היישום אינו מחובר לאינטרנט

בין פמיניזם ורב תרבותיות

עבודה מס' 064699

מחיר: 119.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: בחינת המתח בין הנטייה לרב תרבותיות ובין המאבק הפמיניסטי באפליה.

2,213 מילים ,8 מקורות ,2003

תקציר העבודה:

מטרת חיבור זה לעסוק במתח הקיים בין נטייה רב תרבותית לעודד קבוצות לדבוק במורשתן התרבותית אשר מאופיינות בחלקן בשוביניזם קשה וקיצוני ובין המאבק הפמינסטי השואף להיאבק באפליה, השפלה ופגיעה בנשים.
המפגש בין תרבויות מיעוט לתרבויות רוב טומן בחובו אפשרויות רבות, לעיתים הוא מביא לחיכוכים ולעיתים לצמיחה הדדית.
הפמיניסם חותר לשנות את עובדת היות הנשים מקופחות בשל היותן נשים, יש להכיר בכבודן האנושי ויש לאפשר להן לחיות את חייהן על פי בחירתן האישית, כפי שהגברים זוכים לו בחברה הישראלית.
הגישה הרב תרבותית שואפת ליצור דיאלוג בין תרבויות שונות באותה החברה הדוברת בלשון רבים, רואה בהבדלים בין הקבוצות מקור להעצמה והתחדשות התורמים לחברה הרחבה והמצומצמת.
בין פמיניסם לרב תרבותיות קיים מתח אשר לא טופל בשל היותו סמויי מן העין, מן הנאמר, מובן שעד היום איש מן המגוננים על זכויות של קבוצות רב תרבותיות לא טיפל בקונפליקטים המתפתחים כתוצאה של הקשר פמיניזם ובין רב תרבותיות.
בחברה רב תרבותית נופלות הנשים לתוך מלכודת כחלק מקבוצה הנהנית מזכויות ליברליות בחברה רב תרבותית , הליברליזם מאמין שמתן זכויות לקבוצה חשובות הן לפרט והן לחברה כקבוצה ותורמות להתפתחות אישית וקבוצתית וכן להמשך קיומן.
הבעיה היא בשעה שאותן קבוצות אינם מעניקות את החירות ומדכאות את הפרטים בתוכן, במקרה זה המדובר בנשים.
בתחילה אתאר את מאפייני הרב תרבותיות באופן כללי וכיצד באה לביטוי הלכה למעשה בישראל.
פרק נוסף יעסוק במהות הפמיניזם בישראל ויתאר את השתלשלותו מאז שנות השבעים הידועים בכינוי "פמיניזם הגל השני".
בסיום החיבור אבדוק את הקשר בין הפמיניזם לבין הרב תרבותיות וההשלכות שנובעות מצרוף שני מושגים טעונים אלה עמם מתמודדת החברה בישראל ובכלל העולם.

תוכן עניינים:
1-מבוא
2-רב תרבותיות
3-פמיניזם בישראל*
4-הקשר בין פמיניזם לרב תרבותיות
5-סיכום
6-ביבליוגרפיה

* ספרן, ח.(2002). יום אחד יבינו שאנו צודקות. נגה.22. http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=7207

קטע מהעבודה:

המציאות הרב תרבותית מתהווה כאשר בני אדם מעולמות תרבותיים שונים חיים במסגרת חברתית אחת.הרב תרבותיות קשורה הן בסגירות של פרטים ושל קבוצות בתרבותם וכן בקשרים עם תרבויות אחרות השונות משלהם.
אף שגבולותיו של המונח אינם קלים להגדרה, מקובלת ההנחה כי הוא בא לציין דיאלוג בין זהויות תרבותיות שונות או בין זהויות אתניות המרכיבות תרבות נתונה. בניגוד לתיאוריות המתמקדות ביחידות לאומיות הומוגניות, ההתבוננות הרב-תרבותית נוטה לחצות את גבולותיה של מדינת הלאום ולהתבונן בתרבויות השונות החיות בתוכה ומחוצה לה. בניגוד למונח "תרבות", תוצר הנאורות, המדבר בלשון יחיד והמציע דגם תרבותי אוניברסלי ואסנציאלי, הרב-תרבותיות דוברת בלשון רבים. היא בודקת מצבים של הטרוגניות וריבוי, כחלופה לתרבות הומוגנית שהיא הירארכית באופייה ודכאנית בפוליטיקה שלה.

מקורות:



Untitled
רב תרבותיות בדמוקרטיה ובחינוך
בין פמיניזם ורב תרבותיות
תוכן עניינים:
1-מבוא
2-רב תרבותיות
3-פמיניזם בישראל
4-הקשר בין פמיניזם לרב תרבותיות
5-סיכום
6-ביבליוגרפיה
מבוא
מטרת חיבור זה לעסוק במתח הקיים בין נטייה רב תרבותית לעודד קבוצות לדבוק במורשתן התרבותית אשר מאופיינות בחלקן בשוביניזם קשה וקיצוני ובין המאבק הפמיניסטי השואף להיאבק באפליה, השפלה ופגיעה בנשים.
המפגש בין תרבויות מיעוט לתרבויות רוב טומן בחובו אפשרויות רבות, לעיתים הוא מביא לחיכוכים ולעיתים לצמיחה הדדית.
הפמיניזם חותר לשנות את עובדת היות הנשים מקופחות בשל היותן נשים, יש להכיר בכבודן האנושי ויש לאפשר להן לחיות את חייהן על פי בחירתן האישית, כפי שהגברים זוכים לו בחברה הישראלית.
הגישה הרב תרבותית שואפת ליצור דיאלוג בין תרבויות שונות באותה החברה הדוברת בלשון רבים, רואה בהבדלים בין הקבוצות מקור להעצמה והתחדשות התורמים לחברה הרחבה והמצומצמת.
בין פמיניזם לרב תרבותיות קיים מתח אשר לא טופל בשל היותו סמוי מן העין, מן הנאמר, מובן שעד היום איש מן המגוננים על זכויות של קבוצות רב תרבותיות לא טיפל בקונפליקטים המתפתחים כתוצאה של הקשר פמיניזם ובין רב תרבותיות.
בחברה רב תרבותית נופלות הנשים לתוך מלכודת כחלק מקבוצה הנהנית מזכויות ליברליות בחברה רב תרבותית, הליברליזם מאמין שמתן זכויות לקבוצה חשובות הן לפרט והן לחברה כקבוצה ותורמות להתפתחות אישית וקבוצתית וכן להמשך קיומן.
הבעיה היא בשעה שאותן קבוצות אינם מעניקות את החירות ומדכאות את הפרטים בתוכן, במקרה זה המדובר בנשים.
בתחילה אתאר את מאפייני הרב תרבותיות באופן כללי וכיצד באה לביטוי הלכה למעשה בישראל.
פרק נוסף יעסוק במהות הפמיניזם בישראל ויתאר את השתלשלותו מאז שנות השבעים הידועים בכינוי "פמיניזם הגל השני".
בסיום החיבור אבדוק את הקשר בין הפמיניזם לבין הרב תרבותיות וההשלכות שנובעות מצירוף שני מושגים טעונים אלה עמם מתמודדת החברה בישראל ובכלל העולם.
רב-תרבותיות - multiculturalism
המציאות הרב תרבותית מתהווה כאשר בני אדם מעולמות תרבותיים שונים חיים במסגרת חברתית אחת. הרב תרבותיות קשורה הן בסגירות של פרטים ושל קבוצות בתרבותם וכן בקשרים עם תרבויות אחרות השונות משלהם. אף שגבולותיו של המונח אינם קלים להגדרה, מקובלת ההנחה כי הוא בא לציין דיאלוג בין זהויות תרבותיות שונות או בין
זהויות אתניות המרכיבות תרבות נתונה. בניגוד לתיאוריות המתמקדות ביחידות לאומיות הומוגניות, ההתבוננות הרב-תרבותית נוטה לחצות את גבולותיה של מדינת הלאום ולהתבונן בתרבויות השונות החיות בתוכה ומחוצה לה. בניגוד למונח "תרבות", תוצר הנאורות, המדבר בלשון יחיד והמציע דגם תרבותי אוניברסלי ואסנציאלי,
הרב-תרבותיות דוברת בלשון רבים. היא בודקת מצבים של הטרוגניות וריבוי, כחלופה לתרבות הומוגנית שהיא הירארכית באופייה ודכאנית בפוליטיקה שלה.
השקפת העולם הרב-תרבותית חוקרת את שאלת ההבניה של זהויות בתחום המגדר: המעמד החברתי, הגזע והלאום כפונקציה של מאבקי כוח והקשרים היסטוריים. ערכים כגון "אחרות", "שוליות" והבדלים בין קבוצות מופיעים כמקור להעצמה ולהתחדשות.
בניגוד לגישה האתנוצנטרית הגוזרת את קיומן ואת ערכן של התרבויות האחרות מתוך השוואה למרכז אחד המזוהה באופן בלעדי עם התרבות המערבית, הגישה הרב-תרבותית נוטה להיות בלתי הירארכית. היחס לתרבויות אחרות אינו רק "סובלני" כלפי הזר והשונה, כמצוות הליברליזם הקלאסי. הדיאלוג עם השונה אינו נעשה מתוך עמדה פטרונית
מתנשאת החשודה באימפריאליזם תרבותי, אלא כהליך המכונן את עצם הסובייקטיביות שלנו. הפתיחות אל האחר פירושה ויתור על האמת האחת כמכשיר של שליטה; הצורך בדיאלוג עם מישהו (או עם רעיון) שלעולם יהא זר לי, ואף על פי כן עצם הזיקה אליו מגדירה אותי ואת עמדתי המוסרית כבעל אחריות למי ששונה ממני תרבותית.במודל
הרב-תרבותי, החברה הישראלית הופכת לחברה ניאו-שבטית שמטפחת ערכים נפרדים, מקומיים על חשבון הרצון לאחידות, למרכוז, לקונצנזוס ול"ממלכתיות".
בספרו "הפוליטיקה", אריסטו גורס כי "המדינה, כמו שאנחנו מכירים אותה, הריהי ריבוי, שיש לעשותה למשותפת על ידי החינוך" ואולם החינוך היום שואף לפתיחת המודל המאחד תוך הבלטת השוני הערכי. בתי ספר ייחודיים (טבע, אמנויות, מדעים וכו'), בתי ספר פרטיים (פתוחים, דמוקרטים ואחרים), בתי ספר סקטוריאליים (רשת החינוך
המשלים של העולים מחבר העמים, רשת "אל המעיין" של ש"ס) - הינם עדויות מובהקות לפריחתם של מודלים מתחרים המעדיפים את הייחודי על פני האוניברסלי, את השבטיות על פני האזרחות.
הפמיניזם בישראל
המהפיכה הפמיניסטית שהתחוללה בעולם המערבי בשנות השישים הגיעה לישראל
בתום שנות ה- 70, תחילתה מסמנת את "הגל השני" של הפמיניזם.
הפמיניסטיות החלו להקים ארגונים שעסקו במתן עזרה לנשים במצוקה. אז גם החל ניכוס המאבק שלהן על ידי החברה ומוסדותיה. הרעיונות הפמיניסטיים הפכו למקובלים, בלי שיהיה עדיין צורך לקבל את התנועה הפמיניסטית עצמה.עם תחילתו של הפמיניזם החדש בישראל בראשית שנות ה- 70, היתה חשיפתו של מיתוס שוויון הנשים בחברה
ושבירתו אחת המשימות הראשונות שבהן עסקו הנשים. התחושה של נשים רבות שגדלו בישראל הייתה מבוססת על האמונה שהחברה היהודית שנבנתה בארץ יצרה כאן חברה חדשה שבה שורר שוויון בין נשים וגברים. אמונה זו מנעה מהן לראות את מצבן כמות שהוא ולצאת לפעול לשינויו. פירוקו של המיתוס, על ידי בדיקה מחודשת של החוויות
הפרטיות של הנשים, ועל ידי קריאה מחודשת של ההיסטוריה של הנשים בראשית היישוב, העלה את הצורך של הנשים לפתח פמיניזם מקומי. הפעילות הפמיניסטית הייתה קריאת תיגר על מוסכמות חברתיות ביחס למקומן של הנשים בחברה ועוררה התנגדות נרחבת בציבור. העלאת שאלות בנוגע למעמד האישי, החברתי והחוקי של הנשים בישראל, המאבקים
למען הזכות להפלה, וחשיפתה של האלימות הקיימת בחברה כלפי נשים, היוו את הדגשים להתארגנות הפמיניסטית באותן שנים.
אומץ לבן של הנשים הפעילות בשנות ה- 70, שהתמודדו עם לעג, הכחשה וזלזול מצד הקרובים להן, החברה ואנשי הממסד, וחוו, עם זאת, גם תהליך של העצמה וגילוי עצמי, יצרו מרחב חדש של פעילות נשים. נשים החלו להיפגש בקבוצות להעלאת התודעה, לארגן הפגנות ועצומות, ולהקים ארגוני נשים בסגנון שלא היה קיים בישראל קודם לכן.
פמיניזם זה היה חלק מן הגל השני של פעילות פמיניסטית שהחל בארצות הברית בשנות ה- 60 של המאה הקודמת. המהפכה הפמיניסטית, ששורשיה היו נעוצים הן במאבקים של השחורים לזכויות אדם והן במרד הסטודנטים באוניברסיטאות אמריקאיות, התפשטה בעולם כולו. בארצות רבות הוקמו תנועות פמיניסטיות והחלה פעילות נרחבת למען שוויון
הנשים. פעילות פמיניסטית זו זכתה לכינוי "הגל השני", בעקבות העניין הרב שגילו הפמיניסטיות בפעילות נשים להשגת זכויותיהן במאה ה- 19. מאבקים אלה, אשר זכו לכינוי "הגל הראשון", הסתיימו עם השגת זכות הבחירה לנשים בשנות ה- 20 של המאה ה- 20. גם בארץ ישראל נאבקו נשים יהודיות בשנים 1926-1919 על זכותן לבחור
ולהיבחר למוסדות היישוב, כמו גם על זכויותיהן לשוויון כפועלות. לכן ניתן לראות בפעילות הפמיניסטית שהחלה בשנות ה- 70 בישראל כ"גל שני" גם בהיסטוריוגרפיה הישראלית. שתי התקופות הללו לא זכו להיכלל בהיסטוריה של מדינת ישראל, שכולנו לומדים אותה. הפעילות הפמיניסטית של הגל הראשון זכתה אמנם בשנים האחרונות לחשיפה
מחקרית לא מעטה , אך היא נתפסת עדיין בציבור בישראל כחלק מן המיתוס הציוני החלוצי אשר מיקד את מבטו בהישגיה של תנועת הפועלות בלבד. הגל השני שיצר, יחד עם הפעילות עצמה, כתיבה לא מעטה, לא זכה להכרה ציבורית ולא לדיון מחקרי. בשנות ה- 70 לא היתה החברה בישראל מוכנה לשלב את תביעות התנועה הפמיניסטית בהשקפת
עולמה. אפילו הניסיון של הנשים להיות מקומיות וקשורות אך ורק לשאלות של נשים ועולמן לא מנעו מהחברה להמשיך ולראות בתנועה הפמיניסטית תנועה אזוטרית וחיצונית. רק עם תום שנות ה- 70, כשהחלו הפמיניסטיות להפנות את מבטן אל נשים אחרות ולהקים ארגונים שעסקו במתן עזרה לנשים במצוקה, הן יכלו למצוא אוזן קשבת בממסד
הישראלי. כך החל תהליך של ניכוס המאבק באלימות כלפי נשים על ידי החברה ומוסדותיה והרעיונות הפמיניסטיים הפכו למקובלים, בלי שיהיה צורך לקבל את התנועה הפמיניסטית עצמה
הקשר בין פמיניזם לרב תרבותיות
הטיעון הליברלי דוגל בשמירה על תרבות הפרט מתוך הנחה שיתרום לפתח את ההערכה העצמית וכן מחשבה עצמאית, כך הפרט יוכל לבחור באופן עצמאי מהו סוג החיים אותם ירצה לבחור. משה הלברטל ואבישי מרגלית מציגים טיעונים ליברלים לזכויותיהן של חברות לא ליברליות" "לבני אדם יש זכות לתרבות לא לתרבות כזו או אחרת אלא,
לתרבותם שלהם", זכות זו יכולה להצדיק מחויבות לתמוך בתרבויות הפוגעות בזכויות הפרטים של חברי הקהילה הליברלית
טיעונים אלה למעשה תומכים במתן זכויות לקבוצות ואין להתערב בחיי הקבוצה גם אם הקבוצה פוגעת בזכויות הפרט בחברה ליברלית, קבוצות אלה נמצאות בסכנה בשל היותן קבוצת מיעוט.
טענתם מודגמת באמצעות הקהילה החרדית בישראל כקבוצת מיעוט הזוכה לתמיכה נדיבה מן המדינה, כך שכל מערך חייהם מתנהל באופן חופשי מחובות מדינה משום שתורתם אמונתם וכל מעשיהם הוא למען תרבותם כך "שתרבותם של החרדים מצליחה לשגשג".
המחברים מצדיקים את ההקצבות משום שכך לדעתם ניתן להבטיח את קיומם במסגרת רוב חילוני.
כאשר מסופקים צרכי הקהילה לשם שגשוג תרבותה, הפרטים בה יכולים לשמור על זהות אישית כלומר יכולתם לשמר את דרך חייהם ותכונות המאפיינות אותו ואת שאר חברי תרבותו.
מנקודת ראות פמיניסטית לימוד התורה הוא מרכיב חשוב בזהות האישית של הגבר החרדי בלבד, לנשים החרדיות נשאר לתמוך ולפנס את הגבר החרדי כדי שיוכל להגשים יעודו כגדול בתורה, הנשים נאלצות למלא את כל הפונקציות האפשריות במסגרת הבית כאם וכאב, לא תמיד מתוך רצון אלא, מתוך אילוצים אשר מכתיבה הקבוצה התרבותית אליה הם
שייכים.
מן הנאמר משתמע בברור שתפקיד הבנות או הנשים הינו משני ונשאלת השאלה מהי הזהות שהן יכולות לפתח במסגרת הקהילה שעליה הצביעו הלברטל ומרגלית במאמרם.
נשאלת השלה מה יהיה אם בת תרצה ללמוד תורה כמו הגברים ?
הנשים על פי מרגלית "לומדות כבר מהיותן רכות בשנים שהן עלולות להיות אובייקים מינים ולכן הן נדרשות להתלבש בצניעות, לגלח את שערן ולכסותו לאחר הנשואים, לא לשיר בחברת גברים משום שכל מה שקשור בנשים עלול להפיל את הגבר בפח. שוב נשאלת השאלה כיצד מציאות מפלה ופגעת זו מתיישבת עם הליברליזם .
מנגד קמילקה וויל הידוע כמגן על זכויות של מיעוטים תרבותים , טוען "מבנה תרבותי עשיר ובטוח" כלומר שפה, הסטוריה חיונים להתפתחות של חברה והם מפתחים את ההערכה העצמית של הפרט והקבוצה אשר שואפים להתפתח ולנהל בעצמם את חייהם.
לכן, קבוצות צריכות זכויות מסוימות לא זכויות יתר , אלה זכויות שיאפשרו להם שוויון עם החברה הסובבת ,אשר תרבותה היא השלטת ולא תרבותם תהיה בסכנת הכחדה.
בנוסף, קמילקה מעלה מספר תנאים וביניהם התנאי שקבוצה תנהל את עצמה מתוך עקרונות ליברלים בלא לפגוע בזכויות הבסיסיות של חבריה או מבלי להפלותם לרעה על בסיס מין, גזע או העדפה מינית.
לדעתו רק בתנאים אלה יש להצדיק זכויות לקבוצה, וזאת משום שחברה סגורה או מפלה לא תענה על תנאים מתאימים החיוניים להתפתחות של הפרט.בנוסף, חברה כזו עשויה להיות חברה מדכאה שיש לה גיבוי מלא כחלק מתרבות :
מסרים המועברים מגיל רך מלמדים את הילדה נערה ואשה כיצד עליה לנהוג בחברה בה לגברים יש יתרון והנשים שם לתת את התנאים המלאים כדי שגברים יוכלו להגיע למימוש עצמי. ספרי הקודש מצדיקים ונותנים גיבוי מלא למעמד הנשים המשני בחברה.
ילדות מיועדות על ידי אביהן מגיל צעיר מאוד לגברים כדי שבבוא היום הן תנשנה להם, מובן שלרצונם ובחירתם כפי שמתבקש בחברה ליברלית אין התייחסות, סביר להניח שכאשר תעלה התנגדות היא תדוכא בכוח.
הטיעון הליברלי יצדיק מתן תקציב לקהילה כדי שתוכל להבטיח את קיומה בתוך תרבות רוב חילונית, להיפך לטענתם חיוני שהם יקבלו את התקציב לקהילתם כדי שיכולו לשמור על זהות אישית משום שזהו אינטרס עליון.
רבות מן המסורות והתרבויות בעולם הן פטריאכליות , וייעודם הוא שליטת הגברים במין הנשי.
התרבויות מיחסות משמעות רבה לניהול חיי המשפחה ומצביעה על קשר חשוב בין מינם לתרבות , עובדה היא שרוב התרבויות רואות בשליטת הגברים אחד מיעדיהן העיקרים וכן ניסיון שימור תפקידי המינים ההוכחה היא שכל הדתות יהדות , נצרות, איסלאם גדושים בניסיונות לשלוט בנשים ולהצדיק שליטה זו.
סימון דה בבואר בספרה המין הנשי מציינת את החינוך החברתי המעביר שדר לגבר שהינו בעל יכולת ואדם מוכשר , הנשים מול הגברים נחשבו לא רק לשונות אלא, נחותות יותר.
"אשה אינה נולדת אישה אלא, נהיית אישה" כלומר נשיות זהו סוג של הבניה חברתית, מה שהופך אותנו לנשים במובן החברתי הם תרבות וחינוך, האשה נדרשה להתנהג כמו אשה, צנועה, כנועה, עדינה.
הציות לגבר אינו טבעי אלא, תוצר של כוחות חברתיים.
למרות החשיבות שמיחסות התרבויות השונות לשימור השליטה של הגברים בנשים, אין תופעה זו זוכה להודאה בקיומה ואין דנים בה.
סיכום
מקרים רבים של אפליית נשים במסגרת המשפחה נעוצים במסורת התרבותית, בתרבויות רבות שולטים אבות בין שהם ממשים ובין שהם סמלים בחיי הבנות והנשים מכוח סמכותם המסורתית.
נגד אותן נשים קיימת אפלייה המגבילה את יכולת הבחירה שלהן לגבי דרך החיים שלהן עד כדי פגיעה ברווחתן או מותן.
נשים מרגע היוולדן מודעות לנחיתותן ביחס לגברים ועל תפקידן כדמויות משנה באותה תרבות ולכן עליה לוותר על שאיפותיה, מקרים אלה לא יחשפו לעין הציבור .
הליברלים הקוראים להגנה על זכויות בסיסיות של קבוצה צריכים לקחת בחשבון סוג זה של אפליה פרטית המעוגנת בתרבות, ללא ספק זכויות אלה יכולות מנוגדות לאינטרסים של נשי הקבוצה בתרבות זו.
בחברה הישראלית נהנות קבוצות מזכויות ליברליות מלאות אולם בשל המסורת הנהוגה בהן הנשים כפרטים אינם נהנות משוויון זכויות מלא כפי שמקבלים הגברים והן נמצאות במצב נחות, דיכוי ופגיעה בכבודן כל זאת במסגרת התרבותית אליה הן משתייכות (למשל נשים חרדיות, ערביות).
לאור זאת מחזק את ההנחה כי מקומו של הפרט בקרב המיעוט התרבותי חשוב לא פחות מהמשך קיומה של אותה תרבות ומהשפעתה על פתוח ההערכה העצמית של הפרט והיכולת לבחור את דרך חייו.
נשים כפרטים חלשים או פגיעים בכל קבוצה רב תרבותית חייבות לקבל עמדות ייצוג כדי שיוכלו לתת ביטוי ולחשוף את האמת לעין הציבור.
ההשלכות של מסורת תרבותית ויחסה לנשים כפרטים בה עשויים להשפיע על יחסם לנשים בכלל, בכל תחומי החיים ומחוץ למעגל התרבותי אליו הגבר שייך.
מנגד נשים הנפגעות במסגרת התרבותית שלהן עשויות לחוש מושפלות, כנועות, מדוכאות בשל החינוך הנוקשה במסגרת התרבותית בו הן התחנכו מאז ומתמיד, כך יוצא שמעגל זה פורץ את המסגרת הקבוצתית ומשליך על החיים בחברה הרחבה.
ביבליוגרפיה:
אריסטו,(תש"ן). פוליטיקה. ספר ב' , 1263 , ירושלים.
בבואר,דה סימון.( 2001) המין השני.תל אביב: בבל.
גורביץ דוד, ערב דן.(2002 ). מילוניום-תרבות תקשורת וחיי היום יום. תל אביב. הוצאת בבל. http://www.vanleer.org.il/heb/content.asp?id=61
דהאן-כלב ה, דגן נ.( 1997). דיון בקורתי בסדר היום הפמיניסטי בישראל.מפנה 9 .
הלברטל מ,אבישי מ. (1998 ). ליברליזם והזכות לתרבות. בתוך: מאוטנר מ,שגיא א ושמיר ר. רב תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית. תל אביב. רמות.
מאוטנר מ, שגיא א ושמיר ר. (1998). הרהורים על רב תרבותיות בישראל. בתוך: עזר ח.(עורכת) רב תרבותיות בחברה ובבית הספר היבטים חינוכים ואוריינים. תל אביב. האוניברסיטה הפתוחה.
ספרן, ח.(2002). יום אחד יבינו שאנו צודקות. נגה.22. http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=7207
שגיא א. מחויבות ערכית וזהות בקיום רב-תרבותי. בתוך:נחתומי א.(עורך). רב תרבותיות במבחן הישראליות. מאגנס. אוניברסיטה העברית. ירושלים.
Kymilicka W. (1989) . Liberalism community and culture. Oxford.Clarendon.
שגיא א,מחויבות ערכית וזהות בקיום רב-תרבותי, בתוך:נחתומי א,(עורך)רב תרבותיות במבחן הישראליות.מאגנס, אוניברסיטה העברית , ירושלים.
מאוטנר מ, שגיא א ושמיר ר (1998). הרהורים על רב תרבותיות בישראל., בתוך: עזר ח,(עורכת) רב תרבותיות בחברה ובבית הספר היבטים חינוכים ואוריינים האוניברסיטה הפתוחה,תל אביב.
אריסטו, פוליטיקה, ספר ב' 1263 .
גורביץ דוד, ערב דן, : מילוניום-תרבות תקשורת וחיי היום יום, הוצאת בל, תל אביב, 2002.
דהאן-כלב ה, דגו נ. דיון בקורתי בסדר היום הפמיניסטי בישראל.מפנה 19 .1997.
ספרן, חנה.(2002 ) יום אחד יבינו שאנו צודקות, נגה, 22.
הלברטל מ,אבישי מ. ליברליזם והזכות לתרבות,בתוך:מאוטנר מ,שגיא א ושמיר ר. רב תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית.רמות ,1998,תלאביב.
Kymlicka W, Liberlism community and culture, Oxford, 1989,Clarendon
. שם 8.
בבואר,דה סימון. המין השני.בבל, 2001 .תל אביב.
11

תגים:

חברה · ישראל · נשים · פמיניזם · קבוצות · קיפוח · תרבותיות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "בין פמיניזם ורב תרבותיות", סמינריון אודות "בין פמיניזם ורב תרבותיות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.