היישום אינו מחובר לאינטרנט

שיקום ושילוב נפגעי נפש בקהילה

עבודה מס' 064493

מחיר: 240.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: בחינת ארבע תכניות שיקום ושילוב.

3,634 מילים ,16 מקורות ,2005

תקציר העבודה:

ארבע התוכניות מציגות צדדים שונים של שיקום ושילוב נפגעי נפש בקהילה.
אין ספק שתוכנית שלכל אורכה מתרחשים שיתוף ושותפות מלאים הינה טובה בהרבה מתוכנית הנערכת עבור הלקוח ומצרפת אותו בשלב מאוחר יחסית או כלל לא בוחרת לשתפו. כל ארבע התוכניות המוצגות הינן תוכניות בעלות השפעה על הקליינטים ועל הסביבה.

תוכן העניינים:
1. הצגת התופעה החברתית
2. הערכת תוכניות התערבות בקהילה
תוכנית מספר 1: היחידה למשפחות - מידע ייעוץ ותמיכה (נשיא- שלם, 2004)
תוכנית מספר 2: מועדון תעסוקתי יחדיו: מתוך כותלי בית החולים למועדון תעסוקה בקהילה
(ברקאי ודוידוב, 2004, זיידלסון וברקאי, 1998, מנוחין וששון, 1998)
תוכנית מספר 3: הקמת בית קפה-תרבות במסגרת פרוייקט "קהילה נגישה"
תוכנית מספר 4: קשת הבובות: תיאטרון בובות קהילתי כעבודה נתמכת לנפגעי נפש
3. אינטגרציה
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

בהערכת היקף נפגעי הנפש במדינת ישראל, מתברר שבין 2.6% ל- 4.5% מהאוכלוסייה הבוגרת הם חולי נפש כרונים הסובלים ממחלה ממושכת ומוגבלים תפקודית. (אבירם ורוזן, 2002). בכל רגע נתון כ- 70,000 נפגעי נפש מתגוררים בקהילה לעומת כ- 6,300 שמתגוררים בבתי חולים. (שרשבסקי, 1999). מסך נפגעי הנפש החיים בקהילה, עולה כי רק בסביבות 1800 נפגעי נפש מצויים במסגרת תעסוקתית. (לכמן 1998). הדבר מצביע על קיומן של קבוצות שלמות של נפגעי נפש שאינן מקבלות שירותי שיקום תעסוקתי בקהילה. התפיסה השיקומית כיום בנוגע לנפגעי נפש היא יצירת תהליך מאפשר לאנשים בעלי נכות נפשית להגיע לרמה מיטבית של תפקוד בקהילה. (לכמן, 1998). הרצון הוא שיווצר שיפור באיכות חייהם ושהם יצליחו למצוא את מקומם ולהשתלב בקהילה. דרך בסיסית לכך היא שילובם בתעסוקה המותאמת לצורכיהם וליכולותיהם, לצד תמיכה וליווי מקצועיים לאורך כל התהליך. כמו כן, משפחות המטופלים, שהן לרוב המטפלות העיקריות בנפגע הנפש, זקוקות אף הן לתמיכה, הסבר ולליווי. (ביגל, 1998). יצירת שותפות בין המשפחה לבין שירותי בריאות הנפש ולבין השיקום התעסוקתי, יכולים לתרום רבות לשיקום מוצלח של בן המשפחה פגוע הנפש.

מקורות:



Untitled
שיקום ושילוב נפגעי נפש בקהילה
1. הצגת התופעה החברתית:
בהערכת היקף נפגעי הנפש במדינת ישראל, מתברר שבין 2.6% ל- 4.5% מהאוכלוסייה הבוגרת הם חולי נפש כרונים הסובלים ממחלה ממושכת ומוגבלים תפקודית. (אבירם ורוזן, 2002). בכל רגע נתון כ- 70,000 נפגעי נפש מתגוררים בקהילה לעומת כ- 6,300 שמתגוררים בבתי חולים. (שרשבסקי, 1999). מסך נפגעי הנפש החיים בקהילה, עולה
כי רק בסביבות 1800 נפגעי נפש מצויים במסגרת תעסוקתית. (לכמן 1998). הדבר מצביע על קיומן של קבוצות שלמות של נפגעי נפש שאינן מקבלות שירותי שיקום תעסוקתי בקהילה.
שיקום מוצלח לפי ספיבק (SPIVAK, 1977), הוא שיקום בו משופרות מיומנויותיו החברתיות והפיזיות של החולה יחד עם רגשותיו כלפי עצמו וכלפי סביבתו.
התפיסה השיקומית כיום בנוגע לנפגעי נפש היא יצירת תהליך מאפשר לאנשים בעלי נכות נפשית להגיע לרמה מיטבית של תפקוד בקהילה. (לכמן, 1998). הרצון הוא שיווצר שיפור באיכות חייהם ושהם יצליחו למצוא את מקומם ולהשתלב בקהילה. דרך בסיסית לכך היא שילובם בתעסוקה המותאמת לצורכיהם וליכולותיהם, לצד תמיכה וליווי
מקצועיים לאורך כל התהליך. כמו כן, משפחות המטופלים, שהן לרוב המטפלות העיקריות בנפגע הנפש, זקוקות אף הן לתמיכה, הסבר ולליווי. (ביגל, 1998). יצירת שותפות בין המשפחה לבין שירותי בריאות הנפש ולבין השיקום התעסוקתי, יכולים לתרום רבות לשיקום מוצלח של בן המשפחה פגוע הנפש.
במהלך לימודי ההתמחות של השנה השלישית בעבודה סוציאלית, השתלבנו בתחום בריאות הנפש במרפאות פסיכיאטריות. למרפאה הפסיכיאטרית מגיעים נפגעי נפש החיים בקהילה לצורך טיפול, ומעקב תרופתי, ולטיפול פסיכו- סוציאלי שאחת ממטרותיו היא לערוך יחד עם נפגע הנפש תהליך שיקום. התהליך מתייחס לרצונותיו, יכולותיו וניסיונו של
נפגע הנפש, למשפחתו ולסביבה בה חי. חלק ניכר מתהליך השיקום מתמקד בתעסוקה.
בעבודה זו נציג 3 תוכניות הקשורות לתעסוקת נפגעי נפש ותוכנית אחת המיועדת למשפחות נפגעי הנפש שזהו נושא שלתפיסתנו, הינו מהותי לתהליך השיקום.
2. הערכת תוכניות התערבות בקהילה
תוכנית מספר 1: היחידה למשפחות - מידע ייעוץ ותמיכה (נשיא- שלם, 2004)
1. תיאור: בשנים האחרונות הגישות לפרוץ מחלת הנפש השתנו. הגורמים המיוחסים לפרוץ המחלה הינם גנטיים וביולוגים ואינם גורמים סביבתיים כפי שנהגו לחשוב בעבר. שינוי זה בתפיסה הביא להתחלת התמקדות במשפחת החולה מתוך הבנה שפרוץ המחלה נחווה בקרב המשפחה כמשבר המשפיע על כל חבריה ומאידך, המשפחה הינה מערכת התמיכה
כמעט יחידה והחשובה ביותר של המטופל. התמודדות המשפחה עם בן משפחה חולה נפש טומנת בחובה הידרדרות במצב הכלכלי שלה עקב תלות החולה במשפחה, צמצום המעגל החברתי ופעילויות חברתיות עקב הסטיגמה סביב מחלות הנפש והעול נופל על המשפחה ללא עזרה של גורמים אחרים. לפי לכמן (1998), רבים מנפגעי הנפש החיים קהילה, גרים עם
משפחותיהם ולמשפחות ישנו תפקיד מרכזי בהתמודדות עם הקשיים הרבים הנובעים ממצבם. השירותים והתמיכה המוצעים למשפחות אינם מספיקים ומספקים.
לאור ההבנה שבני המשפחה הם המטפלים העיקריים של החולה בעת האשפוז, ובמיוחד לאחריו הביאה להקמת היחידה למשפחות. ביחידה, נוצרה שותפות ופתיחות בין המשפחה ולצוות. קביעת התוכנית השיקומית נעשית במשותף - צוות המחלקה, המטופל והמשפחה. העול והלחץ הקיימים במשפחה מקבלים התייחסות באמצעות חיזוק כוחות המשפחה על ידי
התערבות פסיכו-סוציאלית. הגישה בה נערך שימוש הינה הגישה הפסיכו- חינוכית שמטרתה להגביר את יכולת ההסתגלות והטיפול במחלה של המטופל ובני משפחתו. בהתערבות זו ניתן להעביר מידע על סימפטומים של המחלה, התפתחותה והטיפול בה. הידע הנרכש מביא להפחתת רגשות האשם והכישלון והעלאת הביטחון העצמי של בני המשפחה. הדבר
מביא להתמודדות טובה יותר עם מחלת בן המשפחה ובעקבות כך להתמודדות טובה יותר של החולה עצמו.
2. ניתוח ההתערבות עפ"י מימדים של שותפות:
א. יוזמה: הנהלת בית החולים, רופאי המרפאות והעוסי"ם. עקב צרכים ומצוקות שזיהו.
ב. תכנון: עוסי"ם, רופאים. נבחרה אוכלוסית היעד שהיא משפחות החולים האמבולטוריים במרפאת בית החולים ושלוחותיה בקהילה.
ג. ביצוע: שיווק התוכנית ע"י הרופאים והעו"סים ונפתח קו חירום למתן מענה והסבר למשפחות שאינן יכולות להגיע אל היחידה וזקוקות לעזרה. עריכת מפגשים עם המשפחות למטרות מתן מידע, עזרה ויצירת דיאלוג בין המשפחות לרופאים ולעו"סים. ועד של המשפחות שמטרתו חיזוק ומיצוי זכויות החולים.
ד. הערכה: רופאי המחלקה, עוס"ים, ועד המשפחות.
שלב היוזמה, שלב התכנון ותחילת הביצוע, נערכו עי" צוות ביה"ח עבור אוכלוסיית המשפחות. לאחר שזוהו צרכים ומצוקות שעלו ממשפחות החולים, פותחה תוכנית שמטרתה מתן מידע, יעוץ ותמיכה. המשפחות שולבו רק בשלב הביצוע באופן הדרגתי כשהשיא הוא הקמת ועד המשפחות, המבטא העצמה של הקליינטים. המפגשים שנערכו עם המשפחות, אף
הם היוו חלק מההליך של שיתוף הקלייניטים לקראת השותפות. במעבר משלב התכנון לשלב ההערכה, ישנה שותפות בין כל הגורמים המעורבים.
3. ניתוח מימדים של שותפות: סביבת הלקוח: המטרה של מתן מידע, יעוץ ותמיכה למשפחות, אכן פועל לטובתם. מלבד לשלב ההערכה, התוכנית אינה מהווה תוכנית שותפות. שלב היוזמה ושלב התכנון נערכו ע"י הצוות. בשלב הביצוע יש שיתוף של המשפחות. יתכן שמכיוון שהדבר יותר קל לביה"ח מבחינת זמן והתארגנות או מכיוון שביה"ח עדיין
נוהגים בגישה הרפואית, הפטרונית שאת התרככותה ניתן לראות רק בשלב הביצוע. בכל מקרה, השיחות והקמת הוועד מציגים שיתוף בעל תועלת. הרווחים הם: ידע אודות המחלה, תכניות שיקום בקהילה, טיפולים תרופתיים וכלים להתמודדות עם המחלה, גיבוש משפחות והקמת ועד שיקדם את החולים, קבלת תמיכה, עזרה, ידע וכד' מהמשפחות האחרות.
קבלת עוצמה מכך שיש להם מקום לדבר, מוועד בעל כוח, ההערכה שהם מקבלים על עבודתם הקשה מצד הגורמים המטפלים, שיתוף פעולה עם הצוות.
הצוות עצמו, הרופאים והע"וסים הרוויחו מהתוכנית עבודה משותפת עם המשפחות, מה שיכול להקל עליהם ולשפר את מצב החולה, יותר אמון במערכת מצד המשפחות, אווירה טובה יותר, למידה מבני המשפחה בסוגיות שונות כמו דרכי התמודדות וכו'.
החולים: נהנים מהעבודה המשותפת שתורמת לטיפול שהם מקבלים ולשיקומם בשלב מאוחר יותר.
תוכנית מספר 2: מועדון תעסוקתי יחדיו: מתוך כותלי בית החולים למועדון תעסוקה בקהילה
(ברקאי ודוידוב, 2004, זיידלסון וברקאי, 1998, מנוחין וששון, 1998)
1. תיאור: מטופלים רבים משתחררים מאשפוז ושבים להתגורר בקהילה. כיום, תחום התעסוקה מהווה ציר מרכזי בתהליך השיקום של נפגעי נפש אך עדיין קיים מחסור במסגרות תעסוקתיות בקהילה שיכולות לספק מענה לצרכיהם הרבים של המשתקמים ולאפשר את שילובם במסגרות הקיימות. ההחלטה להקמת המועדון במרכז לבריאות הנפש טירת הכרמל
התקבלה נוכח המצוקה הקיימת במקומות העבודה המוגנים בקהילה, הצורך במציאת מסגרת תעסוקתית למטופלים שנמצאים במעקב אמבולטורי בביה"ח ושלא הצליחו לעמוד בקריטריונים הנדרשים במקומות העבודה המוגנים הקיימים. והצורך במציאת פיתרון תעסוקתי עבור מטופלים שלא הצליחו לנתק קשר עם ביה"ח ולהם דרישות חוזרות להתאשפז כביטוי
להוספיטלזם וכד'. (מנוחין וששון, 1998)
המועדון נוצר כיחידה נפרדת חלקית שמשולבת מבחינה תעסוקתית במסגרות הריפוי בעיסוק ומבחינה ארגונית משתייכת למרפאות החוץ. צוות המרפאה כלל רופא, עו"ס ואחות וקיים שיחות קבוצתיות לחברים, חלוקת תרופות ע"י האחות שיחות אישיות במידת הצורך. בשעות היום עבדו החברים בסדנאות הריפוי בעיסוק ולאחר סיום עבודה הם חזרו
לשיחות אינדבידואליות או קבוצתיות במועדון. מיקום המועדון בתוך ביה"ח היה בעייתי ומנוגד למדי לעצם הגדרתו כמסגרת שיקומית בקהילה. אך אף על פי כן, הדבר גם תרם לגיבושו כמסגרת פעילה ותורמת לשביעות רצון המשתקמים.
באפריל 2001 עבר המועדון התעסוקתי מיקום ונפתח בחיפה. המועדון מופעל ע"י אגודת ידידי המרכז ומאויש ע"י צוות הכולל מנהל יחידה, עובד תעסוקה, מרפאה בעיסוק, עובד סוציאלי, מדריכי תעסוקה ואם בית. כל חברי המועדון מתקבלים ע"י הפנייה של סל שיקום. במועדון כ- 47 משתקמים שמשולבים בסדנאות על פי בחירתם ויכולתם.
הסדנאות המוצעות הן: סדנא לעבודות חרושתיות (הרכבת חלקים לאביזרים שונים, אריזות, הדבקות וכו'..) וסדנא לעבודות יצירתיות (ויטראז'ים, תכשיטים, עבודות בד ועץ). בנוסף לעבודה בסדנאות מתקיימת במועדון פעילות קבוצתית וחברתית בשעות אחר הצהריים. חוקרים (1993, (Fishbein, Roberts, מציינים שחשוב לפתח ללקוחות
שונים מגוון של אפשרויות תעסוקה והשתלמויות מקצועיות שיסיעו ללקוחות לבחור בעצמם מטרות תעסוקתיות.
2. ניתוח ההתערבות עפ"י מימדים של שותפות:
א. יוזמה: הנהלת בית החולים, רופאי המחלקה, האחיות והעו"סים. בעקבות קושי לספק מענה תעסוקתי בקהילה למטופלים במסגרות הקיימות.
ב. תכנון: מנהל מרפאת בוגרים, עו"ס, עובד תעסוקה, מרפאה בעיסוק, צוות רפואי.
ג. ביצוע: מנהל היחידה, עו"ס, עובד תעסוקה, מרפאה בעיסוק, מדריכים. 47 מטופלים.
ד. הערכה: מנהל מרפאת בוגרים, מנהל היחידה, עו"ס, עובד תעסוקה, מרפאה בעיסוק, מדריכים.
התוכנית כולה נעשתה ע"י הצוותים המקצועיים. הפעילות במועדון נערכת עם המשתקם. המשתקם מקבל ליווי ותמיכה, עבודתו מוכתבת לפי רצונותיו, מטרותיו ויכולותיו. לאורך כל שלבי התוכנית,
ע"מ להרחיב את פעילותו של המועדון היה צורך לקבל תרומות ולגייס מתנדבים שיעזרו בפעילויות.
למען פעילות המועדון, התרחשה עבודה של שיתוף בין כל הגורמים המעורבים (מלבד המשתקמים).
ניתוח מימדים של שותפות: בפרוייקט זה אין תהליך של שותפות. אף על פי כן, ישנם רווחים רבים, אך הם מהתוצר ולא מהתהליך. אוכלוסיית הנהנים מהתוכנית: הלקוח: חיזוק הבריאות ע"י תפקוד כאדם יצרני ועובד. המועדון נתפס ע"י המשתקמים כמקום עבודה ומתוך כך הם רואים עצמם כאנשים יצרנים, עובדים ובריאים (שלא כמו בביה"ח).
העבודה נתפסת כבעלת ערך והתגמול הכספי הניתן, מחזק תפיסה זו. הימצאות המועדון בסביבת בתי מלאכה רבים מגבירה את תחושת השייכות לסביבת אנשים עובדים. המועדון כמסגרת בקהילה מהווה גורם בעל חשיבות בסדר היום של המשתקמים: עבודה בשעות הבוקר, פעילות של פנאי וחברה אחה"צ. מהנתונים עולה כי ישנה שביעות רצון גבוהה
מהצוות המטפל, דבר המעיד על יחס טוב ואישי, הבנת הלקוחות ורגישות לצורכיהם ולמעלה ממחצית המשתקמים חשים שיפור במצבם. לכל מטופל נבנית תכנית טיפול בהתאם להערכה התפקודית שלו, כך שיוכל להתקדם בקצב שלו ובהתאם ליכולתו, ישנם מטופלים שעובדים שלוש פעמים בשבוע וישנם שעובדים שבוע מלא. בכל מקרה, התהליך הדרגתי
ומותאם למשתקם.
איש המקצוע: צוות היחידה עובד יחד עם גורמים טיפוליים רבים כמו צוות רב מקצועי של המרפאה כדי לבצע מעקב אחר המטופל, לערוך ביקורי בית בניית תכניות שיקומיות וכדומה.
בכדי שהפרוייקט יצליח על כל הגורמים לשתף פעולה ולעבוד יחד.
אנשי המקצוע הרוויחו מהקמת מועדון זה עבודה תוך כדי משותפת עם צוות רב מקצועי הכולל רופאים, אחיות, עו"סים, עובדי ריפוי בעיסוק ומתנדבים. ומהצלחות המשתקמים המתרחשות בעזרתם, מכך שהמועדון מפחית את חזרתם של נפגעי נפש לביה"ח
סביבת הלקוח: המשפחות נהנות מכך שלבן המשפחה נפגע הנפש יש מסגרת אליה חש שייך והעוזרת לשיקומו. המסגרת אף מורידה מעט מהנטל של הטיפול בחולה ומקלה על המשפחה. אם המשתקם מצליח לעבור למגורים עצמאיים לד התועלת הטמונה בכך עבורו, הדבר תורם למשפחה אשר לרוב, רוצה לראותו משתלב בחברה והופך לעצמאי. למדריכים: אומנם
חלק מהצוות, לרוב סטודנטים במקצועות טיפוליים והעבודה נותנת ניסיון טוב. מתנדבים: תרומה לקהילה ולמשתקמים לצד הערך של המוסף בהתנדבות למתנדב עצמו. הקהילה: מעבודות המועדון המוצעות למכירה ומשיתוף ושילוב אוכלוסיות שונות בתוכה.
תוכנית מספר 3: הקמת בית קפה-תרבות במסגרת פרוייקט "קהילה נגישה"
1. תיאור: ברמת ישי ישנה אוכלוסייה המונה 75 אנשים בוגרים ו- 11 ילדים בעלי נכות כלשהי (פיזית/ נפשית/ קוגניטיבית) המוכרים על ידי המוסד לביטוח לאומי. בנוסף אליהם ישנה קבוצה לא מבוטלת של נכי צה"ל ונכים נוספים אשר אינם מוכרים על ידי גופים פורמליים. ההערכה הנוכחית היא כי אוכלוסיית הנכים בישוב מהווה כ- 2%
מכלל התושבים וביחד עם משפחותיהם הם מהווים כ- 10% מהקהילה. עד לשנת 2002, לא היו שירותים ייחודיים לנכים ברמת ישי. במחלקה לשירותים חברתיים, במהלך ההתמודדות עם בעיות פרטניות של נכים ומשפחותיהם, הגיעו להבנה שיש לחשוב על אלטרנטיבות לאוכלוסייה זו בתחומי תעסוקה, חברה, ניידות, נגישות ופנאי, במיוחד לאור
העובדה שיש רצון ומוטיבציה לפעילות ושיתוף, ברמה הקהילתית מצד בעלי נכויות רבים. ולכן, בשנה זו החל לפעול ביישוב פרוייקט "קהילה נגישה" כחלק מפרוייקט ארצי, באמצעות המחלקה לשירותים חברתיים. מנהלת המחלקה עברה קורס מפעילי "קהילה נגישה". במסגרת הפרוייקט הוקם ביישוב מועדון "קהילה נגישה". המועדון בעל צביון
חברתי ונותן מענה לאוכלוסייה בצורת פעילויות תרבות ופנאי (הרצאות וטיולים). במסגרת פעילות המועדון התקיים קורס יזמות עסקית ולאחריו הביעו חברי "קהילה נגישה" את רצונם ונכונותם להקים "בית - קפה - תרבות" ברמת ישי. בית הקפה ישלב בתוכו הרצאות, תערוכות, מפגשים עם אומנים כו'. את בית הקפה יתפעלו בעלי נכויות
ומתנדבים מקרב "קהילה נגישה" והוא מיועד לתושבי רמת ישי והסביבה.
מסקנות מחקר שבדק את משמעות העבודה בקרב נפגעי נפש הן ששינויים במעמד התעסוקתי של נפגע הנפש הם בעלי השפעה ניכרת על דימויו העצמי ומידת שביעות רצונו מחייו. (Arns, Linney, 1993).
2. ניתוח ההתערבות עפ"י מימדים של שותפות:
1. יוזמה: היוזמה לפיתוח תוכנית בית הקפה הגיעה מתוך חברי קהילה הנגישה.
2. תכנון: חברי קהילה הנגישה מתנדבים בקהילה הנגישה, מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים ברמת ישי, אנשי הקרן למפעלי שיקום, ראש מועצת רמת ישי, גזבר המועצה, מחלקת ההנדסה של המועצה המקומית. יש לציין כי חברי הקהילה הנגישה נטלו חלק פעיל ביותר בפרוייקט. כמו כן, יו"ר הפרוייקט מונה על ידם, כמו גם תפקידים שונים
שנועדו להרים את פרוייקט בית הקפה.
3. ביצוע: חברי הקהילה הנגישה, מתנדבים, המועצה המקומית, מנהלת מחלקת הרווחה, מהנדסת הרשות המקומית, מהנדס מהוועדה המקומית לתכנון ובניה, אנשי הקרן למפעלי שיקום, מפקחת אגף השיקום במשרד הרווחה, מנהל מרכז השיקום במגדל העמק, שף, מורה לאומנות הבישול.
4. הערכה: חברי הקהילה הנגישה, מתנדבים, מנהלת מחלקת הרווחה, מפקחת אגף השיקום במשרד הרווחה, נציגים של המועצה המקומית.
במעבר משלב היוזמה לשלב התכנון ניתן לראות הרחבה במעגל המשתתפים בפרוייקט. אם עד עכשיו, חברי הקהילה הנגישה הם שיזמו את הרעיון, שלב התכנון דורש שיתוף של גורמים נוספים מקהילת הישוב וממוסדות מדינה שונים בעיקר על תקן של מקבלי החלטות (תקציבים, בניה וכד').
במעבר משלב התכנון לשלב הביצוע, ניתן להבחין בהרחבה נוספת של מעגל המשתתפים בפרוייקט. כעת נוספים אנשי מקצוע ספציפיים.
בכל המעברים משלב היוזמה לשלב התכנון לשלב הביצוע ולשלב ההערכה, יחסי העוצמה לא השתנו באופן דרסטי. חברי הקהילה הנגישה נותרו כקובעים וכמבצעים העיקריים ושאר השותפים באו לעזרתם. עם התפקידים שכבר קיימים עוד מלפני קום הפרוייקט (גזבר, מזכיר וכד'), עצם המינוי של יו"ר הפרוייקט מטעם הקהילה הנגישה ומינויים
לתפקידים ספציפיים (קניין, אחראית צוות, אחראית משמרת וכד') שמרו על מרכזיות חברי הקהילה וחשיבותם לנושא.
לכל הנוגעים בדבר, היה מובן כי שלב ההערכה חייב להיערך בשיתוף כל הגורמים וכמובן, חברי הקהילה הנגישה והמתנדבים (שנלווים לקהילה באופן רציף עוד מתחילתה).
*באופן כללי, שיקום תעסוקתי לנפגעי נפש מתבצע ע"י מספר רב של גופים (משרד הרווחה, אגף השיקום; המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות ועוד.). (איסר, 1991). לכן חייב להיות קשר עם גופים הללו והעבודה חייבת להערך בשיתוף עמם.
3. ניתוח מימדים של שותפות: הפרוייקט מציג עבודה המתרחשת בשותפות של הגורמים המעורבים. בתוכנית ישנה התייחסות רבה לסביבת הלקוח.
אוכלוסיית הנהנים מהתוכנית: חברי הקהילה הנגישה - לאורך כל השלבים ומהתוצר הסופי. קהילת רמת ישי - מהתוצר המוגמר. המועצה המקומית - מתהליכי שותפות עם התושבים ומהתוצר הסופי.
המחלקה לשירותים חברתיים - חיזוק הקשר עם אוכלוסיית היישוב, הקמת פרוייקט מצליח, למידה יותר מעמיקה של עבודה קהילתית (עד כה סופקו בעיקר שירותים פרטניים במחלקה). אנשי מקצוע מלווים (שף, מהנדס וכד'): מעבודה עם אוכלוסייה מגוונת ומיוחדת.
תוכנית מספר 4: קשת הבובות: תיאטרון בובות קהילתי כעבודה נתמכת לנפגעי נפש
עמותת גוונים מובילה מהלכי פיתוח של שירותים המיועדים לאנשים בעלי נכויות פיזיות, שכליות ונפשיות. אחד השירותים שהעמותה יזמה הוא מועדון לנפגעי נפש. במסגרת חוגי המועדון, הופעל חוג תיאטרון בובות. מנחת החוג, עולה חדשה מרוסיה, בעלת מקצוע בתחום תיאטרון הבובות ונפגעת נפש. הנחיית החוג היוותה חלק מתוכנית
השיקום האישית שלה. החוג זכה להצלחה גדולה ובשיתוף עם המרפאה הקהילתית לבריאות הנפש בשדרות ועל כן הוחלט להרחיב את תוכנית השיקום ולהפוך את החוג לתעסוקה נתמכת לכל קבוצת התיאטרון.
תיאטרון הבובות נועד לסייע לשיקום האישי והמקצועי של נפגעי הנפש. הכוונה היא שעבודה זו תחזירם למעגל העבודה ותסייע בהקניית מיומנויות מוטוריות, קוגנטיביות וחברתיות שיוכלו לשרתם בחיי היומיום. העבודה על בימוי, משחק ותפירה דורשים מהמשתקמים משמעת גבוהה, והם ילמדו לקבל זאת על עצמם מתוך רצונם להיות שותפים.
כמו כן, מחויבות ויכולת התמדה יתפתחו בעקבות עניין, הנאה והבנת התועלת לשיקומם.
בנוסף, יכולתם להוות קבוצה שיוצרת ומופיעה בתאטרון בובות, ובכך תורמת לקהילה ה"בריאה" בישוב, תשפר את הדימוי העצמי שלהם בעיני עצמם ובעיני הקהילה. פעילות זו תהפוך את הקבוצה מנתמכים ותלותיים בקהילה, לתומכים ותורמים. פעילות הקבוצה תקדם את הפעילות התרבותית בשדרות והסביבה ואת המודעות לתיאטרון בובות כתרבות
אומנותית ואיכותית. הפעילות אף תשולב בתוכניות חינוכיות, חברתיות, וקולטות עליה בקהילה. לכמן (1998), במאמרו, מחבר בין מודלים וגישות שיקומיות בשיקום הפסיכו-סוציאלי בבריאות הנפש. אחד מהעקרונות המנחים הוא: הסביבה כמוקד ההתערבות- הגישה השיקומית מתמקדת בנוסף למימד התוך אישי גם בבניית סביבה ייחודית לאנשים
וכך הופכת למערך תמיכתי ומעודד שינוי.
לאחר תקופת התבססות, התיאטרון אמור לממן את עצמו, את הוצאותיו וקיומו. זאת באמצעות מכירת הצגות לקהלי יעד מתאימים, זאת בשיתוף עם סיוע ההקצבות של משרד הבריאות. מרבית המימון לשירותי השיקום מגיע ממשרד הבריאות. (אליצור, 1992).
אוכלוסייה: 16 משתקמים. מתוכם, 13 עולים מחבר העמים. בגילאים 27-67. כולם חולים כרוניים שהיו בעבר באשפוז פסיכיאטרי. יש לציין שמאז התיאטרון, אף אחד מהמשתקמים לא חזר לאשפוז. ממצאי מחקרה של לוינסון (1995), מורים על כך ששהיתם של נפגעי נפש במסגרת תעסוקה, קשורה במניעת אשפוז או בקיצור אישפוזים שלא נמנעו.
התיאטרון מופיע בתשלום. קבוצת התיאטרון פעילה 3 פעמים בשבוע. מדי בוקר המשתקמים מתחלקים לעבודות התפירה והחזרות לפי תחומי אחריותם, יכולתם ודרישות התעסוקה באותו יום.
לקבוצה יש ליווי שיקומי אישי וקבוצתי.
2. ניתוח ההתערבות עפ"י מימדים של שותפות:
1. יוזמה: הרעיון לפיתוח התוכנית הועלה בשיחה טיפולית בין מטופלת בשם אינה וינרוב ובין הד"ר אדריאנה כץ, פסיכיאטרית העומדת בראש התחנה לבריאות הנפש במרכז הרפואי ברזילי באשקלון.
2. תכנון: אינה (אשת מקצוע בתחום תיאטרון הבובות), ד"ר כץ, עמותת גוונים.
3. ביצוע: אינה , 15 משתקמים, ד"ר כץ, עמותת גוונים, מועדון תעסוקתי לנפגעי נפש, נציגי משרד הבריאות, אשת שיווק, מתורגמנית- אם בית, עובדת סוציאלית (לתוכנית השיקומית הפרטנית) ופסיכולוגית (לשיחות הקבוצתיות). לפי דויטש (1992), אחד ממאפייני המערכת המשקמת הוא שהעבודה נעשית באמצעות צוות רב- מקצועי, המשלב
מישורים פסיכולוגים, ביולוגיים וחברתיים ומוכן למאמץ מתמשך של הכלה ומשברים.
4. הערכה: אינה ונציגים של המשתקמים, ד"ר כץ, עמותת גוונים, נציגי משרד הבריאות, אשת שיווק, מתורגמנית- אם בית, עובדת סוציאלית, פסיכולוגית.
ראשית, ניתן להבחין בכך שאינה הייתה שותפה לאורך התהליך כולו. בעזרתה של ד"ר כץ, ובשיתוף עם עמותת גוונים, הפרויקט הוקם ואף החל לפעול כמסגרת תעסוקה עצמאית.
במעבר משלב היוזמה לשלב התכנון היה צורך בגוף בעל משאבים ויכולות להפעלת התיאטרון. עמותת גוונים, עבדה בשותפות עם שתי הנשים וחוג התיאטרון החל לרקום עור וגידים.
במעבר משלב התכנון לשלב הביצוע, הצטרפו אנשי מקצוע נוספים על מנת ללוות ולתרום לתהליך ככל הניתן והצטרפו המשתקמים, שלא השתתפו אומנם בתכנון, אך הינם בעלי ההשפעה המרכזיים על ביצוע התיאטרון. יש לציין שלאורך כל התהליך, לא נערך ניסיון להשתלט על הפרוייקט מצד העמותה או מצד אנשי המקצוע.
במעבר משלב התכנון לשלב ההערכה - נשארו המלווים העיקריים של הפרוייקט. ישנה נציגות מקרב המשתקמים. ומשרד הבריאות שיש לו חשיבות תקציבית עבור הפרוייקט ובנוסף מציג מדיניות התומכת בקיום פרוייקטים שיקומיים שונים.
3. ניתוח מימדים של שותפות: ניתן לאמור שהפרוייקט נעשה בשותפות. התוכנית הוציאה לפועל רעיון של משתקמת. הדבר מועיל מאוד מכמה היבטים: תכנון וביצוע הפרוייקט עם המשתקמת ומתן האמונה ביכולותיה ובכוחותיה מביאים למימוש יכולותיה, רצונותיה ותכונות אישיות, מחזק את אמונתה בעצמה ואת תהליך השיקום. חוקרים מציינים
שהעובדים הסוציאליים מעצימים את הקליינטים להיות משתתפים אקטיביים ומקבלי החלטות בכל שלבי חייהם. העבודה הסוציאלית, בין היתר, עוזרת לאנשים למצוא את הכוח בתוך עצמם. ( .(1991 ,Sheafor, Horejsi Horejsiלפי אנטוני, כהן ופרקש (1990), אחד מעקרונות השיקום הפסיכיאטרי הוא מעורבתו האקטיבית של המשתקם לתהליך
השיקום. הפרוייקט יכול להעלות את המוטיבציה שלה ושל שאר המשתקמים. שרואים שמתייחסים אליהם כשווים בתהליך וכחלק ממנו. ושיש להם מקום להביע את דעתם ואת ולהציע הצעות. הפרוייקט מעיד על הפתיחות של השירות הפסיכאטרי ומשרד הבריאות שנכונים ופתוחים לרצונות הקליינטים ובאים לעזרתם ולא "מפילים" עליהם תוכניות שיקום.
ומציג לחברה צדדים חיוביים של שתי מערכות שעתים קרובות נתפסות באופן שלילי למדי. הקהילה נהנית מההצגות ומהיכולת להיכנס מעט לעולם שלעתים נתפס כמרתיע או כמוזר, עולמם של נפגעי הנפש. דבר זה יכול להביא לירידה בסטיגמות החברתיות כלפי אוכלוסיית נפגעי הנפש, ולעזור בקבלתם, להביא לפתיחות חברתית כלפי "השונה".
ובטווח הארוך, לרצון לעזור, להתנדב, לעבוד ולשלב אנשים בעלי מוגבלויות (שונות).
אינטגרציה:
ארבעת התוכניות הציגו צדדים שונים של שיקום ושילוב נפגעי נפש בקהילה.
המועדון התעסוקתי והיחידה למשפחות, שתיהן היו תוכניות של ביה"ח לבריאות הנפש בטירת הכרמל ומהוות דוגמא לתוכניות של שיתוף. כלומר, בתוכניות אלו התהליך משקף את יוזמת המשתפים שהם לרוב מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות. ואכן, התוכניות נערכו בעיקר ע"י הצוות בעקבות צרכים שהועלו מהקליינטים. יחד עם זאת, בתוכנית
היחידה למשפחות, שלב הביצוע מציג השתתפות של הקליינטים (המשפחות) ושלב ההערכה נערך בשותפות. לעומת זאת בית הקפה של הקהילה הנגישה ותיאטרון הבובות, הן דוגמאות לשתי תוכניות שנערכו בשותפות מלאה של נפגע/י הנפש והצוות. יש ביטוי לנכונות ולמחויבות של השותפים למעורבות בתהליך כולו וניתן להבחין (במיוחד בפרוייקט
בית הקפה), בהדגשת זכות השותפים להשפיע על התהליך ואת אחריותם עליו. אין בשני הפרוייקטים הללו צד שנתפס כפחות משמעותי. היוזמה לתוכניות הגיעה מנפגעי הנפש בעקבות רצון לפעול למען עצמם ולהשגת שינוי ושיפור בחייהם.
אין ספק שתוכנית שלכל אורכה מתרחשים שיתוף ושותפות מלאים הינה טובה בהרבה מתוכנית הנערכת עבור הלקוח ומצרפת אותו בשלב מאוחר יחסית או כלל לא בוחרת לשתפו. כל ארבעת התוכניות שהוצגו הינן תוכניות בעלות השפעה על הקליינטים ועל הסביבה. כל ארבעת התוכניות אכן יצרו שיפור באיכות חיים. שלוש מהן תרמו ישירות
לאוכלוסיית נפגעי הנפש ואחת בעקיפין (היחידה למשפחות). כמו כן, כל התוכניות הינן בעלות תרומה רבה לקהילה. כפי שהוצג, כל הגורמים המעורבים בתוכנית יוצאים נשכרים מהשותפות ומהתוצאה הסופית. יתכן ולבית החולים נוח יותר, עקב סיבות שונות, לבנות תוכניות עבור הקלייניטים. לדעתנו, יש לשאוף לשותפות מלאה של הקליינטים
לאורך כל התהליך ולא רק לזהות צרכים המועלים מהם, ממשפחתם או מצוות ביה"ח (כמו בשתי התוכניות הראשונות). זיהוי צרכים יכול לעתים לפספס נקודות חשובות ומרכזיות שיכולות לעלות בעבודה משותפת עם הקליינט. כמו כן, בתהליך התכנון הקליינטים יכולים להביא עמם רעיונות ויכולות שיכולים להביא לתכנון מועיל ויעיל יותר.
מעורבות הקליינט לאורך כל התהליך תורמת רבות לקליינט. מבחינת תהליך ההעצמה, בשותפות המלאה, ההעצמה לא מתרחשת באמצעות הצוות (הגישה הפטרנליסטית- העובד מעצים את הקליינט) אלא ההעצמה מתרחשת בכך שהקליינטים מעצימים את עצמם, ומועצמים ע"י חבריהם ושותפיהם.
ביבליוגרפיה
אבירם, א., רוזן, ה. (2002). אומדן מספרם של חולי הנפש הכרוניים בישראל (2000-2001). מתוך האתר: http://www.israelhpr.org.il/. הוצא בתאריך: 8.6.2005.
איסר, ש. (1991). פרויקט שרוול. שיחות. 1. 60-66.
אליצור, י. (1992). בריאות נפש קהילתית בישראל - אנטומיה של כישלון. שיחות.1. עמ' 68.
ביגל, ד.(1998). משפחות ושיקום פסיכיאטרי: עבר, הווה ועתיד. בטחון סוציאלי. 53.
ברקאי, ל., דוידוב, י. (2004). מועדון תעסוקתי יחדיו: מתוך כותלי ביה"ח למועדון תעסוקה בקהילה. התאמת המפרשים לשינוי בכיוון הרוח- 25 שנות ריפוי, שיקום והעצמה. המרכז לבריאות הנפש, טירת הכרמל.
דויטש, ח. (1992). "שיקום פסיכוסוציאלי בישראל". לקט הרצאות, ח. דויטש, נ. הדס, מ. לכמן (עורכים). מתוך אתר: http://www.summit.org.il/art/art1-009.html. הוצא בתאריך: 6.6.2005.
זיידלסון, ו., ברקאי, ל. (1998). מועדון תעסוקתי חברתי- אספקט תעסוקתי. התאמת המפרשים לשינוי בכיוון הרוח- מרכז לבריאות הנפש על סף שנות ה- 2000. המרכז לבריאות הנפש, טירת הכרמל.
לוינסון, ד. (1995). הקשר בין פעילות במועדוני אנו"ש, עבודה ומגורים בדיון מוגן ובין אשפוזים ח
לכמן, מ. (1998). שיקום פסיכו-סוציאלי במדינת ישראל: נקודת מפנה?. חברה ורווחה. יח (1). 63-45.
מנוחין, מ., ששון, ע. (1998). הרציונל להקמת מועדון תעסוקתי. התאמת המפרשים לשינוי בכיוון הרוח- מרכז לבריאות הנפש על סף שנות ה- 2000. המרכז לבריאות הנפש, טירת הכרמל.
נשיא- שלם, מ. (2004). יחידה למשפחות- מידע, ייעוץ ותמיכה. התאמת המפרשים לשינוי בכיוון הרוח- 25 שנות ריפוי, שיקום והעצמה. המרכז לבריאות הנפש, טירת הכרמל.
שרשבסקי, י. (1999). , האחראי על השיקום באגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות. ראיון, יולי 1999.
Arns, P., Linney, J. (1993). Work, self, and life satisfaction for persons with severe and persistent mental disorders. Psychosocial Rehabilitation Journal. 17. 63-79.
Fishbein, S., Roberts, M. (1993). The implications for practitioners, programs and systems in implementing supported / integrated employment opportunities for individuals diagnosed with severe mental illness. Tampa Conference: Rehabilitation of children, youth and adults with psychiatric
disabilities.
Sheafor, B.W., Horejsi, C.R. Horejsi, G.A. (1991). Techniques and guidelines for social work practice. (2nd ed.). Needham Heights, MA: Allyn Bacon.
Spivak, M. (1977). Towards a systematic of a social competency approach to rehabilitation: Theory and definition. Israel Annals of psychiatry and Related Disciplines. 15.
11

תגים:

הערכת · התערבות · מימדים · משפחה · משפחות · נפגעי · נפש · קהילה · שותפות · שילוב · שיקום · שיתוף

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שיקום ושילוב נפגעי נפש בקהילה", סמינריון אודות "שיקום ושילוב נפגעי נפש בקהילה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.