היישום אינו מחובר לאינטרנט

השפעת האתיקה בהוראה על הפרופסיה של המורה ועל מעמד ההוראה.

עבודה מס' 062282

מחיר: 361.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה:

11,401 מילים ,40 מקורות ,2003

תקציר העבודה:

תוכן העניינים
מבוא
פרק 1: הפרופסיה בהוראה
1.1 מהי "פרופסיה"?
1.2 הפרופסיה בהוראה
פרק 2: הויכוח על אמנות מקצועיות ההוראה והמורה
2.1 האמנות והאומנות בהוראה
2.2 המורה האותנטי
2.3 פרופיל של מורים - אפיונים אישיים
2.4 המניעים המושכים אנשים לעסוק בהוראה
2.5 פרופסיה וזהות מקצועית
2.6 דוגמטיזם
2.7 מיקוד שליטה של מורים
2.8 סיכום פרק 2
פרק 3: האתיקה כמרכיב במקצוע ההוראה
3.1 רקע
3.2 תורת המוסר ואתיקה
3.3 המטא-אתיקה
3.4 אתיקה יישומית
3.5 אתיקה בהוראה
3.6 גיבוש קוד אתי ע"י עמותת המורים
3.7 סקירת מחקרים באתיקה בהוראה ודילמות אתיות של מורים
פרק 4: דיון סיכום ומסקנות
4.1 אתיקה ופרופסיה בהוראה
4.2 הכשרה פרופסיונאלית לפרחי ההוראה
4.3 לסיכום
ביבליוגרפיה

מבוא
על חשיבותה של האתיקה לעובדי ההוראה עמדה עוד ועדת עציוני, שבדקה לפני כעשרים וחמש שנה את היבטיו השונים של מעמד המורה בישראל .(1)
מזכ"ל הסתדרות המורים דאז, הד"ר שלום לוין, הרים את הכפפה והקים ועדה לבדיקת נושא האתיקה בהוראה אך ללא הועיל. (דיין, 1998)
בשנת 1996 חודשה היוזמה על ידי עמותת המורים לקידום ההוראה והחינוך. איתן פלדי, היועץ המדעי של העמותה נימק בפניהם את החשיבות לגיבוש קוד אתי:
"לכל פרופסיה בעלת עמוד שדרה, דרוש קוד אתי שיסדיר את פעילותה. לרופאים, לפסיכולוגים, לעורכי-הדין, לעובדים הסוציאליים, ועכשיו גם לצבא יש קוד אתי"... "גם עובדי ההוראה זקוקים לו... פרופסיה מכובדת קובעת לעצמה את מכלול החובות המוטלות על העוסקים בה". (דיין, 1998)
אלוני (1997) ראה חשיבות בגיבוש קוד אתי למורים ומשמעותו ברמה החינוכית-מוסדית וברמה הציבורית. ברמה החינוכית-מוסדית: כללי האתיקה של מורים נוגעים לארבעה תחומים: היחסים עם התלמידים, היחסים עם הורי התלמידים, היחסים עם עמיתים ומחויבות לאיכות הפרוספיה ולמעמדה בציבור. ברמה הציבורית: כללי האתיקה נוגעים לתפקודם של המורים כאליטה המשרתת את החברה. (אלוני, 1997)
ביום 19.5.2003 התפרסמו ממצאי סקר ממנו עולה כי 72 אחוז ממנהלי בתי ספר במחוז חיפה סבורים, שיש להרחיק ממערכת החינוך מורים שהעתיקו עבודות במסגרת לימודיהם לתואר כלשהו.
עוד עולה מהסקר, כי %59 מן המנהלים ו-65% מן המפקחים סוברים כי המורים פועלים על-פי קוד אתי במידה בינונית בלבד. יתר על כן (42%) מהנשאלים העניקו למורים את הציון הנמוך ביותר לגבי מעמדם המקצועי (מירב, 2003).
לאור ממצאי הסקר והאמור לעיל מטרתי בעבודה לדון ולבחון את השפעת האתיקה בהוראה על הפרופסיה של המורה ועל מעמד ההוראה.
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
1. בשנת 1979 מונתה ועדת עציוני ע"י שר החינוך זבולון המר, לבדיקת מעמד המורה. המלצות הוועדה כללו דרישה להפרדה מוחלטת בין סולם השכר של המורים לסולמות שכר של עובדים אחרים. הסתדרות המורים אישרה את המלצות ועדת עציוני ופעלה ליישומן, למעט חוקי האתיקה, בטענה כי זהו עניין של האיגוד המקצועי. עיכובים במימוש המלצות ועדת עציוני, הביאו לשביתות מורים, שבסופן קיבלו המורים תוספות שכר, אך המלצות רבות של ועדת עציוני, נותרו ללא מימוש.

מקורות:

אבינון, י. (1994). "אקלימה של אמונה". הד החינוך, ס"ח (9).
אבינון, י. (1995). "עשרת הדברות של המורה האוטנתי", הד החינוך. ס"ט (9). מאי 24-22 .
אבינון י. (1996). "המורה הפרופסינלי ואישיות המורה". החינוך וסביבו, י"ח 75-78
אורנשטיין, א. וגולד, נ. (2000). "תפיסת ההוראה כפרופסיה והמשתמע ממנה". חינוך בראש על יסודי, ,4 , 66-63.
אלוני, נ. (1995). קוד אתי לעובדי החינוך וההוראה: משמעויות ערכיות וחברתיות, במת המורה העל-יסודי, 2, 9-12.
אלוני, נ. (1997). "אתיקה מקצועית למורים ותפקודם בחברה כאליטה משרתת", בתוך: החינוך במבחן הזמן, (עורך): איתן פלדי, עמ' 383-390.
אלמגור, ר. (1982). מיקוד שליטה של מורים, עבודה לקבלת תואר "מוסמך", אוניברסיטת חיפה, בית הספר לחינוך, החוג לחינוך.
אנציקלופדיה כללית כרטא. (1997). כרטא, החברה הישראלית למפותו ולהוצאה-לאור בע"מ.
בן פרץ, מ. גלעדי, מ. וקורץ, ח. (1983). איפיוני תלמידים במוסדות להכשרת מורים עיונים בחינוך 37-38, עמ' 202-193.
גינצברג, ח. (1998). המורה, הוראת היסטוריה ואתיקה: דילמות אתיות של מורים להיסטוריה. תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, בית-הספר לחינוך, המגמה להוראת היסטוריה.
גרופר, עמנואל (1992). "להיות למדריך בפנימייה", חקירה אתנוגרפית של תהליך הסוציאליזציה המקצועית של עובדים חדשים לתפקידם, עבודה המוגשת לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת חיפה, החוג לחינוך.
דושניק, ל. (1999). לעשות את הדבר הנכון: דילמות אתיות של מורים ודרכי ההתמודדות עימן. עבודת מ.א. תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, בית-הספר לחינוך, המגמה לפיתוח תכניות לימודים.
דושניק, ל. וצבר בן-יהושע, נ. (2000). בין כוונה ליכולת: דילמות אתיות של מורים בישראל של שנות ה-90. מגמות, מ(3), 2000, 465-442.
דיין, א. (1998). "המורים מגבשים לעצמם קוד אתי". הד החינוך, ע"ב(1), 5-4, 7.
הרפז, מ. (1990). "האמנות והאומנות בהוראה". הד החינוך, ס"ד (ה), 6-7.
זילברשטיין, מ. (1997). "ההוראה כעיסוק פרקטי רפלקטיבי: השתמעויות להכשרה והשתלמות מורים". בתוך: דנילוב, י. (עורכת): תכנון מדיניות החינוך: ניירות עמדה התשנ"ה-התשנ"ו. כרך ב: הכשרת כוח-אדם פדגוגי. ירושלים: משרד החינוך התרבות והספורט, המזכירות הפדגוגית, 1997, 57-107.
ז'ק, א. והורוביץ, ת. (1985). בית הספר הוא גם עולמו של המורה, הוצאת רמות אוניברסיטת תל-אביב.
יזרעאלי, ד. וזהר, נ. (עורכים). (2000). אתיקה ואחריות חברתית: עיונים ישראליים, תל אביב, צ'ריקובר.
כהן-ג'וור, א. (1994). תפיסתו ומחויבותו של פרח ההוראה לאתיקה פרופסיונלית והשתנותן לאורך שנות ההכשרה ועם ההתנסות בעבודה (דו"ח מחקר שנה ראשונה). כפר-סבא: מכללת בית-ברל, צוות המחקר.
כשר, א. (1996). אתיקה צבאית. תל אביב: משרד הביטחון, ההוצאה לאור.
כשר, א. (1997). "גם העיסוק באתיקה הוא מקצוע." אקדמיה. כתב העת של ועד ראשי האוניברסיטאות. היחידה להוצאה לאור שולחנית, אוניברסיטת תל אביב.
לאוב, מ. 1996). "הערכה עצמית של מורים כפועל יוצא של מיקוד שליטה ושל התפתחות מקצועית", עבודת גמר במסגרת התואר מוסמך בחינוך, אוניברסיטת חיפה.
לוי, י, (1994), המורה כמקצוען (על פרופסיה) - "איש המעש החושב". בתוך: גרנות, מ. (עורך): אתגר תשנ"ד: אסופת מאמרים בענייני חינוך והוראה. תל-אביב: משרד החינוך, התרבות והספורט, 40-27.
מירב, ל. (2003). אתר מחלקה ראשונה: http://www.nfc.co.il/NewsPrin.
נבו, ד. (1995). "כל הזמן במבחן". הד החינוך, ס"ט(7-8), 9 מרס-אפריל.
נוימן, מ. (2000). "פרופסיה בחינוך - או חינוך לפרופסיה". חינוך בראש על יסודי, 4, 62-59.
עציוני, א. (1979). דו"ח הועדה הממלכתית לבדיקת מעמד המורה ומקצוע ההוראה, ירושלים: משרד החינוך והתרבות.
פל, מ. (1996). תהליכי חשיבה של מורים בהתמודדות עם דילמות במצבי הוראה. עבודת מ"א חיפה: אוניברסיטת חיפה, החוג לחינוך.
פרידמן, י. (1995). "בית ספר הוא גם סדנה להתפתחות המורה". הד החינוך, ס"ט(7-8), 12-13, מרס-אפריל.
פרידמן, י. (1999). שחיקת המורה: המושג ומדידתו, פרסום מס' 746, ירושלים, מכון הנרייטה סאלד.
צור, ו. ואוליבר-לומרמן, ע. (2000). "מורים וייצוגם: מודעות חיפוש עובדים כמשקפות הבניה" מגמות, מ'(2), 2000, 261-244.
קאופמן, ר. (1974). "פיקוח פנימי-חיצוני על חיזוקים והסברי מורים להתנהגותם של תלמידים". חוות דעת, 23-31.
קרמר, ל. והופמן, י. (1981). "זהות מקצועית ונשירה מן ההוראה", עיונים בחינוך, 99-108, 31, אוניברסיטת חיפה.
קרמר-חיון, ל. (1986). שקולי דעת בהוראה. תל -אביב, צ'ריקובר.
קרמר-חיון. ל. (1992). "התפתחות מקצועית של מורים - ניסיון להבהיר את משמעות המושג". עיונים בחינוך, 57/58, עמ' 145-156.
Beauchamp, T.L. Bowie, N.E. (1983). Ethical theory and business, Englewood Cliffs, NJ: Prentic-Hall.
Cuban, L. (1992). Managing dilemmas while building professional commu nities, Eeucational Researcher, 21, 4-11.
Goodlad, R. Joseph, P.B. Efron, S. (1993). Moral choices/moral conflicts: Teachers' self-perceptions. The Journal of Moral Education, 22, 201-220.
Kalekin-Fishman, D. (1997), Teacher ducators as professionals, Trends, 6, 53-63.
Sockett, H. (1993). The moral basew for teacher professionalism, New York: Teacher College Press.

תגים:

אתיקה · בהוראה · גיבוש · האותנטי · האמנות · המוסר · המורה · המטא · ואתיקה · והאומנות · וזהות · יישומית · מורים · מיקוד · מקצועית · פרופיל · פרופסיה · שליטה · תורת

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השפעת האתיקה בהוראה על הפרופסיה של המורה ועל מעמד ההוראה.", סמינריון אודות "השפעת האתיקה בהוראה על הפרופסיה של המורה ועל מעמד ההוראה." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.