השפעת הסביבה הביתית על תפקוד הילד בבית הספר

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
א. הבעיה
ב. מטרות
הרקע התיאורטי
א. אקלים משפחתי
ב. גירושין כאקלים משפחתי שלילי
ג. ההסבר התיאורטי להתנהגות חריגה ולחוסר משמעת
ד. משמעת מהי
ה. בעיות משמעת בית ספריות
ו. זיהוי התלמיד הבלתי ממושמע
ז. דרכי התערבות
ח. משמעת סיכום
התערבות במסגרת מחקר פעולה
א. העובדות
ב. הרקע המשפחתי של אחמד
ג. מטרת מחקר הפעולה והטיפול
ד. היערכות לתוכנית הפעולה
ממצאי הפעולה
א. ממצאי התצפית על אחמד
ב. ממצאי הפגישות עם אחמד
ג. הפעולה
ד. סיכום הפעולה
רפלקציה
א. מסקנות מקצועיות
ב. קווים מנחים לצורת הענישה
ג. התייחסות אישית לתהליך שעברתי
סיכום
ביבליוגרפיה
א. הבעיה
· אין עוררין היום על הקשר בין המשפחה - תפקודיה, המבנה והרקע שלה - לבין הישגיו התנהגותו
והצלחתו של הילד.
· מידת קרבתה של המשפחה לאמות המידה התרבותיות והערכיות הנדרשות בחינוך קובעת לא במעט
את השתלבותו של הילד במערכת נורמטיבית לרמותיה השונות.
· הקשר בין המשפחה וההשתלבות ההתנהגותית חברתית.
· ההיבטים הקשורים ביחסים חברתיים בתוך המשפחה ותרומתם להצלחתו החינוכית של הילד.
· ההתייחסות אל רקמת היחסים בתוך המשפחה מהיבטיהם החיוביים או השליליים, כגון:
השפעותיהם של הסיוע ללמידה, קביעת הבסיס להשתייכות נורמטיבית חברתית וההכנה לחיים.
· אחד הביטויים הגלויים והחריפים להשפעת הסביבה הביתית על תפקוד הילד בבית הספר מתבטאת
בהפרות משמעת, התנהגות תוקפנית אשר פעמים מגיעה עד לאלימות פיזית.

ב. מטרות
1. רקע תיאורטי שכלל
· הבהרת המושג האקלים המשפחתי - הסביבה הביתית של התלמיד.
· דיון בתיאוריות מתחום הפסיכולוגיה והסוציולוגיה על חשיבותה של הסביבה הביתית כמעצבת דפוסי
התנהגות על הילד התלמיד.
· דיון בגורמים להתנהגות חריגה של התלמיד (הפרות משמעת, תוקפנות מילולית ותוקפנות פיזית)
כתוצר של אקלים משפחתי שלילי.

2. החלק המעשי
טיפול אישי (במתכונת מחקר פעולה) בתלמיד בעייתי בעל רקע אקלים משפחתי שלילי. במגמה לשנות את
התנהגותו החריגה.

ג. התערבות במסגרת מחקר פעולה
1. העובדות
אחמד היה ילד שעורר בעיות משמעתיות חמורות בכתה. הוא פשוט "הרס" את הכתה. אחמד היה תלמיד
כתה ב' שהועבר אל בית ספרנו מבית ספר אחר לאחר שמשפחתו עברה לגור באזורנו. מורתו בקשה את
עזרתי לאחר שליש הלימודים הראשון משום שנואשה ממנו. היא לא הצליחה להשתלט עליו, ולא יצרה שום
קשר עמו. והוא - לא אפשר לה לנהל את הלימודים בכיתתה כסדרם וגרם לכך שתהיה שרויה במתח. היא
המליצה שנוציאו מביה"ס בתום השליש הראשון של שנת הלימודים תשס"ב, נחפש עבורו מסגרת מיוחדת
שבה אפשר יהיה להתייחס להפרעותיו. (כמובן שהמנהל והפסיכולוג היו שותפים לעניין). לבקשתי, ספרה לי
המורה ותארה בפני את מרכיבי התנהגותו:
· מדבר בקול-רם בזמן השיעורים ולעיתים קרובות אומר דברים שאינם קשורים לשיעור, וזאת
בזמן שהכיתה לומדת.
· לעיתים הוא מדבר אל עצמו.
· הוא קורא בקול רם כאשר הכיתה מתבקשת לקרוא קריאה דמומה.
· הוא מתנועע כל הזמן, ואינו יכול לשבת במנוחה אפילו במשך חמש דקות.
· לעיתים קרובות קם מסתובב ומכה ילדים אחרים.
· מגלה תוקפנות מילולית כלפי תלמידים וכלפי המורה, תוקף את דבריה מתחצף ומתנגד למה
שהיא אומרת לו. בעיתו של אחמד חרגה אף מגבולות הכתה.
· בהפסקות הוא פוגע בילדים קטנים ממנו.
· חלק ניכר מהשיעורים הוא נמצא מחוץ לכיתה כי המורים מענישים אותו בהוצאה מהכיתה - כך
נוהגים בעיקר המורים המקצועיים שאינם משתלטים עליו.
לדברי המורה, אחמד סובל מאי-שקט פנימי וחיצוני, הוא בלתי מרוסן ופרוע. הכל נראה לו כמותר, ושום
כללי משמעת אינם חלים עליו. וכל זאת, למרות יכולתו השכלית הטובה.

2. הרקע המשפחתי של אחמד
לרקע המשפחתי של אחמד הייתה השפעה רבה על התנהגותו בכיתה. אחמד בא ממשפחה מסוכסכת
והרוסה. (הוריו גרושים אביו נישא בשנית ויש לו אחות חורגת קטנה) והוא חי חלק ניכר מחייו במוסדות.
ניסיונות המורה ליצור קשר עם הבית נכשלו והוחלט למקד את הטיפול במסגרת המצומצמת של ביה"ס.

3. מטרת מחקר הפעולה והטיפול
כחברה טובה של המורה ולאור המטלה במסגרת המכללה החלטתי לעזור ולטפל במקרה זה. מטרתי הייתה
לעזור לאחמד להיות תלמיד רגיל בכתה רגילה. לשפר את מצבו כתלמיד ולהשפיע על מעמדו בין חבריו
לכיתה ועל תפיסתו העצמית.

מקורות:

אילון, ע. (1983). איזון עדין - התמודדות במצבי לחץ במשפחה, ספרית הפועלים.
אריאלי, מ. (1995). "האיסור לדבר בשיעור: הנסיבות והמהלך של היווצרות כלל-משמעת בכיתה" . בתוך: חן, ד. : החינוך לקראת המאה ה-20. תל-אביב: רמות, עמ' 474-461 .
אריקסון, א.ה. (1960). ילדות וחברה. תל-אביב: ספרית הפועלים.
בן-יעקב, י. (1995). התלמיד ה"לא ממושמע": גורמים משפיעים אישיותיים ולימודיים. תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, בית-הספר לחינוך, החוג למדעי
בר אל, צ. נוימאיר, מ. (1996). מפגשים עם הפסיכולוגיה. מפגש שני: פסיכולוגיה התפתחותית. הוצאת רכס, אוניברסיטת ת"א.
ברמן, א. (1990). "תרומת גישות ההורים, סביבת הבית והטמפרמנט של הילד להסתגלות חברתית-רגשית של ילדי גן חובה באוכלוסייה ממעמד חברתי-כלכלי נמוך". עבודת מ.א, ירושלים: האוניברסיטה העברית, המחלקה לפסיכולוגיה.
גוטמן, י. (1990). גירושין - השפעות על ילדים ותפקיד בית-ספר בהסתגלותם, עמ' 159-173, סוגיות נבחרות בפסיכולוגיה ויעוץ בחינוך.
הרץ, פ. (1995). "הקשר בין הצקה וביטויה למין, גיל, מסגרת חינוכית ולתפיסת תוקפנות בעיני מורים", עבודת מ.א. ירושלים: האוניברסיטה העברית, המחלקה לפסיכולוגיה.
ובר, מ. (1988). הערכת כישוריהם והישגיהם של תלמידים מפריעים בכתה בהשואה לתלמידים רגילים - בפרספקטיבה התפתחותית (עבודת מ.א.) אוניברסיטת ת"א, ביה"ס לחינוך.
ולרשטין, ג. וקלי, ג. (1984). אחרי הגירושין. הוצאת זמורה ביתן.
חטיבה, נ. (2000). איך להיות מורה יעיל. הד החינוך, ע"ה (4),20-23 .
חן, מ. ולביא, נ. (1983). תלמידים לא ממושמעים בעיני מוריהם. בביה"ס היסודי ובחטיבת הביניים. חוות דעת, 61, עמ' 57-43.
יריב, א. (1996). "שיחת משמעת: גם התלמיד שותף", הד החינוך 9-8.
יריב, א. (1996). שיחת משמעת: מודל לדו-שיח אפקטיבי במצבי קונפליקט בכיתה, אבן-יהודה: רכס.
יריב, א. (1999). שקט בכיתה, בבקשה. אבן יהודה: רכס הוצאה לאור.
מנברג, א. (1996). "חינוך למשמעת מזווית אחרת", חינוך בראש על יסודי, 2. עמ' 42-38.
נחשול, ר. (בהדרכת ד"ר שכטמן, צ.) (1993). "צמצום התנהגות אלימה אצל מתבגרים בבית הספר המיוחד באמצעות התערבות טיפולית, מבוססת על ביבליותרפיה". עבודת גמר המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר מוסמך. אוניברסיטת חיפה. אוקטובר 1993.
סגינר, ר. (1995). "הורים השותף השלישי לתהליכים בית-ספריים". בתוך: פלום, ח. מתבגרים בישראל: היבטים אישיים, משפחתיים וחברתיים. אבן יהודה: רכס, 100-83.
סמילנסקי. ש. (1990). פסיכולוגיה וחינוך של ילדים להורים גירושין, הוצאת מסדה.
סמילנסקי, מ. (1991). אתגר ההתבגרות, כרך ה' - צרכים, לחצים והתמודדות, עמ' 165-207, הוצאת רמות.
פסטרנק, ר. (1994). המעגל הראשון: המשפחה כמחנכת - חממה או מלכודת. תל-אביב, הוצאת איתאב.
סמילנסקי , ר. וברלב, מ. (1991). שיקול דעת בפתרון בעיות משמעת, במכון לחקר החינוך, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
פרנקנשטיין, ק. (תשי"ד). משמעות המושג "סיבה" בחקר עברינות נוער. ירושלים: מוסד סאלד למען הילד והנוער.
קופרשמידט (פינשטט), א. (2000). "ילדים להורים גרושים", מכלול, כסלו תש"ס גליון י"ט.
רובינוב, א. (1998). אמנות ההוראה, דרכים ושיטות להוראה יעילה. ירושלים: הוצאת ספרים פלדהיים.
רולידר, ע. (1999). תצפיות ישירות בסיטואציות חינוכיות. חמו"ל.
רולידר, ע. (2000). מדריך למניעת הצקה. החוג למדעי ההתנהגות, מקראה פנימית של המכללה האקדמית "עמק יזרעאל".
רולידר, ע., לפידות, נ. ולוי, ר. (2000). תופעת ההצקה בבתי ספר בישראל. המכללה האקדמית עמק יזרעאל.
שמעוני, ש. סגל, ש. ושרוני, ו. (1996). משמעת בכיתה: היבטים פסיכולוגיים וחינוכיים. תל-אביב: מכון מופ"ת.
Charles, C.M. (1992). Building Classroom Discipli. New-York: Longman.
Freud (1950). Why war? In J. straciey (Ed.), Collected papers (V. 5, pp. 273-287). London, Hogarth.
Watkins, C. Wagner, p. (1987). School Discipline: A whole-school apprack. Oxford, England: Basil Blackwell ltd.

תגים:

התנהגות · מופרעת · משפחה · הישגים · ענישה · תוקפנות · אלימות · גירושין · בעיות · משמעת

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השפעת הסביבה הביתית על תפקוד הילד בבית הספר", סמינריון אודות "השפעת הסביבה הביתית על תפקוד הילד בבית הספר" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.