עבודות [1-9] מתוך 2285 :: [עמוד 1 מתוך 254]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>

 

עבודה מס' 70530 SHOPPING CART DISABLED
מדיניות ניהול משא ומתן עם ארגוני טרור , 2013.
האם קיימת מדיניות ישראלית בנושא ומהי.
4,473 מילים (כ-14 עמודים), 20 מקורות, 179.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
עבודה זו תדון במדיניות הציבורית הישראלית אם היא קיימת, בניהול משא ומתן עם ארגוני טרור על חילופי שבויים. נושא זה הינו נושא שאותי מעניין במיוחד מכיוון שהוא נוגע בשורשי ההתנהלות המדינית ציבורית, ומדיניות זו משפיעה למעשה על נושאים רבים ועל אופי ההסתכלות הישראלית על ערך חיי אדם, על ערך הלוחמה בטרור, על לקיחת סיכונים, ועל תפיסת הביטחון הישראלית. המחקר יתבצע בשיטה האיכותנית-פרשנית.
ראשית אנסה לפרש ולהמשיג את המושגים החשובים עליהם אדון במסגרת המחקר. אשתמש במיטב הספרות האקדמית הקיימת בנושא ובנוסף אשתמש במקורות עדכניים המציגים מידע מהימן מאישים בכירים בממשלות ובתקשורת.  המושגים אותם ארצה להמשיג הינם: מדיניות ציבורית, ארגון טרור ומשא ומתן. לאחר מכן אציג את שאלת המחקר שלי אותה אנסה לצמצם לשאלה מדויקת ככל הניתן, וכזו שאוכל לענות עליה באמצעות מחקר זה. לאחר מכן אציג את המדיניות הרשמית של מדינת ישראל אם היא קיימת ואביא ציטוטים מפי בכירים בממשל הישראלי ודוגמאות לציטוטים מפי בכירים במדינות נוספות על מנת לבחון את הדמיון או השוני בין המדיניות הישראלית לזו הנהוגה במדינות דמוקרטיות נוספות. לאחר מכן אציג כאן את מקרי החטיפות שהתרחשו בישראל ואת הפעולות אותן נקט הממשל הישראלי ואבדוק האם הפעולות שננקטו תאמו למדיניות הציבורית המונהגת בישראל בנושא ניהול משא ומתן עם ארגוני טרור.
לאחר מכן אבצע דיון על המדיניות אותה מיישמת ישראל בפועל ונבחן אלטרנטיבות ממדינות שונות. ולבסוף אציג את מסקנותיי.

תוכן עניינים:
מבוא
במה תעסוק העבודה וראשי פרקים
הגדרת מושגים:
-מדיניות ציבורית
-ארגון טרור
-משא ומתן
שאלת המחקר
מדיניות ישראל הרשמית אם קיימת
מקרי חטיפה והמדיניות שננקטה בהן
דיון
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
"פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן, ואין לך מצווה גדולה כפדיון שבוים, שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והערומים, ועומד בסכנת נפשות. והמעלים עיניו מפדיונו, הרי זה עובר על " לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך" ועל "לא תעמוד על דם רעך" ועל לא ירדנו בפרך לעיניך" ובטל מצוות " פתח תפתח את ידך לו" ומצוות "וחי אחיך עימך" " ואהבת לרעיך כמוך" ו"הצל לקוחים למות" ואין לך מצווה רבה כפדיון שבויים" - רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק ח, הלכה י.
הרמב"ם מציין כי למעשה מצוות פדיון השבויים הינה המצווה החשובה ביותר בעולם היהודי והיא כוללת בתוכה מצוות רבות ואי עשייתה מלווה בעברות רבות. אין ספק כי ישנה חשיבות רבה לשחרור חטופים ושבויים כל שכן כשמדובר בכאלה המוחזקים על ידי ארגוני טרור אשר אינם כפופים לאף אמנה או מוסר.
לאורך השנים יצאו מנהיגים רבים בישראל בהצהרות מפורשות בהן טענו כי מדינת ישראל לעולם לא תקיים משא ומתן עם ארגון טרור. להלן מספר ציטוטים מאנשי ממשל בכירים בישראל:
בנימין נתניהו 23/09/2009: "אין באפשרות ישראל לשאת ולתת עם ארגון הרוצה בהשמדתה." (וואלה חדשות, 2009)
אהוד ברק 28/04/2011: "החמאס הוא ארגון טרור רצחני, שיורה רקטות על אזרחים וירה לאחרונה טיל נ"ט על אוטובוס עם תלמידים. זהו ארגון שאין מה לדון איתו ואין על מה לדון איתו, ולכן איתו אין לנו שום שיח" (וואלה חדשות, 2011)
 
עבודה מס' 70529 SHOPPING CART DISABLED
מדיניות הפנים של ישראל - הסכם השילומים, 2017.
בחינת עמדות הממשלה בנושא הסכם השילומים.
7,033 מילים (כ-21.5 עמודים), 24 מקורות, 299.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בתאריך ה-10 לספטמבר 1952, לאחר שישה חודשים של דיונים, נחתם הסכם השילומים. נציגי ההסכם היו משה שרת שכיהן אז כשר החוץ הישראלי, נחום גולדמן, נציג הסוכנות היהודית וקונרד אדנאואר, קנצלר הרפובליקה הפדרלית של גרמניה. ההסכם נחתם בבניין העירייה של לוקסמבורג, שנבחר אז כמקום ניטרלי מבחינת שתי המדינות(1). מטרת העבודה היא לבחון מה היו עמדות הממשלה בנוגע להסכם השילומים עם גרמניה ומה הכריע בסופו של דבר לקבלת ההחלטה לחתימת ההסכם.
על מנת להגיע למטרת העבודה אציין את הרקע ההיסטורי להסכם: מה הוביל להתגבשות הרעיון ומהם האינטרסים מבחינה פוליטית, כלכלית וביטחונית לפתוח במשא ומתן ישיר עם גרמניה. כמו כן אבחן כיצד גובש הסכם השילומים עוד לפני חתימתו ואפרט בקצרה את הדיון בכנסת לפתיחת המשא ומתן הישיר בנוגע להסכם.
בהמשך העבודה אביא את עמדות הממשלה בעד ונגד חתימת ההסכם ואציג את הצדדים העיקריים בכנסת בדיון על החתימה: תנועת חירות, אשר בראשה עומד מנחם בגין ומפא"י, שבראשה עומד ראש הממשלה של אותה התקופה- דוד בן גוריון. בנוסף אציג את מערכת היחסים בין דוד בן גוריון ומנחם בגין עוד לפני הדיון על חתימת ההסכם, מתוך הנחה כי עוד לפני קום המדינה הייתה בין השניים מערכת יחסים מורכבת ויריבה אשר השפיעה רבות גם על הדיון לחתימת ההסכם.
בעבודה זאת אתייחס גם למשבר הפנימי בישראל לאור המחלוקת בקבלת ההחלטה בנוגע להסכם השילומים, מחלוקת אשר התעוררה לא רק בזירה הפוליטית אלא גם בזירה הציבורית. בהמשך לכך אציג את המחאה הגדולה שחלחלה לציבור והגיעה לשיאה בהפגנה הגדולה שנערכה ב-7 בינואר 1952 ויצאה משליטה.
לבסוף אציג פרק שמדבר על חתימת ההסכם. בפרק זה אפרט מה כולל ההסכם וכיצד הוא בוצע. כמו כן, אציג כיצד ההסכם תרם ליחסים המדיניים עם גרמניה, ומלבד זאת תרם למדינת ישראל מבחינה כלכלית, פוליטית וביטחונית.
בחרתי לעבודה סמינריונית זו את הסכם השילומים בעיקר בשל המחלוקת הרבה שהוא עורר במדינה. ההחלטה על קבלת השילומים מגרמניה הייתה בין ההחלטות החשובות והגורליות שקיבלה המדינה. עניינה אותי הדילמה שבה עמד בן גוריון כמנהיג בכל הקשור לנהל משא ומתן ישיר עם גרמניה, כאשר מצד אחד נושא השואה הוא עדיין נושא רגיש במדינה ומצד שני הוא צריך לקבל החלטה כיצד לנהוג בכל הקשור לזירה הפוליטית הבין לאומית. למעשה בן גוריון נמצא במצב של דילמה, כאשר מצד אחד ישנו אינטרס אידיאולוגי ומן הצד השני עומדים אינטרסים ביטחוניים, כלכליים ופוליטיים שיכולים לתרום רבות למדינת ישראל של אותה תקופה. לאור כל זאת, ראיתי לנכון את הסכם השילומים כנושא המתאים ביותר לעבודה זו, גם בשל הדילמה שבה נמצא בין גוריון וגם בשל עמדות הממשלה החד משמעיות בעד או נגד חתימת ההסכם.

העבודה רובה מבוססת על מקורות ראשוניים. בניתוח העבודה מובאת דעה אישית של הכותב.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק 1- רקע היסטורי
1.1 התגבשות הרעיון
1.2 אינטרס פוליטי
1.3 אינטרס כלכלי
1.4 אינטרס ביטחוני
פרק 2- גיבוש ההסכם
פרק 3- טיעונים בעד ונגד הסכם השילומים
3.1 טיעוני התומכים
3.2 טיעוני המתנגדים
פרק 4- מערכת היחסים בין דוד בן גוריון ומנחם בגין
פרק 5- המשבר הפנימי בישראל לאור המחלוקת בקבלת ההחלטה לגבי הסכם השילומים
פרק 6- חתימת ההסכם
סיכום
מקורות
נספח

מתוך העבודה:
1.1 התגבשות הרעיון
בשנת 1945, סוף מלחמת העולם השנייה, ולאחר כניעתה של המפלגה הנאצית, הגיש ד"ר חיים וייצמן, נשיא ההסתדרות הציונית העולמית, מכתב בשם העם היהודי לארבע המעצמות, בעלות הברית המנצחות- ארצות הברית, ברית המועצות, בריטניה וצרפת. באותו מכתב נטען כי רכוש יהודי רב נגזל במהלך השואה וכי נותר ללא בעלים נוכח ההשמדה הנאצית, ולכן הוא שייך לעם היהודי שאותו הוא מייצג. מכתבו של וייצמן היה אחד מיני מכתבים רבים אשר נדחו על ידי בעלות הברית שהיו אפוטרופוס של המדינה הגרמנית(2).
 
עבודה מס' 70525 SHOPPING CART DISABLED
מדים ירוקים-שחורים, 2017.
התהוות הנתק המעשי בין החרדים והצבא כאבן בוחן לסוגיית גיוסם במציאות הנוכחית.
11,837 מילים (כ-36.5 עמודים), 31 מקורות, 349.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
עבודה זו עוסקת ביחס שבין המגזר החרדי במדינת ישראל לבין צבא ההגנה וישראל, בעיקר לאור גיוס בחורי ישיבה מהמגזר החרדי לצבא. שאלת המחקר הינה מתי, ומדוע ניתן פטור הגיוס לחברה החרדית, והאם ישנו יסוד סביר לדרישת הממשלה לגיוס החרדים הן מבחינה עקרונית והן מזו הפרקטית?
על מנת לענות על שאלה זו, נכללו בעבודה ארבעה פרקים. תחילה נסקרת ומוצגת החברה החרדית, התפתחותה, מאפייניה, תפיסותיה האידיאולוגיות ודרכי פעולתה. ביסוס הבנות אלו נעשה על פי מחקריהם של פרופסור מנחם פרידמן "החברה החרדית: מקורות, מגמות ותהליכים", ו"קודש וחול בעיניי עבודה- המקרה של אורתודוקסיה היהודית" אשר נכתב ע"י נורית שטדלר.
כדי להבין בצורה מהותית את תפיסתם של החרדים את ההלכה האורתודוכסית, הוצגו מגוון הלכות, כפי שהן מתפרשות ע"י הציונות הדתית, וזו החרדית. התבררו ההבדלים בניהם, ע"י ניתוח הפסקים השונים כפי שנכתבו לאורך הדורות. מתוך כך התבררו דרכי הפעולה הנגזרות, בעיקר ביחס לצבא ההגנה לישראל.
נסקרה השתלשלותו של פטור הגיוס לבני הישיבות בצורה היסטורית ונסיבתית. הובאו פסקי בג"צ השונים בעניין, ונסקרו מסקנות הוועדות השונות. זאת במטרה להבין את המקורות ההיסטוריים המהווים תשתית למציאות העכשווית.
כמו כן, הוצגו מסלולי הגיוס השונים לחרדים, כפי שהותוו ע"י פסקי בג"צ והוועדות השונות על מנת להבין האם ישנם פתרונות מעשיים אשר עמדו במבחן המציאות. זאת ועוד, הוצגו הבעיות הנוספות העולות מתוך המציאות, והובן כי למסקנה מבחינה הלכתית אכן יש יסוד סביר לגיוס הגברים החרדים, תוך המשך שילובם במסגרות הלכתיות מתאימות. נראה כי ישנו יסוד מציאותי פרקטי ברור וקיים, להמשך גיוס החרדים ואף להגברתו.
יש לבחון את ההתמודדות עם הבעיות השונות הצצות, בעיקר בתחום החברתי.

תוכן עניינים:
פרק א': ההשקפה החרדית בכלליותה
מאפייני החברה החרדית
התפתחותה וניתוקה של החברה החרדית
נתוני הערכת החברה החרדית ביחס לזו הכללית
פרק ב': ההשקפות האורתודוקסיות במבחן הביקורת
חלוקת התפיסה האורתודוקסית
סוגיית "מלחמת מצווה"
סוגיית "עלייה בחומה"
אידיאל "לימוד תורה"
גיוס נשים אל מול גיוס גברים בראי ההלכה
פרק ג': הרקע  לפטור הגיוס מהקמת המדינה ועד ימינו
היסטוריית פטור "תורתו אומנותו"
"וועדת טל", וחקיקת מסקנותיה
ביטול "חוק טל" ע"י בג"צ
הוועדה ל"גיבוש הסד ראוי"
פרק ד': הביקורת על החברה החרדית במבחן הביקורת
מסלולי השירות המותאמים לבני הסקטור החרדי
בעיות נוספות- הפער התרבותי בתוככי החברה החרדית
בעיית גיוס הנשים ופקודת "השילוב הראוי"
החלוקה בין גברים ונשים
השתרשות והצלחת מסלולי הגיוס הממוקדים
סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
בפרק זה תסוקר החברה החרדית בארץ ישראל, מנקודת מבט אובייקטיבית המבקשת למפות את העקרונות, האידאולוגיות ותהליכי המחשבה בחברה זו. מיפוי זה ייעשה בדגש על נושאים היכולים להבהיר ולשקף בהמשך המאמר את האידאות והפעולות היוצאות לעניין גיוס לצבא ההגנה לישראל. לצורך כך, אסקור ואנתח מקורות מתוך "החברה החרדית: מקורות, מגמות ותהליכים" שנכתב ע"י פרופסור מנחם פרידמן, "קודש וחול בעיניי עבודה- המקרה של אורתודוקסיה היהודית" נכתב ע"י נורית שטדלר. בנוסף, אנתח בצורה מפורטת את הנתונים הסטטיסטיים לגבי אורח חייהם של החרדים במדינת ישראל, כפי שהם עולים מתוך מחקריה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לבסוף, אסיק מסקנות קונקרטיות לעניין השקפת העולם ודרך החיים בסקטור זה.
המושג "יהדות חרדית", מתייחס לחלק מוגדר בתוך החברה היהודית. חלק זה מחויב להלכה כפי שהתפתחה על ידי האוטוריטות המוסמכות במסורת היהודית. ההבחנה בין היהדות החרדית לבין קבוצות אחרות המגדירות עצמן כדתיות, היא על רקע תהליכי החילון והמודרניזציה שחלו באירופה החל מהמאה השמונה עשרה. ישנה תיאוריה, הגורסת כי החרדים תופסים את עצמם כמחויבים לקיום חיים הלכתיים, בניסיון לחקות את המסורת היהודית, שהייתה קיימת עוד לפני תהליך החילון והמודרניזציה (פרידמן, 1991).
 
עבודה מס' 70520 SHOPPING CART DISABLED
הרתעה גרעינית- שלילת ערכי מוסר? , 2012.
בחינה מוסרית של ההרתעה הגרעינית, בהסתצך על החוקרים אבנר כהן ומייקל וולצר.
4,697 מילים (כ-14.5 עמודים), 9 מקורות, 124.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
רבים מאזרחי העולם מודעים לאיום של העידן הגרעיני. רובם גם מבינים, כי האסון שהנשק הגרעיני יכול להמיט על אזרחים הינו לא מוסרי וחסר פרופורציות. אך לא הרבה אזרחים לוקחים בחשבון שגם בהרתעה עצמה ישנה שלילה של ערכי מוסר. בעבודה זו, אראה את המדיניות המשתנה בתהליך החימוש הגרעיני בהקשר אליו, ואת תחילת המדיניות של ההרתעה הגרעינית. אדון במוסכמות המלחמה הצודקת ובפרדוקסים והבעיות שיוצרת מדיניות ההרתעה הגרעינית. אנסה להבין כיצד ההרתעה הגרעינית עומדת ביחס לתורות מוסר שונות ואקח מכל יחס שכזה, את המסקנות שלי לגבי הפן המוסרי של ההרתעה. בנוסף, אנסה לדון בשאלת המוסריות של ההרתעה הגרעינית בשיח המוסרי ואתייחס לנקודת המבט שלי לנושא זה (לא אכנס לדיון הישראלי- איראני בנוגע לעידן הגרעיני, מאחר ואין זה רלוונטי לדעתי למטרה שהצבתי לי בעבודה זו).
שני החוקרים העיקריים שבעזרתם חקרתי את נושא ההרתעה הגרעינית הינם ד"ר אבנר כהן אשר הינו חוקר בכיר בתחום נשק בלתי קונבנציונאלי, ופרופסור (אמריטוס) מייקל וולצר בתחום הפילוסופיה של המוסר (עוסק גם ספציפית בתחום שאני דנה בו). ארצה באמצעות שני חוקרים אלו ועוד מספר חוקרים שאשתמש בהם פחות בהרחבה, לענות על השאלה- האם ההרתעה הגרעינית עצמה, מהווה שלילה של ערכי מוסר?

תוכן עניינים:
מבוא
סקירה היסטורית והמדיניות המשתנה- העידן הגרעיני (כל החקירה ההיסטורית בפרק זה נעשתה מספרו של אבנר כהן)
מלחמה צודקת
פרדוקס ההרתעה הגרעינית
תורות מוסר שונות ביחס למוסריות ההרתעה הגרעינית
שיח בדבר מוסריות ההרתעה הגרעינית
לסיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
מוסכמות המלחמה הינה מערכת הנורמות המנוסחות, הקודים, הצעות חוק, עקרונות דתיים ופילוסופיים הדדיים, המעצבים את שיפוטינו בתחום ההתנהגות הצבאית בשם מוסכם המלחמה. לא ההתנהגות עצמה הינה הנושא אלא השיפוט(2).
המציאות המוסרית של מלחמה מתחלקת לשניים:
1. מניע לצאת ולהלחם. 2. התייחסות לאמצעים ששימשו את המדינות בלוחמה.
הראשון מתאפיין בשמות תואר- מלחמה צודקת ולא צודקת. השני באמצעות תואר פועל- הלוחמה מתנהלת בצדק או לא בצדק. צדק המלחמה נקרא jus ad bellum, צדק במלחמה נקרא jus in bello. יתכן כי מלחמה צודקת תתנהל באי צדק ויתכן גם כי מלחמה לא צודקת תתנהל תוך כדי שמירה על כללי לחימה מקובלים(3).
כללי המלחמה מורכבים משתי קבוצות של איסורים (שתיהן נובעות מהעקרון המרכזי אשר לפיו יש לחיילים הזכות השווה להרוג): 1. קובעת מתי וכיצד מותר להרוג (כאשר הינה רק למטרת הגנה עצמית). 2. קובעת את מי מותר להרוג.
 
עבודה מס' 70515 SHOPPING CART DISABLED
הסיבות לכישלון האמריקאים בבניית דמוקרטיה בעיראק בין השנים 2008-2003, 2017.
מה הביא לכישלון הניסיון לדמוקרטיזציה בעיראק בשנים אלה?
7,480 מילים (כ-23 עמודים), 29 מקורות, 499.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
סדאם חוסיין עמד בראש מפלגת הבעת' העירקית שהייתה מפלגת שמאל חילונית המבוססת על אידאולוגיה הלאומית הערבית והפן-הערבית. בשנת 2003 עקב הפלישה האמריקאית לעירק משטרו של סדאם חוסיין קרס ומפלגת הבעת' החילונית אשר במהותה הייתה סונית ירדה מהשלטון. קריסה זו של שלטונו הדיקטטורי  של סדאם חוסיין גרמה לחוסר יציבות אזורית במזרח התיכון בכלל ובעירק בפרט. בתקופת כהונתו של בוש הבן (הנשיא האמריקאי) עירק הייתה תחת שלטון אמריקאי בין השנים 2003-2008 . ניסיונם של האמריקאים להשליט שלטון דמוקרטי בעירק לא צלח בשל החלל הריק שנוצר עם התמוטטות של מפלגת הבעת' שהיה מאופיין בממד ואופי חילוני פן-ערבי והותיר מקום לעליית האסלאם הרדיקלי.
תקופה זו אופיינה בפיגועי טרור והצפת הסכסוך הסוני שיעי בעירק מאחר ובמדינה זו היו שתי עדות מוסלמיות גדולות הסונית והשיעית שהיה ביניהם סכסוך דתי היסטורי. יש לזכור שהאוכלוסייה השיעית הייתה גדולה יותר ונשלטה בתקופתו של סדאם חוסיין ע"י המיעוט הסוני. עקב סכסוך זה ארגוני הטרור של האסלאם הרדיקלי התחזקו עם  נפילתו של  משטר של סדאם חוסיין מה שהביא  גם לפגועי טרור כנגד קהילה נוספת במדינה :המיעוט הנוצרי -עירקי.
דבר זה הוביל  לפיגועי טרור כנגד כנסיות ודיכוי דתי לאומי של הקהילה הנוצרית אשורית אשר רובה ככלה עזבה את עירק לאירופה , קנדה וארה"ב .
על כן, עבודה זו נועדה לבחון את הגורמים לכישלון הדמוקרטיה בעירק ולעליית האסלאם הרדיקלי לאחר מפלתו של סדאם חוסיין.
בעבודה זו תורחב הסקירה ההיסטורית של הסכסוך הסוני-שיעי בעירק שמהווה עמוד תווך בכישלון לכונן משטר דמוקרטי בעירק.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק תיאורטי:
הניסיון לכונן דמוקרטיה באמצעות כיבוש צבאי
חלק א: הגורמים לכישלון הניסיון הדמוקרטי בעיראק
פרק 1:
גורמים פנימיים: המבנה העדתי של עיראק
פרק 2:
גורמים חיצוניים: עיראק תחת שלטון אמריקאי בעידן בוש 2003-2008: כישלון הניסיון הדמוקרטי בעיראק לאחר הפלת סדאם
חלק ב: כישלון הניסיון הדמוקרטי בעיראק
פרק 3:
עליית האסלאם הרדיקלי והתפרצות העימות הסוני-שיעי
פרק 4:
כישלון הדמוקרטיה המהותית: דיכוי אתני ולאומי של הקהילה הנוצרית האשורית בעיראק
סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
קיים קשר ישיר בין תהליך הדמוקרטיזציה במזרח התיכון ובעולם הערבי לבין הפלישה האמריקאית לעיראק ב-2003 אשר אירע בעקבות פיגועי ה-11 לספטמבר 2001. הדמוקרטיזציה הייתה אבן יסוד חשובה ביחסי החוץ של ארה"ב למזרח התיכון ולמדינות ערב בפרט. תהליך הדמוקרטיזציה היה קשור היטב לשינוי משטר והחלפת המשטר של המדינה האוטוריטארית שנשלטת על ידי דיקטטור, למדינה דמוקרטית חילונית שיש בה מערכת רב מפלגתית.
 
עבודה מס' 70510 SHOPPING CART DISABLED
דפוסי שילוב וחסמים של עולי אתיופיה בשוק העבודה בישראל , 2017.
בחינת השתלבותם של עולי אתיופיה בשוק העבודה בישראל והשפעת מאפייניהם על השכר וכיצד זה בא לידי ביטוי בשוק העבודה.
7,626 מילים (כ-23.5 עמודים), 22 מקורות, 249.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
עבודה זו באה לבחון את השתלבותם של עולי אתיופיה בשוק העבודה בישראל והשפעת מאפייניהם על השכר וכיצד זה בא לידי ביטוי בשוק העבודה.
שאלות המחקר היו מה הם ממדי שילוב בני העדה האתיופית בשוק העבודה בישראל? ומה הם החסמים להשתלבותם בשוק העבודה?
לצורך מחקר זה נעשה שימוש בסקר השתלבות עולים שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2011. מטרת הסקר הייתה לבחון את מידת השתלבותם של העולים לישראל בתחומים שונים. הסקר כולל שאלות במגוון רחב של נושאים: השכלה ולימודים לפני העלייה לארץ, ידיעת שפות, תעסוקה לפני ואחרי העלייה, פנסיה, שירות צבאי ולאומי, סביבת מגורים, קשרים חברתיים ומשפחתיים, סיבות לעלייה ותחושת זהות ושביעות רצון מתחומים שונים.
בשל העובדה כי המחקר שלנו מתייחס לשוק העבודה, נתמקד רק באוכלוסיית העולים מאתיופיה בגילאי העבודה 22-65.
במחקר נמצא כי  קיים הבדל  בשלבי הקליטה בין עולים חדשים הנמצאים עד 10 שנים בארץ, לבין שאר הקבוצות, כאשר העולים החדשים כמעט ולא הזכירו את שני השלבים הסופיים בתהליך הקליטה: התבססות בחברה ודיור קבע, והשתלבות בקהילה. כלומר, הם נמצאים עדיין בשלב של תעסוקה ותחילת ההשתלבות בחברה.

תוכן העניינים:
תקציר
מבוא
1  סקירת ספרות
1.1. העבודה באתיופיה בהשוואה לישראל
1.2.שילובם של עולי אתיופיה בשוק העבודה
1.3 הזדמנויות תעסוקתיות לפי אזור מגורים
1.4 שאיפה למוביליות
1.5. גורמים כלכליים וחברתיים שמשפיעים על שילוב יהודי אתיופיה בשוק העבודה
1.6. אתנוצנטריות (הדגשת חשיבות ההשתייכות) וסטריאוטיפים ישראלים כלפי אתיופים
2. מתודולוגיה
3. ממצאים
4. דיון מסקנות וסיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
העולה האתיופי עבר תהליך של שינוי בתהליך השתלבותו התעסוקתית ואילו האישה האתיופית עברה מהפך בתהליך השתלבותה התעסוקתית: מצב התעסוקה בקרב נשים בעת "מבצע משה" בהשוואה לגברים היה קשה יותר, שכן מרבית הנשים היו מטפלות בילדים הקטנים ובחלקן אף היו משפחות חד הוריות. הנשים ברובן הגדול היו חסרות השכלה ואף לא סיימו אולפן ולא עברו תכנית הכשרה. מטענן החינוכי היה דל בהשוואה לכלל האוכלוסייה ונתונים אלו העמידו אותן בתחתית סולם ההזדמנויות לרכישת מקצוע ולהשתלבות בשוק העבודה הישראלי. נשים אתיופיות אשר כן הצליחו להשתלב בשוק העבודה רוכזו בעבודה בענף המזון: בתי אריזה, טקסטיל, עבודות מטבח וניקיון. מעבר לחוסר השכלתן ומיומנותן, התקשו הנשים האתיופיות בהשתלבות בשוק העבודה בשל התנגדות הבעל אשר לדידו על האישה לשרת את הבעל בביתו, שעות פתיחה וסגירה של הגנים ובתי הספר אשר לא תמיד התאימו לשעות העבודה וכן בשל העדפתה של האישה האתיופית לטפל בילדיה (גונן, 1989).
 
עבודה מס' 70509 SHOPPING CART DISABLED
'חדר משלה' - דיור לנשים מוכות, 2017.
הקשר בין מדיניות דיור בישראל למצב הדיור לנשים מוכות בישראל - השוואה בין ישראל לקנדה.
6,484 מילים (כ-20 עמודים), 27 מקורות, 299.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
כ-400 אלף נשים סובלות מאלימות בישראל, לפי נתוני משרד הרווחה. בכירות בארגוני נשים מעריכות שהמספרים אף גבוהים יותר. נשים אלו חוות אלימות פיסית, מינית, כלכלית או רגשית בביתן על בסיס קבוע, ומעבר לכך ילדיהן חשופים גם הם לאלימות. נשים אלו לא תמיד רואות דרך מוצא החוצה. במאמר זה אתחקה אחר אפשרויות הדיור המוצעות לאותן נשים וילדים השרויים במצוקה זו. הבחירה בבחינת סיטואציית הדיור דווקא בעבודה זו נעשתה כיוון שכיום, לכל הגורמים במערכת ברור שהפקטור הכלכלי ובתוכו קורת הגג החלופית והמגנה הם המוצא היחידי של אישה ומשפחה החוצה ממעגל האלימות.

במאמר אשווה את האפשרויות המוצעות לאישה מוכה ולילדיה בישראל, לעומת קנדה. לכאורה, הקוראת גלה שההשוואה לקנדה מיותרת. שהרי אפשרי יהיה לטעון בביסוס שבישראל יש מעט מידי מקלטים, ושאין שינוי אמיתי בתמונת הדיור כבר שנים רבות. עם זאת השוואה נעשתה על מנת להדגיש את חומרת המצב ויתר על כן הבחירה המודעת בקנדה אשר נושאת בדגל הרווחה נעשתה מתוך כוונה ללמוד כיצד אפשר לנהל את המצוקות האלו גם כאשר מחזיקים במדיניות קפיטליסטית ברורה. ואכן הפער בין הדלתות אשר נפתחות בפני נשים מוכות בקנדה, לעומת ישראל, בלתי נתפס ומכאיב.

תוכן העניינים:
מבוא
רקע
קנדה, מדינה קפיטליסטית עם מדיניות רווחה
עוזבת את הבית
מ"בעיה ללא שם" עד לתכנית מוסדרת
המצב היום
היום שאחרי המקלט
סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
המשטר החוזי במינהל ציבורי הוא חלק מהתפתחות החשיבה המנהלית החדשה שבאה לידי ביטוי בניהול הציבורי החדש. הניהול הציבורי החדש כמסגרת חשיבה עיונית ומעשית אינו מתיימר לעסוק במדינות אלא בארגון מחדש של השירותים המוצעים לאזרחים (Wilson, 1989). התרחבות המשטר החוזי היא פועל יוצא של מדיניות ההפרטה בישראל (פז פוקס וכוכבי, 2010).
 
עבודה מס' 70508 SHOPPING CART DISABLED
'לא צועדת לבדה' - ויקי כנפו , 2017.
ויקי כנפו - סקירה וניתוח של מנהיגותה.
2,848 מילים (כ-9 עמודים), 6 מקורות, 99.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בתחילת חודש יולי שנת 2003, יצאה ויקי כנפו מביתה שבמצפה רמון לצעדה רגלית של כמאתיים קילומטרים עד למשרד האוצר שבקריית הממשלה בירושלים. באותו בוקר כנפו לא ביקשה לעצמה את כובע המנהיגה ולא את משימת הובלת מחאת האימהות. אלא רק למחות בדרך היחידה שהתאפשרה לה. ימים ספורים קודם לכן הצהירה בראיון לטלוויזיה החינוכית על כוונתה, והסבירה כי אינה יכולה לממן כרטיס נסיעה לירושלים כדי לבטא עם חברותיה את מחאת האמהות החד-הוריות בפני שר האוצר (דהאן כלב, 2013): "הלכתי לבנק, ראיתי קיצצו לי 1200 ש"ח. זה היה חצי ממה שהרווחתי (...) התחיל מינוס ... הבנתי שיש כאן מלחמה (...) ההסתדרות אירגנה ב-2.7.20003 אוטובוסים [והתמהמהה במציאת המימון. ה.ד.כ.] אני אמרתי אין זמן אני הולכת ברגל לירושלים. זה היה דוואוווין, לא התכוונתי אבל הלכתי להראות לחבר'ה שאני מסוגלת ללכת להגיד לביבי שהוא כלכלן חכם, שיסדר מדינה, במהלך שיהיה לו יותר כסף מהקיצבאות לכולם, למתנחלים, לבית שלי..." (כנס מזרחיות ושלום, 2005).

קמרס טען שמנהיגות היא "תהליך של השפעה חברתית, שבאמצעותו יחיד מגייס את עזרתם של אחרים לטובת השגתה של מטרה קולקטיבית" (Chemers, 2001), ספק אם כנפו כיוונה לשם בצעדיה הראשונים, אך כפי שנראה בהמשך, הגדרה זו מתארת בהחלט את התפתחות דרכה.

בעבודה זו אנתח את מקומה של ויקי כנפו כמנהיגה וכמובילת מאבק האימהות החד הוריות באמצעות שתי תיאוריות. הראשונה - מנהיגות מעצבת (Bass, 1985) השייכת למודל הטווח המלא; והשנייה - תיאוריה הבוחנת את הקשר בין מגדר למנהיגות ולתפקוד מנהיגותי (Bark, Alina S. Hernandez, et al, 2016). מנהיגות מעצבת הינה מנהיגות היוצרת שינוי פנימי אצל המונהגים על ידה.  המידה שבה מנהיג הוא מעצב, נמדדת בראש ובראשונה במונחים של ההשפעה של המנהיג על מונהגיו. המונהגים מונעים לעשות יותר משציפו לעשות בתחילה. מדובר בתכונות מנהיגות הנחשבות "נשיות" וחזקות יותר אצל נשים.

מתוך העבודה:
לפי מאמרם של החוקרים (Bark, Alina S. Hernandez, et al, 2016) הקשר בין מגדר למנהיגות מעצבת בא לידי ביטוי בכך שנשים הינן בעלות יותר תכונות ומאפיינים של מנהיגות מעצבת מאשר גברים. באס טען שמנהיגות מעצבת תגרום למונהגים לפעול "מעל ומעבר לציפיות" (1985, Bass). ציפיותיה של כנפו מהמסע לירושלים היו תחילה אישיות, היה ברור לכנפו שלא משנה כמה פמיניסטיות לפניה חצו את הקווים והצליחו לשפר את מצבן הכלכלי, ההשכלתי או הפוליטי - את המעבר שלה עליה לבצע בכוחות עצמה.
 
עבודה מס' 70503 SHOPPING CART DISABLED
תחושות מצור בנאומי בנימין נתניהו, 2015.
בחינת תחושות המצור הניבטים בנאומים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בתקופת 'צוק איתן' לאחר חטיפת שלושת הנערים.
6,051 מילים (כ-18.5 עמודים), 18 מקורות, 199.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
החברה היהודית בישראל, חשה לעתים כמי שחייה מתנהלים על פי תהום, תחושה המשתקפת בדיון הציבורי הממושך סביב שאלת תוחלת קיומה של המדינה היהודית (אבולוף, 2006). נוסף לכך, החברה הישראלית היא "חברה מגויסת", בה נושא הביטחון נתפש כבעל מקום מרכזי בתודעה הלאומית (כץ, 1997). עבודת פרו-הסמינר שלי יוצאת מתוך מחקרים אלו ואחרים ומבקשת לבחון את תחושת האיום על הזהות הקיומית של המדינה היהודית המשתקפת בנאומיו השונים של ראש ממשלת ישראל מר בנימין נתניהו בתקופה הנתונה; החל מהיוודע דבר חטיפתם של שלושת הנערים גיל-עד מיכאל שער, נפתלי יעקב פרנקל ואיל יפרח ועד לקיצו של מבצע 'צוק איתן' בקיץ 2014. כיוון שמדובר בתקופה רגישה מבחינה ביטחונית, יש להניח כי נאומים אלו מאופיינים בדימויים השונים במצבי קונפליקט  כך לדוגמא, מתקיימת דה-הומניזציה של האויב וכן דימויים פרנואידים (אליצור, 1986). אודות אלו ארחיב בעבודתי ואבצע ניתוח תוכן איכותני על מנת לבחון את שאלת המחקר שלי. השערת המחקר המרכזית שלי היא כי בנאומי ראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו, בתקופה המצוינת קיימות אמונות הקשורות לתחושות מצור ((Bar-Tal & Anteby, 1990.
השערת המחקר שלי נגזרת מכך שעלייתו של בנימין נתניהו לראשות הליכוד בשנת 1993 קיבעה מחדש מדיניות נוקשה ששורשיה נעוצים בתורת הציונות הרוויזיוניסטית. באותה שנה יצא לאור ספרו של נתניהו "מקום תחת השמש: מאבקו של עם ישראל לעצמאות, ביטחון ולשלום" המושתת על זכותו של העם היהודי על ארץ-ישראל כולה. הציונות הרוויזיוניסטית מבקשת להוכיח כי לא היהודים הם אלו שעשקו את הארץ מן הערבים אלא הערבים הם שעשקוה מן היהודים. העולם כולו מצויר בספר זה כעוין למדינת ישראל (שליים, 2005), דבר העשוי לבוא בהלימה עם אמונות הקשורות לתחושות מצור. זוהי תופעה בה חברה מאמינה כי קיימת מחשבה האומרת כי לשאר העולם יש כוונות שליליות כלפי החברה שלהם ((Bar-Tal & Anteby, 1990.
זאת ועוד, מאחר ומדובר בתקופה רגישה מבחינה ביטחונית אני משערת כי בנאומים אלו נתניהו יבצע שימוש נרחב בדימויים השונים הניתנים במצבי קונפליקט (אליצור, 1986). אודות כל אלו ארחיב בעבודתי זו. זאת אעשה תוך הצגת התאוריות השונות העוסקות במסגור ובתחושות מצור, לאחר מכן אציג את שדה המחקר שלי מבחינה תקופתית וכן שיטת המחקר, אדון בממצאים שעלו מניתוח הנאומים ולבסוף אסיק מסקנות אודות הממצאים ואמליץ על מחקרי המשך.

יחידות הניתוח
1. הצהרת ראש הממשלה נתניהו לתקשורת הבין-לאומית בעקבות חטיפת שלושת הנערים (15.06.14)
2. ראש הממשלה נתניהו בטקס אזכרה לחללי אלטלנה (15.06.14)
3. דברי ראש הממשלה נתניהו בכנס תקשורת יהודית עולמית (22.06.14)
4. דברי ראש הממשלה נתניהו בפגישה עם חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית (23.06.14)
5. דברי ראש הממשלה נתניהו וראש ממשלת רומניה, ויקטור פונטה (24.06.14)
6. דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס תגלית (24.06.14)
7. דברי ראש הממשלה נתניהו בטקס מסדר כנפיים (26.06.14)
8. דברי ראש הממשלה נתניהו בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי (29.06.14)
9. דברי ראש הממשלה נתניהו באירוע לציון יום העצמאות האמריקאי בבית השגריר (03.07.14)
10. דברי ראש הממשלה נתניהו בביקור בנוף איילון  (06.07.14)
11. הצהרת ראש הממשלה נתניהו בקריה (20.07.14)
12. דברי ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון יעלון והרמטכ"ל רא"ל גנץ בהצהרות משותפות בלשכת ראש הממשלה (27.08.14)
13. מדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס הבינלאומי ה-14 במכון למדיניות נגד הטרור (11.09.14)

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. סקירת הספרות
3. שדה המחקר
4. מתודולוגיה
5. יחידות הניתוח
6. ממצאים ודיון
7. מסקנות וסיכום
8. ביבליוגרפיה
9. נספחים

מתוך העבודה:
לתקשורת תפקיד עיקרי בייצוג המציאות החברתית ובחיזוק התפיסה הקונצנזואלית (ליבס וקמפף, 2007). נוסף על כך, נטען כי העיתונות בפרט משמשת כמנגנון מרכזי בהבניית תפיסות תרבותיות. קיימת תמיד ובהכרח יותר מדרך אפשרית אחת להבנת תופעות חברתיות. מחקרים הראו שלתקשורת קיימת השפעה על תפישות הציבור בנושאים פוליטיים וחברתיים (בראל, 2014). התקשורת יכולה להביא להטיית דעת הקהל בעד או נגד החלטה מסוימת. זאת באמצעות תופעה הקרויה 'מסגור', התקשורת מדגישה ומבליטה דרכי הבנה ספציפיות תוך דחייה של אחרות, כך היא מבנה את ההבנה התרבותית של אירועים שונים. זאת באמצעות הענקת תבנית ניסוח המעניקה משמעות למציאות החברתית, המסגור ממוקם תמיד בתוך קודים חברתיים ותרבותיים נתונים תוך שיקוף וחיזוק הבנות הגמוניות (להב, 2009).
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
תת-קטגוריות:
All
ארה"ב
יחסים בן לאומים
ישראל
כללי
לאומיות דת ומדינה
מדיניות ציבורית
מזרח התיכון
מיעוטים
מלחמות
ממשל ופוליטיקה
ציונות
תיאוריות
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [1-9] מתוך 2285 :: [עמוד 1 מתוך 254]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>