היישום אינו מחובר לאינטרנט

הקשר בין סגנון מנהיגות מנהל בי"ס לבין שביעות רצון בעבודה של מורים

עבודה מס' 064322

מחיר: 288.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: סקירת ספרות בנושא סגנונות מנהיגות בארגונים בכלל, ובמערכת החינוכית בפרט, והקשר שלהם לשביעות רצון בעבודה.

15,377 מילים ,35 מקורות ,2004

תקציר העבודה:

עבודה זו מתמקדת בתפקיד המנהל בשביעות הרצון בעבודה של המורים. המנהל העומד בראש בי"ס והוא התגלמות המנהיגות החינוכית. בהיותו מנהיג-מחנך הוא נושא באחריות לקביעתן, עיצובן, פיתוחן, מיסודן, ותגמולן של יחסי העבודה עם הורים ועם מורים. מתפקידו לקדם פיתוח מקצועי של המורים ולהגביר מעורבותם בביה"ס. למנהל תפקיד מרכזי בהיותו אדם שמעצב ומבטא את אקלים הארגון ומשימותיו. לפיכך, המנהיגות נתפסת כאחד מתפקידיו העיקריים של המנהל אם לא המרכזי שבהם. מנהיגות זו מבטאת יכולת של המנהל ליזום, להציב אתגרים, לתמוך לפקח על המורים כך שיתפקדו באופן הטוב ביותר והיעיל היותר.
סגנון ניהול הנו נדבך חשוב בעבודתו של המנהל. כמו כן, שביעות רצון ומוטיבציה של המורה הינה קריטית לאפקטיביות עבודתו. בספרות קיימות מגוון תיאוריות על סגנונות ניהול ומחקרים רבים על שביעות רצון בעבודה של מורים. נשאלת השאלה האם קיים קשר בין סגנון ניהול לשביעות רצון בעבודה, ואם כן מהו סגנון המנהיגות האפקטיבי ביותר התורם לשביעות רצון זו.

בעיה ספציפית זו נבחרה משום ההשפעה של מנהל ביה"ס על אפקטיביות מוריו ובית ספרו הפכה יותר ויותר רלוונטית. בעזרת הפיכת המנהלים לבעלי ידע על המורים, הם יוכלו בעצמם לשפר את שביעות רצון הצוות ופרודוקטיביות של ביה"ס. בזיהוי ההתנהגויות שיוצרות את אקלים ביה"ס ליותר שבע רצון למורים, המנהל יכול להשפיע על האקלים, ואפקטיביות של ביה"ס.
עבודה זו תנסה לענות על הבעיה שהועלתה ע"י התבוננות בקשר שבין סגנונות מנהיגות של מנהלים לבין שביעות רצון של מורים מעבודתם. לפיכך, שאלות המחקר הן:
1. מהם סגנונות המנהיגות במערכת החינוך?
2. מהם המאפיינים של שביעות רצון מורים בעבודתם?
3. האם קיים קשר בין סגנון ניהול ומנהיגות לבין שביעות רצון מורים בעבודתם?
4. האם קיים סגנון מנהיגות אפקטיבי במיוחד המגביר שביעות רצון מורים בעבודה?

על מנת לענות על שאלות בעבודה זו, אסקור בחלק הראשון את סגנונות המנהיגות בארגונים בכלל, ואת סגנונות המנהיגות בעולם החינוכי בפרט. בחלק השני אסקור מחקרים העוסקים בשביעות רצון והנעת עובדים בארגונים בכלל, ובמערכת החינוכית בפרט. ובחלק השלישי אדון במחקרים העוסקים בקשר שבין מנהיגות לשביעות רצון, בהתמקדות על סגנונות ניהול מנהלי בי"ס ושביעות רצון מורים בעבודתם. עבודה זו תתרום להבנה טובה יותר של מקור השיתוף בין מנהלים ומורים, הגברת שביעות רצון מורים בעבודתם, ומתוך כך הגברת פרודוקטיביות בי"ס.

תוכן עניינים
מבוא
חלק א: סגנונות מנהיגות וניהול
1. מהי מנהיגות
1.1 מאפייני המנהיגות: השפעה, סמכות וכוח
2. סגנונות מנהיגות בארגונים
3. סגנונות מנהיגות של מנהלים בבתי-ספר
3.1 השפעה, סמכות וכוח בבי"ס
3.2 מחקרים על סגנונות מנהיגות מנהלי בי"ס
4. סגנון מנהיגות מנהל ואפקטיביות בי"ס
חלק ב: שביעות רצון בעבודה
5. מהי שביעות רצון בעבודה
6. מחקרים על שביעות רצון בעבודה
7. מחקרי שביעות רצון מורים
7.1 שביעות רצון ושחיקת מורים
7.2 משתנים חיצוניים ופנימיים המשפיעים על שביעות רצון מורים
7.3 מאפייני שביעות רצון וחוסר שביעות רצון של מורים מעבודתם
חלק ג: הקשר בין סגנון מנהיגות מנהל לשביעות רצון מורים מעבודתם
8. ההבחנה בין סגנונות מנהיגות שונים והקשר לשביעות רצון מורים מעבודתם.
דיון וסיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

המנהיגות כתופעה חברתית, משמשת מזה זמן רב נושא בעל עניין לתחומים שונים במדעי החברה. מנהיגות היא משימה קוגנטיבית והתנהגותית מורכבת, אשר מתרחשת בקונטקסט חברתי דינמי (McCormick, 2001).
הגדרת המנהיג אינה אחידה, יש המגדירים אותו עפ"י תכונותיו, ויש המגדירים אותו עפ"י התפקיד או המשרה. המנהיג נתפס, בדרך כלל , כאותו אדם בקבוצה שהינו בעל ההשפעה הרבה ביותר בקביעת מטרותיה ודרכי תפקודה והנבחר בצורה גלויה או סמויה ע"י חברי הקבוצה.
בעבודתה של לנדאו (1995) היא סוקרת ספרות על מושג המנהיגות, לטענתה למושג עצמו הגדרות רבות ומגוונות. לנדאו (1995) מזכירה כי סטוגדיל (1974) שהעיר, בהקשר זה, שמספר ההגדרות הוא כמעט כמספר החוקרים שניסו להגדיר את התופעה.

מקורות:

אקלים ארגוני ושביעות רצון
אקלים ארגוני מוגדר ע"י ז'ק והורוביץ (1985) כ"סביבה פנימית רבת מימדים של ארגון, שחבריו מתכנסים בו כקבוצה, ואפשר לתארו באמצעות תכונות אופייניות, המשפיעות על התנהגות החברים באופן ישיר ועקיף". האקלים הארגוני כולל בתוכו גם יחסי מורים, סגנון ניהול וגם אוטונומיה של מורים. מנקודת ראות מעשית נראה כי ניתן
לשנות מרכיבי אקלים ע"י טיפול הנמצא בשליטה או הישג יד של הכוחות הפנימיים בביה"ס מנהלים ומורים. זק והורוביץ (1985) בנו שאלון אקלים ארגוני עפ"י הלפין וקרופט (1962), ויצרו שמונה מימדים:
מנהיגות חינוכית: המנהיגות במקום העבודה נתפסת כחשובה בגלל הקשר שלה ליעילות הארגון.
מנהיגות תומכת: מנהיגות חינוכית תומכת עשויה להוות מקור לתגמולים רישוגיים של מורים, כלומר אחד הגורמים האפשריים לשביעות רצון בעבודה הוא רמת המנהיגות התומכת המצויה בבהי"ס. המנהל משתמש בביקורת חיובית בונה ומגיב לביקורת של מורים, מעריך עבודת מורים, מעודד התערבות בקביעת מדיניות ביה"ס, דוחף לחידושים ועוזר
למורים. כאשר מנהל מאופיין ע"י פריטים אלה, סגנון מנהיגותו מאופיין כמנהיגות תומכת המכוונת כלפי המורה כאדם.
המפקח: ממלא תפקיד מנהלי בארגון, ואינו חלק מהמנהיגות החינוכית בבי"ס. תפקידו מתואר ע"י התעניינותו בכל מורה בנפרד, בהבאת מידע חדש למורים ובהערכה גלויה של עבודתם.
שירותים: הגישה לציוד מתאים, מערכת השירות להפעלתו ושיתוף הפעולה עם כוחות העזר שאינם מורים קשורים במימיד האקלים הארגוני.
אימוץ חידושים: לאימוץ חידושים יש השפעה ישירה על שביעות הרצון בעבודה. במימיד אקלים זה נכללים מקוריות, יוזמות, יצירתיות, והכנסת שיטות הוראה חדשות.
עומס בהוראה: מתבטא בלחץ בעבודה ובדרישות הממונים. נמצא נתאם שלילי בין עומס לבין שביעות רצון בעבודה.
יחסים בין מורים: יחסים בין חברים למקצוע, פעילות בין מורים, יחסי קבוצה או לכידות קבוצתית ומידת ההסכמה המשותפת לגבי מטרות משותפות הם חלק מן המאפיינים את דרגת הקרבה בים בתי הספר. מימד זה קשור לאווירה בתוך הצוות ההוראה והרגשת שייכות.
אוטונומיה: מורים המציינים אוטונומיה גבוהה יותר, מביעים בד"כ עמדות מתקדמות יותר כלפי חינוך, ואידיאולוגית השליטה שלהם על התלמידים הומאנית יותר.
יוקרה: זוהי תוצאה משולבת של האווירה בבי"ס ושל השפעות חיצוניות. למימד היוקרה יש קשר עם שביעות רצון בעבודה גבוה וחיובי.
זק איתי (1985) ערך מחקר מקיף שנמשך כעשר שנים ומתוצאותיו נמצא כי: שביעות הרצון בעבודה היא תוצר מובהק של האקלים הארגוני. מתוך שמונת מימדי האקלים הארגוני שנבדקו במדגמו, ארבעה קשורים במתאם גבוה יחסית עם שביעות רצון: מנהיגות חינוכית, מפקח, אימוץ חידושים ויוקרה.
בוגלר (2002) מצאה ממחקרים כי הממצאים הכי "שקטים" של המחקר היו תנאי מקום העבודה, המורים הכי שבעי רצון עבדו במקום הכי תומך, בטוח, אקלים אוטונומי מאשר חסרי שביעות רצון ( Bogler, 2002).
יחסי גומלין בצוות בי"ס
יחסי גומלין משופרים בצוותי המורים, כחלק מאקלים ביה"ס, בתחומים של שותפות בהצבת מטרות, ופתרון בעיות וקבלת החלטות ובפיזור ההשפעה, נמצאו כבעלי השפעה רבה על פיתוח הרגשת אוטונומיה בקרב מורים, הגברת מעורבותם בתהליכי העבודה ועל שביעות רצונם וזהותם המקצועית (זק, 1975).
הקמן ואולדהם (1980, אצל חליחל, 1994) מצאו שביעות רצון אצל מורים שהיו שותפים בקבלת החלטות ובפתרון בעיות בארגונים שונים. תקשורת רב כוונית בצוות והרגשת יעילות היו קשורות באופן חיובי בהרגשת שביעות הרצון מהעבודה. ובישראל נמצאה עליה בשביעות הרצון של מורים מעבודתם, ככל שהמנהל יזם עבודת צוות מתוחכמת
ומפותחת יותר (שרן, טיהון ופרח, 1985).
לסיכום,
עדויות רבות מצביעות על כי המנהל משמש מאיץ בעיצוב האקלים החינוכי בבי"ס. הוא הקובע את הגדרת המדיניות החינוכית של ביה"ס. סגנון מנהיגותו, סמכותו ומחוייבותו לביצוע מדיניות הם הם הגורמים המכריעים ביצירת אקלים בי"ס. מנהיגותו של המנהל משפיעה על מורל הצוות, על ביצוע מקצועי רב יותר על העלאת פריון העבודה ועל
למידה יעילה יותר של תלמידים (חליחל, 1994). לפיכך ניתן יהיה לשער כי יהיה קשר בין התנהגותו וסגנון מנהיגותו של המנהל לבין האקלים בבי"ס, ומתוך כך לשביעות רצון המורים בו.
חלק ג: הקשר בין סגנון מנהיגות המנהל לשביעות רצון המורים מהעבודה
ממחקרים רבים עולה כי ישנה הרבה ספרות שמזהה מנהלים, בעיקר מנהלי בי"ס, כמקור למתח אצל מורים. הספרות הזאת המתייחסת להתנהגויות המנהל היא בעיקר חשובה בדיון על השפעת המנהל על תהליכי העבודה בבי"ס. חלק מהמחקרים טוענים כי המאפיינים של מנהיגות מנהלים (תקשורת, תמיכה, ומיומנויות פתרון בעיות) הינם קיריטיים
לתפקוד המורים ואפקטיביות בי"ס. ומחקרים אחרים טוענים שתפקיד המנהל הוא כה מגוון וגמיש, ולפיכך, השפעתו מועטה על ביצועי המורים (Blase, Dedrick Strathe, 1986) .
בוגלר (2001) מציינת כי מצאה ממחקרים שסקרה כי שביעות רצון בעבודה של מורים קשורה בשביעות רצון ממנהיגות המנהל (Bogler, 2001). מחקרים נוספים מצאו כי ישנו קשר בין סגנונות מנהיגות של מנהלים, מתח של מורים, ביצועי עבודתם ושביעות רצון מעבודתם (Blase, Dedrick Strathe, 1986) .
במאמרה עושה בוגלר (2002) הבחנה בין שני פרופילים של טיפוסי מורים: אלו עם שביעות רצון נמוכה בעבודה ואלו עם שביעות רצון גבוהה בעבודתם. היא מציינת כי התוצאות מציעות כי מורים בעלי שביעות רצון נמוכה מעבודתם יכולים להיות מובחנים מכאלה עם שביעות רצון גבוהה בעזרת תפיסתם המקצועית, סגנונות מנהיגות מנהלים,
ומספר מאפיינים דמוגרפיים ( Bogler, 2002).
8. ההבחנה ביןסגנונות מנהיגות שונים והקשר לשביעות רצון בעבודה של מורים
הסגנונות ייזום מבנה/משימה וסגנון ההתחשבות באנשים אצל מנהלי בי"ס והקשר לשביעות רצון בעבודה של מורים
ממחקרים שנסקרו בעבר נמצא כי מנהלים בסגנון "התחשבות באנשים" , במקרה זה מורים, היו משמעותיים לשביעות רצון גבוהה מעבודה של מורים. נמצא כי סגנונות מנהיגות, בעיקר במימד ההתחשבות (ז"א, התנהגויות הקשורות להגברת ביטחון עצמי של עבודים), היו קשורים לשביעות רצון בעבודה. נוסף לכך, נמצא ממחקרים כי יש שביעות
רצון גדולה יותר אצל מורים שמנהלים עובדים לפי תיאוריה Y של מקרגור, ז"א מנהלים שבוטחים במוריהם שיעבדו באחריות. מחקר אחר מצא התנהגויות של מנהלים שנחשבו כמלחיצות בעיני מורים, ומצא כי ההתנהגויות שהרסו התחשבות וצפיות של מבנה משימה הפריעו לביצועי המורים (Blase, Dedrick Strathe, 1986) .
המחקר של בלייס, דדריק וסתרת' (1986) עוצב בכדי לבחון את הקשר בין סגנונות מנהיגות של מנהלים ותפיסת המורים את השפעת אותם מנהלים על מתח, שביעות רצון וביצועי מורים.לפי התיאוריה שלהם , אם יש מצבים מתוחים לאורך זמן, שביעות רצון המורים, מוטיבציה, מעורבות בעבודה (זמן, יצירתיות, השקעה) ומאמץ כולם ירדו. כל
אלה ישפיעו כמובן, על הביצוע. ההתנהגויות שבחנו החוקרים במחקר: מרכיבי התנהגויות מנהיג: התחשבות לעומת ייזום מבנה. ייזום מבנה מתייחס לכמות שבה המנהיג , מארגן, מגדיר עבודה להיעשות והדרך שבה תעשה (באס, 1981).
התחשבות מוגדרת בכמות שבה המנהיג מראה יחס ואכפתיות למונהגים. התחשבות עפ"י מחקרים רבים מדגישה שביעות רצון מעבודה, התעניינות בביטחון של העובדים אינדיבידואלית, והנסיון להתייחס לאחרים כשווים ולהניח להם להרגיש בנוח (Blase, Dedrick Strathe, 1986) .
הממצאים במחקרם של בלייס ושותפיו (1986) היו כי יש קשר חזק בין שביעות רצון של מורים מהעובדה והתדירות של המורה בייזום מבנה והתחשבות. נמצא שככל שהתנהגויות סגנונות המנהיגות בבי"ס יש להם רמה גבוהה של ייזום מבנה והתחשבות המורים תפסו את המנהל כפחות גורם ללחץ והייתה שביעות רצון גבוהה ממנו. סגנון משולב זה של
מנהיגות גם נתפס כמסייע לתפקוד של המורים בכיתות. רמות גבוהות של לחץ מורים, חוסר שביעות רצון, והפרעה לביצועי מורים נמצאו כקשורות בייזום מבנה נמוך והתחשבות נמוכה. וסגנון ההתחשבות היתה קשורה באופן חיובי לשביעות רצון מורים ובאופן שלילי למתח של מורים (Blase, Dedrick Strathe, 1986) .
תקשורת הינה חלק בסיסי בבי"ס. החשיבות של פנים מול פנים יחסי גומלין בין מנהלים ומורים נידונה במס' מחקרים.לפיכך, החוקרים במחקר הנוכחי מאמינים כי התנהגויות התחשבות של מנהלים הינן קירטיות לשביעות רצון מורים(Blase, Dedrick Strathe, 1986) .
שרן, טהון ופרח (1985), מציינים לאור מחקרם שנערך בישראל על בי"ס כארגון בעל חיבורים רופפים, כי כאשר אין פיקוח צמוד על איכות התהליכים והתוצרים (ייזום מבנה), מצב זה אינו לשביעות רצונם של המורים, וככל שהתיאום בין המורים למנהל מבחינת העזרה המוצעת להם רב יותר , כך עולה שביעות הרצון מעבודתם. שביעות רצונם
של מורים מושפעת באופן חיובי מתיאום ופיקוח של מנהלים, שזה כולל את את סגנון ההתחשבות: התכיפות שבה מסייע מנהל למוריו בעצה או במידע ואת מידת התמצאותו בנושאים שונים הקשורים לכיתת המורה, והדגש הוא על אופי הקשר בין מנהל ביה"ס למוריו (סגנון ההתחשבות) ועל מידת הסיוע ומעורבותו בעבודת ההוראה של המורים
בכיתותיהם.
המחקר של הלר, קליי ופרקינס (1993) עשה שימוש בתיאוריה של הרשי ובלנשרד על מנהיגות מצבית בכדי לחקור את הקשר בין שביעות רצון של מורים לסגנונות מנהיגות של מנהלים. ה"תיאוריה המצבית למנהיגות" מבוססת על שתי התנהגויות מנהיגות: משימה ויחסים. בתיאוריה של הרשי ובלנשרד יש ארבע סגנונות מנהיגות שמשלבות את שתי
ההתנהגויות: אמירה, מכירה, שיתוף והנחלת סמכויות.
נמצא כי 42% מנחקריהם היו או מאוד שבעי רצון או מאוד חסרי שביעות רצון. המורים היו הכי פחות שבעי רצון ממשכורתם, והכי מרוצים מעמיתהם. נמצא כי הסגנון של "שיתוף" גרם להכי הרבה שביעות רצון (סגנון משימה נמוך וסגנון התחשבות גבוה), וציינו כי רוב המנהלים נמצאים בסגנון של "מכירה" (Heller, Clay Perkins,
1993).
שביעות רצון מעבודה לא נמצאה כקשורה לסגנון בי"ס, שנות ניסיון, מין מורים , וגם לא קשורה לסגנון מנהיגות. הם טוענים כי ייתכן שמורים רוצים לעבוד תחת מס' סגנונות מנהיגות. בשל הגוון בעבודתם. מצאו ממחקרים קודמים כי מורים מעדיפים שמנהלים יהיו מכוונים יותר במצבים מסויימים ופחות מכוונים במצבים אחרים (Heller,
Clay Perkins, 1993).
סגנון מנהיגות מתגמלת וסגנון של מנהיגות מעצבת של מנהלי בי"ס
והקשר לשביעות רצון מורים בעבודתם
ישנו וויכוח על מנהיגות מעצבת והאם היא באמת מתאימה לצרכים ולהבניית ביה"ס מחדש. נמצא ממחקרים כי למנהיגות מעצבת יש פוטנציאל בבניית רמות גבוהות של נאמנות של מורים למורכבות האופי של חדשנות ורפורמה בבי"ס ולצמיחה. מנהיגות מעצבת נראית כרגישה לבנייה ארגונית, חזון מתפתח משותף, תומכת מנהיגות ובבניית תרבות
בי"ס בייחוד במאמצים לבנייה מחודשת של בתי הספר. תרבות ביה"ס נקשרת עם מוטיבציה גבוהה של תלמידים והשגים גבוהים, ושיפור עמדות מורים ביחס לשביעות רצון בעבודה
Barnett, MacCormick Conners, 2000)).
ממחקרים שסקרו בארנט מקורמיק וקונרס (2000) הם מצאו כי מנהיגות מעצבת תורמת לתרבויות בית ספריות רצויות יותר. במחקרם הם חקרו את תפיסת באס על מנהיגות מעצבת ומנהיגות מתגמלת בקשר שלהם לתוצאות המורים ותוצאות תרבות הלמידה בבי"ס באוסטרליה. הם מצאו כי שמרכיב המנהיגות בבי"ס מתאפיין כאחד על אחד יחסי גומלין בין
מנהיג למורה (מונהג). למנהיגים אין יחסים עם מורים כקבוצה. יש להם סט של יחסים , שמשתנה ממורה למורה. לפיכך הם הסיקו כי השפעת המנהיגות תלויה בהתנהגות הפרט בתפיסת האחר כמנהיג וכתפיסת עצמם כמונהגים ( Barnett, MacCormick Conners, 2000).
בארנט ועמיתיו (2000) מצאו קשרים משמעותים בין מנהיגות מעצבת ומנהיגות מתגמלת לבין תוצאות המורים בתרבות הלמידה של בי"ס. נמצא קשר ישיר של התנהגויות מנהיגות מעצבת: התחשבות אישית על תוצאות המורים (מאמץ מוגבר, שביעות רצון ואפקטיביות), וקשר עקיף בהשפעת "החזון". ממצאים אלה תומכים בממצאיהם של באס ואבוליו
(1997) שמנהיגות מעצבת תהיה בקשר חיובי לתוצאות חיוביות כמו מאמץ נוסף, אפקטיביות ושביעות רצון ( Bogler, 2001).
בנוסף נמצא כי התנהגויות המנהיגות המתגמלת ניהול בעזרת צפיות (פאסיבי) היתה קשורה באופן שלילי לתוצאות מורים ותרבות הלמידה בבי"ס. באופן כללי ניהול ע"י צפיות (פאסיבי) ממצאים קודמים דווחו כהתנהגות מנהיגות לא אפקטיבית. ממצאים נוספים היו כי התנהגות המנהיגות המעצבת, התחשבות אישית יש לה השפעה חיובית משמעותית
להשפעות ישירות ועקיפות על תוצאות תלמידים ועל תרבות הלמידה בבי"ס, ברמת המורה. הם מציעים בעקבות תוצאה זו כי התחשבות אישית היא משימה קירטית למנהיגות , כי היא מסייעת למורים לזהות ולרדוף חזון משותף ( Barnett, MacCormick Conners, 2000).
בוגלר (2001) מצאה ממחקרים שסקרה כי יש תמיכה רבה לטענה כי שביעות רצון בעבודה קשורה באופן חיובי עם סגנון ההחלטה השיתופית ולמנהיגות מעצבת. מורים מדווחים שביעות רצון רבה בעבודתם כשהם תופסים את המנהל כמשתף בידע עם אחרים, מאציל סמכויות, ושומר על ערוצי תקשורת פתוחים עם מורים. מורים המדווחים על חוסר שביעות
רצון רבה בעבודתם מציינים מעורבות מצומצמת בקבלת החלטות (Bogler, 2001). בוגלר (2001) מציינת כי בסגנון קבלת ההחלטות של המנהל , מורה שיש לו חלק בתהליכי קבלת החלטות בבי"ס יחוש מעורב יותר ומחויב יותר לעבודתו. ממחקרים שסקרה, מצאה כי באקלים פתוח, בו המנהל נחשב כמנהל דמוקרטי שפותח ערוצי תקשורת עם הצוות,
מורים יהיו יותר שבעי רצון עם עבודתם ביחס לבי"ס שבו המנהל מציג גישה נוקשה (Bogler, 2001).
הממצאים במחקרה של בוגלר (2001) תומכים במחקרים שמצאו כי מורים מעדיפים לעבוד עם מנהל המתנהג בהתנהגויות של טיפוס מעצב מאשר עם מתגמל (Bogler, 2001). מחקרה בחן את ההופעות של סגנון מנהיגות מנהלים (מעצבת או מתגמלת), אסטרטגיות קבלת החלטות של מנהלים (אוטקרטיות לעומת משתפות), ותפיסות מורים על המקצוע על
שביעות רצון מעבודה של מורים. היא מצאה כי מנהיגות מעצבת של מנהלים משפיעה על שביעות הרצון של המורים מעבודתם גם ישירות וגם באופן עקיף מהתפיסות שלהם על המקצוע (Bogler, 2001).
בוגלר (2002) בהתייחס לממצאים ממחקרה בשנת 2001, ערכה הבחנה בין מורים שביעי רצון לכאלה שאינם שבעי רצון, ומצאה כי מורים שפחות שביעי רצון, היו בעיקר גברים, לימדו בבתי ספר גדולים, תפסו את המורה כמנהיג מתגמל, ולא ראו בעבודתם כמקצוע. המורים בעלי שביעות רצון גדולה, היו בעיקר נשים, לימדו בבתי ספר גדולים,
תפסו את המנהלים כמנהיגים מעצבים, וראו את עבודת ההוראה כמקצוע ( Bogler, 2002).
נמצא כי מורים עם אוטונומיה רבה הראו רמות גבוהות יותר של שביעות רצון, מאשר מורים שהרגישו שיש להם מעט אוטונומיה. תמיכה ההנהלה, התנהגות תלמידים ותחושת שליטה באופן עקבי היו קשורים לשביעות רצון המורים בעבודה (Statistical Analysis Report, 1997).
ממצאים אלה מתחזקים באמצעות מחקרה של בוגלר (2001) שמצאה כי שביעות רצון של מורים קשורה ברמת אוטונומיה גבוהה בעבודה ובקשר עם מקצוע ההוראה (Bogler, 2001). העצמת מורים מורים הוא מרכיב נוסף בתפיסת המקצוע. הוא קשור בצמיחה מקצועית, אוטונומיה, יעילות עצמית, ומעורבות בקבלת החלטות, שישירות משפיע על עבודה
(Bogler, 2001). נוסף לכך משתנה אחד שנמצא יש לו השפעה חזקה על שביעות רצון מעבודה הוא אחריות בעבודה . למורים שהיו להם רמות אחריות גבוהות, למשל עמדות ניהוליות או ייעוץ רמות שביעות הרצון שלהם התגלו כגבוהות (Bishay, 1996).
המונח תפיסת המקצוע של מורים, מתייחס בעיקר למימדים פנימיים וחיצוניים של מקצוע ההוראה. מימדים פנימיים מתיחסים לאספקטים של הוראה כגון, אוטונומיה בעבודה, יוקרה מקצועית וסטטוס, התפתחות אישית וכד'. מרכיבים חיצוניים מתיחסים למשתנים פיזיים של מקום העבודה, וליתרונותיו, ז"א משכורת (Bogler, 2001). לטענת
בוגלר (2001) תפיסת המורים את המקצוע קשור באופן ישיר בשביעות רצון מהעובדה, אך באופן תיאורטי הוא מושפע גם מהתנהגות המנהל (סגנון מנהיגות וקבלת החלטות). מנהלים המתנהגים בהתנהגויות מנהיגות מעצבת, כגון התחשבות אישית לצרכים והתעניינות במורים, המביאים גירוי אינטלקטואלי ומאתגרים, מעלים צפיות מהמורים ומעלים
מוטיבציה, מצפים למאמץ גבוה יותר, בעצם מובילים את המורים לתפוס את מקצועם כיותר מתגמל ומרכזי בחייהם (Bogler, 2001).
דיון וסיכום
לתהליך החינוכי ארבעה שותפים מרכזיים: המנהל וביה"ס, הקהילה וההורים, הרשות המקומית ומשרד החינוך והתרבות. המאחד את כולם היא ההכרה שיש צורך בשינוי, וכדי לתת מענה טוב יותר לצרכים ולתנאים של היום יש להערך אחרת במערכת החינוך (כספי, 1995). המערכת הבית ספרית פועלת כארגון, וככל ארגון יש חשיבות רבה ליחסים
המתרקמים בין המנהל והעובד. מרכיב עיקרי רלוונטי לנושא זה הוא שביעות הרצון של האנשים הפועלים בארגון.
עפ"י סקירת הספרות, מורים הם הקבוצה החשובה ביותר לעתיד האומה. ולפיכך, מאוד לא נעים למצוא כי רבים מהמורים אינם שבעי רצון מעבודתם (Bishay, 1996). שביעות רצון מורים מעבודתם היא חיונית ביותר לקשר בין מורים לתלמידים, למורים שבעי רצון יהיה יותר מרגש להשקיע זמן יותר ואנרגיה בללמד את תלמידיהם (Bogler,
2001).
שאלות המחקר שנבדקו, נענו בצורה הבאה: השאלה הראשונה לגבי סגנונות מנהיגות המערכת החינוך העלתה כי המחקר בתחום סגנונות המנהיגות בהקשר החינוכי, כמו בהקשר הארגוני הכללי, מבחין בין הסגנון המשימתי המתרכז במשימות, יעדים ומטרות לבין הסגנון המתחשב המדגיש יחסים אישיים עם הכפיפים, תמיכה וסיוע. כמו כן סגנון
המנהיגות ההוראתית וסגנון המנהיגות המעצבת, אף הם נמצאו כסגנונות מנהיגות מובילים במערכת החינוך.
בכדי לבדוק את שאלת המחקר השנייה לגבי מאפייני שביעות רצון מורים נסקרו מאפיינים רבים פנימיים וחיצוניים, בינהם: יחסים עם הורים ותלמידים, משכורת, תכ"ל וציוד, אקלים ארגוני, יחסים בצוות.
לבסוף נבחן הקשר בין סגנונות מנהיגות לשביעות רצון מורים, בנסיון לענות על שתי שאלות המחקר האחרונות.
נמצאו משתנים רבים הקשורים לשביעות רצון וחוסר שביעות רצון בעבודה של מורים. מסקירת ספרות נמצא כי שביעות רצון ומוטיבציה של מורים מבוססת על החופש לנסות רעיונות חדשים, שניתנת להם אחריות ואוטונומיה והם שותפים בקבלת החלטות (מאפיינים מנהיגות מעצבת וסגנון מתחשב). נמצא כי שביעות רצון אמיתית מהעבודה נבעה
ממילוי צרכים מסדר גבוה, כגון: יחסים חברתיים, הערכה ומימוש עצמי, מאשר מצרכים מסדר נמוך.
אכן נמצא קשר בין סגנונות מנהיגות של מנהלים לבין שביעות רצון של מורים בעבודה. ברוב המחקרים ניזכרה העובדה תמיכת ההנהלה ומנהיגות קשורים בשביעות רצון. בבחינת הקשר בין אקלים ארגונים לבין שביעות רצון, נמצא כי שביעות רצון עם מעורבות בתפקיד היתה גדולה יותר באקלימים של ניהול תומך, מניע ודוחף. שביעות רצון
מאקלים ארגוני מושפעת מיחסים אישיים. ולפיכך ניתן להגדיל את שביעות הרצון בהיבט החברתי והבינאישי ע"י שיפור הסביבה החברתית וההנעה הניהולית.
תמיכת ההנהלה ומנהיגות, התנהגות תלמידים, אווירת ביה"ס, ואוטונומיית מורים הם תנאי עבודה שנמצאו קשורים עם שביעות רצון מורים; ככל שתנאי העבודה היו חיוביים יותר, כך שביעות הרצון הייתה גבוה יותר.
ניכר ממחקרי שביעות הרצון המשתמשים בתיאוריות של הרצברג ולוק, כי בעבודת המורים יש חשיבות רבה ומשמעותית לשביעות הרצון פנימית: שהיא תגובה רגשית של המורה להערכת תגמוליו מתוכן עבודתו, כגון: קשר עם תלמידים, הגשמת יעדים חינוכיים, חופש פעולה. לעומתה שביעות הרצון החיצונית: שהינה ביטוי להערכת המורה את
התגמולים החיצוניים בעבודתו, כגון: שכר, חופשות, שעות עבודה וכד', נראתה כפחות חשובה לשביעות הרצון.
הניסיון למצוא סגנון מנהיגות שהינו הכי אפקטיבי ומשפיע על שביעות רצון המורים בעבודה תמך בהשערה לגבי סגנון המנהיגות המשולב, והוא נתמך ברוב המחקרים. אכן המורים מעדיפים סגנון משולב מתחשב ומשימתי כאחד. סגנון משולב זה של מנהיגות גם נתפס כמסייע לתפקוד של המורים בכיתות. כמו כן סגנון ההתחשבות היה קשור באופן
חיובי לשביעות רצון מורים ובאופן שלילי למתח של מורים. לעומת זאת רמות גבוהות של לחץ מורים, חוסר שביעות רצון, והפרעה לביצועי מורים נמצאו כקשורות בייזום מבנה נמוך והתחשבות נמוכה.
עפ"י סקירת המחקרים ניראה כי מנהיגות מעצבת היא יותר חיובית ואפקטיבית לתוצאות מורים, משימות ממוקדות מטרה ומצויינות בהוראה. מרוב המחקרים עולה כי רבה לטענה כי שביעות רצון בעבודה קשורה באופן חיובי עם סגנון ההחלטה השיתופית ולמנהיגות מעצבת. מורים מדווחים שביעות רצון רבה בעבודתם כשהם תופסים את המנהל כמשתף
בידע עם אחרים, מאציל סמכויות, ושומר על ערוצי תקשורת פתוחים עם מורים. מורים המדווחים על חוסר שביעות רצון רבה בעבודתם מציינים מעורבות מצומצמת בקבלת החלטות (Bogler, 2001).
חשוב לציין כי טרם נעשו מחקרים על "סופר מנהיגות", וזאת משום שהשימוש בסוג מנהיגות זה עדיין אינו שכיח מספיק. אך היתרונות של סוג כזה של מנהיגות הן ברורות. ישנם מאפיינים המשותפים לסופר מנהיגות ולמנהיגות מעצבת ומתגמלת וזאת בדרך התנהגות המנהיג. חלק מההפיכה לסופר מנהיג זו היכולת ליצור מנהיגות עצמית דרך
תגמול, מזכיר במידה רבה את ההתנהגות המנהיג המתגמל. למרות שחשוב לעשות את ההבחנה שבסופר מנהיגות יש למידה של תגמול פנימי, ז"א ההצלחה בעבודה וערכה של העבודה כתגמול ולא רק משהו שמקבלים עבורה. כמו כן ישנה הקבלה רבה בין התנהגות המנהיג במנהיגות מעצבת ובסופר מנהיגות: הדגש על הערכים, קידום עבודת צוות, יצירת
תבניות חשיבה חיוביות. השילוב של שתי המנהיגויות והערך המוסף שמוסיפה סופר מנהיגות על "הנהגה עצמית", יש לה יתרונות רבים שיכולים אף הם להתאים המערכת החינוכית.
תמצית מנהיגות המנהל היא ההשפעה הבין אישית הכוללת את נסיונות של המנהל להשפיע ע"י תקשורת על התנהגותו של המורה להשגת מטרה או מטרות. השפעה זו לא תבוא רק מכוח הסמכות הפורמלית בלבד אלא תהיה מושפעת גם מכוח אישיותו וסמכותו המנהיגותית של המנהל בפני המורים. בסיטואציה הבית ספרית שבה אין המנהל נוטה לשתף את
צוות המורים בהחלטות ובתהליכי ניהול, והוא רואה את עצמו פועל מכוח סמכותו הרשמית, ואשר דורש עשייה ומעורבות מכוח סמכות זו, תתהוה אצל המורים מערכת של ערכים שבהם אין מסירות והתנדבות, וכל דרישה לפעילות מעבר נתפשת כניצול וחוסר שביעות הרצון יגבר . התנהגויות מעצבות כגון, הגברת שיתוף העובדים בתהליכי קבלת
החלטות מגדילה את ההתעניינות והמעורבות שלהם ומבטיחה ביצוע יעיל של ההחלטות שהתקבלו. המורים שמכירים במנהיגותו של המנהל ונענים ללא התנגדות לדרישות הנחשבות לחוקיות בעינהם יפעלו ביתר יעילות ושביעות רצונם תגבר.
קיימים סגנונות ניהול שונים, כמעט כמו מס' המנהלים. למנהל תפקידים רבים המחולקים בין טובת הארגון לבין טובת העובדים. מנהל טוב ישכיל לשלב את השניים בכדי לגרום להנעת עובדים חיובית ושביעות רצון מוגברת בכדי להוביל את הארגון להצלחה. כיום שמים דגש על מנהיגות פתוחה ומאצילה כדרך רצויה בארגון. בצורה זו יכול
המנהל לשתף את עובדיו בפעילויות הארגון ובקבלת החלטות ובו בזמן לגרום להם לשביעות רצון ומוטיבציה גבוהה בעבודה. ניהול כזה נחשב כיום לניהול איכותי ויוצר סביבת עבודה חיובית, טיפוח עבודת צוות, ומיצוי יצרתיות של העובדים.
מורים תחת מנהיגות חשים חשובים לארגון, מאוששים, מומרצים ובעלי משמעות.. המנהיג מצליח להעניק לאנשים סביבו תחושה שהם חלק מקהילה, צוות, משפחה והם חשים קשר לחזון. במנהיגות חשובה ההלהבה ומשיכת האנשים אל המטרה, במקום דחיפתם לקראתה. היבט זה מתייחס הן לצוות העובדים והן לסביבה החברתית בה פועל המנהל - המנהיג .
התכונות שמאפיינות מנהיגים כוללות יכולת למשוך תשומת לב, לשדר כוונות, לעורר אמון, ולמצות את היכולת העצמית. מנהיגים מרתקים אליהם אחרים משום שיש להם חזון, ראיית תוצאה וכוונה. כמובן, אין לשכוח את התגמולים החיצוניים, כגון תנאי עבודה טובים, הערכה וכד', המהווים גורם מניע ומדרבן להעלאת המוטיבציה בעבודה.
עידוד והנעת של עובדים מניבים תוצאות טובות יותר כאשר הן נעשות באוירה נעימה, מתגמלת ומערכיה. אין ספק כי עידוד, קידום ונשיאה באחריות מהווים גורמים לאווירה זו בארגון.
הצורך בהערכה עצמית (מאסלו) הוא אחד הצרכים שיש לספקם כתנאי למימוש עצמי, ויחסם של האחרים הוא אחד המרכיבים בהערכת אדם את עצמו. מכאן שהסביבה החברתית, ובכללה המנהל, יכולה לחזק בו את הערכתו העצמית ובכך לאפשר לו מימוש עצמי ובריאו נפשית, או עלולה לגרום לו לדיכוי נטיותיו הטבעיות, ובכך לגרום לו להרגיש חסר
ערך, נחיתות ואומללות. המורה הוא הגורם הקובע והעיקרי בתהליך החינוך ואחד מהתנאים להצלחתו הוא הרגשתו הפנימית. הדרך בה מורים תופסים את עצמם משפיעה ללא ספק על התנהגותם, ובין היתר על דרך ההוראה שלהם. היא עשויה להיות מרתקת ומספקת לגרום למוטיבציה ושביעות רצון או משעממת ומתסכלת ולגרום לחוסר שביעות רצון,
ירידה במוטיבציה ושחיקה.
עבודה זו הדגימה כי שביעות רצון מורים יכולה להתעצב בחלקה מתנאי מקום העבודה (ובתוכם המנהל וסגנון מנהיגותו), שנמצאים בשליטת רמת ביה"ס. בהתמקדות על סגנון המנהיגות, ניתן לשפר את שביעות רצון המורים מעבודתם. סביבת עבודה בטוחה, תמיכת ההנהלה, ומעורבות הורים קשורה ברמות גבוהות של שביעות רצון מורים. באותה
מידה יש חשיבות לאוטונומיה של מורים. עבודה זו מראה כי שיתוף מורים בהחלטות וחלוקת אחריות (ממרכיבי מנהיגות מעצבת וסגנון מתחשב באנשים) קשורות ברמות גבוהות של שביעות רצון.
נמצא ממחקרים כי מוטיבציה גבוהה של מורים קשורה במוטיבציה גבוהה וביטחון עצמי גבוה של תלמידים (Bishay, 1996). מורים בעלי עמדות חזקות וחיוביות ושבעי רצון מעבודתם ישפיעו על מוטיבציה של תלמידיהם. קשר זה יתקיים כי המורים משמשים יותר ממורים, אלא גם כדמות לחיקוי. ולפיכך, היתרון של מורים שבעי רצון הוא גם
לטובת תלמידים.
תפיסת המורים את מקצועם חשוב ביותר בהשפעה על שביעות רצונם מעבודתם. יש להכיר בכך ברמה של מקבלי ההחלטות (הגבוהה ביותר), כגון פקידי ממשלה וע"י מנהלים ומפקחים. ככל שמורים יתפסו את מקצוע ההוראה כמקצועי וכמרכזי בחייהם, הם יהיו יותר שבעי רצון עמו. בנוסף, כדי לשפר את תחושתם הכללית של המורים, מנהלי בי"ס
צריכים להיות מודעים יותר לכך שתפקידם והתנהגותם משפיעים רבות על תפיסת המורים על מקצועם, ושביעות רצונם מהעבודה. דרך מנהיגות מעצבת והתנהגות שיתופית, מנהלים יכולים לפתח ולזרז רגשות חיוביים ועמדות של מורים ביחס למקצועם (Bogler, 2001).
ביבליוגרפיה
אביהו, ר. (1989). "התיאוריה של הנעת אנשים", סקירה חודשית, 6, 22-35 מתוך אתר האינטרנט: http://www.avihuronen.com/hebrew/articles/motivation.html
אלבויים-דרור, ר. (1987). מדיניות ומנהל, מגנס, אוניברסיטה עברית, ירושלים.
אלבויים-דרור, ר. (1974). מאפיינים ארגוניים של מערכת החינוך. בית הספר לעובדי הוראה בכירים, ירושלים.
בר-חיים, א. והופשטטר, ה.(1988). עבודה והנעה. ניהול משאבי אנוש. יחידה 3. 133-139; 164-177. האוניברסיטה הפתוחה.
זק, א. והורוביץ, ח. (1985). בית הספר הוא גם עולמו של המורה, אוניברסיטת תל-אביב, רמות.
זק, א. (1975). אקלים ארגוני ושביעות רצון בעבודת ההוראה-מודל סיבתי. אוניברסיטת תל-אביב.
חליחל, ר. (1994). גורמי שביעות ואי שביעות רצון מורים בבתי"ס חטיה"ב במגזר הערבי בצפון הארץ לעומת במגזר הבדוי בדרומה. עבודת מ.א., אוניברסיטת תל-אביב.
חן, מ. (1991). בית הספר והכיתה האינטגרטיבית. אוניברסיטת תל-אביב, בית הספר לחינוך.
ינאי, א. (1991). דילמות של מנהלי בתי ספר, עיונים במנהל ובארגון החינוך, חיפה.
כספי, ד. (1995). רשות חינוך מקומית בניהול עצמי. עיונים במנהל ובארגון החינוך, 20, 139-160.
לנדאו, ד. (1995). סגנון מנהיגות של מנהלי בתי ספר: האם למנהל יש סגנון אחד, או סגנון משתנה ממורה למורה - יישום שיטת ה- WABA. עבודת מ.א, אוניברסיטת תל-אביב.
מינקין, א. (1980). הקשר בין תפישת מושג ההערכה ע"י מנהלי בתי ספר על-יסודיים לבין סגנון מנהיגותם ותכונות הרקע שלהם. עבודת מ.א, אוניברסיטת תל-אביב.
פופר, מ., ורונן, א. (עורכים). (1992). על המנהיגות. ההוצאה לאור - משרד הביטחון.
פרידמן, י. ולוטן, א. (1985). השחיקה הנפשית של המורה בישראל בחינוך היסוד, דיה' מחקר, מכון סאלד.
שמרלינג, ח. (2000). שחיקה נפשית אצל מורים. טללי אורות, ט'. מכללת אורות ישראל, אלקנה.
זמין ב: http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/taleley/shhika-2.htm
שרן, ש., טיהון, ר. ופרח, י. (1985). האם ביה"ס הוא ארגון בעל חיבורים רופפים? עיונים במנהל וארגון החינוך, 14, 5-26, ת"א.
Barnett, K., McCormick, J. Conners, R. (2000). Leadership behavior of secondary school principals, teacher outcomes and school culture. A Paper presented at the Ausralian Association for Research in Education Annual Conference, Sydney, 4 December - 7 December 2000.
Bass, B.M. (1985). Leadership and Performance Beyond Expectations. New-York: Free Press
Bass, B.M. (1981). Concepts of Leadership. Stogdill's Handbook of Leadership: A Survey of Theory and Research. Revised and Epanded Edition. N.Y: Free Press. Pp. 5-14
Bishay, A. (1996). Teacher Motivation and Job Satisfaction : A Study Employing the Experience Sampling Method. Journal of Undergraduate Sciences, Sci, 3: 147-154.
Blase, J. Dedrick, C. Strathe, M. (1986). Leadership Behavior of Scool Principals in Relation to Teacher Stress, Satisfaction, and Performance. Journal of Humanistic Education and Development, vol. 24. No. 4. pp. 159-171.
Bogler, R. (2002). Two profiles of schoolteachers: a discriminate analysis of job satisfaction. Teaching and Teacher Education, 18, pp. 665-673. Elsevier Science Ltd.
Bogler, R. (2001). The Influence of Leadership Style on Teacher Job Satisfaction. Educational Administration Quarterly, vol. 97, No. 5, pp. 662-683. The University Council for Educational Administration
Conger, J.A. (1989). The Charismatic Leader: Behind the Mystique of Exceptional Leadership. San Francisco, CA: Jesset-Bass. Pp. 197-158.
Heller, H.W. Clay, R. Perkins, C. (1993). The Relationship Between Teacher Job Satisfaction and Principal Leadership Style. Journal of School Leadership, vol.3. Technomic Publishing Co., Inc.
Leithwood, K.A. (1992). The move toward transformational leadership. Educational Leadership. 47(8), 23-27.
Mans, C.C. Sims, H.P (1991). SuperLeadership: Beyond the myth of heroic leadership. Organizational Dynamics. Spring. 18-35.
McCormick, M.J. (2001). Self-efficiency and leadership effectiveness: applying social cognitive theory to leadership. Journal of Leadership Studies, V8 il p22 (12).
Mitchell, D.E. (1992). Leadership as a Way of thinking. Educational Leadership, 49, 30-35.
Sergiovanni, T.M. (1990). Adding value to leadership gets extraordinary results. Educational Leadership. 49(5), 8-12.
Sergivanni, T.J. Carvert, F.D. (1980). The Human System. The New School Executive- A Theory of Administration, 81-122, N.Y: Mcgraw-Hill.
Srivastva, P.F. Salipanta, T.G. (1975). Job Satisfaction and Productivity. The Comparative Administration Research Institute. Kent State University Press.
Statistical Analysis Report )1997). Job Satisfaction Among America's Teachers: Effects of Workplace Conditions , Background Characteristics , and Teacher Compensation. National Center for Education Statistics. U. S. Department of Education. http://nces.ed.gov/pubs97/97471.pdf
Yukl, G.A. (1998). Leadership in Organizations. Englewood Cliffs, New Jersey: Prentice-Hall.
Yukl, G.A. (1994).Sources of power and influence. Leadership in Organizations. Englewood Cliffs, New Jersey: Prentice-Hall. 193-209
1

תגים:

בעבודה · חינוך · מנהיגות · סגנון · רצון · שביעות · מורים · מערכת · החינוך · מינהל · חינוכי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הקשר בין סגנון מנהיגות מנהל בי"ס לבין שביעות רצון בעבודה של מורים", סמינריון אודות "הקשר בין סגנון מנהיגות מנהל בי"ס לבין שביעות רצון בעבודה של מורים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.