עבודות [973-981] מתוך 1272 :: [עמוד 109 מתוך 142]
<< עמוד קודם :: עבור לעמוד: 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 :: עמוד הבא >>

 

עבודה מס' 60631 SHOPPING CART DISABLED
שילובם של לקויי למידה במסגרות שונות, 2002.
סקירה תיאורטית תוך התייחסות לתפקיד בית הספר והסביבה בסיוע ללקוי הלמידה.
8,069 מילים (כ-25 עמודים), 37 מקורות, 306.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מחקרים שונים מצביעים על כך שתלמידים עם לקות למידה פחות מקובלים ויותר דחויים חברתית לעומת חבריהם הרגילים בכיתה (פרייליך, 1997; הררי, 1999; שטיינהרדט, 1998; Coie, Dodge & Coppotelly, 1982 ; Vandel & Hembree, 1994). הדבר נובע במידה רבה כתוצאה מקושי בהסתגלות חברתית-רגשית הגורמת לתחושת בדידות גבוהה יותר לעומת תלמידים שאינם דחויים (הררי, 1999; מושנוב, 1998; שגב, 1997; Vandel & Hembree, 1994). כתוצאה מכך תלמידים עם לקויי למידה מוערכים כבעלי הפרעות התנהגות רבות יותר וכישורים חברתיים נמוכים יותר ביחס לבני כיתתם (אפורי-תדמור, 1999; Coie, Dodge & Kupersmidt, 1990).

לכאורה, נראה כי אותן הפרעות ראשוניות ברכישת מיומנויות הלמידה מונעות מלקויי הלמידה להתמודד ביעילות עם מסגרת לימודים רגילה. למרות זאת, ניתן לראות כי באמצעים שונים ניתן לשפר את ההישגים הלימודיים של התלמידים ובכך גם להעלות את שיעור הקבלה החברתית של לקויי הלמידה (לביא, 1999). נמצא גם כי לקויי הלמידה הסובלים יותר מאי-קבלה חברתית הינם בדרך כלל משכבות סטטוס נמוכות (אפורי-תדמור, 1999) וכן נמצא כי ככל שההורים תומכים יותר בילד בשנותיו הראשונות, בעיקר מבחינה רגשית, אזי קל יותר לילד להשתלב במסגרת הלימודים ולהיות מקובל יותר חברתית (עינת, 1997: 77-78).

ניתן לראות במחקרים שונים, כי תמיכת הבית וכן התייחסות חיובית מצד מורים ומצד בית הספר כלפי התלמידים הינם בעלי משקל רב בשילובם של תלמידים בבית הספר במסגרות המשך. הדבר אמור לגבי השתלבותם בחטיבת הביניים (הררי, 1999; עינת, 1997: 94-95; שטיינהרדט, 1998), בבית הספר התיכון (הררי, 1999; פרייליך, 1997; עינת, 1997: 131-132) וכן בצבא ובלימודים אקדמיים (עינת, 1997: 164-168; ספקטור, 1995: 144-145).

לפיכך נגדיר בראשית הפרק את המושג 'ליקויי למידה'. לאחר מכן נתייחס בפרק השני לספרות המאפיינת את לקויי הלמידה, בפרק השלישי ניגע בכישורים חברתיים ומעמד חברתי של לקויי הלמידה ולאחר מכן אתייחס לדרכים, שיטות ומודלים לשילובם של לקויי למידה במסגרות רגילות. בסיום הפרק נגיש סיכום והערכה לגבי סיכויי שילובם של לקויי הלמידה במסגרות רגילות.

תוכן העניינים:
פרק א': הקדמה
1.1. הגדרת לקויי הלמידה

פרק ב': מאפיינים של לקויי הלמידה
           2.1. מאפיינים קוגניטיביים
           2.2. מאפיינים חברתיים של לקויי הלמידה
           2.3. מאפיינים רגשיים של לקויי הלמידה

פרק ג': שילובם של לקויי הלמידה במסגרות חינוך - מדיניות ומטרות
           3.1. מדיניות שילוב לקויי הלמידה
           3.2. מטרות חברתיות לשילוב לקויי הלמידה
           3.3. מטרות אקדמיות לשילוב לקויי הלמידה

פרק ד': מודלים של שילוב לקויי הלמידה
           4.1. כיתה משולבת
           4.2. כיתה קטנה
           4.3. המודל הפרטני
           4.4. המודל האינדיבידואלי
           4.5. מודלים מיושמים לשילוב לקויי למידה בחינוך הרגיל
                  4.5.1. מודל השילוב של מתיא
                  4.5.2. שילוב לקויי למידה בכיתות רגילות בבתי-ספר
פרק ה': מסקנות והמלצות

ביבליוגרפיה
 
עבודה מס' 60622 SHOPPING CART DISABLED
תהליכי חיברות של בנים ובנות בבית הספר, 2001.
כיצד מורות ומורים 'מחברתים' בנות לתפקידי מורות ובנים לתפקידי ניהול.
3,043 מילים (כ-9.5 עמודים), 14 מקורות, 251.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תהליכי חיברות של בנים ובנות בבית הספר
כיצד מורות ומורים 'מחברתים' בנות לתפקידי מורות ובנים לתפקידי ניהול

תוכן העניינים
א. מבוא
ב. ג'נדר במוסדות החינוך היסודיים והתיכוניים
ג. ההסבר לשיעתוק הסדר החברתי על פי הגישות השונות
     ג.1. גישת האינטראקציוניזם הסימבולי
     ג.2. הגישה הפונקציונאלית של פרסונס
     ג.3. גישת הקונפליקט החברתי על פי רעיונותיו של קרל מרקס
     ג.4. לסיכום הפרק
ד. תפיסת תפקיד המורה על פי מין - האמנם קיים חיברות יתר?
ה. מסקנות וסיכום
ביבליוגרפיה


מבוא
    חלקן של הנשים בין הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה עבר מזמן את חלקן
באוכלוסייה והוא בין הגבוהים בעולם. בשנת 1996 היה אחוז הנשים הלומדות באוניברסיטה
%56.9 מכלל הסטודנטים ו76.7% - מהסטודנטים לתעודה, בעיקר תעודת הוראה (הרשקוביץ,
1997). במקביל נרשמה עלייה הדרגתית של אחוז הנשים בקרב מורי המכללות. בשנת 1993 היו
%64 ממורי המכללות האקדמיות ו55% - ממורי המכללות הלא אקדמיות, נשים (כפיר ואח',
תשנ"ח). למרות זאת, על אף שמרבית סגל ההוראה בבתי הספר היסודיים והתיכוניים הינו
נשים, אחוז הגברים בין מנהלי בתי הספר גבוה בהרבה מחלקם היחסי בקרב סגל ההוראה.
לפיכך תהיה שאלת העבודה: מהם תהליכי החיברות לחלוקת התפקידים של גברים ונשים
במערכת החינוך וכיצד שותפים לכך המינים, כאשר מורות מחברתות בנות להיות מורות ואילו
המורים מפנימים בבנים את הצורך לרכוש עמדות בכירות?
    מיד (Mead, 1990) נוקט בגישת האינטראקציוניזם הסימבולי ומברר כיצד אנו
לומדים להגיב לציפיות החברתיות? הוא רואה את מערכת התגובה כמורכבת משרשרת
תהליכים הקשורים זה בזה ויוצרים שפת סמלים המשותפת לבני החברה כשנוצר תהליך
שאותו הוא מכנה "לקיחת תפקיד". משמעות הדבר, שהפרט ממקם עצמו באופן דמיוני
בעמדה של האדם שאיתו הוא בא במגע ועל סמך זה הוא מגיב כלפיו וממקם עצמו בתוך
מערכת היחסים שביניהם. פרסונס (Parsons, 1990) רואה את הבסיס למערכת החיברות
בבית הספר היסודי ובהמשך בבית הספר התיכון, כשכיתת בית הספר מהווה סוכנות חיברות,
המובילה את בני האדם להתאים מבחינת מניעיהם ומיומנותם הטכנית לביצוע תפקידי
מבוגרים, תוך בניית מחויבויותיהם של הפרטים על פי בסיס של כישורים מצד אחד ובהתאם
לנקודת מבטה של החברה מאידך.
    נראה כי ההבדל בין נשים לגברים בתפקידי הוראה וניהול נובע מתהליכי
סוציאליזציה, שאותם רוכשים בני האדם עוד בגיל צעיר ומונחים למעמדות היררכיים,
המרובדים על פי ג'נדר ויוצרים חלוקה בלתי שוויונית של עושר, עוצמה וזכויות בחברה בין שני
המינים. בספרי הלימוד לילדים בגיל בית הספר תוארו הגברים כגיבורים ראשיים ואילו
הנשים לעומתם הצטיירו כבובות כנועות ויפות תואר, שתפקידן לצפות מן הצד בנערים
המצויים במרכז הפעילות, לתמוך בהם ולשמח אותם. תיאורים אלה ניתנים גם על ידי
המורות המשתפות פעולה בהתאם לקודים ולציפיות של החברה. גישת הקונפליקט החברתי,
שהתבססה במידה רבה על רעיונותיו של מרקס, טוענת כי הג'נדר מוצא את ביטויו לא רק
בהבדלי התנהגות, אלא גם בפערי עוצמה, כך שתפיסות הג'נדר המקובלות אינן תורמות
לגיבוש החברתי אלא למתח ולמלחמת מינים, בין גברים החותרים להגן על זכויות היתר
שלהם, לבין נשים המנסות לערער כיום על הסטטוס קוו (משוניס,  1999).

    בעבודתי ארצה לטעון כי שימור פערי העוצמה החל משנותיו הראשונות של האדם,
מוביל לכך שגם כאשר עבודה נתפסת כנשית, כמו ההוראה, עדיין אחוז הגברים העומדים
בראש פירמידה זו, במסגרת הבית ספרית הינו גבוה בהרבה ממספרם היחסי במערכת
ההוראה, כחלק משימור נקודות העוצמה. בטענתי אדגיש כי שימור נקודות העוצמה של
הגברים נובע מתהליכי החיברות שלהם שותפים הן הגברים והן הנשים, המחנכים את
התלמידים למלא את ציפיות החברה על פי החלוקה המיגדרית, הטוענת להיררכיה שבה
הגברים מצויים ברום הפירמידה התעסוקתית והתיגמול ואילו הנשים ממלאות תפקידים
פחותים.


 
עבודה מס' 60614 SHOPPING CART DISABLED
"מעורבות הורים" בבית ספר מנקודת ראותו הפילוסופית-חינוכית של ג'ון דיואי, 2000.
האם קיים קשר בין מהות הגדרת המושג ומרכיביו לבין תפיסתו הפילוסופית - חינוכית של ג'ון דיואי את מעורבות ההורים.
7,573 מילים (כ-23.5 עמודים), 45 מקורות, 285.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בשנים האחרונות, גוברת התחושה במערכת החינוך בישראל כי חשוב לטפח מעורבות, שותפות ואחריות בין הגורמים השותפים בחיי בית הספר. אך מהי אותה מעורבות וכיצד ניתן להגיע אליה? נראה, כי אנשי חינוך מתלבטים לגבי ההגדרה המושגית ובשל כך אופן ההתייחסות אליו לוט בערפל: מצד אחד, קיימת גישה
חיובית למעורבות הורים ומאידך, קיימת רתיעה ממנה.
מחקרים מן השנים האחרונות מדווחים על היבטים שונים ועל צומתי עימות אפשריים בין הורים למורים: אחד מהם היא העמימות בהגדרת מקומם של ההורים בביה"ס וחוסר המידע הקיים אצל המנהל וסגל ההוראה באשר לעמדותיהם ודעותיהם של ההורים. עמימות זו גורמת ליחס של חוסר אמון מצד סגל ההוראה כלפי ההורים ומצד ההורים כלפי בית הספר (לייטפוט, 1978).
לדעת דיואי (1960) החינוך הוא מכשיר חברתי שמטרתו להפוך את התלמידים שהם בבחינת "יצורים שלא באו בסודה של החברה ושהם נוכרים לה" ל..."שומרי נכסיה ורעיונותיה". כלומר, במדינה דמוקרטית יש מקום לשיתוף נרחב של צרכני מערכת החינוך (הורים , מורים ותלמידים) בקביעת הגדרתה, אופייה ויעדיה.
הבסיס הפילוסופי - האידיאולוגי של מחקר זה בהבהרת המושג "מעורבות הורים" במערכת החינוך היא על פי התיאוריה החינוכית הקונסטרוקטיבית - פרגמטיסטית של ג'ון דיואי, כפי שבאה לידי ביטוי בספריו "חינוך ודמוקרטיה" ו"בית הספר והחברה". הבהרת המושג והבנתו על פי ג'ון דיואי יכולה להוביל לזיהוי הגורמים הדומיננטיים המעכבים מעורבות הורים במערכת החינוך ומאידך המובילים למעורבות אפקטיבית בבית הספר.

מטרת המחקר:
לבדוק אם קיים קשר בין מהות הגדרת מושג ומרכיביו לבין תפיסתו הפילוסופית-החינוכית של ג'ון דיואי את מעורבות ההורים.

תוכן עניינים:
1] מבוא
2] הגדרת מושג
   - חשיבות ההגדרה
   - הגדרת מושג מהי ?
3] "מעורבות" בחינוך עפ"י ג'ון דיואי
4] הקשר בין ביה"ס לבין בית ההורים עפ"י ג'ון דיואי
5] יישום הפילוסופי החינוכית של ג'ון דיואי ב"מעורבות ההורים" בבית הספר
6] "מעורבות הורים" באספקלריה של החינוך הבלתי פורמאלי עפ"י ג'ון דיואי
7] סיכום
8] ביבליוגרפיה
9] נספח : חינוך , תקשורת ומעורבות
 
עבודה מס' 60613 SHOPPING CART DISABLED
חשיבות החינוך הבלתי פורמלי בשנות ה-2000, 2000.
חשיבות החינוך הבלתי פורמלי ונחיצותו בהשתלבותו בחינוך הפורמלי בתקופה הפוסטמודרניסטית במדינת ישראל.
1,950 מילים (כ-6 עמודים), 15 מקורות, 142.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
יש למנוע את "טביעתה ההדרגתית של מערכת החינוך המודרנית בסערה הפוסטמודרנית" (אבירם, 1999). המודרניות קידדה פעילויות והפרידה בין מערכות עפ"י הגדרות ברורות וחד משמעיות, אך האם בסערה הפוסטמודרנית ניתן לקבע דברים באופן חד משמעית? האם במסגרת החינוך הפורמלית איננו מוצאים שימוש בכילים של החינוך הבלתי פורמלי? או האם החברים העובדים במסגרת החינוך הבלתי פורמלי אינם משתמשים באמצעי החינוך הפורמלי? האם בתקופה הפוסט מודרנית יש חשיבות למסגרת החינוכית או לדרך הביצוע? . יש הרואים בחינוך בלתי פורמלי מסגרת המקיפה את כלל הפעילויות שמחוץ למערכת החינוך הבית ספרי.
גישה אחרת, שמה דגש על תכונותיו היחודיות של החינוך הבלתי פורמלי, המאפשרות מילוי תפקידים חברתיים - חינוכיים (גל, 1985)

המאמר דן בחשיבותו של החינוך הבלתי פורמלי ונחיצותו בהשתלבותו בחינוך הפורמלי בתקופה הפוסטמודרניסטית במדינת ישראל. זיהוי מרכיבי החינוך הבלתי פורמלי ויישומם במסגרת החינוך הפורמלי חשובים להבנת תרומתו של החינוך הבלתי פורמלי במערכת החינוך.
עיקרי תכני המאמר באים לידי ביטוי בשיר המצורף, שנכתב במיוחד לצרכי הנאת קורא המאמר.
 
עבודה מס' 60555 SHOPPING CART DISABLED
השפעתם של תוכניות הטלוויזיה על אלימות בקרב ילדים, 2001.
בחינת הנושא על פי ארבעה מאמרים.
2,344 מילים (כ-7 עמודים), 4 מקורות, 183.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בעבודה זו חקרתי את נושא האלימות בקרב ילדים ודנתי בסיבה להתגברות האלימות בעקבות צפייה מרובה בטלוויזיה.

לעריכת עבודה זו נתמכתי בארבעה מחקרים בכדי לדון בהשפעות הטלוויזיה על אלימות בקרב ילדים, העבודה כוללת טבלה של מיזוג מאמרים. ממצאי עבודה זו מצביעים על קשר ישיר בין אלימות ילדים וטלוויזיה וכמו כן ישנה השפעה אדירה ובלתי הפיכה על ילדים בבית הספר.
בדומה, נכתבו בעבודה זו המלצות בנושא התערבות ההורים במהלך הצפייה, ביקורת ההכרחית וכן הכוונה חיובית בהקשר להבנת המציאות בקרב הילדים.
בממצאי עבודה זו ישנו דגש על התוצאות המדאיגות והאלימות בקרב ילדים כתוצאה מחיקוי דמויות טלוויזיוניות, כמו כן ישנה התייחסות לצפייה כפייתית שעלולה להביא להרס החברה האנושית, קרי, הילדות יכולה להשליך להתנהגויות עתידיות.
לסיכום: הטלוויזיה משפיעה על החברה בכלל ועל ילדים בפרט ועבודה זו דנה בטענות, השלכות, תוצאות ותוצרים חברתיים.

תוכן עניינים:
טבלת מיזוג מאמרים
מבוא
גוף העבודה
דיון וסיכום
ביבליוגרפיה
 
עבודה מס' 60547 SHOPPING CART DISABLED
שינויים בתפיסת הילדות עפ"י אגדות ילדים בתקופות שונות, 2001.
עיבוד אגדות לאור הקשר שלהן למסרים אלימים והשפעתן על ילדים. ניתוח טקסטואלי עפ"י האחים גרים.
10,886 מילים (כ-33.5 עמודים), 40 מקורות, 339.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מאז ומעולם היוו סיפורים מפחידים חלק בלתי נפרד מספרות הילדים בכלל ומאגדות הילדים בפרט. באגדות הילדים, שבהן אעסוק בעבודה זו מופיעות בדרך כלל דמויות מוזרות, מכשפות, חיות טרף ושדים מעולם הדמיון. המוטיבים הבולטים באגדות הם בדידות, פרידה, פגישה עם הבלתי צפוי [כמו למשל ב"עמי ותמי", "כיפה אדומה" וכו'], כשהאווירה השלטת היא של מתח, מסתורין והפתעה (לינדנברג, תשמ"א: 2).

פסיכולוגים וחוקרי ספרות ילדים חלוקים בדעותיהם לגבי ההשפעות וההשלכות שיש לאותם מוטיבים מעיקים ולאווירת הפחד והמסתורין על הילדים. פרויד (Freud, 1927: 40) מציין כי פחדים, חרדות ושאר גורמים שליליים המצויים במסגרת המושג "איד" עשויים לתרום לילד את האנרגיה הדרושה לאגו, על מנת להשתמש בצורה בונה בנטיות בלתי מודעות. הוא מוסיף כי מניעת הבלתי מודע מהילד אינה מקדמת אותו בהתפתחותו, משום שהאגו היה מאז ומעולם כפוף לרצונותיו של האיד.

בעצם סיפורי האגדות, ניתן ללמוד על תפישת הילדות מצד המבוגרים המספרים את אותן אגדות. כאשר אני מציינת את המושג תפישת הילדות, ארצה להתייחס הן לדרך שבה המחבר תופש את הילדים ואת המניעים והמטרה שכתוצאה מהם הוא כותב והן את הסביבה החינוכית שאותה מייצג פעמים רבות הכותב, כשזו גורמת לו לכתוב דווקא בדרך מסויימת.

עבודה זו באה לבחון את תפישת הילדות כפי שבאה לידי ביטוי באגדות הילדים השונות. בטלהיים (שם) מציין כי סיפורי האחים גרים הם "האמיתיים ביותר בתיאורי הקונפליקטים הפנימיים העמוקים שמקורם בדחפינו הפרימיטיבים וברגשות האלימות שלנו, שכמעט אין להם עוד מקום בספרות הילדים". מכיוון שכך, אתמקד בעיקר באגדות האחים גרים מבחינת הניתוח הטקסטואלי, שכן אגדות אלו מאופיינות במידה רבה ביסוד הפחד והחרדה.

מאז שנות ה-80 החלו להופיע אגדות ילדים ובכללם סיפורי האחים גרים, כשתרגומם אינו נאמן למקור, אלא עובר בשלב התרגום תהליך של ריכוך לגבי היסודות המפחידים או האלימים. עיבוד מרוכך זה של אגדות הילדים נובע לטענתי מהערכות כי סיפורים אגרסיביים מובילים לפיתוח תגובות תוקפניות אצל הילדים.

לפיכך תהיה שאלת מחקרי: תפישת הילדות כפי שבאה לידי ביטוי בסיפורי אגדות בתקופות שונות. כדי לענות על שאלה זו אנקוט בשיטה הפרשנית, תוך ניתוח טקסטואלי של טקסטים בעבר וטקסטים כפי שהם מעובדים בסגנון השנים האחרונות. לניתוחים אלה אוסיף תימוכין מפרשנים וחוקרי ספרות ילדים שעסקו בסוגייה זו.

להערכתי יש להתייחס לכך שתפישת הילדות הינה בעיקר על פי המחברים והמעבדים של הטקסטים, שכן ראוי להתייחס להערתה של ירדני-כץ (שם: 29) המציינת כי הטלויזיה ביפן משתפת פעולה באופן מלא ואינה משדרת תכניות שיש בהן אלימות.

יחד עם זאת, התגברה בראשית שנות ה-90 תרבות הפוליטיקל-קורקט, כאשר מדובר בסיפורי אגדות שלכאורה הן קלאסיות, אך קהל היעד שלהן הוא מבוגרים. לסיפורי אגדות אלה מתלווה נופך אירוני המעמיד את בעל העוצמה באור לגלגני, כאשר מוצגת התמודדות נטולת פרופורציות בין מלך אדיר ובעל סמכות לבין ברייה קטנה ועלובה, בין אם מדובר בעולם האנושי ובין בעולם החי (טוקר,  60 :1996). באותו אופן מוצגות לא אחת אגדות ילדים באופן פארודי שמהותו לגלוג ביקורתי (קורן, 62 :1996) , ובמידה רבה מוצגת כיפה אדומה באופן זה תוך לגלוג וביקורת על החברה או על מאפייניה (שם: 69). בכך משיגות הפארודיות על האגדות שתי מטרות: שעשוע ולגלוג ביקורתי (שם: 71). לכך ניתן להוסיף את הסגנון החדש המכונה "פוליטיקל-קורקט", הנלווה כיום גם לאגדות ילדים המיועדות למבוגרים, כשאלו מאופיינות בשינוי טרמינולוגיית העבר.

לאור האמור, תהיינה השערות מחקרי כדלהלן:
1. לאור האלימות המתגברת, החלו מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 לעבד את אגדות הילדים בצורה מרוככת יותר, כיוון שנוטים לקשר את המסרים האלימים עם התנהגותם של הילדים הן בשלב הילדות והן בהתבגרותם.
2. נעשה שימוש באגדות הילדים, כדי להציג בפני המבוגרים מצבים פוליטיים וחברתיים באור אירוני, תוך עשיית שימוש בעיבודן האירוני של אגדות הילדים לצורך כך.

כדי לבדוק את השערותי אלו אציג בפרק הראשון סיפורי אגדות כפי שסופרו עד שנות ה-80 וזאת תוך התמקדות בסיפורי האחים גרים וניתוחם הטקסטואלי. בפרק השני אתייחס לסיפורי אגדות כפי שהם מסופרים כיום באופן מרוכך יותר, כאשר אתייחס לתרגומה של דבורה עומר למעשיות האחים גרים וכן לקלטות על פי סיפורי האחים גרים, כשאלו מופיעות במתכונת מרוככת יותר. בפרק השלישי אתייחס לסיפורי אגדות המיועדים למבוגרים, תוך התייחסות לספרו של פון-גארנר (1995) "פוליטיקלי-קורקט", כאשר אעמוד על המושגים שבהם הוא משתמש מחד ומאידך אתייחס לעיבודים שנעשו לאגדות ילדים למבוגרים, כשאלה גם אלה מיועדים לבקר מחד, ומאידך להוביל לסטנדרטים חדשים הנובעים משינויים חברתיים.

תוכן העניינים
מבוא
פרק א': סיפורי אגדות כפי שסופרו עד לפני 10-20 שנים
     1.1 ספרות האגדות
     1.2 אגדות האחים גרים - הנוסח שמאז 1812
     1.3 המסמל, המסומל והסטריאוטיפ
פרק ב':  אגדות הילדים מאז שנות ה  -80
פרק ג': שימוש אליגורי ואירוני באגדות ילדים

סיכום
ביבליוגרפיה
 
עבודה מס' 60540 SHOPPING CART DISABLED
הוראה בכיתה הטרוגנית, 2001.
בחינת רעיון הכיתה ההטרוגנית וניתוח שיטות הלמידה ההטרוגניות תוך התייחסות אישית של הכותב.
2,833 מילים (כ-8.5 עמודים), 19 מקורות, 142.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
עוד בהיותי תלמיד תיכון נמניתי עם תלמידי השנתונים אשר ביצעו בחינות בגרות במסגרת הרפורמה. לשאלתנו במה המדובר נענינו שהרפורמה מטרתה לבצע שינוי במבנה הבחינות. בדרך כלל  השינוי גרם להקשייה על התלמידים: הוספת חומר לבחינות, הרחבת נושאים קיימים, קיצוץ זמני בחינות וכו' ולכן ברורה היתה הרגשתנו כי השנתון שלנו "נדפק" ועל גבינו נערכים ניסויי משרד החינוך. נזכרתי, באותן שעות, כי גם בביה"ס היסודי בוצעה בזמני רפורמה: זו היתה בשיטת האינטגרציה - משמע שילוב ילדי שכונות עם ילדי אזורים איכותיים יותר לשם השגת שוויון ברמת החינוך בעיר. תהליך זה כלל הינתקות מחברים רבים ומעבר לבית ספר חדש ולא מוכר.
כיום, במהלך השעורים והדיונים על הטרוגניות הכיתה, חזרו בזכרוני קשיי המורים שלימדו את כיתתי. ההטרוגניות היתה גדולה ותלמידים בעלי רקע, מטען והשכלה שונה חוברו יחדיו - מעין "כור היתוך" שעד היום אינני מסוגל להעריך את תוצאותיו.
סיבות אלה הניעו אותי לבחינת רעיון הכיתה ההטרוגנית בכתיבה זו וניתוח שיטות הלמידה ההטרוגנית. באמצעות ניתוח זה מבקש ומקווה אני להגיע לתשובות לשאלות שהועלו עוד בתקופת היותי תלמיד תיכון.
כתיבת העבודה מטרתה לתת תשובות לשאלות אלה, תוך התבססות והפגנת הידע התיאורטי שנרכש בכיתה. ההתבססות בחומר הנלמד תהיה יחד עם הרחבת מספר נושאים שלדעתי יש צורך להרחיבם ולתת עליהם את הדעת, זאת למרות שכתיבת עבודה בסדר גודל כזה אינה מאפשרת התפרשות והרחבת הקונטקסטים אל מעבר לרמה סבירה.
העבודה תבוסס על מחקרים וחוקרים דידקטיים מוכרים המפורטים בסופה כגון: בלום, גילת, פוקס, ריץ, שרן , Kartwohl  , kibler ועוד.

תוכן העניינים:
פתח דבר
מבוא
שיטות הוראה בכיתה הטרוגנית
שיטות הוראה מפעילות
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
 
עבודה מס' 60514 SHOPPING CART DISABLED
התערבות חינוכית המבוססת על תוכנית מוטיבציה כיתתית, 2001.
בחינת השפעתה של התערבות חינוכית המבוססת על תוכנית מוטיבציה כיתתית שנערכה בבית ספר יסודי עירוני רגיל בכיתה ד'.
7,960 מילים (כ-24.5 עמודים), 51 מקורות, 395.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
עבודה זו עוסקת בתוצאות התערבות חינוכית ספציפית שנערכה בבית ספר יסודי עירוני רגיל בכיתה ד'. הצורך בהתערבות זו נבע מריבוי התנהגויות חוסר שיתוף פעולה ואלימות שפגעו הן בהתקדמות האקדמית והן באוווירה החברתית בכיתה.

בעבודה זו נבדוק את השפעתה של התערבות חינוכית המבוססת על תוכנית מוטיבציה כיתתית.
התוכנית כוללת את המרכיבים הבאים :
*משחק התנהגות טובה.
*הגדרה והבהרה של ציפיות התנהגותיות.
*תכנון גרויי הוראה המאפשרים לתלמיד הגבה נכונה.
* מתן משוב מידי ועקבי על התנהגויות נאותות אותן מפגינים התלמידים
*הגבה אחידה ברורה ותקיפה של צוות המורים בגיבוי ההנהלה וההורים בעקבות הופעתה של התנהגות בלתי נאותה (רולידר 2000,  רוט 1998).

מטרת התוכנית היא לשפר את מיומנויות האיפוק וההבלגה של  התלמידים ולהפחית את שיעור ההתנהגות האנטי חברתית לאורך זמן.

השערת מחקר זה היא כי תוכנית התערבות המבוססת על המרכיבים הנ"ל תוריד את רמות ההתנהגות הבלתי נאותה בכיתה.

תוכן העניינים:
הקדמה
מבוא
  א. שכיחות האלימות במערכת החינוך בארץ:
  ב. תוכניות בניתוח התנהגות לשיפור ניווט כיתה והתמודדות עם קשיי התנהגות של
  תלמידים.
השיטה
הסביבה החינוכית
הכיתה בה התבצעה ההתערבות
תיאור קשיי ההתנהגות בכיתה
התנהגויות אופייניות של ארבעת התלמידים
איסוף נתונים
מהלך ההתערבות
הכשרת הצוות החינוכי להתערבות
הפעלת ההתערבות
התנהגות משברית
תוצאות
דיון
ביבליוגרפיה
נספחים
 
עבודה מס' 60513 SHOPPING CART DISABLED
הצקה בבתי ספר, 1998.
סקירת ספרות העוסקת בנושא תוך התייחסות לגורמים, לתוצאות ולדרכי מניעה שונות.
5,336 מילים (כ-16.5 עמודים), 10 מקורות, 219.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
הצקה היא דיכוי מתמשך פיזי או פסיכולוגי של פרט חלש ע"י פרט או קבוצה חזקים יותר. הצקה אינה זהה לקונפליקט, אלימות או חוסר הסכמה למרות שהיא יכולה לכלול את כולם. (Rigby, 1977)
בריונים רוכשים עליונות כלפי הקורבן בדרכים רבות ע"י גודל פיזי וכוח, ע"י סטטוס בתוך הקבוצה, ע"י ידיעת חולשותיו של הקורבן או ע"י תמיכה מילדים אחרים כמו קבוצת מציקים. (Olweus, 1991)

הצקה היא אחת הבעיות החמורות ביותר בבתי הספר כיום. היא חלק מהמציאות היום יומית של כל הילדים בין אם הם בריונים, קורבנות או "רק" צופים מהצד. (BBP, 1999)
אנו רואים אותה בעבודה, בבית, במועדון ובמגרש הספורט אך בעיקר בבית הספר שם ילדים לומדים כיצד להתנהג כלפי אחרים כפי שהם לומדים את החומר הלימודי בשיעור.
למרבה הצער, חלק מהילדים לומדים טוב מדי כיצד לשלוט באחרים בצורה שאינה הוגנת ומפיקים מכך הנאה. בכך הם עלולים ליצור תבנית להתנהגותם כמבוגרים (Rigby, 1977). עד לעת האחרונה לא קיבלה בעיה זו התייחסות מספקת למרות השפעותיה ההרסניות והמתמשכות . (BBP, 1999)

בסקר ספרות זה ננסה להבהיר מהי הצקה ואת ההבדלים בינה לבין קונפליקט רגיל, שכיחותה של התופעה, נמנה את הגורמים והסיבות להתרחשותה, נפרט את מאפייניהם של הבריון והקורבן וכן נתאר את תגובת הילדים להצקה ואת תוצאותיה.
בנוסף לכך נציין  מספר דרכי מניעה והתערבות.

אנו מאמינות שניתן להפחית את בעיית ההצקה בבתי הספר בצורה משמעותית אם מורים, הורים, מועצות תלמידים ומנהלים יפעלו יחד במאבק בתופעה זו.

תוכן העניינים:
מבוא
הצקה מהי?
עד כמה נרחבת בעיית ההצקה
הצקה - גורמים
הבריון
הקורבן
ה"בריון\קורבן"
כיצד ילדים מגיבים להצקה
תוצאות ההצקה
מה אנו יכולים לעשות על מנת למנוע או לעצור את תופעת ההצקה?
סיכום
ביבליוגרפיה

הערת מערכת: כל מקורות העבודה הינם מאמרים שנלקחו מאתרי אינטרנט העוסקים בחינוך.
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
תת-קטגוריות:
All
גיל הרך
הוראה
חינוך גופני
חינוך מיוחד
כללי
לא פורמאלי
מדיניות חינוכית
נוער וקטינים
תאוריות חינוכיות
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [973-981] מתוך 1272 :: [עמוד 109 מתוך 142]
<< עמוד קודם :: עבור לעמוד: 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 :: עמוד הבא >>