היישום אינו מחובר לאינטרנט

הדרת קשישים ניצולי השואה בתקשורת הישראלית והשפעתה על המציאות היומיומית

עבודה מס' 066598

מחיר: 181.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: ניתוח שש כתבות עיתונאיות.

2,902 מילים ,11 מקורות ,2007

תקציר העבודה:

כאשר בוחנים את סוגיית הזהויות ברור לנו כי זהות ישראלית היא תווית עמומה למשהו שניתן אולי לדעת לגביו משהו, אך למעשה אנו לא יודעים עליו דבר. לכאורה, ישראלי הוא כל אזרח של מדינת ישראל. ואולם, אנו יודעים כי במדינת ישראל ישנם אזרחים ממגוון גדול של דתות, לאומים עדות וגילאים. נשאלת השאלה, כיצד נבנות הזהויות החברתיות ומה תפקיד התקשורת בהבניית הזהויות הללו? בתהליך קביעת הזהויות נוצר עיקרון מסדר חברתי-פוליטי - עיקרון הסטטוס קוו. הסטטוס קוו פירושו קיבוע של מצב כלשהו מתוך הסכמה, הקונצנזוס, אך הבעיה נוצרת כאשר הקונצנזוס אינו מהווה את דעת הרוב, אלא את דעתה של אוכלוסיית בעלי ההון, אשר האינטרס שלהם הוא להמשיך את ההגמוניה השלטת, במטרה שאנשים ימשיכו להפנים את אותם ערכים סמויים (קרי התרבות) ולא יתנגדו לממשל. המשפט הקלישאי, שהתקשורת אמורה לשמש ככלב השמירה של הדמוקרטיה שוב מופרך כאשר אנו באים לבחון את סוגיית הדרת הקשישים בתקשורת. התקשורת למעשה משרתת את הממשלה ומסייעת להטמעת החוקים ומרככת את ה"מכה" שנוצרת עקב בעיה פוליטית- חברתית- כלכלית שעולה על סדר היום.
ברצוננו לבחון במחקר זה כיצד התקשורת סיקרה את הפגנת ניצולי השואה שנערכה בתאריך 6.8.07.
כרגע אנו צעירים ופרודוקטיביים, אז הכל "לטובתנו", אבל כאשר נזדקן אנו כבר לא מועילים ל"מערכת" ושם מתחילות הבעיות.

שיטת המחקר בה בחרתנו היא ניתוח טקסטים- ניתוח סמיוטי.
שני משתנים אותם נחקור בעבודה הם:
* הפאסיביות של ניצולי השואה במצעד
עד כמה מוצגים ניצולי השואה כחפצים אותם גררו למצעד, ולהם אין שום השפעה בלכתם בהפגנה זו.
* הרובד האישי
עד כמה הסיקור מוצג כמאבק אישי בין הניצולים לכנסת, ובפרט לראש הממשלה, מבלי שום קשר לשאר האוכלוסייה.

קטע מהעבודה:

מתוך הממצאים ניתן לראות כי אכן ישנה "החפצה" של אוכלוסיית הקשישים. טענתו של פוקו (1991) שהחברה "ממשטרת" התנהגויות, תפיסות ואמונות אכן נכונה ובאה לידי ביטוי באופן מובהק בכתבות שחקרתי. צורת הדיווח גורמת לדבר מסוים להיתפס בצורות שונות וזאת בהתאם לאינטרסים של המדווח.
כפי שכהן וכרמל (2001) טענו, אוכלוסיית הקשישים אכן מוצגת לפי הסטריאוטיפ אותו התקשורת כל כך דואגת לשמר. אותו הסטריאוטיפ מונע מהם להסתגל לחברה, וסימנים של הסתגלות מוצגים כמשהו חריג וסוטה מהכלל, לדוגמא בכתבה 3 המצורפת ראינו כי זריזותה של אליס מוצגת כ"אינה אופיינית לגילה".

תגים:

תקשורת · זקנים · קשישים · ניצולי שואה · שואה · מצעד · הדרה · הדרת

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הדרת קשישים ניצולי השואה בתקשורת הישראלית והשפעתה על המציאות היומיומית", סמינריון אודות "הדרת קשישים ניצולי השואה בתקשורת הישראלית והשפעתה על המציאות היומיומית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.