היישום אינו מחובר לאינטרנט

תוכנית ויסקונסין כאחד מהניסיונות להתמודד עם סוגיית האבטלה.

עבודה מס' 064686

מחיר: 119.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: תוכנית ויסקונסין כאחד מהניסיונות להתמודד עם סוגיית האבטלה, על רקע מדיניות הרווחה בישראל.

3,822 מילים ,7 מקורות ,2005

תקציר העבודה:

נושא עבודתנו הינו תוכנית ויסקונסין כאחד מהניסיונות להתמודד עם סוגיית האבטלה, על רקע מדיניות הרווחה בישראל. תוכנית ויסקונסין אינה מתקיימת כהיבט יחיד, שכן יש מן הצורך להבינה ולהסבירה על רקע הנושאים שהוזכרו לעיל. לכן, נקדיש בעבודתנו התייחסות ניכרת לנושאים אלו.
תוכנית ויסקונסין הנה ניסיון לחלץ את אוכלוסיית מקבלי הגמלאות ממלכודת העוני. התוכנית הנה רק חלק קטן מן הניסיונות החוזרים ונשנים להתמודד עם מצוקת האבטלה הנוראית, אשר לצערנו פוקדת את מדינתו מאז קומה.
פרקה הראשון של עבודתנו היינו מבוא קצר ורקע לתופעת מדינת הרווחה. בפרק השני נדון בבעיית האבטלה בארצנו את הפרק האחרון נקדיש לתוכנית ויסקונסין, הרקע להתהוותה וטיעונים בזכות התוכנית ובגנותה.

קטע מהעבודה:

הצורך בתכנית להשבה לעבודה של מקבלי גמלה להבטחת הכנסה עלה גם בישראל, בדומה למדינות המערביות, על רקע הגידול המתמשך במספר מקבלי הבטחת הכנסה.
הגידול נבע מקליטה המונית של עולים ממדינות חבר העמים לשעבר ומאתיופיה בראשית שנות התשעים, ובעקבות המיתון הכלכלי, שהחל בסוף שנות התשעים, ודחק ישראלים רבים מחוץ לשוק העבודה. הממשלה החליטה על קיצוץ תקציבי והנהגת "רפורמה במדיניות הטיפול בבלתי מועסקים, המתקיימים מגמלת קיום מתמשכת" (רוני בר- צורי, תעסוקה, אבטלה ומדיניות רווחה )

מקורות:

מבוא
נושא עבודתנו הינו תוכנית ויסקונסין כאחד מהניסיונות להתמודד עם סוגיית האבטלה, על רקע מדיניות הרווחה בישראל. תוכנית ויסקונסין אינה מתקיימת כהיבט יחיד, שכן יש מן הצורך להבינה ולהסבירה על רקע הנושאים שהוזכרו לעיל. לכן, נקדיש בעבודתנו התייחסות ניכרת לנושאים אלו.
בקורס עסקנו באחריות היחידים והחברה לעיצוב המדיניות החברתית המשפיעה על טיב חייהם.
מדיניות חברתית הנה סדרת החלטות והסדרים, אשר נועדו להבטיח רווחתם, שלומם וביטחונם החברתיים של אזרחי המדינה ותושביה, בתחומים בהם יש למדיניות חברתית מעמד- בריאות, חינוך, שירותים אישיים, דיור, תעסוקה ועוד.
מדינת רווחה הנה מדיניות חברתית כלכלית שנועדה להבטיח ביטחון סוציאלי, קרי מכלול כלים שנועדו לספק לעובד ולמשפחתו פרנסה גם בתקופות שבהן אינו יכול לעבוד, לכל התושבים. להגשמת מדיניות זו משמשים הביטוח הלאומי, ביטוח בריאות ממלכתי, הבטחת הכנסה ופעולות נוספות, המבטיחים רמה בסיסית של שירותים לכל תושב, וגמלאות
לזקוקים להן.
בארץ האבטלה הפכה לתופעה כמעט קבועה, האבטלה בארץ היא מבנית, זהו מצב שמתקיים כאשר התכונות של אלו המחפשים עבודה לא מתאימות לדרישות המשרות המוצעות בשוק העבודה על רקע דברים אלו נדון בתוכנית ויסקונסין, הלא היא מושא עבודתנו, מטרותיה, יעדיה וכן נציג ביקורת בנושא.
במהלך העבודה נציג תיאוריות שונות אודות נושא הרווחה בכלל ותוכנית ויסקונסין בפרט, תוך שימוש בכלים תיאורטיים, שנלמדו בקורס. נרצה גם להציג דרכי התמודדות, תוך מתן משמעותה לגבינו.
בחרנו לעסוק בנושא זה ממספר טעמים:
נפגשנו לראשונה בנושא זה בלימודינו אשתקד בקורס "כלכלה", נושא זה העלה בנו עניין רב, מאז עקבנו אחריו גם בכותרות האקטואליה. בנוסף, נושא האבטלה הינו נושא שקרוב לליבנו שכן הוא מלווה את מדינתנו לאורך זמן רב ומצוי על סדר ביום הציבורי והתקשורתי.
במסגרת העבודה נרצה לבחון את יעילותה של התוכנית כפתרון לבעיית העוני של אוכלוסיית מקבלי הגמלאות, תוך מתן ביקורת וממצאים התומכים בעד ובנגד.
תוכנית ויסקונסין הנה ניסיון לחלץ את אוכלוסיית מקבלי הגמלאות ממלכודת העוני. התוכנית הנה רק חלק קטן מן הניסיונות החוזרים ונשנים להתמודד עם מצוקת האבטלה הנוראית, אשר לצערנו פוקדת את מדינתו מאז קומה.
פרקה הראשון של עבודתנו הינו מבוא קצר ורקע לתופעת מדינת הרווחה. בפרק השני נדון בבעיית האבטלה בארצנו את הפרק האחרון נקדיש לתוכנית ויסקונסין, הרקע להתהוותה וטיעונים בזכות התוכנית ובגנותה.
פרק ראשון: מדינת רווחה
מדינת רווחה- מהי?
כינוי למדינה, אשר על פי חוק דואגת לאזרחיה מלידתם ועד מותם, בתחומים חברתיים וכלכליים כמו חינוך, בריאות ורווחה.מדינת הרווחה היא כלי מרכזי ליצירת חברה צודקת. היא מבטיחה שהנגישות לשירותים תהיה זכות של התושבים, באופן בלתי תלוי ברמת ההכנסה, גיל, מיקום גיאוגרפי ושיוך לאומי, מתוך תפישה ששירותים כגון בריאות
וחינוך הם צורך ולא מצרך. מדינת הרווחה המודרנית מחויבת להבטיח את רמת השירותים החברתיים הניתנים לתושביה, במטרה להביא לצמצום פערים חברתיים ולחלוקה צודקת של המשאבים ושל הנטל. על המדינה להבטיח את מתן השירותים בתוקף חוק ולעגן את הזכויות החברתיות בחוק יסוד. כמו-כן על המדינה לפקח על אספקת השירותים, ולהקצות
תקציבים למימונם לפי סדר העדיפויות שיקבע על ידה.
רקע לתופעת מדינת הרווחה וסקירה היסטורית
תפיסת מדינת הרווחה המערבית נבנתה על 2 תפיסות תיאורטיות:
תפיסה של קיינס, הכלכלן הבריטי: בכדי להניע את גלגלי הכלכלה, יש להתערב התערבות תומכת בשוק לקידום הכלכלה, מעבר לכוחות השוק החופשי, הפועלים מעצמם. מותר אפילו ליצור גרעון בסדר גודל מסוים ובלבד שיהיה עידוד לצמיחה כלכלית. כאשר מזרימים כספים לעניים, לדברי קיינס, מעניקים להם יכולת לרכוש סחורות ושירותים.
בכך, הם יוצרים ביקוש לייצור וכך נעים גלגלי הכלכלה והיא צומחת. כמו-כן, המדינה מעודדת השקעות וכן מזרימה כספים לצרכנים ומעודדת צריכה, כלומר, מעודדת ביקוש. בכך, המדינה מתערבת בשוק על-מנת להניע את הכלכלה. עם-זאת, במשטר דמוקרטי, המדינה איננה הגורם הקובע היחיד את כוחות השוק, זוהי התפיסה השנייה. השוק מנהל
את עצמו תחת השפעות רבות נוספות (מצבי מלחמה, מחסור או עודף של משאבי טבע כמו נפט, מוסר ותרבות של עבודה וסגנון חיים ועוד, תהליכי גלובליזציה- שאותם קיינס לא לקח בחשבון, אבל רלוונטיים להיום).
קיימים מספר הוגי דעות אשר הציגו אידיאולוגיות שונות בנושא מדינת הרווחה, נתייחס לעיקריים מביניהם: על פי הגישה הליברלית תפקידה המרכזי של המדינה הוא להגן על חירותו וקניינו האישי של הפרט. הגישה מתנגדת בצורה חריפה למעורבותה של המדינה בקידום יעדים חברתיים וכלכליים. אזרחים עצמם צריכים לדאוג לרווחתם
האישית, להתמודד עם בעיותיהם ולספק מענה לצורכיהם לעומת זאת, אין מניעה, שיסתייעו במשפחה או בארגונים וולונטריים.
הגישה השנייה, הלוא היא, הסוציאל - דמוקרטית גורסת כי המדינה מבטיחה זכויות יסוד חברתיות (חינוך,דיור וכו') ע"י מעורבות בהקצאת משאבים ופיתוח שירותים חברתיים. חופש לאנשים במצוקה כלכלית הוא חסר משמעות, לכן מעורבות המדינה מאפשרת לאזרחים החלשים להשתלב במסגרות חברתיות. כמו כן המדינה תורמת לסולידיות החברתית,
ליציבות הפוליטית ויוצרת אקלים נוח לצמיחה כלכלית. הגישה לא ביקשה לבטל את הסדרי הכלכלה הקפיטליסטית ופעילות השוק אלא למתן את התוצאות השליליות שלהם ולהפכם ליותר הומאניים.
הגישה הקהילתית מציבה את הקהילה המקומית שאנשים משתייכים אליה כמסגרת, שבה ייענו צורכיהם באופן ההולם ביותר. לפי הגישה יש להפוך את הקהילות שוב לגורם בעל עוצמה בהבטחת הרווחה ואיכות החיים של האזרחים. שכן, יכולתה של הקהילה לערוב לרווחת האזרחים נובעת מההיכרות בין התושבים וקירבת הארגונים הקהילתיים אליהם,
התורמות לתחושה של אחריות וסולידאריות. (קטן, י. (2000) מדינת הרווחה לפתחה של מאה חדשה, מכון הנרייטה סולד,ירושלים:9-14)
אדוארד ברנשטיין היינו אחד מאבות הסוציאל דמוקרטיה. המסר שהוא מנסה להעביר, אשר בהמשך נקשור אותו לנושא מדיניות רווחה\ הוא הומאניות, זכויות, חירות ויחד עם זאת גם יותר שוויון כלכלי ופוליטי. במסר זה מתחבטת הסוציאל דמוקרטיה מאז ועד היום: כמה חירות לעומת כמה שוויון לתת, כמה להדגיש את זכויות הפועלים לעומת
ניסיון להגדיל את התוצר הכלכלי, וכמה לאפשר דמוקרטיה , גם תעשייתית, לעומת הדרכה מלמעלה. (דה שליט,א.(1994) סוציאליזם, משרד הביטחון, ת"א, 78)
בהקשר לדברים אלו ולתיאוריות שנסקור בהמשך, נרצה לדון בטיבה של מדיניות הרווחת ,בין היתר במדינתנו, ולקשור את דבריו של ברנשטיין להגדרה שהבאנו לעיל. הפביאנים שמוזכרים, אף הם, במאמר זה יש מקום של כבוד בהיסטוריה כמי שהניחו את היסודות לסוציאל דמוקרטיה ולמדינת הרווחה המודרנית. קבוצתם הלכה והתאחדה סביב
רעיון אחד: השאיפה לחברה יותר צודקת תוך שינוי בלתי אלים. בתחילת דרכם הם דגלו ברעיונות של פלורליזם, חינוך ושינוי מוסרי. אבל הם אינם נמנעים מלצעוק חמס על המצב הקיים. הם מחו על כך שהפועלים אינם נהנים מפירות עבודתם, שהחברה מזניחה את החלשים. הפתרון הבוצע על ידם היה חקיקה של רווחה. כמו כן,הם הציעו
שיטה שבה תהיה ההעסקה בלתי תלויה בקריטריון של רווח, אלא תעשה על פי קריטריון של רווחים ציבוריים. בעשותם כך, הם הציעו קו חדש שמאפיין עד היום את מדינת הרווחה: קרי, אין ליצור רק מה שיביא עושר לאותו אדם שהוא בעל המפעל, אלא עלינו לענות לצרכים בסיסים יותר. אם כן, ע"פ רעיון זה הצרכים של האדם הם
הקריטריון לחברה נכונה, ולאו דווקא הגדלת ההון. קרי: להיות קודם כל עם הפנים לחברה , לראות מה הצרכים של החברה ושל הפרטים, ובהתאם לממצא זה, לתכנן את הייצור הכלכלי חברתי. (דה שליט, 78-81:1994)
אסא בריגס, חוקר אנגלי, מגדיר את דרך פעולתה של מדינת הרווחה כשימוש מכוון בכוחה המאורגן של המדינה על מנת לשנות את המשחק הרגיל של כוחות השוק הכלכלי בשלושה כיוונים:
1. הבטחה של הכנסת מינימום לכל פרט ומשפחה, ללא קשר בערך הכלכלי של עבודתם או של רכושם.
2. צמצום אי הביטחון הכלכלי של פרטים ומשפחות על ידי הבטחת גמלאות כספיות ואחרות במקרים מוגרים של משבר כמו, למשל, מחלה, זקנה, אבטלה ומצבים דומים.
3. הספקת שורה מסוכמת של שירותים חברתיים ברמה נאותה לכלל האוכלוסיה ללא אבחנה של מעמד או סטטוס חברתי. (דורון א. (1985) מדינת הרווחה בעידן של תמורות, הוצאת מגנס,ירושלים,5)
ביסמרק, שפעל ב1881 בגרמניה, הניח יסודות ראשונים לביטוח סוציאלי בעולם כולו, כשיזם והפעיל את תכנית הפנסיה הראשונה, המבטיחה חסכון לעובד. החסכון נלקח במשותף ממשכורתו של העובד וגם ממה שמפריש עבורו המעסיק. ביסמרק היה מעוניין בכך, שלא תהינה התקוממויות; שיהיה שקט חברתי. (ניתן לגזור מגישתו של ביסמרק שתי
הנחות יסוד שכדאי לתת עליהן את הדעת בהקשר של השפעה על השוק ועל עיצוב מדיניות: 1. ביסמרק הכיר בכוחו של ציבור עובדים להתארגן ולהשפיע על יציבות השלטון, או לערער אותו. 2. יש ביוזמות שלו אינטרס תועלתני, בנוסח "הגן האנוכי": ביסמרק רוצה להטיב עם העובדים השכירים, על מנת ששלטונו יזכה לתמיכה וליציבות. וכל
זאת, על רקע האקלים החברתי- פוליטי של אירופה באותה תקופה. ( דורון א. 1985 ,6)
דווקא משטר של שוק חופשי ויוזמה פרטית, המשטר המערבי, הוא זה שהוליד את מדיניות הרווחה המודרנית. בזמן מלח"ע השנייה אנגליה מופצצת והממשל הבריטי (בראשות וינסטון צ'רצ'יל) צריך להתמודד עם בעיות המלחמה ועם המוני אזרחים וחיילים שנפגעים מן ההפצצות ושבתיהם נהרסים. הקבינט הבריטי נערך בעוד מועד לדאוג לרווחת
הנפגעים ומטיל על הלורד בוורידג' ב1942, להכין תכנית שתבטיח מתן שירותי רווחה יעילים לכלל האוכלוסיה. על בוורידג' להציע הסדרים שעל-פיהם, אנשים יהנו מתנאי קיום אלמנטריים. הם יוכלו ליהנות מכך ע"פ זכות פוליטית חוקית, כחלק מזכויות אזרח בסיסיות. וזו הפעם הראשונה בעולם בה הוגש דו"ח מקיף למתן עזרה שיטתית
שלפיה ניתן לדאוג לאזרחים שנפגעו.
פון פאפן טען שתפיסת רווחה כזו, לפיה חובת המדינה על החלשים והעניים, גורמת ומאפשרת הסרת האחריות מן העם הגרמני. לדבריו, אסור להטיל על המדינה אחריות שתגרום לאזרחים להסיר מעל עצמם אחריות. אם זה יקרה, יופר האיזון שבין התועלת שברווחה- לבין הנזק שהיא גורמת.
מדינת הרווחה בישראל
מדינת ישראל אימצה את דבריו של טיטמוס כשהיא באה לוותר על אמת מידה של "MEANS TEST". שירותים ניתנים לפרטים על בסיס זכות ולא על-פי בדיקת "MEANS TEST" בישראל. ישראל הולכת ומאמצת לאחרונה, תפיסות הפרטה, רפובליקניזם, ועם-זאת, ישנה הכרה בכך, שאי-השוויון פוגע בהזדמנויות שוות, שהן זכויות דמוקרטיות הכרחיות
ובסיסיות. הדילמה ניכרת בחיינו, לא רק בזירה הפוליטית והיא קשה ביותר.
בחינת התפתחות המדיניות ושירותי הרווחה בישראל מורה כי בתקופה שבה נבלמה התפתחות שירותי הרווחה במדינות רבות, המשיכה מדינת הרווחה הישראלית להתפתח במספר תחומי שירות מרכזיים ועל כן ניתן לראותה כמקרה חריג. כך לדוגמא, ברוב תחומי השירותים החברתיים חלה מאז 1985 עלייה ריאלית בהוצאה הממשלתית.
למרות זאת, ישראל אינה משוחררת מתהליכים המתרחשים במדינות הרווחה המערביות, ומגמות ההתפתחות בה משקפות התחזקות של הגישה הניאו- ליברלית, אשר התפתחותה והרקע לה הוזכרה לעיל. מסקנה זו עולה מהדו"ח השנתי שפרסמה האגודה לזכויות האזרח, על פי הדו"ח בשנה החולפת נפגעו הזכויות החברתיות בישראל - עד כדי חשש לקריסה של
מדינת הרווחה.
מוצגת בדו"ח מגמה על פיה קיימת פגיעה אנושה בכל מערך השירותים החיוניים לאזרחים: בריאות, דיור, חינוך וביטחון הסוציאלי. מתוארת פגיעה חוזרת ונשנית בשכבות החלשות: קיצוץ קצבאות הביטוח הלאומי, ובכלל זה דמי האבטלה, קיצוץ הבטחת ההכנסה. בשנים האחרונות הוחמרו הלחצים על מובטלים לקבל עבודות המוצעות להם. (קטן, י.
(2000) מדינת הרווחה לפתחה של מאה חדשה, מכון הנרייטה סולד,ירושלים: עמ' 27-29)
פרק שני: אבטלה
"איך לא רעדו ידיהם של עורכי התחזית הכלכלית באוצר, בשעה שכתבו את תחזיתם לפיה צפויה
עלייה בשיעור האבטלה ל- 14% מכוח העבודה.שליש יותר משיעורה כיום (%6.01)" (אבנימלך,2002).
אבטלה משמעה אובדן הכנסה לחברה, אולם זהו רק חלק מהאובדן. המחירים החברתיים של האבטלה, באים לביטוי בבעיות חברתיות, פסיכולוגיות, ובריאותיות. לפיכך חשוב ביותר שהחברה כולה תהייה מודעת למחירים אלה ותתגייס למאמץ שעיקרו הפחתת המשמעויות השליליות וההרסניות של האבטלה. כאן המקום להזכיר את תוכנית ויסקונסין, אשר
מהווה את העוגן בעבודתנו. (על התוכנית נרחיב ונפרט בפרק הבא).
כאשר אנו מדברים על חרות הפרט ואחריות הכלל יש להאיר את המצב הפרדוקסאלי שבו, אנחנו שואפים לחברה שבה חירותו של יחיד תשמר. זו חברה שבה אדם יוכל להיות חופשי מהשפלה, חופשי מאיום על חייו -מן המדינה ומיחידים אחרים, חופשי להתחרות בשוק לפי החלטתו, אך על בסיס הזדמנויות שוות ובתנאים שווים. האדם החופשי איננו
תלוי; יש לו יכולת להתמודד להבטיח את קיומו ואת איכות הקיום לו ולמשפחתו. לעומת- זאת, החברה מכירה בכך, שלא כולם שווים בכישוריהם. יש אנשים פגועים ממחלה, מתאונה, בעלי מום פיסי או נפשי, יש השפעות גנטיות על האדם. כשיש חולשה מבנית ואדם אינו יכול להלחם את מלחמת קיומו בתוך הזדמנות שווה ולא בתנאים שווים,
החברה צריכה להתערב ולענות על צרכיו בעזרת משאבים פנויים העומדים לרשותה. החברה גם מכירה בכך, שהיא נושאת באחריות לא מבוטלת למצב השוק וליכולת לייצר עבודה לאזרחיה. בשעה שיש אבטלה מבנית בחברה הבנויה על שוק חופשי, החברה צריכה לפצות את מי שמובטל. אבטלה מבנית מקורה בשינויים מאקרו-חברתיים, מבניים.
בכלל סוגי האבטלה המבנית קיימת גם אבטלה חיכוכית- הנוצרת כתוצאה ממעבר בין מקומות עבודה, או מהסבה מקצועית. גם על אבטלה חיכוכית על החברה לקחת אחריות ולפצות את נפגעיה.
בכל מדינות המערב האידיאולוגיה הרשמית מהללת את הקפיטליזם ואת השוק החופשי שאמור לספק מקומות עבודה לכל. המצב הנפוץ ביותר קורה כשהמעמדות הגבוהים קוצרים את פירות הקפיטליזם, ואילו המעמד הנמוך יותר מתקשה לפרנס את עצמו בכבוד.
בארץ האבטלה הפכה לתופעה כמעט קבועה, האבטלה בארץ היא מבנית, זהו מצב שמתקיים כאשר התכונות של אלו המחפשים עבודה לא מתאימות לדרישות המשרות המוצעות בשוק העבודה.
האבטלה בישראל עמדה רוב השנים על הממוצע הרווח במדינות הרווחה האחרות, כ- 8% לערך. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שיעור הבלתי מועסקים בחודש אוגוסט 2004 הגיע ל- 10.7% ומספר המובטלים הגיע לשיא חדש של כ- 285 אלף מובטלים. נתון זה הציב את ישראל במקום השני בטבלת האבטלה של המדינות המפותחות. למרות מגמת
ירידה באבטלה שנמשכת ברציפות החל מינואר 2004 . שיעור אבטלה נכון ל ינואר 2005 עומד על 9.9%  - כ-265 אלף מובטלים.
כוח העבודה לא נספר במלואו, הכשרה מקצועית אשר ניתנת למובטל שפונה ללשכת התעסוקה גורמת למובטל לצאת מן הסטטיסטיקה, מצבת המובטלים יורדת ואחרי כמה חודשים שמסתיים הקורס הנתונים חוזרים לקדמותם. פעולה יזומה זו של רשויות המדינה מסייעת במיוחד בהצגת הנתונים לחברה, בעיקר בזמני בחירות.(אטד,2002)
האבטלה פוגעת בעיקר בחלקי האוכלוסייה החלשים בישראל: בעיירות הפיתוח ובפריפריה יותר מאשר בישובים מבוססים וותיקים: ישובים ערביים סובלים משיעורי אבטלה גבוהים יותר מאשר ישובים יהודיים, ישנן יותר נשים מובטלות מאשר גברים, האבטלה פוגעת יותר בבעלי השכלה נמוכה וגם בצעירים, שעדיין לא התבססו בשוק העבודה.
מהדו"ח השנתי, פרסמה האגודה לזכויות האזרח עולה כי בניגוד לתדמית שהממשלה מנסה להדביק למובטלים, רובם אינם בטלנים, ולא בחרו לחיות בתנאי אבטלה אלא נדחפו לכך בשל המשבר הכלכלי, שלא הם אחראים לו. למרות זאת, התנאים לקבלת דמי אבטלה הורעו מאוד, וכיום אין הם ממלאים את מטרתם - תחליף שכר לתקופה סבירה בעקבות
פיטורין. גובה הקצבה קוצץ. משך העבודה הנדרש לפני שרוכשים זכאות לתבוע דמי אבטלה הוכפל, ואילו תקופת הזכאות לדמי אבטלה התקצרה מאוד. קצבת הבטחת הכנסה רוקנה מתוכנה. בין היתר בוטלו הפטורים וההנחות שניתנו עד כה למקבלי הבטחת ההכנסה, ובהם פטורים מתשלומים בעבור שירותי בריאות, פטור מאגרת טלוויזיה, הנחה בתשלומי
ארנונה והנחה בתחבורה הציבורית.
האבטלה היא ללא ספק הבעיה המעיקה ביותר כיום על המשק. התוצר יכול לגדול בעוד אחוז או שניים, והאינפלציה יכולה לחרוג מעט מגבול היעד הרשמי שקבעה לה הממשלה. אך לצערנו, אנו עדים למציאות המרה המבשרת כי 290 אלף איש ואישה מחפשים מדי יום עבודה ולא מוצאים.
עשירית אחוז לכאן או לכאן היא כמובן עניין די מקרי, אבל השאלה המעניינת, שיש לתת עליה את הדעת, היא מדוע האבטלה בישראל אינה יורדת, למרות חידוש הצמיחה ולמרות השיפור שנרשם בשנה וחצי האחרונות בפעילות הכלכלית במשק? התשובה לכך למעשה די פשוטה: המשק אכן צומח והצמיחה מייצרת מקומות עבודה חדשים, אבל קצב יצירת
מקומות העבודה החדשים במשק נמוך מקצב הגידול של כוח העבודה האזרחי.
פרק שלישי: תוכנית ויסקונסין
מהי התוכנית?
תוכנית ויסקונסין, הנקראת בארץ: "מהבטחת הכנסה לתעסוקה בטוחה", מתבססת על התוכנית המקורית שהופעלה במדינת ויסקונסין בארה"ב. התוכנית על פי ממשלת ישראל, נועדה לשנות את המגמה הרווחת מזה עשרות שנים של נשירה מעבודה, תוך פיתוח תלות מתמשכת בגמלאות מתמשכות של המוסד לביטוח לאומי.
התוכנית כוללת הפעלת מרכזי התעסוקה (התנסות לתקופה של שנתיים), בארבעה אזורים מוגדרים בהם מתגוררים כ-14,000 משקי בית המתקיימים מגמלאות הבטחת הכנסה, ומחויבים כיום בהתייצבות בלשכות שירות התעסוקה כתנאי לקבלת הגמלה.
בנוסף התוכנית כוללת חיפוש עבודה, הכשרה לעבודה, שירות למען הקהילה, התנסות בעבודה, השלמת השכלה, סדנאות שונות לסיוע ליציאה לעבודה וכיו"ב.
אופן ההתקשרות נעשה באמצעות בחירה במכרז של תאגידים המומחים בהפעלת תכניות דומות, שהקימו חברות להפעלת מרכזי תעסוקה בארץ בצירוף שותפים ישראליים. הממשלה תעניק פיצוי למפעילים בגין הוצאות עבור שירותים ותבטיח את אחריות המפעילים לתוצאות, בכך שתעניק תמריץ על הצלחה כמותית ואיכותית. התוכנית מתוכננת להתבצע תחת
פיקוח ובקרה ממשלתיים.
בכוונת הממשלה ליישם אותה בעתיד כתכנית של קבע בכל רחבי הארץ, תוך יישום הניסיון שייצבר בעת הפעלת תכנית ההתנסות, במידה והתוכנית תצליח.
הרקע לצורך והביקוש לתוכנית:
הצורך בתכנית להשבה לעבודה של מקבלי גמלה להבטחת הכנסה עלה גם בישראל, בדומה למדינות המערביות, על רקע הגידול המתמשך במספר מקבלי הבטחת הכנסה.
הגידול נבע מקליטה המונית של עולים ממדינות חבר העמים לשעבר ומאתיופיה בראשית שנות התשעים, ובעקבות המיתון הכלכלי, שהחל בסוף שנות התשעים, ודחק ישראלים רבים מחוץ לשוק העבודה. הממשלה החליטה על קיצוץ תקציבי והנהגת "רפורמה במדיניות הטיפול בבלתי מועסקים, המתקיימים מגמלת קיום מתמשכת" (רוני בר- צורי, תעסוקה,
אבטלה ומדיניות רווחה )
כך גם קיימים גורמים טכניים ובירוקרטים, אשר הקשו על פתרון יעיל למצב האבטלה ולהחזרת אוכלוסיית מקבלי הבטחת הכנסה למעגל העבודה:
1. פיצול אחריות וסמכות בין מערכות שונות הממונות על הטיפול בבלתי מועסקים ועל מתן שירותים תומכי עבודה: המוסד לביטוח לאומי, שירות התעסוקה, לשכות הרווחה, האגף למעונות יום, האגף להכשרה מקצועית, אגף השיקום וכו'.
2. חוסר יעילות, בירוקרטיה והעדר גמישות של המערכת הממלכתית.
3. החלת מבחן התעסוקה לא אפקטיבי על מקבלי הקצבאות קיום דורשי עבודה.
4. המערכת הממלכתית משיגה אחוזי השמה זניחים של דורשי עבודה.
לסיכום, מאפייני התוכנית של גמלאות הבטחת הכנסה בנויים על ההנחה, שמרבית הזכאים לא ישהו תקופה ארוכה במסגרת התוכנית. ההנחה הבסיסית מבחינת המערכת וגם מבחינת הזכאים לגמלאות, היא, שהעדיפות הראשונה תהיה שעיקר הכנסתם של הנזקקים תבוא מהעבודה, ולא מגמלאות. (דורון,א. וגל,ג'. (2000) גמלאות הבטחת הכנסה ומלכודות
עוני: הניסיון הישראלי,בטחון סוציאלי 58, י-ם).
ביקורת או טיעונים בזכות התוכנית ובגנותה
אנו מאמינות כי העקרונות הבסיסיים של התוכנית אכן חשובים, שכן לתעסוקה יש יתרונות רבים שנמנעים ממובטלים. מלבד היתרונות הכלכליים, התעסוקה מעניקה מעמד בחברה, זהות אישית, דימוי עצמי וקשרים חברתיים התפתחות מבחינה אישית - להיות חלק, לקחת חלק במטרה ובמאמץ המשותפים לכלל החברה. בנוסף, מחקרים רבים מצביעים על
קשר ישיר בין אבטלה לחוליים חברתיים - הפרעות בריאותיות, בעיות נפשיות ובעיות חברתיות כגון עבריינות, התמכרות לטיפה המרה ולסמים ומתחים במשפחה.
טיעונים בזכות התוכנית :
מספר נימוקים משמשים לטיעונים בזכות התוכנית:
נימוקים אידיאולוגיים- עקרוניים המעמידים מול הערך של אחריות המדינה לרווחת אזרחיה, שמהווה ערך בסיסי של מדינת הרווחה, את הערך של אחריות אישית של האזרחים להבטחת רווחתם. (ערך זה מודגש על-ידי המצדדים בצמצום גבולותיה של מדינת הרווחה).
נימוקים כלכליים המדגישים את הנזק הרב הכרוך בהיקף נרחב של תשלומי העברה ואת התועלת שעשויה לצמוח מהשתלבות בעבודה של מקבלי הבטחת הכנסה.
ההוצאה החברתית הגבוהה המיועדת לתשלומי העברה למובטלים ולמקבלי הטבות אחרים, מקשה על כלכלת המדינה ופוגעת בצמיחתה.
נימוקים פרקטיים הגורסים, שמקבלי הטבות לא מעטים נהנים מסיוע שלא כדין ,תנאי התוכנית וחיובם להשתלב בעבודה עשויים ,על כן, להוות אמצעי לסינון אותם אזרחים המקבלים סיוע על סמך מידע שקרי שהם מספקים לרשויות. וכך גם במרכזי הייעוץ וההשמה יתברר אם יש עבודות, אם הן אכן מתאימות למובטלים, אם המובטלים מוכנים
לעבוד, ואם בהעדר עבודה יסכימו לתת לקהילה שירותים בלא תשלום כתנאי להמשך תשלום הבטחת הכנסה.
ובנוסף, מערכת הביטחון הסוציאלי יוצרת השפעות בלתי רצויות בקרב הנזקקים לה: התרחקות משוק העבודה תוך יצירת תלות בקצבאות הקיום לאורך זמן. החלשת התמריץ להשקיע בחיפוש עבודה במקרה של אובדן מקום עבודה ושחיקת התמריץ לשמור על מקום העבודה.
בתוך כך, הסיוע הכספי של המדינה לאזרחים יוצר אוכלוסייה פסיבית, חסרת יוזמה, נטולת אחריות אישית, המפתחת תלות במדינה ואינה מתאמצת לפתור את בעיותיה בכוחות עצמה.
ההתנהגות פסיבית ונטולת האחריות של ההורים עשויה לחלחל לדור הבא ולהנציח את ההתנהגות התלותית של אזרחים עניים ובני משפחתם.
קיום יחידים ומשפחות, שאינם עובדים ומקבלים סיוע כספי מהמדינה, מספק תמריץ שלילי לאזרחים עובדים, מעודד אותם להצטרף למעגל מקבלי הסיוע ומרתיע מקבלי סיוע מלהשתלב בעבודה. ההסתמכות על תשלומי הבטחת הכנסה בלבד מותירה את מקבלי הסיוע במצב של דלות ושוליות חברתית. (דורון,א. וגל,ג'. (2000) גמלאות הבטחת הכנסה
ומלכודות עוני: הניסיון הישראלי,בטחון סוציאלי 58, י-ם).
השפעה זו של התמיכה הכספית הניתנת למובטלים ולאוכלוסיות נוספות, קשורה לעובדה, שלעיתים תשלומי הסיוע משתווים ולעיתים אף עולים, על ההכנסה שאותה מקבלים עובדים המועסקים בעבודות הדורשות השכלה ומיומנויות נמוכות.
למשל נמצא, כי בשנת 1998 ההכנסה הפנויה של משפחה עם שני ילדים, בהם עובד רק אחד ההורים ומרוויח את השכר הממוצע במשק, היתה שווה להכנסה הפנויה של זוג מובטל, במצב משפחתי זהה, אשר זכאי לגמלת הבטחת הכנסה.
טיעונים בגנות התוכנית
כחלק ממדיניות לצמצום ההוצאה הציבורית עקב השינויים המבניים שהחלו בשוק העבודה וההאטה במשק, קוצצו קצבאות הבטחת הכנסה, דמי אבטלה וקצבאות ילדים לאוכלוסיה בגיל העבודה, במהלך השנים 2002-2004 למעשה, הממשלה ביצעה את סדרת הקיצוצים בקצבאות עוד בטרם הפעלת התוכנית. צעדים אלו מעוררים ביקורת לגבי העיתוי, היות שהם
לא היו מתואמים עם התכנית הכוללת להשבה לעבודה. היות והתכנית הנה ניסיונית, היא תקיף בשיאה 5 עד 10 אחוזים מאוכלוסיית היעד, ויעבור פרק זמן רב עד לשילובן התעסוקתי של אוכלוסיות אלו, בעוד שהקיצוצים הופעלו כבר באופן מיידי וגורף על כלל מקבלי הבטחת הכנסה.
תכניות ההשמה המופעלות במדינות מערביות לעומת המתכונת הישראלית התוכנית מציגות תהליך מלא של הכשרה לחיי עבודה למקבלי גמלה בעלי קשיי תעסוקה. התוכניות כוללות אבחון, השלמת השכלה, תרגול במסגרות עבודה ומתן טיפול מקיף למחפשי עבודה להאצת יציאתם ממעמד נתמכות. היבטים אלו אינם באים לידי ביטוי מלא בתכנית
הישראלית.
שכן ההכשרה המקצועית לכל משתתף, תימשך לא יותר משלושה חודשים - תקופה שאינה מאפשרת לימוד מקצוע חדש, אלא לכל היותר "פעולות הכנה" לשוק העבודה.
לדברי בני פפרמן, מנהל הרשות לתכנון כוח-אדם בתמ"ת: "בלי הכשרה ותעסוקה זה לא יזוז. במקרה הטוב ייכנסו אנשים לשוק העבודה לעבודות מזדמנות. הטיפול בתעסוקות האוכלוסיות החלשות בעייתי מאוד. מי שנפלטים מהעבודה בשנים האחרונות, כולל השנה, הם דווקא המבוגרים וחסרי ההשכלה, וזאת מגמה שתימשך אם לא יחול שינוי גדול
במדיניות שלנו בנושא הזה".
בעוד שבארצות הברית יושמה התוכנית בתקופה של צמיחה כלכלית, אצלנו המצב הפוך, אנו נמצאים בתקופה של חוסר צמיחה ומחסור במקומות עבודה ולכן קיים חשש שמשתתפי הניסוי לא ימצאו מקומות עבודה ראויים וייאלצו לעבוד בכל תנאי (בעבודות זמניות או מתחת לשכר מינימום) כדי לא להסתכן בשלילת קצבת הקיום שלהם.
וכך אולי חלק מהמובטלים אמנם ייגרעו מרשימות מקבלי הקצבאות ו"יחסכו" כסף למדינה, אבל מצבם הכלכלי לא רק שלא ישתפר, אלא רק יידרדר. הם ימצאו עצמם מתחת לקו העוני ולא יהיו זכאים אפילו לקצבה שתחלץ אותם ממצב זה. כיום, הקצבאות מצליחות בכל זאת להעלות משפחות רבות מעל לקו העוני.
ולסיכום נסיק כי הירידה במספר מקבלי גמלת הבטחת-הכנסה בגיל העבודה, תוכל לבוא בעיקר כתוצאה מצמיחה כלכלית, שתהיה מלווה ביצירת מקומות עבודה לאנשים בעלי השכלה או הכשרה נמוכה. במצב של אבטלה מתמשכת, הקשחה של הקריטריונים לזכאות עלולה ליצור מצוקה, ולאו דווקא כניסה חזרה לשוק העבודה.
ובנוסף כדאי לא לבצע הפסקת תשלומי הבטחת-הכנסה שכן, חלק מהאנשים המקבלים גמלת הבטחת-הכנסה יזדקקו לה גם אם ימצאו עבודה. גם כיום, קרוב לחמישית (18%) ממקבלי הבטחת-הכנסה זכאים לגמלה בגין שכר נמוך.
מדיניות נכונה צריכה להציב בראש סולם העדיפויות לא רק את השילוב בעבודה, אלא גם את חילוץ המשתתפים בתוכנית מחיי עוני.
סיכום
במהלך עריכת עבודה זו נחשפנו ולמדנו להכיר מרכזים שונים העוסקים בחקר המדיניות החברתית בישראל וניתוחה ובקידום הצדק השוויון בחברה הישראלית. נציין את מרכז אדווה, אשר בו מופיעים תכנים רבים בנושא.
נושא האבטלה ונושא הרווחה חובקים באופן אירוני זה את זה, ונראה כי שני המושגים מתקיימים כישות אחת. נושאים אלו, כפי שציינו במבוא, נמצאים על סדר היום הציבורי והתקשורתי רבות, ועל כן יש לתת עליהם את מלוא הדעת וההתייחסות.
על רקע נושא האבטלה בעולם בכלל ובארץ בפרט, בחרנו להתמקד ולשים דגש על תוכנית ויסקונסין, תוך מתן הסבר וסקירה על התוכנית, מטרותיה, טיעונים בעד ונגד.
לעניות דעתנו, העקרונות הבסיסיים של התוכנית אכן חשובים , מממספר נימוקים חברתיים -כלכלים, שבין היתר המרכזי שביניהם הוא שעדיף לעבוד, ובלבד שלא להיכנס למעגל העוני.
אנו מקוות בכל מאודינו כי לאבטלה יגיע הקץ ומדיניות הרווחה לא תגיע לידי קריסה מלאה.
ביבליוגרפיה
שמעון אביכזר, "אבטלה", ממזרח שמש - המרכז למנהיגות יהודית חינוכית, 13/02/2006. http://www.mizrach.org.il/bin/en.jsp?enDispWho=Editorials^l9 enPage=IP enDisplay=view enDispWhat=object enVersion=0 enZone=Editorials
אמנון אטד, "אבטלה: אנחנו והעולם", YNET, 30/7/04 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2955201,00.html
דה שליט,א.(1994) סוציאליזם, משרד הביטחון, ת"א : עמודים 86-71
דורון א. (1985) מדינת הרווחה בעידן של תמורות, הוצאת מגנס,ירושלים עמודים :5-41
דורון,א. וגל,ג'. (2000) גמלאות הבטחת הכנסה ומלכודות עוני: הניסיון הישראלי,בטחון סוציאלי 58, י-ם).
מירי חסון, "תוכנית ויסקונסין עלולה דווקא לפגוע במובטלים", YNET, 04/07/05, http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3107992,00.html
קטן, י. (2000) מדינת הרווחה לפתחה של מאה חדשה, מכון הנרייטה סולד,ירושלים :עמודים:9-30
רוני בר- צורי, תעסוקה, אבטלה ומדיניות רווחה, בתוך: הדו"ח השנתי של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל: "הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 2004". זמין ב:
http://www.taubcenter.org.il/files/H2004_Employment_Unemployment_Welfare.pdf#search=%22%C2%B7%20%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%20%D7%91%D7%A8-%20%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%99%2C%20%D7%AA%D7%A2%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%94%2C%20%D7%90%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%94%20%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97%D7%94%22
שביב, מרב, (1999), מהבטחת הכנסה להבטחת תעסוקה, פרסום מששרד האוצר -אגף התקציבים.
ברברה סבירסקי, "מהבטחת-הכנסה להבטחת תעסוקה": תוכנית הממשלה לצמצם תשלומי הבטחת-הכנסה, 2000, מרכז אדווה
http://www.cbs.gov.il/hodaot2004/17_04_281.htm
שמעון אביכזר, "אבטלה", ממזרח שמש - המרכז למנהיגות יהודית חינוכית, 13/02/2006. http://www.mizrach.org.il/bin/en.jsp?enDispWho=Editorials^l9 enPage=IP enDisplay=view enDispWhat=object enVersion=0 enZone=Editorials
אמנון אטד, "אבטלה: אנחנו והעולם", YNET, 30/7/04
מירי חסון, "תוכנית ויסקונסין עלולה דווקא לפגוע במובטלים", YNET, 04/07/05, http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3107992,00.html
http://www.adva.org/ivrit/workfareisrael.htm
8
8

תגים:

אבטלה · ויסקונסין · מדינת · עוני · רווחה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תוכנית ויסקונסין כאחד מהניסיונות להתמודד עם סוגיית האבטלה.", סמינריון אודות "תוכנית ויסקונסין כאחד מהניסיונות להתמודד עם סוגיית האבטלה." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.