|
עבודות [1-9] מתוך 946
:: [עמוד 1 מתוך 106]
|
|
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
:: עמוד הבא >>
|
|
|
|
שביעות רצון מקבלת החלטות במצב של אמביוולנטיות, 2010.
הצגת שלוש שאלות מחקר והסבר רעיוני ותיאורי בלבד של מהלך המחקר ושל התוצאות אותם נצפה לקבל. |
| 5,762 מילים (כ-17.5 עמודים), 14 מקורות, 289.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
בני אדם מתמודדים מאז ומתמיד על בסיס יומיומי עם הצורך לקבל החלטות צרכניות בכל תחומי החיים וברמות שונות. אולם בעוד שפעם לקנות לחם היה קל: היה לחם לבן, לחם שחור ולחם אחיד. היום לבחור לחם זה לא פשוט, קיימים מגוון רב של גדלים וסוגים שונים.
בעידן המודרני- כשיש שפע של מוצרים, שירותים וידע, תהליך בחירה / קבלת החלטות נעשה מורכב יותר.
במסגרת העבודה בחרנו להתמקד במדידה של שביעות רצון מקבלת החלטה צרכנית במצב של אמביוולנטיות, תוך התייחסות לסגנונות עיבוד מידע שונים, מרכיב הזמן בקבלת ההחלטה ואסטרטגיות התמודדות.
אומנם נדרשנו להסביר באופן רעיוני ותיאורי בלבד את מהלך המחקר והתוצאות אותם נצפה לקבל, אך אנו מאמינים שאם היה בידינו לבצע את המחקרים שתוארו בפועל, התוצאות שהיינו מקבלים היו תואמות את התוצאות להן ציפינו ותומכות בהשערותינו.
השערת מחקר 1 : שימוש באסטרטגיה רגשית על מנת להתמודד עם אמביוולנטיות רגשית תוביל לשביעות רצון גבוהה יותר מקבלת ההחלטה, בהשוואה לשימוש באסטרטגיה קוגניטיבית על מנת להתמודד עם אמביוולנטיות רגשית.
השערת מחקר 2 : אדם שבחר על פי הרגש בדילמה בפעם הראשונה יטה להיות עקבי עם בחירתו וכשיעמוד בפני אותה דילמה בפעם השניה, למרות שמשאבי העיבוד יהיו זמינים (ניתן לו זמן רב יותר לעיבוד המידע), הוא לא ישנה את תגובתו.
השערת מחקר 3: אנו משערים כי אנשים הגבוהים בעיבוד מידע רגשי או קוגניטיבי, כאשר הם ניצבים מול אמביוולנטיות בין מרכיבים רגשיים לקוגניטיביים, יחוו פחות אמביוולנטיות בקבלת ההחלטה ושביעות רצונם לאחר הרכישה תהיה גבוהה יותר, מאחר ונטייתם האישיותית תקבע את החלטתם, וזאת לעומת אנשים הגבוהים בשני סגנונות עיבוד המידע או נמוכים בשני סגנונות עיבוד המידע.
הערת מערכת: רוב המקורות הם משנות התשעים, והעדכני ביותר הוא מ-2009.
מתוך העבודה:
מחקר 1
כאמור במקרים של אמביוולנטיות בקבלת החלטה, האדם ירצה להפחית את חוסר הנוחות המתעוררת בו, הוא יעשה זאת על ידי שימוש באסטרטגיות שונות (Van Harreveld et al ,2009). הספרות המחקרית עושה שימוש רב בחלוקת אסטרטגיות ההתמודדות שהציעו Lazarus & Folkman (1984), אשר מבחינה בין אסטרטגיות התמודדות ממוקדות רגש ובין אסטרטגיות התמודדות ממוקדות קוגניציה. בין האסטרטגיות ממוקדות הרגש ניתן למצוא הימנעות והכחשה (דחיית קבלת ההחלטה או אי קבלת החלטה), הימנעות- אנשים המתמודדים עם החלטה קשה מחפשים הזדמנויות כדי להימנע מלקבל החלטה. לדוגמא אם מישהו חווה קושי מיוחד בבחירה בין מכונית מגניבה המונעת ע"י דלק לבין מכונית להיברידית לא מגניבה, סביר להניח שידחה את ההחלטה. הם הראו שהימנעות מהחלטה מקלה את העוצמה של הרגשות. |
| | |
|
כיצד נוכחות של 'משקיף' משפיעה על הסתמכות על תחושות בטן בעת ביצוע שיפוט, 2014.
רקע תיאורטי וניסוי שמטרתו לבחון את ההשערה כי קיים קשר בין מודעות עצמית ציבורית לבין הסתמכות על רמזים פנימיים, קרי, תחושות בטן. |
| 9,253 מילים (כ-28.5 עמודים), 35 מקורות, 349.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
אנו מכירים את האמרה הנפוצה "Trust your gut", לפיה, כדאי להקשיב ל"תחושות הבטן" שלנו. אך כפי שאראה בהמשך, תחושות הבטן שלנו אינן מהוות תמיד מקור אמין שאינו משוחד.
ניתן להבחין בין תחושות בטן שמבוססות על עיבוד מהיר של המידע בצורה לא מודעת, לבין תחושות בטן שאינן רלוונטיות לתוכן המידע (Betsch & Glockner, 2010). אתמקד בעבודתי בסוג השני של הסתמכות על תחושות בטן שאינן רלוונטיות למידע עצמו; במקרים רבים אנו מושפעים מחוויות סובייקטיביות אשר "חיצוניות" לתוכן המידע שאותו אנו מעריכים. חוויות סובייקטיביות כאלה יכולות להיות, למשל, מצבי רוח, סוג הגופן של טקסט שאותו אנו קוראים ואפילו כאב ראש או תחושת בחילה. מתעוררת השאלה: באילו מצבים אנו נכנעים ביתר קלות ונשמעים לאותן "תחושות בטן", ובאילו מצבים נתאמץ לבחון מידע באופן אובייקטיבי יותר, וננסה לעקוף את המנגנון האינטואיטיבי של תחושות הבטן?
בעבודתי אנסה לבחון האם הגברת מודעות עצמית ציבורית, באמצעות נוכחות של "משקיף", משפיעה על הסתמכות על "תחושות בטן" בעת ביצוע שיפוט. ההשערה שלי היא שקיים קשר בין מודעות עצמית ציבורית לבין הסתמכות על רמזים פנימיים, קרי, תחושות בטן. אני משערת שכאשר אנו חשים שמתבוננים בנו, המודעות העצמית הציבורית שלנו גוברת, ובמצב כזה, הנטייה בעת ביצוע השיפוט תהיה להסתמך פחות על תחושות בטן, כך שהשיפוט יהא מבוסס יותר על התוכן האובייקטיבי של נשוא השיפוט.
לשם בחינת ההשפעות של מודעות עצמית ציבורית (ובפרט, נוכחותו של "משקיף") על מידת ההסתמכות על תחושות בטן, ערכתי ניסוי בו השוויתי בין שיפוטים שנעשו במצב של מודעות עצמית ציבורית מוגברת (נוכחות של "משקיף" המתבונן במשתתף), לבין שיפוטים שנעשו במצב של מודעות עצמית נמוכה יותר (ללא נוכחות של "משקיף"). בניסוי שערכתי, ניסיתי לבחון האם המניפולציה של נוכחות "משקיף", גורמת להפחתת האפקט המוכר של שטף על השיפוט.
תוכן עניינים
1. מבוא
1.1. פתח דבר
1.2. רקע תאורטי
1.2.1 שטף, עיבוד מידע ו"תחושות בטן"
1.2.2 מודעות עצמית ציבורית
1.2.3 Mere Presence וחשש מהערכה
1.3 הצגת השערת המחקר והניסוי
2. שיטה
2.1. משתתפים
2.2. מערך
2.3. כלים
2.4. מהלך הניסוי
3. תוצאות
3.1. ניכוי משתתפים
3.2. בדיקת מניפולציה
3.3. ניתוח המשתנה התלוי
3.4. ניתוח לפי רבעונים של PBSA
4. דיון
4.1. ניתוח ודיון על ממצאי הניסוי
4.2. כיוונים לעתיד
5. ביבליוגרפיה
6. נספחים
מתוך העבודה:
כפי שעולה ממחקרם של Song & Schwarz (2008), משתנים המשפיעים על הקלות של עיבוד מידע עשויים לגרום לשינויים בהערכה ובשיפוט. לדוגמא, נמצא כי אנשים שקראו טקסט אשר כתוב בפונט קשה לקריאה, העריכו כי המשימה המתוארת בטקסט שאותו קראו היא משימה קשה יותר (בין אם מדובר במשימה של בישול או במשימה של תרגיל בספורט), בעוד שאנשים שקראו את אותו הטקסט בדיוק, בכתב קריא וברור, העריכו את אותה המשימה כקלה יותר. הפירוש שניתן לתופעה זו, הוא שאנשים שקוראים טקסט בפונט שאינו קריא, נוטים לייחס את הקושי שבקריאת הטקסט אל תוכן הטקסט עצמו, באופן שמשפיע על השיפוט שלהם בנוגע לקושי בביצוע המשימה המתוארת בטקסט. מכאן הגיעו החוקרים למסקנה לפיה "If it's hard to read, it's hard to do". אף שזה עשוי להישמע אבסורד, החלטות יומיומיות שלנו עשויות להיות מושפעות מגורמים כגון סוג כתב, צבע, גודל, חריזה ואוצר מילים. לפי התאוריה "Feelings-as-information", Schwarz 2011)), השיפוט שלנו מושפע רבות מחוויות סובייקטיביות כגון: תחושות גופניות, מצבי רוח וחוויות מטה-קוגניטיביות כמו קלות/קושי עיבוד המידע. |
| | |
|
כיצד פנים ונורמות חברתיות משפיעות על תפיסת אמון?, 2016.
מהי ההשפעה המשותפת של נורמה חברתית ושל פנים אמינות או לא אמינות של אדם זר, על תפיסת אמון. |
| 15,098 מילים (כ-46.5 עמודים), 42 מקורות, 399.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
החברה האנושית בנויה על בסיס של אמון בין-אישי. אמון בבני אדם, במוסדות החברה, במדינה, בקיומם של כללים ונורמות התנהגות. לפיכך הוא נכס חברתי חשוב ביותר. כשהוא קיים, ניתן לבסס עליו יחסים בין אדם לחברו וגם חברה ראויה ומשגשגת. בהעדרו אנו נידונים לכאוס, בלבול, מאבק מתמיד על הישרדות, אלימות ותסכול. אולם, האמון אינו מתבסס רק על גורמים "הגיוניים", "סבירים" או "רציונליים", אלא גם על גורמים פנימיים כמו אינטואיציות הנובעות ממראה פנים מסוים, ועל גורמים חיצוניים כמו נורמות חברתיות. במחקר זה אאבחן את השפעת שני הגורמים הנ"ל על תפיסת אמון של אדם באדם אחר והתנהגות הנובעת מהאמון כלפיו, באמצעות פרדיגמת "משחק האמון".
המחקר אותו ערכתי נועד לבחון את השאלה מהי ההשפעה המשותפת של נורמה חברתית ושל פנים אמינות או לא אמינות של אדם זר, על תפיסת אמון. תפיסת האמון תיבדק הן ברמה ההתנהגותית והן ברמת שיפוט אמינותו של האדם הזר, כך שהיא מורכבת משני משתנים שונים, המודדים לכאורה את אותו הדבר; הראשון הוא התנהגות אמון כלפי האדם הזר, והשני הוא דירוג האמינות הנתפסת של אותו שחקן ב'. התנהגות האמון תימדד באמצעות סכום הכסף אותו יבחר הנבדק, המשמש כאמור כשחקן א', להעביר לשחקן ב' פיקטיבי, אדם זר שתמונת פניו, שנמצאה בפיילוט שנערך מבעוד מועד כאמינה או לא אמינה, מוצגת בפני שחקן א' טרם קבלת ההחלטה על הסכום שיועבר לו בפרדיגמת "משחק האמון". לצד תמונת הפנים, יופיע משפט המתאר נורמה חברתית של אמון או נורמה חברתית של אי-אמון. אציין כי השתמשתי בפנים של גברים בלבד, שכן נמצא כי תווי פנים של גברים משפיעים מאוד על תפיסת האמינות שלהם, בעוד שאפקט דומה לא נמצא בתגובה לפנים של נשים (Flegr et al, 2013).
תוכן העניינים:
1.מבוא
1.1. פתח דבר
1.2. רקע תאורטי
1.3 הצגת השערת המחקר והניסוי
2. שיטה
2.1 פיילוט
2.2 המחקר הנוכחי
2.2.1 משתתפים
2.2.2 מערך
2.2.3 כלים
2.2.4 מהלך הניסוי
3. תוצאות
3.1. ניכוי משתתפים
3.2. טבלת סיכום משתנים תלויים
3.3. ניתוח משתנה תלוי א'- סכום התשלום
3.4. ניתוח משתנה תלוי ב'- דירוג האמינות
3.5. ניתוחים נוספים
4. דיון
4.1. ניתוח ודיון על ממצאי הניסוי
4.2. בעיות אפשריות ופתרונות להמשך
5. ביבליוגרפיה
6. נספחים
מתוך העבודה:
אמון מוגדר בספרות המחקרית כיכולת פסיכולוגית של נותן האמון לבטוח במישהו או במשהו, בהתבסס על ציפיות חיוביות מהתנהגות או מכוונות האחר, באופן המיטיב עבורו כנותן האמון. התנהגות זו חושפת את נותן האמון לפגיעה מצד מושא האמון (1998,Rousseau, Sitkin, (Burt and Camerer. מתן אמון בזרים הוא מעשה שאין לנו שליטה על תוצאותיו, אך הוא דרוש לנו לצורך תפקוד חברתי יעיל. כפי שמציינים מאירסון ועמיתיו, האמון הוא יסוד חיוני של החיים החברתיים. ללא האמון הכללי בין בני האדם הייתה החברה מתפוררת, שהרי מעט מאוד ממערכות היחסים מבוססות אך ורק על מה שידוע בוודאות על אודות הזולת. מעט מאוד מערכות יחסים היו שורדות לולא אמון איתן יותר מהוכחות רציונליות או התנסות אישית (Meyerson et al, 1996). |
| | |
|
הקשר בין נרקיסיזם לגבולות לא מותאמים, 2016.
מחקר כמותי (סטטיסטי), הבוחן את הקשר בין גבולות לא מותאמים בין הורה לילד בינקות, לבין התפתחות נרקיסיזם בבגרות. |
| 4,962 מילים (כ-15.5 עמודים), 28 מקורות, 299.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
נרקיסיזם בריא הינו נטייה טבעית הנמצאת בכל אדם ומתבטאת בתפיסה-עצמית חיובית מציאותית (kohut 1971, 1974), וביכולת ויסות, תיקוף ואישור של העצמי, (Goldner, in press). לפי תיאורטיקנים שונים (1975,Kerenberg ,1971 Kohut,) דפוסי יחסים לקויים בין הורה לילד יכולים לפגום בהתפתחות הנרקיסיזם הבריא. את מקומו יתפסו כשלים בעצמי המתאפיינים בפגיעות-יתר לביקורת דחייה או כישלון, המכונים "נרקיסיזם סמוי" או פגיע, או לחלופין כשלים המתאפיינים בחוסר אמפתיה לזולת, מניפולטיביות ואפקט רגשי שטוח, המכונים "נרקיסיזם גלוי" או גרנדיוזי (Goldner, in press). מחקרים מעטים עסקו בקשר בין גבולות לא מותאמים בילדות לבין נרקיסיזם פתולוגי (גרנדיוזי או פגיע) בבגרות, והם מכוונים לקשר אפשרי בין שליטה פסיכולוגית והיפוך תפקידים - לבין נרקיסיזם פתולוגי (Wells & Jones, 2000 , 2006(Horton, Bleau & Drweck,.
מטרת מחקר זה היא לבחון את הקשר בין סוגים שונים של גבולות לא מותאמים ביחסי הורה ילד (שליטה פסיכולוגית, עירור אשמה, טשטוש גבולות, היפוך תפקידים וטריאנגולציה) לבין נרקיסיזם פתולוגי בבגרות. במסגרת המחקר הועברו שאלונים ל- 69 נשים בטרימסטר האחרון להריון. שאלונים אלו בחנו את דפוסי היחסים עם ההורים, ואת מידת הנרקיסיזם הסמוי והגלוי.
במחקר הנוכחי נעשה שימוש בשלושה שאלונים מתוך קובץ שאלונים שכלל: שאלון דמוגרפי, 10 שאלונים נוספים והערכת קן ציפור (קייזר, 1996). מלבד השאלון הדמוגרפי נעשה שימוש בשני שאלונים נוספים:
1. שאלון לבדיקת נרקיסיזם "היפר רגיש" (פגיע/סמוי)
2. Inadequate Boundaries Questionnaire -IBQ (Mayseless& Scharf, 2000)
ממצאי המחקר מצביעים על קשר בין שליטה פסיכולוגית ועירור אשמה לבין מאפיינים נרקיסיסטים פתולוגיים בבגרות. היפוך תפקידים, טשטוש גבולות וטריאנגולציה לא נמצאו קשורים לנרקיסיזם פתולוגי. הסיבה לממצאים אלו נידונה דרך נקודות המבט של תיאוריית ההתקשרות, תיאוריית העצמי ותיאוריית יחסי אובייקט.
תוכן העניינים:
תקציר
פרק 1: סקירה תיאורטית
1.1 נרקיסיזם
1.2 נרקיסיזם ותיאוריית העצמי
1.3 נרקיסיזם ותאוריית יחסי אובייקט
1.4 הקשר בין נרקיסיזם לדפוסים הוריים
1.5 גבולות לא מותאמים
1.6 קשר בין נרקיסיזם וגבולות לא מותאמים
1.7 סיכום והשערות המחקר
פרק 2: השיטה
2.1 נבדקים
2.2 הליך
2.3 כלים
פרק 3: תוצאות
פרק 4: דיון
4.1 גבולות לא מותאמים ונרקיסיזם
4.2 מגבלות המחקר והצעות למחקרי המשך
ביבליוגרפיה
שאלונים
מתוך העבודה:
הפסיכולוגיה הקלינית והחברתית תופסות את המושג "נרקיסיזם בריא" כיכולת של היחיד לפתח ולשמר דימוי עצמי חיובי ולספק צרכים בסיסיים של תיקוף ואישור על ידי תהליכי ויסות עצמי. (Cain, Pincus, & Ansell, 2007; Pincus & Lukowitsky, 2010)) אצל גולדנר (Goldner, in press). בניגוד לכך, נרקיסיזם פתולוגי מתבטא בשני אופנים של חוסר תפקוד, הנקראים נרקיסיזם גרנדיוזי ונרקיסיזם פגיע. (Cain et al., 2007, 2008; Miller et al., 2011) אצל גולדנר (Goldner, in press). נרקיסיזם גרנדיוזי (גלוי) מתבטא בקנאה, תוקפנות, מניפולטיביות והתנהגות אנטי-סוציאלית, חוסר אמפתיה, חוסר יכולת להתחייב למערכות יחסים, דה-ווליואציה של הזולת ואפקט רגשי שטוח. (Kernberg, 2007; Pincus et al,. 2009; Pincus & Lukowitsky, 2010) אצל Goldner, in press). |
| | |
|
יצירתיות ופתולוגיה באישיותו וכתביו של פנחס שדה, 2016.
ניתוח ע"פ DSM |
| 10,367 מילים (כ-32 עמודים), 44 מקורות, 299.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
פנחס שדה היה דמות סוערת, צבעונית ושרויה במחלוקת. כפי העולה מן הספרות הוא לא אובחן בימי חייו ואף בז לפסיכולוגים ופסיכיאטרים כפי שמתואר בספרו "החיים כמשל" (שדה, 1984). עם זאת, מכריו מרמזים כי בהחלט היו לו מאפיינים פסיכופתולוגיים. לדוגמא, ידידו אהוד בן עזר העיד עליו: "היחיד שחי כאן נכון הוא פנחס שדה, והוא מטורף כאדם וגאון כסופר" (בן-עזר, 2002). אם כן, שאלת המחקר היא: מה היתה האבחנה של פנחס שדה לו ניאות ללכת לפסיכיאטר, האם מדובר בהפרעה אחת בלבד, או שמא מדובר בקווים מתונים של הפרעה?
תוכן העניינים:
פרק 1 : ההשקפה הקונספטואלית על סוגיית הקשר בין תחלואה נפשית ויצירתיות אמנותית
פרק 2: הצגת האמן
2.1 תחום עיסוקו, חשיבותו והשפעתו
2.2 תולדות חייו ותולדות התחלואה הנפשית
פרק 3: התרשמות אבחנתית
ניתוח אישיותו ע"פ DSM
מאפיינים קשורים התומכים בדיאגנוזה ע"פ DSM:
אבחנה מבדלת ע"פ DSM-IV-TR :
מבנה אישיותו
סיכום - השפעת התחלואה על היצירתיות
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
שאלת הקשר בין תחלואה נפשית ויצירתיות אומנותית הועלתה כבר בתקופתם של אריסטו ואפלטון (Carson, 2014). באחת מן הבעיות בהן עסק, problem xxx" , אריסטו תוהה כיצד קורה הדבר כי מי שהפך בולט בפילוסופיה, פוליטיקה, שירה או אומנות, הוא גם מלנכולי? (ברגמן, 2014). אריסטו הבדיל באופן מובהק בין מלנכוליה קלינית (הקשורה לחולי נפשי) לזו הקשורה ליצירתיות ולהשראה. הוא התבסס על תורת המ�רו�ת, הסוברת כי לאדם יש ארבע מרות, ועודף או חוסר באחת מהן גורם לכל התחלואות. לפי גישה זו, "המרה השחורה" מייצגת את המזג המלנכולי (ברגמן, 2014). |
| | |
|
PPAT - "אדם קוטף תפוח מעץ" : סקירת ספרות והדגמת ניתוח ציור בשיטה זו , 2016.
סקירת ספרות וניתוח מקרה. |
| 3,700 מילים (כ-11.5 עמודים), 3 מקורות, 99.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
ציור "אדם קוטף תפוח מהעץ" (PPAT) מציב בפני המצייר אתגר הכולל שני מרכיבים. הראשון הינו ציור הדרך בה האדם קוטף, לדוגמה האם יעשה שימוש באובייקט מגביהַ כמו סולם, איפה יוצבו התפוחים, מהם יחסי הגודל בין האדם והעץ. השני מתייחס לדרך בה יתאר האדם את מערכת היחסים בין האדם, העץ והתפוח. כלומר, הציור מעורר היבטים קוגניטיביים ורגשיים כאחד (לוי, 2014).
רקע על המשתתפת בהערכה: ר', בת 55, מטפלת בשיאצו, בעלת תעודת בגרות. גרה לבדה, יש לה כמה ילדים הגרים בחו"ל (לא רצתה לפרט). הפגישה נמשכה כשעה וחצי. פ' הסבירה שהיא לומדת טיפול באומנות, ושאלה אותה אם תהיה מוכנה להיפגש לתרגיל אותו היא צריכה להעביר ללימודים, בו תבקש ממנה לצייר ציור. הן נפגשו בביתה של ר', בשעת ערב.
העבודה כוללת סקירת ספרות לגבי הערכת PPAT (מבחן בו נדרשים לצייר אדם קוטף תפוח מעץ);
תיאור הנבדקת והעברת ההערכה לנבדקת; התאמות ופערים בין ערוצי הביטוי (מילולי/לא מילולי);
תיאור החוויה הסובייקטיבית של כותבות העבודה אל מול הציור; בדיקת מהימנות בין שופטים לגבי ניתוח הציור.
תוכן:
חלק א' - ההערכה והיחיד בציור "אדם קוטף תפוח מהעץ (PPAT)
חלק ב' - המידע שעלה מההערכה
חלק ב' - המידע שעלה מההערכה
תיאור ההערכה והשיחה בעקבות ציור "אדם קוטף תפוח מעץ"
תיאור החוויה הסובייקטיבית
התמות המרכזיות והפער בין חברות הקבוצה בנושא זה ( FEATS, דירוג תכנים סימבוליים בציורי PPAT מבוגרים)
חלק ג' : חשיבה ביקורתית - משמעות ההערכה שביצענו לרחל לאור הידוע בספרות
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
FEATS: בדירוג זה לא נמצאו הבדלים משמעותיים מאד בין שלוש הבודקות והפער, במידה והיה, נע על פני מספר אחד. מפאת קוצר היריעה נפרט רק לגבי המקומות בהם היה שוני בינינו (טבלת השוואת הציונים מצורפת בנספח). בסקאלה "אנרגיה נרמזת": שתי בודקות נתנו 4 ופ' שצפתה בר' נתנה 3. נשאלת השאלה: האם מאחר ונכחה בזמן הציור נראתה לה השקעת האנרגיה סבירה, ואילו לבודקות שלא נכחו - השקעת האנרגיה נראתה מעט מוגזמת? |
| | |
|
דיכאון שלאחר לידה, 2016.
מחקר איכותני המבקשת להציג ולפרט את נושא הדיכאון שלאחר לידה תוך שימוש במקורות מידע תיאורטיים. |
| 6,336 מילים (כ-19.5 עמודים), 40 מקורות, 299.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
העבודה שלפנינו היא מחקר איכותני המבקשת להציג ולפרט את נושא הדיכאון שלאחר לידה תוך שימוש במקורות מידע תיאורטיים ומחקרים.
ראשית נציג את ההגדרות למונחים של דכאון בכלל ודכאון שלאחר לידה בפרט. כמו כן נברר האם תסמונת הדיכאון שלאחר לידה נכנסת תחת ההגדרה של "תסמונת פוסט טראומה", תוך התייחסות למחקרים מוקדמים ומאוחרים בתחום. בהמשך נפרט על סוגי הדיכאון שלאחר לידה כפי שהם מופיעים בספרות המחקר הנוגעת לתחום דכאון המאפיין את הנשים שלאחר הלידה, קבוצות הסיכון המדוברות, מאפייני הדיכאונות השונים, השלכות הדיכאון על האישה, הוולד והסביבה.
שנית, העבודה תפרט את גורמי הסיכון לדיכאון שלאחר לידה וביניהם הגורמים הביולוגיים, החברתיים, הנפשיים והקוגניטיביים.
שלישית, העבודה תציג את הדרכים המקובלות כיום לזיהוי ולמניעה של דכאון שלאחר לידה, כלומר, הכלים שיש בידי מערכת הרפואה בישראל להקדים תרופה למכה. עם זאת, העבודה לא מבקשת להציע פתרונות לטיפול בדיכאון שלאחר לידה עם גילוי, שכן לנושא זה ראוי להעניק פלטפורמה ממוקדת יותר.
לסיכום, העבודה תחזור על עיקרי הדברים כפי שהוצגו לאורכה תוך ניסיון להבהיר לקורא את המשמעות החשובה לאין שיעור להכרת הדיכאון שלאחר לידה, ולהעניק לנושא חשוב זה את הבמה החברתית הראויה, לפזר את התפיסות השליליות הנלוות לתופעה והסטיגמה האופפת את הנשים שסובלות מתסמונת הדיכאון שלאחר לידה מכל סוג שהוא. הידע והבהירות בנוגע לדיכאון שלאחר לידה הוא כלי חשוב מאוד שיש להפיץ לידי החברה בישראל ובכלל כדי שנשים וגברים יוכלו להבין לעומק את המשמעות וההשלכות של תסמונת זו.
תוכן עניינים:
תקציר
פרק ראשון: הגדרת התופעה ומאפיינים של דיכאון אחרי לידה
פרק שני: גורמי סיכון לדיכאון אחרי לידה
פרק שלישי: זיהוי, אבחון ומניעה
סיכום
בבליוגרפיה
נספח - שאלון אדינבורו - The Edinburgh Postnatal Depression Scale
מתוך העבודה:
דיכאון הוא אחת ההפרעות הפסיכולוגיות הנפוצות ביותר, הפוגעת משמעותית בתפקוד האדם. 25%-5% מהאוכלוסייה יחוו דיכאון בשלב כלשהו של חייהם, ועד 15% מהסובלים מדיכאון קשה ינסו להתאבד (Lakdwalla, Hankin & Mermelstein, 2007).
דיכאון בא לידי ביטוי במישורים שונים: במישור הרגשי הוא יתבטא במצב רוח ירוד או עצבות; במישור הקוגניטיבי ניכרות תפיסות שליליות של האדם העולם של עצמו ושל עתידו; במישור הבין-אישי יופיעו קשיים ביצירת קשרים ובשמירה עליהם ;במישור ההתנהגותי תהיה הימנעות מפעילויות שהאדם עסק בהן בעבר; ובמישור הגופני יזוהו שינויים בדפוסי האכילה והשינה: מיעוט תיאבון, ירידה או עלייה במשקל, קשיי הירדמות, התעוררויות תכופות בלילה וקושי לקום בבוקר. כל אלה פוגעים בתפקוד היום יומי של האדם (דאי-גבאי ומור, 2011). |
| | |
|
הפרעת התנהגות, 2010.
סוגי הפרעות, גורמים ודרכי טיפול. |
| 8,697 מילים (כ-27 עמודים), 29 מקורות, 149.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
העבודה עוסקת בסוגי הפרעות התנהגות, בגורמים להם ובטיפול. קיימים סוגים שונים של הפרעות התנהגות: הפרעת התנהגות מתנגדת- ילדים הסובלים מהפרעה זו, הם ילדים המתנגדים לסמכות ובאופן שיטתי הם נמנעים מציות למבוגרים. הפרעת התנהגות מרדנית- סוג זה של הפרעה קשה מקודמו. הפרעה זו מתבטאת במרדנות ובהתנהגות אלימה וקשה. ביקורת עצמית- אלו ילדים הדורשים מעצמם רבות והם נוטים לבקר ולהאשים את עצמם ללא הרף. תלונות יתר- הפרעה זו מתבטאת בתלונות ובהתמרמרות רבה מצד הילד. להפרעות ההתנהגות מייחסים מספר גורמים הקשורים בילד עצמו, במשפחה ובסביבה החברתית. בגורמים הקשורים בילד עצמו נמנים: ליקויי למידה שאינם מטופלים, לקות בתקשורת ונטיות מולדות לתכונות אנטי חברתיות. בגורמים הקשורים במשפחה נמנים: סמכות הורית לקויה, העדר אהבת הורים ורקע סוציו אקונומי נמוך. הגורמים הקשורים בסביבה הרחבה יותר מתייחסים לחברה אלימה ותוקפנית וכן לחברה המתעללת בפרט וגורמת לו להתנהגות חסרת גבולות בשל כך. בעבודה הובאו דרכים מספר לטיפול בהפרעות התנהגות. דרכים אלו ניתנות ליישום לאחר הכרת סוגי הבעיות והגורמים להם. ראשית יש לעקוב מקרוב אחר הבעיה ולנסות להתחקות על מקורותיה ושורשיה, שנית יש לטפל באופן ממוקד ומידי בהפרעה שצצה. הטיפול המיידי כולל: התעלמות מהבעיה, הסחת דעתו של הילד מההפרעה, התמקדות בהפרעות חריגות בלבד והתעלמות משאר ההפרעות, העברת הביקורת בצורה ברורה ומובנת והימנעות מהערות כלליות, העברת ההוראות בצורה של הוראה ולא בצורה של שאלה, שימוש בהבעת פנים ובתנועות גוף תואמות להערה, מתן ביטוי לרגשות של הילד ולנסיבות ההפרעה. הטיפול הנרחב כולל: שיתוף פעולה תקין בין ההורים לבית הספר, הקניית יכולת שליטה עצמית אצל הילד, עידוד, הערכה ופרסים והפנייה לטיפול מקצועי כאשר כל הדרכים נוסו ללא הצלחה.
פרקי העבודה השונים ירחיבו על סוגי ההפרעות הקיימות, על הגורמים להם ועל הדרכים בהם ניתן לשפר התנהגות.
פרק א' ידון בסוגי ההפרעות הקיימות. הפרק ירחיב על הפרעת התנהגות מתנגדת; על הפרעת התנהגות מרדנית; על ילדים בעלי ביקורת עצמית שלילית; ועל ילדים המתלוננים בתמידות.
פרק ב' יפרט את הגורמים להפרעות: גורמים הקשורים לילד; גורמים הקשורים להורים ולמשפחה הקרובה; וגומרים הקשורים לסביבה הרחבה יותר.
פרק ג' יציע דרכי התמודדות עם הפרעת התנהגות.
תוכן העניינים:
תקציר
מבוא
פרק א'
סוגי הפרעות התנהגות
א.1 הפרעת התנהגות מתנגדת
א.2 הפרעת התנהגות מרדנית
א.2 1 מאפיינים משניים של הפרעת התנהגות מרדנית
א.3 ביקורת עצמית
א.4 הילד המסכן
פרק ב
הגורמים להפרעות בהתנהגות
ב.1 גורמים הקשורים בילד עצמו
ב.1 1 ליקויי למידה שאינם מטופלים
ב.1 2 לקות בתקשורת
ב.1 3 נטיות מולדות לתכונות אנטי חברתיות
ב.2 גורמים הקשורים במשפחה
ב.2 1 סמכות הורית לקויה
ב.2 2 העדר אהבה הורית
ב.2 3 רקע סוציו אקונומי נמוך
ב.3 גורמים הקשורים בסביבה הרחבה יותר
פרק ג'
כיצד נעזור לילדים הסובלים מבעיות התנהגות
ג. 1 תיעוד הבעיה והבנת מקורותיה
ג.2 שימוש בטכניקות טיפול פשוטות
ג.3 שיתוף פעולה תקין בין ההורים לבית הספר
ג.4 הקניית יכולת שליטה עצמית
ג.5 עידוד, הערכה ופרסים
ג.6 הפנייה לעזרה מקצועית
סיכום
ביביליוגרפיה
מתוך העבודה:
הורים רבים מודאגים מהתנהגות ילדיהם. הילדים שובבים, מרדנים, פעילים מדי או שקטים מדי. ההורים בטוחים שהילד לוקה במשהו המחייב טיפול. הניג מרגיעה וכותבת שלרוב התנהגותם של הילדים היא בגדר הרגיל. וגם חריגות מעטות עדיין אינן מעידות על סטייה מהנורמה. הפרעת התנהגות נחשבת רק כאשר ההתנהגות פוגעת בחיי היום יום של הילד, בהתפתחותו התקינה או שהיא גורמת לו לסבל ניכר. (הניג, תשס"ח, עמ' 175) פרק זה יבחן סוגי התנהגויות שונות המוגדרות כהפרעת התנהגות ומחייבות התייחסות וטיפול נאות. הפרק יתייחס אף להפרעות קליניות הפוגעות בילדים בריאים בנפשם כמו דיכאון והפרעת חרדה. |
| | |
|
טיפול באמצעות אמנות בחולות אנורקסיה, 2014.
מאפייני הלוקים באנורקסיה, מטרות הטיפול בהם והאופן בו ניתן לסייע להם באמצעות טיפול באמנות. |
| 2,209 מילים (כ-7 עמודים), 16 מקורות, 149.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
בארבעת העשורים האחרונים גבר העיסוק בקרב בני-נוער במראה החיצוני שלהם, כחלק מ"תרבות הרזון" (לצר, 1999), התופסת את הרזון כמודל ליופי, שליטה והצלחה. גם שכיחותן של הפרעות האכילה, ובראשן אנורקסיה ובולימיה, עלתה בהדרגה במקביל להתבססותו של מודל הרזון כמדד הכרחי לאושר בחברה המערבית (Polivy & Herman, 2002). הפרעות אכילה שכיחות בעיקר בקרב נערות בגיל ההתבגרות ומלוות באחוזי תמותה גבוהים, בעוד הן נדירות בילדיות או לאחר גיל 25 (קרסון, בוצ'ר ומינקה, 1998).
בעבודה זו תוארו מאפייני הלוקים באנורקסיה, מטרות הטיפול בהם והאופן בו ניתן לסייע להם באמצעות טיפול באמנות.
תוכן העניינים:
פרק ראשון: אנורקסיה - מאפיינים ודרכי טיפול
פרק שני: טיפול באמנות באנורקטיות - חמשת אזורי המטרה
סיכום: ביקורת והצעות למחקר המשך
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
באשר לדרכי ההתערבות, כאמור בפרק הקודם, הינץ (2013) מונה חמישה "אזורי מטרה" לטיפול באנורקסיה. בפרק זה יתואר כיצד ניתן לעבוד על מטרות אלה באמצעות טיפול באמנות.
ראשית, על המטופל להבין את השפעות הילדוּת על התפתחות המחלה. תרגיל אפשרי בטיפול באמנות הוא ציור של המשפחה בתקופה בה התחילה האנורקסיה. בעקבות הציור ידובר על מיקום הדמויות, הגודל שלהן, הקשר ביניהן. ע"י בחינת הציור המשפחתי יזכה המטופל ברמז על דיסהרמוניה משפחתית ועל היות ההורים אוהבים אך מוגבלים. |
| |
|
|
