|
עבודות [19-27] מתוך 975
:: [עמוד 3 מתוך 109]
|
|
<< עמוד קודם ::
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
:: עמוד הבא >>
|
|
| עבודה מס'
65293 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
סוגיות בסחר בינלאומי-יבוא כלי רכב לישראל, 2000.
החסר בכלי רכב - החוקים השונים והפסיקה (הדלה) בנושא יבוא כלי רכב. |
| 7,807 מילים (כ-24 עמודים), 8 מקורות, 249.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
כיום מיוצרים ברחבי העולם כחמישים וחמש מליון כלי-רכב פרטיים בשנה וכן כלי-רכב מסחריים ואופנועים. הצפי הוא שעד שנת 2010 התעשייה תייצר 65-70 מיליון כלי-רכב פרטיים בשנה. עשיית הרכב אף מקיפה תחומים נוספים כגון סירות, גנרטורים, כלי עבודה ממונעים. מחזור הכספים השנתי בתעשייה שעמד בשנת 1970 על סכום של שני טריליון דולר בשנה, עומד בשנת 2000 על כעשרה טריליון דולר בשנה (10,000,000,000,000 $). קיימים כשש מאות דגמי כלי-רכב פרטיים.
על אף המספרים הנ"ל תעשיית הרכב בעולם נמצאת בהתפתחות מתמדת, כיום התעשייה מתפקדת ב-70% תפוקה. רק 12% מאוכלוסיית העולם הם בעלי כלי-רכב. הייצור הגלובלי בעשור האחרון עלה ב- 19% כאשר העלייה ביצור היא בעיקר במדינות המתפתחות אשר בהן שכר העבודה נמוך וכן הדרישה לכלי-רכב בעליה. כמות הכלי-רכב שיוצרו בסין בעשור האחרון עלתה ב- 229% ובהודו ב- 132%.
יבוא כלי רכב לישראל הינו אחד מסוגי היבוא האזרחיים הגדולים ביותר והוא כלל כלי רכב פרטיים, כלי רכב ציבוריים וכלי רכב להשקעה (טרקטורים וכד'). למעשה כל כלי הרכב מיובאים מחו"ל, וזאת בהעדר תעשיית רכב מקומית ורק חלקם מוכלי-רכב בארץ (לדוגמא מפעלי רכב נצרת המרכיבים ג'יפים).
המחוקק הישראלי, ברגישותו לנושא בטיחות בדרכים ונושא הגנת הצרכן, תיקן מספר רב של חוקים ותקנות לגבי יבוא כלי רכב- הן יבוא אישי והן יבוא באמצעות יבואן מוסמך:
1. אילו כלי רכב ניתן לייבא
2. מהו האבזור הנדרש
3. מה היא אחריותו של היבואן וכד'.
עבודה זו תסקור את החוקים השונים והפסיקה (הדלה) בנושא יבוא כלי רכב. במספר מקרים יובאו השוואות לחול, כפי שעולות מדיווחים של ארגון הסחר העולמי (www.wto.com) או תקנות מקומיות.
העבודה תתחלק לארבעה חלקים כדלקמן:
1. תאור היקף הסחר והיבוא בכלי רכב בישראל
2. תאור החוקים הנוגעים ליבוא אישי
3. תקנות הנוגעות לאבזור כלי רכב ולשירותים שחייב היבואן לספק
4. חלוקת האחריות בין היצרן ליבואן
תוכן העניינים
1. מבוא
2. תאור הסחר הבינלאומי בכלי רכב
הסחר והפיקוח המדינתי
צורת המסחר בכלי רכב
מיזוג תעשיות כלי רכב
3. סוגי כלי הרכב המשמשים את הציבור
4. שוק הרכב בישראל
תקנות באשר למפרט
אחריות לתיקון הליקויים
5. יבוא כלי רכב באופן עצמאי
דרישות לגבי מפרט כלי הרכב
6. סיכום
7. ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
סחר הרכב בעולם נשלט על ידי מניעים כלכליים של חברות ושל מדינות, וזאת לעומת תחומי מסחר אחרים כגון הסחר בסמים או סחר בנשים בהם מעורבים פוליטיקה ושיקולים שאינם כלכליים אחרים. כמו בכל ענף כלכלי כוחות השוק (ההיצע והביקוש) מניעים את הסחורה ממקום למקום, יוצרים את המחיר ואת הסטנדרד של האיכות הרצויה.
לארגון WTO אין נגיעה לסחר בכלי-רכב למעט מיקרים בהם נוצר סכסוך בין חברות שונות ממדינות שונות ויש רצון וצורך בהכרעה מחוץ למערכת המשפט הבינלאומית הפרטית. |
| |
| עבודה מס'
65287 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
ההצדקה לאישפוז בכפיה, 2001.
תיאור מקרה וניתוח על פי תיאוריות מוסר |
| 4,020 מילים (כ-12.5 עמודים), 6 מקורות, 178.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
עם הגשת כתב האישום נדרש בית המשפט - אם מיוזמתו שלו ואם על פי פניה של אחד מהצדדים - לשאלה, אם הנאשם מסוגל לעמוד לדין, מחמת היותו חולה במחלת נפש. החליט בית המשפט כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין בשל מחלת הנפש ממנה הוא סובל, עליו להפסיק את ההליכים נגד הנאשם (סעיף 170(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], התשמ"ב-1982; להלן - חוק סדר הדין הפלילי). בית המשפט רשאי לצוות שהנאשם יאושפז בבית חולים לחולי נפש (סעיף 15(א) לחוק).
אשפוז כפוי אפשרי כיום על פי החוק הפלילי והן על פי החוק האזרחי. שניהם-תכליתם אחת- להגן על הציבור מאותו אדם היכול להיות מסוכן לעצמו ולציבור.
אולם בעוד שהחוק הפלילי מטרתו אחת- החוק האזרחי מטרתו אחרת והשאלה הנשאלת להן האם על פי החוק הפלילי- יכול להגביל את חירותו של הפרט מעבר למה שהיה יכול לפסוק לו על פי מעשיו- קרי העונש שהוא היה יכול להטיל עליו. לדוגמא אם על גניבה ניתן להטיל מאסר של 5 שנים, האם ניתן לאשפז את הגנב בכפיה, בבית חולים פסיכיאטרי, לתקופה העולה על חמש שנים.
ומה נפקא מינה בין אשפוז על פי הליך פלילי לבין אשפוז על פי הליך אזרחי? על כך מעיר השופט חשין כי בחינה השוואתית של המסלול הפלילי למסלול האזרחי מלמדת כי הפגיעה בחירותו של חולה הנפש היא קשה יותר במסלול הפלילי:
"השוואת מעמדם של הנוסעים במסלול האזרחי למעמדם של הנוסעים במסלול הפלילי יגלה לנו - ולא להפתעתנו - כי ראשונים מעמד נוח משל אחרונים; המסלול האזרחי נוח לו למטופל, המסלול הפלילי קשה הימנו" .
כך, למשל, במסלול הפלילי, רק הוועדה הפסיכיאטרית מוסמכת לשחרר נאשם-חולה- נפש, ורק היא מוסמכת להעניק לו חופשות (סעיף 28(ב) לחוק). לעומת זאת, במסלול האזרחי, רשאי מנהל בית החולים לשחרר חולה נפש מבית החולים ולאשר לו חופשות (סעיף 30(א) לחוק). אך מעבר לכך: במסלול הפלילי נמשך האשפוז הכפוי מכוח צו האשפוז (השיפוטי) כל עוד הוועדה הפסיכיאטרית אינה מורה על שחרור הנאשם-חולה-הנפש (סעיף 28 לחוק). לעומת זאת, במסלול האזרחי תקופת האשפוז אינה יכולה לעלות על ששה חודשים, אלא אם כן הוועדה הפסיכיאטרית מאריכה אותה (לתקופה שלא תעלה על ששה חודשים) (סעיף 10 לחוק).
שאלה זו משיקה לתחום הפילוסופיה המשפטית לכן העבודה תידון בזכות זו של בית המשפט בעיקר מההיבט הפילוסופי רעיוני ולא רק מההיבט החוקי שהרי החוק אינו קובע עמדה בנדון.
ראשי פרקים
1 מבוא
2 הסיבות לאשפוז ולעונש
3 תאור המקרה
4 דיון
4.1 הוגנות
4.2 תועלתנות אקט
4.3 תועלתנות-כלל
4.4 הציווי המוחלט לפי קאנט
4.5 רלטביזם מוסרי
5 סיכום
6 ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
האסכולה הפורמאלית בסוציולוגיה רואה ביחיד תוצר של יחסי גומלין חברתיים, ואת חברה כולה כמערכת קבוצות הקשורות יחד ע"י שיווי משקל דינמי הנוצר מתוך התנגשות הקבוצות ולחציהן המנוגדים.
הוגה הדעות בקריירה Appelbaum, & Gutheil, 1999)) טוען שתפקידם של דרכי הענישה להגן על חברה מפני עבריינים ועבריינות.
|
| |
| עבודה מס'
65281 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
אחזקת ילדים לאחר הפירוד- החוק והפסיקה, 1999.
השיקוליים המשפטיים בנושא משמורת על ילדים. |
| 10,312 מילים (כ-31.5 עמודים), 50 מקורות, 238.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
לאחר פירוד בני זוג, כמו לאחר פירוק שותפות, יש לחלק את הרכוש. הרכוש כולל טובין וזכויות אחרות אשר ניתן לכמתן בכסף, אולם גם ילדים משותפים, אשר שאלת אחזקתם עולה בחלק ממקרי הגירושין.
עבודה זו תבחן את הדין, הנוהג והפסיקה בנושא אחזקת ילדים לאחר הפירוד, מתי ניתן לשלול את העדיפות הטבעית מהאם לגבי האחזקה.
בנדון ניתן לדון הן בפני בית הדין הרבני, הדן על פי דין תורה, והן לפני בית הדין לענייני משפחה הדן על פי חוקי המדינה החילוניים .
ביהמ"ש האזרחיים נוטים לראות בהורות כזכות: "אין חולק על כך כי זיקתו של ההורה לילדו אינה רק חובה אלא בגדר זכות... וכי זכות זו מתבטאת בכך שבמילוי חובות אלו מסורה להורים הזכות להחליט על הדרך הנראית בענייהם כנכונה וטובה לדאוג לצורכי הקטין"
לעומת זאת ביה"ד הרבניים רואים בהורות חובה "ההלכות בדבר החזקת ילדים אינן הלכות בטובת ההורים, אלא הלכות בטובת הילדים... אין כאן זכויות לאב או לאם, אלא רק חובות עליהם שמחויבים הם לגדל ולחנך את ילדיהם"
ראשי פרקים:
מבוא
1.1 מטרת העבודה
1.2 הסמכויות לדון בנושא
סמכות השיפוט
זכותה הראשונית של האם
חובת ההורים לדאוג לילדיהם
4.1 הפאן החיובי
4.2 הפאן השלילי- העדר כישורים הוריים
4.3 פיגור
4.4 אלכוהוליזם וסמים
4.5 גורמים פסיכיאטרים
טובת הילד
התנהגות בלתי נאותה
מבחנים נוספים
7.1 ענייניות הבקשה
7.2 הסכמת האם לאימוץ
7.3 פסק דין של בית משפט נכרי
7.4 חוסר מעש
הדין העברי
אי תלותו של הילד בהסכמים
סיכום
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
החוק אינו מגדיר את מסוגלות ההורים אלא מונה את חובותיהם. בסעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תשכ"ב1962-) נאמר כדלהלן: "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו ולעבודה ולמשלח יד ועבודתו וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחן וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין לקבוע את מקום מגוריו והסמכות לייצגו".
בע"א 77/549 נאמר כי "אי מילוי החובות פירושו אי מילוי אף אחת מכל החובות ולפיכך הורה הממלא מקצת חובותיו אין סעיף זה חל עליו. בנושא זה, יצויין, יש תמימות דעים בין השופטים.
העילה המרכזית שנקבעה בחוק אימוץ היא העדר מסוגלות הורית.
בבית המשפט נבחנת מסוגלות ההורים כל פי יכולתם לספק את צרכי הילדים מבחינה פיסית, חינוכית ורגשית. למרות שהחובה המתוארת בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מתארת רמה גבוהה של מציפיות מההורה, מבחינה התנהגות ומסוגלות הרי הפרשנות המקובלת איננה מובילה לקביעת העדר מסוגלות בשל חריגה מן ההורות האידיאלית. |
| |
| עבודה מס'
65279 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
עושק במסחר- היבטים מוסריים, 2003.
האם העושק, כפי שהוא מוגדר בדיני החוזים, אכן אינו מוסרי, והאם יש מקרים בהם ניתן להצדיק עושק. |
| 8,946 מילים (כ-27.5 עמודים), 11 מקורות, 258.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
ההגדרה המילונית של עושק היא "קיפוח" .
בחוק הישראלי ובמשפט העברי מוכר יסוד העושק הן בדיני חוזים, והן במשפט המסחרי בכלל, כולל בנושאי עבודה. בספר שמות, פרשת משפטים כתוב: "לא תעשוק שכר שכיר", ובספר ויקרא (פרשת קדושים) כתוב "לא תעשוק גר יתום ואלמנה".
המקום המוכר ביותר בחוק הישראלי הדן בעושק הוא בדיני חוזים (חלק כללי) בו מדובר על עושק - אם אדם מנצל את מצוקתו של האחר כדי להשיג חוזה עם יתרונות לטובתו.
בין החוקרים ישנה הסכמה אוניברסלית שלמשפט החוזים- רשת החוקים שמסדרת את ההליך של חליפין פרטי- ישנם שלושה תפקידים לגיטימיים:
1. להגדיר איזה הסכמים מחייבים משפטית ואיזה לא.
2. להגדיר את הזכויות והחובות שנוצרו ע"י הסכמים מעורפלים שניתנים לאכיפה.
3. להצביע על התוצאות של הפרת חוזה.
מעבר לכך, נטען לפעמים שמשפט החוזים צריך לשמש כאמצעי לצדק חלוקתי, ואלה שאחראים להחלטות או לעיצוב החוקים של משפט החוזים- בתי המשפט והמחוקקים - צריכים לעשות זאת בשים לב לאפקט החלוקתי, במאמץ להשיג חלוקה צודקת של העושר בתוך החברה (Faransworth, 1998).
השונה בין עושק לשאר העילות לבטלות חוזה הוא שאין הכרח שהלחץ שגרם לכך שהאדם יהיה במצוקה ייעשה ע"י הצד השני או אחר מטעמו כפי שנדרש בכפיה, וזה יכול להיגרם ע"י כל נתון אחר והתנאי הוא רק שאותו צד שמנצל את המצב הזה ידע על המצוקה של הצד השני וינצל אותה. המייחד את העושק הוא שבפעם הראשונה אנו רואים שאחד מיסודות העילה הוא אי הגינות בחוזה. בודקים את תוכן החוזה האם הוא הגון או לא. ז"א בודקים את הפגם המוסרי שדבק בעושק (ידיעה על מצוקת הצד השני) וגם את הפגם ברצונו של העשוק. ולזה נצרף את האלמנט השלישי והוא שהתוצאה היא שהחוזה אינו הגון.
מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון האם העושק, כפי שהוא מוגדר בדיני החוזים, אכן אינו מוסרי, והאם יש מקרים בהם ניתן להצדיק עושק, והאם העושק דינו אחת בכל חברה וחברה.
תכלית העבודה היא להציע הגדרה משפטית לעושק, היכולה להתאים לכלל החברות .
העבודה תסתמך על מקורות משפטים, מקורות כלכליים ומושגים הלקוחים מעולם הפילוסופיה של המוסר, בהן יובאו דעות כמו של קאנט, רולס והוגי דעות אחרים.
תוכן העניינים:
1 מבוא
1.1 הצגת הנושא
1.2 מטרת העבודה
2 דיון ברמה המוסרית
2.1 צדק חלוקתי על פי קרונמן
2.2 תאוריית צדק של רולס
2.3 הצדק כחופש לפי נוזיק
2.4 תועלתנות אקט
2.5 תועלתנות-כלל
2.6 הציווי המוחלט לפי קאנט
2.7 רלטביזם מוסרי
3 קבלת החלטות שימנעו עושק
3.1 תהליך קבלת החלטות אופטימלי
3.2 מילוי חובה מול השגת תועלת
4 עושק במשפט העברי
4.1 "לא תעשוק שכר שכיר"
4.2 ריבית כעושק
5 סיכום העבודה
6 ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
אנטולי קרונמן מנתח את הצדק החלוקתי על פי דיני החוזים.
מערכת המשפט משאירה ליחידים חופש לעשות ברכושם כרצונם. אם זה לתת במתנה או ע"י החלפה עם רכוש אחר. החופש שיחידים נהנים ממנו במובן זה כולל את הכח לעשות חוזים ( הסכמים שמחייבים חוקית שמכילים תנאים שהוסכמו בין הצדדים להחלפת הרכוש).
האם אפשר להגן על חוקים כאלה? האם באופן כללי זה הולם להשתמש במשפט החוזים במובן רחב יותר ככלי לצדק חלוקתי? או שצריך לחוקק חוקים בלי להתייחס להשפעה של חלוקת העושר בחברה?
|
| |
| עבודה מס'
65257 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
מניעת תרמית בפרסום תשקיף, 2002.
סקירת נושא פרסום התשקיף תוך התמקדות בנושא של הטעיית הציבור (במזיד) הנקרא "פרט מטעה". |
| 8,246 מילים (כ-25.5 עמודים), 25 מקורות, 299.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
ניירות ערך הם מושג המתייחס ספציפית למניות, אגרות חוב, אופציות וכד' שמנפיק גוף אחרים(1).
חברה המבקשת להציע ני"ע לציבור חייבת לעשות זאת באמצעות תשקיף המציג כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר כך שיאפשר לו לשקול את כדאיות ההשקעה בניירות ערך המוצעים להנפקה ואשר הרשות התירו את פרסומו. התשקיף הינו למעשה המסמך השיווקי כמעט בלעדי למכירות ניירות הערך. החברה המנפיקה מציעה בו את מרכולתה ויכולה להבליט את היתרונות במסגרת מגבלות החוק.
על מנת שהמידע יהיה אמין ככל האפשר, המחוקק קבע כללים בכל הנוגע לפרטים האמורים להיות מופיעים בו: לשם מה זקוקה החברה למימון, מה מצבה הכלכלית והפיננסי, מהן התוכניות לעתיד , הנהלת החברה ותחזית המנהלים. לאור הפירוט הרב הנדרש, ולאור הרצון לגייס את ההון, מנהלי החברה עלולים להציג חלק מהפרטים שלא בצורה בה הם אמורים להיות מוצגים.
מטרת העבודה הנוכחית היא לסקור את נושא פרסום התשקיף תוך התמקדות בנושא של הטעיית הציבור (במזיד) הנקרא "פרט מטעה". העבודה תבחן את מטרות התשקיף מבנה התשקיף וכד' בקצרה ולאחר מכן את הסוגיות הנוגעות לתרמית, וכן תסקור את הדין הזר.
העבודה תסתמך על החוק הקיים בנושא ובעיקרו חוק ניירות ערך, חוק העונשין וחוק החוזים, וכן על הפסיקה הקיימת בנושא.
---------------------------------------------------------------------
1. בן חורין משה, שוק ההון וניירות ערך, עמודים 2-4.
ראשי פרקים
1 מבוא
1.1 מטרת העבודה
1.2 הוראות החוק
2 תום הלב הנדרש מנושאי משרה
2.1 חובת נושאי משרה בישראל
2.2 המשפט האמריקאי
2.3 המשפט האנגלי
3 הרגולציה כנגד הטעיה
3.1 פילוסופיית החוק
3.2 זיהוי ההשפעה בדרכי תרמית
3.3 הימנעות מפרסום תשקיף
3.4 הדין האמריקני
4 פרט מטעה בתשקיף
4.1 מקור החובה
4.2 החובה במשפט הישראלי
4.3 משפט משווה
5 סיכום והמלצות
6 ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
העיקרון הכללי הינו כי חובה על נושא משרה לפעול בתום לב ולטובת החברה. הוראה זו קיבלה ביטוי בתיקון 4 לפקודת החברות (סעיף 96 כז') והועתקה לסעיף 254 (א) לחוק החברות.
השאלה מהי "טובת החברה" נדונה בעבר בפסיקת בתי המשפט ומונח בלתי מוגדר זה כולל בתוכו השקפות עולם שונות בדבר הגורמים כלפיהם מורחבת חובה זו.
מקובל לחלק את חובות הדירקטורים ונושאי המשרה לשתי קטגוריות של אחריות:
חובת הזהירות (DUTY OF CARE) וחובת האמונים או הנאמנות (duty of loyalty ובארה"ב duty of fidciary). |
| |
| עבודה מס'
65256 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
שוק תחרותי וחופשי מול הגנה על זכויות רוחניות, 2001.
בחינת "שביל הזהב" בין הרצון להגן על זכויות יוצרים, מבצעים, ממצאים ושאר בעלי זכויות רוחניות שלהן ערך כלכלי, לבין הרצון לשמור על רווחת הציבור. |
| 6,701 מילים (כ-20.5 עמודים), 4 מקורות, 248.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
ע"פ יעילות פרטו מצב א' הוא יעיל יותר ממצב ב' אם מצבו של אף אחד מהצדדים לא גרוע יותר במצב א' ומצבם של חלק מהצדדים הוא טוב יותר. כלומר - מצב א' יעיל יותר אם אף אחד לא הרע את מצבו וחלק מהאנשים שיפרו את מצבם. לכן, בדוגמת שלנו - המצב היעיל (פרטו) הוא שהקבלן ימשיך לבנות את הנהר וישלם פיצויים מלאים והוא צריך לפעול לפי מיקסום רווחיו.
לפי עקרון היעילות של קלדור-היקס מצב א' הוא יעיל יותר ממצב ב', אם אחד הצדדים או חלק מהצדדים שיפרו את מצבם עד כדי כך שהם היו יכולים לפצות את שאר הצדדים ועדיין להמשיך וליצר. עקרון קלדור-היקס לא מתעניין בחלוקה אלא במיקסום. לפי עיקרון זה לא צריכים לפצות בפועל. בקלדור-היקס מה שקובע הוא סך כל היעילות. חשוב שסך כל היעילות יהיה גבוה יותר במצב ב' - אבל התנאי שאף צד לא ירע את מצבו איננו קיים במודל קלדור-היקס. עדיין יש תוצאה יעילה כלכלית - הגביר את האושר במידה יעילה יותר מאשר ההפסד של הצד השני .
מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון את "שביל הזהב" בין הרצון להגן על זכויות יוצרים, מבצעים, ממציאים ושאר בעלי זכויות רוחניות שלהן ערך כלכלי, לבין הרצון לשמור על רווחת הציבור, קרי להגן עליו מפני שרירות ליבו של בעל המונופולין וזאת ע"י הסדרים כובלים. "עיקרו של ההסדר הכובל הוא עשיית הסדר שנועד למנוע תחרות, ובדרך כלל הוא פועל נגד הצרכן. --- בתחום ההסדרים הכובלים השינויים העיקריים הם: הוכנס במפורש יסוד התחרות כבסיס להפעלת הוראות החוק;"
מקרים כגון אלו שכיחים בעולם המודרני- אדם הממציא המצאה היכולה להיות לתועלת הציבור כולו והוא אינו מפרסמה או דורש תמורתה הון עתק או מקנה אותה לאחר בתנאי שיעשה בה שימוש מבוקר. מצד אחד אם נתיר לציבור להשתמש בהמצאתו, לא יהיה לאחרים תמריץ להמציא המצאות ולהשקיע בהן, מצד שני אם לא נתיר, כל הציבור עלול לסבול משרירות ליבו של היחיד.
העיקרון בבסיסו של הקניין הרוחני הוא מתן זכות לבעל ההמצאה או היצירה למנוע מאחרים את השימוש ביצירתו או בהמצאתו; הזכות הניתנת לבעל ההמצאה מכונה לעיתים "מונופול" (ראה למשל סעיפים 117-119 לחוק הפטנטים, תשכ"ז - 1967); בפועל אנו עוסקים בקניין ולא במונופול.
ראשי פרקים
1. מבוא
2. הוראות החוק
3. הגדרת פטנט וההגנה עליו
ההכרה בזכויות הפטנט מול זכות המחוקק להגבילו
אמצאה כפטנט
עילת עשיית עושר
רשיון לאחר
4. שמירה על הקניין מול זכות הציבור
זכות הציבור- מתן היתר לתחרות
מגבלה של זכות הציבור
הגנה על זכויות יוצרים
5. סיכום העבודה
6. ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
ראשיתה של החקיקה שבאה להסדיר את ההגבלים העסקיים בישראל בחוק ההגבלים העסקיים, תשי"ט-1959 שקדם לחוק. על מטרתו של החוק הראשון עמד השופט (כתארו אז) א' ברק בדבריו:
"מטרת החוק, כפי שהיא עולה מלשונו, ממבנהו ומההיסטוריה החקיקתית, היא לאסור הסדרים כובלים, הפוגעים בטובת הכלל - "מגמת החוק היא לפנות את הדרך לפעילות כלכלית חפשית, על-ידי סילוק מכשולים המונעים פעילות כזאת...גישתו של המחוקק היא, שתחרות חופשית פועלת לטובת המדינה, ויש בה כדי להעמיק את החופש המשפטי הכלכלי של הפרט .
|
| |
| עבודה מס'
65221 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
תפיסת החוק ואי הציות לו, 2001.
מהם גורמי אי הציות לחוק וזכויותיו של הפרט במחשבה הפילוסופית. |
| 8,702 מילים (כ-27 עמודים), 27 מקורות, 258.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
אי ציות חוק נחשב כתופעה המכרסמת תחת אושיות החברה ומהווה מרשם בדוק לאנדרלמוסיה.
במשטרים דמוקרטיים קיימת אומנם הזכות להביע התנגדות למנהיגים ולמדיניות אך אין היתר על פי תפישה המקובלת לאי ציות. לעומת זאת מתעוררת בעיה במשטרים טוטאליטריים או צבאיים בהם השלטון אינו נוהג לפי כללי הצדק הטבעי ולעיתים אין מנוס מאי ציות.
מטרת העבודה זו היא לעמוד על גורמי אי הציות לחוק וזכויותיו של הפרט במחשבה הפילוסופית בפרט כל זאת על מנת לבדוק את דעותיהם של הוגי דעות ולהבין האם הדבר עשוי להיות מוסרי.
העבודה תסתמך על פסקי דין, פרשנות מודרנית ועל ספרים בנושאי סמכות וחברה, המוזכרים בביבליוגרפיה.
ראשי פרקים
1 מבוא
2 שלטון החוק
2.1 במשפט העברי
2.2 במשפט הבריטי
2.3 במשפט הישראלי
3 גישות פילוסופיות אוניברסליות
4 אי הציות לחוק על פי הוגי דעות
4.1 אפלטון
4.2 סוקרטס
4.3 אריסטו
4.4 תומאס הובס
4.5 גוהן לוק
5 החרדים ואי הציות לחוק מדינת ישראל כמשל
6 סיכום
7 ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
ביהדות קיים המושג של "דינא דמלכותא דינא". כלומר המלכות היא הקובעת ואין להפר את זכותה זו ולהתנגד לה. המדובר הוא הן על מלכויות של גויים ובוודאי על מלכות יהודית או מלכות הפועלת מכח ההלכה. אולם למרות זאת אנו רואים פעמים רבות בהם אנשים אינם מצייתים לחוק, על כל המשתמע מכך.למלך ישראל ישנן זכויות מיוחדות המפורטות "במשפט המלך" (שמואל א' פרק ח'). בגמרא (סנהדרין כ', ע"ב) מופיעה המחלוקת אם כל האמור בפרשת המלך נאמר כדי לאיים על העם או שמלך מותר בו?, והרמב"ם פסק "שכל האמור בפרשת המלך, מלך זוכה בו" (רמב"ם, הלכות מלכים, ג',ד'). כלומר למלך מותר לעשות הכל וחוקיו הם חוקים. ביכולתו לדון אנשים שאין אפשרות לדון בבית דין ולהרוג את המורדים בו (שם ח'). כמו כן למלך סמכויות בדיני נפשות*.
---------------------------------------------------------------------
* אריאלי נחום, "תפיסת המוסר אצל הרמב"ם והרס"ג", עמוד 33. |
| |
| עבודה מס'
65198 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
מתן שירותי רפואה פרטיים- האם עומדים במבחן הצדק החלוקתי, 2003.
האם שירותי הרפואה אינם פוגעים בטיב השירות לאזרח הרגיל והאם אינם מעקרים לחלוטין את רעיון הצדק החלוקתי. |
| 8,622 מילים (כ-26.5 עמודים), 12 מקורות, 258.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
בשנים האחרונות אנו עדים למגמת של צמצום דרסטי במחויבות המדינה להבטחת הזכויות החברתיות- הזכות לדיור, חינוך, לבריאות לעבודה ולרמת מחיה מינימלית. מגמה זו באה ליד ביטוי בניסיונות המתעוררים מידי שנה לקראת אישור תקציב המדינה וחוק הסקרים, לצמצם במידה ניכרת את אחריות המדינה לרווחת האוכלוסיה כולה ולקיום בכבוד. כך נוצל חוק ההסדרים לדחיית יישומו של חוק חינוך חובה חינם מגיל 3, לצמצום הזכויות על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ולדחיית ביצוע חוק הדיור הציבורי(1).
במדינת הרווחה הקלאסית, הפורדיסטית, שירותים שונים- ביניהם תחום שירותי הבריאות עברו תהליך של דקומודיפיקציה. דקומודיפיקציה פירושה ביטול ההסחרה של תחומים מסוימים לומר הוצאת תחומים אלה ממסגרת יחסי השוק, כך שיספקו ערכי שימוש ולכן ערכי חליפים או השירותים, אמות המידה להקצאת משאבים לקביעת כות לשירותים, לנגישות לאיכות וכו'; לא עוד אמות המידה של השוק. השוק פועל לפי אמות מידה של היצע וביקוש והאפיונים היחודיים של תהליכי דקומודיפיקציה במדינת הרווחה הקלאסית הם המדינה כאחראית העיקרית לשירותים שמחוץ לשוק (ולא ארגונים פרטיים פילנטרופיים) והנטיה לאוניברסליזציה של השירותים. אולם החל מסוף שנות השבעים של המאה הקודמת אנו עדים לתהליך של מסחור מחדש של שירותי מדינת הרווחה. התהליך זה הוא, לדעת מאוטנר, חלק מתהליך רחב יותר של שינוי מודל ההגמוני; ממודל פורדיסטי למודל בתר-פורדיסטי(2).
בישראל שירותי הבריאות הניתנים הינם שוויוניים- כולם מקבלים את אותו סל בריאות, וכולם מתאשפזים באותם בתי חולים ומופלים על ידי אותם הרופאים. כל אזרח במדינה זכאי לשירותים רפואיים. עם זאת כיום ניתן לקבל שירותי רפואה נוספים בתשלום, לדוגמא תרופות שאינן כלולות בסל הבריאות, ניתוח על ידי מנתחים אותם בוחר החולה ועוד.
הנושא שלפנינו- סוגיית השירות הרפואי הפרטי בתוך בתי החולים הממשלתיים- הוא מן הסוגיות הקשות שבתפקוד מערכת השירותים הציבוריים, ולא בכדי התלבטו ומתלבטים בו רבים. מחד גיסא, האמון על עקרון השוויון לא יתקשה למצוא בו פגמים, שכן עצם עשייתו של שימוש במתקנים רפואיים ממשלתיים, על ידי רופא עובד מערכת ממשלתית, לצורך מתן שירות שיש בו השתכרות פרטית, הוא כשלעצמו בעייתי מאוד מבחינת עקרון זה. מאידך גיסא, המדובר בנושא שיש לו גם מימד אנושי, קרי, היש מקום ליתן האפשרות לבחירת רופא כשאדם חרד לבריאותו ולעיתים לחייו, מתוך מרווח גמישות מסוים אף במסגרת ממשלתית. לוא חיינו בעולם אידיאלי, לא הייתה השאלה מתעוררת; עקרון השוויון בטהרתו היה נשמר. אך אין זה המצב, ומתווספת לכך החשיבות שבהימצאות רופאים באיכות גבוהה במסגרת בתי החולים הממשלתיים.
אי לכך, קבלת ההחלטה בעניין זה נשרכת מזה מספר שנים כששרי הבריאות מעדיפים לגלגל את "תפוח האדמה הלוהט" הזה מאיש לרעהו. התקשורת מדווחת כי הנטייה במשרד הבריאות היא לתת היתר רשמי להפעלת השר"פ בבתי החולים הציבוריים. אם אמנם כך, מן הראוי לתת את הדעת גם לסוגיות של שקיפות ואתיקה הכרוכות בדבר.
העיקרון של 'השרות הרפואי הפרטי' הוא, שמספר מוגבל של רופאים בכירים בבית-החולים הציבורי, מקבלים מבית החולים אישור להביא אליו לטיפול מספר מצומצם של חולים פרטיים (בד"כ כ- 20% מתפוסת המיטות במחלקה). חולים פרטיים אלה משלמים לבית החולים הציבורי עבור הטיפולים והאשפוז כאילו היה זה בית-חולים פרטי, וכן משלמים לרופא הבכיר (כרופא פרטי) עבור טיפול אישי מועדף ומשופר ביחס לזה שמקבלים שאר החולים הציבוריים במחלקה.
השירותים המיוחדים עולים בתשלום מיוחד, ורק מי שרוצה, וכמובן יכול, זכאי להם, והשאלה היא האם העובדה כי המדינה מאפשרת מתן שירותים אלו עולה בקנה אחד עם רעיון הצדק החלוקתי. כלומר שאלת המחקר היא האם שירותי הרפואה אינם פוגעים בטיב השירות לאזרח הרגיל והאם אינם מעקרים לחלוטין את רעיון הצדק החלוקתי.
---------------------------------------------------------------------
1. מאוטנר מנחם צדק חלוקתי בישראל, עמוד 1.
2. מאוטנר מנחם "הפרויקט הניאו-ליברלי והתהליכי הפרטה במערכת הבריאות", עמוד 1.
תוכן העניינים:
מבוא
1.1 הצגת הנושא
1.2 מטרת העבודה
ועדות בדיקה ממלכתיות
2.1 ועדת נתניהו
2.3 ועדה לבדיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי
2.4 ועדת אמוראי
2.5 הבעיות כיום מבחינת החוק
בעיות אתיות בהפעלת התוכנית
3.1 הפגיעה בשירותים הרגילים
3.2 עקרון השוויון והשירות הציבורי לכל ברפואה הציבורית
3.3 בעיות בהפעלת המנגנון
3.4 עמדת משרד האוצר בנוגע לבעיות האתיות
3.5 עמדת מועצת שירותי בריאות כללית
3.6 השלכות על כלל המערכת
הדעות השוללות בעיות אתיות
4.1 טיעוני בתי החולים
4.2 תקנות משרד הבריאות למניעת העדפות
4.3 עמדת ההסתדרות הרפואית
סיכום
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
ועדת החקירה הממלכתית לבחינת מצב הרפואה בישראל בראשות השופטת שושנה נתניהו (ועדת נתניהו) עסקה גם בבחינת הרפואה הפרטית בישראל. הפרק העשירי לדו"ח הועדה שהוגש ביום 20.8.90 עוסק בנושא "הרפואה הפרטית ושילובה ברפואה הציבורית". בפרק זה צוין כי:
"שלא כבשירותים במשק של כלכלת שוק תחרותי, אין בשירותי הבריאות אותה מגבלת מקורות המרסנת את ההיצע והביקוש; שוק הבריאות שונה מכל שוק אחר, בשל הפער הגדול הקיים בו בין הידע של הרופאים לבין הידע - והיכולת להבין אותו - של הצרכנים, ובדבר השירות הדרוש והמתאים להם. גם חרדתם של הצרכנים ונכונותם, עקב כך, לקרבנות כספיים לרכישת שירותי בריאות, גדולה יותר מאשר בשוק אחר. |
| |
| עבודה מס'
65190 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
הגנת הפרטיות במסחר אלקטרוני.
סקירת נושא המסחר האלקטרוני מההיבט של הגנת הפרטיות. |
| 7,028 מילים (כ-21.5 עמודים), 18 מקורות, 249.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
המונח "פשעי מחשב", מעלה בדמיונם של רבים מאתנו תמונות של בני טיפש-עשרה מחוטטים, היושבים בחדר אפלולי מול מסך מחשב מרצד, והמעמידים למבחן את גאונותם הטכנולוגית אל מול כוחות ממשלה מאיימים. ואכן, כיום קיימים באינטרנט מאות אתרים, שבהם ניתן לקבל הסבר מקצועי, תוכנות וכלי פריצה, המאפשרים כמעט לכל אחד לפרוץ למחשבים. לכן קיים חשש, לא בלתי מוצדק, כי לא רק "האקרים" מקצועיים יפרצו למחשבים, אלא גם ילדים ונערים תמימים שיעשו זאת מתוך סקרנות ואתגר אינטלקטואלי.
כאשר עסקאות פיננסיות רחבות היקף מבוצעות ברשת, קניות בכרטיסי אשראי נעשות ברשת ומידע פיננסי נשמר על מדיה אלקטרונית, קיים חשש כי גורמים עבריינים, המתחילים לגלות את הפוטנציאל הגלום ביכולת המחשוב, ינצלו את אותם צעירים, וירתמו את יכולתם הטכנולוגית לביצוע עבירות. האינטרנט והעידן הטכנולוגי נותנים לפושעים כלים לביצוע עבירות "קלאסיות" כגון מרמה, גניבה וזיוף, וכן כלים לביצוע פשעים כנגד מערכות תשתית חיוניות, המסכנים את החברה כולה .
בתקופה האחרונה אנו שומעים יותר ויותר אודות "פשעי מחשב". בעידן המידע והאינטרנט, בו כולם מקושרים לכולם, כולם 'מחוברים' וכולם רוכשים באמצעות הרשת- כל אחד מאתנו חשוף ופגיע. מהם 'פשעי מחשב'? מי מהווה מטרה בפשעים אלו? מהו הנזק שנגרם כתוצאה מפשעים אלו? והדבר החשוב ביותר, אולי, אילו אמצעים, חוקיים ואחרים, פועלים למניעת תופעות אלו? על השאלות הללו ניסינו לתת מענה בעבודה קצרה זו. רבות ניתן לומר בעניין, אולם תקצר היריעה מלהכיל.
אין בנמצא עבודות מחקר מדעיות רבות העוסקות בנושא. על-כן, העבודה התבססה בעיקר בעיקר על מאמרים מקצועיים שפורסמו בכתבי עת שונים הרואים אור בישראל, וכן על מספר מקורות לועזיים לשם השוואה עם הנעשה ברחבי תבל.
מטרת העבודה הנוכחית היא לסקור את נושא המסחר האלקטרוני מההיבט של הגנת הפרטיות. הגנת הפרטיות הינה אחת מאבני היסוד של המשפט, ובשנים האחרונות, לאור התפתחות הרשת הכלל עולמית, נוצרו מספר רב של אפשרויות נוספות לפגיעה בפרטיות.
העבודה תתאר את האפשרויות לפגיעה בפרטיות ומה נעשה כנגדם, בעיקרברמה הנורמטיבית אולם גם ברמה המעשית-מחשובית.
תוכן עניינים:
1. מבוא ומטרת העבודה
מטרת העבודה
המסחר ברשת
2. סוגי פגיעות בפרטיות
פתרונות אבטחה ברשת
אמצעים לשמירה על הפרטיות
3. מגמות חקיקה עיקריות
חוק המחשבים
הגנת הפרטיות
הגנה על קניין רוחני
4. החיוב שבהגנת הפרטיות
הגדרת הפרטיות?
הוראות החוק
פגיעה מוצדקת בפרטיות
"הטרדה אחרת" על פי החוק
5. פרטיותה של התקשורת האלקטרונית
6. עבירה על חוק הגנת הפרטיות כעבירת מחשב
הגדרה ורקע היסטורי
הגדרת המושג "עבירות מחשב"
הבעיה: עבירות מחשב כיום
פגיעה בפרטיות
פריצה למחשבים והפרת הפרטיות
7. סיכום ומסקנות
8. ביבליוגרפיה
הערת מערכת: חלק מהמקורות הם אתרי אינטרנט וחלקם אינם פעילים עוד.
מתוך העבודה:
מסחר האלקטרוני הינו הישום של כלי קישוריות וכל שיתוף מידע בין שותפי סחר להשגת מטרות עיסקיות. הוא כולל נגישות למידע, העברת מסרים, שירותי קניה ומכירה וכן פיתוח מיזמים וירטואליים דרך אקסטראנט, באמצעותם יכול אירגון להתבטא בפעילויות עיסקיות מורכות בתחומים בעלי זיקה לתחומי עיסוקו. מפעלים ואירגונים רבים נמצאים בשלבים השונים של מעבר לשימוש באמצעי אלקטרוניים בתהליכי העברת המידע התומך בביצוע המסחר. הצלכים המהווים חלק ממסר אלקטרוני. שם המשחק הוא המידע, עוצמתו וערכו. |
| |
|
|
