עבודות [1-9] מתוך 490 :: [עמוד 1 מתוך 55]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>

 

עבודה מס' 70432 SHOPPING CART DISABLED
השינויים בעמדתו של וודי אלן בין שני סרטיו, 2011.
בחינת עמדתו הפילוסופית של אלן בסרטים "הרומן שלי עם אנני" ו"מנהטן".
5,103 מילים (כ-15.5 עמודים), 5 מקורות, 179.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
רבים מאיתנו צפו בסרטיו של וודי והצליחו לראות התפתחות בפילוסופיה שלו לאורך השנים, אך אני הייתי רוצה להתמקד בעיקר בשני סרטים שלו שלכדו את עיני. אם כך, בעבודה זו אחקור את עמדתו הפילוסופית של אלן לפי חוקרים שונים, בסרט שלו "הרומן שלי עם אנני" ואשווה אותה לעמדתו בסרטו "מנהטן" ואנסה לראות את הדמיון והשוני במחשבותיו וכך גם אנסה לראות את שינוי גישתו במהלך שלוש השנים שבין יציאת שני הסרטים.
אתחיל בהצגת שני הסרטים שבחרתי לחקור, ואמשיך לחקירת כל סרט בנפרד על מנת לראות את הטכניקות הקולנועיות, את הביקורת שלו בכל אחד מהם, את הדיעות שלו ואת הביטוי האישי שלו בסרטים אשר יוצרים את הפילוסופיה שלו (כך היא גם נהיית ברורה יותר, מאחר והיא לא תמיד נאמרת בבירור). לאחר מכן, אעמוד על השוני והדומי בגישתו בין שני הסרטים המדוברים.

תוכן עניינים:
מבוא
על "הרומן שלי עם אנני" ועל "מנהטן"
"הרומן שלי עם אנני"
"מנהטן"
שוני ודומי בעמדתו של וודי אלן
לסיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
חוקרים רבים העוסקים בסרטיו של אלן שמים דגש על השימוש בחייו האישיים של אלן ושימת הדמות שהינה מבוססת על אלן עצמו כדמות הראשית בסרטיו. בסרטו "הרומן שלי עם אנני", הדמות הראשית שמשוחקת על ידי אלן עצמו (איך אפשר אחרת?) הינה אלבי סינגר. בסרטו "מנהטן" הדמות הראשית הינה אייזק (שגם אותו משחק אלן כמובן). שתי הדמויות מייצגות את אלן במידה רבה. יש חוקרים הטוענים כי הסרטים של אלן ובפרט שני הסרטים המדוברים כאן, הינם כמו הצצה למוחו של אלן . אם ניתן היה לשים את אלן על ספת הפסיכולוג ולצפות ישירות בדבריו, לא היה זה שונה בהרבה מסרטיו. הסרטים שלו הינם הצצה לפראנויות שלו, לנוירוזה שלו, לאהבות שלו, להתעסקות שלו בבעיות אתיות ובעיות קיומיות בפרט ולפילוסופיה הקיומית שלו בכלל.
 
עבודה מס' 70428 SHOPPING CART DISABLED
ניתוח הסרט "קח את עיניי", 2016.
תיאור וניתוח התמות העולות מן הסרט "קח את עיניי" ביחס לאישה החשופה לאלימות, ביחס לגברים האלימים, וביחס לילדיהם.
5,233 מילים (כ-16 עמודים), 4 מקורות, 99.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בעבודה זו מתוארות ומנותחות התמות העולות מן הסרט "קח את עיניי" ביחס לאישה החשופה לאלימות, ביחס לגברים האלימים, וביחס לילדיהם. כמו כן מנותחים האמצעים האמנותיים השזורים בסרט, שנועדו להעצים את התמות המוזכרות.

תוכן העניינים:
פרק ראשון - התמות העולות בסרט
- התמות ביחס לדמות האישה
- התמות ביחס לדמות הגבר
- התמות ביחס לדמות הילד
פרק שני - אמצעים אמנותיים בסרט המבטאים את התמות
פרק שלישי - ניתוח התמות העולות בסרט
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
פילאר, גיבורת הסרט, הינה בעלת דימוי עצמי נמוך ואמביוולנטיות ביחס להישארות עם בעלה, כפי שיפורט בפרק השני. בנוסף, היא חווה אלימות חוזרת ונשנית על כל גווניה: פיסית (ע"פ הדו"חות הרפואיים), מילולית (קללות והשפלות), נפשית (למשל כשבעלה כולא אותה עירומה במרפסת), ופסיכולוגית-מנטלית (הפנמת תפיסה קורבנית המיוצגת בביטוי "קח את עיניי"), שתוצאותיה הם אובדן כבוד, אובדן שליטה ואובדן בטחון. היא חיה בטרור ופחד (רועדת בבעתה בסיטואציות בהן אנטוניו אלים כלפיה), וחווה חרדה קיומית לבטחונה הפיסי והנפשי (הדבר ניכר כשאנטוניו מדבר איתה מבעד לשער בבית אחותה והיא רועדת, או כשנועל אותה עירומה במרפסת והיא עושה את צרכיה במקום). היא לא יכולה לצפות מתי תותקף ולא יכולה למנוע זאת, כלומר חיה בחוסר וודאות ובחרדה מתמדת בציפייה להתפרצות.
 
עבודה מס' 70392 SHOPPING CART DISABLED
רוסו וסארטר- "חיים של אחרים" ו"התפסן בשדה השיפון", 2009.
ניתוח הסרט "חיים של אחרים" והספר "התפסן בשדה השיפון", על-פי מושגי מפתח במשנתו החינוכית של רוסו ותיאורית האקזיסטנציאליזם של סרטר.
2,997 מילים (כ-9 עמודים), 5 מקורות, 99.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בסרט "חיים של אחרים" מוצגת דמותו של ויסלר, סוכן מיוחד מטעם ה"שטאזי", אשר מונה לעקוב אחר זוג אמנים ולוודא כי הם "נאמנים למפלגה". מרגע התחלת ה"מבצע" נחשף ויסלר אל עולם אחר לגמרי, וחייו לאורך העלילה משתנים. כך, גם דמותו של הולדן גיבור הספר "התפסן בשדה השיפון", עוברת שינוי לאורך העלילה תוך שהוא מעביר ביקורת על החברה בה הוא חי.

העבודה מורכבת מ-3 חלקים:
1. ניתוח תהליך השינוי אותו עובר הסוכן המיוחד ויסלר' תוך התייחסות למושגים - "ניכור" ו"בחירה" כפי שהם באים לידי ביטוי בתיאוריות הפילוסופיות של רוסו וסארטר.
2. דיון בתהליך אותו עוברת דמותו של הולדן תוך התייחסות לדומה ולשונה בין ביקורתו של הולדן את החברה בה הוא חי ובין זו שמעביר רוסו על החברה בכתבים שנלמדו.
3. ניתוח תגובתו סארטר לבחירותיהם והחלטותיהם של שני הגיבורים, הולדן וויסלר.

מתוך העבודה:
"חיים של אחרים"- ניתוח את התהליך אותו עובר ויסלר, לאור המושגים- "ניכור" בתורתו של רוסו ו"בחירה" בתורתו של סארטר:
ניכור: רוסו טוען כי כדי שהאדם יגיע למימוש ולאוטונומיה עצמית עליו לחבור לאותנטיות הפנימית שלו. האדם מכונן עצמו על-ידי הרצונות והשאיפות שלו והגשמתם מביאה למימוש עצמי. כאשר קיימת סתירה בין האידיאל הקיים האדם נכנס למצב של ניכור עצמי, כלומר נוצר פער בין העדפותיו ורצונותיו לבין מצבו והתנהגותו. האדם מתרחק מעצמו ומהאותנטיות שלו כאשר הוא מביט על עצמו דרך עייני הזולת וכן מנסה לספק את רצונות הזולת כדי לזכות לחסדיו ולהערכתו. אתמקד בשני סוגי ניכור: ניכור לא מודע- רצונותיו של האדם הם רצונותיה של החברה ולא של ה'אני האותנטי'. האדם לא מודע לפערים שקיימים, זהו מצב של הונאה עצמית. ניכור מודע- מצב שבו האדם מודע לכך שקיימים פערים בין רצונותיו הפנימיים לבין מוסכמות החברה, קיימת תחושת תסכול וזרות לעצמי.
 
עבודה מס' 70335 SHOPPING CART DISABLED
פמיניזם ותאטרון במחזה "אמא קוראז' וילדיה"., 2014.
האם "אפקט הניכור" תורם למסר הפמיניסטי בתיאטרון האפי?
4,796 מילים (כ-15 עמודים), 19 מקורות, 249.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
ניצני המהפכה הפמיניסטית החלו במחצית השנייה של המאה התשע עשרה ושיאה של המהפכה החל במחצית השנייה של המאה העשרים עד היום. למהפכה זו הייתה השפעה גדולה על עולם התיאטרון. מנקודת המבט של המחקר התיאטרוני ניתן להצביע על קיומן של מגמות עיקריות שהתפתחו בעקבות הפמיניזם וביניהן ניתן למצוא גם שחזור וקריאה מחודשת של ההיסטוריה של התיאטרון תוך בחינת מקומן של הנשים ו/או הדרתן ובחינת אופני ואפשרויות הייצוג של נשים ונשיות בדרמה ובתיאטרון. המחזה אותו אנתח בבסיס העבודה הינו: "אמא קוראז' וילדיה".
המחזה נכתב בשנת 1939 על ידי המחזאי (והמשורר) הגרמני ברטולט (ברט) ברכט. המחזה הינו אחד המחזות הידועים ביותר של ברכט ונחשב שם דבר בכל עולם התיאטרון. המחזה עלה במקומות שונים בעולם בהפקות רבות ואף עיבוד שלו הוצג בקולנוע. כיום המחזה מוצג בתיאטרון הקאמרי. עלילת המחזה מתנהלת בתקופת מלחמת שלושים השנים . סוגיה זו של ייצוג נשים מחדש בהיסטוריה עולה למעשה במחזה זה, שכן נכתב בשנות השלושים של המאה העשרים, תקופה בה עדיין המהפכה הפמיניסטית התפתחה, ואילו העלילה מתרחשת בתקופה שקדמה למהפכה הפמיניסטית - המאה ה- 17.
אחד המושגים התיאורטי-תיאטרוני, הבולטים ביותר, מתוך הגותו של ברכט הנו: "אפקט הניכור" . הדבר אשר עומד מאחורי רעיון זה היא אפשרותו של התיאטרון להציג דבר מוכר באור חדש, שהוא בלתי מוכר ומעורר שאלות וביקורת מצד הצופה. אפקט הניכור נעשה באמצעות טכניקות הזרה, משהו נראה לנו מוכר מחד ובאותו זמן מרגיש כלא מוכר. על פי ברכט, בתיאטרון האפי, השחקן אינו צריך לחקות באופן מושלם ומיטבי, את הדמות ומאפייניה, אלא רק להדגים אותה, "לצטט". השחקנית אינה אמורה להזדהות עם הדמות אלא להישאר מחוץ לרגשותיה, ליצור סיטואציה בו זמנית אשר בה היא גם משחקת את הדמות וגם לא משחקת אותה.
בלב העלילה עומדת הדמות - אנה פירלינג, אשר מכונה בשם "אמא קוראז'". אנה פירלינג היא רוכלת הגוררת את עגלתה ובה מרכולתה בעקבות החיילים במלחמה. הדמות בעלת אופי של סוחרת ערמומית, מוכרת היטב בקנטינה בצבא שבדיה, דוגלת ונחושה להתפרנס ולהרוויח מן המלחמה. אט אט מתברר לאנה פירלינג כי מי שרוצה לחיות על המלחמה צריך לשלם מחיר בתמורה, ואכן היא משלמת את המחיר היקר מכל ולאורך המחזה, היא מאבדת את שלושת ילדיה, כתוצאה בדיוק אותה המלחמה שקיוותה להרוויח ממנה.
המחזה משתרע על פני שתים עשרה שנים אל מול שתים עשרה סצנות. אנה פירלינג מהווה דמות נשית חזקה, עם יכולת לביצוע תככים ומשימות וכן פמיניסטית יחסית לתקופה בה מתרחש המחזה.
שאלת המחקר
שאלת המחקר מבוססת על מושג אותה טבע ברכט - "אפקט הניכור". האם "אפקט הניכור" תורם למסר הפמיניסטי בתיאטרון האֶפִּי?
במטרה לענות על שאלת המחקר, עבודה זו תענה על לשאלות משנה.
* מהו תפקידו של "אפקט הניכור" בתיאטרון האפי בהיבט הפמיניסטי?
* הצגת המסר הפמיניזם בתיאטרון האפי
* קיומם אלמנטים נוספים בתיאטרון האפי שתורמים למסר הפמיניסטי?

המסגרת תיאורטית מתודולוגית
האסטרטגיה לניתוח הינה: "תיאטרון פמיניסטי אֶפִּי".
כותב המחזה, ברכט, ראה בתיאטרון אמנות המסוגלת להוביל לשינוי חברתי באמצעות אסתטיקה בימתית וכונתה על ידו "תיאטרון אֶפִּי", היות וברכט ידוע כחלוץ התיאטרון האפי מצאתי לנכון לבחור באסטרטגיה זו.

ראשי פרקים:
מבוא
פמיניזם ותיאטרון - רקע
התיאטרון האפי ופמיניזם
ניתוח המחזה "אימא קוראז' וילדיה"
סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
ייצוג מגדרי, לרבות ייצוג נשי, ונשי- פמיניסטי בתיאטרון ובדרמה נמצא על שולחן הדיונים בספרות זמן רב. תשומת לב מחקרית הוקדשה לשאלה - מהו ייצוג? ייצוג הוא למעשה תהליך בו סימנים וסמלים מיוצרים במטרה להעביר משמעויות מסוימות. סימנים אלה אמורים לשקף פרספקטיבה מסוימת של המציאות כמו עצמים, אנשים, קבוצות, מקומות, אירועים, נורמות חברתיות, זהויות תרבותיות וכיוצא בזה (Bernstein, 2002).
 
עבודה מס' 70333 SHOPPING CART DISABLED
הצגתה של הזהות היהודית במחזה "איש חסיד היה", 2014.
ניתוח המחזה-מחזמר "איש חסיד היה" כמחזה אשר בוחן את הסוגייה החברתית של יהדות, חילוניות וזהות יהודית על במת התיאטרון הישראלי.
5,079 מילים (כ-15.5 עמודים), 14 מקורות, 219.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
עבודה זו תנתח את המחזה-מחזמר איש חסיד היה כמחזה אשר בוחן את הסוגיה החברתית של יהדות, חילוניות וזהות יהודית על במת התיאטרון הישראלי. איש חסיד היה הוא מופע מוזיקאלי של סיפורים וניגונים חסידיים בלבוש מודרני המראה על התפנית בציבור החילוני: מדחייה של הגלות לקבלה וגעגועים לזהות יהודית מסורתית. כלומר חל שינוי במבנה הרגש של הקבוצה ההגמונית ביחס לזהותה היהודית כחילונים.
ההפקה הראשונה עלתה בשנת 1968 על ידי היוצר דן אלמגור שהיה שותף גם בהפקה הנוכחית. ההפקה החדשה של "איש חסיד היה" אינה מנסה לשחזר או לחקות את ההפקה ההיסטורית משנת 1968, אלא מתמודדת ברוח ההווה ובסגנון ועיבוד חדשים עם הסיפורים והשירים המוכרים של ההצגה הראשונה, מתוך הכרה ורגישות לשינויים ולתמורות שעברה החברה הישראלית בעשורים האחרונים.
אל הסיפורים, השירים, הניגונים והמשלים של ההצגה המקורית התווספו בהפקה הנוכחית סיפורים, משלים ושירים העוסקים בקשר בין אדם לעצמו, לחברו ולאלוהים שלא נכללו בהצגה המקורית, ונכתבו לאחרונה במיוחד להפקה החדשה.
ההצגה מציגה את סוגיית השסע היהודי דתי במתכונת החברתית ישראלית של שנות האלפיים. תחת מטריית הביקורת הציבורית כלפי סוגיות שונות ובינהן: קיומו של אי שוויון בחובות האזרחיות והחברתיות, אפליות בתקציבית וסוגיית "מדינת הלכה". סוגיות אלו יצרו פערים במהלך השנים משמעותיים בחברה הישראלית, בין הקבוצות הדתיות ובין הקבוצות החילוניות.
המחזה מהווה גשר לפער בין הציבור הדתי והחילוני אך מדגיש אותו מצד שני. ההפקה החדשה מנסה להעלות את הזיכרון החיובי כלפי הזרם החסידי, את השמחה, השירים והניגונים יחד עם ביקורת מסוימת על הדרך השלילית של שעשה הממסד הדתי מאז שכלל התרחקות ממהות ורוחניות אל הון חומר ובצע כסף.
המחזה הוא אחד מני רבים בהקשר הדתי, רוב המחזות בהן קיימות דמויות בעלות זהות יהודית דתית, מציגות סטראוטיפים שליליים רבים של הזהות היהודית דתית, אך מחזה זה בחלקו מציג את ההיפוך לכך כפי שנראה בהמשך. עבודה זו תנתח את כל מרכיבי התאטרון והאלמנט של הצגת הזהות היהודית הדתית בראי התאטרון הישראלי.

תוכן עניינים:
מבוא
קונטקסט
שדה
רפרטואר
התכוונות
דמויות
סוציו-נרטיב
סוציו-סמיוטיקה
סוציו-לינגוויסטיקה
התקבלות
סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
על פי אוריין (1998), התיאטרון מייצג את ההוויה הישראלית חברתית, תיאטרון אינו משקף מציאות נתונה , אלא הוא מנסה לעצב אותה לצרכים שונים, התיאטרון חושף קונפליקטים חברתיים מוצנעים ובוחן שסעים גלויים. כבר מהקמתה של מדינת ישראל החל השיח הציבורי על שאלת הזהות יהודית, והקשרו הדתי ועל כן חשוב להבין את משמעות המונח זהות ככלל והזהות היהודית בפרט.
 
עבודה מס' 70327 SHOPPING CART DISABLED
מפטרושקה לפולחן האביב - מניצנים לפריחה: השוואה בין היצירות, 2015.
ניתוח מוסיקלי הכולל דוגמאות, תוך הדגשת הדומה והשונה בין היצירות.
2,905 מילים (כ-9 עמודים), 2 מקורות, 549.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
שנתיים הפרידו בין ביצועי הבכורה של שני הבלטים: "פטרושקה" ביוני 1911, ו"פולחן האביב" במאי 1913, שניהם בפאריז, בידי הבלט הרוסי בניצוחו של פייר מונטה. במהלך תקופה זו היה סטרווינסקי ככל הנראה עסוק בעיקר בהלחנת שתי יצירות אלו, לעתים אף בחפיפה. למעשה רק שתי יצירות קצרות ומשניות בחשיבותן הולחנו על ידו בתקופה זו - שני שירים מאת באלמונט, והקנטטה "זווזדוליקי" ("מלך הכוכבים"). אפשר אפוא להניח שאם שני הבלטים נכתבו בזה אחר זה מבחינה כרונולוגית, הרי שיהיה בהם הרבה מן המשותף, ואכן כך הדבר.

כדאי לזכור שהלחנת "פטרושקה"  החלה אצל סטרווינסקי כרעיון שונה ממה שהבשיל לאחר מכן. הרעיון הראשוני היה לכתוב קטע קונצרטנטי לפסנתר ותזמורת, שבו הפסנתר מגלם בובה שקמה לתחייה. הפסנתר יאתגר את התזמורת במהלכים וירטואוזיים, רעשניים ופרועים, והתזמורת תשיב בתרועות מאיימות. התוצאה, כפי שהגדיר אותה סטרווינסקי - רעש נורא. בתחילה נכתבו שני פרקים - "בכיה של פטרושקה" ו"ריקוד רוסי" - שאותם הציג בפני דיאגילב חודשים ספורים לאחר מכן. דיאגילב שכנע אותו להרחיב את היריעה לבלט, כשהעלילה מתרחשת ביריד סואן בסט. פטרסבורג.
למיקום זה - היריד, הקרנבל, על ההמון הגועש, הביתנים הססגוניים, דוכני הממתקים והמשקאות, השחקנים והקוסמים - נודעת חשיבות רבה בעיצוב הסגנון המוסיקלי שיאפיין לאחר מכן גם את "פולחן האביב".

אולם, יחד עם המשותף לשתי היצירות, רק "פולחן האביב" זכתה, וזוכה גם היום, להכרה כנקודת מפנה קריטית בהיסטוריה של המוסיקה המערבית. על כך יעידו גם התגובות הקיצוניות לביצועי הבכורה בפאריז, וגם קשייהם של מאזינים רבים מאז וכיום, בהתמודדותם עם האתגרים הצליליים שיצירה זו מציבה בפניהם. לפיכך מעניין יהיה לבדוק כיצד המרכיבים המוסיקליים, שנוכחים בשתי היצירות, מגיעים להבשלה ב"פולחן", ומה חלקם של מרכיבים אחרים שנוכחים רק באחת מן היצירות.

תוכן העניינים:
מבוא
מלודיה
טונליות  
הרמוניה
צורה
קצב
תזמור
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
שתי היצירות משתייכות לז'אנר המוסיקה התוכניתית, ועלילותיהן מתרחשות בעם רב, תוך שילוב מנהגים ומסורות רוסיות עממיות-פגאניות. אין תמה אפוא שסטרווינסקי בוחר לבסס את הקווים המלודיים שלו על מנגינות ושירי עם. עובדה זו מאפשרת לו, כמו כן, ליצור ניגודים עוצמתיים בין הפשטות המוטיבית והטונלית של מנגינות אלו לבין המורכבות של הקווים האנכיים ושל הקצב.
 
עבודה מס' 70301 SHOPPING CART DISABLED
ברבור שחור, 2014.
ניתוח סצנה מהסרט על-פי הגותם של דקארט, סארטר ומרלו-פונטי.
7,683 מילים (כ-23.5 עמודים), 6 מקורות, 599.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
הסרט "ברבור שחור" הוא מותחן פסיכולוגי מצמרר אשר מתאר את מסלולה הפתלתל של הפרימה בלרינה נינה (המגולמת על-ידי השחקנית נטלי פורטמן)  בדרכה אל גילומו של התפקיד הראשי בבלט "אגם הברבורים".
הסצנה שברצוני לנתח (אורכה כ- 7 דקות) מתחילה כאשר נינה מסיימת לרקוד את תפקיד הברבור הלבן והיא חוזרת לחדר ההלבשה להתכונן לקטע הריקוד של הברבור השחור. נינה מופתעת לגלות בחדר ההלבשה את לילי כשהיא לבושה במדי הברבור השחור שלה ודמותה ניבטת אליה מן המראה. בעבודה זו אנתח את הסצנה הנ"ל על-פי הגותם של שלושה פילוסופים מרכזיים: רנה דקארט  , ז'אן פול סארטר ומוריס מרלו-פונטי.
הסדר של הדיון נובע מכך שסארטר ומרלו פונטי מתייחסים בדיונם לסובייקט הטהור של דקארט כנקודת מוצא לדיון, וכן בגלל שמרלו-פונטי מציע זווית  שונה מן היחס ל"אחר" בתורתו של סארטר.

תוכן עניינים:
הקדמה
פרק ראשון: ניתוח הסצנה על-פי דקארט
פרק שני: ניתוח הסצנה על-פי סארטר
פרק שלישי: ניתוח הסצנה על-פי מרלו-פונטי
סיכום וביקורת
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
פרק ראשון: ניתוח הסצנה על-פי דקארט
הפרק הראשון עוסק בהגותו של דקארט משום שכינונו של הסובייקט הטהור מהווה בסיס לביקורת המושמעת על-ידי סארטר ומרלו-פונטי בהמשך העבודה.
מתודת הספק של דקארט גורסת כי על-מנת שנוכל להשיג אמת פילוסופית שתהווה בסיס לכל המדעים יש ראשית להטיל ספק בכל דבר. לשם הטלת ספק זה, הקרוי גם ספק מתודי, עלי לדחות כל עמדה שאבחן אם אינה מהימנה לביסוסו של המדע:
"כבר מרגע זה מלמדני השכל, שאני חייב להימנע מלהאמין בדברים שאינם ודאיים ובלתי-מסופקים כל צרכם לא פחות מאשר בדברים, שהם נראים לנו בברור ככוזבים, על-כן טעם הספק הקל ביותר שאמצא בהם יהא בו כדי להניעני להשליך את כולם."
הספק של דקארט נקרא "ספק מתודי" מפני שהוא משמש כחלק מהצגתה של שיטה כוללת ולא עומד בזכות עצמו כשיטה ספקנית. במסגרת מהלך מתודי זה דקארט משליך מעליו אמיתות שקיבל ואשר יש לו ספק קל שבקלים לגביהם. אם נניח כי השיטה של דקארט מהווה מודל התחלתי לגילוי האמת, נגלה שב"ברבור שחור" נינה מעמיסה על עצמה לאורך הסרט אמיתות מפוקפקות ביותר לגבי אופייה: כך למשל, היא שואפת להיות פתיינית חסרת מעצורים כאשר דמותה הביישנית והעצורה כובלת אותה באזיקים. בניתוחו של דקארט היא כושלת לחלוטין בשימוש בשיטה הנכונה לגילוי עצמה: על-פי דקארט אנו חייבים להימנע מלהאמין בדברים שאינם ודאיים לא פחות מאשר בדברים שקריים אך אנו רואים שנינה בחרה להאמין בשקר על מנת להשיג את האמת שבגילום התפקיד. אי הרצון של נינה להתייחס אל הברבור השחור כאמת כוזבת ובכך אולי לגלות את גרעין האמת המצוי באופיו של הברבור הלבן הוא הגורם המרכזי לסיומה הטרגי של הסצנה. אמנם הקהל אוהב אותה כברבור השחור, אבל זהו זיוף שמאחוריו מסתתר מותו של הברבור הלבן. היא אינה יכולה להמשיך לשאת את המשא הנפשי העצום והדרך היחידה שלה להפטר ממנו היא ההתאבדות.
בהמשך ה"הגיונות" דקארט פותח בהנחה ראשונה שכל מה שחשב בחייו שהוא נכון התבסס על החושים . אך החושים לפעמים מטעים אותנו. דקארט מציין כי אין כוונתו להטיל ספק בכל נתוני
 
עבודה מס' 70300 SHOPPING CART DISABLED
הפער העדתי בתאטרון הישראלי דרך המחזמר קזבלן, 2013.
ניתוח המחזמר קזבלאן בכל הפקותיו כביטוי לפער העדתי בין אשכנזים לספרדים.
6,615 מילים (כ-20.5 עמודים), 20 מקורות, 224.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
עבודה זו תנתח את המחזה-מחזמר קזבלן כמקרה הבוחן את סוגיית העדתיות בתיאטרון הישראלי. המחזה נכתב על ידי יגאל מוסינזון אשר כתב את המחזה בעת שכיהן כדובר משטרת ישראל המחזמר העניק ליגאל מוסינזון את פרס כינור דוד ב - 1966 ונוגע במספר היבטים הקשורים לחברה הישראלית, בעיקרן בקונפליקטים בנושא העדתיות - יחסי אשכנזים ומזרחים, נישואים בין-עדתיים ועוד. מוסינזון כתב את המחזה לבקשת ארגון תל"ם (תיאטרון למעברות), במטרה לכתוב מחזה שיפנה גם לעולים החדשים. המחזה הועלה לראשונה על בימת תאטרון הקאמרי, עם יוסף ידין בתפקיד קזבלן וחיה הררית בתפקיד רחל, הפקה זו הועלתה למעלה מ-200 פעמים.

על פי האלמנטים שנותחו בפרקים השונים בעבודה זו, נראה כי המחזה/מחזמר - קזבלן מוביל במרכז העלילה את השיח והדיון החברתי על בעיות הקיימות בחברה הישראלית שבעבר היו בעיקר על רקע עדתי בין האשכנזים והמזרחיים שהיה מנת חלקה של החברה במדינת ישראל רווית העולים מכל רחבי תבל במשך כמה עשורים לאחר הקמתה. חלק מתרבות תיאטרון וקולנוע שהציגה את הבעיה העדתית, לרבות סרטי בורקס רבים בהם רואים את השסע שהיה ניכר בתקופה ההיא בקרב החברה הישראלית.

תוכן עניינים:
מבוא
קונטקסט
שדה
רפרטואר
התכוונות
דמויות
סוציו-נרטיב
סוציו-סמיוטיקה
סוציו-לינגוויסטיקה
התקבלות
סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
החברה הישראלית הייתה כבר מתחילת דרכה חברה הטרוגנית וחברה מגוונת אשר מורכבת מקבוצות שונות זו מזו מבחינות רבות כמו: ההשתייכות הלאומית, דתית, עדתית, מעמדית ופוליטית. מעת הקמתה של מדינת ישראל ועד שנות האלפיים חלו תמורות דמוגרפיות מהותיות בחברה הישראלית, בזאת גם בשל גלי העלייה רבים ומגוונים אשר הגיעו אליה במשך השנים. וכל אחד מגלי העלייה שהגיעו ארצה ומאפייניו הייחודיים. העולים החדשים נאלצו להתמודד עם קשיי הקליטה בחברה מתהווה, חברה המתפתחת ומשתנה חדשות לבקרים (שטרית, 2004).
 
עבודה מס' 70230 SHOPPING CART DISABLED
על המראה בראי החברה במאה ה-21, 2014.
ניתוח המראה משימושה הראשון במיתולוגיה היוונית ועד סדרת הטלוויזיה "מראה שחורה" .
6,621 מילים (כ-20.5 עמודים), 8 מקורות, 384.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
פילוסופים רבים חקרו והעמיקו את המרחב הדו/ תלת ממדי של המראה, אמנים השתמשו במראה ככלי החושף רגשות, אדריכלים הגדילו חללים והשתמשו במראה ככלי תכנוני אך כל אלה לא נבחנו יחד בהיבט אחד, המראה שעברה תהליכים אבולוציוניים רבים גם היא כמו רבים אחרים נחשפה לעולמינו דרך הטבע, הנהר או האגם הציגו לאנשים את השתקפותם לראשונה, תחילה זאת הייתה הפתעה, העתק של המציאות המוכרת דרך כלי טבעי לחלוטין אך זו נלקחה מהנהר והפכה לפריט המצוי היום בכל בית.

מטרת העבודה היא לנתח את המראה משימושה הראשון במיתולוגיה היוונית ועד סדרת הטלוויזיה "מראה שחורה" המגדירה את צג המכשירים הטכנולוגיים כמראה של ימינו ומראה שחורה לחיינו.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק 1: על המראה בראי ההיסטוריה, הפילוסופיה והדיאלוג ביניהן
פרק 2: השימושי במראה במרחב הציבורי- אניש קאפור
פרק 3: מראה שחורה
סיכום
ביבליוגרפיה
נספחים

מתוך העבודה:
הדיאלוג הראשון שנראה בהיסטוריה בין האדם לראי או יותר נכון להשתקפות נמצא במיתולוגיה היוונית. נרקיסוס היה בנם של אל הנהר קפיסוס והנימפה לירופה, בעל יופי יוצא דופן, יופי שמשך אליו נערות ונערים כאחד ושמעולם לא התאהב. נרקיסוס דחה את חיזוריהם של אלו והתנכר להם. יום אחד, כאשר הלך ביער, התאהבה בו הנימפה אקו, שהייתה נתונה לכישוף, אשר בגינו יכלה לבטא את עצמה רק באמצעות חזרה על מילותיהם של אחרים (מכאן המילה אקו, הד) ולאחר שדחה אותה נרקיסוס בזלזול, שהתאהבה בו נואשות, החליטה האלה נמסיס, אלת הנקם, להענישו על יהירותו ואכזריותו והטילה עליו קללה - אהבה עצמית ללא גבולות. יום אחד בעודו מטייל ליד אגם, התכופף כדי לשתות מים וכאשר ראה את דמותו נשקפת אליו מיד התאהב בעצמו ולא יכול היה לנתק את מבטו מבבואתו אך לא הבין שמדובר בהשתקפות בלבד וניסה להתאחד עם הבחור המושך שהביט אליו ממי האגם. כך מצא את מותו בטביעה. במקום שבו מת צמח פרח הנרקיס.
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

** עכשיו במבצע **
עבודה שניה ב – 40% הנחה*
בתוקף עד 30/06/2017
*) הזולה מבינהן

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
תת-קטגוריות:
All
כללי
קולנוע
תאטרון
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [1-9] מתוך 490 :: [עמוד 1 מתוך 55]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>