|
עבודות [37-45] מתוך 975
:: [עמוד 5 מתוך 109]
|
|
<< עמוד קודם ::
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
:: עמוד הבא >>
|
|
| עבודה מס'
64763 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
זכות השתיקה בהליך הפלילי, 1996.
החיוב והשלילה של זכות השתיקה: מתי אין לנאשם זכות לשתוק, הזכות בנוגע לחוקים השונים וזכותו של עד שלא להעיד. |
| 8,230 מילים (כ-25.5 עמודים), 28 מקורות, 238.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
מטרת העבודה היא לסקור את החיוב והשלילה של זכות השתיקה: מתי אין לנאשם זכות לשתוק, הזכות בנוגע לחוקים השונים וזכותו של עד שלא להעיד.
אחת מזכויותיו של חשוד בחקירתו, או בעדותו בבית המשפט היא לשתוק. זכות זו מוקנית לו על מנת שלא יפליל את עצמו ולא ישים עצמו רשע. זכות זו מעוגנת בחוק, וכמובן שאינה מוסיפה נקודות זכות לנחקר. היותה של זכות השתיקה משום עקרון המושתת באושיות השיטה המשפטית הישראלית אין בה כשלעצמה כדי להוות ערובה לקיומה המוחלט, והדבר מותנה ברצונו של המחוקק.
זכות הנאשם שלא להפליל עצמו הינה, כאמור, אחת מזכויות היסוד של נאשם העומד או צפוי לעמוד לדין פלילי, בניגוד למשפט העברי הקובע "שתיקה כהודאה דמי" (מסכת יבמות ף פ"ז עמוד ב) וכן "ואם לא יגיד ונשא עוונו" (ויקרא א'). הכרה בזכות זו כזכות יסוד ניתן לראות במרבית שיטות המשפט, שחלקן אף הגדילו והכירו בזכות זו כזכות יסוד חוקתית.
הבטחת זכויותיהם של המעורבים בהליכים פליליים חשובה במיוחד בשיטתנו הלעומתית (אדברסרית) שבה מוטל נטל הוכחת האשמה על התביעה. קביעות אלה, גם אם אינן נכללות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, זוכות למשנה תוקף בהשראת החוק, שהעלה את זכותו של האדם לחירות, לכבוד ולפרטיות, לדרגת חשיבות עליונה.
אלא שזכויות אלה, חשובות ככל שתהיינה, אינן מוחלטות. מולן ניצבות זכותה וחובתה של החברה להילחם בעבריינות ולהגן על עצמה ועל כל אחד מפרטיה, מפניה; מולן ניצבת חובתה של החברה כלפי קורבנות הפשיעה, שכבודם, חירותם, ביטחונם האישי ורווחתם נרמסים, ויש צורך למגר פשיעה הפוגעת ברקמה העדינה של החברה במישור הערכי, הנורמטיבי, הפרטי והציבורי.
בישראל, נכון להיום, לא קיימת האפשרות לעגן את הזכות בחוקה שאינה קיימת, וספק אם תהא קיימת בעתיד הנראה לעין. אך, גם בלא שתועלה לדרגת זכות חוקתית יש לראות בזכותו של אזרח כאמור משום זכות יסוד קונסטיטוציונית. זכות שכזו יכול ותישלל מכח הוראתו המפורשת של המחוקק.
תוכן העניינים:
1. מבוא
2. הוראות החוק
3. מהות הזכות
3.1 מהותה של זכות השתיקה
3.2 מטרת הזכות
3.3 סוגי זכות השתיקה
3.4 זכות להיוועץ עם עו"ד
3.5 שתיקה כ"דבר מה נוסף"
4. מעמדה והיקפה של זכות השתיקה לאור פקודת מס הכנסה
4.1 שתיקה המהלך בירור השומה
4.2 האם ביטל או פגם סעיף 135 לפקודה בזכות השתיקה
4.3 אפשרות השימוש בראיות שהושגו במהלך חקירה
5. הימנעות ממתן עדות
5.1 הילכת קינזי
5.2 הכרסום בהלכת קינזי
5.3 החלת הילכת קינזי על עדי הגנה
5.4 זכות השתיקה מול חסיון מפני הפללה עצמית
סיכום
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
סעיף 161 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי נאשם רשאי להימנע מלהעיד, אולם לאחריו קובע סעיף 162: "הימנעות הנאשם מהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה וכן סיוע לראיות התביעה מקום שדרוש להן סיוע...".
בשנת 1968 הוכנסה לראשונה הוראת חוק כללית המכירה בחסיון מפני הפללה עצמית בבתי המשפט. המדובר היה בסעיף 5(ב) לפקודת העדות- חוק לתיקון דיני הראיות, תשכ"ח- 1968 וזוהי ההוראה המופיעה כיום בסעיף 47(א) לנוסח החדש של פקודת הראיות החל הן במשפטים פליליים והן במשפטים אזרחיים. |
| |
| עבודה מס'
64762 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
ההיתר לבצע הפלות ותפקידו של הרופא, 2000.
ההיבטים היהודיים והמוסריים-אתיים של הפלות |
| 4,631 מילים (כ-14 עמודים), 12 מקורות, 178.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
בין חמש זכויות האדם שאשר ע"י ארגון האומות המאוחדות , שתי הזכויות הראשונות הן הזכות לחיים והזכות לחופש לפרט. בבואנו לדון בהפסקת הריון חייבים אנו להעמיד זכויות אלו זו מול זו: את זכותה של האישה והגבר להחליט על גורלה ואת זכותו של העובר לחיות. העדפת זכות האישה משמעה הקלה בחוק והתרת הפלות, העדפת זכות העובר משמעה החמרה בחוק ואיסור הפלות. יתכנו גם דרכי ביניים, אשר מנסות לפשר בין שתי הזכויות. ולאפשר הפלות בתנאים מסויימים ולמנוע בתנאים אחרים.
אומר על כך המלומד שיפמן:
"גישת-יסוד בשיטות-משפט מערביות היא שאין החברה רשאית, בהעדר נימוקים כבדי-משקל, להתערב בשאלות אינטימיות של הולדה. ההנחה הגלומה בגישה זו היא שאדם זכאי לממש את רצונו להיות הורה או שלא להיות הורה כהחלטה אישית המסורה לו בתוקף זכותו לצינעת הפרט" .
ראשי פרקים
1. מבוא
1.1 הצגת הנושא
1.2 מטרת העבודה
2. הקדמה- הזכות החיים של העובר
3. ההיבט היהודי
3.1 הגישה הבסיסית למוות
3.2 המקור הראשוני לאיסור
3.3 סיכום
4. החוק הישראלי
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
שאלת ההפלות מעוררת שאלה פילוסופית מכרעת: מתי מתחילים החיים ומתי זוכה האדם במעמד מוסרי. מאיזה רגע הופכים חייו לקדושים ולמוגנים כזכותו הטבעית. הציבור נחלק בהשקפותיו האנטואיטיביות באופן קוטבי וחריף בין המצדדים בהיתר להפלת עוברים המכונים לעיתים "הליברלים", לבין אלו המתנגדים.
מעבר למחלוקת בעד ונגד ההפלות קיימת מחלוקת מתודולוגית בין הפילוסופים על הדגשה נכונה לעצם הוויכוח. קבוצה אחת טוענת שסלע המחלוקת היא בסוגיה אם העובר הוא אכן אדם לכל דבר, ויש לראות בו כבן אדם טרם הולדתו. גישה שניה אומרת כי ההפלה מותרת עד לאותו שלב בהריון שבו מתגלה פעילות מוחית בעובר. שלב זה חל לאחר שבועות אחדים, בין ארבעה לשישה מרגע ההפריה (לפי היהדות לאחר 41 יום, כגימטריא של "אם").
|
| |
| עבודה מס'
64761 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
זכות השתיקה של חשוד, 2000.
זכות השתיקה בהליך הפלילי, החיוב והשלילה שבה. |
| 10,376 מילים (כ-32 עמודים), 40 מקורות, 268.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
מטרת העבודה היא לסקור את החיוב והשלילה של זכות השתיקה: מתי אין לנאשם זכות לשתוק, הזכות בנוגע לחוקים השונים וזכותו של עד שלא להעיד.
אחת מזכויותיו של חשוד בחקירתו, או בעדותו בבית המשפט היא לשתוק. זכות זו מוקנית לו על מנת שלא יפליל את עצמו ולא ישים עצמו רשע. זכות זו מעוגנת בחוק, וכמובן שאינה מוסיפה נקודות זכות לנחקר. היותה של זכות השתיקה משום עקרון המושתת באושיות השיטה המשפטית הישראלית אין בה כשלעצמה כדי להוות ערובה לקיומה המוחלט, והדבר מותנה ברצונו של המחוקק.
זכות הנאשם שלא להפליל עצמו הינה, כאמור, אחת מזכויות היסוד של נאשם העומד או צפוי לעמוד לדין פלילי, בניגוד למשפט העברי הקובע "שתיקה כהודאה דמי" (מסכת יבמות ף פ"ז עמוד ב) וכן "ואם לא יגיד ונשא עוונו" (ויקרא א'). הכרה בזכות זו כזכות יסוד ניתן לראות במרבית שיטות המשפט, שחלקן אף הגדילו והכירו בזכות זו כזכות יסוד חוקתית.
הבטחת זכויותיהם של המעורבים בהליכים פליליים חשובה במיוחד בשיטתנו הלעומתית (אדברסרית) שבה מוטל נטל הוכחת האשמה על התביעה. קביעות אלה, גם אם אינן נכללות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, זוכות למשנה תוקף בהשראת החוק, שהעלה את זכותו של האדם לחירות, לכבוד ולפרטיות, לדרגת חשיבות עליונה.
אלא שזכויות אלה, חשובות ככל שתהיינה, אינן מוחלטות. מולן ניצבות זכותה וחובתה של החברה להילחם בעבריינות ולהגן על עצמה ועל כל אחד מפרטיה, מפניה; מולן ניצבת חובתה של החברה כלפי קורבנות הפשיעה, שכבודם, חירותם, ביטחונם האישי ורווחתם נרמסים, ויש צורך למגר פשיעה הפוגעת ברקמה העדינה של החברה במישור הערכי, הנורמטיבי, הפרטי והציבורי.
בישראל, נכון להיום, לא קיימת האפשרות לעגן את הזכות בחוקה שאינה קיימת, וספק אם תהא קיימת בעתיד הנראה לעין. אך, גם בלא שתועלה לדרגת זכות חוקתית יש לראות בזכותו של אזרח כאמור משום זכות יסוד קונסטיטוציונית. זכות שכזו יכול ותישלל מכח הוראתו המפורשת של המחוקק(1) .
תוכן העניינים
1. מבוא
2. הוראות החוק
3. מהות הזכות
3.1 מהותה של זכות השתיקה
3.2 מטרת הזכות
3.3 סוגי זכות השתיקה
3.4 זכות להיוועץ עם עו"ד
3.5 שתיקה כ"דבר מה נוסף"
4. מעמדה והיקפה של זכות השתיקה לפי פקודת מס הכנסה
4.1 שתיקה המהלך בירור השומה
4.2 אפשרות השימוש בראיות שהושגו במהלך חקירה מכח סעיף 135 בהליכים פליליים
5. הימנעות ממתן עדות
5.1 הילכת קינזי
5.2 הכרסום בהלכת קינזי
5.3 החלת הילכת קינזי על עדי הגנה
5.4 זכות השתיקה מול חסיון מפני הפללה עצמית
6. המצב בחו"ל
6.1 האמנה הבינלאומית
6.2 האמנה האירופית
6.3 ארה"ב
6.4 אנגליה
7. סיכום
8. ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
מלשון סעיפי החוק המקנים לעד חסיון נראה שעל העד מוטל לבקש את הפעלת החסיון, אם רצונו בכך. עליו להתנהג באופן שיבהיר לחוקר כי הוא תובע את זכות השתיקה משום חשש להפללתו . אך התנהגות זו אינה חייבת למלא אחר דרישות פורמליות כלשהן. נראה לנו, שאם באה דרישה מצד עד שלא להשיב לשאלות, ניתן ללמוד את הטעם לסירוב מנסיבות הסירוב ואין הוא צריך לומר בפירוש שהוא מסרב משום שהראיה המתבקשת ממנו "עלולה להפלילו". אולם, כאשר הנחקר נותן סיבה לסירובו להעיד, שאינה מתיישבת עם חשש להפללה עצמית, אין הנחקר מפעיל בכך את החסיון ועליו להשיב לשאלותיו. מאידך יש באפשרותו של נחקר לוותר על זכותו זו ולבחור להשיב על השאלות המוצגות בפניו. |
| |
| עבודה מס'
64677 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
שכר טרחתם של בעלי תפקיד בפרוק חברות , 2004.
מהו פירוק חברות והמשמעויות הנלוות לו תוך הצגת תמצית החוק ופסיקה רלוונטית. |
| 10,061 מילים (כ-31 עמודים), 40 מקורות, 268.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
חברה הנקלעת לקשיים או חברה המעוניינת בפרוק נכנסת להליכים בהם היא מחסלת את עסקיה בדרך שנקבע בחוק. הליכים אלו עשויים לאורך זמן, עד למימוש הנכסים וסילוק ההתחייבויות. בתקופה זו פועלים המפרק, או כונס הנכסים על מנת לסיים את עסקיה, ועל פי החוק הם זכאים לשכר הנקצב להם.
לבירור העניינים האלו חשיבות רבה בימנו , בה חברות רבות כושלות וממונה להם כונס נכסים. כונס הנכסים משתמש באנשי מקצוע אחרים לצורך חיסול העסקים, ולכן יש חשיבות רבה לקביעת שכר עבורם. יצויין כי יש רק מקרים בודדים בהם אפשר לחסל חברה ללא הליכי פירוק, לדוגמא כאשר חברה רשומה כחברה בערבון בלתי מוגבל הופכת להיות חברה בערבון-מוגבל, יביא רשם החברות לידי גמר את הרישום הקודם של החברה; במקרה של התמזגות שתי חברות ונכסי החברה המעבירה עוברים לחברה מקבלת ההעברה, הרי אפשר חיסולה של החברה המעבירה ללא פירוק; במקרה של העברת כל מפעלה, עסקיה, רכושה והתחייבויותיה של חברה נוכריה הרשומה בישראל לחברה ישראלית, רשאי ביהמ"ש לתת הוראות, בין השאר לחיסול החברה הנוכרית בישראל מבלי להזדקק לפירוק; מחיקת חברה מפנקס הרישום אם רשם החברות סבור שהחברה אינה מנהלת עסקים או שאינה במצב של פעולה.
העבודה הנוכחית תעסוק בנושא זה, תוך התמקדות בנקודות ובשאלות שונות הנלוות לו: ראשית נבדוק מהו פירוק חברות המשמעויות הנלוות לו. לאחר מכן תובא תמצית החוק ופסיקה רלוונטית בנושא מהו השכר הראוי, מתי משולם השכר, מי מעריך אותו, מה תפקידו של בית המשפט, ומה קורה בעת חריגה או שינויים המתרחשים במהלך הכינוס.
העבודה תסתמך על פסיקה רלוונטית וספרות שנכתבה על הנושא. יצוין כי הספרות והפסיקה בנדון רחבה יחסית לאור ריבוי מקרים בנושא ולאור המאבק בין גורמים שונים לבין נציגי בית המשפט. בעיית הנציג משקפת את התנגשות האינטרסים בניהול החברה. בעיית הנציג מתעוררת כתוצאה מכך שפרט אחד (או פרטים), להלן - הנציג, מנהל את ענייניו של פרט או פרטים אחרים, להלן - המיוצג, ותוצאותיהן של פעולות הנציג משפיעות על כיסו של המיוצג. במערך יחסים זה אין כל ערובה לכך שהעסקאות שיבצע הנציג בשמו של המיוצג תהיינה עסקאות יעילות או הוגנות. בהחלט ייתכן שהנציג יבצע פעולות משפטיות שלא רק אינן מקדמות את האינטרס של המיוצג אלא אף מקדמות את טובתו שלו עצמו. למותר לציין כי במצב כזה ייתכן שעסקאות שתצאנה לפועל לא תקדמנה את היעילות הכוללת ותנאיהן יימצאו כבלתי הוגנים . מטעם זה מטיל הדין חובות אמון וזהירות כבדות על שכם המפרק. עם הכוח לנהל את רכושו של הזולת חייבת לבוא האחריות לניהול תקין. כוח ללא אחריות משול להפקרות .
תוכן עניינים:
-מבוא
-מהות הפירוק
חשיבות תפקידו של נושא המשרה
תהליכי הפירוק
הפירוק וכינוס הנכסים
-בסיס לשכר בעל התפקיד
הוראות החוק
חישוב שכר הטרחה
שכר ניהול
בקשה לשכר טרחה
-שכר טרחה בגין חלוקה בפועל
שכר טרחה בגין חלוקה עד לתיקון התשס"א
שכר טרחה בגין חלוקה בפועל לאחר תיקון התשס"א
שכר ביניים
- שכר מימוש
- תשלום בגין שירותים מקצועיים
- שכר בגין שירותים לבעל התפקיד הניתנים על ידי בעל מקצוע
החזר הוצאות לבעל תפקיד
- הגדלת שכר טרחה
חריגה משכר הטרחה
ערעור על שכר הטרחה
-סיכום
-ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
חברה המצויה בהליכי פירוק נבדלת מחברה אחרת בשתי נסיבות מכריעות.
קיימת הסתברות גבוהה שהחברה נמצאת במצב של חדלות פירעון. מצב חדלות הפירעון גורר אי-יכולת לכבד את כל החיובים שהיו קיימים ערב הפירוק, ומחייב התאמתם למצב החדש שנוצר, לרבות קביעת סדרי עדיפויות בין התובעים השונים ופיקוח על יעילות החלוקה. במונחים כלכליים ניתן לקבוע, כי מצב הפירוק מועד לקשירתן של עסקאות בלתי יעילות, בגלל ריבוין הצפוי של ההשפעות החיצוניות.מכאן גם ברור שהתערבות "שלטונית" בהליך הפירוק מוצדקת כאשר החברה היא חדלת פירעון , אך מבחינה זו אין לה כל הצדקה כאשר היא כשרת פירעון
|
| |
| עבודה מס'
64674 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
הצידוק לגובה שכר המנהלים, 2004.
בחינת ההלימות בין ביצועים לשכר מבחינה משפטית |
| 3,705 מילים (כ-11.5 עמודים), 9 מקורות, 138.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
חוק החברות החדש שהוחק בשנת 2000 מכיל הוראות דומות לפקודת חברות (נוסח חדש) אולם בכמה מקרים ישנה נימה של החמרה עם נושאי המשרה. העבודה הנוכחית תעסוק בקשר שבין תגמולים לבין ביצועי המנהלים- האם מנהל יכול לדרוש הרבה מעבר ליכולתו, כישורו, ניסיונו, והחשוב מכל, הצלחתו.
התגמול של מנהלים כולל:
- משכורת
- קרן השתמול
- קרן פנסיה או ביטוח מנהלים
מעבר לכך מנהלים בכירים מקבלים החזר הוצאות מלא.
אופציות
האפשרות הרווחת כיום בעולם היא חלוקת אופציות. הבעלים נותנים לנותני שירותים לחברה, כמו מנהלים או עובדים אחרים- אופציות למימוש. אם החברה תצליח, האופציות יהיו שוות כסף רב, ואם תיכשל, הבעלים לא הפסידו והמנהלים לא הרוויחו כסף שאינו מגיע להם.
בתנאי אי ודאות התפוקה בפועל יכולה להיות תלויה בשני גורמים:
1.בהתרחשויות בסביבה הכלכלית של החברה ואשר אינן בשליטת המנהל.
2.בפעולותיו ותשומותיו היחודיות של המנהל המשפיעות על תפוקות הפירמה.
בבסיס המודלים האנליטיים עומדת ההנחה שהמשקיעים (בעלי המניות) מפקידים את ניהול החברה בידי מנהל ממונה. המשקיעים אינם מתערבים בניהול השוטף, ויכולת הפיקוח שלהם על תשומותיו הינה מוגבלת. מבחינה זו המצב מורכב הרבה יותר לגבי מנהלים מאשר לגבי גורמי יצור אחרים- הון ועובדים מהשורה. מעבר לבעייתיות במידת האפשרות למדוד את מידת התשומות שמשקיע המנהל קיימת גם אינפורמציה לא סימטרית בין המנהל לבעלי המניות לגבי מידת יכולתו האמיתית של המנהל לתרום.
ראשי פרקים:
תוכן העניינים:
1. מטרת העבודה
2. התגמול הניתן למנהלים
2.1 אופציות
2.2 'מצנח זהב'
3. חובתו של מנהל
3.1 דוגמאות לחובת האמון
3.2 בעיית הנציג
3.3 הקשר בין תנאי העסקה ובין ההצלחה
4. השוואה מול הדין בארה"ב ובאנגליה
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
חובתו של המנהל כלפי החברה היא מוחלטת "TO THE BENEFIT OF THE COMPANY AS A WHOLE "
חברה כשמה כן היא, איגוד של אנשים למטרה מסוימת. אנשים אשר מקובלים עליהם חוקי המקום, נורמות ההתנהגות שלו וכלליו המשפטיים. המנהלים הם המורשים של החברה ותפקידם לנהל את עניני החברה ועסקיה. על כן חלים על החברה ומנהליה הכללים המקובלים בדיני הרשאה, הקובעים את היחסים שבין מרשה למורשה. |
| |
| עבודה מס'
64667 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
שימוש בידע פנים על ידי גורמים חיצוניים לחברה, 2002.
תיאור הוראת החוק והפתרון שאומץ במגמה למנוע את התופעה של ניצול מידע פנים. |
| 2,837 מילים (כ-8.5 עמודים), 7 מקורות, 158.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
פעילת שוק ההון והסדריו נבחנו בשנים 1969-1971 ע"י ועדה ציבורית בראשותו של ד"ר א' ידין. הוועדה עמדה על הצורך בהסדרת הנושא של ניצול מידע פנים, אולם המליצה כי בנושא זה תטפל בראש ובראשונה הבורסה לניירות ערך. אולם הבורסה לא טיפלה בנושא האמור אלא רק תוך התייחסות למבצעים בפועל ונקבע כי המבצעים יהיו אמורים לדווח על פעולות בחשבון ה"נוסטרו" שלהם (לאוטרבך, 1991).
ניצול מידע פנימי לתועלת אישית הינו דבר פגום ופסול מבחינה מוסרית. הבעיה אינה בעצם קביעת האיסור, אלא בהגדרותיו ובהיקפו. בעיית היסוד בחקיקה מעין זו ובעיקר בהיבטה הפלילי היא כי על החוק לקבוע נורמות איסור ברורות ולא להסתפק בהגדרות מעורפלות, שמא נפרוש את הרשת הפלילית בצורה רחבה למדי ונלכוד לתוכה עבריינים אשר לא להם התכוון החוק. שוק הון אמין הפתוח לכל אדם חייב לצאת מגישת יסוד כי אנשים הקרובים לחברה אינם מנצלים לטובתם. אי לכך עבירה על חוק זה היא עבירה שיש עמה קלון Ho Micharl And Harris 1998)).
הוראות החוק
המבחן הכללי שאימץ המחוקק הישראלי מקורו בגישה הרחבה של החוק האנגלי ובפסיקה האמריקאית, וזהו מבחן הגישה למקורות המידע. על פי מבחן זה בוחנים את מידת טובת ההנאה שהפיק אותו אדם, ומה מידת קירבתו למידע: האם הא איש פנים מרכזי, פנימי או חיצוני.
"ניצול מידע פנימי ושימוש במידע שטרם ידוע לציבור במגמה לנצלו למטרות ריווח אישיות בעיסקאות ניירות ערך- יהווה עבירה פלילית" (תיקון מס' 6 לחוק ני"ע, 1981). מידע פנימי הוא, על פי סעיף 52א לחוק ני"ע מידע על התפתחות בחברה, מידע על שינוי במצבה, ידע על התפתחות או שינוי צפויים, מידע אחר על החברה.
בחיקוקים שונים קבע המחוקק גם הגבלות על מקרים פרטיים. כך לדוגמא בחוק רשות הדואר, סעיף 15 שלו, חבר במועצת הרשות המשתתף בדיון ושעשויה להיות לו ידיעה על כך כי הוא מעורב בנדון חייב להודיע על כך ליו"ר המועצה. בפס"ד שניתן ע"י כב' השופטת דורנר במהלך פברואר 1998, זוכה דן דרין (פסק הדין לא פורסם), סגן ראש העיר ת"א מכך כי השתתף בישיבות שבהן היתה לו נגיעה והיה יכול לנצל מידע פנימי. הוא זוכה משום שהודיע (לא בכתב אומנם) על זיקתו לנושא.
גם תאגיד יכול להחשב איש פנים, על פי סעיף 52ב(ב) לחוק ניירות ערך לפיו רואים תאגיד כמי שמצוי בידו מידע פנים המצוי בידי מנהל או עובד שלו. יחד עם זאת, עומדת לתאגיד הגנה מפני אחריות פלילית, אל על פי שבידי מנהל או עובד של התאגיד מידע פנים הנוגע לחברה שנייר הערך שלה הוא נושא העסקה או חוות הדעת, אם נתמלאו התנאים הבאים:
1.לא המנהל או העובד שבידו המידע הוא המחליט להתקשר בעסקה או נותן את חוות הדעת.
2.יש הסבר סביר לביצוע העסקה או למתן חוות הדעת.
ישנו גם הסדר לגבי עסקאות על ידי עובדי הבורסה וחבריה.
תוכן העניינים:
מבוא
הוראות החוק
השפעתו של המידע
הסנקציות
מעמדם של אנליסטים
משפט משווה
בחינת ההשפעה בפועל
סיכום
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
מידע פנים מוגדר כמידע אשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום לשינוי משמעותי במחיר נייר הערך של החברה. שוק נירות הערך מגיב בצורה מוזרה לידיעות שונות המתפרסמות ברבים. בשוק טוב, די בחצי שמועה חסרת משמעות כדי להקפיץ את מחיר המניה ובשוק חלש גם לידיעות מצוינות אין כל השפעה. אין צורך במחקרים רבים כדי להיווכח באמיתות זו. רק לעיתים באופן רטרואקטיבי ניתן לדעת אם לידיעה השפעה משמעותית על שוק נירות הערך. |
| |
| עבודה מס'
64658 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
היבטים מוסריים לריגול תעשייתי, 2004.
בחינת הריגול התעשייתי מול היבט של זכויות קניין הפרט והפירמה, ההיסטוריה והתקדימים המשפטיים בנושא. |
| 6,886 מילים (כ-21 עמודים), 12 מקורות, 268.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
ריגול תעשייתי קיים כבר כמה מאות שנים אולם התופעה קיבלה תאוצה אחרי מלחמת העולם השנייה ויותר מכך בעידן הנוכחי. בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת, כאשר מונח ההיי-טק הפך לחלק בלתי נפרד מהכלכלה בעולם, החלה לפרוח, בעולם כולו, תשתית רחבה להשגת מידע ממאגרי מידע אלקטרוניים גדולים וזמינים. הדרכים להשגת מידע נעשו היו באמצעים חוקיים ולא חוקיים. ערכו של מידע זה היה רב בעבור אותן חברות, אשר השקיעו רבות לשם השגתו של (שיוביץ, 2003).
השגת מידע מודיעיני על המתחרים חיוני לתהליך קבלת החלטות ולפעילות השוטפת של הפירמה. כיום, הסביבה העסקית משתנה בקצב מהיר מבעבר לכן גדל הצורך של הפירמה במידע על צעדיה העתידיים של מתחרותיה. וזאת בעיקר בכדי להשיג יתרון תחרותי באותו ענף עסקי.
אדם הממציא המצאה, ההמצאה היכולה להיות לתועלת הציבור כולו, אולם הוא מוכן להעמיד אותה לטובת הציבור תמורת ממון רב, דבר שאין הציבור יכול לעמוד בו. מחד, אם תפורסם המצאתו ותותר לשימוש הציבור, לא יהיה במעשה זה התמריץ לאחרים להמשיך ולהמציא המצאות חדשות ולהשקיע בהן הון. מאידך, אם ההמצאה לא תפורסם ולא תותר לשימוש הציבור, אזי, הציבור יסבול. ההמצאה, שהיא למעשה קנינו הרוחני של הממציא, הינה בבסיס רעיון הקניין הרוחני, שהוא מתן הזכות לבעל ההמצאה, או היצירה, למנוע מאחרים את השימוש ביצירתו או בהמצאתו שלא בהסכמתו. הזכות הבלעדית, הניתנת לבעל ההמצאה, מכונה לעיתים "מונופול" (ראה למשל סעיפים 117 - 119 לחוק הפטנטים, תשכ"ז - 1967), עבודה זו תתמקד בזכות על הקניין הרוחני ולא במונופול הגזור ממנו.
כלומר המדובר כאן הוא בקניין רוחני- המרגל התעשייתי גונב מידע מחברה אחרת- אין הוא גונב סחורה או שירות, הוא רואה כיצד המתחרה מייצר את המוצר או עומד לשווק שירותים, ומוסר את המידע לשולחו.
שאלות המחקר
שאלות המחקר הן:
1. מה נכנס להגדרת ריגול - האם כל השגת מידע היא ריגול או שניתן להגדירה כמודיעין עסקי (או איסוף מידע חופשי) ומה התחדש לאחר חוק חופש המידע ?
2. האם ניתן להצדיק ריגול תעשייתי במקרים מסוימים, האם ניתן להחשיב את הריגול כמוסרי?
במהלך העבודה אבחן את הריגול התעשייתי מול היבט של זכויות קניין הפרט והפירמה, ההיסטוריה והתקדימים המשפטיים של הנושא. כמו כן העבודה תבחן זאת דרך תיאוריות מעולם המוסר והעסקים.
תוכן עניינים:
1. מבוא
2. ההבדל בין ריגול לאיסוף מידע עסקי
א) ריגול תעשייתי
ב) איסוף מידע עסקי
3. שיטות הריגול, ביצוען והפגיעה שלהן בכלכלה
א) במה מתבטא הריגול התעשייתי
ב) האמצעים בשימוש הריגול התעשייתי
4. זכות הציבור ומתן היתר לתחרות
5. גיבוש מדיניות ארגונית - גורמים משפיעים על האקלים המוסרי בארגון
א) מודל הבעלים
ב) הטענות העולות בארגון בעד ונגד
פס"ד של לילי נגד טבע
6. המיתוסים של מוסר בעסקים
ד) האינטרס העצמי הנאור
ה) תיאוריות של הוגנות
7. דרכי ישום המדיניות הארגונית - היבטים מוסריים
א) מה ניתן לעשות?
ב) עיקרון הצדק
ג) עקרון הסגולות טובות
8. סיכום
9. ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
1. "ריגול תעשייתי - הוא איסוף מידע סודי על מוצרים ותהליכי עבודה של מתחרים, כחלק מפעילות המודיעין העסקי. נהוג להשתמש בביטוי זה גם לאיסוף מידע סודי על דרך פעולתם של ארגונים שאינם תעשייתיים. הריגול תעשייתי משתמש בשיטות דומות לאלו המשמשות את הריגול למטרות צבאיות" (Crane,2003).
2. ריגול תעשייתי או מסחרי הינו פעולות המבוצעות על ידי חברה עסקית או תאגיד כנגד אחרים, במגמה לרכוש יתרון תחרותי בשוק המקומי או העולמי (Denning, 1999). |
| |
| עבודה מס'
64656 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
הפלות מלאכותיות- היבטים חוקיים ואתיים, 2000.
עמדת המחוקק והפסיקה בנושא מניעת הריון והועדות להפסקת הריון: מהם השיקולים המנחים את הוועדה ומה עמדתם של שלושת הנוגעים בדבר: האב, האם והעובר. |
| 11,148 מילים (כ-34.5 עמודים), 20 מקורות, 258.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
העובר והתפתחותו ברחם היווה מאז ומעולם אחד הדברים המסקרנים והמגרים ביותר, ויחד עם זאת היה זה אחד הנעלמים הגדולים מבחינה עובדתית, בהיעדר כלי מחקר נאותים לבחינת התפתחות העובר המכוסה כולו בתוך הרחם(1).
עניין ההפלה הוא אחד הנושאים המוסריים-רפואיים הנידונים ביותר בתחום האתיקה הרפואית - הן בספרות הרפואית, דתית, פילוסופית ומשפטית, והן בעיתונות הכללית. אין דת או חברה בעולם, שלא התייחסה לנושא זה - החל מהמצרים והאשורים הקדמונים, דרך ההודים, היוונים והרומיים, ובין כל הדתות הגדולות בעולם - היהדות, הנצרות, האיסלאם, בודהה ואחרים, וגם שבועות הרופאים הקלאסיות התייחסו לעניין(2). ההפלה אסורה לפי חוקי הבודהיזם, וגם לפי חוקי האיסלאם אסור לבצע הפלה, אלא אם כן חיי האם בסכנה(3). הנצרות הקתולית היא המחמירה ביותר בנושא ההפלה, ואוסרת אותה אפילו במחיר חייה של האישה, ואפילו אם האישה והעובר כאחד ימותו. מדעית לא ניתן להגדיר את המושג "חיים" תחילתם וחשיבותם, ולא ניתן לקבוע מתי חיים מתחילים. הדיון מבחינה החיים, הוא דיון דתי, מוסרי, משפטי וחברתי, ולא דיון מדעי. על משמעות נחלקו החוקרים והפילוסופים מקדמת דנא ועד ימינו מאימתי מתחילים החיים, והאם יש ואמנם לעובר בשלב כלשהוא מעמד וזכויות של יצור חי(4).
מעמדו של העובר כישות עצמאית נתון בוויכוח - יש הרואים בו ישות עצמאית בהיותו אישיות אלא שנחלקו בשלב ההתפתחות שבו מוקנים לו זכויות כישות עצמאית, כגון: מרגע ההשרשה של הביצית המופרית ברחם, או משלב שניכרים בו באופן חיצוני סימנים ההפריה, אנושיים, או משלב שבו מתחילה פעילות מוחית, או משלב שמתחילות תנועות העובר, או משלב שבו העובר יכול להתקיים מחוץ לרחם(5). אולם בנושא חייו של העובר יש לשמוע גם את דעתם של הוריו. היהדות הקדישה לנושא זה דיונים נרחבים ואסרה באופן כללי הפלה, אלא בתנאים מסוימים בלבד. ברבות השנים התפתחה ההלכה וכיום הנטייה ההלכתית היא להתיר הפלות במקרים של מחלות גנטיות או מומים, בהם ברור כי הילד לא יחיה או כי יסבול סבל רב בחייו(6).
מטרת העבודה היא לבדוק את עמדת המחוקק והפסיקה בנושא מניעת הריון והועדות להפסקת הריון: מהם השיקולים המנחים את הוועדה ומה עמדתם של שלושת הנוגעים בדבר: האב, האם והעובר.
פסק הדין המנחה והעיקרי שידון בעבדוה הוא ע"א 413/80 פלונית נ. נגד פלוני פד לה(3) במקרה הנדון, נדון מקרה של בני זוג שהאשה נפרדה מהבעל לאור אלימותו ורצתה לבצע הפלה לעובר שבבטנה. השאלות היו שתיים: האם לבעל זכות טיעון בפני הוועדה להפסקת הריון או לפחות זכות להופיע בפניה. שנית האם לפי חוק השרות המשפטית והאפוטרופסות האב יכול להיות אפוטרופוס לעובר ובכך לקבוע את גורלו.
תוכן העניינים:
1 מבוא
1.1 מטרת העבודה
2 הנורמה המשפטית בעולם לגבי זכות העובר
2.1 הרמה הנורמטיבית
2.2 סקירת הסטורית של מעמד העובר
3 זכות בני הזוג
3.1 זכותו של הגבר
3.2 זכות האישה
3.3 גרמניה
3.4 ארה"ב
3.5 אנגליה
4 סיכום
5 ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
בחקיקה הישראלית אין הסדרה מפורשת של זכות הפרט לתכנון המשפחה ולשימוש באמצעים למניעת הריון. ישנה התייחסות לחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, בה מובע הרצון להתיר לאדם להיות חופשי ואדון לעצמו. גם חוק הגנת הפרטיות התשמ"א 1981 אינו מכיל כל הוראה העשויה להתפרש כהכרה בזכות לתכנון המשפחה, אולם הזכות לפרטיות, במובן של זכות לשלמות גופנית, הוכרה בשורה ארוכה של פסקי דין: "הזכות שלא לפגוע בגופו היא אחת מזכויות היסוד של אדם בישראל והיא מהווה חלק של זכות האדם לחירותו האישית" (ע"א 78\548 עמוד 755).
-------------------------------------------------------------------
1. ארליך, דב, "הרקע הרפואי להפסקת הריון כמבוא לדיון ההלכתי", עמוד 2.
2. ויינפלד, משה, "המתת עובר - עמדתה של מסורת ישראל בהשוואה לעמדת עמים אחרים", עמודים 122-129
3. סולובייציק, חיים, "בדין עובר הרודף", עמודים יד-טו.
4. בלייך, יהודה דוד, "הפלה מלאכותית לאור ההלכה", עמוד 1.
5. זילברשטיין, יצחק, "חיי האם או חיי העובר", עמוד 4.
6. רפאל, שילה, "הפלות מלאכותיות", עמוד פט. |
| |
| עבודה מס'
64630 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
שוחד בעולם העבודה- בחינת המוסריות, 2004.
האם השוחד בסביבת העבודה הוא בלתי-מוסרי לחלוטין? |
| 5,098 מילים (כ-15.5 עמודים), 13 מקורות, 188.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
בעולם כולו, ואף בישראל ניתן לתת שוחד לעובדים בדרכים שונות ועבור מטרות שונות, וזאת בעיקר כדי לקדם אינטרסים כלכליים.
ההגדרה המילונית של שוחד- הוא כסף, שירות, מתנה או כל טובת הנאה אחרת הניתנים שלא כחוק לאדם כלשהו ( בדרך-כלל עובד ציבור ) במטרה להטות את לבו לטובת הנותן, בעד פעולה הקשורה בתפקידו והמסייעת לנותן השוחד (מילון אבן שושן).
סוגים עיקריים של שוחד הם (Gantz 1996):
* תמריצים - הפצת תשלומי כסף מזומן קטנים כתשר/מתנות על מנת לזרז תהליכים/נוהלים.
* תשלומים למתווכים - תשלומים לאנשי ביניים בעסקאות. נקראים גם עמלות KickBacks
* תרומות פוליטיות.
* תשלומי מזומן - ניתנים לאישים חשובים דרך קרנות תמיכה, כתשלום על "טובות".
בנוסף, מהווה השוחד בא לידי ביטוי כדרך להשפעה לא נאותה.
הניסיון מערב שוחד או מתן יתרון מסוים לאלו שיספקו את המידע בעל הערך הרב ביותר. שוחד כמתנה לשבירת נאמנות. (שוחד בכירים בממשל). השוחד לא חייב להיות כסף. ניתן לשחד גם בהצעת עבודה, שכירת עובד היריב במטרה להשיג גישה למידע סודי ועוד.
ההגדרות הקלאסיות רואות בשוחד הפרת חוק, פגיעה או ניצול לרעה של התפקיד והאמון הציבורי מתוך חמדנות אישית ולמען אינטרסים פרטיים. ככל שהמטרה קשורה יותר למסגרת ארגונית רחבה, כך היא נעשית "נעלה" יותר- ואם האמצעים להשגתה כרוכים בשחיתות- הרי שככל שהסיכון בביצוע רב יותר, כך נתפשת נאמנותו של הפרט כגדולה יותר. כל אלו קובעים את רמת הדבקות של המושחת במעשיו. בהגדרה רחבה ניתן לומר שאת ההתנהגות של בעלי מקצוע כלשהו קובעים ומעצבים חמישה גורמים: הפרט עצמו, החוק הכללי, התקנון האתי, הארגונים המקצועיים ולבסוף כל החברה כולה Gantz 1996)).
השאלה עליה אנסה לענות בעבודה זו היא האם השוחד בסביבת העבודה הוא בלתי-מוסרי לחלוטין? האם בחברות בהן נהוג לתת שוחד, לא ניתן לגנות שוחד; האם אדם אשר היה זוכה בלאו הכי במכרז נותן מתנה כהוקרת תודה- האם גפ זה נחשב לשוחד.
אציג את טיעונים בעד ובנגד יישום פעילויות שוחד בעולם העבודה. במסגרת הצגת הטיעונים אביא מאמרים/דוגמאות ממקרים ידועים בארץ ובעולם העוסקים כולם בסוגיה זו ובסובב אותה, מקרים שנחשפו, משפטים שהתנהלו ונימוקי המשחדים/נוטלי השוחד ללקיחת/הצעת השוחד, וכיצד הגיב העולם/המערכת המשפטית למקרה.
בהמשך, אציג שלושה עקרונות מתחום המוסר ועסקים, תועלתנות, זכויות וחובות וצדק. אדון בתיאוריות סביב העקרונות וכיצד הן באות לידי ביטוי במקרה הספציפי של נטילת/מתן שוחד ע"י עובדים.
אציג את מסקנותיי ואת מסקנות החוקרים השונים לגבי השימוש בשוחד בעולם העבודה. לסיכום ארכז את הדרכים השונות להתמודדות עם התופעה וסיכום הדעות השונות.
תוכן עניינים:
1 תאור הבעיה
1.1 הצגת הנושא
1.2 שאלת המחקר
2 החוק בישראל
2.1 חוק העונשין
2.2 שוחד ביהדות
3 השוחד במקומות עבודה ברמה הבינלאומית
3.1 ארה"ב
3.2 המצב באנגליה
3.3 תאור מקרים מפורסמים
4 כיצד יש לפעול
5 סיכום
6 ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
בתורה נאמר במפורש "כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים". השאלה היא מה קורה במקרים גבוליים כפי שהוצג במבוא.
במאמר של רבי יואל דומב, טוען הרב כי בתרבויות רבות נהוג להשיג עסקים עם לקוחות על ידי מתן תשלומי-עזר. חלקם טיפים או מתנות לעובדי ממשל.לשם מתן מעבר חלק למשלוחים שונים וניירת.צורות אחרות הינם אנשי מכירות המשתמשים בקשריהם שהושגו תוך מתן "מענקים" לגורמים שונים, לקדם עסקים עם החברה אותה הם מייצגים. הרבי טוען כי בגלל המצב, גם חברה תמימה ונקיית כפיים, צריכה לנקוט בצעדים אלו כל מנת לשרוד ושואל האם זהו אותו ה"שוחד " |
| |
|
|
