היישום אינו מחובר לאינטרנט

תוכנות השיתוף באינטרנט - היבטים מוסריים

עבודה מס' 064564

מחיר: 326.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: העבודה עוסקת בשאלה המוסרית האם ראוי לאפשר המשך פעילותן של תוכנות השיתוף באינטרנט, תוכנות המעודדות בעקיפין רמיסת זכויות היוצרים.

5,848 מילים ,17 מקורות ,2006

תקציר העבודה:

בעבודה זאת אבחן האם ראוי לאפשר לתוכנות השיתוף באינטרנט להפיץ תכנים המוגנים בזכויות יוצרים. כולל ניתוח והמלצות.

תוכן עניינים

פרק א
1. מבוא
2. זכויות יוצרים אל מול חופש המידע
3. קניין גשמי מול קניין רוחני
4. האם הפרת הזכות תוביל לרווח

פרק ב
1. מודל בעלי העניין
2. מודל השלבים - ניתוח הדילמה המוסרית
3. תרשים המודל

פרק ג
1. מערכות ריסון
2. הפרת הזכויות-היבטים משפטיים

דיון ומסקנות
מקורות

קטע מהעבודה:

תוכנת שיתוף קבצים היא טכנולוגיה המאפשרת למחשב המחובר לרשת מחשבים (כמו האינטרנט) לחלוק קבצים בין המקושרים השונים. קבצים אילו יכול שיהיו סרטים באורך מלא,שירים ואף תוכנות. יש לציין כי תוכנה זו המאפשרת שיתוף קבצים ביודעין שונה בתכליתה מפעולה של פריצה למחשב אחר ללא רשות בעליו ולקיחת חומרים שונים ממנו.

מקורות:

על אף האמור אין להקל ראש בפגיעה העזה אותה חשים היוצרים אך נראה כי גלגלי הקידמה אינם חסים על אדם.
לדעתי אין מקום לקבוע חוקים ותקנות המגבילים בדרך כלשהי את השימוש בתוכנה שכן מלבד היותם קשים מאוד לאכיפה בשל אנונימיות המשתמשים והקושי הגדול בהתחקות אחר מקימי התוכנות חקיקה שכזאת תסתום את הגולל עבור יוזמות ברוכות עתידיות אשר עשויות להתפתח ולהקל על המשתמשים,עלינו לצעוד עם הטכנולוגיה ולא נגדה.
דעתי זו דומה באופן חלקי לדבריו של Gilder (1994) הטוען כי ממילא כל פיקוח באמצעות החוק אינו אפשרי עוד בעידן רשת האינטרנט, שכן לא ניתן עוד להפעיל את כוחה של המדינה באופן אפקטיבי ברשת גלובלית.
2. מודל השלבים - ניתוח הדילמה המוסרית
מודל השלבים לקבלת החלטות מוסריות אשר מוצע במאמרה של גבע (2001) מציג תרשים זרימה מובנה אשר מילוי אחר הוראותיו מציג מסקנה האם יש לנקוט בפעולה או להמנע ממנה. התרשים הוא פיתוחו של מודל לקבלת החלטות מוסריות בעסקים כפי שהגה Cavanagh (אצל גבע 2000) ב- 1995 אשר התבסס על ארבעה עקרונות: תועלת,זכויות
וחובות,צדק ודאגה.
המודל מורכב מארבעה שלבים אפשריים אשר קיומו או העדרו של האחד משפיע על האחר.
2.1 השלב המקדים - הצגת הבעיה המוסרית
התפתחותו המהירה של האינטרנט בעשור האחרון ,התגברות זרימת המידע דרכו ונחיצותו לכל דורש הולידה בנוסף למעלות אילו גם בעיה אחת מהותית והיא פגיעה בזכות היוצר ובקניינו הרוחני. פגיעה זו התאפשרה עם התפתחותן של חברות אשר הפיצו ברשת תוכנות לשיתוף קבצים ובכך סתמו את הגולל על אנונימיות היצירה ובלעדיותה.
נעשו נסיונות לא מעטים למיגור התופעה אך ללא הועיל,כוחה של הרשת בשל ואולי בגלל האנונימיות שבה הביאו להתעצמות התופעה.
מכאן הבעיה המוסרית ברורה- האם ראוי יהיה לאפשר המשך פועלן של תוכנות השיתוף ולהתעלם ע"י כך מהפגיעה הנגרמת ליוצרים.
2.2 שלב א' - הערכה על בסיס עקרונות
כעת נבחן את הבעיה המוסרית ע"פ אמות מידה של תועלות למשתמשים,זכויות וחובות הפירמה וצדק.
תועלתנות
תועלתנות היא תורת מוסר לפיה יש להעריך מעשה אך ורק על פי תוצאותיו. במילים אחרות נאמר כי מעשה יחשב לראוי על-פי עקרון זה אם יתברר כי התועלות הצומחות מעשייתו רבות מהנזקים הנגרמים בגינו. העקרון המנחה את תורת המוסר הוא כי יש לפעול למירוב האושר בקרב בני האדם.
בבחינת הבעיה המוסרית נראה כי ישנן תועלות רבות בהמשך קיומן של תוכנות שיתוף הקבצים הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. עצם קיומן של התוכנות יתרמו רבות לשוחרי האומנות לסוגיה בהשגת מידע בדרך זולה ומהירה ויפתחו צוהר לאותם אילו אשר לא יכלו להרשות לעצמם הנאה זו טרם הקמתן של תוכנות אילו. הצלחת הפירמה העיסקית
והגדלת מחזור מכירותיה תתרום גם היא רבות להתפתחות הכלכלית בכלל ולענף האינטרנטי בפרט.
בצד הנזקים ניתן למצוא חסרון גדול ובולט אחד והוא בצד היוצרים. זכותם הקניינית על יצירותיהם תאבד ממשמעותה ומקור פרנסתם יהיה גם הוא מוטל בספק.
מסיכום התועלתנות עולה כי הפעולה עשויה להביא לכדי נזק לקבוצה קטנה של אנשים אולם היא עלולה לגרום לאושר לקבוצה מאוד גדולה. לאור כך ישנה הצדקה להמשך פועלן של תוכנות השיתוף.
חובות וזכויות
עקרון זה המתבסס על ניתוח דאונטולוגי דן בשתי שאלות מרכזיות.האחת,האם המעשה מבטא את החובות והזכויות של הגורמים המעורבים בו? והשניה, האם המעשה מתיישב עם הציווי המוחלט של קאנט?
זכות מבטאת הכרה באינטרס מסוים של האדם ובסמכות הנתונה לו לפעול למען מימושה ולהגן עליו מפני פגיעת אחרים, ואילו חובה דורשת מהאדם לקיים את הזכות ולא לסכלה. הזכות והחובה הם מושגים משלימים המתנים זה את זה, כל זכות יוצרת חובה.
יש זכויות וחובות משפטיות המוגדרות ע"י חוקה כל מדינה ומדינה ויש זכויות וחובות מוסריות ואלה המבוססות על עקרונות מוסריים והן אוניברסליות באופיין - מתייחסות לאדם באשר הוא אדם ללא שים לב לשייכותו הלאומית או המדינית.(כשר,1989).
בהתבוננות על זכויותיהם של המשתמשים בתוכנה בולטת זכותם למידע הנגזרת מחופש המידע אך זכות היוצרים שהינה זכות משפטית המאפשרת פרנסתם בכבוד של היוצרים מהווה חובה עבור המדינה כלפי היוצרים לאכיפתה ומחובתה לשמר את זכותם של אזרחיה באדיקות שכן הפרה שכזו יכולה להוות תקדים להפרות מהותיות יותר כגון שלילת חופש
העיסוק,תנועה וכדומה.
משנתו של קאנט (אצל גבע,2000) אשר עולה הן מהצו הראשון הגורס כי יש לבצע מעשה רק עפ"י אותו הכלל המעשי, שבקבלך אותו, תרצה גם כי יהיה לחוק כללי ומן הצו השני- עשה מעשה כך שהאנושות, הן שבך הן שבכל איש אחר, תהיה לך לעולם גם תכלית ולעולם לא אמצעי בלבד, אינה מתישבת עם המשך קיומן של תוכנות שיתוף הקבצים.
בטוחני כי אותם משתמשים אשר נהנים כיום מפועלן של תוכנות אילו לא היו מסכימים לקבל את ההפרה כחוק כללי אם היו נמנים על צד הניזוקים.
שימושם של בעלי המניות ביוצרים ובפרותיהם כאמצעי לקידום מטרותיהם העסקיות תוך התעלמות דורסנית מהמשמעיות הרות הגורל עבור היוצרים אינה עולה גם כן בקנה אחד עם ציוויו השני של קאנט. נסיון מצד בעלי המניות להגיע יחד עם היוצרים לפתרון אשר יטיב עם שני הצדדים היה מציג את צד היוצרים כתכלית ולא כמטרה ועל כך היה
מבורך.
Garrett (2003) לעומת זאת במאמרו המנסה לבחון את השפעת אדם סמית על קאנט, אינו מוצא בהתייחס לתהליכי גלובליזציה סתירה בין הציווי של קנט לתפיסת היד החופשית של אדאמס סמית. לטענתו,זכותה של פירמה לסחור בהתאם לכוחות השוק ללא כל התערבות ממשלתית. מסחר הוגן וחופשי הינו בסיס הכלכלה ועומד כזכות הטבעית של הפרט.
לפיכך זכותה של הפירמה לנהל את עסקיה במסגרת המותר,בכל דרך שתמצא לנכון.
הניתוח הדאונטולוגי הראה שהמעשה אינו מבטא את החובות והזכויות של הצדדים המעורבים בו ועל כן ע"פ עקרון זה לא קיימת הצדקה להמשך קיומן של תכונות השיתוף.
צדק
דורות רבים ניסו בני האדם להגדיר צדק מהו, אך נראה שאין ולא תהיה הסכמה על משמעותו של המונח, גם לא בסוגיה האם הוא אובייקטיבי או סובייקטיבי, מוחלט או יחסי. שאלות של "מה צודק", קלות כחמורות, מתעוררות בכל תחום של העשייה האנושית. בהן בעיות עקרוניות, כגון האם זכות הפרט קודמת לאינטרס הציבורי, האם אפשר לנסח
כללים מוחלטים לדילמות של צדק והאם קיים צדק אבסולוטי החל על כל חברה וחברה בכל תקופה ותקופה.
מבחינה היסטורית, דברי אריסטו מהמאה הרביעית לפנה"ס הם המקור והבסיס לנורמות הצדק שלנו: אריסטו הציע הגדרה פורמלית של הצדק: "התאמת חלקו של המקבל לזכות מסוימת שמצויה בידו". אריסטו הצביע על שתי שיטות של צדק: הצדק המשווה והצדק המחלק. הצדק המשווה מגלם את העיקרון של מידה כנגד מידה. הצדק המחלק יוצא מתוך
ההנחה כי השוויון בין אנשים אינו מוחלט אלא יחסי בלבד ולכן מגולם בו העיקרון מכל אחד כפי יכולתו לכל אחד לפי צרכיו. לימים עקרון זה כונה כגישת הצדק ע"פ הסוציאליזם.
עקרון זה יצדיק את ביצוע הפעולה שכן הוא מאמין כי על הפירמה למצות את מלא הפוטנציאל הגלום בה ולהרבות את רווחיה.
עקרון הצדק כהוגנות ע"פ הפילוסוף האמריקני ג'ון רולס (אצל גבע,2000) טוען שניתן להצדיק אי שוויון, כלומר שאי שוויון יהיה מן הצדק, רק אם הוא תורם לטובת הכלל ובמיוחד לטובת הקבוצה החלשה ביותר. בדילמה דנן הרי שהקבוצה החלשה ביותר היא קבוצת היוצרים . הפגיעה בה ברורה ועל כן,ע"פ רולס אין הצדקה להמשך פועלן של
התוכנות.
נוזיק (אצל גבע,2000) הציג את גישת הצדק כחופש המהווה גישה חברתית חופשית על פיה אין לפגוע בחופש הפעולה הכלכלי ויש לאפשר לכוחות השוק להגיע לנקודת שיווי המשקל. עם זאת מתנגד משלילת זכויותיו של היחיד לטובת הכלל.זכותם של היוצרים על יצירותיהם נשללת מהם ללא יכולתם לעשות דבר .לאור כך גם ע"פ נוזיק אין לאפשר
המשך קיומן של תוכנות שיתוף הקבצים.
ניתוח עפ"י עקרונות הצדק השונים לא הביא למסקנה חד משמעית. הגישה הסוציאליסטית מצדיקה את המעשה, וגישת הצדק כהוגנות וגישת הצדק כחופש שוללות אותו.
סיכום שלב א: מכיון שמניתוח העקרונות אינה עולה תשובה חד משמעית בדבר המשך פעולתן של תוכנות השיתוף הרי שמתעוררת דילמה מוסרית אמיתית. כלומר, מדובר בכך שהעקרונות מנחים אותנו תוך התנגשות והיווצרות קונפליקט. לפיכך יש לפעול ע"פ פתרון הסגולות הטובות.
2.3 שלב ב' - פתרון ע"פ הסגולות הטובות.
אריסטו הבחין בין סגולות עיוניות הנוגעות לפעולת התבונה (חוכמה, שיקול דעת) וסגולות מוסריות, השייכות לתחום הלא רציונלי של הנפש (אומץ לב, נדיבות, אמינות, גדלות נפש, מתינות, ידידותיות). הסגולות העיוניות נרכשות בדרכי חינוך ובאות לכלל ביטוי במחשבה המדעית או הפילוסופית והסגולות המוסריות נרכשות בדרכי אימון
והתנסות ומתגלות ביחסי האדם עם הסובבים אותו. הסגולה הטובה משלבת את שלושת הממדים של ההתנהגות: הרגשי, ההכרתי והפעולתי. הסגולה הטובה היא לא רק נטיית התנהגות אלא גם כושר לשפוט מהי הפעולה הראויה בנסיבות המצב ומה ראוי להרגיש. הסגולה הטובה תנסה להציג פתרון שיהיה מקובל על הכול.
לאור כשלונם של היוצרים להגן על זכויות יצירותיהם והעדר חוק המגן עליהם באופן אקטיבי הרי שאין מנוס מלעשות מעשה בטרם יהיה מאוחר מידי ולא תהיה עבורם דרך חזרה.
המעשה המוצע הוא קשירת קשר מיזמי עם חברות התוכנות לשיתוף קבצים וכריתת חוזה עמם על פיו היצירה תנתן להם תמורת תגמול קבוע ומאותו הרגע לא תהיה ליוצר כל זכות עודפת על היצירה. מנהלי חברות שיתוף הקבצים המשכילים להבין כי המצב הנוכחי עלול למוטט את האומנים ובעקבותיהם אותם, ישקלו בחיוב את ההצעה. הסכם שכזה
המתמודד עם הבעיה ע"פ חוקי המשחק החדשים שנוצרו ולא יוצא נגדה. ההצעה אשר קיבולה יעיד הן על סגולה טובה עיונית (שיקול דעת) והן על סגולה טובה מוסרית (גדלות נפש והתחשבות בזולת) תביא לכדי פתרון מקובל המתבסס על עקרון הסגולות הטובות.
2.4 שלב ג' - החלטה ע"פ הסכמה.
מאחר וכל בעלי העניין יודעים כי מצב של העדר חוק או הסכם אכיף יביא להפסד כולל הרי שמטרתם משותפת והיא לפעול להמשך קיומו של משולש הכוחות:אומן- תוכנות- משתמש. מתוך הכרה כי אף אחד מבעלי עניין אילו אינו זמני או חולף הרי שעליהם להגיע ולהסכים יחד על דרכי פעולה המקובלות עליהם.
יש לשים לב כי ההסכם שיגובש אינו סותר נורמות על שהונהגו בארגון ושהוא מקובל על עובדי הפירמה.
לאור הניתוח ע"פ מודל השלבים נמצא כי ישנה הצדקה מוסרית להמשך התקיימותן של תוכנות לשיתוף הקבצים תוך ביצוע השינויים המוצעים.
מודל לקבלת החלטות מוסריות בעסקים
ן
פרק ג'
1. מערכות ריסון
אף שלרשת האינטרנט אין גבולות גיאוגרפיים, אלא בנויה מרצף וירטואלי של רשתות מחשבים, משתמשי רשת האינטרנט עדיין כפופים לחוקים הטריטוריאליים של מדינות מושבם. יכולתה של המדינה להטיל סנקציות כלכליות ואחרות על משתמשים, מנציחה את חשיבותו של החוק המדינתי בעיצוב השוק והשיח הציבורי ברשת האינטרנט. לפיכך כל
בחירה של המחוקק, בין אם יש בה משום חיזוק זכויות היוצרים, או ביטולן של זכויות היוצרים ומתן עדיפות לכוחות השוק ולהסדרים חוזיים, יש בה כדי להשפיע על יצירת המידע וזרימת המידע בעתיד .
המחלוקת באשר להשפעתו של המעבר לשימוש ברשת האינטרנט על זכויות היוצרים, מכתיבה גם את עקרונותיה של הרפורמה המשפטית המתבקשת. השאלה הנשאלת היא האם יש צורך ברפורמה משפטית שכזו,האם מחובתה של המדינה לתת דעתה ולהגביל את השימוש בתוכנות אילו. המצב החדש אינו מאפשר הסתמכות על חוק עוולות מסחריות, שנכנס לתוקף
באוקטובר 1999, המרחיב את היקף דיני הנזיקין ומאפשר רשימת עילות תביעה נזיקיות בין גופים מסחריים ועסקיים. מטרת החוק היא להבטיח ולחזק נורמות של הגינות מסחרית, הן בהקשרים של הגנה על קניין רוחני בלתי רשום, והן בהקשרים נוספים. (גרוס, 2000).
המאמינים שרשת האינטרנט מהווה איום על זכויות היוצרים סבורים כי יש להרחיב את ההגנה הניתנת ליוצרים בחוק. על פי גישה זו, יש לשנות את החוק באופן שיגדיר במפורש את זכותו של היוצר לשלוט על הכנתם והפצתם של עותקים דיגיטליים, קבועים או זמניים,הנוצרים במהלך קריאת הקבצים או העברתם ברשת. בנוסף, יש ליזום הסדרים
משפטיים אשר יקנו הגנה מלאה ליצירות דיגיטליות אשר אינן מוגנות דיין או שאינן מוגנות כלל על פי הדין הקיים, כגון תוכנות מחשב ומאגרי מידע. מנגד עולה הטענה, כי יצירות מעין אלו מחייבות הסדר ייחודי שלא במסגרת דיני זכויות היוצרים. הסדר כזה יאפשר שמירה על מערך התמריצים ליוצרים לפי החוק הקיים, אך בד בבד יבטיח
גישה למידע ותחרות.(אלקין-קורן,1997).
הריסון הפנימי אותו מנסים בעלי הזכויות להשליט (כדוגמת מערכת ניהול הזכויות האוטמטיות) אינו עולה יפה עד כה וזאת בשל פיצוחן ושיבושן באמצעים טכנולגיים מתקדמים המעקרים שוב ושוב את זכותן הבסיסית של היוצרים להגן על יצירותיהם. על מנת למנוע סכנה זו, נעשו לאחרונה ניסיונות לאסור על השימוש,הפיתוח והמסחר
בטכנולוגיות אשר עלולות לשבש את פעולתן של המערכות לאכיפת זכויות יוצרים. הנסיון הוגדר ככשלון לאור התנגדותן החריפה של קבוצות שונות. המתנגדים ליוזמות החקיקה טוענים כי יש בה כדי לשרת אינטרס צר של בעלי הזכויות הנוכחיים, זאת על חשבון האינטרס הציבורי שבחופש המידע. לטענתם יש ביוזמות אלו משום מתן זכות
אבסולוטית ליוצרים ולמפיצים להכתיב באופן חד צדדי את התנאים בהם תופצנה יצירותיהם, מבלי שהחוק מטיל עליהם כל חובה לתת גישה ליצירות במקום שהאינטרס הציבורי מצדיק זאת.
המתנגדים אף מוסיפים ואומרים כי החוק האוסר על שימוש בטכנולוגיות שיאפשרו עקיפת המנגנונים להגנת היצירה, אינו מאפשר נקיטת פעולה כזו גם כאשר יש לכך הצדקה ציבורית, או כאשר המעשה הינו בר הגנה על פי החוק הקיים. כמו כן גורסים המתנגדים כי חקיקה כאמור הינה מנוגדת ליעדם המרכזי של דיני זכויות יוצרים - עידוד
היצירה.
חקיקה כאמור,עלולה לפגוע בפיתוחן של טכניקות וטכנולוגיות כגון הצפנה,ו"הנדסה לאחור" שהינן חיוניות להתפתחות רשת האינטרנט ותעשיות המידע. (אלקין-קורן,1997).
בעבר,בעת בה מידע היה מיוצר על ידי מעטים, ומופץ ומשודר ברבים ע"י מוציאים לאור, חברות תקליטים ומשדרים, היה חוק זכויות יוצרים עניינם של גופים כלכליים גדולים בלבד. בעידן רשת האינטרנט,בו כל משתמש יכול ליצור ולהפיץ את יצירותיו מתחנת העבודה שעל שולחנו עתידו של החוק הינו עניינם של רבים.
המשתמשים של היום הינם היוצרים של המחר. בעידן בו מידע הינו לא רק נכס כלכלי מרכזי, אלא גם אמצעי החיוני להגדרה עצמית, לביטוי אישי ופוליטי ולמוביליות כלכלית וחברתית הבטחת הגישה למידע הינה בעלת חשיבות ציבורית עליונה.
לסיכומו של דבר נאמר כי בהעדרה של חקיקה חד משמעית המקנה זכות לזכויות היוצרים ועונשים ברורים למפריה, מערכת המשפט הישראלית, הנשענת על חוקים ותקנות אשר אבד עליהם הקלח עקרה וחסרת אונים נוכח התופעה ההולכת וגוברת. במצב הנוכחי קשה לבחון האם ההפרה היא מוסרית ומקובלת וזאת בשל רפיונו של המחוקק שטרם השכיל
להעמיד דברים על דיוקם . בימים בהם החוק יגדיר מפורשות את המותר והאסור לרבות מגבלותיו של השימוש באינטרנט נוכל לדון בשנית ובאופן ברור יותר. מצב זה המציג את מערכת הריסון "במערומיה" אסור שיתפתח במדינה מתוקנת בה ניתן משקל וכוח רב למערכות הרגולציה אשר פועלות מטעמה.
2. הפרת הזכויות-הבטים משפטיים
קשה להתעלם מן התחושה כי ההפרה של זכויות היוצרים באופן המקוון תפסה את העולם כולו לא ערוך כלל ונדמה כי לא ברור מיהו הגורם אשר צריך להכריע בנושא, ביהמ"ש? בעלי הזכות? או שמא יש להשאיר ל"יד הנעלמה" לבצע עבודתה. נראה כי בשאלה זו התחבטו לא מעט מלומדים.
בתחילה חשבו כי מדובר בעשב שוטה וחד פעמי הנקרא Napster אשר הביא לעולם את הקידמה הטכנולוגית אשר מאפשרת שיתוף קבצים (בעיקר שירים) בין המשתמשים השונים כמעט ללא מגבלות. תגובת חברות התקליטים אשר התגבשה לתביעה לא איחרה לבוא (A M Records, Inc. v. Napster, Inc. ). בפס"ד מנומק היטב נקבע כי מי שמפיץ אמצעי
במטרה לעודד את השימוש בו כדי להפר זכויות יוצרים, כפי שמוצא ביטוי בדברים ברורים מפיו, או בצעדים ממשיים אחרים שהוא נוקט לגרימת הפרה, חב בגין מעשי ההפרה של אחרים שבאים בעקבות זאת. היטל מוסרי זה בא בעקבות טענתה של Napster כי אין להטיל עליה כל חובה מוסרית שכן היא מספקת שירותי שרת אחסון בלבד ללא יכולת
בחינת החומרים המועברים דרכו.
בפס"ד זה נקבע כי על חברת Napster להפסיק מיד פועלה בשל הפרת זכויות היוצרים. בשל פס"ד התקדימי הנ"ל השכילו מקימי תוכנות השיתוף האחרים למקם את מושבם בארצות אחרות עליהן לא ניתן להחיל את חוקי ארה"ב.דוגמא לכך היא חברת "קאזה" הישראלית.
ברבות השנים ותוך נסיון לעגן את חוק זכויות היוצרים כך שיתאים למדיה הדיגיטלית צצו התאגדויות ואמנות שונות. תפקידה של אמנת ברן המוצגת ע"י אלקין-קורן היה להגן על כל היצירות הספרותיות והאומנותיות (literary and artistic works) - החל בטקסטים ובתוכנות מחשב, המשך ביצירות מוסיקליות וביצירות אורקוליות וכלה
ביצירות אמנות ובצילומים.
בשנת 1996 אימצו למעלה מ- 100 מדינות חברות ב- WIPO,ארגון אשר מאגד תחתיו שתי אמנות: "האמנה לזכויות יוצרים" (WCT) ו"האמנה לזכויות מבצעים ומקליטים" (WPPT) דו"ח המבקר את WIPO קובע כי האמנות מספקות בסיס חלקי להגנת על זכויות היוצרים והזכויות הקרובות בעידן הדיגיטלי. מחברי הדו"ח סבורים שקיימות עוד שאלות
רבות שטרם נפתרו, המצריכות מענה ברמה הבינלאומית. (אלקין קורן, 2001).
קרניאל (2001) מבקר את גישת Wipo וטוען כי ישומה בעידן הדיגיטלי אינו אפשרי ואף מעורר מספר שאלות תמוהות. במאמרו מבטל את האיסור בהעתקת תכנים מהאינטרנט מסיבה טכנית בהצגתו את דרך הופעת המידע על צג המחשב, על מנת להציג דף אינטרנט על צג המשתמש יש צורך ליצור העתק של הדף בזכרונו של המחשב.פעולה זו אסורה על פי
הגדרתו הצרה של Wipo ועל כך מצר קרניאל. לטענתו ניתן להשתמש ביצירה המוגנת ע"י זכויות יוצרים אם השימוש נעשה לשם לימוד עצמי,מחקר,ביקורת או סקירה עתונאית. בכל מקרה של ספק מצדד קרניאל במבחן The three test step אשר מוצע לראשונה באמנת ברן ועיקרו גורס כי יש להתיר שימוש ביצירה מוגנת אם הוכח למעלה מכל ספק
כי השימוש הינו לגיטימי ואינו פוגע באינטרסים של מחזיק הזכות.
שמגר (2002) התיחס אף הוא לנושא זה וטען כי האינטרנט מעמיד את מחלק המוסר והמשפט בפני דילמה שלא ידע קודם ויש להתמודד איתה באופן שייטב לכול.
דיון ומסקנות
סוגיית הקניין הרוחני והזכות שבצידה היא סוגיה כלכלית ומשפטית , אך בראש ובראשונה זוהי סוגיה מוסרית. כללי המוסר והצדק של החברה האנושית נולדו והשתכללו מתוך הצרכים המשתנים של החברה , ככל שזו התקדמה עם השנים. יחסיות המוסר היא שמבדילה אותו במעברי זמן ומקום אך יחד עם זאת ישנן קווי יסוד החוצים מדינות
יבשות ותרבויות שונות. רבות נכתב ונאמר מאז הגדיר אריסטו במאה הרביעית לפנה"ס את הזכות לצדק כזכות טבעית, אך קשה לכמת ולאגד יחד את הזכות לכדי משנה סדורה אשר תציג כללי "עשה" ו"אל תעשה". (Audrey, 2002).
נושא זכויות היוצרים בעידן המידע הדיגיטלי הוא מורכב בהרבה מהנראה במבט ראשון. דברים שנראו בעבר מובנים מאליהם, הפכו מורכבים ומסובכים בימינו. לפעמים נדמה כי בשל הקלות שבביצוע ההעתקה או השיתוף אין המשתמש מודע כלל שהוא עובר עבירה על החוק,ברור, אפוא, כי הגבולות במרחב הדיגיטלי מטושטשים כעת יותר מתמיד.
אם כן, מהי דרך הפעולה הרצויה נוכח כל השיקולים שהוצגו ומתוך רצון להטיב עם בעלי העניין? על פניו נראה כי כל הצדדים צודקים ולכולם נימוקים איתנים המצדדים בעמדתם אך אל לנו לשכוח את טובת הכלל בחיפושינו אחר הפעולה הראויה.
הגישה התועלתנית של זכויות- היוצרים רואה ביוצר כלי להתפתחות החברה, ובנוסף, עולה שאלת חופש המידע ושוויון ההזדמנויות, שכן ידם של רבים אינה משגת דיה כדי לרכוש כל פיסת מידע שנפוצה במרחב הממוחשב, וכל עוד ישנה דרך להשיג את המידע בקלות יחסית, נראה שאין זה הוגן למנוע זאת ממי שעד כה לא יכול היה להגיע אליו.
דבר זה מנוגד לאינטרסים חברתיים ותרבותיים, ולעצם קיומם של דיני זכויות-היוצרים מלכתחילה.
שגוי יהיה לומר כי בדיון זה יצאו היוצרים כשידם על התחתונה,עליהם להשכיל ולהבין כי ההתפתחות הטכנולוגית עלולה גם להטיב עמם אם יתאימו דרישותיהם ותגמוליהם לכלים ולתנאי השוק החדשים שנוצרו. חשוב לציין כי כבר כעת מרויחים היוצרים,אם כי לא בכסף אלא בחשיפה. לא כל מי שמעתיק מידע, היה רוכש אותו לולא יכול היה
להעתיקו. מובן שנוצרת כאן בעיית "הנוסע החופשי" - כלומר, גם אלו שיכולים לממן רכישה של עותק כחוק יעדיפו להשיגו בחינם. אך יחד עם זאת חשיפתו של בעל הזכות גדלה ויתכן כי בעתיד ירכשו יצירות אחרות שלו, דבר אשר יביא לרווחת כולם.
לפסוקו של דבר אומר כי אני מצטרף לגישה התועלתנית אשר מכירה בהתפתחיות הטכנולוגיות הבלתי נמנעות ובנסיבות העניין מתירה ומעודדת שימוש בתוכנות השיתוף.
יחד עם זאת אני חושב שלמרות הקידמה הטכנולוגית אין לבטל את מושג זכויות היוצרים.
דיני זכויות היוצרים צריכים לדעתי לשמור על ייעודם - מתן תמריצים ליוצרים תוך שמירה על אינטרס חופש המידע. רק דיון ציבורי בשאלות אילו, והשתתפותם הפעילה של גופים המיצגים אינטרסים מגוונים של הציבור, יוכל להוביל בנסיבות העניין לפתרון הולם .
מקורות
אלקין- קורן, נ. "על הכלל ועל נחלת הכלל: מקנין רוחני לעשיית עושר ולא במשפט" עיוני משפט כה (2001) ,9.
אלקין- קורן, נ. זכויות יוצרים בעידן המידע: יעדים ותיקים בעידן החדש. שערי משפט א ) תשנ"ח), 155.
גבע, א. (2000). מוסר ועסקים. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
גיל-עד, נ. ? "מדינות מפותחות, מדינות מתפתחות והגנה על קניין רוחני: היבטים בינלאומיים של הגנה על קניין רוחני המשפט" כתב-עת לעניני משפט , 17: 75-86, 2004 ?
גרוס, א. "כיצד היתה ה'תחרות החופשית' לזכות חוקתית? בנפתולי הזכות לחופש העיסוק" עיוני משפט כב (תש"ס) 229.
כשר, נ. תורת המוסר- מבוא, סדרת האוניברסיטה המשודרת, 1989.
קרניאל, י. 2001. "חופש הביטוי באינטרנט", עלי משפט, א', ע' 163.
שמגר, מ. 2002. "חופש הביטוי במבחנו של המאבק הפוליטי", בתוך קונפינו, מ. (עורך), כוח המלים וחולשת הדעת: תעמולה, הסתה וחופש הביטוי, ע' 55.
Audrey Chapman, American Association for the Advancement of Science,New Projects Focus on Intellectual Property and Human Rights, Report on Science Human Rights, XXII, no. 1 (Winter 2002).
Cohen, J.Right to Read Anonymously - A Closer at Copyright Management in Cyberspace. 28 connectict L. Rv.981 (1996), pp. 983-1003
11. Friedman,M.(1970). The responsibility of business is to increase its profits. The New York Times Magazine, September 13,33,122-126.
12. Garrett Aaron V. A Third Concept of Liberty: Judgment and Freedom in Kant and Adam Smith. Ethics. Chicago: Apr 2003. Vol. 113, Iss. 3; p. 736.
13. Geva, A (2001). Regulation and ethics in business . Business and politics, Vol.3,No.3,2001
14. Gilder, G E. Dyson J. Keyworth A. Toffler A Magna Carta for the knowledge Age 11 New Perspectives Quarterly 26 (1994).
15. Steidlmeier, Paul.The moral legitimacy of intellectual property claims: American business and developing country perspectives Journal of Business Ethics. Dordrecht: Feb 1993. Vol. 12, Iss. 2; p. 157.
16. Stefik, M. Letting Loose the Light: Igniting Commerce in Electronic Publication in Mark Stefik Ed., Internet Dreams: Archetypes, Myths, and Metaphors (MIT Press 1996), pp. 226-241.
17. Susan J. Winter, Antonis C. Stylianou, Robert A. Giacalone Individual Differences in the Acceptability of Unethical Information Technology Practices: The Case of Machiavellianism and Ethical Ideology. Journal of Business Ethics. Dordrecht, Oct 2004.Vol.54, Iss. 3;  pg. 275.
פסיקה
A M Records, Inc. v. Napster, Inc., 239 F.3d 1004 (2002). Supp. 2d 552 (E.D.Va. 1998).
אינטרנט
אתר הכנסת http://www.knesset.gov.il
21

שלב מקדים:
הצגת הבעיה המוסרית והמניעים שגרמו לה
שלב א': הערכה על בסיס עקרונות
האם אפשר להצדיק את הפעולה על פי:
תועלתנות
חובות וזכויות
צדק
שלב ב': פתרון עפ"י הסגולה הטובה
האם ניתן להציג את הבעיה באופן שונה מזווית ראיה אחרת?
האם תוכל לדמות אפשרויות חדשות לפעולה חיובית?
האם קיימת דילמה מוסרית אמיתית?
לא
כן
כן
לא
לא
כן
שלב ג': החלטה על בסיס הסכמה
האם ההחלטה מתאימה לנורמות בארגון?
לא
פעל להשגת הסכמה חברתית
כן
בצע את הפעולה
הימנע מביצוע הפעולה

תגים:

השלבים · זכויות · חופש · חיצוני · יוצרים · מודל · מידע · פנימי · ריסון

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תוכנות השיתוף באינטרנט - היבטים מוסריים", סמינריון אודות "תוכנות השיתוף באינטרנט - היבטים מוסריים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.