קולנוע מגויס: סוגית העבודה בקולנוע הסובייטי בין מהפכת אוקטובר למלחמת העולם השנייה - תדמית ומציאות

תקציר העבודה:

עבודה זו תעסוק בחקר השימוש שנעשה במבע הקולנועי על ידי המשטר הסובייטי, בתקופה שבין מהפכת אוקטובר למלחמת העולם השנייה. הקולנוע שימש את הסובייטים כאמצעי לעיצוב תדמיתה של העבודה כאחד הערכים העליונים בחברה הסובייטית החדשה, ובדמותו של האדם הסובייטי החדש, הוא העובד, הפועל, האיש העמל. בעוד שהמושג עבודה מתייחס לעמלו של האדם ובעיקר לעמל כפיים, הרי שהמושגים 'עובדים' ו'עמלים', שהשימוש בהם כמעט זה והכוונה לפרולטריון, כלומר מעמד הפועלים. לתוך הכללה זו נכנסו לא רק עובדי הכפיים במפעלים והאיכרים, אלא גם חיילים, מלחים וכל מי שפעל למען המפלגה הקומוניסטית. המסר הפורמאלי היה חיסול המעמדות והפגנה קשה של תעוב ובוז לבורגנים.

שאלת המחקר בעבודה זו הינה: כיצד הצטייר אידיאל העבודה בברית המועצות בראי הקולנוע? כיצד הצטיירו חיי העמלים בקולנוע וכיצד חיו העובדים במציאות, בתקופה שבין מהפכת 1917 למלחמת העולם השנייה? העבודה תעמוד על גיוסו של הקולנוע הסובייטי לצרכי המפלגה, על מגוון השימושים בקולנוע תיעודי ואמנותי, בתור כלי תעמולתי וחינוכי וכן על הסתירות בין האידיאולוגיה המוצהרת כפי שהיא מוצגת על גבי המסך, לבין המציאות בעולם העבודה של ברית המועצות.

בעבודתי ארצה לטעון, כי הצגת תעמולה לאידיאולוגיה יפה, אשר הינה ערך עקרוני המתקבל באופן חיובי על ידי האנושות הנאורה, אינו ערובה למימושם של אותם אידיאלים. הדבר נכון לגבי כלל העקרונות, ובפרט כשמדובר ביחסי עבודה, אשר יש להניעם בכל עת מחדש ולא להתעלם מצרכי העובדים. לטענתי הקולנוע הסובייטי הציג יחסי עבודה מעולים, פועלים ששים לקראת עבודתם וקולקטיבים שלעתים מזכירים קייטנה או מחנה של תנועת נוער, תוך שהיוצרים עשו שימוש בחלק ממוטיבים אלה, המשמחים את העובדים. בפועל היו אותם עובדים קורבנות להגליה ולפרידה מקרובי משפחתם ומחבריהם, קורבנות של רעב, קורבנות של ניצול, כשכל אלה מתבצעים בחסות החזון הקומוניסטי הנאור ועטופים ביריעות רחבות של אידיאולוגיה טהורה.

בסרט כמו בסרט, קיימת המציאות הבדיונית המוצגת על המסך, ולזו, במקרים רבים, אין כל קשר למציאות. הבמאי והעורך יכולים לעשות ככל העולה על רוחם, אולם אם מוצג בקולנוע האדם הסובייטי החדש והמאושר, כאנטי-תזה לקורבן של משטר הצאר, המנצל והפוגע בחופש, אין הדבר אומר שאכן אותו אדם סובייטי חדש באמת מאושר, כשם שהכפשת הצאר אינה אמת יצוקה, שבחלקים ממנה לא ניתן למצוא חורים. הקולנוע כאמור מציג פועלים, איכרים, חיילים ומלחים, אשר כולם אזרחיה המאושרים של המדינה הסובייטית, לאחר שקודם לכן עשו כמיטב יכולתם לחיסולו של משטר הצאר. המשטר הבולשביקי (בהמשך כונה הקומוניסטי) זוכה לתדמית משרת העם ומייצג הפועלים. כל זאת בזמן שההנהגה הסובייטית דאגה לשלוח מיליוני אנשים למחנות כפייה, תחת השם האידיאולוגי 'קולקטיבים'. באותם ימי הגליה ורעב, מתו מיליוני אזרחים רוסים וסובייטים (כלומר אזרחי הרפובליקות שנשלטו על ידי המשטר הקומוניסטי, כשם שלפני כן היו מושבות הצאר). כל אותם קורבנות סבלו ומתו לצלילי האינטרנציונאל הסוציאליסטי, אשר לא בהכרח נשמע באותה עת מוזיקאלית, אלא רעיונית. זאת ניתן להבחין בבירור ברבים מסרטיו של ורטוב, כשאר מוזיקת הרקע חוזרת שוב ושוב, סרט אחר סרט, ומלווה את ההתרחשויות בנראות בסרט.

הסרטים מציגים כאמור את כל הטוב שבמשטר הסובייטי. גם אם יש פגם כלשהו, הרי שהוא זניח ויתוקן בהקדם. בפועל היה זה משטר אכזר, כבר בימיו של לנין, אולם האכזריות הגיעה לשיא שכלולה בימיו של סטאלין, כשלעומת התעמולה הפנימית בתוך ברית המועצות, ולעומת התעמולה החיצונית ברחבי העולם החופשי, שעליה הסובייטים שקדו וטרחו, דיכא המשטר, ובמידה רבה תכנן פגיעות קשות במיליוני עמלים, אשר לא קמו בבוקר בעליצות אל מחוזות עמלם, אלא היו טרודים דרך קבע מהרעב שלא נרגע ומהגעגועים למשפחותיהם ולחבריהם, אשר נעלמו מהם למשך זמן רב, בשל מדיניות הקולקטיביזציה הכפויה שהנהיג משטרו של סטאלין וההגליות והנדידות שבאו בעקבותיה.

על מנת לתמוך בטענתי זו, אשלב בעבודה זו יסודות היסטוריים, היינו פרי מחקר, מסמכים ועדויות, אשר מופיעים בספרות האקדמית, ומנגד אבחן ואנתח סרטי קולנוע, אשר מציגים מציאות שונה בעליל, אשר כל קשר בינה לבין חיי היום-יום במדינה הסובייטית, נטולי כל קשר שהוא.

על כן יציג הפרק הראשון תמונת מצב של המדינה הסובייטית מאז המהפכה, תוך העמדת הצהרות ההנהגה אל מול המציאות. גם אם לנין חשב על דמוקרטיה, נקלע די מהר, מבלי שנערכו כאן בחינה או דיון, אם היה הדבר לרצונו או לא, למצב בו שלטונו היה אוטוריטארי ואף טוטליטארי. מבחינה עובדתית לא יכול היה לנין ליישם אידיאלים בהם דגל בעבר, ובמהלך הזמן מצא הצדקות והפך לשיטה את היד הקשה כנגד המוני העמלים. סטאלין שהגיע אחריו מאופיין, לגבי תקופה זו, בקולקטיביות הכפויה.

הפרק השני יעסוק בתפקידה התעמולתי של האמנות. בתחילה לנין פסל את האמנים והיוצרים ואף הוציא רבים מהם להורג. בהמשך הבין כי ניתן לנצלם למטרות תעמולתיות כ"אידיוטים שימושיים". הוא למד להכיר בערכו התעמולתי של הקולנוע, הן בברית המועצות והן בעולם החופשי וטיפח את התחום, כשסטאלין ממשיך בכך בעקבותיו. היה זה קולנוע מגויס, כשמרבית הסרטים בתקופה זו היו תיעודיים, אולם החל כבר אז לזלוג לתוכם תוכן עלילתי.

הפרק השלישי יתמקד בפערים שבין התדמית העולה מתוך הייצוג הקולנועי, לבין המציאות, אשר הלכה והצטברה מאז ראשית פעולתו של המשטר הסובייטי, כפי שמתואר בפרק הראשון. כל ההכרזות, התעמולה, ההכפשות של העולם החופשי, לא היו אלא כסות להתנהלות פסולה ולעתים גם למעשי זוועה, אשר הוסתרו מאחורי כסות זו.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק ראשון: ערך העבודה ומעמד הפועלים במשטר הסובייטי
1.1. גישתו של לנין
1.1.1. לנין ומהפכת האיכרים
1.1.2. שיתוף מעמד הפועלים בענייני המדינה
1.2. הקולקטיביזציה הכפויה של סטאלין
פרק שני: האמנות והקולנוע בשירות התעמולה הסובייטית
2.1. האמנים כ"אידיוטים שימושיים" ומפעלו של מינצנברג
2.2. הקולנוע הסובייטי המגויס
2.2.1. הקולנוע התיעודי
2.2.2. הקולנוע העלילתי וחלחולו לז'אנר התיעודי
2.2.3. העדר הפרט המזוהה בעלילת הסרט
פרק ג: בין מציאות לפנטזיה
3.1. הקולנוע הסובייטי בברית המועצות
3.1.1. הקולנוע
3.1.2. והמציאות
3.2. מגמת הקולנוע הסובייטי למערב
3.3. הפערים שבין הייצוג למציאות
דיון מסכם
ביבליוגרפיה
פילמוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

סרטים · אמנות · מגויסת · מעמד הפועלים · סובייטי · לנין · סטאלין · מינצברג · דיקטטורה · מרכסיזם · מרקסיזם · בולשביקים · בולשביזם · מהפיכה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "קולנוע מגויס: סוגית העבודה בקולנוע הסובייטי בין מהפכת אוקטובר למלחמת העולם השנייה - תדמית ומציאות", סמינריון אודות "קולנוע מגויס: סוגית העבודה בקולנוע הסובייטי בין מהפכת אוקטובר למלחמת העולם השנייה - תדמית ומציאות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.