היישום אינו מחובר לאינטרנט

עושק במסחר- היבטים מוסריים

עבודה מס' 065279

מחיר: 312.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: האם העושק, כפי שהוא מוגדר בדיני החוזים, אכן אינו מוסרי, והאם יש מקרים בהם ניתן להצדיק עושק.

8,946 מילים ,11 מקורות ,2003

תקציר העבודה:

ההגדרה המילונית של עושק היא "קיפוח" .
בחוק הישראלי ובמשפט העברי מוכר יסוד העושק הן בדיני חוזים, והן במשפט המסחרי בכלל, כולל בנושאי עבודה. בספר שמות, פרשת משפטים כתוב: "לא תעשוק שכר שכיר", ובספר ויקרא (פרשת קדושים) כתוב "לא תעשוק גר יתום ואלמנה".
המקום המוכר ביותר בחוק הישראלי הדן בעושק הוא בדיני חוזים (חלק כללי) בו מדובר על עושק - אם אדם מנצל את מצוקתו של האחר כדי להשיג חוזה עם יתרונות לטובתו.
בין החוקרים ישנה הסכמה אוניברסלית שלמשפט החוזים- רשת החוקים שמסדרת את ההליך של חליפין פרטי- ישנם שלושה תפקידים לגיטימיים:
1. להגדיר איזה הסכמים מחייבים משפטית ואיזה לא.
2. להגדיר את הזכויות והחובות שנוצרו ע"י הסכמים מעורפלים שניתנים לאכיפה.
3. להצביע על התוצאות של הפרת חוזה.

מעבר לכך, נטען לפעמים שמשפט החוזים צריך לשמש כאמצעי לצדק חלוקתי, ואלה שאחראים להחלטות או לעיצוב החוקים של משפט החוזים- בתי המשפט והמחוקקים - צריכים לעשות זאת בשים לב לאפקט החלוקתי, במאמץ להשיג חלוקה צודקת של העושר בתוך החברה (Faransworth, 1998).
השונה בין עושק לשאר העילות לבטלות חוזה הוא שאין הכרח שהלחץ שגרם לכך שהאדם יהיה במצוקה ייעשה ע"י הצד השני או אחר מטעמו כפי שנדרש בכפיה, וזה יכול להיגרם ע"י כל נתון אחר והתנאי הוא רק שאותו צד שמנצל את המצב הזה ידע על המצוקה של הצד השני וינצל אותה. המייחד את העושק הוא שבפעם הראשונה אנו רואים שאחד מיסודות העילה הוא אי הגינות בחוזה. בודקים את תוכן החוזה האם הוא הגון או לא. ז"א בודקים את הפגם המוסרי שדבק בעושק (ידיעה על מצוקת הצד השני) וגם את הפגם ברצונו של העשוק. ולזה נצרף את האלמנט השלישי והוא שהתוצאה היא שהחוזה אינו הגון.

מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון האם העושק, כפי שהוא מוגדר בדיני החוזים, אכן אינו מוסרי, והאם יש מקרים בהם ניתן להצדיק עושק, והאם העושק דינו אחת בכל חברה וחברה.
תכלית העבודה היא להציע הגדרה משפטית לעושק, היכולה להתאים לכלל החברות .
העבודה תסתמך על מקורות משפטים, מקורות כלכליים ומושגים הלקוחים מעולם הפילוסופיה של המוסר, בהן יובאו דעות כמו של קאנט, רולס והוגי דעות אחרים.

תוכן העניינים:
1 מבוא
1.1 הצגת הנושא
1.2 מטרת העבודה
2 דיון ברמה המוסרית
2.1 צדק חלוקתי על פי קרונמן
2.2 תאוריית צדק של רולס
2.3 הצדק כחופש לפי נוזיק
2.4 תועלתנות אקט
2.5 תועלתנות-כלל
2.6 הציווי המוחלט לפי קאנט
2.7 רלטביזם מוסרי
3 קבלת החלטות שימנעו עושק
3.1 תהליך קבלת החלטות אופטימלי
3.2 מילוי חובה מול השגת תועלת
4 עושק במשפט העברי
4.1 "לא תעשוק שכר שכיר"
4.2 ריבית כעושק
5 סיכום העבודה
6 ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

אנטולי קרונמן מנתח את הצדק החלוקתי על פי דיני החוזים.
מערכת המשפט משאירה ליחידים חופש לעשות ברכושם כרצונם. אם זה לתת במתנה או ע"י החלפה עם רכוש אחר. החופש שיחידים נהנים ממנו במובן זה כולל את הכח לעשות חוזים ( הסכמים שמחייבים חוקית שמכילים תנאים שהוסכמו בין הצדדים להחלפת הרכוש).
האם אפשר להגן על חוקים כאלה? האם באופן כללי זה הולם להשתמש במשפט החוזים במובן רחב יותר ככלי לצדק חלוקתי? או שצריך לחוקק חוקים בלי להתייחס להשפעה של חלוקת העושר בחברה?

תגים:

מוסר · קיפוח · חוזה · חוזים · ניצול · חברה · קאנט · רולס

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "עושק במסחר- היבטים מוסריים", סמינריון אודות "עושק במסחר- היבטים מוסריים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.