סוגיית המתת החסד בהלכה ובתרבות המערבית בת ימינו

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. ערך החיים ע"פ ההלכה
3. התייחסות היהדות למוות
3א.מוות "טבעי"
3ב. מוות ע"י התאבדות
4. המתת החסד באתיקה היהודית
4א. שאלת האוטונומיה
4ב. האחריות לטיפול רפואי
5. היבטים רפואיים של המתת החסד בתרבות המערבית בת ימינו
5א. חולים במחלות קשות או סופניות
5ב. ילודים בעלי פגמים קשים
6. היבטים משפטיים וציבוריים של המתת חסד
7. משמעות של המתת חסד וההתייחסות אליה בציבור בארץ
סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא
מקור המונח euthanasia בשתי מילים יווניות שפירושן מוות טוב ומשמעותן מיתה קלה
(ליכטנשטיין, תשנ"א). המובן הנוסף שניתן למונח "euthanasia" הוא המתת חסד שמשמעותו
עשויה\עלולה לכלול - וכאן הדבר תלוי בהשקפתו של כל אחד ואחד- פעולה של המתה. פן אחד של
המתת חסד הוא "המתת חסד סבילה", דהיינו הימנעות מלהתחיל להתערב או מלהמשיך להתערב
במצב שהטיפול הרפואי עלול לגרום ליותר סבל מאשר התהליך הטבעי עצמו (לויט, 1993). הפן השני
של המתת חסד הוא סיוע למוות וזהו מעשה של רופא הפועל בכוונה לזרז את מותו של חולה
(ישי, 1993).
גם אם ההמתה תעשה ע"י פעולה ישירה או ע"י גורם עקיף וגם אם מדובר בהמתה עצמית
(התאבדות) בכל המקרים מתעוררות בעיות במישור הדתי, המשפטי והמוסרי (ליכטנשטיין, תשנ"א).
דוגמאות לשאלות יסוד שעולות בקשר להמתת החסד הן: מיהו הבעלים של גוף האדם? היש לאדם
זכות לבחור את זמן מותו והדרך למות? השווה החלטה זו להתאבדות? האם יש אפשרות להתייחס
בנפרד לגוף ולנשמה?

המתות חסד בוצעו עוד בתקופות קדומות. בתרבויות מסוימות נהוג היה להוציא אדם זקן או חולה
אל מחוץ למקום ישוב ולהניח לו למות במקום לקיימו באמצעים שנראו מלאכותיים בעיניי אותה
חברה. אפלטון דגל בשיטה של המתת חסד ואף המליץ להשתמש בשיטה זו ביחס לנכים. לעומת
זאת גישתו של היפוקראטס (גדול הרופאים בתקופה העתיקה) הייתה שלעולם אין לספק תרופה
ממיתה ואף לא עצה בכיוון זה (עד היום תפישה זו באה לידי ביטוי בשבועת הרופאים) (ליכטנשטיין,
תשנ"א). אצל האסקימואיים במאות ה18 - ו ה19 - היה נהוג שאנשים זקנים שלא יכלו לצוד ולעבוד
יוצאו מהכפר וחברת הדור הצעיר לא עצרה בעדם (ליכטנשטיין, תשנ"א). כיום, עקב ההתפתחות
הטכנולוגית העצומה, שאלת תחום המתת החסד עולה ברלוונטיות גדולה.
מטרת העבודה הנוכחית היא לבדוק מהי התייחסותן של ההלכה ושל האתיקה המערבית בת ימינו
לסוגיית המתת החסד; האם ישנן נקודת מפגש ביניהן; האם ניתן להגיע למתן תשובות חד
משמעיות לשאלת המתת החסד באמצעות חקיקה.

מקורות:

גניזי י . זכותו של חולה סופני לסרב לטיפול רפואי על פי ההלכה היהודית (2000) הרפואה 138: 160-164 .
כהן ד. גישות חיוביות ביהדות למוות (1994) גרונטולוגיה 63, חורף 1994-1993, עמ' 11-7.
ליכטנשטיין י. הכינויים השונים להמתת חסד (תשנ"א) מתוך חיבור לקבלת תואר דוקטור- איסור התאבדות, עיון הלכתי היסטורי להשתלשותו של איסור התאבדות במהלך הדורות עמ' 1-4.
ישי ר. אתיקה רפואית, מהזכות למות ועד הסיע למוות (1993) הרפואה 124,חב א' עמ' 52-55.
לויט י. אתיקה רפואית, המתת חסד (1993) הרפואה 125, חב' ז-ח 236-242.
הבר ג. השתקפות המתת החסד באתיקה היהודית (2000) רפואה ומשפט ספר היובל 2001 גליון מס' 22
ברנארד כ. לחיות טוב-למות טוב עמדתו של רופא בעד המתת חסד והתאבדות (1986) הוצאת תבל בל-אביב עמ' 14, 24, 36, 55, 71, 80, 92 .
ברייטמן ס. האוטונומיה של החולה הסופני כביטוי לcaring- (1996) האחות בישראל 152, עמ' 19-20.
LEICHTENTRITT R. RETTIG K. (1999) MEANING AND ATTITUDES TOWARD END-OF-LIFE PREFERENCES IN ISRAEL DEATH STUDIES 23: 323-358
COHEN- ALMAGOR R. AUTONOMY, LIFE AS AN INTRINSIC VALU, AND THE RIGHT TO DIE IN DIGNITY (1995)SCIENCE AND ENGENEERING ETHICS 1: 261-272.
Cuttini M., Nadai M., Kaminski M., Hansen G., de Leeuw R., Lenoir S., Persson J., Rebagliato M., Reid M., de Vonderweid U., Lenard H.G., Orzalesi M., Saracci R., and the Euronic Study Group (2000)
End of life decisions in neonatal intensive care: physicians self reported practices in seven European countries-Available online:http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?db=PubMed cmd=Retrieve list_uids=10902625 dopt=Citation

תגים:

מוות · סופני · המתת · חסד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "סוגיית המתת החסד בהלכה ובתרבות המערבית בת ימינו", סמינריון אודות "סוגיית המתת החסד בהלכה ובתרבות המערבית בת ימינו" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.