היישום אינו מחובר לאינטרנט

מהם תנאים חברתיים ותהליכים פוליטיים המסבירים את הופעת הדמוקרטיה?

עבודה מס' 064683

מחיר: 312.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: מקרה בוחן - הודו.

3,801 מילים ,9 מקורות ,2006

תקציר העבודה:

התנאים להיווצרותה של הדמוקרטיה המודרנית הינם תנאים רב-גוניים. נוכל לראות בגישות שונות המנמקות את תהליכי הדמוקרטיזציה באמצעות מאפיינים שונים כמו היסטוריים, כלכליים, חברתיים ופוליטיים. במהלך העבודה, ננסה לענות על השאלה, מהם התנאים החברתיים והתהליכים הפוליטיים המסבירים את הופעתה של הדמוקרטיה או האם מהפכה הכרחית?
המענה לשאלה זו, מתבסס על פי גישתו של ברינגטון מור (1967) תוך בחינת מדינת הודו כמקרה בוחן, מדינה בה לא התקיימה מהפכה. מור מתבסס על הגישה המעמדית, וטוען כי המעבר מחברה אגרארית לחברה תעשייתית ואירועי המהפכה הבורגנית הביאו לצמיחת הדמוקרטיה בחברה המערבית, ומציין כי, הודו הינה דוגמא למדינה בה לא התקיימה מהפכה. (מור 1967)
במהלך העבודה קיימת התייחסות לחוקרים נוספים:
- דאלדר (1966) הטוען כי הדמוקרטיזציה וההתפתחות הפוליטית הינם תהליך היסטורי איטי ומתמשך, ללא קשר להתפתחות כלכלית והוא מתבסס בטיעוניו על הגישה הפלורליסטית.
- דאלטון (1993) המציג את גאנדי כמנהיג עם השגים יחודיים אשר הפך להיות מוכר עם הפעילות של התנועה לעצמאות הודו.
- בידרמן (2003), הבוחן את התרבות ההודית מההיבט הפילוסופי וגורס כי הייחוד של המחשבה ההודית צפון במסגרת המושגית אותה יצרה ההגות ההודית, כדי לנסח באמצעותם תשובות לשאלות הטבע האנושי שגבולותיו נוגעים בשורשיה של התרבות ההודית.
- רוסטאו הסבור כי תמצית הדמוקרטיה הינה אימוץ הרגלים של יישוב מחלוקות בנושאים משתנים בתדירות בקרב קואליציות משתנות ללא הרף. שליטים טוטאליטריים חייבים לאכוף עמדה אחידה לגבי עקרונות והליכים לפני כל מעשה אחר. דמוקרטיה, לעומת זאת, הינה משטר אשר שואב את הצדקתו מהעובדה שעד מחצית מנתיניו חולקים על מעשיו.
בעבודה אטען, כי הפכה בורגנית של מעמד הביניים נתפסת כאחד המאפיינים הבולטים והחשובים ביותר בתהליך אשר הביא לתהליך הדמוקרטיזציה ולדמוקרטיה כאחד.
הודו כמקרה בוחן - הודו נבדלת ממדינות אירופה במספר תחומים ושונה בעצמאות גיאוגרפית רציפה על פני שטח עצום, להבדיל מרבות ממדינות אירופה החולקות גבולות משותפים מכל עבר ונבדלת, בדתה ובתרבותה המקבעת הבדלים בין מעמדות, לעומת הדת הנוצרית הפרוטסטנטית ואף נבדלת מאירופה וארה"ב באשר למועד כניסתה למהפכה התעשייתית המודרנית. בהודו יש את הצבעוניות שלה, מרחב הטעמים שלה, הריחות שלה ועושר הפולחנים ומגוון הסיפורים המוזרים והתימהוניים. הודו לכאורה, היא כל-בו ענק של עמדות, השקפות ודרכי התנהגות שכל המבקש ליטול ממדפיו, יבוא וייטול כאוות נפשו.

תוכן עניינים:
מבוא
הודו במקרה בוחן
מהלך הדיון
מסקנות
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תהליכים חברתיים, כלכליים ופוליטיים - מרכזים, מהווים את הבסיס להיווצרותן של הדמוקרטיות המודרניות, ביניהם נוכל לראות את היווצרות מעמד הבורגנות, תיעוש וטכנולוגיה, שינוי ביחסים בין המלוכה לאצולה, המעבר לחקלאות מסחרית, החלשות מעמד האצולה והופעתן של קבוצות פוליטיות חדשות שאינן מוכרות.
למרות זיהויים של תהליכים חברתיים ופוליטיים אלו, אשר התרחשו בעוצמות שונות במדינות שונות, עדיין נשארת פתוחה הסוגיה האם הייתה דרושה מהפכה חברתית ו/או כלכלית כדי לעודד תהליכים ולאפשר את תחילתו של תהליך אשר יוביל לכינונן של הדמוקרטיות המודרניות?

מקורות:



Untitled
מהם התנאים החברתיים והתהליכים הפוליטיים המסבירים את הופעתה של הדמוקרטיה או האם מהפכה הכרחית?
מקרה בוחן הודו
תוכן עניינים
מבוא
שאלת המחקר
טענת המחקר
מתודולוגיה
הודו במקרה בוחן
מהלך הדיון
מסקנות
ביבליוגרפיה
מבוא
התנאים להיווצרותה של הדמוקרטיה המודרנית הינם תנאים רב - גוניים. נוכל לראות בגישות שונות המנמקות את תהליכי הדמוקרטיזציה באמצעות מאפיינים שונים כמו היסטוריים, כלכליים, חברתיים ופוליטיים. במהלך העבודה, ננסה לענות על השאלה, מהם התנאים החברתיים והתהליכים הפוליטיים המסבירים את הופעתה של הדמוקרטיה או האם
מהפכה הכרחית?
המענה לשאלה זו, יתבסס על פי גישתו של ברינגטון מור (1967) תוך בחינת מדינת הודו כמקרה בוחן, מדינה בה לא התקיימה מהפכה.
מור מתבסס על הגישה המעמדית, וטוען כי המעבר מחברה אגרארית לחברה תעשייתית ואירועי המהפכה הבורגנית הביאו לצמיחת הדמוקרטיה בחברה המערבית. הוא גורס כי ישנם חמישה תנאים שככל הנראה היו חשובים ביותר להתפתחות הדמוקרטיה, ובוחן אותם בקווים כללים, לאור הניסיון של הודו. מור מציין כי הודו הינה דוגמא למדינה בה
לא התקיימה מהפכה, וחסר בה את התנאי החמישי אשר הוא ניתוק מהפכני מהעבר, וזו אחת מהסיבות לפיגור המתמשך של הודו בדרכה אל הדמוקרטיה ולבעיות המיוחדות שהדמוקרטיה הליברלית מתמודדת עימם. מור מתאר את הדרך להתפתחות דמוקרטית ומציין את ההסברים וההבדלים בנקודת המוצא, תפקידי המעמדות ובעלי הקרקעות, וגורס כי מהפכה
הינה תנאי הכרחי וחשוב בתהליך (מור 1967, בתוך: נויברגר, קופמן 1998, 31-49)
דאלדר (1966) טוען כי הדמוקרטיזציה וההתפתחות הפוליטית הינם תהליך היסטורי איטי ומתמשך, ללא קשר להתפתחות כלכלית והוא מתבסס בטיעוניו על הגישה הפלורליסטית, ולכן הוא גורס, כי דמוקרטיזציה תתקיים שלא בהכרח על ידי מהפכה.
היו?תה של חברה פלורליסטית בתקופה הטרום מודרנית וגיבוש מוסדות המדינה כולל מפלגות, הביא לצמיחת המדינה המודרנית. הדבר תלוי במשתנים פוליטיים-חברתיים-כלכליים (דאלדר 1966, בתוך: נויברגר, קופמן 1998, 8-27).
דאלדר ומור מסכימים כי התהליך הוא היסטורי, רצוף כאשר נקודות המוצא של החברות שונות. נקודת מפנה בתהליך הדמוקרטיזציה, היא המהפכה התעשייתית (דאלדר 1966, מור 1967 בתוך: נויברגר, קופמן 1998).
דאלטון (1993) מציג את גאנדי כמנהיג עם השגים יחודיים אשר הפך להיות מוכר עם הפעילות של התנועה לעצמאות הודו. גאנדי השתמש ברעיונות של חופש וכוח כפי שהבינם והתנסה בהם, הוא תמך באופן קיצוני באי אלימות, וסבר כי אין להפעיל כוח לעולם, גם בתגובה לכוח נגדי.
החופש להודו, חייב לכלול עצמאות מוחלטת מאנגליה ולאחר מכן להבטיח את החופש האזרחי הבסיסי שהליברליזים הבריטי הטיף לו (דאלטון 1993, 4).
בידרמן (2003), בוחן את התרבות ההודית מההיבט הפילוסופי וגורס כי הייחוד של המחשבה ההודית צפון במסגרת המושגית אותה יצרה ההגות ההודית, כדי לנסח באמצעותם תשובות לשאלות הטבע האנושי שגבולותיו נוגעים בשורשיה של התרבות ההודית. הוא גורס כי התרבות המערבית של תקופתנו הפוסט-מודרנית מוכנה להציב את האייקון
התרבותי של הודו במקום של כבוד בחלון הראווה המגוון שלה (בידרמן 2003, 14-16).
רוסטאו סבור כי תמצית הדמוקרטיה הינה אימוץ הרגלים של יישוב מחלוקות בנושאים משתנים בתדירות בקרב קואליציות משתנות ללא הרף. שליטים טוטאליטריים חייבים לאכוף עמדה אחידה לגבי עקרונות והליכים לפני כל מעשה אחר. דמוקרטיה, לעומת זאת, הינה משטר אשר שואב את הצדקתו מהעובדה שעד מחצית מנתיניו חולקים על מעשיו
(רוסטאו 1970, 356-362).
שאלת המחקר:
מהם התנאים החברתיים והתהליכים הפוליטיים המסבירים את הופעתה של הדמוקרטיה או האם מהפכה הכרחית? בחינת שאלת המחקר בהתאם לגישתו המעמדית של מור כמקרה בוחן מדינת הודו, מדינה בה לא התקיימה מהפכה.
טענת המחקר
טענתי היא, כי מהפכה בורגנית של מעמד הביניים נתפסת כאחד המאפיינים הבולטים והחשובים ביותר בתהליך אשר הביא לתהליך הדמוקרטיזציה ולדמוקרטיה כאחד. ברבות מהמדינות בהן התרחשו מהפכות חברתיות וכלכליות, אירעו מהפכות גם בתהליכים הפוליטיים ובזרימתם לכיוון דמוקרטיות יציבות כאלה הקיימות באירופה ובארה"ב. עם זאת
מדינות בהן לא חלו מהפכות, מתקשות לצעוד לכיוון הדמוקרטי ולהיה?פ?ך דמוקרטיות מודרניות, והן נמצאות בשלב טרום מודרני.
מתודולוגיה
בעבודה זו ננסה לענות על שאלת המחקר מהם התנאים החברתיים והתהליכים הפוליטיים המסבירים את הופעתה של הדמוקרטיה או האם מהפכה הכרחית?, תוך התייחסות לסוגיה אותה הציג מור: האם הודו תצליח להימנע מהמחיר הנורא של שלושת מסלולי המהפכה, ותגלה גרסה חדשה , או האם תיכנע, במחיר לא פחות נורא, למצב של דשדוש במקום
(מור 1967, בתוך: נויברגר, קופמן 1998, 31).
הודו כמקרה בוחן
תנועת העצמאות ההודית החלה את מאבקיה ב- 1920 בהנהגתו של אבי האומה מהטמה גאנדי. ויתוריה של בריטניה בשנות ה- 20 ובשנות ה - 30 העניקה שלטון עצמי-חלקי ובשנת 1947 נאלצה בריטניה להכריז על עצמאותה של הודו וחלוקתה. אזרחי הודו העצמאית בוחרים בתהליך דמוקרטי ביסודו - דמוקרטי ככל שניתן לצפות מאוכלוסייה ששאיפת
היבדלות והבדלי מעמד, קאסטה, הכנסה, שפה ודת משסעים אותה לאורכה ולרוחבה, שרובה חי בעוני והכנסתה הלאומית לנפש מצטמקת משנה לשנה. שיעור הבערות הינו כשני שליש מכלל האוכלוסייה והריבוי השנתי שלה מגיע ל- 13 מליון נפש לשנה (פלבר 1990, 4).
חרף הקנאות לשפה, המתחים העזים הניזונים מנאמנות קיצונית לקאסטות, ההקפדה על נידוי ה"טמאים" ו-3 מלחמות שהיו בגבולותיה - כיום (שנת 1990), בתום 42 שנות עצמאות, הודו הינה עדיין הגדולה שבדמוקרטית בעולם. הגורם המלכד ביותר את בניה של הודו הוא דווקא הדת.
יהדות הודו היחידה בתפוצות ישראל שמעולם לא נרדפה בשל יהדותה, וזאת משני טעמים עיקריים: מעטים מתוך מיליוני הודים שמעו על יהודים / ישראל, וקשה לגלות שנאה כלפי משהו שאין יודעים עליו קיומו. השני, הוא שהחברה והתרבות ההודית מבוססת על קיומן , הנפרד זה מזה, של אלפי כתות שונות (קאסטות) באוכלוסייה וציבור
המתבדל לעצמו אינו מעורר תשומת לב מיוחדת, לבטח לא שנאה.
קשה להגדיר את תושבי הודו כעם, בהעדר אחדות של שפה, מוצא, היסטוריה, תרבות או שאיפה משותפת לכולם. מנהיגיהם חותרים לגבש מעין לאומיות הודית , בעלת קרקע, שלטון וגדל משותפים. הניסניות להפוך את ההינדית לשפה הלאומית נכשלו בינתיים (פלבר 1990, 1).
לעומת פלבר, הנטינגטון מציין כי ההתנגשות ההיסטורית בין מוסלמים להינדים בתת היבשת ההודית מתבטאת לא רק ביריבות שבין פקיסטאן להודו, אלא גם במריבות דתיות הולכות וגוברות בתוך הודו בין קבוצות הינדיות ההופכות מיליטנטיות יותר ויותר ובין המיעוט המוסלמי הגדול של הודו. הריסת מסגד איודיה בדצמבר 1992 הבליטה את
השאלה, האם הודו תישאר מדינה דמוקרטית חילונית או שמא תהפוך למדינה הינדית (הנטינגטון 2000, 141).
לדעתי, הודו, נבדלת ממדינות אירופה במספר תחומים ושונה בעצמאות גיאוגרפית רציפה על פני שטח עצום, להבדיל מרבות ממדינות אירופה החולקות גבולות משותפים מכל עבר ונבדלת, בדתה ובתרבותה המקבעת הבדלים בין מעמדות, לעומת הדת הנוצרית הפרוטסטנטית. הודו אף נבדלת מאירופה וארה"ב באשר למועד כניסתה למהפכה
התעשייתית המודרנית. בהודו יש את הצבעוניות שלה, מרחב הטעמים שלה, הריחות שלה ועושר הפולחנים ומגוון הסיפורים המוזרים והתימהוניים. הודו לכאורה, היא "כל בו" ענק של עמדות, השקפות ודרכי התנהגות שכל המבקש ליטול ממדפיו, יבוא וייטול כאוות נפשו. אוסף הדימויים המערביים הללו מעוותים את התמונה. הפער התרבותי גדול
יותר ממה שהוא נראה במבט ראשון, בעיקר שהוא מושתת על פער מושגי (בידרמן 2003, 1-23). לדוגמא, תפיסת מושג האל בהודו, נבדל הבדל תהומי ממושג האל במערב, ותפיסת ה"אמת" במערב שונה מתפיסת ה"אמת" בהודו. הבנת השפה והלשון של הודו שונה מהמערב , (בידרמן 2003, 84-110) "ההמנון שראשיתו... מתאר את השלבים הראשוניים
של גילוי השפה והוא מתווה את האופן בו הועברה השפה לבני-אנוש." (בידרמן 2003, 105). בידרמן (2003) מציין את יחס הבוז המלעיג המופנה לעברם של אותם איכרים בהודו, שעדיין שואבים מים מבארות ומסיעים מסעות בעגלות רתומות לתאו. מעל לכל ניכרת הגישה ה"אוריינטאליסטית" המגונה באותה הנגדה שקרית בין האקטיביות
המערבית לפאסיביות המזרחית, כשהאדם המערבי נתפש כמי שמבקש לשלוט בגורלו, ובאמצעות שליטה כזו להביא למימושן של מטרות-חיים, הן אישיות והן משותפות, ולעומתו ההודי - המשלים בהכנעה עם מצבו , חסר כל דחף לשינויו (בידרמן 2003, 1-23).
מהלך הדיון
תהליכים חברתיים, כלכליים ופוליטיים מרכזיים, מהווים את הבסיס להיווצרותן של הדמוקרטיות המודרניות, ביניהם נוכל לראות את היווצרות מעמד הבורגנות, תיעוש וטכנולוגיה, שינוי ביחסים בין המלוכה לאצולה, המעבר לחקלאות מסחרית, החלשות מעמד האצולה והופעתן של קבוצות פוליטיות חדשות שאינן מוכרות.
למרות זיהויים של תהליכים חברתיים ופוליטיים אלו, אשר התרחשו בעוצמות שונות במדינות שונות, עדיין נשארת פתוחה הסוגיה האם הייתה דרושה מהפכה חברתית ו/או כלכלית כדי לעודד תהליכים ולאפשר את תחילתו של תהליך אשר יוביל לכינונן של הדמוקרטיות המודרניות?
מור משרטט בקווים כלליים את המאפיינים העיקריים של כל אחד משלושת המסלולים אל העולם המודרני. מסלול מוקדם ביותר הינו שילוב של קפיטליזם ודמוקרטיה פרלמנטארית לאחר סדרה של מהפכות: מהפכה פוריטנית, המהפכה הצרפתית ומלחמת האזרחים באמריקה (מור 1967, בתוך: נויברגר, קופמן 1998, 31).
להלן שלושת מסלולי המהפכות חברתיות וכלכליות אשר הביאו לשינוי במשטר:
המהפכה הבורגנית - הייתה הדרך שבה הלכו בזו אחר זו אנגליה, צרפת וארה"ב - כל אחת מתוך נקודת מוצא שונה בתכלית מבחינה חברתית.
מהפכה מ"למעלה" - מהפכה בעלת אופי קפיטליסטי שמפאת העדרו של דחף מהפכני חזק הוא עבר דרך דפוסים פוליטיים ריאקציוניים והגיע לשיא בפאשיזם. ראוי להדגיש כי מהפכה מלמעלה היא שגרמה לתעשייה בגרמניה וביפן לצמוח ולשגשג חברתית.
מהפכה מ"מלמטה" - קומוניסטי באופיו, מהפכה אשר צמחה בעיקר על בסיס מעמד האיכרים ואפשרה את קיומה של הגרסה הקומוניסטית כמו במדינות רוסיה וסין.
נוכל לומר, כי לא כל מהפכה תוביל בהכרח לדמוקרטיזציה, ומהפכה אשר מחזקת את מעמד הביניים תהיה בסיס להופעת תהליכים של דמוקרטיזציה (מור 1967, בתוך: נויברגר, קופמן 1998, 49).
באמצע שנות ה- 60, נכנסה הודו, בצעדים מהוססים, לתהליך שהופך אותה בהדרגה לחברה מודרנית תעשייתית. ארץ זו לא התנסתה במהפכה בורגנית, לא במהפכה שמרנית מוכתבת מלמעלה ועד כה גם לא במהפכה קומוניסטית. האם הודו תצליח להימנע מהמחיר הנורא של שלושת המסלולים האלה, ותגלה גרסה חדשה? (מור 1967, בתוך: נויברגר, קופמן
1998, 31).
מור מציין כי ישנן מדינות בהן מהפכה לא התרחשה ועם זאת הן עושות את הצעדים לכיוון הדמוקרטי. הודו, הינה דוגמא למדינה שבה לא התרחשה מהפכה, אך מתקיימת בה דמוקרטיה ליברלית. בהודו הוקם מבנה פורמאלי של הדמוקרטיה וחלק משמעותי מהמוסדות שייכים לה. אך עם זאת, העדר תנאי חשוב כמו ניתוק מהפכני מהעבר והעדר תהליך
בכיוון של מהפכה, הם בין היתר, הגורמים לבעיות בדמוקרטיה ההודית ולפיגור המתמשך של הודו מאחורי העולם המערבי והדמוקרטיות המודרניות. אומנם בהודו נחלשה האצולה, והקואליציה בין האצולה לבורגנות כנגד האיכרים נעדרת, אך עדיין שלטון האליטות מסרב לבחון מחדש את המבנה החברתי הפוליטי. מהפכה בורגנית של מעמד הביניים
נתפסת כאחד המאפיינים הבולטים והחשובים ביותר בתהליך אשר הביא לתהליך הדמוקרטיזציה ולדמוקרטיה כאחד. ברבות מהמדינות בהן התרחשו מהפכות חברתיות וכלכליות, אירעו מהפכות גם בתהליכים הפוליטיים ובזרימתם לכיוון דמוקרטיות יציבות כאלה הקיימות באירופה ובארה"ב (מור 1967, בתוך: נויברגר, קופמן 1998, 49).
הנס דאלדר (1966) מציג את הגישה ההיסטורית ההתפתחותית המבוססת על הגישה הפלורליסטית, והוא סבור כי טענת החוקרים הוכחה כלא נכונה ממספר סיבות עיקריות בהן קיים: שוני בין המדינות באירופה ביחסים בין המלכים לאריסטוקרטיה, שוני בתהליכי הלידה של המדינות באירופה, שוני בהבדלים בדרכי הפיתוח הכלכלי ושוני במלחמות
דת שהשפיעו באופן שונה על האוכלוסייה במדינות/ אזורים שונים בתוך מדינה (דאלדר 1966, בתוך: נויברגר, קופמן 1998, 7-8).
דאלדר (1966) מציין 3 קטגוריות התפתחותיות פוליטיות, כאשר הנחת היסוד היא שאפשר לשבץ את מדינות אירופה לשלוש קבוצות נבדלות:
התפתחות איטית מאוליגרכיה לדמוקרטיה ויציבות בשיטת הממשל המאוחרת כדוגמת בריטניה.
הפיכות חמורות ובעקבותיהם מפנה לאוטוקרטיה או לרודנות כדוגמת גרמניה.
משטר אוטוריטארי בעל אופי מסורתי, ולצידו דמוקרטיה כאופוזיציה מחתרתית כדוגמת ספרד (נכון ל-1966) (דאלדר 1966, בתוך: נויברגר, קופמן 1998, 7).
דאלדר מציין, כי במדינות השונות באירופה, ניתן להבחין בשלוש קבוצות שונות עליהן ניכרת השפעה שונה של תהליכים היסטוריים, כאשר הראשון בהן הינו המהפכה התעשייתית.
השפעתה של התפתחות כלכלית על האצולה: בארצות מסוימות היה מעמדה של האצולה מאז ומתמיד חלש בהשוואה למעמדם של אזרחי הערים ושל האיכרים החופשיים, והוא נחלש עוד יותר עם התפשטותו של הקפיטליזם. הולנד ושוויץ הינן מדינות לדוגמא בהן נחלש מעמד האצולה יחד עם התפשטות הקפיטליזם (דאלדר 1966, בתוך: נויברגר, קופמן
1998, 13).
הסתגלות לשינויים ושמירה על מעמד והשפעה פוליטית של האצולה המקומית במדינות כמו גרמניה ובריטניה. תהליך ההסתגלות האמור, שונה בין שתי המדינות - בבריטניה, התהליך מתרחש בכפיפות לפיקוח ובקרה על שירות המדינה בידי שרים וחברי מפלגה, ובגרמניה, הביורוקרטיה עולה ומתחזקת עוד בטרם קמו קבוצות לא בירוקרטיות
סוציאליות. תהליכי משנה אלה מסבירים לצד תהליכים אחרים את צמיחת הדמוקרטיה בבריטניה ואילו בגרמניה, צומח הפאשיזם (דאלדר 1966, בתוך: נויברגר, קופמן 1998, 14).
היצמדות למסורת ושמירה על כוח והשפעה פוליטיים של מעמד האצולה, באמצעות הכנסייה, הצבא ומנגנוני בירוקרטיה שונים. דוגמא לתהליכים אלה נצפים בצרפת ואיטליה (דאלדר 1966, בתוך: נויברגר, קופמן 1998, 14-15).
אירועים ותהליכים דומים אשר התרחשו במדינות שונות הניבו תוצאות שונות באופן מהותי. מכאן שלא ניתן להתעלם מחשיבותן של המהפכות והשסעים החברתיים כלכליים ופוליטיים. הללו שינו מהלך יסודי את תבניות הפעילות המדינית, הפוליטית והחברתית והובילו להיווצרותה של דמוקרטיה. בכל מדינות אירופה שהיו שותפות לתהליכי
דמוקרטיזציה, ניתן לצפות במאפיינים דומים אך בעוצמות שונות. המהפכות הגדולות לסוגיהן גררו השלכות על קבוצות פוליטיות ולא ניתן להגדיר את כולן כחיוביות. השפעות לא רצויות היו על היחסים בין בורגנים ומעמד הפועלים, הגדלת הפערים גברה מאוד. התרחקות מן ההמונים ניכרת גם בקרב פוליטיקאים דבר שאפשר לקומוניזם
להתחזק בהמשך.
תהליך התיעוש המתגבר הביא לפגיעה במגזר החקלאי מה שהביא למתיחות פוליטית ואף לסכסוכים אלימים. תהליכים אלו הניבו, את המעמד הבינוני ה"חדש" מעמד זה היווה את מרכז העשייה הפוליטית ובו צמחו הקבוצות הפוליטיות החדשות (דאלדר 1966, בתוך: נויברגר, קופמן 1998, 15).
מור מציין, כי ההיבט החשוב ביותר הוא התפתחות של רעיון החסינות של קבוצות מסוימות ואישים מסוימים מפני כוחו של השליט, בד בבד עם התפיסה של זכות שרירותית. ביחד עם התפיסה החוזית של מחויבות הדדית שלוקחים על עצמם אנשים חופשיים מרצונם החופשי, זהו מכלול של רעיונות ומנהגים שמהווים את המורשת החשובה שהותירה
החברה האירופאית הביניימית לתפיסות המערביות המודרניות של חברה חופשית (מור 1967, בתוך: נויברגר, קופמן 1998, 33).
מור טוען כי תנאי מוקדם חיוני לדמוקרטיה המודרנית גם בתחילת העידן המודרני היה איזון כלשהו בין הכתר לאצולה, שבו יד הכתר הייתה על העליונה שעה שבידי האצולה נשארה מידה רבה של עצמאות. התפיסה הפלורליסטית, הגורסת שאצולה עצמאית מהווה מרכיב חיוני בהתפתחות הדמוקרטיה, נתמכת היטב בעובדות ההיסטוריות. העדר מרכיב
זה - או ליתר דיוק העובדה שלא נמצא צידוק מקובל למידת העצמאות שממנה נהנתה האצולה בהודו בתקופת אכבר (Akbar) ובסין בתקופת המונצ'ו מאוששת זאת. איזון זה היה יקר כל כך למסורת הליברלית והפלורליסטית, והושג בשיטות אלימות ולפעמים מהפכניות, כאלה שהליברלים בני זמננו בוודאי היו דוחים. (מור 1967, בתוך: נויברגר,
קופמן 1998, 35).
מור מציין את התנאים העיקריים שככל הנראה היו החשובים ביותר להתפתחות של דמוקרטיה:
תנאי ראשון להתפתחות דמוקרטית היה התפתחות של איזון שמנע מלוכה חזקה מידי או אצולה קרקעית עצמאית מידי. כשהודו תחת המונגולים הגיעה לשיא פריחתה, עוצמת הכתר הייתה אדירה ביחס לכוחם של המעמדות הגבוהים. מאז שלאציל, לא היו זכויות-קניין מוגנות, הוא היה משרת או אויב של השליט. התפוררות שלטון המונגולים שחררה את
המעמדות הגבוהים, עם זאת נכשל, לאחר מכן, במאה ה-17-18, המאמץ הבריטי ליצור על אדמת הודו מעמד של בעלי אחוזות חזקים ושוחרי קדמה, בדומה, לבעלי האחוזות באנגליה.
החברה ההודית גם לא עמדה בתנאי המוקדם השני - מעבר לצורה מתאימה של חקלאות מסחרית ע"י האצולה בעלת האדמות, או ע"י האיכרים. במקום זאת אפשרה המטרייה המגנה של חוק וסדר בריטי לאוכלוסייה להתרבות, ולמעמד בעלי האדמות החמדניים ליטול לכיסם, ביחד עם מלווים בריבית, חלק גדול ממה שהאיכרים לא צרכו בעצמם.
תנאים אלה עיכבו במידה רבה את ההצטלבות של הון ואת הצמיחה התעשייתית. כשהגיעה העצמאות, היה זה חלקית תחת לחץ האיכרים שהתגעגעו לשוב לחיי הכפר בעבר, שנראו אז אידיאליים בעיניהם (מור 1967, בתוך: נויברגר, קופמן 1998, 47-48). דבר זה הגביל ואף עיכב בצורה מסוכנת את המודרניזציה הממשית באזורים הכפריים. נסיבות
אלה היו בין המכשולים העיקריים להקמתה של דמוקרטיה איתנה ולתפקודה התקין.
עזיבת הבריטיים החלישה במידה רבה את החשיבות הפוליטית של האליטה הקרקעית. מאחר שהכיבוש הבריטי חיזק את כוחה של האליטה בעלת האדמות וסייע לאינטרסים המסחריים של אנגליה, נדחק חלק גדול מהמעמדות העירוניים שעסקו במסחר ובמלאכה לאופוזיציה. כך נמנעה הקואליציה הגורלית של אליטה חזקה בעלת אדמות עם בורגנות חלשה.
בהודו מולאו שני תנאים: החלשת האצולה בעלת האדמות, והעדר קואליציה בין האצולה לבורגנות נגד האיכרים והפועלים (מור 1967, בתוך: נויברגר, קופמן 1998, 47-48).
הודו מהווה מקרה פרטי חשוב שבו הוקמו לפחות המבנה הפורמאלי של הדמוקרטיה וחלק משמעותי מהמוסדות השייכים לה, כמו אופוזיציה חוקית ודרכים מקובלות למחאה ולביקורת, תוך דילוג על השלב של אלימות מהפכנית.
העדר של תנאי חמישי - ניתוק מהפכני מהעבר , והעדר של מגמה חזקה בכיוון הזה עד עצם היום הזה, הם בין הסיבות לפיגור המתמשך של הודו ולבעיות המיוחדות שהדמוקרטיה הליברלית מתמודדת עימן שם.
הפוליטיקה ההודית רלוונטית כאן ככלי לבדיקת תיאוריה על הדמוקרטיה. ניתן למצוא הסברים סבירים להישגים ולליקויים של הדמוקרטיה בהודו, כמו גם למכשולים ולאי הוודאויות שעדיין עומדים בפניה. אך מור טוען כי חמשת התנאים האלה לא רק שופכים אור על היבטים חשובים של ההיסטוריה ההודית, אלא גם שואבים תמיכה משמעותית
מההיסטוריה הזאת (מור 1967, בתוך: נויברגר, קופמן 1998, 49).
רוסטאו, מציג את הדגם הדינאמי ולו שלוש טענות: מאפיינים מסוימים הם תנאי בל יעבור להתהוותה של דמוקרטיה. חייבת להתקיים תחושה של אחדות לאומית. חייב להיות סכסוך עקשני וחמור. צריכה להיות הסכמה מודעת לכללים הדמוקרטיים ולסיום, הפוליטיקאים והן הבוחרים יחדיו, חייבים להסתגל לכללים אלה. שנית, מאפיינים אלה
חייבים להתקיים כל אחד בשעתו - לכל משימה יש הגיון וגיבורים משלה כמו קבוצה של לאומנים משכילים למשימת האיחוד, תנועה המונית של המעמד הנמוך, חוג מצומצם של מנהיגים פוליטיים מומחים למשא ומתן. כלכלנים סבורים כי האיזון היציב ביותר הוא קפיאה על שמרים ולכן ארץ שתנסה לבצע את כל משימותיה בעת ובעונה אחת, היא
תמצא את עצמה משותקת. שלישית, קובע הדגם מעין סדר כאשר התהליך מתחיל באחדות לאומית כתנאי רקע, ומוביל דרך מאבק, פשרה והסתגלות אל הדמוקרטיה (רוסטאו 1970, 356-362).
הדגם דוחה את מה שמתואר כתנאים מוקדמים לדמוקרטיה, כמו דרגות גבוהות של התפתחות כלכלית וחברתית או הסכמה מוקדמת על העקרונות או כללי המשחק הדמוקרטיים. לעיתים צמיחה כלכלית עשויה לתרום למתחים הנחוצים לשלב ההכנה או הסכסוך, אך ישנם גורמים נוספים התורמים לכך. החינוך ההמוני ושירותי רווחה חברתית, נמנים בדרך
כלל על תוצאותיה של הדמוקרטיה ולא על הגורמים להתהוותה (רוסטאו 1970, 356-362).
רוסטאו מציין כי הדמוקרטיה אינה מבוססת על קונסנזוס מרבי, כי אם על שביל הזהב שבין אחידות כפויה העלולה להוביל לרודנות, לבין איבה חסרת תקנה העלולה לפלג את הקהילה על ידי מלחמת אזרחים או פרישה. מרכיבים של המושג "קונסנזוס" חיוניים להתהוותה של דמוקרטיה. יש לאמץ במודע את הכללים הדמוקרטיים ולקיימם הלכה למעשה
בתחילה מטעמי צורך ובהמשך מתוך הרגל. קיומם של כללים אללה ירחיב בהדרגה את היקפו של הקונסנזוס ככל שהדמוקרטיה תרחיב את תחומי התערבותה (רוסטאו 1970, 356-362).
ליפסט (1993) מציין כי בקרב האומות בעלות ההכנסה הנמוכה ביותר לנפש, רק הודו מסווגת כחופשית (דמוקרטית) (ליפסט 1993, בתוך: נויברגר, קופמן 1998, 54). הוא, גורס כי גורמים כלכליים מסבירים רק חלק מהסיבות לתהליך. השפעות רלוונטיות, לא כלכליות, הן בין היתר "גורמים תרבותיים" כמו דת וערכים וחוויות היסטוריות
מיוחדות. האומות החדשות שנוסדו לאחר מלחמת העולם השנייה והכוונה היא למדינות פוסט-קולוניאליות, שהיו תחת שלטון אנגלו אמריקני, ובד"כ בריטי, נוטות יותר לדמוקרטיה. הבריטיים, האמריקנים והאוסטרליים עזרו לעמים רבים במושבותיהם להכיר מקרוב את הפוליטיקה הדמוקרטית. ההעברה של רסן השלטון הייתה גם הדרגתית ומסודרת
יותר במושבות האנגלו אמריקניות. (ליפסט 1993, בתוך: נויברגר, קופמן 1998, 75).
ליפסט מציין כי משחק הגומלין בין כוחות היסטוריים, תרבותיים ופוליטיים, והתנהגות של מנהיגים, יכולים לקדם או למנוע דמוקרטיזציה בכל מדינה או בכל קבוצה של מדינות, באופן כללי או בכל נקודת זמן (ליפסט 1993, בתוך: נויברגר, קופמן 1998, 53-55). נוכל למצוא קשר לטענתו זו בדבריו של דאלטון (1993) המציין כי קבלתו
של גאנדי כמנהיג מכונן ומעצב היא מרכזית לעניינו שכן בהשענות על תיאוריה מנהיגותית מכוננת אנו מתוודעים לכוח ההשפעה המיידי ולהמשכיות הדרך המדינית המותוות. הוא מציין כי גאנדי הונע על ידי רעיונות ממקורות מגוונים:
המסורת ההודית עתיקת היומין שימשה לו מקור ראשון לשימור תרבות וערכים מסורתיים, אף אם אלו נראים מנוגדים במידה כזו או אחרת לגורמים מערביים.
שאיפתו לחופש ולשלטון עצמאי להודו לא מצאה, על פי ראייתו, פגם בהרכב החברתי מעמדי של האוכלוסייה. שיטת הקאסטות, אליבא דה גאנדי, אינה אמורה להיות מוקד לחיכוך בין רבדים נבדלים באוכלוסייה, אלא גורם חברתי אשר יש לשמרו מאחר והוא הגורם המרכזי בהתהוותה והשתמרותה של החברה ההודית הקיימת
רוח הדמוקרטיה הנפרשת על הודו ועל שאר העולם תהיה ללא צל של ספק, גורם מטהר של המוסדות מרעיונות של שלטון מוקדם ומשעבוד.
רוח הדמוקרטיה אינה דבר מה מכני אשר יש להיות מותאם אליו באמצעות תבניות , אלא תהליך הדורש שינוי בלבבות. (דאלטון 1993, 50).
דמוקרט אמתי הוא מי שבאמצעים טהורים של התנהגות לא אלימה מגן על ארצו, וכתוצאה על העולם כולו.
מה זה משנה למתים, ליתומים ולחסרי הבית, אם ההרס המטורף נעשה בשם הטוטליטריות או בשמם המקודש של החירות והדמוקרטיה?
עין תחת עין וכל העולם יתעוור. (מתוך ציטוט "מוהנדס גאנדי" http://he.wikipedia.org/wiki/ )
מסקנות
התנאים החברתיים והתהליכים הפוליטיים שאירעו לאורך ההיסטוריה היו חשובים ומרכזיים בתהליך היווצרותה של הדמוקרטיה המודרנית, אך הם כנראה לא היו מתקיימים ללא המהפכות שבאו כדי להגן על זכויות האדם, החתירה לשוויון, חירות וחופש הביטוי. גם אם התנאים והתהליכים היו מתקיימים ללא מהפכות, הם לא היו באים לידי ביטוי
ומשפיעים כפי שהשפיעו בעוצמתם הרבה. המהפכות הבורגניות אשר נולדו מתוך מעמד הבורגנות הרחב הן שהביאו את התוצאות הטובות ביותר מבחינת יצירת התנאים להיווצרותן של הדמוקרטיות המודרניות היציבות. ואילו המהפכות שהונחתו "מלמעלה" (אליטות) או צמחו "מלמטה" (איכרים) לא הניבו תוצאות טובות.
לאור שאלת המחקר, ניתן להסיק מדברי מור ורוסטאו, כי מהפכות הינן הכרחיות להיווצרות תהליך הדמוקרטיזציה ולהיווצרותן של דמוקרטיות מודרניות כפי שהתקיימו באירופה ובארה"ב. מבחינת מור ורוסטאו ניתן להסיק כי הודו נמצאת בשלב הטרום מודרני, ובפיגור מתמשך בדרכה אל הדמוקרטיה הליברלית.
לפי דאלדר, הודו נמצאת במסלול התהליך המתמשך והיא אינה חייבת בהכרח לעבור מהפכה כדי לחוות דמוקרטיה מודרנית ליברלית מכאן שאינה חייבת לעבור את המסלולים וחמשת השלבים שציין מור.
לצידו של דאלדר, ניתן להציב את דעותיו ורעיונותיו של ליפסט, לפיו המהפכה אינה הכרחית וכי הדרך אל הדמוקרטיה הינה תהליכית ותלוית גורמים היסטוריים, חברתיים פוליטיים, כלכלים וכי התנהגות של מנהיגים יכולה לקדם או למנוע דמוקרטיזציה באופן כללי ובכל נקודת זמן. מכאן ניתן להבין כי הודו, יכולה על פני רצף של זמן
- שאינו מוגדר - להגיע אל המודרניזציה ובעקבותיה אל הדמוקרטיה המודרנית ליברלית.
הודו קיבלה את עצמאותה לאחר מלחמת העולם השנייה בתום שלטון קולוניאלי בריטי רב שנים ולאחר שהאליטות בה, ספגו לתוכן כפרטים וכקבוצות, מבנים שלטוניים דמוקרטיים דפוסי תרבות והתנהגות המבוססים על התרבות הבריטית. מכאן, שאין מדובר בכניסתה של הודו ל"מועדון הדמוקרטי" ממצב של ריק שלטוני פוליטי, אלא מדובר
בהמשכיות מסוימת למסגרת שלטונית. בהודו, קיימת השפעה מקומית ומיידית של המנהיגות על כיווני התפתחות הצורה השלטונית המתהווה והעתידית. לצד העובדה הראשונית של היות הודו תחת שלטון בריטי תקופה ממושכת, מוצגת העובדה האחרת הנוגעת במנהיגותו של מי שהוגדר לאחר מכן אבי האומה ההודית - גאנדי. גאנדי פעל בתחום של
הכשרת הלבבות למאבק לא אלים כלפי השלטון הזר בארץ, מבלי להשליך את דגם השלטון אשר עוצב במהלך עידן ארוך על ידי הגורם השלטוני שהורחק (בריטניה), לא כן הדבר במהפכות רבות, המשליכות עם סילוק גורם שלטוני אחד , את מרבית רעיונותיו.
מאמרו של מור נכתב בשנת 1966, בהיותה של הודו דמוקרטיה בת 20 שנה. חלפו מאז ארבעה עשורים, הודו עצמה עברה מספר שינויים אתניים ושלטוניים, ראשי ממשלה נרצחו, נערכו בה חילופי שלטון באמצעות בחירות דמוקרטיות, ומתקיימת בה מערכת שלטונית יציבה. זהו פרק זמן המתיר להעריך כי הודו דמוקרטית ועד כה, היא הצליחה
לחמוק מיישומו של השלב החמישי מהפכה/שבר פנימי בין מעמדי על פי הגדרתו של מור.
עם זאת, לדעתי בהודו ישנם תושבים רבים הנמצאים במצב של בערות ועל כן זה מוקדם מדי להעריך כי הודו אכן הצליחה לחמוק ממהפכה/שבר ויתכן כי בשל ייחודיותה של הודו, עליה לעבור משך זמן רב יותר על מנת שנוכל לתת תשובה חד משמעית לשאלת המחקר.
ביבליוגרפיה
בידרמן, ש. "מסעות פילוסופיים הודו והמערב", משכל-הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, תל-אביב, 2003, עמ' 11-345.
דאלדר, ה. "מפלגות, אליטות והתפתחות פוליטית באירופה המערבית" בתוך: דמוקרטיה ודמוקרטיזציה, כרך א' (עורכים: בנימין נויברגר ואילנה קופמן), האוניברסיטה הפתוחה, ת"א 1998 עמ' 7-30.
הנטינגטון פ' ס. "התנגשות הציביליזציות", תכלת, מס' 9, אביב התש"ס 2000, עמ' 129-157.
ליפסט, ס., סאונג, ק., וטורס, ג., "ניתוח השוואתי של התנאים החברתיים הדרושים לדמוקרטיה", בתוך: ב. נויברגר וא. רופמן, דמוקרטיה ודמוקרטיזציה, קובץ מאמרים כרך א' (תל אביב האוניברסיטה הפתוחה 1998) עמ' 50-89.
מור, ב. "המסלול הדמוקרטי לחברה המודרנית", בתוך: דמוקרטיה ודמוקרטיזציה, כרך א' (עורכים: בנימין נויברגר ואילנה קופמן), האוניברסיטה הפתוחה, ת"א 1998 עמ' 31-49.
פלבר, מ. "יהדות הודו", משרד החינוך והתרבות, מרכז ההסברה, 1990 עמ' 1-32.
Dalton, D., 'Mahatma Gandhi: Nonviolent Power In Action'. Columbia University Press All right reserved, 1993, pp. 1-279.
Dankwar A. Rustow, "Transition to Democracy". Comparative politics, Vol. 1, 1970, pp. 337 363, Reprited by permission.
http://he.wikipedia.org/wiki/מוהנדס קרמצ'נד מקור: גאנדי
עמוד 1 מתוך 12

תגים:

אליטות · אצולה · בורגני · בידרמן · מעמד · בינוני · גאנדי · דאלדר · דמוקרטיה · הנטינגטון · ליפסט · מהטמה · מהפכה · מנהיג · מסורת

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מהם תנאים חברתיים ותהליכים פוליטיים המסבירים את הופעת הדמוקרטיה?", סמינריון אודות "מהם תנאים חברתיים ותהליכים פוליטיים המסבירים את הופעת הדמוקרטיה?" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.