|
עבודות [28-36] מתוך 975
:: [עמוד 4 מתוך 109]
|
|
<< עמוד קודם ::
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
:: עמוד הבא >>
|
|
| עבודה מס'
65132 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
חוזה מכר דירה- TIME SHARING, 2002.
בחינת הבעייתיות שבחוזים לרכישת דירות נופש. |
| 5,338 מילים (כ-16.5 עמודים), 22 מקורות, 238.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
נופש בדירות נופש בשיטת ה- TIME SHARING קיים בכל העולם שנים רבות אולם רק בתחילת שנות התשעים החל השיווק בישראל ע"י חברות שבנו בתי מלון בטבריה ובאילת. שיטת השיווק הייתה אגרסיבית- זימון קונים פוטנציאליים לפגישת היכרות עם החברה והחתמתם על אתר ולאלתר על הסכם לרכישת יחידת נופש שככלה חדר\דירה למשך שבוע בשנה.
חוזי מכר דירה נעשים לרוב לאחר התייעצות מרובה עם עורכי דין, בדיקת הממכר וכד'. שיטת הTIME SHARING משווקת בצורה אגרסיבית למדי, כאשר ברוב החוזים מופיעות סנקציות נגד המפירים את החוזה. הבעייתיות נובעת בעיקר מהזמן הקצר העומד לרשות הקונה, כאשר מופעל עליו לחץ, ואין הוא יכול לבדוק היטב, ובשיקול דעת את חוזה המכר. במקרים אלו לרוב הוא לא מתוודע לרוב הפרטים הקטנים, לרבות מיקום הנכס וכד', שאלו פגמים מהותיים ביותר.
בעיה נוספת היתה בישראל שאחת משתי החברות פשטה את הרגל, וביצעה הסכמים עם הבנקים שנגדו את טובת הקונים.
יצויין כי החברה הראשונה שהחלה לשווק יחידות נופש, טבריה קלאב הוטל, פשטה את הרגל, והתעוררה שאלה משפטית מי צריך לתת את הדין.
מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון את הבעייתיות שבחוזים לרכישת דירות נופש, דרך ביצוע הסכמים אלו, הבעיות העולות מעצם כריתת החוזה, והדרכים לביטול החוזה לאחר מכן, לרבות התרופות העומדות לשני הצדדים.
ראשי פרקים:
מבוא
1.1 מטרת העבודה
1.2 הצגת הנושא
1.3 שיטות השיווק
הוראות החוק
2.1 הטעיה וניצול מצוקה
2.2 עסקה בענין רכישה של יחידות נופש
2.3 ביטול העיסקה
2.4 חובת גילוי לצרכן
ההתקשרות לביצוע עיסקה
3.1 חובת גילוי טרום חוזית
3.2 תום לב
3.3 דרישת הכתב בחוזים צרכניים
3.4 הטעיית צרכנית
3.5 ביטול העסקה ללא המצאת עילה
3.6 היחסים בין הרוכשים ליזמים
3.7 כשרות החוזה מול עילת הקיפוח
היבטי מס
4.1 קיזוז מע"מ על דירת נופש
4.2 מס רכישה
סיכום
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
שיטת השיווק של החברות מבוססת על פניה ללקוחות וזימונם למפגשים בבתי מלון, או מקומות אחרים, שונים כדי להציג בפניהם את מעלותיהן של זכויות הנופש המוצעות למכירה. "ייחודן של שיטות השיווק האמורות הוא בכל הפרטים הקטנים המרכיבים את הפניה ללקוחות פוטנציאליים כמו גם את המפגשים (ו)העומדים ביסודם, פרטים שבאמצעותם ניתן להניע ציבור שלם של אנשים לנהוג בדרך מסוימת, צפויה וידועה מראש". (1)
שיטות השכנוע הן אגרסיביות: לרוכשים הפוטנציאליים לעיתים לא ניתן לצאת לשירותים, האורחים לא היו צריכים לצאת לרכוש מזון במשך שעות ארוכות היות והוגשה תקרובת, ומעת לעת התחלפו "משכנעים".
--------------------------------------------------------------------
1. ת"א (תל-אביב-יפו) 1214/93 - אינטרקלאב בע"מ נ' רון אמיר .תק-מח 93(3), 151. |
| |
| עבודה מס'
65100 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
חלוקת נטל הראיה בחוזי ביטוח, 1991.
חלוקת נטל האחריות במקרה של אי בהירות לגבי מקרה הביטוח |
| 8,204 מילים (כ-25 עמודים), 20 מקורות, 98.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
אחד הנושאים העולים תדיר על שולחנם של העוסקים בתביעות הוא נטל הראיה בתביעות לשיפוי. בכל חוזה עשויים להתגלות חיכוכים וויכוחים, ובפרט בחוזה ביטוח, ואז כל צד צריך להוכיח את צדקתו.
מטרת העבודה הנוכחית הינה לבדוק לפתחו של מי רובץ נטל ההוכחה במקרה של ביטוח, ובאילו מקרים, ככל שזה נוגע לעובדה האם אכן קרה מקרה הביטוח ומאידך האם המקרה אינו נופל בחריגים לפוליסה השוללים את זכות המבוטח לשי]וי.
ראשי פרקים
1
מבוא
1.1 מטרת העבודה
1.2 עיקרי החוק
סקירת הפסיקה
2.1 הפסיקה האנגלית
2.2 הפסיקה בישראל
2.3 בחינת תניות הפטור
2.4 אחריות פלילית מול אזרחית
סיכום העבודה
ביבליוגרפיה
4.1 ספרות
4.2 פסיקה
מתוך העבודה:
חוק חוזה הביטוח הביא עמו שינויים מרחיקי לכת בסוגה של חובת הגילוי. שינויים אלה נבעו, בתת מודע מהרצון להנתק מהחוק האנגלי הנוקשה ולהצטרף לעידן המודרני.
במשפט האנגלי ובעקבותיו במשפט הישראלי (באמצעות סימן 46 לדבר המלך במועצה) התפתחו הלכות הגילוי על רקע ההנחה כי חוזה הביטוח הוא מסוג החוזים של "יושר מירבי" הדורשים מן המבוטח לפעול בגילוי לב יותר מסוגי חוזים אחרים. הנמקה המסורתית להטלת חובת הגילוי על המבוטח מקורה בהנחה כי העובדות המטריאליות לגבי הסיכון נמצאות בידי המבוטח בלבד ואין ביכולת המבטח לבררן בעת כריתת חוזה הביטוח. (ראה לדוגמא ע"א 77/493 ציון חברה לביטוח בע"מ נגד משייך, פ"ד לב (1) 477,383 וכן טדסקי ג', "על הטעיית המבטח בעריכת חוזה הביטוח", מחקרים במשפטנו הפרטי, האוניברסיטה העברית, תשי"ח).
פיתוחה של חובת גילוי זו באה לגשר על הפער בין הצדדים ולאזן את אי השיוויון לטובת המבטח (מקור ההנחה הנ"ל ביטוחים ימיים במאות הקודמות כאשר לא ניתן היה לבדוק את הסיכון בעת עריכת הביטוח שעה שהאוניות היו כבר בלב ים. במאה הקודמת ובתחילת המאה הנוכחית שררה באנגליה השאיפה לחזק את החברות המסחריות הגדולות ולכן אלו נהנו מאמון בנושאי ביטוח). |
| |
| עבודה מס'
65099 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
אחריותו של רואה החשבון כלפי הלקוח, 2003.
בדיקת אחריותו של רואה החשבון כלפי מזמיני השירות: הנהלת החברה ובעלי המניות. |
| 7,143 מילים (כ-22 עמודים), 10 מקורות, 238.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
בשנים האחרונות אנו עדים לגישה המרחיבה את אחריות רואה החשבון ובעיקר בפסיקת בתי המשפט. לאחרונה אף הובעה בפסיקה בתי המשפט דעה העלולה לגרור הרחבה נוספת באחריותו של רואה החשבון לפיה רואה החשבון ימצא אחראי, במידה ויתרשל, לא רק כלפי החברה ובעלי מניותיה, אלא גם כלפי כל מי שהיה עליו לצפות כי יסתמך על הדוח שהוכן על ידו (צד ג'). הטלת האחריות, ביחד ולחוד על רואי החשבון, מקטינה את נורמת הזהירות של המנהלים הנוטים לסמוך ולהסתמך על רואי החשבון, תוך הקטנת אחריותם האישית.
תפקידו של רואה החשבון, לפי חוק רואה החשבון הוא מתן שירותי ביקורת על חשבונות וחוות דעת על נאותות הדוחות הכספיים. חשוב לציין כי רואה החשבון מחווה דעה האם הדוחות הכספיים נערכו לפי כללי חשבונאות מקובלים. עבודתו של רואה החשבון נחלקת לשירותים שהוא מספק למזמין השירות (כגון יעוץ עסקי ותכנוני מס) לשירותים המסופקים עבור צדדים שלישיים שאינם המזמין כגון רשויות המס ובעלי המניות.
הכללים המנחים את רואה החשבון הם חוק רואה החשבון, על הבהרותיו, וכן גילוי הדעת של לשכת רואי החשבון בישראל, המתעדכנים מעת לעת. גילוי דעת אלו מנחים את רואה חשבון בפעולתו, ומשלימים למעשה את חוק רואה החשבון, ואת תקנות רואה חשבון (דרך פעולתו של רואה החשבון) תשל"ג.
חברה בע"מ מחויבת בביקורת על הדוחות הכספיים, המוכנים ע"י המנהלים. חוות הדעת של רואה החשבון ניתנת לבעלי המניות של חברה בלבד, אולם ברור כי הם משתמשים בו לגורמים חיצוניים: קבלת אשראי מבנקים, דיווח למס הכנסה, דיווח למשקיעים בכח וכד'. כלומר, לכאורה, רואה החשבון אמור להיות אחראי גם כלפי צד שלישי.
על פי חוק החברות רואה החשבון מתמנה באסיפה הכללית של בעלי המניות המתכנסת אחת לשנה לפחות. מטרת העבודה הנוכחית היא לבדוק את אחריותו של רואה החשבון כלפי מזמיני השירות: הנהלת החברה ובעלי המניות. אחריות זו דומה לאחריות של כל בעל מקצוע אולם במקרה של רואה החשבון הוא מפרט את מחויבותו בדוח המבקרים, ולכן יושם דגש על דוח זה.
ראשי פרקים:
מבוא
1.1 הצגת הנושא
1.2 מטרת העבודה
עוולת הרשלנות
חוות דעת המבקר
3.1 עמדת היועץ המשפטי לממשלה
3.2 עמדת רשות ניירות ערך
התקנים על פיהם אמור לפעול רואה החשבון
4.1 חוק רואה החשבון
4.2 הפיקוח על רו"ח
4.3 שיקול הדעת שיופעל
אחריות רואה החשבון במקרים מיוחדים
5.1 פעולות בלתי חוקיות של לקוחות
5.2 אחריות רו"ח לחיזוי העסק החי
5.3 אחריותו של רו"ח לגילוי טעויות או הונאות
סיכום
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
על מה אפשר לבסס אחריות בנזיקין? המקור העיקרי שבו כלולות העוולות הנזקיות היא פקודת הנזיקין שהיא פקודה מנדטורית שחוקקה ב-1944 ונכנסה לתוקף ב-1947 והיא למעשה קודיפיקציה של הCOMMON LOW האנגלי . פקודת הנזיקין מורכבת משני חלקים, החלק שקובע את העקרונות הכלליים של דיני הנזיקין וישנו החלק שקובע את רשימת העוולות, בכך דומה פקודת הנזיקין לדיני העונשין. העוולות שמצויות בפקודת הנזיקין מהוות רשימה סגורה, והכוונה שאנו לא יכולים להכיר בעוולה שאינה מצויה בפקודה, גם אם היא מוכרת ב COMMON LOW האנגלי וההלכה הזו נקבעה במס' פסקי דין . |
| |
| עבודה מס'
65098 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
תום הלב בחוזי המכר, 1998.
בחינת תום הלב הנדרש על פי חוזה המכר |
| 6,265 מילים (כ-19.5 עמודים), 8 מקורות, 198.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
אחת השאלות היותר שנויות במחלוקת בפירוש חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג- 1973- שהעסיקה בתי משפט הוא כיצד יפורש סעיף 12(א) לחלק הכללי. הסעיף קובע: "במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב".
בהצעת חוק החוזים נזקקו למשפט המקובל ולדין הגרמני. בדין הגרמני נחלק העיקרון של אשם בכריתת החוזה לענפי ענפים עיקריים :
1.חובת הזהירות לגבי פגיעות בגוף וברכוש.
2.חובת הודעה והבהרה, החובה שלא לעורר את הרושם שחוזה לבטח ייכרת...
עד היום לא הגדירו בתי המשפט באופן מפורש את משמעות הביטוי "תום לב ודרך מקובלת". חזרה על מילים אלו או שימוש בביטויים נרדפים כמו "יושר לב והגינות". אין בהם כדי להנחות את המשפט בדבר צורת החובה החדשה שהוטלה על המתקשרים בחוזה בשלב המו"מ, בדבר היקפה ומה עשויות להיות "תופעות חיצוניות" להפרתה. בהיעדר פסקי דין כאלה קשה מאוד לקבוע מתי הופרה חובת תום הלב והדרך המקובלת.
מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון את תום הלב הנדרש על פי חוזה המכר. תום החב נדרש במקרים רבים וביניהם חוזים רגילים, חוזי מכר, חוזים לטובת צד ג' ועוד.
תוכן עניינים:
1. מבוא
1.1 מטרת העבודה
1.2 הצגת הנושא
2. הוראות החוק
2.1 הטעיה וניצול מצוקה
2.2 חובת גילוי לצרכן
3. ההתקשרות לביצוע עיסקה
3.1 חובת גילוי טרום חוזית
3.2 דרישת הכתב בחוזים צרכניים
3.3 הטעיית צרכנית
3.4 ביטול העסקה ללא המצאת עילה
3.5 כשרות החוזה מול עילת הקיפוח
4. משא ומתן ואופורטוניזם
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
דין החוזים הפך, באמצעות סעיף 61(ב) לחוק החוזים, לעוגן לעקרון תום הלב במשפט הישראלי כולו. כתוצאה מהוראת סעיף 61(ב) הפירוש והמשמעות שיוענקו לעקרון תום הלב בתחום דיני החוזים משפיעים ומקרינים גם מעבר לדינים אלה, במעגלי המשפט האזרחי והציבורי, והכל - כלשון סעיף 61(ב) - 'ככל שהדבר מתאים לענין ובשינויים המחויבים' - - - בתחום המשפט האזרחי במובנו הרחב אין כמעט איזור, נושא או גזרה שבהם לא הופעל או נדון עקרון תום הלב . בין נושאים אלה ניתן למנות את הבאים: חיובים סטטוטוריים, דיני חברות, דיני עבודה, דיני קניין, סדרי דין וראיות, דיני צוואות ודיני משפחה. לאחרונה אף הוצע להרכיב את העקרון החוזי של תום לב ודרך מקובלת על דיני הנזיקין" .
עם זאת, יש לציין, כי היקף פרישתו של העקרון בתוך התחומים השונים - כגון דיני הקניין וסדרי הדין - שונה לפי התחום והענין |
| |
| עבודה מס'
65074 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
החיוב והשלילה שבהפלות, 2000.
ההיבטים היהודיים והמוסריים אתיים של הפלות |
| 5,377 מילים (כ-16.5 עמודים), 15 מקורות, 198.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
בין חמש זכויות האדם שאשר ע"י ארגון האומות המאוחדות(1), שתי הזכויות הראשונות הן הזכות לחיים והזכות לחופש לפרט. בבואנו לדון בהפסקת הריון חייבים אנו להעמיד זכויות אלו זו מול זו: את זכותה של האישה והגבר להחליט על גורלה ואת זכותו של העובר לחיות. העדפת זכות האישה משמעה הקלה בחוק והתרת הפלות, העדפת זכות העובר משמעה החמרה בחוק ואיסור הפלות. יתכנו גם דרכי ביניים, אשר מנסות לפשר בין שתי הזכויות. ולאפשר הפלות בתנאים מסויימים ולמנוע בתנאים אחרים.
אומר על כך המלומד שיפמן:
"גישת-יסוד בשיטות-משפט מערביות היא שאין החברה רשאית, בהעדר נימוקים כבדי-משקל, להתערב בשאלות אינטימיות של הולדה. ההנחה הגלומה בגישה זו היא שאדם זכאי לממש את רצונו להיות הורה או שלא להיות הורה כהחלטה אישית המסורה לו בתוקף זכותו לצנעת הפרט"(2).
מטרת העבודה היא לעמוד על ההיבטים היהודיים והמוסריים אתיים של הפלות, על כל המשתמע מכך. העבודה לא תדון רבות בהיבטים המשפטיים.
---------------------------------------------------------------------
1. הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, מחלקת המודיעין של האומות המאוחדות.
2. שיפמן פ., "הורה בעל כורחו- מצג שווא לגבי שימוש באמצעי מניעה", משפטים, יח', תשמ"ח-תשמ"ט, עמוד 954.
ראשי פרקים
מבוא
1.1 הצגת הנושא
1.2 מטרת העבודה
הקדמה- הזכות החיים של העובר
ההיבט היהודי
3.1 הגישה הבסיסית למוות
3.2 המקור הראשוני לאיסור
3.3 פסיקת הראשונים
3.4 האחרונים
3.5 פוסקים בני זמננו
3.6 תנאים לביצוע ההפלה
3.7 סיכום
החוק הישראלי
4.1 החוק האנגלי
4.2 החקיקה הישראלית
4.3 זכות האישה
4.4 זכות הגבר
4.5 מניעת חיים על פי אחד מההורים
סיכום
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
שאלת ההפלות מעוררת שאלה פילוסופית מכרעת: מתי מתחילים החיים ומתי זוכה האדם במעמד מוסרי. מאיזה רגע הופכים חייו לקדושים ולמוגנים כזכותו הטבעית. הציבור נחלק בהשקפותיו האנטואיטיביות באופן קוטבי וחריף בין המצדדים בהיתר להפלת עוברים המכונים לעיתים "הליברלים", לבין אלו המתנגדים. |
| |
| עבודה מס'
65068 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
זכויות ניצול פטנט לפני סיום ההגנה המשפטית, 2002.
באילו תנאים ניתן לנצל את הפטנט לטובת הציבור על חשבון בעל הפטנט. |
| 6,361 מילים (כ-19.5 עמודים), 16 מקורות, 198.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
ישנם מספר קניינים רוחניים המהווים את עיקר היתרון של העסק. האחד הוא המוניטין והשני הוא ידע נצבר ונצמח המוביל ליצירת פטנט.
מספר חוקים דנים בנושא קניין רוחני, ואלו עוסקים בעיקר ב:
1.הגנת סמלים
2.זכויות יוצרים ומבצעים
3.סימני מסחר
4.סימני סחורות
5.רישום שמות עסק
6.פטנטים ומדגמים
החקיקה הספציצית בתחום ההגנה על הפטנטים דלה. ניתן להצביע על חוק הפטנטים תשכ"ז- 1967 כמקור העיקרי. ההגנה על פי החוק מתייחסת לשימוש בסימן מסחר, אשר נרשם על פי החוק. אין החוק דורשת קיומם של פטנטים כתנאי מוקדם לזכייה בסימן, אולם נדרש שימוש או לפחות שימוש מיוחד. לכאורה ההגנה על הסימן הרשום נושאת אופי קנייני-מונופוליסטי, הנגזר מעבודת הרישום של הזכות ומפומביותה. אולם אופי זה אינו מובטח לפי הפסיקה בישראל עתה. בעבר נקבע, בעניין ע"א 70/471 גייגי בע"מ נ. פזכים בע"מ כי הזכות על סימן מסחרי ופטנטים אינה מושרשת אלא אם כן נעשה שימוש מטעה בסימן, או שנעשה שימוש בפטנט בניגוד לדעת בעליו.
הפטנט אינו מעניק באופן פוזיטיבי דבר לבעליו. אין הוא אלא מאשר לו לממש את זכותו הטבעית לעשות שימוש בפרי יצירתו הרוחנית. אותה זכות עצמה עומדת בדרך כלל לכל אלא שבהקשר זה מתערבת השיטה המשפטית מציבה גבולות: הפטנט מקנה איפוא לבעליו את הכוח למנוע מאחרים את השימוש באמצעאה נשו הפטנט שבבעלתו או במילים חרות ללמנוע מהבריות את זכותם הבטעית ליישם רעיונות ולממשם, בכל הנוגע לאמצאה נשוא הפטנט .
איזוהי אמצאה שירת פטנט? על כך משיב סעיף 3 לחוק, הקובע לאמור:
"אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשמוש בה בתעשיה או בחקלאות ויש בה התקדמות המצאתית - היא אמצאה כשירת פטנט".
הגבלות אלו על כולי עלמא, הנגזרת מהפטנט הן חמורות היות והקנים הערטילאי הוא חל בלתי נפרד משיטות משפט מתקדמות. נשוא הזכות- אופי הזכות ותוכנה- הן תופעות החורגות מן המושגים המקובלים בדרך כלל בתורת המשפט.
מספר רב של מאמרים דנים בנושא השמירה על הקניין הרוחני. שאלת המחקר היא באילו תנאים ניתן לנצל את הפטנט לטובת הציבור על חשבון בעל הפטנט. כלומר מהו הגבול בין זכות היחיד לקניין רוחני לבין טובת הציבור.
מקרים אלו מנויים בפרק ז סימן א לחוק: כאשר בעל הפטנט מנצל לרעה את המונופולים שיש לו (סעיף 117 א לחוק) וכאשר רשיון הכפיה נדרש כדי שיהיו בידי הציבור אמצעי ריפוי במידה סבירה (סעיף א לחוק).
ראשי פרקים
מבוא
הקדמה- העלות הנגרמת לחברה ממונופול
הגדרת פטנט וההגנה עליו
3.1 ההכרה בזכויות הפטנט
3.2 אמצאה כפטנט
3.3 עילת עשיית עושר
3.4 רשיון לאחר
שמירה על הקניין מול זכות הציבור
4.1 זכות הציבור- מתן היתר לתחרות
4.2 מגבלה של זכות הציבור
4.3 עריכת מחקרים לפני סיום ההגנה על הפטנט
הסעדים
5.1 הוראות החוק
5.2 צו מניעה
סיכום
ביבליוגרפיה
7.1 ספרות
7.2 פסיקה
מתוך העבודה:
מונופול הוא גוף הקובע בעצמו את המחיר את השירות שיספק, היות ואינו נמצא בשוק תחרותי.
אפשר לחלק את ההפסד לשני חלקים:
1. אלו הממשיכים לקנות, אבל משלמים מחיר גבוה יותר.
2. אלו המפסיקים לקנות בגלל עליית המחיר.
ברור שבשני המקרים הצרכנים מפסידים (בסוף העבודה מצורף מודל כלכלי כנספח המראה את הפסדי החברה ממונופול).
כאשר מחיר עולה מעל הרמה התחרותית הצרכנים סובלים מהפסד. נכון שעדיין הם על עקומת הביקוש שלהם וסך המחיר יקבע, אבל כרגע הם מקבלים פחות תפוקה ומשלמים יותר על כל יחידה. מצב כזה יכול להיות רק כאשר יש מונופול השולט על התפוקה או המחיר (הנתון של המחיר נתון לגביו אם הוא קובע את התפוקה, ולהפך) וממקסם את רווחיו. . |
| |
| עבודה מס'
64906 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
גניבת כלי רכב, 2004.
תופעת גניבת כלי רכב וההתמודדות עימה. |
| 6,139 מילים (כ-19 עמודים), 16 מקורות, 188.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
כיום מיוצרים ברחבי העולם כחמישים וחמש מליון כלי-רכב פרטיים בשנה וכן כלי-רכב מסחריים ואופנועים. הצפי הוא שעד שנת 2010 התעשייה תייצר 65-70 מיליון כלי-רכב פרטיים בשנה. תעשיית הרכב אף מקיפה תחומים נוספים כגון סירות, גנרטורים, כלי עבודה ממונעים. מחזור הכספים השנתי בתעשייה שעמד בשנת 1970 על סכום של שני טריליון דולר בשנה, עומד בשנת 2000 על כעשרה טריליון דולר בשנה (10,000,000,000,000 $). קיימים כשש מאות דגמי כלי-רכב פרטיים(1).
יבוא כלי רכב לישראל הינו אחד מסוגי היבוא האזרחיים הגדולים ביותר והוא כולל כלי רכב פרטיים, כלי רכב ציבוריים וכלי רכב להשקעה (טרקטורים וכד'). למעשה כל כלי הרכב מיובאים מחו"ל, וזאת בהעדר תעשיית רכב מקומית ורק חלקם מורכבים בארץ (לדוגמא מפעלי רכב נצרת המרכיבים ג'יפים). יבואנים פרטיים או חברות יבוא חייבות לוודא כי הרכב העומד להיות מיובא עומד בתקנות שנקבעו בקהיליה האירופית, לדוגמא(2):
1. חייב להיות מתקן או מכשיר למניעת גניבת הרכב, הנועל את ההגה או את תיבת ההילוכים עם הוצאת המפתח ממתג הצתה.
2. משבית מנוע (אימוביליזר).
כלומר המחוקק הבין את הצורך בשמירה על הרכוש הגניב והכריח את הציבור לנקוט אמצעי זהירות מירביים.
גניבת כלי הרכב מתעצמת משנה לשנה ולכן במשך השנים נוספו חוקים שונים הבאים להרתיע גנבים מחד ומאידך חייבים את בעל הרכב לפעול לשמירה על רכבו.
מטרת עבודה הנוכחית היא לנתח את יסודות העבירה, לסקור את התמודדות המחוקק עם עבירות הקשורות לגניבות כלי רכב ובכללן התפרצות לכלי רכב, שימוש בכלי רכב ללא רשות, זיוף מסמכים הקשורים לכלי רכב.
העבודה תסתמך בעיקר על פסיקה ישראלית תוך השוואה לפסיקה בחו"ל.
תוכן העניינים:
1. מבוא
1.1 שוק כלי הרכב בישראל
1.2 מטרת העבודה
2. היסודות של עבירת הגניבה
2.1 עבירות רכוש וגניבה ומקומן במשפט הפלילי
2.2 יסודות המחשבה הפלילית
2.3 עבירות בשר לרכב
2.4 הצורך בעבירות נפרדות לנושאי רכב
2.5 האחריות הפלילית של בעל הרכב
2.6 מעצר חשודים בגניבת רכב
2.7 שימוש ברכב ללא רשות
3. סיכום העבודה
4. ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
עבירת הגניבה הועתקה לפקודת החוק הפלילי, 1936, מתוך חוק הגניבה האנגלי משנת 1916, שגיבש את הלכות המשפט האנגלי המקובל. הלכות אלה שיקפו מציאות חיים שבה נכסיו של אדם היו בעיקרם מוחשיים. ואולם כאז כן עתה, תכליתה של עבירת הגניבה היא להגן על רכושו של אדם .
חוק העונשין תשל"ז 1977 עוסק בעבירות רכוש ובכללן עבירות הקשורות ברכב. גניבה מנויה בסעיף 383 של החוק:
(א) אדם גונב דבר אם הוא -
(1) נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע;
(2) בהיותו מחזיק כדין דבר הניתן להיגנב, בפיקדון או בבעלות חלקית, הוא שולח יד בו במרמה לשימושו שלו או של אחר שאינו בעל הדבר. |
| |
| עבודה מס'
64904 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
הזכות לפרטיות בשימוש ברשת האינטרנט במהלך העבודה, 2001.
הפרטיות של הגולש ברשת האינטרנט, תוך התייחסות למקרה הפרטי של גלישה ממקום העבודה תוך שימוש בכליו של המעביד. |
| 12,383 מילים (כ-38 עמודים), 40 מקורות, 288.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
השימוש ברשת האינטרנט כיום מהווה צורך קיומי כמעט לתמיכה בניהול ארגון וסיוע למנהלי הארגונים. למעשה שימוש זה הינו בלתי מוגבל כמעט בתחום העברת וקבלת מידע בכל תחום שבו בארגון קשור: משירותי הדואר האלקטרוני (E-MAIL), לצורך העברת והפצת דואר בין סניפי הארגון ועם הגורמים השונים שלארגון יש עניין להיות בקשרי מידע, לצורך הזמנות ורכישות מול ספקים, מכירה והפצה מול לקוחות, פרסום ופרסומת. חיבור ברשת לחשבון/ות הבנק הפרטי/ים של הארגון מאפשר לנהל את החשבון/ות באופן זמין ומיידי בכל הבנקים ומאפשר לנהל ולנייד את סוגי המטבעות עפ"י מצב "השוק", ללא צורך בביקור בסניפים. רשת האינטרנט מאפשרת גם עדכונים רצופים לפרסומים שונים המתפרסמים כל העת "באתרים" הרבים ברשת, לחידושים המתפתחים בעולם אך בעיקר אצל המתחרים. ברשת האינטרנט מפרסמים ב-"אתרים", גורמים עסקיים לצורכי פרסום, מחקר מדעי, אך גם לצרכים "מודיעיניים" עסקיים.
לסיכום, הסיוע של רשת האינטרנט למנהל המצליח לצורך קבלת החלטות בעידן העכשווי, המבוסס על מהירות התגובה ועל יכולת השגת המידע, מהווה כלי - עבודה ניהולי מחייב שמציב אתגר טכנולוגי לכל מנהל ביכולת ההתמודדות עם טכנולוגיה זו שבילתה, אין עוד כיום אפשרות הצלחה בניהול האישי והצלחה עסקית לארגון.
כלומר, האינטרנט בימנו הפך לכלי עבודה ממדרגה ראשונה, אשר ארגונים רבים נזקקים לו במהלך העבודה. עם זאת, כמו מכשירים אחרים: טלפון, מכונת הצילום ועוד, לא ניתן להגבילם, פיזית, רק לשימוש לצרכי העבודה. מנגד קיימת חובת כל עובד לעבוד במסירות ובנאמנות. זאת מכח תנאי היסוד שביחסי עבודה בין עובד ומעביד. עובד שלא מקיים חובותיו, מפר את חוזה העבודה המפורש או שבע"פ עפ"י הנוהג המקובל, במשמעות הרחבה. מעשיו ו/או מחדליו של העובד: החל מאיחור חד פעמי להתייצב לעבודה וכלה בהעדרות ממושכת מהעבודה מבלי ליטול רשות לכך, הינה העדרות שיש בה נטישת העבודה. במישור יחסי העבודה ייחשב הדבר "כהפרת משמעת", אם כי ייתכן ובתחום הפרת משמעת, יבואו גם מעשים או מחדלים שאינם מגיעים לכלל הפרת חוזה עבודה. עליך כמעביד יהיה להוכיח כי העובד לא מילא את חובותיו כעובד, כפי שאתה מציין, ובעיקר את חובתו לעבוד במסירות ובנאמנות. יתכן מצב כי בעקבות התנהגות העובד, תצדיק מתן התראה ואפילו במקרה קיצוני ביותר, הנחשב כהפרת משמעת חמורה להבדיל מסתם הפרת משמעת, ניתן יהיה לנקוט בפיטורים תוך שלילת הזכות לפיצויים, בהתחשב בתקנון העבודה הנהוג. בדרך כלל הפרת משמעת חמורה הינה במקרים כגון: גניבה או חבלה במזיד, בזבוז חומרים בזדון, הורדת תפוקה במזיד וכו'(1).
אי לכך ארגונים רבים מתלוננים על כך כי עובדים גולשים באינטרנט חלק ניכר מהזמן. חברות כמו אינטל טוענות כי מדי שנה אובדות אלפי שעות עבודה (גלובס, 2.1.2004), ולכן הם מתכוונות לעקוב אחר העובדים- מי אכן משתמש ברשת שלו לצרכי עבודה (עבודה פרטית, הנאה, סידורים פרטיים וכד').
השאלה היא האם הדבר חוקי. האם המעביד אינו עובר על עבירות כמו חוק הגנת הפרטיות, חוק המחשבים וכד'.
------------------------------------------------------------------
1. ער"מ /4/80 עיריית תל-אביב-יפו נ.זיוה גמרמן
תוכן העניינים:
מבוא
הזכות לפרטיות
מטרתו של החוק
פגיעה מוצדקת בפרטיות
השיקולים בעד ונגד הגנה על הפרטיות
הערכת הפגיעה
סוגי הפגיעה בפרטיות הגולש ?
סוגי פגיעות בפרטיות
מגמות חקיקה עיקריות
חוק המחשבים
הגנת הפרטיות
הגנה על קניין רוחני
חוק האזנת סתר
אכיפת החוק בישראל
פרטיות בעבודה - מבחן בתי-המשפט
סיכוני המעביד בגין שימוש עובדים ב - אי-מייל:
משפט משווה
הממד הבינלאומי
אנגליה
קנדה
ארה"ב
סיכום
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
הגדרת המושג פרטיות בעייתית ולכן בדומה לארצות אחרות בהן קיימים חוקים האוסרים פגיעה בפרטיות, בישראל לא הוגדר המושג בצורה ברורה שכן קשה למצוא הגדרה ממצה וברורה בחוק הישראלי. בבעיה זו נתקלו חברי ועדת כהן- ועדה להגנה על צנעת הפרט ועל כן בהצעת החוק ובחוק הגנת הפרטיות התשמ"א-1981 אין הגדרה לפרטיות, אלא ישנה רשימה בלתי סגורה של מקרים שיחשבו כפגיעה בפרטיות(2). כוונת המחוקק היתה כי במרוצת השנים, על פי התפתחות החברה וצרכיה יצוק בית המשפט תוכן על ידי חקיקה שיפוטית, שכן עם התפתחות המדע והטכנולוגיה תמצאנה דרכים חדשות לפגיעה בפרטיות אשר לא יכולנו לחשוב עליהן קודם.
דוגמא אקטואלית היא האזנה לפלאפון- בעבר מכשיר זה לא היה זמין ועל כן לא טרחו להתייחס אליו בחוק האזנת סתר. לא ברור האם האזנה לפלאפון אסורה מחוק האזנות סתר או מכח חוק הגנת הפרטיות, וטרם נמצא לכך פתרון(3).
|
| |
| עבודה מס'
64861 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
היחס בין הזכות לפרטיות לבין אוטונומיה, 2002.
כיצד מוגדרת הפרטיות בחוק הישראלי; מה חשיבותה של השמירה על הפרטיות ומפני אילו אינטרסים היא נדחית; ומתי הפגיעה בחירות היא פגיעה בפרטיות. |
| 8,616 מילים (כ-26.5 עמודים), 50 מקורות, 238.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
פרטיות היא העניין של יחוד הפרט החד מהאחרים והאפשרות של האחרים לגשת אליו, יש כאלו הטוענים שהפרטיות מגנה על אלו שיש להם מה להסתיר ואדם נקי כפיים אמיתי אינו זקוק להגנה. אוטונומיה היא, כפי שנראה להלן לפי ברלין, היא חירות במובן החיובי והשלילי- חירות מפני התערבות חיובית והאפשרות של האדם להיות מקור פעולותיו.
הגדרת המושג פרטיות בעייתית ולכן בדומה לארצות אחרות בהן קיימים חוקים האוסרים פגיעה בפרטיות, בישראל לא הוגדר המושג בצורה ברורה שכן קשה למצוא הגדרה ממצה וברורה בחוק הישראלי. בבעיה זו נתקלו חברי ועדת כהן- ועדה להגנה על צנעת הפרט ועל כן בהצעת החוק ובחוק הגנת הפרטיות התשמ"א- 1981אין הגדרה לפרטיות, אלא ישנה רשימה בלתי סגורה של מקרים שיחשבו כפגיעה בפרטיות(1).
גם בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו נקבע כי אין פוגעים בחירותו של אדם אלא לתכלית ראויה, וכן נקבע בסעיף 7 כי:
(א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.
(ב) אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו.
(ג) אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו.
(ד) אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו.
כוונת המחוקק היתה כי במרוצת השנים, על פי התפתחות החברה וצרכיה יצוק בית המשפט תוכן על ידי חקיקה שיפוטית, שכן עם התפתחות המדע והטכנולוגיה תמצאנה דרכים חדשות לפגיעה בפרטיות אשר לא יכולנו לחשוב עליהן קודם. דוגמא אקטואלית היא האזנה לפלאפון- בעבר מכשיר זה לא היה זמין ועל כן לא טרחו להתייחס אליו בחוק האזנת סתר. לא ברור האם האזנה לפלאפון אסורה מחוק האזנות סתר או מכח חוק הגנת הפרטיות, וטרם נמצא לכך פתרון(2).
החלק הראשון של החוק מטפל בבעיות קלאסיות של ההגנה על הפרטיות מפני פרסום, רכישת ידע, מעקבים וכד'. הוא מבוסס על דו"ח ועדת כהן שישבה ובדקה את הנושא הזה והגישה המלצות. יצויין כי החוק כלל בצורה מפורשת הצהרה שפגיעה בפרטיות היא בלתי חוקית, בלתי רצויה, דבר שהחוק מתנגד לו. זו היתה בחירה מפורשת בהכרזה כזו, לעומת חוקים אחרים מהסוג הזה, שאינם כוללים הצהרה כזאת, אלא מעדיפים להסדיר תחומים מסוימים של התנהגות שנתפשים כפגיעה בפרטיות.
בשלבי החקיקה של החוק ב- 1980 התעוררו קולות בכנסת שתבעו להסדיר באותה הזדמנות גם את נושא מאגרי המידע. התוצאה של דבר זה היתה כמו בדרך כלל בחקיקות חפוזות, מעשה שעטנז. אי לכך החוק שהתקבל כולל פרק על מאגרי מידע ממוחשבים, שעיקרו הוא חובת רישום של מאגר מידע, זכותו של אדם לעיין במאגר מידע וחובה כללית של מחזיקי מאגרי מידע לא להשתמש במידע שיש להם שלא למטרה שלשמה נמסר(3).
שאלת המחקר:
בארץ אין ספרות רבה העוסקת בצורה מעמיקה ושיטתית בבעייתיות של ההגנה המשפטית על הפרטיות. החוסר בולט בשתי נקודות: ראשית חסרה לנו מסגרת דיון מקובלת בסוגיות מעין אלו, מסגרת שתפרט את סוגי השיקולים הרלוונטים לדיון כזה ואת משקלם היחסי, ואת היחס בין טיפוסי שיקולי שונים. חסרה גם הסכמה כללים לגבי העקרונות המוסריים שבתוכן אנו פועלים ולקידומם שואפים, ולגבי מעמדם של עקרונות אלה. שנית חסרים לנו דיונים שיטתיים לגבי הטעמים הגנה על הפרטיות ועל הערכים האחרים אשר הרצון לקדמם מתנגש, לעיתים, עם הרצון להגן עליה, כמו חופש העיתונות, חופש המחקר, אכיפת החוק והרצון לאסוף מידע אמין כבסיס להחלטות. חוסרים אלה פוגעים ביכולתנו לקיים דיון מסודר בבעיות מעשיות העומדות על סדר יומנו. מרות שמיקרים כאלו אינם רבים, והתביעות בגינן מעטות עוד יותר, מצא לנכון המחוקק לחוקק חוקים על מנת להגן על הפרטיות, בעיקר על מנת להרתיע "פושעים" פוטנציאליים.
שאלת המחקר היא כיצד מוגדרת הפרטיות בחוק הישראלי; מה חשיבותה של השמירה על הפרטיות ומפני אילו אינטרסים היא נדחית; ומתי הפגיעה בחירות היא פגיעה בפרטיות, לדוגמא כאשר אנו פוגעים באוטונומיה של האדם זוהי פגיעה בפרטיות ולא בחירות, למשל.
-------------------------------------------------------------------
1. דין וחשבון הוועדה להגנה בפני צנעת הפרט, עמוד 88.
2. שם, עמוד 89.
3. בנדור אריאל, "חופש לשון הרע", עמוד 583.
ראשי פרקים:
מבוא
הצגת הנושא
שאלת המחקר
הגדרות-פרטיות ואוטונומיה
הוראות המשפט העיברי
פרטיות מול זכות הציבור לחדירה לאוטונומיה
יסודות העיוניים של הזכות לפרטיות
גישות רעיוניות
הערכת הפגיעה
פרטיותם של אנשי ציבור
הגנת הפרטיות בישראל
חוק הגנת הפרטיות
פגיעה בגופו של אדם כפגיעה בפרטיותו
מאסר חייבים כפגיעה בפרטיות
חיפוש על גופו של אדם
סיכום
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
במשפט העברי קיים מושג של פגיעה בפרטיות וכן המושג חירות. לכל אדם זכות לחירות וזכות מסוימת לפרטיות אולם יש הבחנה בין השתיים .
במשפט העיברי הוכרה הזכות לפרטיות כבר לפני אלפי שנים. המשפט העיברי השכיל להבין כי הפרט ראוי להגנה מפני הציבור. ההגנה על הפרטיות בא לידי ביטוי בשמירה מפני העברת דברים שנאמרו בנסיבות של אמון הדדי. האיסור חל הן על חדירה פיזית לרשות היחיד והן על צפיה אל תוך הרשות היחיד מבחוץ. |
| |
|
|
