הקולנוע הסובייטי מאז מהפיכת אוקטובר ועד נפילת הגוש הסובייטי - שיקוף פוליטי וחברתי דרך עדשת הקולנוע

תקציר העבודה:

שאלות המשנה בעבודתי תהיינה:
1. מתי מסתיים בקולנוע הסובייטי אופיו התיעודי ומתי מתחיל בו הקולנוע העלילתי והאם ניתן, לפחות עד שנת 1953 - שנת מותו של סטאלין, למצוא הקבלה בין שני ז'אנרים קולנועיים אלה?
2. מה הדומה ומה השונה בין הקולנוע הסובייטי התיעודי לבין הקולנוע הסובייטי העלילתי?
3. כיצד ניתן לאפיין הקולנוע הסובייטי ביחס למנהיגי בברית המועצות לתקופותיהם?

בעבודתי ארצה לטעון, כי ככל שהמשטר היה יותר מהפכני, כלומר שמנהיגי המפלגה והמדינה היו מראשי המהפכנים של 1917, כך גם היתה הלימה מלאה בין הקו שנקט מנהיג המפלגה הקומוניסטית לסרטים שהופקו באותה עת, להוציא רמיזות שהיוצרים הבליעו בסרטים מעת לעת, בעין ביקורתית ו/או אירונית. עד אז למרבית הסרטים היה אופי תיעודי, למרות שניתן לזהות בהם גם יסודות עלילתיים. הדבר היה תלוי כמובן ביצר, אך גם אייזנשטיין, אשר יצר סרטים בעלי אופי עלילתי, כשהבולט בהם הוא "ספינת המלחמה פוטיומקין", ביסס את העלילה על חומר תיעודי. לאחר מותו של סטאלין ועלייתו של חרושצ'וב, אשר לא היה מנהיג חזק ומוערך בקרב הפלג השמרני במפלגה הקומוניסטית, שעם אנשיו היה בעימות מתמיד, נוכח פתיחותו אל מול שמרנותם. במיוחד לא היה מקובל ביחס לקודמיו. באותו זמן גם החלו חריגות מהקו התיעודי והחלו במאים סובייטים ליצור גם סרטים עלילתיים. גם סרטים אלה היו בפיקוח המפלגה, אך שוב לא היו עסקו של המנהיג. בימיו של חרושצ'וב ניסו למנוע את הקרנתו של "אין חופשה לאינוצ'קין" (1964), אשר יצר קלימוב והיה מעין פרודיה על הביורוקרטיה הסובייטית. דווקא חרושצ'וב היה זה שנהנה מהסרט ואישר את הקרנתו. באותן שנים גם החלו ליצור סרטים בנושאי ההיסטוריה של רוסיה וכן סרטים המציגים את מוראות מלחמת העולם השניה והאכזריות של גרמניה הנאצית.

כן אטען, כי ככל שהתפתח הקולנוע הסובייטי, ניתן, לפחות עד שנת 1953 למצוא הקבלה תימאטית בין הקולנוע התיעודי לבין הקולנוע העלילתי. לאחר מכן, רבו הסרטים שהופקו וענו על מאפייני הקולנוע העלילתי. הדומה בין הקולנוע התיעודי והקולנוע העלילתי, היה הנושאים, אשר בדרך כלל הציגו באור שלילי את האויבים, בין אם מדובר בשושלות הצארים ובין אם אלה הגרמנים. השונה ביניהם, שברבים מהסרטים העלילתיים שנוצרו בתקופה הסובייטית, כבר לא היתה תעמולה בולשביקית, סובייטית או קומוניסטית וחלקם היו יצירות פאר, אשר כלל לא היו מביישות את הקולנוע המערבי. בולטת בהם יצירתו של קלימוב "צא וראה" (1985). ניתן לראות את אפיונו של הקולנוע הסובייטי, בחלוקה ראשונה ובולטת, כסרטים שנעשו עד 1953 - שנת מותו של סטאלין והיו בעלי אופי תיעודי, אשר בדרך כלל גם פאר את המדיניות הסובייטית ו/או המנהיגים שעמדו בראשה, כשאלה היו לנין, ולאחר מכן סטאלין. כשחרושצ'וב עלה להנהגה, שוב הוא לא היה ממנהיגי המהפכה, שכן באותה עת שירת כחייל. לחרושצ'וב גם היתה פתיחות רבה יותר למערב, ובתקופתו החל להתפוגג העימות בין ברית המועצות לארצות הברית. מאז החלו להיווצר גם סרטים עלילתיים, אשר בתקופת ברזנייב, ששלט שלטון ריכוזי שמונה עשרה שנה, היה עליהם פיקוח הדוק, אולם למרות זאת, נוצרו אז סרטים עלילתיים בעלי אופי בדיוני שהתבסס על סיפור.

על מנת לתמוך בטענותיי, אביא בפרק הראשון רקע תיאורטי לנושאי העבודה. אסקור בו בקצרה את המהפכה הבולשביקית משנת 1917 וכן אתייחס למאפייני הקולנוע התיעודי, העלילתי וערעור הגבולות בין שני סגנונות וסוגות אלו. בפרק השני אתייחס לקשר שבין השלטון והתרבות במשטר הסובייטי. פרק זה אחלק לארבעה - ימי לנין, סטאלין וקשריו עם היוצרים, התקופה הפוסט סטאליניסטית עד עלייתו של גורבצ'וב וימי גורבצ'וב והפרסטרויקה. בפרק השלישי אעסוק בז'אנר הקולנועי הסובייטי התיעודי והעלילתי וחדירת כל אחד משני ז'אנרים אלה אל השני בקולנוע הסובייטי. הפרק הרביעי, אשר יסיים עבודה זו, יעסוק במגמות שניתן לזהות בקולנוע הסובייטי בשבעים שנותיו של השלטון הסובייטי. הנושא הראשון יהיה הקולנוע כשופרו של המשטר ויציג בעיקר את השנים בהן שלטו לנין וסטאלין. החלק השני יעסוק בביקורת וסאטירה של יוצרי הקולנוע כלפי המשטר הסובייטי. החלק השלישי יעסוק בתפקידו החברתי של הקולנוע הסובייטי. בסיכום תובאנה מסקנותי ובחינת הטענות שהועלו לעיל.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א: היבטים תיאורטים
1.1. המהפכה והמשטר הסובייטי
1.2. בין הקולנוע התיעודי לקולנוע העלילתי
1.2.1. הקולנוע התיעודי
1.2.2. הקולנוע העלילתי
1.2.3. ערעור הגבולות בין הקולנוע התיעודי והעלילתי
פרק ב: הנהגה ותרבות במשטר הסובייטי
2.1. הקולנוע כמתעד המהפכה - ימי לנין
2.2. סטאלין והיוצרים
2.3. התקופה הפוסט-סטאליניסטית
2.4. ימי הפרסטרויקה
פרק ג: הז'אנר הקולנועי
3.1. הקולנוע התיעודי הסובייטי
3.2. הקולנוע העלילתי הסובייטי
3.3. חדירת התיעודי לעלילתי וחדירת העלילתי לתיעודי בקולנוע הסובייטי
פרק ד: מגמות בקולנוע הסובייטי לאורך ימי המשטר הסובייטי
4.1. הקולנוע - שופרו של המשטר
4.2. ביקורת וסאטירה
4.3. תפקידו החברתי של הקולנוע הסובייטי
סיכום
ביבליוגרפיה
פילמוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

קולנוע · תעמולה · קומוניזם · סטאלין · לנין · תרבות · סאטירה · דיקטטורה · חופש הביטוי · תיעודי · תעודה · סרטים · אמנות · אמנות מגויסת · פרסטרויקה · חרושצ'וב · גורבצ'וב

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הקולנוע הסובייטי מאז מהפיכת אוקטובר ועד נפילת הגוש הסובייטי - שיקוף פוליטי וחברתי דרך עדשת הקולנוע", סמינריון אודות "הקולנוע הסובייטי מאז מהפיכת אוקטובר ועד נפילת הגוש הסובייטי - שיקוף פוליטי וחברתי דרך עדשת הקולנוע" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.