|
עבודות [1-9] מתוך 27
:: [עמוד 1 מתוך 3]
|
|
עבור לעמוד: 1 2 3
:: עמוד הבא >>
|
תוצאות חיפוש "המתת": |
|
|
סוגיית המתת החסד בהלכה ובתרבות המערבית בת ימינו, 2002.
התייחסותן של ההלכה ושל האתיקה המערבית בת ימינו לסוגיה. |
| 4,756 מילים (כ-14.5 עמודים), 11 מקורות, 438.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים:
1. מבוא
2. ערך החיים ע"פ ההלכה
3. התייחסות היהדות למוות
3א.מוות "טבעי"
3ב. מוות ע"י התאבדות
4. המתת החסד באתיקה היהודית
4א. שאלת האוטונומיה
4ב. האחריות לטיפול רפואי
5. היבטים רפואיים של המתת החסד בתרבות המערבית בת ימינו
5א. חולים במחלות קשות או סופניות
5ב. ילודים בעלי פגמים קשים
6. היבטים משפטיים וציבוריים של המתת חסד
7. משמעות של המתת חסד וההתייחסות אליה בציבור בארץ
סיכום
ביבליוגרפיה
מבוא
מקור המונח euthanasia בשתי מילים יווניות שפירושן מוות טוב ומשמעותן מיתה קלה
(ליכטנשטיין, תשנ"א). המובן הנוסף שניתן למונח "euthanasia" הוא המתת חסד שמשמעותו
עשויה\עלולה לכלול - וכאן הדבר תלוי בהשקפתו של כל אחד ואחד- פעולה של המתה. פן אחד של
המתת חסד הוא "המתת חסד סבילה", דהיינו הימנעות מלהתחיל להתערב או מלהמשיך להתערב
במצב שהטיפול הרפואי עלול לגרום ליותר סבל מאשר התהליך הטבעי עצמו (לויט, 1993). הפן השני
של המתת חסד הוא סיוע למוות וזהו מעשה של רופא הפועל בכוונה לזרז את מותו של חולה
(ישי, 1993).
גם אם ההמתה תעשה ע"י פעולה ישירה או ע"י גורם עקיף וגם אם מדובר בהמתה עצמית
(התאבדות) בכל המקרים מתעוררות בעיות במישור הדתי, המשפטי והמוסרי (ליכטנשטיין, תשנ"א).
דוגמאות לשאלות יסוד שעולות בקשר להמתת החסד הן: מיהו הבעלים של גוף האדם? היש לאדם
זכות לבחור את זמן מותו והדרך למות? השווה החלטה זו להתאבדות? האם יש אפשרות להתייחס
בנפרד לגוף ולנשמה?
המתות חסד בוצעו עוד בתקופות קדומות. בתרבויות מסוימות נהוג היה להוציא אדם זקן או חולה
אל מחוץ למקום ישוב ולהניח לו למות במקום לקיימו באמצעים שנראו מלאכותיים בעיניי אותה
חברה. אפלטון דגל בשיטה של המתת חסד ואף המליץ להשתמש בשיטה זו ביחס לנכים. לעומת
זאת גישתו של היפוקראטס (גדול הרופאים בתקופה העתיקה) הייתה שלעולם אין לספק תרופה
ממיתה ואף לא עצה בכיוון זה (עד היום תפישה זו באה לידי ביטוי בשבועת הרופאים) (ליכטנשטיין,
תשנ"א). אצל האסקימואיים במאות ה18 - ו ה19 - היה נהוג שאנשים זקנים שלא יכלו לצוד ולעבוד
יוצאו מהכפר וחברת הדור הצעיר לא עצרה בעדם (ליכטנשטיין, תשנ"א). כיום, עקב ההתפתחות
הטכנולוגית העצומה, שאלת תחום המתת החסד עולה ברלוונטיות גדולה.
מטרת העבודה הנוכחית היא לבדוק מהי התייחסותן של ההלכה ושל האתיקה המערבית בת ימינו
לסוגיית המתת החסד; האם ישנן נקודת מפגש ביניהן; האם ניתן להגיע למתן תשובות חד
משמעיות לשאלת המתת החסד באמצעות חקיקה.
|
| | |
|
עמדות בני משפחה ומטפלים (אחיות ועובדים סוציאלים) כלפי המתת חסד, 2004.
סקירת מחקרים. |
| 11,201 מילים (כ-34.5 עמודים), 50 מקורות, 328.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים
מבוא
א. הצגת הבעיה
ב. השאלה הנבדקת
ג. השערות הבדיקה
ד. השיטה
סקירת ספרות
א. הגדרות
ב. זכותו של אדם להיות אדון לגופו
ג. זכותו של החולה "למות בכבוד"
ד. המחלוקת לגבי המתת חסד
ה. נימוקים עיקריים להצדקת האויתנזיה (הסבילה(
ו. צוואה בחיים
ז. סוגיית המתת חסד במדינות שונות
ח. סוגיית המתת חסד בישראל
ט. בעיות מוסריות בסוגיית האויתנזיה
י. השקפת היהדות על המתת חסד
יא. סיכום סקירת הספרות
השיטה
א. השאלה הנבדקת
ב. השערות הבדיקה
ג. שיטת המחקר
ד. כלי המחקר\שדה המחקר
ממצאי מחקרים
א. ממצאי לגבי השערה 1 - עמדות בני משפחה לגבי המתת חסד
1. השקפותיהם של זקנים ישראלים ובני משפחותיהם ביחס להמתת חסד
2. עמדותיהם של קשישים ובני משפחותיהם בנושא הפסקת החיים
3. עמדות לאורך-זמן של בנים להורים סופניים כלפי המתת חסד להוריהם
4. עמדות בני דורות שונים כלפי המתת חסד
5. עמדות סטודנטים לגבי בחירתו האוטונומית של היחיד לגבי טיפול רפואי
6. אמונות של בני-משפחה כלפי החלטות לגבי הארכת חיים או סיומם
ב. ממצאים לגבי השערה 2 - עמדות מטפלים לגבי המתת חסד
1. עמדותיהן של אחיות מיילדות כלפי המתת חסד אקטיבית
2. עמדת אחיות כלפי המתת חסד
3. עמדותיהן של אחיות אונקולוגיות ואחיות אחרות כלפי המתת חסד פעילה
4. עמדות בקרב עובדים סוציאליים כלפי המתת חסד
5. חשיפת חוויותיהם ודעותיהם של עו"ס בכל הנוגע לנושא המתת החסד
6. עמדות סטודנטים לסיעוד, כלפי המתת חסד
7. עמדות ונכונות סטודנטים למקצועות טיפוליים להשתתף בהמתת חסד
דיון
א. דיון לגבי ממצאי השערה 1
ב. דיון לגבי ממצאי השערה 2
סיכום
ביבליוגרפיה
מבוא
א. הצגת הבעיה
אחת הסוגיות החשובות ביותר הנמצאות על סדר היום הציבורי, בעולם המערבי ובמדינת ישראל,
הוא נושא המתת חסד אויתנזיה EUTHANASIA) -) וכן נושא הקשור בו באופן ישיר -
(ASSISTED SUICIDE) התאבדות בעזרת רופא או אדם אחר) בעיה זו הופכת להיות סוגייה
מרכזית בדיונים ציבוריים, ואט אט מציבה בפני בתי-המשפט ובתי-המחוקקים שאלות משפטיות,
מוסריות, רפואיות וחברתיות שהן בין הקשות והכאובות ביותר לפתרון.
המערכת המשפטית אינה יכולה שלא להתייחס לשינויים מרחיקי לכת במדע הרפואה ולבעיות
המתעוררות מחמת השינויים הללו (כרמל, 2002; כהן-אלמגור, (עורך), 2002; כהן-אלמגור, ;2002
שטיינברג, 2002).
לאחרונה היו משפטים תקדימיים בערכאות הגבוהות ביותר בארה"ב, באנגליה ובישראל אשר
הגיעו להחלטות שונות וסותרות.
מגמה שונה וחלוצית התפתחה בהולנד ( , Cohen-Almagor, 2001; Cohen- Almagor
2002; Cohen-Almagor, 2002). לאחרונה הסתמנה פשרה שהיא מעין השלמה עם המתת
חסד סבילה (פסיבית), תוך כדי התנגדות נמרצת לעשייה פעילה (אקטיבית). העובדה שהחברה
מסכימה לוותר על השימוש במשאבים הטכנולוגיים האדירים העומדים לרשותה, מתוך ידיעה
ברורה שכתוצאה מכך החולה ימות, משמעותה שהחברה רוצה במותו (כפי שגם רוצה החולה), אך
איננה מוכנה לפעול באופן מעשי אקטיבי להשגת מטרה זו - בעוד החולה המבקש את נפשו למות
אינו מסוגל בדרך כלל להשיג את מבוקשו בכוחות עצמו. (כרמל, 2002; כהן-אלמגור, (עורך), ;2002
כהן-אלמגור, 2002; שטיינברג, (2002
ב. השאלה הנבדקת
מהם עמדותיהם של בני משפחה ומטפלים (אחיות ועובדים סוציאלים) כלפי המתת חסד?
ג. השערות הבדיקה
יימצא כי לבני משפחה עמדות חיוביות להמתת חסד לגבי חולה סופני בן משפחתם.
יימצא כי לעובדים במקצועות הטיפול עמדות חיוביות להמתת חסד לגבי מטופל חולה סופני.
ד. השיטה
1. סקירת ספרות שתעסוק בהיבטים מוסריים משפטיים ומעשיים לגבי אויתנזיה- המתת חסד.
2. הצגת ממצאי מחקרים במטרה לבדוק את עמדותיהם של בני משפחה ומטפלים כלפי המתת
חסד. דיון בממצאים וסיכום בו יובא בין היתר תפקידו של העו"ס לטיפול בסוגיה הנדונה.
|
| | |
|
צוואה בחיים - זקנה, חוק והמתת חסד, 2002.
היבטים משפטיים וחברתיים. |
| 3,970 מילים (כ-12 עמודים), 7 מקורות, 240.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים:
מבוא
הגדרות ומושגים
עיקרון "קדושת החיים" מול טיעון "איכות החיים"
עמדת ההלכה היהודית בנושא "הארכת חיים"
חשש החלקה "במדרון החלקלק"
פסקי דין בנושא
ומה קורה בארצות אחרות בעולם?
סיכום
ביבליוגרפיה
מבוא
במהלך חיינו אנו עוסקים בתכנון. אנו מתכננים את שנות הלימודים שלנו, את החופשות והנסיעות,
את הגדלת המשפחה, את הפרישה מהעבודה. מדוע לא נתכנן גם את סוף חיינו?
האדם נוהג לחשוב על חייו העכשוויים, על איכותם, לפיכך מן הדין שייתן את דעתו גם על דרך סיום
ימיו.
ההתקדמות העצומה במדע הרפואי ובאמצעים הטכנולוגיים, הביאה להארכת תוחלת החיים
הממוצעת, אם בשל מניעת מחלות והדברתן ואם כתוצאה מהארכת חיים, באמצעים מלאכותיים
שונים. מצד שני, לעתים הארכת החיים מביאה לסבל פיסי, נפשי ושכלי, ולהפרעות קשות בתפקוד
היום-יומי, לכך מתווספת העובדה, שכיום שוהה החולה במצבים אלה בבתי חולים או במוסדות
מטפלים אחרים, כשהוא מחובר למכשירים שונים ונעזר בהם, ולא - כפי שהיה בעבר - שהחולה
הנוטה למות נמצא בין קירות ביתו, עם משפחתו האוהבת, בסביבה הטבעית שבה גדל וחי.
השאלות המתעוררות הן מוסריות, דתיות ואתיות כבדות. (פסק הדין בפרשת שפר ע"י בית המשפט
העליון, (1993
מאחורי הסוגיה של הארכת החיים, עומדים שני טיעונים מרכזיים: "טיעון איכות החיים", שגורס
כי בתנאים מסוימים עדיף מות החולה מחייו, מאחר וחיים אלה נתפסים כה פגומים, עד שדומה כי
הם ריקים מכל איכות, ומולו "עקרון קדושת החיים", לפיו לחיים יש ערך עליון ולכן יש לשמור
עליהם בכל מצב, ללא קשר לאיכותם. (כהן-אלמגור ושמואלי, (1998
|
| | |
|
המתת חסד, 1997.
עבודה העוסקת בהמתת חסד, על היבטיה וסוגיה השונים. |
| 2,718 מילים (כ-8.5 עמודים), 15 מקורות, 219.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
בשנים האחרונות, בעקבות המודרניזציה שכללה התפתחות טכנולוגית אדירה בתחום הרפואה והתקשורת, עלתה סוגיית המתת החסד, על היבטיה השונים, לכותרות בעוצמה רבה.
מצב זה הנו תולדה של התפתחות הטכנולוגיה הרפואית המודרנית המאפשרת להאריך חיי אדם באמצעים מלאכותיים כגון מכשיר הנשמה ועוד.
כמו כן, גם ההשקפות השתנו: אם בעבר שלטה ההשקפה הפטרנליסטית, לפיה הרופא הוא בעל הידע ועל החולה להפקיר את עצמו בידיו, אזי היום שלטת ההשקפה המודרנית הכוללת בחובה את חוק זכויות החולה, וחוק זכויות האדם, ולפיה החולה אחראי לגופו וזכאי להחליט על סוג הטיפול שיקבל, ויש צורך במרבית המקרים, לקבל את הסכמתו טרם מתן הטיפול.
עפ"י 1994 ,Alldrige ההחלטה על מות אדם שונה מהרבה החלטות אחרות, היות וזו החלטה אבסולוטית שאין אחריה כל תיקון או אפשרות לחרטה.
בנוסף יש לזכור כי כל נושא הקשור למוות מכיל בתוכו רגשות עזים, ולכן קיימת האפשרות שהדיון בנושא יהפוך לקיצוני ומכאיב והסיכוי שדיון זה יביא לתמימות דעים כמעט שאינו קיים. במסגרת לימודינו בתחום הבריאות, ומכיוון שבמהלך עבודתנו נפגשנו עם אנשים המצויים בשלבים שונים של מחלתם, נראה לנו חשוב לעסוק בסוגייה מורכבת זו ולנסות לגבש עמדה מקצועית בנושא, עד כמה שהדבר ניתן.
משום כך, מצאנו לנכון לעסוק בעבודה זו בהמתת חסד, על היבטיה וסוגיה השונים. עם זאת, נושא זה הנו מורכב מאד ואין לנו כל יומרה להקיף את כולו.
במסגרת הכתוב נשתדל להציג את הדילמות והערכים הרלוונטיים בצורה אובייקטיבית ככל האפשר.
תוכן העניינים:
מבוא
המתת חסד מהי?
המתת חסד ביהדות
היבטים משפטיים בנוגע להמתת חסד
היבטים רפואיים בהמתת חסד
דילמות מוסריות הנוגעות להמתת חסד
תפקיד העובד הסוציאלי
סיכום
ביבליוגרפיה
|
| | |
|
השוואה בין השפעת המשפט העברי על הישראלי בנושא המתת החסד , 2007.
הקשר בין ההשפעות הטכנולוגיות לבין התפתחות המשפט העברי בנושא המתת החסד והשפעתו על המשפט הישראלי |
| 5,559 מילים (כ-17 עמודים), 25 מקורות, 318.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
התקדמות הרפואה והיכולת הרפואית להאריך חיי אדם מעבר למה שהיה מקובל וידוע בעבר באמצעים טכנולוגיים מציפה את הדילמה הערכית בדבר הגבולות הראויים והסיטואציות בהן יש להאריך באופן מלאכותי את חייהם של חולים סופניים, ומהם הגבולות? היותה של מדינת ישראל מדינה "יהודית ודמוקרטית" מקרינה גם על הדיון בשאלה זו. נשאלת השאלה האם הזכות למות בכבוד היא זכות חוקתית? סוגיית האפשרות למתן הזכות ל"המתת חסד" זכתה להתייחסות רחבה בפסיקה בפס"ד של ביהמ"ש העליון בעניינה של יעל שפר(1). גם חוק זכויות החולה, התשנ"ו - 1996, מסדיר נושאים שונים בתחום. אדון בהיבטים של קדושת החיים מול כבוד האדם, בדילמה החוקתית במדינה "יהודית ודמוקרטית", ובהיבטים והתפתחות במשפט העברי והישראלי.
ע"מ לדון בהיבטים ובדילמות העולות בעבודה אפרט בפרק הראשון לגבי התנגשות עיקרון קדושת החיים אל מול כבוד האדם. כמו כן, יינתן רקע חוקתי לגבי ההתנגשות בין המושגים "יהודית" ו"דמוקרטית", ויוסבר מושג ה"אותונזיה". פרק זה יהווה את הרקע לחלקי העבודה שיבואו שלאחריה, ואשר יתמקדו, בעיקר, בזכות הסירוב מדעת לטיפול רפואי.
בפרק השני אפרט את גישת הדין העברי (והגישות בתוכו) לזכות הסירוב מדעת ולהמתת החסד.
בפרק השלישי אפרט את גישת הדין הישראלי תוך ניתוח פסיקה של בתי המשפט השונים.
בפרק הרביעי אשווה בין הדין הישראלי לדין העברי תוך התייחסות להצעת חוק "החולה הנוטה למות" שמהווה התפתחות מעניינת בתחום. בפרק האחרון אסכם את העבודה ואציג את מסקנתי, לפיה המשפט העברי צועד באותו כיוון המתיר המתת חסד (בפיקוח המתאים) כמו מקבילו הישראלי בנושא המתת החסד, אך המרחק ביניהם עדיין משמעותי.
תוכן עניינים:
מבוא
פרק א' - רקע
פרק ב'- גישת הדין העברי
פרק ג' - גישת הדין הישראלי
פרק ד' - השוואה בין המשפט העברי לישראלי
סיכום
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
המתת חסד - קדושת החיים מול כבוד האדם
ההתקדמות הרפואית והטכנולוגית מעוררת גם שאלות הקשורות לחיים ומוות ומאפשרת לרפואה והחברה יכולת שליטה על משך חיי האדם ואיכותם. חיבור חולה למכונות הנשמה והזנה יכול להאריך את חייו בשנים רבות, אולם איכות חייו לא תשתפר. מצב זה הוא הבסיס לדילמה חברתית כאשר פרט מבקש לא להאריך את חייו באמצעים טכנולוגיים. כאשר אדם מבקש שיכובד רצונו למות באופן "טבעי" ללא פגיעה בכבודו וללא הארכת חיים שאין עמה שיפור באיכות חייו. |
| | |
|
המתות חסד, 2003.
הטיעונים הפילוסופיים והמשפטיים בעד ונגד. |
| 1,773 מילים (כ-5.5 עמודים), 19 מקורות, 164.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
"לא החיים הם העיקר אלא החיים הטובים"1.
כך הצהיר סוקרטס בסרבו להציל את חייו ע"י בריחה מכלאו. גם "המתות חסד" או "הזכות למות בכבוד" טומנות בחובן הנחה שבמקרים מסוימים עדיף המוות והן מבטאות את הרצון האנושי למוות טבעי, ללא ייסורים ומכאובים. על פניו נראה, כי במושג "המתת חסד" קיימת סתירה פנימית, שהרי כיצד מוות וכבוד עולים בקנה אחד2? אולם, אם נתעלם לרגע מהמורכבות הרבה של הסוגיה, אין ספק, כי "המוות בכבוד אינו אלא הפתרון המוסרי לחיים נטולי כבוד"3. השאלה היא האם אותו "מוות בכבוד" נתון לבחירתנו? האם מוסרי להחיש מותו של אדם ובכך לגאול אותו מייסוריו ולעשות עמו חסד, או שזוהי המתה אסורה? האם ערך "כבוד האדם וחירותו" עשוי לגבור על "קדושת החיים"? עם שאלות אלו ואחרות התמודדו הוגים פילוסופיים לאורך ההיסטוריה וניתן לראות דעות בעד ונגד בתקופה הקלאסית של יוון העתיקה4, בימי הביניים ובהיסטוריה היהודית. 5
ככל שמתפתחת הטכנולוגיה ולנוכח הקדמה הרפואית, מקבלים הרופאים כוח ושליטה על איכותם ומשך חיי אדם ולעיתים יכולים "להיכנס לנעליו של אלוהים". לפיכך, הסוגיה הזו הופכת בימינו לרלוונטית יותר ויותר בעולם כולו, וגם החברה הישראלית ומערכות המשפט והרפואה נדרשים לתת דעתם בנושא.
------------------------------------------------------------------------------
1. גליה הבר, אתיקה רפואית המתת חסד - ההשתקפות במוסר, בערכי הדמוקרטיה ובאתיקה היהודית רפואה ומשפט (תשס"ב - 1992), עמ' 208
2. דברי השופט אלון בפרשת שפר: ע"א 506/88 יעל שפר קטינה, באמצעות אמה, נ' מדינת ישראל פ"ד מח(1) ע' 98
3. ע' גרוס "Euthanasia פסיבית - היבטים מוסריים ומשפטיים" הפרקליט לט (תש"ן - 1989: 162)
4. כבר בתקופה הקלאסית של יוון העתיקה הופיע הביטוי euthanasia (מוות - thanatos, טוב - eu). אפלטון סבר שאין להשאיר נכים בחיים וסוקרטס ראה במחלה כואבת ובסבל סיבות טובות שלא להיאחז בציפורני החיים. דעה נגדית באה לידי ביטוי בשבועת היפוקרטס של הרופאים, בה מופיע הסעיף "לעולם לא אספק סם ממית, גם אם אתבקש לכך. כן לא אתן שום עצה בכיוון זה".
5. גליה הבר, אתיקה רפואית המתת חסד - ההשתקפות במוסר, בערכי הדמוקרטיה ובאתיקה היהודית רפואה ומשפט (תשס"ב - 1992), עמ' 227 - 222.
|
| | |
|
דיון אתי בסוגית המתות חסד, 2003.
הבעיה האתית, ההתייחסות להמתות חסד והקוד האתי של עו"סים. |
| 8,980 מילים (כ-27.5 עמודים), 13 מקורות, 164.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
העבודה שלהלן תעסוק בנושא המתות חסד. נושא מורכב זה יוצג באופן אשר יחלק את העבודה לשני חלקים מרכזיים. החלק הראשון יעסוק בסקירת ספרות כללית בנושא המתות חסד, ויכלול את הסיבות להחרפה בבעייתיות האתית שבנושא זה בשנים האחרונות, סוגים שונים של המתות חסד, היחס להמתות חסד בארץ ובעולם, יובאו ערכים שונים הקשורים לנושא, ויפורטו מקבלי ההחלטות האפשריים השונים בנוגע להחלטה מסוג זה. החלק השני יעסוק בדילמות האתיות העולות מתוך הנושא, וכיצד פותרים אותן ומקבלים החלטות. יוצגו תיאוריות וגישות שונות ולבסוף ננסה לקשור את קוד האתיקה של העו"סים להמתות חסד. לבסוף יוצגו מסקנות אשר נעלה מתוך האינטגרציה בין נושא המתות החסד וגישות לפתירת בעיות אתיות.
במהלך כל העבודה נעלה נקודות חיבור בין הנושא הנבחר לבין תפקידנו כעו"סים, הפועלים כחלק ממערכת הפונה\חולה, וכאנשי מקצוע.
יש לציין כי התייחסותנו לנושא המתות חסד יכלול המתות חסד כתגובה למקרים של מחלות קשות ולא מהפן של התאבדויות באופן כללי על רקע של מצב נפשי (אשר לא קשור למחלה), ובהתייחס למבוגרים בלבד, ולא לילדים אשר הינם בעלי אפוטרופסים, שזוהי סוגיה אחרת בפני עצמה.
תוכן עניינים:
מבוא
הקדמה
סיבות להחרפה בבעייתיות המוסרית\אתית בנושא המתות חסד בשנים האחרונות
סוגים של המתות חסד
היחס להמתת חסד בעולם
היחס להמתת חסד בישראל
ערכים והתייחסויות רלוונטיים
מקבלי החלטות
דילמות אתיות ברפואה ותהליך קבלת ההחלטות
קוד האתיקה של העו"סים בהתייחס להמתות חסד
מסקנות
סיכום
ביבליוגרפיה
|
| | |
|
המתת חסד, 2005.
הגישות האתית והמשפטית בכל הקשור לנושא החולה הסופני. |
| 7,760 מילים (כ-24 עמודים), 22 מקורות, 438.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
מטרת עבודה זו היא לבחון את הגישות האתית והמשפטית בכל הקשור לנושא החולה הסופני, בעיקר בשל העובדה בה הכותבת מצדדת, שלא תמיד הארכת חיים מלווה בשיפור באיכות החיים. הרפואה אמורה להעניק חיים איכותיים מבחינה פיזית, אך רבים המקרים בהם משמעותם של חיים איכותיים היא להניח לאדם למות והכבוד.
עבודה זו תתחיל בבחינת הדילמה של החולה הסופני ובשאלה האם ובאילו נסיבות קיימת זכותו לסרב לטיפול רפואי מאריך חיים, קרי, המתת חסד. לאחר מכן תתייחס בהרחבה להיבטים האתי והמשפטי תוך דיון עמוק והתמקדות בדוגמאות. חוק "החולה הנוטה למות" תוך בדיקת פני הדברים טרם קבלת החוק ולאחריו יהא הנושא הבא שיידון במסגרת עבודה זו.
בעבודה זו יהיו שכיחים מונחים כגון "הזכות למות", "הזכות לסרב לטיפול רפואי","המתת חסד" ו"הזכות למות בכבוד" כאשר יש לציין כי מונח אחרון זה מופיע בפסקי דין רבים.
תוכן העניינים:
מבוא
פרק 1 - מטרת המחקר/הגדרת הבעיה
פרק 2 - סקירת ספרות
2.1 כללי
2.2 ההיבט האתי
2.3 ההיבט המשפטי
פרק 3 - חוק החולה הנוטה למות
פרק 4 -סיכום, מסקנות והמלצות
פרק 5 - ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
עניינה של עבודה זו לבדוק נושא זה בעיקר תוך התמקדות בהיבטים המשפטי והאתי.
במסגרת פרק המבוא תועלה סקירה של המצב הנוכחי כפי שהוא קיים בארץ ובעולם תוך התייחסות להיבטים השונים הקשורים להמתות חסד פעילה וסבילה ולהשלכותיהן.
בשלב הבא יוצגו מטרת עבודה והרעיון המרכזי שבה, המתכוונים לבחון את שני ההיבטים האמורים להם תפקיד מרכזי בסוגיית המתת החסד, ולראות כיצד הם מנסים להסדיר את הנושא הבעייתי מבחינת החולה ומשפחתו ומבחינת המדינה והחוק, תוך מציאת פתרונות הולמים שיתאימו לרוח התקופה, למוסר האתי וליושרת המשפט עצמו.
לאחר מכן יוצגו חשיבות העבודה ותרומתה המצויות ברצון ובניסיון למצוא פשרה בין הרצון להאריך את חיי החולה לבין הרצון למנוע ממנו סבל ומצוקה. ברור שחייב לבוא שינוי בהתייחסות שהייתה מקובלת עד לאחרונה והוא יכול להתבטא או בהתנתקות הדת מהמדינה וחקיקת חוקים התואמים את ערכי הדמוקרטיה והמוסר מחד, או בהתאמת הדת לשינוי החל באורח החיים, באורכם ובאיכותם בעידן הנוכחי.
בפרק הסקירה הספרותית יבדקו באפן ביקורתי מאמרים ומחקרים עדכניים המייצגים את שני ההיבטים האמורים תוך התייחסות מעמיקה לגורם המטפל במסגרת ההיבט האתי, ואילו במסגרת ההיבט המשפטי תהיה התייחסות למחוקק, להתייחסות החברה בישראל ובעולם ולתמורות והשינויים המתרחשים בהווה בהתייחס לסוגיה זו. סקירת המאמרים בתחום ההיבט המשפטי תתחלק לתקופת טרום קבלת 'חוק החולה הנוטה למות' ולזו שלאחר קבלת חוק זה.
לאחר מכן ייערך דיון בממצאים העולים מתוך בדיקת המאמרים והמחקרים השונים והשוואתם תוך התייחסות למונחים כגון 'הזכות למות בכבוד', 'הזכות לסרב לטיפול רפואי', 'כבוד אנושי' ועוד.
לסיכום יועלו מסקנות והמלצות הנובעות מהעבודה וממצאיה השונים תוך מתן התייחסות ספציפית למתרחש במדינת ישראל תוך מתן רפלקציה אישית של הכותבת המעורבת בנושא בצורה אקטיבית מתוקף עבודתה בתחום. כאשר מדובר בחיים לקראת סופם ישנה משמעות למות בכבוד. ברור שהתשובה לשאלה מהו מוות בכבוד תלויה בהשקפת העולם של כל אחד מאתנו, אך ביחס לחולה הסופני, כאשר מניחים לטבע לעשות את שלו תוך הימנעות מהארכה מלאכותית של תוחלת החיים, מוות זה הנו הפתרון המוסרי היחיד לחיים שנשלל מהם הכבוד.
|
| | |
|
המתת חסד בישראל, 2013.
סקירת הנושא ובדיקה אמפירית של עמדות כלפי המתת חסד. |
| 6,535 מילים (כ-20 עמודים), 30 מקורות, 499.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
שאלות רבות מתעוררות בנושא המתת החסד נושא העבודה, כחלק מנושא יותר גדול, יעסוק בסוף החיים הצורה הטבעית והלא טבעית. עבודה זו תסקור ותגדיר את המושג אותנזיה - המתת חסד, סקירה היסטורית של מעשים מסוג זה, הבעיתיות והדילמות המוסריות והרפואיות סביב המתת החסד תוך התייחסות להיבט היהודי וההיבט החוקי במדינת ישראל (מדינה יהודית ודמוקרטית, וחוק החולה הנוטה למות), סוגי המתות החסד אקטיבית ופאסיבית. במדינת ישראל המתת חסד אקטיבית היא מנוגדת לחוק.
ישנן הרבה סוגיות בתוך הנושא הגדול של המתת חסד, ישנם שיטענו כי המתת חסד היא לא יותר מאשר התאבדות בסיוע רופא (PSA - Physician Assisted Suicide). הרופא בדרך כלל מספק את האמצעים, לרוב תרופתיים כדי שהחולה יחליט לנקוט בפעולות הנדרשות בכדי לשים קץ לחייו או לחייה(Dennis, 2009). הנושא לעיל מורכב מאד, הוא מכיל תתי נושאים של התאבדות וכן סמנטיקה, הדבר הוא מעין יישום של ההגדרה של המתת חסד שהיא דינמית ונתונה לשינוי בקבוצות, חברות ותרבויות שונות, נושא זה לא ידון בעבודה זו.
המושגים והנושאים לעיל יענו על שאלות המחקר: האם המתת חסד היא פעולה אקטיבית של הרג או שמה פעולה פאסיבית המאפשרת מיתה; מהן הבעיות שמעלה הנושא של המתת חסד וכיצד החברה תופסת את הנושא לעיל לאור העובדה כי מדינת ישראל על פי הצהרת הכוונות במגילת העצמאות היא "מדינה יהודית ודמוקרטית". השערת המחקר תהיה העדפה לפעולות פאסיביות של המתה, קרי המתת חסד פאסיבית באופן מובהק יותר מאשר המתת חסד אקטיבית. המשתנה הבלתי תלוי הוא אקטיבי ופאסיבי המשתנה התלוי המתת חסד.
כחלק מהדיון של המחקר יובאו תוך כדי העבודה פסקי דין בנושא המתת חסד. וכהנגדה או ביקורת הכרות עם ארגון דיגניטאס (המקרה של שדרן הרדיו, עדי טלמור).
תוכן עניינים:
מבוא
הגדרה להמתת חסד
סקירה היסטורית
סוגי המתת חסד
המצב בישראל
המחקר
ביבליוגרפיה
נספחים (שאלון וטבלאות SPSS)
מתוך העבודה:
על פי ההגדרה המילונית של מילון וובסטר,מגדיר המתת חסד- אותנזיה כ:"הריגה ללא כאב של פציינט הסובל ממחלה ללא מרפא ומרובת כאבים.אולם, ההגדרה הנוכחית והתפישה של אותנזיה השתנו במהלך ההיסטוריה והן משתנות מתרבות לתרבות.אנשים נוטים לייחס משמעויות שונות לאותן מילים..." המתת חסד לא הייתה קיימת לולא הייתה משמעותה זהה להתאבדות.התאבדות היא נטילת החיים מעצמי אבל לא בהכרח כתוצאה משיקלול כל שאר הפתרונות האפשריים.המתת חסד היא פעולה סופית של מאבק לחיות בכבוד לנוכח העובדה כי הכאב והסבל לא יפסקו. הראשון שידוע כי טבע את המונח המתת חסד(המילה באנגלית Euthanasia ) היה וויליאם לקי בשנת 1869, בכתביו הוא דן בהתאבדות שכוונה כהמתת חסד כפטירה מסבל של מחלה והמנעות מקשיי ההזדקנות.כמו שכבר צוין,ההגדרות משתנות אבל ניתן להבחין כי כובד המשקל בנוגע להמתת חסד נע סביב בראשונה,למשאלות הלב והיכולת מבחינה תודעתית של החולה שהמתת החסד נעשית כלפיו ושנית, הדרכים שבה היא תצא אל הפועל ( Roberts & Gorman,1996). |
| |
|
|
