|
עבודות [46-54] מתוך 975
:: [עמוד 6 מתוך 109]
|
|
<< עמוד קודם ::
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
:: עמוד הבא >>
|
|
| עבודה מס'
64624 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
הצידוק לעינוי עצירים ביטחוניים בישראל , 2002.
האם פעולות מכאיבות נגד הגוף או הנפש, המכונות בפינו עינויים, מותרות מבחינה מוסרית, משפטית וערכית. |
| 10,349 מילים (כ-32 עמודים), 24 מקורות, 228.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
על פי סעיף 5 להכרזה העולמית בדבר זכויות האדם: "לא יהיה אדם נתון לעינויים ולא ליחס או עונש אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים". "אין להיאחז בנסיבות חריגות כלשהן, בין אם מצב מלחמה, איום במלחמה, אי יציבות פוליטית פנימית או כל מצב חירום ציבורי אחר, כהצדקה לעינויים ".
ישאל נתונה במלחמה מצד אויביה מבפנים ובמחוץ. אויביה מבפנים עושים כל שלאל ידם על מנת לפגוע בגופם וברכושם של היהודים, והם מסתייעים באוכלוסיה המקומית. אוטובוסים הרוסים על יושביהם ושווקים מנופצים הם התוצאות.
יחידת השירות הבטחון הכללי- השב"כ פועלת על מנת לסכל פעילויות אלו, ולעיתים נשמעות תלונות מהעצורים עצמם או מדובריהם על עינויים בחקירות. תדירות הדברים מוכיחה כי אכן מתבצעים חקירות תחת לחץ, אולם מידת הלחץ לא ברורה, ויש להניח כי היא משתנה ממקרה למקרה .
מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון האם פעולות מכאיבות נגד הגוף או הנפש, המכונות בפינו עינויים, מותרות מבחינה מוסרית, משפטית וערכית. מה דעת היהדות על עינוי עצירים ולאלו מטרות ומה עמדת מדינות העולם.
ראשי פרקים
1. מבוא
1.1 הצגת הנושא
1.2 מטרת עבודה
2. הוראות המשפט העברי
2.1 דין "רודף"
2.2 הפעלת כוח או לחץ בנסיבות של אי-וודאות
2.3 הגנת צורך
3. הסמכות לחקור
3.1 מעמדו של השב"כ בחקירות
3.2 חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
3.3 העינויים והדין הפלילי.
4. ההיבט המוסרי
5. המצב בישראל
5.1 פעילויות העינויים
5.2 דו"ח לנדוי (1987) על השב"כ:
6. הדין הבינלאומי
6.1 אמונת בינלאומיות
6.2 הקהיליה האירופית ובריטניה
7. סיכום
8. ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
הדילמה המוסרית שבין זכויות האדם העומדות למעונים ובין הזכות של החוקרים להוציא מידע על מנת לסכל פיגועים חבלניים, הופכת קשה עוד יותר בדיני המשפט העברי. מחד אדם הנברא בצלם אלוקים אין לאיש זכות לפגוע בו מאידך לרוצח או שותף לרצח אין שום זכות לכבוד, ויתרה מכך יש בידו להפסיק את העינוי בכך שיגלה את המידע ובכך ימנע פיגוע ואף יציל נפשות . אדם אשר יודע על מקום פצצה או מסתיר מידע חיוני אחר, ע"פ ההלכה יוטל עליו דין "רודף ". "הרודף אחר חבירו להרגו, אפילו היה הרודף קטן, כל ישראל מצווין להציל הנרדף מיד הרודף, ואפילו בנפשו של הרודף ". כלומר על החוקרים להוציא ממנו את המידע בכל דרך אפשרית ובכך הם מצילים את הנרדף בעצם. בסיטואציה שכזו הריגת הרודף לא תועיל במאום אלא דווקא עינויו יציל את הנרדף, ואם מותר ע"פ ההלכה להורגו אזי קל וחומר שמותר לענותו על מנת להציל את הנרדף. |
| |
| עבודה מס'
64594 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
חוק איסור הלבנת הון ומשמעויותיו בקהילה הבינלאומית, 2005.
בחינת משמעויות חוק הלבנת הון, מבחינת האיסורים בישראל ומבחינת המשמעויות הבינאלומית שלו. |
| 6,185 מילים (כ-19 עמודים), 11 מקורות, 229.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
בתאריך 17 באוגוסט 2000 חוקקה הכנסת את החוק לאיסור הלבנת הון, זאת כחלק מהמלחמה בהלבנת הון ומניעת פעולות, שמקורן בפעילות עבריינית. הצו לאיסור הלבנת הון פורסם בינואר 2001 ונכנס לתוקפו בתאריך 17 בפברואר 2002.
הבנקים נדרשים לקבל ממי שמבקש לפתוח חשבון או לשנות בעלות בחשבון (או לבצע פעולות שאינן נרשמות בחשבון כלשהו של לקוח) שורה של פרטים, אשר מרביתם נדרשו עוד לפני חקיקת החוק החדש (שם, מספר זהות, דרכון, מען, נהנים אחרים בחשבון, מיופי כוח בחשבון).
הלבנת הון הוגדרה כביצוע פעולה ברכוש, שמקורו בפשיעה במטרה להסתיר או להסוות את מקורו של הרכוש, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, להטמיעו ברכוש לגיטימי ולהכינו לשימוש חוזר. להלבנת הון שלבים רבים המלווים אותה החל מעבירת המקור - העבירה שבאמצעותה הופק ההון, דרך פעולות ההלבנה עצמן השזורות לאורך "שרשרת ההלבנה", וכלה בשימושים החוזרים שנעשים בהון לאחר שהולבן.
להלן נקודות ציון במאבק בנדון:
1988 - אמנת וינה - סחר בסמים - חילוט
1989 - הקמת ה FATF קביעת 40 (25) קריטריונים
2000 - חקיקת החוק הישראלי
2001 - 11.9 - הוספת 8 קריטריונים בנושא טרור; החלטה 1373 של מועצת הביטחון
2003 - עדכון 40 הקריטריונים
תוכן עניינים:
1. מבוא
הצגת הנושא
מטרת העבודה
2. צורת הלבנת הון ומניעיו
3. עבירות מקור והרכוש החייב בדיווח
מהי עבירת מקור
הרכוש האמור בדיווח
עיצום כספי
החילוט
4. תפקידי הבנקים
בנקים כזרוע ארוכה
חובת הסודיות
חובת האמון
5. המצב החוקי במדינות המערב
התפתחות הגישה נגד הלבנת טרור במערב
ארה"ב
בריטניה
שוויץ
6. סיכום
7. ביבליוגרפיה
ספרות (11)
פסיקה (4)
מתוך העבודה:
המודל המקובל והנפוץ ביותר של תהליך הלבנת הון בקהילייה הבינלאומית הוא בעל 3 שלבים :
-PLACEMENT- מיקום- החדרת הכסף למערכת הפיננסית ושינוי מקום הימצאו או צורתו של הרכוש האסור, לצורך ניתוק הרכש מעבירת המקור או מהעבריים ולהטמעתו בהמשך במערכת הכלכלית
-LAYERING - ריבוד. פעולות הבוצעות בזו אחר זו כאשר בכל פעולה משתנים צרת הרכוש\מיקומו\בעליו הרשומים וכיו"ב לצורך הפרדה ככל שניתן בין הרכוש לעבירת המקור.
-INTEGRATION- הטעמת הרכוש במשק המקומי\בינלאומי במטרה להשקיעו בעשייה פלילית או לאחר מכן בהמשך במערכת הכלכלית פיננסית. |
| |
| עבודה מס'
64580 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
הקניין בהקשרו החברתי - השתלת איברים מגוף המת., 2004.
זכות הקניין על גופת המת. |
| 6,683 מילים (כ-20.5 עמודים), 38 מקורות, 258.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
חוק יסוד כבוד-האדם וחירותו קובע בזכות ההכרה בזכות לקניין פרטי, כזכות יסוד חוקתית. הגנה זו, על הקניין הפרטי, הינה חלק ממהפך כללי יותר שחוללו חוקי היסוד לשיטת המשפט הישראלית. קיים, אמנם, ויכוח עקרוני בין שופטים ומלומדים ביחס לשאלה - באיזו מידה שינו חוקי היסוד את המצב שהיה קיים קודם להם ? שהרי יצירה שיפוטית, המכירה בחירויות יסוד של הפרטים כחלק מן השיטה המשטרית הדמוקרטית, הייתה קיימת כבר לפני החקיקה החדשה. אלא שמעבר לויכוח ההיסטורי, של סוגייה זו, ברורה השפעתם המשמעותית של חוקי היסוד על תחומי המשפט השונים בישראל. בין השאר, משנה חוק יסוד כבוד-האדם וחירותו את הקלסיפיקציה (מיון) המקורית של דיני הקניין, כחלק מן המשפט הפרטי. לאחר החקיקה מקבלים דיני הקניין גם צביון חברתי, ונכנסים לגדרי הויכוח הפוליטי - מתי חל קניין זה או אחר, מהי זכותו של הפרט לקניין על מת וכד'.
מערכת המשפט מכירה בזכותו של האדם לקניין על רכוש, בין מוחשי ובין שלא מוחשי, להוציא מכך את מושג הבעלות על גופו של אדם, נושא שעבר מהעולם עוד בימי הביניים.
יצוין, כי לנושא הקניין על מת קיימות השלכות לגבי נושא לשון הרע הנאמר על המת, הגורר אחריו פיצוי כמו אצל אדם רגיל. הזכות לשם טוב קיימת גם לאחר המוות, וניתן להרחיק לכת ולהגדירה כנכס עבור בני משפחתו של הנפטר. מנגד, לאחר מותו הנפטר אינו זקוק עוד לפרטיות, ואז, אולי, ישנה הקלה מסוימת, במה שניתן לספר אודותיו.
עבודה זו תבחן את קו הגבול בין זכות הציבור לדעת ובין הזכות לשם טוב ולפרטיות, על מנת לראות האם יש להקל בנקודות מסוימות עם המפרסם, בשל העובדה שהגנת הפרטיות אינה רלוונטית לאחר מותו כמו בחייו.
כמו כן ידון נושא הוצאת זרע מן המת לשם הולדת ולדות, דרך פריזמת קניין המת.
שאלת המחקר:
האם האדם המת הינו רכושה של החברה בה הוא חי, או האם הינו רכושה של משפחתו - הוריו, אישתו וילדיו, או שמא הוא אינו רכוש כלל - בדומה למוצר ציבורי שכל אחד יכול אחד לנכס לעצמו בצורה זו או אחרת, קרי - מי בעליו של המת ?
תוכן עניינים:
1. מבוא
2. הבעלות על גוף האדם
3. מהו כבוד המת
4. היתר אדם להשתלת איברים
5. פתיחת קבר המת
6. סיכום
7. ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
השאלה הראשונה, העולה בדיון זה, היא מה משמעות הבעלות על הגוף, והאם ניתן להתייחס לגוף כנשוא תחום קניין.
הבעלות על גוף האדם, לפי רוב הדתות המונותיאיסטיות, שייכת לבורא העולם, ולכן לא ניתן להתייחס לגופו של אדם כחפץ. ההלכה היהודית גורסת כי יש "להתעסק" עם המת רק משום דרכי כבוד ולא על מנת לשמר קניין כלשהו .
היהדות רואה בגוף האדם כלי לכן הנשמה/ נפש, וכאשר אדם נפטר הגופה שייכת למי ששיכן את הנפש בה- כלומר לקב"ה. גם הדתות האחות רואות זאת כך.
|
| |
| עבודה מס'
64579 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
הפרת חוזה מהי?, 2000.
מה נחשבת הפרה, מה נחשבת הפרה יסודית, מה מעמדו של הנפגע והמפר. סקירת נושא ההפרה בהיבט הרחב: משמעות ותוצאות. |
| 16,370 מילים (כ-50.5 עמודים), 43 מקורות, 298.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
חוזה הוא התקשרות בין שני אנשים לביצוע פעולה כלשהיא. כאשר שניהם מתקשרים, חזקה עליהם כי הם מתכוונים למלא את המוסכם, וכי שניהם מסתמכים על החוזה כי יקויים. הצדדים המתחילים לנהל ביניהם משא ומתן ויוצרים בניהם יחסים קרובים. אין הם "זרים" יותר איש לרעהו כי אם עשויים להיהפך בעתיד הקרוב ל"שותפים" לחוזה. לפי שלו מסכת יחסים ממין זה מחייבת יחסי אימון בין הצדדים. יחסי האמון יוצרים ציפיות. הציפיות היא הגורמת לצורך לגלות לצד השני את כל הפרטים בקשר לנקודות העשויות להיות חשובות לקשירת החוזה ולגלותם לו. עיקרון ההסתמכות, שעובר כחוט השני בנושאים משפטיים רבים, מקנה לנפגע את הזכות, המוסרית והכלכלית גם יחד, לדרוש מהצד השני לא להפר אותו, ואם הפר, להפעיל את התרופות המוקנות לו בחוק.
לפי שלו עד היום לא הגדירו בתי המשפט באופן מפורש את משמעות הביטוי "תום לב ודרך מקובלת" להתנהגות בחוזים. חזרה על מילים אלו או שימוש בביטויים נרדפים כמו "יושר לב והגינות". אין בהם כדי להנחות את המשפט בדבר צורת החובה החדשה שהוטלה על המתקשרים בחוזה בשלב המו"מ, בדבר היקפה ומה עשויות להיות "תופעות חיצוניות" להפרתה. בהיעדר פסקי דין כאלה קשה מאוד לקבוע מתי הופרה חובת תום הלב והדרך המקובלת .
בסעיף 1 (א) לחוק החוזים (תרופת בשל הפרת חוזה) התשל"א- 1970 (להלן חוק התרופות) התרופה להפרה מוגדרת ההפרה כ"מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה". גישתו העקרונית של החוק היא, כי בכפיפות לעיקרון תום הלב, כל מעשה או מחדל המנוגדים לחוזה הם בגדר הפרה, בלא קשר לכוונתו הרעה או הטובה של המפר. מספר פסקי דין קובעים, כפי שנראה להלן, כי מבחן ההפרה הוא אובייקטיבי וניטרלי, מעמידים זה מול זה את החוזה ואת הקיום בפועל,וסטייה של הקיום בפועל מן החוזה מהווה הפרה . מגמה דומה אנו מוצאים בפסיקה הזרה.
על פי האמור לעיל אנו רואים כי המחוקק קבע נחרצות כי הפרת חוזה מזכה בפיצוי, אולם נושאים שונים הקשורים לו נשארו פתוחים: מה נחשבת הפרה, מה נחשבת הפרה יסודית, מה מעמדו של הנפגע והמפר וכד'. אי לכך מטרת העבודה היא לסקור את נושא ההפרה בהיבט הרחב: משמעות, תוצאות וכד'.
תוכן העניינים:
1. מבוא
1.1 הצגת הנושא
1.2 מטרת העבודה
2. הפרה צפויה ומיידית
2.1 משמעותה של הפרה צפויה
2.2 הסתמכות על ההפרה הצפויה
2.3 הפרה מיידית
3. הפרה יסודית לעומת הפרה שאינה יסודית
3.1 הפרה יסודית
3.2 הפרה יסודית מוסכמת
3.3 הפרה רגילה
3.4 מועד הביטול
3.5 תוצאות הביטול
3.6 הפרת חוזה ע"י רשות שלטונית
4. ביצוע בקירוב
4.1 הפרה כאשר אין מילוי הוראות ע"י הצד השני
4.2 מהות הביצוע בקירוב
4.3 הפרת חוזה של מתן שירות אישי
4.4 חיובים שלובים
4.5 איום בהפרה ככפיה
5. סיכול כתוצאה מטעות או נסיבות בלתי ידועות
5.1 המשפט העברי
5.2 המשפט הישראלי
5.3 המשפט הצרפתי
5.4 המשפט הגרמני
6. תוצאות ההפרה
6.1 הדין העברי
6.2 החוק בישראל
6.3 היכולת לאכוף חוזה
6.4 פיצויים מוסכמים
סיכום
ביבליוגרפיה
ספרות - 9 מקורות
פסיקה - 34 פסקי דין
מתוך העבודה:
החוזה מתחלק לשני שלבים שלב ההתקשרות ושלב הביצוע. כל סטיה מהחוזה ולו הקלה ביותר שיוצרת פער בין ההתחייבות לביצוע היא הפרה. ההגדרה רחבה גם במובן שנדבקת לצד המפר תווית של מפר גם אם השתדל לקיים את החוזה אך לא הצליח. לדוגמא בסעיף 18 שעוסק בסיכול חוזה: אם התרחש אירוע לא צפוי שלא מאפשר לצדדים לקיימו, בכ"ז מודבקת עליו תווית של מפר. ההגדרה רחבה גם במישור הכרונולוגי, אם יודעים שמישהו יפר את החוזה בעתיד (סעיף 17) אז כבר מעכשיו הוא נחשב למפר. |
| |
| עבודה מס'
64522 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
מעקב אחר עובדים במקומות העבודה -בהיבט המוסרי, 2005.
מה עמדת המחוקק ובתי המשפט, בארץ ובחו"ל, כלפי החדירה לפרטיותו של העובד. |
| 8,818 מילים (כ-27 עמודים), 20 מקורות, 249.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
שאלות המחקר
שאלות המחקר הן מה עמדת המחוקק ובתי המשפט, בארץ ובחו"ל, כלפי החדירה לפרטיותו של העובד ? האם מוסרי הוא לבחון את אתרי האינטרנט בהם ביקר העובד ? האם מוסרי הוא להורות לעובד שלא יעסוק בשום עיסוק שלא במסגרת העבודה - כולל צורך המצריך טיפול מיידי בסוגיה כלשהי הנוגעת אישית לעובד?
תוכן העניינים
1 מבוא
2 הזכות לפרטיות
2.1 מטרתו של החוק
2.2 השיקולים בעד ונגד הגנה על הפרטיות
2.3 הערכת הפגיעה
3 סוגי הפגיעה בפרטיות העובד ?
3.1 מעקב פיזי אחר העובד
3.2 סוגי פגיעות בפרטיות ברשת האינטרנט
4 פרטיות בעבודה - מבחן החוק
4.1 הגנת פרטיות
4.2 האזנת סתר לעובד
4.3 סיכוני המעביד בגין שימוש עובדים ב - אי-מייל
5 בחינת המוסריות -התבוננות דרך תורתו של רולס
6 סיכום
7 ביבליוגרפיה
8 נספח- המסגרת המוצעת להגנה על נתונים במקום העבודה
מתוך העבודה:
שאלת המעקב אחר עובדים במקום העבודה הינה עתיקה יומין. כבר בגמרא התחבטו בשאלה האם בעל הבית צריך לשמור על עובדיו ונקבע (מסכת בבא בתרא דף ג עמוד ב) כי בעל בית שאינו משגיח על עובדיו "בשבע עניים" הוא פושע- וכל כך למה- היות ועובדים נוטים להתבטל ממלאכתם וכך הוא ירד מעושרו ויזדקק לבריות.
מעקב אחר עובדים קיבל משנה חשיבות בעידן החשב והאנטנרט. כיום עובדים רבים משתמשים במשחב לצרכים פרטיים והות והמחשב מקושר לכל העובדם באמעצות הרשת, העובדים יכולים לבצע באמצעותו את כל עיסוקיםה הפרטיים, החל מרכישת מוצרים במרכול השכונתי וכלה במשחקים וצאטים ברשת.
השימוש ברשת האינטרנט כיום מהווה צורך קיומי כמעט לתמיכה בניהול ארגון וסיוע למנהלי הארגונים. למעשה שימוש זה הינו בלתי מוגבל כמעט בתחום העברת וקבלת מידע בכל תחום שבו בארגון קשור :משירותי הדואר האלקטרוני (E-MAIL), לצורך העברת והפצת דואר בין סניפי הארגון ועם הגורמים השונים שלארגון יש עניין להיות בקשרי מידע, לצורך הזמנות ורכישות מול ספקים, מכירה והפצה מול לקוחות, פרסום ופרסומת. חיבור ברשת לחשבון/ות הבנק הפרטי/ים של הארגון מאפשר לנהל את החשבון/ות באופן זמין ומיידי בכל הבנקים ומאפשר לנהל ולנייד את סוגי המטבעות עפ"י מצב "השוק", ללא צורך בביקור בסניפים. רשת האינטרנט מאפשרת גם עדכונים רצופים לפרסומים שונים המתפרסמים כל העת "באתרים" הרבים ברשת, לחידושים המתפתחים בעולם אך בעיקר אצל המתחרים. ברשת האינטרנט מפרסמים ב-"אתרים", גורמים עסקיים לצורכי פרסום, מחקר מדעי, אך גם לצרכים "מודיעיניים" עסקיים.
לסיכום, הסיוע של רשת האינטרנט למנהל המצליח לצורך קבלת החלטות בעידן העכשווי, המבוסס על מהירות התגובה ועל יכולת השגת המידע, מהווה כלי - עבודה ניהולי מחייב שמציב אתגר טכנולוגי לכל מנהל ביכולת ההתמודדות עם טכנולוגיה זו שבילתה, אין עוד כיום אפשרות הצלחה בניהול האישי והצלחה עסקית לארגון.
אי לכך ארגונים רבים מתלוננים על כך כי עובדים גולשים באינטרנט חלק ניתן מזמן. חברות כמו אינטל טוענות כי מידי שנה אובדות אלפי שעות עבודה (גלובס, 2.1.2004), ולכן הם מתכוונות לעקוב אחר העובדים- מי אכן משתמש ברשת שלו לצרכי עבודה (עבודה פרטית, הנאה, סידורים פרטיים וכד').
השאלה היא האם הדבר חוקי. האם המעביד אינו עובר על עבירות כמו חוק הגנת הפרטיות, חוק המחשבים וכד'.
|
| |
| עבודה מס'
64452 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
השקעות הון סיכון בישראל, 2001.
חובות הדירקטוריון במצבים של אינטרסים נוגדים של קבוצות בעלי מניות בקרנות הון סיכון. |
| 8,375 מילים (כ-26 עמודים), 17 מקורות, 258.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
חוק החברות החדש שהוחק בשנת 2000 מכיל הוראות דומות לפקודת חברות (נוסח חדש) אולם בכמה מקרים ישנה נימה של החמרה עם נושאי המשרה. אחת הדרישות היא חובת תום הלב. עבודה זו עוסקת בחובת תום הלב, היקפה ומהותה בחוק החדש.
קרנות הון סיכון שולחות מטעמם דירקטורים חברות בהן הן משקיעות. בעלי קרן הון הסיכון מעוניינים בהצלחת החברות, אולם לדירקטורים יש חובת אחריות לניהול חברה על פי החוק ולא רק לטובת בעלי קרן הון הסיכון. הבעיה יכולה להיות בשתי נקודות:
1. לחברה מספר פעילויות ואילו הקרן אמורה להרוויח רק מאחת מהן. הדירקטורים מטעם קרן ההון הסיכון אמורים להטות את הפעילות לכיוון אותו מוצר, למרות שהחברה לא אמורה להרוויח רווח מכסימלי.
2. לבעלי קרן הון הסיכון אמור להיות חשוב אך ורק מהרווח הסופי אולם עלולים להיווצר בעיות אתיות בניהול החברה וכך עשוי להיווצר קונפליקט בפעילותם.
בעיית הנציג משקפת את התנגשות האינטרסים בניהול החברה. בעלי המניות משקיעים כספים בחברה, על מנת שעסקיהם ינוהלו באמצעותה ובדרך הטובה והיעילה ביותר. מטעם זה מטיל הדין חובות של אמון וזהירות כבדות על שכמם של המנהלים. עם הכוח לנהל את רכושו של הזולת חייבת לבוא גם האחריות לניהול תקין. כוח ללא אחריות משול להפקרות. משימת הניהול מוטלת בדרך כלל על בעלי האחריות, כלומר על המנהלים .
בעיית הנציג מתעוררת כתוצאה מכך שפרט אחד (או פרטים), להלן - הנציג, מנהל את ענייניו של פרט או פרטים אחרים, להלן - המיוצג, ותוצאותיהן של פעולות הנציג משפיעות על כיסו של המיוצג. בעיית הנציג מתעוררת במלוא חריפותה ביחסים שבין החברה לבין דירקטור או מנהל בחברה. במערך יחסים זה אין כל ערובה לכך שהעסקאות שיבצע הנציג בשמו של המיוצג תהיינה עסקאות יעילות או הוגנות. בהחלט ייתכן שהנציג יבצע פעולות משפטיות שלא רק אינן מקדמות את האינטרס של המיוצג אלא אף מקדמות את טובתו שלו עצמו. למותר לציין כי במצב כזה ייתכן שעסקאות שתצאנה לפועל לא תקדמנה את היעילות הכוללת ותנאיהן יימצאו כבלתי הוגנים .
מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון את השיקולים האמורים להנחות דירקטורים אלו.
תוכן העניינים:
1. מבוא לתום הלב בדיני חוזים
1.1 מטרת העבודה
1.2 מהות הפעילות של קרנות הון סיכון
2. חובת תום הלב ל הדירקטורים
2.1 הגדרת נושא משרה
2.2 ההסכם בין קרן ההון לחברה כ"חוזה"
2.3 בעיית הנציג
3. אחריות דירקטורים ונושאי משרה
3.1 אחריות חוזית בגין ניהול משא ומתן חוזי בשם החברה
3.2 חובת הנאמנות לחברה
3.3 חובת תום הלב
3.4 היחס לחוק השליחות
3.5 כללי בקרה ופיקוח
3.6 תרופות
4. השוואה מול הדין בארה"ב ובאנגליה
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
ישראל היא המובילה העולמית בהשקעות הון סיכון. בשנים 2003-1998 היוו השקעות הון הסיכון בישראל בממוצע כ- 1.3 אחוזים מהתמ"ג, בעוד שבאנגליה הם הסתכמו ב- 0.7 אחוזים, בארצות הברית ובשבדיה 0.6 אחוזים, באיחוד האירופי כ- 0.3 אחוזים וביפן כ- 0.03 אחוזים - כך עולה ממחקר חדש שבוצע לאחרונה על ידי ה- OECD, הארגון הבינלאומי לשיתוף פעולה ולפיתוח.
ואולם, כלכלני התמ"ס מציעים לשים לב גם להצעות ה- OECD. "במקביל לשבחים הרבים שישראל קיבלה בזכות מגוף יוקרתי כ- OECD, כדאי גם להאזין להערותיהם המופיעים במחקר, כגון היתרונות והחסרונות בתלות רבה מדי, שאינה אופיינית לשאר המדינות בהשקעות זרות בתעשיות הון סיכון הישראליות, שמשמעותה 'דחיפת' חברות צעירות להנפקה מהירה ו/או השתלטות זרה על חברות/טכנולוגיה/מוצרים ישראליים, והסכנה הגלומה לתפוקה/לתעסוקה התעשייתית". |
| |
| עבודה מס'
64431 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
אחריות נזיקית של צו עיקול זמני, 2004.
סקירת סעדים זמניים ועיקולים זמניים בישראל, לרבות כספים. משמעות החוק, מטרותיו, השלכותיו והמלצות עתידיות. |
| 8,554 מילים (כ-26.5 עמודים), 30 מקורות, 238.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
הסעד של עיקול נכסים לרבות כספים, הינו סעד דחוף במהותו, והוא בא להבטיח את זכויותיו של מבקש העיקול, על מנת למנוע את האפשרות של הברחת נכסים אצל צד ג'.
סקירה של משמעותה של הלכה זו, התחקות אחר הרציונליזם אשר הוביל את השופטים להחלטתם, הנימוקים שניתן להעלות כנגדה.עיקול זמני הניתן לתובע על מנת להבטיח את זכויותיו, עד לדיון הסופי, ועד לביצוע הליכי הוצל"פ.
הסעד ההצהרתי זוכה בפסיקה הישראלית להתייחסות ביקורתית וחשדנית בלתי אוהדת בעליל. השופטים פועלים לאורה של השאיפה לצמצם את העומס המוטל על בתי המשפט בישראל בשל ריבוי ההתדיינויות. במסגרת זו הנטיה היא לנסות ולגרום לכך שרק הליכים "הכרחיים" אכן יגיעו לאולמי הדיונים.
תוכן העניינים:
מבוא
מסגרת נורמטיבית
מהות סעדים זמניים במשפט הישראלי
מטרת העיקול הזמני
היחס לסוגיית האחריות הנזיקית
השלכות הלכת סחר ים
המלצות לשינוי במישור הדיוני והמהותי
סיכום
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
בתקנה 362(ב)(2) נקבע, כי במסגרת שיקוליו בהחלטה בדבר מתן הסעד הזמני, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר "אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין. ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש". בדונו בסעד זמני מכהן בית המשפט כבית המשפט של יושר על כן עליו לשאול עצמו אם ישנם שיקולים שלא להיעתר לתובע, דהיינו אם בא התובע לבית משפט ביושר ובניקיון כפיים או שמא מעלים הוא עובדות חשובות מידיעת בית המשפט. אם כן, מכאן למדים, שעל הפונה לבית המשפט בבקשה לסעד זמני מוטלת החובה לגלות את כל העובדות העשויות להשפיע על שיקול דעתו של בית המשפט, ובעניינינו, עשויות להשפיע על עצם מתן מצו העיקול או על היקפו ומשך הזמן עד לפקיעתו. הנחיה זו של מחוקק המשנה מגבשת את כללי היושר ודיני תום הלב שיושמו בפסיקה, בדיני סעדים זמניים. |
| |
| עבודה מס'
64407 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
הקשר בין מניע ההתנדבות והרמה הסוציואקונומית של האוכלוסייה הפונה לקבלת שירותי סיוע משפטי מארגון הל"ב, לבין רמת המחויבות וההזדהות של המתנדבים עם הארגון., 2005.
סיבת ההתנדבות לפעילות בעמותה, ניתוח של האוכלוסייה הפונה לקבלת שירותים מן העמותה, תחומי הפעילות העיקריים שלה ורמת המחויבות של המתנדבים בה כלפי ערכיה ומטרותיה. |
| 8,677 מילים (כ-26.5 עמודים), 25 מקורות, 258.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
מחקר זה עוסק בבחינת תרומתן ודרכי פעילותן של עמותות לסיוע משפטי.
לפי נתוני האתר "נתינה בתבונה" קיימות עשרות עמותות העוסקות בסיוע משפטי. חלק מן העמותות עוסקות בסיוע משפטי לנזקקים ומועטי יכולת שאינם יכולים לשלם עבור שירותים משפטיים, חלקן מתמקדות באוכלוסיות יעד ספציפיות כגון "קו לעובד" העוסקת ביחסי עובד מעביד, או "המשפט בשירות הזקנה" שאוכלוסיית היעד שלה היא קשישים, חלקן מתמקדות בתחום הפלילי ואחרות בתחומי זכויות אדם ומשפט חוקתי. כמו כן ישנן עמותות שתחומי הפעילות שלהן נרחבים והן נותנות שירותים משפטיים במרבית מן התחומים. ( www.givingwisely.org.il)
מרבית הפעילות בעמותות אלה מבוצעת בהתנדבות, כאשר חברי העמותה הם ברובם אנשים בעלי השכלה משפטית כלשהי. מדובר בעורכי דין המקדישים חלק מזמנם לפעילות התנדבותית, או בסטודנטים ופנסיונרים העוסקים אף הם בשירות התנדבותי.
מחקר זה ניסה לברר כמה נושאים הקשורים בעמותות הסיוע המשפטי. לשם כך, נבחרה עמותה ספציפית אחת הנקראת "פרוייקט הל"ב" - התנועה למלחמה בעוני בישראל. הנושאים הנבדקים היו בעיקר - סיבת ההתנדבות לפעילות בעמותה, ניתוח של האוכלוסייה הפונה לקבלת שירותים מן העמותה, תחומי הפעילות העיקריים שלה ורמת המחויבות של המתנדבים בה כלפי ערכיה ומטרותיה.
השערת המחקר הכללית היא כי ישנה השפעה למניע ההתנדבות על רמת המחויבות וההזדהות עם הפרוייקט, וכי למצבם הסוציואקונומי של הפונים תמצא השפעה דומה. כמו כן תמצא השפעה לתחום העיסוק העיקרי על אותו המשתנה קרי, מחויבות והזדהות עם הפרוייקט.
אוכלוסיית המחקר היא כלל הסטודנטים המתנדבים בפרוייקט הסיוע המשפטי של "הל"ב". בארגון זה כאמור, פעילים מאות סטודנטים ברחבי הארץ.
כלי המחקר הנו סקר שמבוצע באמצעות שאלון.
תוכן עניינים:
1. תקציר
1.1 מטרת העבודה
1.2 הצגת העמותה הנחקרת
2. סקירת ספרות
2.1 מניעי ההתנדבות
2.2 הצדקות פילוסופיות חברתיות לפעילות בפרוייקטים התנדבותיים
2.3 מעמד סוציואקונומי ופערים חברתיים
3. מחויבות ארגונית והזדהות עם מטרות העמותה
3.1 רציונל המחקר
3.2 מודל המחקר
3.3 השערות המחקר
4. שיטת המחקר
4.1 אוכלוסיית המחקר
4.2 המדגם - הנחקרים
4.3 מהלך המחקר
4.4 כלי המחקר
4.5 המשתנים ודרך בנייתם
4.6 כלי הניתוח
5. הממצאים
5.1 סטטיסטיקה תיאורית
5.2 בחינת השערות המחקר
6. דיון
7. סיכום
7.1 תרומת המחקר והשלכותיו
7.2 מגבלות המחקר:
7.3 המלצות למחקרי המשך
8. ביביליוגרפיה
השאלון
מתוך העבודה:
אחד ממשתני המחקר הוא מניע ההתנדבות לפרוייקט. מטרתו של מחקר זה היא בין היתר להבין את המניע להתנדבות בפרוייקט התנדבותי. לדעת החוקרים ישנם מניעים סמויים ומניעים גלויים המשפיעים על חברות בארגון וולונטרי שכזה. המניע הגלוי הוא זה המופיע בפרסומים הרשמיים של הארגון והמניע הסמוי יכול להיות בנוי מרצון לקדם מטרות אישיות Clary,& Snyder, 1999).)
(אין בכך משום נקיטת עמדה באשר לעדיפות המוסרית של מניע זה או אחר, שכן סופם של שני המניעים מתבטא בפעילות חברתית נעלה בחשיבותה, אך כפי שננסה לבחון בהמשך ייתכן ולמניעים שונים תהיה השפעה שונה על פעילות ארוכת טווח בפרוייקט). |
| |
| עבודה מס'
64360 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
לשון הרע על המת, 1997.
בחינת קו הגבול בין זכות הציבור לדעת ובין הזכות לשם טוב ולפרטיות. |
| 2,636 מילים (כ-8 עמודים), 12 מקורות, 138.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
בנושא של פרסום ידיעות אודות פלוני או אלמוני קיימת התנגשות בין שני אינטרסים: אינטרס אחד הוא זכות הציבור לדעת, ומצד שני זכות הפרט לשם טוב ולפרטיות בכל הנוגע לחייו.
הזכות לשם טוב קיימת גם לאחר המוות וניתן להרחיק לכת ולהגדירה כנכס עבור בני משפחתו של הנפטר. מנגד, לאחר מותו הנפטר אינו זקוק לפרטיות, ואז, אולי, ישנה הקלה מסוימת במה שניתן לספר אודותיו. בנדון יבחן קו הגבול בין זכות הציבור לדעת ובין הזכות לשם טוב ולפרטיות על מנת לראות האם יש להקל בנקודות מסוימות עם המפרסם בשל כך שהגנת הפרטיות אינה רלוונטית לאחר מותו.
תוכן הענינים:
1. מבוא
2. דיון
2.1 פגיעות מוצדקות בפרטיות
2.2 זכות הציבור לדעת
2.3 חופש הביטוי
2.4 האיזון בין האינטרסים
3. סיכום
4. ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
הוראות החוק
בהגדירו שני איסורים נפרדים- "לשון הרע- עבירה" בסעיף 6 לחוק איסור לשון הרע ו"לשון הרע עוולה אזרחית" בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות- כוונתו המוצהרת של המחוקק היתה להבחין בין שני האיסורים והאחריות הנובעת מכל אחד מהם.
על פי חוק אי סור לשון הרע (תשכ"ה 1965) לשון הרע על אדם שפורסמה אחרי מותו, דינה כדין לשון הרע על אדם חי, אלא שאין בה עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה, ולא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף זה אלא אם ביקש זאת בן זוגו של המת או אחד מילדיו, נכדיו, הוריו, אחיו או אחיותיו. |
| |
|
|
