להניח כי לאורך זמן לא ישתנו דברים).
אולם עם שינוי קל בכל חברה וחברה ניתן היה להתאים בכל זמן דרך מוסרית כלשהי.
"WITH SUITABLE MODIFICATION SUCH A THEORY SHOULD "PROVIDE THE KEY FOR SOME OF THESE OTHER QUESTIONS
רולס אומר גם כי הוא מעונין לתת תשובות כיצד עלינו לנהוג בכל מקרה של אי צדק אולם כמעט ואינו מזכיר זאת בהמשך:
"HOW WE ARE TO DEAL WITH INJUSTICE. IT COMPRISES SUCH "...TOPICS AS THE THEORY OF PUNISHMENT
בתחילת דבריו הוא מזכיר את לוק, רוסו וקנט. רולס,כמו קנט, אינו מטפח אידיאל מוסרי ואליו הוא שואף אלא מחפש ראשית דרך טובה דרכה הוא יוכל להגיע לרמה מוסרית אידיאלית.
את התאוריה הוא מסכם במשפט אחד:
"THUS WE ARE ABLE TO IMAGINE THAT THOSE WHO ENGAGE IN SOCIAL COOPERATION CHOOSE TOGATHER, IN ONE JOINT ACT, THE PRINCIPLES WHICH ARE TO ASSIGN BASIC RIGHTS AND DUTIES AND TO DETERMINE THE DIVISINE OF SOCIAL BENEFIT
כלומר הוא מסתכל על התועלת של חברה ודרכה הוא מעונין להגיע למוסריות הוגנת או צודקת.
הוגנות וצדק אינם היינו הך בתורתו של רולס. צדק הוא חלק מההוגנות, והוגנות אינה יכולה להתקיים ללא צדק.
מכל מקום בדיונו הוא מכליל את כל מוסדות החברה. ישנם הרבה סוגים שבהם יכול הצדק להתבטא, הוא טוען, לא רק בחוקים במוסדות ובמבנה החברתי אלא גם בפעילות מיוחדת בהחלטות, משפטים וביקורת.
הפרק הראשון בספר נקרא "JUSTICE AS FAIRNESS" ועוסק ביחסים שבין הצדק להוגנות. הוגנות יכולה להתקיים, לדעת רולס, רק במצב של "סטטוס קוו" כאשר התוצאה של פיתוח ההסכמים אינה מותנית בשום כח אחר או במאזן היחסי של הכוחות החברתיים. על כן, המושג "צדק כהוגנות" ניתן להשתמש בו מלכתחילה ברעיון של צדק ניהלי טהור ולכן במצב הראשוני כולם חייבים להיות שווים.
כמובן כי אנו דנים באנשים רציונאליים שאם לא כן לא ניתן היה לדון בכך כלל.
בהמשך (עמודים 290-310) מבסס רולס את הדרך בה נגיע את המוסר ולהוגנות ולהלן עיקרי הדברים:
רולס מקבל את עיקרי טיעוניו של קנט כי יש לברר מהם האובייקטים שניתן להשיג באמצעות דרך זו או אחרת אולם אינו שואל מה צריכה להיות ההתנהגות המוסרית אלא מה צריך להיות בכל מצב החלוקה הצודקת שעליה כבר עמדתי לעיל. כלומר רק עיקרון החלוקה הצודקת העומד בדרישות ההגינות ראוי להיקרא עיקרון הצדק.
מושג ההגינות קשור לדעתו של רולס במשא ומתן הולם בין בני האדם המשתפים פעולה זה עם זה או מתחרים בינהם.
בעיה של הגינות מתעוררת כאשר בני האדם חופשיים, אין להן שליטה זה על זה, הם מעורבים בפעילות משותפת ומתפשרים בינהם. החוק יהיה הוגן כאשר אף אחד מבינהם לא ירגיש שהוא או מישהו אחר מבין המשתתפים מנוצל לרעה או כפוי ע"י כללי שיתוף פעולה להיכנע לתביעות שאין הוא חושב אותן ללגטימיות (היות והנאמנות למוסדות החברתיים מיוסדת לעיתים קרובות על תקווה לזכות ברווח אישי).
פעולה היא בלתי מוסרית כאשר האדם הפועל משתמש בזולת כבאמצעי בלבד לצרכים האנוכיים. אי לכך יש לקבוע מתי אפשר יהיה לטעון כנגד אי ההגינות של צורת ההפעלה של אחד המוסדות האמורים. כל אחד מהמשתתפים צריך גם להבין כי עיקרון שיתקבל עכשיו אי אפשר יהיה לשנותו.
אי לכך כל בני אדם חייבים להתכנס כשעל פניהן "מסך הבערות": הם חסרים כל אינפורמציה אישית, אך מצד שני עומדת לרשותם אינפומציה כללית על בני האדם.
הם בעלי ידיעות כלליות בפסיכולוגיה של בני האדם, בסוציולוגיה, והם בעלי הכללות חשובות בתחום מדעי האדם.
חוקי הצדק חייבים להיקבע ללא שום לחץ הנובע מכח מקרי שיש בידי קבוצה זו או אחרת של בני אדם ומכאן יכולתם של המשתתפים במו"מ להגיע לחוקים אוביקטיביים של ממש. מכל מקום העקרונות שיתקבלו עפ"י רולס הם:
1.לכל אדם זכות לחרות דומה ומקיפה ביותר.
2.אי שיויון מותר אם הוא יביא לתועלת כולם ובתנאי שהמשרות תהינה פתותות בפני כולם. כלומר לאחר בחירת
החוקים ועיצוב החברה אם אדם נמצא בתחתיתה מותר להתעלם משיוויון אם הוא יביא לתועלת החברה.
בחירה כזו מוצלחת משום שהיא מונעת מאנשים כאלה הפסדים כבדים מצד אחד והיא מבטיחה להם רמת חיים בסיסית מצד שני.
נוזיק חולק על רולס בשתי נקודות:
1.חלוקת משאבים היא למעשה ציון אישי לאדם על הישגיו ולכן אי אפשר לחלקם מלכתחילה.
2.נתונים טבעיים שרולס מעוניין כי לא ידעו אותם ("מסך הבערות") אינם משהו שבני האדם ראויים לו אלא זכאים לו, ולכן אי אפשר להצדיק באופן מוסרי את ההבדלים בין הנתונים הטיבעיים.
אולם למרות זאת דעותיו של רולס נפוצות כיום יותר.

תוכן העניינים:
1.מבוא
התאוריה הגזענית
2.התאוריה הגזענית וזיקתה לאנתרופולוגיה
3.התפתחות תורת הגזע עד סוף המאה התשע עשרה
4.התפתחות הגזענות עד מלחמת העולם הראשונה
5.הגזענות בגרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה
6.עליית המפלגה הנציונל סוציאליסטית

דיון
7.זכויות וחובות המדינה
8.זכויות וחובות האזרחים
9.ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מקורות:

אטינגר שמואל, האנטישמיות בעת החדשה, הוצאת הקיבוץ הארצי,1978.
אלמוג שמואל, אנטישמיות באירופה המודרנית (1815-1945), מרכז זלמן שז"ר, ירושלים, תשמ"ח.
בכרך צבי, מן הצלב אל צלב הקרס, ת"א, 1991.
בר-נביא אלי, תולדות עם ישראל, ירושלים, 1993.
גוטמן ישראל, ארד יצחק, (עורכים), השואה בתיעוד, ירושלים, תשל"ח.
וסרמן הרי, "יהודים בסגנון יודנשטיל", זמנים, 33, 1990.
טל אוריאל,"יסודות אנטי-נוצריים בראשית האנטישמיות המודרנית", דברי הקונגרס העולמי החמישי למדעי היהדות, ירושלים, 1969.
טל אוריאל, יהדות ונצרות ברייך השני, ירושלים, תש"ל.
טלמון יעקב, "תעודה ועדות- משמעותה האוניברסלית של האנטישמיות החדשה",בתוך, אחדות וייחוד- מסות בהגות הסטורית, ירושלים, תשכ"ה.
לוונתאל מרווין, תולדות היהודים בגרמניה, מסדה, ת"א, 1975.
בר-נביא אלי, תולדות עם ישראל, תל-אביב, 1991.
כ"ץ יעקב, "שלב ההכנה לאנטישמיות המודרנית (1879-1873 )", ציון, ל"ח, תשל"ג.
כ"ץ יעקב, האנטישמיות כגורם חברתי ופוליטי בחברה המודרנית, ירושלים, תשכ"ח.
כ"ץ יעקב, שנאת ישראל, תל-אביב, 1979.
מוסה גורג',לקראת הפיתרון הסופי, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב, 1989.
פישר ה.ל., דברי ימי אירופה, תל-אביב, תשכ"ד.
צימרמן משה, "אמנסיפציה ואנטישמיות בגרמניה- עימות ישיר: גבריאל רייסר מול וילהלם מאר", דברי הקונגרס העולמי היהודי למדעי היהדות, תשל"ו.
רוזן צבי, "השקפותיו האנטי-יהודיות של ברונו באואר, מקורות היניקה ומשמעותם", ציון, תשכ"ח, ל"ג.
רוזנברג ארתור, הרפובליקה הגרמנית, תל-אביב, תשכ"ד.
ריכרד ליכטהיים, תולדות הציונות בגרמניה, ההסתדרות הציונית, ירושלים, תשל"ט.
אבינרי שלמה ,רשות הרבים, תל אביב, 1986.
אפלטון,כתבים, ירושלים, שוקן, תשט"ו.
גוהן סטיוראט מיל, על החירות, ירושלים תשכ"ה,
דינשטיין יורם ציות לפקודות מגבוה, ירושלים תשכ"ה,)
האוניברסיטה הפתוחה, בעיות בפילוסופיה של המוסר, תל אביב, 1980.
ויתקין א. משפט וחברה, ת"א 1955
לוין אביתר, "הערות על הציות לחוק על פי המאמר התיאולוגי מדיני לשפינוזה", עיון, תשל"ט.
סידורסקי דוד, "פירושים בני זמנו למושג זכויות האדם", עיון, תשמ"ד.
צמח עדי ,"האם חובה עלי לציית", גבול הציות, י-ם, 1992.
רובינשטיין אמנון, המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל,ת"א, תשל"ד.
שלף ליאון, קול הכבוד, אוניברסיטת תל-אביב, 1992.
האוניברסיטה הפתוחה בעיות בפילוסופיה של המוסר יחידות 7-8.
J.ROLS RULS OF JUSTICE N.Y 1972.
R.NOZICK ANARCHY,STATE AND OTOPIA.N.Y 1974.

תגים:

סוציאליסטית · נאציזם · נאציונל · אירופה · גרמניה · מפלגה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "גזענות וצדק חברתי במאה ה-20", סמינריון אודות "גזענות וצדק חברתי במאה ה-20" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.