הדרת קשישים ניצולי השואה בתקשורת הישראלית והשפעתה על המציאות היומיומית

תקציר העבודה:

כאשר בוחנים את סוגיית הזהויות ברור לנו כי זהות ישראלית היא תווית עמומה למשהו שניתן אולי לדעת לגביו משהו, אך למעשה אנו לא יודעים עליו דבר. לכאורה, ישראלי הוא כל אזרח של מדינת ישראל. ואולם, אנו יודעים כי במדינת ישראל ישנם אזרחים ממגוון גדול של דתות, לאומים עדות וגילאים. נשאלת השאלה, כיצד נבנות הזהויות החברתיות ומה תפקיד התקשורת בהבניית הזהויות הללו? בתהליך קביעת הזהויות נוצר עיקרון מסדר חברתי-פוליטי - עיקרון הסטטוס קוו. הסטטוס קוו פירושו קיבוע של מצב כלשהו מתוך הסכמה, הקונצנזוס, אך הבעיה נוצרת כאשר הקונצנזוס אינו מהווה את דעת הרוב, אלא את דעתה של אוכלוסיית בעלי ההון, אשר האינטרס שלהם הוא להמשיך את ההגמוניה השלטת, במטרה שאנשים ימשיכו להפנים את אותם ערכים סמויים (קרי התרבות) ולא יתנגדו לממשל. המשפט הקלישאי, שהתקשורת אמורה לשמש ככלב השמירה של הדמוקרטיה שוב מופרך כאשר אנו באים לבחון את סוגיית הדרת הקשישים בתקשורת. התקשורת למעשה משרתת את הממשלה ומסייעת להטמעת החוקים ומרככת את ה"מכה" שנוצרת עקב בעיה פוליטית- חברתית- כלכלית שעולה על סדר היום.
ברצוננו לבחון במחקר זה כיצד התקשורת סיקרה את הפגנת ניצולי השואה שנערכה בתאריך 6.8.07.
כרגע אנו צעירים ופרודוקטיביים, אז הכל "לטובתנו", אבל כאשר נזדקן אנו כבר לא מועילים ל"מערכת" ושם מתחילות הבעיות.

שיטת המחקר בה בחרתנו היא ניתוח טקסטים- ניתוח סמיוטי.
שני משתנים אותם נחקור בעבודה הם:
* הפאסיביות של ניצולי השואה במצעד
עד כמה מוצגים ניצולי השואה כחפצים אותם גררו למצעד, ולהם אין שום השפעה בלכתם בהפגנה זו.
* הרובד האישי
עד כמה הסיקור מוצג כמאבק אישי בין הניצולים לכנסת, ובפרט לראש הממשלה, מבלי שום קשר לשאר האוכלוסייה.

קטע מהעבודה:

תגים:

תקשורת · זקנים · קשישים · ניצולי שואה · שואה · מצעד · הדרה · הדרת

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הדרת קשישים ניצולי השואה בתקשורת הישראלית והשפעתה על המציאות היומיומית", סמינריון אודות "הדרת קשישים ניצולי השואה בתקשורת הישראלית והשפעתה על המציאות היומיומית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.