|
עבודות [55-63] מתוך 975
:: [עמוד 7 מתוך 109]
|
|
<< עמוד קודם ::
עבור לעמוד: 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11
:: עמוד הבא >>
|
|
| עבודה מס'
64355 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
חסינות אישי ציבור מפני העמדה לדין- בעד ונגד, 2002.
חסינות של אנשי הציבור תוך התייחסות בעיקר לחברי הכנסת, נבחרי ציבור וכן חסינות השופטים. |
| 8,521 מילים (כ-26 עמודים), 18 מקורות, 279.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
חברי כנס ונבחרי ציבור אחרים חסינים בפני פעולות שביצעו במסגרת תפקידם. הגדרת תפקידם של חברי הכנסת לצורך הנדון רחבה יותר ובציבור רווחת הדעה כאילו הם חסינים בפני רוב הפעולות שהם מבצעים.
הבעייתיות בחסינות כפולה: ראשית, החסינות פוגעת בשלטון החוק. החוק מופר, בלי שהמפר מועמד לדין.
קיים יסוד להניח, כי עבירה פלילית מבוצעת, בלי שהדבר יובא להכרעה שיפוטית. הדבר פוגע באינטרסים השונים - הציבוריים והפרטיים - שהחוק המופר בא להגן עליהם. שנית, החסינות פוגעת בעיקרון של שוויון הכול בפני החוק. מי שאינו חבר-כנסת נושא בתוצאות פעולותיו האסורות, תוך שהוא חשוף לחיפוש ולמעצר. חבר הכנסת אינו חשוף לסיכונים אלה. תקלה כפולה זו קשה היא. המחוקק עצמו היה ער לכך, וניסה להקטין את היקפה. מכאן ההבחנה בין חסינות שניתן לנטלה לבין חסינות שאין לנטלה. בכך ניסה המחוקק עצמו לאזן בין השיקולים הנוגדים השונים. איזון זה הוא העומד ביסודו של חוק החסינות. בפרשנו את חוק החסינות, כפי שנעשה להלן, עלינו להניח איזון זה נר לרגלנו. עלינו ליתן אותו פירוש, אשר, מחד גיסא, מבטיח את הפעולה התקינה של בית הנבחרים ואשר, מאידך גיסא, פוגע במידה הקטנה ביותר בשלטון החוק ובשוויון הכול בפני החוק(1) .
העבודה הנוכחית תתמקד בחסינות של אנשי הציבור תוך התייחסות בעיקר לחברי הכנסת, אשר בשנים האחרונות אנו שומעים רבות על מעשים פלילים לכאורה שביצעו וחברי הכנסת דנו בביטול חסינותם. חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951 (2) קובע, באופן כללי, כי חבר הכנסת לא ישא באחריות פלילית או אזרחית, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית, בשל הצבעה, או בשל הבעת דעה בעל-פה או בכתב, או בשל מעשה שעשה- בכנסת או מחוצה לה- אם היו ההצבעה, הבעת-הדעה או המעשה במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת.
כמו כן העבודה תתמקד הנושא הפחות נדון בתקשורת ובבתי המשפט בשל מיעוט המקרים שאירעו והוא החסינות לשופטים. שופט יכול לטעות במהלך החלטותיו, כפי שקרה בעבר, ובכך לגרום נזקים חמורים לנאשמים\תובעים ואלו עשויים להלין על הטעות.
--------------------------------------------------------------
1. ע"א 80/88 אלסוחה נ. עזבון המנוח דוד דהאן ז"ל פ"ד מד (3) 397.
2. ס"חתשי"א, 228; תשכ"ט 130; תשמ"ג, 2, 152; תשמ"ו, 36; תשמ"ח, 140;
ראשי פרקים:
1. מבוא
2. חסינות חברי הכנסת
חסינות דיונית ומהותית
הליך הסרת החסינות
בחירה של אדם לחבר כנסת המרצה את עונשו
3. חסינות שופטים
מטרת החסינות
חסינות מפני אחריות פלילית
4. סיכום
5. ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
החסינויות, הקמות מכוח חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, מתחלקות לשני סוגים עיקריים: (א) החסינות המהותית, המתייחסת להגנה על חבר הכנסת במילוי תפקידו: חסינת זו אינה ניתנת להסרה, והיא נחלתו של חבר הכנסת, גם לאחר שחדל לכהן בכנסת: (ב) החסינות הדיונית, המתייחסת לשורה של חסינויות וזכויות אחרות, שאינן קשורות באופן בלעדי להגנה על מעשיו של חבר-כנסת במסגרת מילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו. |
| |
| עבודה מס'
64349 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
הליך הגישור בסכסוכי העבודה במשק, 2003.
תפקיד הגישור ביחסי עבודה |
| 4,822 מילים (כ-15 עמודים), 18 מקורות, 198.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
סכסוכי העבודה במשק הם דבר נפוץ, במיוחד כאשר כל אחד חתום על חוזה עבודה אישי מול מעסיק, ולא כפי שהיה נהוג בעבר ע"י ועדי עובדים רבי כח.
עד היום היה נהוג לפנות לבית הדין לעבודה או להגיע למוסד לבוררות על מנת לישב את הסכסוכים. בשנים האחרונות נכנס לישראל המושג של גישור. גישור הוא מסגרת להידברות, בה צד שלישי, בלתי מוטה (המגשר) מסייע לצדדים ברי הפלוגתא להגיע להסדר מוסכם בכל הנושאים השינויים במחלוקת. כלומר, גישור הוא הבאת שני הצדדים לקבל החלטה שתהיה מוסכמת על שניהם. כלומר זהו הליך שאינו משפטי גרידא אלא הליך בלתי פורמלי לישוב הסכסוך בין שני הצדדים.
מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון את תפקיד הגישור ביחסי עבודה:
1.האם יש להניח כי הינו יעיל יותר מבוררות.
2.האם גישור עדיף בנושאי יחסי עבודה בכל מקרה על בוררות או דיון בבית משפט.
3.אילו בעיות אתיות יכולות לצוץ למגשר ומהי דרך פעולתו.
4.באיזו דרך אמור המגשר לפעול בבואו לישב סכסוכי עבודה.
לסיכום נעריך את תרומתו, אם בכלל של המגשר לנושא יחסי העבודה, ונענה על השאלה האם יש להניח כי תפקוד מוסד לגישור יכול להועיל, בדומה למוסד לבוררות בנושא יחסי עבודה.
ראשי פרקים:
1. מבוא והצגת הנושא
2. מגמת המעבר להעסקה עפ"י חוזה
2.1 יתרונות
2.2 חסרונות
2.3 בקיעים בנושא יחסי עבודה
3. יישוב סכסוכי עבודה
3.1 שלבים בהתפתחות סכסוכי עבודה
3.2 ישוב סכסוכי עבודה
3.3 חוק הבוררות לעומת חוק ישוב סכסוכי עבודה
4. היתרונות בגישור
4.2 הליכי הגישור
4.3 בדיקת מקורות האינפורמציה
5. מגשר מול בורר בעולם העבודה
6. סיכום ומסקנות
7. ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
יחסי עבודה קיבוציים יכולים להיות הוגנים ומועילים בתנאי שהצדדים למדו לרחוש אמון זה לזה ובתנאי שכל צד עומד על קיום זכויותיו וחובותיו כלפי הצד השני (Lederach 2002)
הנהלה חלשה מביאה בדרך כלל לוועד עובדים חזק, והמונח "חזק", בהקשר זה אינו תמיד חיובי. מאידך מקום עבודה שיש בו חוזים אישיים אך מעבר לזה ההנהלה אינה טורחת כלל לטפל בעובדים ולהעניק להם מפעם לפעם את ההטבות להן הם זכאים בגין עבודתם הטובה ימצא שמצבו רע מזה של מפעל בו זכויות העובדים מובטחות על ידי כוחם הקיבוצי. אם מטרת ההנהלה מראש היא ליצור מקום עבודה זול הם משיגים "עבודה בזול" תוך מתן מינימום זכויות לעובדים, ויחסי העבודה הקיבוציים אכן יפריעו להנהלה (Lederach, 2002) |
| |
| עבודה מס'
64272 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
הבעלות הצולבת של ענקי התקשורת בישראל, 2001.
חופש הביטוי מול הבעייתיות שבבעלות הצולבת על אמצעי המדיה. |
| 11,255 מילים (כ-34.5 עמודים), 56 מקורות, 258.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
העיתונים בישראל, וחלק גדול מהמדיה התקשורתית נשלטים על ידי קבוצה מצומצמת של משפחות, שצברו הון ורכשו לעצמם עמדות השפעה. מצד אחד הציבור נפגע כי חופש הביטוי נפגע- לא ניתן ביטוי לכל הדעות, ולמעשה דעתם של בעלי העיתונים היא הקובעת. מנגד טוענים בעלי העיתונים לזכותם, המעוגנת בזכויות הקניין, לזכותם לבטא את עמדותיהם בלי ביקורת וצנזורה.
ההגנה המוענקת לחופש העיתונות נמצאת בעימות עם זכויות אחרות, צרכניות במהותן במתמצות חוק ההגבלים העיסקיים המונע פגיעה בציבור מצד גופים מונופוליסטים או בעלי השפעה החורגת מגבול הסביר.
העימות המרכזי בדיון שלנו הוא בין חופש הביטוי/עיתונות לחופש הקניין. הגנה על האחרון מכרסמת בראשון ולהיפך. העימות מחריף והולך כשמעמידים שתי זכויות אלו, במטרה לבדוק מי גוברת על מי. והנה אנו רואים כי שתיהן בעלות אותו מעמד (קו אופקי). שתיהן שואבות כוחן מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
נדגיש כי קיים שוני בין התחולה של זכות בדין לבין ההגנה שהדין מעניק לאותה זכות. עצם עיגונה של זכות בחוק לא משווה לה הגנה ברמה המקסימלית. דהיינו, ישנו פער בין הקף התחולה של החוק לבין הקף ההגנה שהדין מעניק. משפטים אחרונים אלו מציבים בבהירות את מרכז הדיון בעבודה ואת הניסיון האינסופי לפתור את הדילמה הנצחית.
מטרת עבודה זו היא לסקור את הזכות לחופש הביטוי ומנגד את הבעייתיות שבבעלות הצולבת על אמצעי המדיה ולראות כיצד ניתן למצוא את "שביל הזהב" בין שני אלו, קרי מה רצוי מבחינה נורמטיבית ומבחינת הציבור כולו.
תוכן העניינים:
1. מבוא
1.1 הצגת הנושא
1.2 מטרת העבודה
2. הבעלות על שוק התקשורת
2.1 העלות הנגרמת לחברה ממונופול
2.2 חשיבות התקשורת בחברה
2.3 ההשלכות על שוק התקשורת
3. חופש הביטוי במדינה דמוקרטית
3.1 עקרונות יסוד
3.2 חקיקה
3.3 פסיקה
4. חופש העיתונות בישראל
4.1 ועדת העורכים
4.2 ההסכם בענייני צנזורה
4.3 דוגמאות להתערבות הממשלה
4.4 סיבות לצידוק חופש הביטוי
5. דיון- מציאת שביל הזהב
סיכום העבודה
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
מונופול הוא גוף הקובע בעצמו את המחיר את השירות שיספק, היות ואינו נמצא בשוק תחרותי. כאשר מחיר עולה מעל הרמה התחרותית הצרכנים סובלים מהפסד. נכון שעדיין הם על עקומת הביקוש שלהם וסך המחיר יקבע, אבל כרגע הם מקבלים פחות תפוקה ומשלמים יותר על כל יחידה. מצב כזה יכול להיות רק כאשר יש מונופול השולט על התפוקה או המחיר (הנתון של המחיר נתון לגביו אם הוא קובע את התפוקה, ולהפך) וממקסם את רווחיו. |
| |
| עבודה מס'
64266 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
תקשורת והשפעות סמויות, 2002.
הזכות לחופש הביטוי מול הבעייתיות שבבעלות הצולבת על אמצעי המדיה. |
| 17,566 מילים (כ-54 עמודים), 44 מקורות, 298.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
העיתונים בישראל, וחלק גדול מהמדיה התקשורתית נשלטים על ידי קבוצה מצומצמת של משפחות, שצברו הון ורכשו לעצמם עמדות השפעה. מצד אחד הציבור נפגע כי חופש הביטוי נפגע- לא ניתן ביטוי לכל הדעות, ולמעשה דעתם של בעלי העיתונים היא הקובעת. מנגד טוענים בעלי העיתונים לזכותם, המעוגנת בזכויות הקניין, לזכותם לבטא את עמדותיהם בלי ביקורת וצנזורה.
ההגנה המוענקת לחופש העיתונות נמצאת בעימות עם זכויות אחרות, צרכניות במהותן במתמצות חוק ההגבלים העיסקיים המונע פגיעה בציבור מצד גופים מונופוליסטים או בעלי השפעה החורגת מגבול הסביר.
העימות המרכזי בדיון שלנו הוא בין חופש הביטוי/עיתונות לחופש הקניין. הגנה על האחרון מכרסמת בראשון ולהיפך. העימות מחריף והולך כשמעמידים שתי זכויות אלו, במטרה לבדוק מי גוברת על מי. והנה אנו רואים כי שתיהן בעלות אותו מעמד (קו אופקי). שתיהן שואבות כוחן מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. נדגיש כי קיים שוני בין התחולה של זכות בדין לבין ההגנה שהדין מעניק לאותה זכות. עצם עיגונה של זכות בחוק לא משווה לה הגנה ברמה המקסימלית. דהיינו, ישנו פער בין הקף התחולה של החוק לבין הקף ההגנה שהדין מעניק. משפטים אחרונים אלו מציבים בבהירות את מרכז הדיון בעבודה ואת הניסיון האינסופי לפתור את הדילמה הנצחית.
מטרת העבודה הנוכחית היא לסקור את הזכות לחופש הביטוי ומנגד את הבעייתיות שבבעלות הצולבת על אמצעי המדיה ולראות כיצד ניתן למצוא את "שביל הזהב" בין שני אלו, קרי מה רצוי מבחינה נורמטיבית ומבחינת הציבור כולו.
תוכן העניינים:
1. מבוא
1.1 הצגת הנושא
1.2 מטרת העבודה
2. הקדמה
3. השפעות תקשורתיות - כללי
4. היבטים בהשפעתה של התקשורת
4.1 שינוי סדרי עדיפויות :
4.2 השפעות חינוכיות :
4.3 בטחון
4.4 אופני הגשת המידע
5. דוגמאות
5.1 עמדת המיעוט בפרשיית בראון
5.2 פרשיית רונית פנסו
5.3 עתון "המודיע"
5.4 הוראות מיוחדות בצה"ל בעניין מגדלי זקן
5.5 פרשת פרופ' מיכאל הרסגור
6. דיון
7. הצגת פתרונות
8. סיכום העבודה
9. ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
הראשון אשר עמד על האלמנטים השליליים שמקורם בחברה המתורבתת היה, כפי הנראה, ז'אן ז'ק רוסו. ביצירותיו הרבות טען כי "יצר לב האדם טוב מנעוריו" (בניגוד מוחלט למשפט היהודי המפורסם) רק האדם, לדעתו, הוא אשר הרס בחכמתו את העולם שנמסר בידיו.
הידע האנושי שהיה מצוי בדורו של רוסו, איננו יכול כמובן להידמות בשום מובן לזה הנמצא בדורנו.
מים רבים זרמו מאז. הטכונולגיות ששלטו במאה ה- 18, אינן אלו השולטות בימינו. מחלק העיתונים שהציע את מרכולתו בקרנות הרחוב אינו דומה בדבר למדיה האלקטרונית על סוגיה השונים. |
| |
| עבודה מס'
62725 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
כיצד מתמודדות המערכות - החוקתית והמשפטית - בישראל 2003 להגשמתו של עקרון השוויון בין המינים, 2004.
תמונת מצב וניתוח מקרים. |
| 36,718 מילים (כ-113 עמודים), 79 מקורות, 598.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים
מבוא
פרק ראשון- מעמדן של הנשים הישראליות בתחומי העבודה והכלכלה
א. רקע
ב. נשים בישראל תמונת מצב
1. נשים בכנסת ובממשלה
2. נשים בשלטון המקומי
3. נשים בשרות המדינה
4. נתונים במשרדים נבחרים וביחידות הסמך...
5. נשים בדירקטוריונים
6. נשים במערכת בתי המשפט
7. נשים במשטרה
8. נשים בצה"ל
9. נשים בכוח העבודה
10. נשים באקדמיה
ג. חקיקה למען שוויון בתעסוקה
ד. משפיעות - נשים כמנהלות
1. נשים מנהלות בתעשיית ההיי-טק
2. נשים ויזמות בעסקים
ה. נפגעות- השפעת הכלכלה הישראלית על נשים
1. השפעת מדיניות הצמצום התקציבי ופגיעתה בתעסוקת נשים
2. פערי שכר בין נשים וגברים
3. חסמים העומדים בפני נשים בעולם העבודה
ו. תעסוקת נשים במגזרים ייחודיים
1. נשים ערביות
2. נשים עולות
פרק שני - ניתוח משפטי
א. רקע - מעמדן המשפטי של הנשים בישראל
ב. ניתוח הסוגייה: עקרון השוויון
1. מעמדו החוקתי של עקרון השוויון וניתוחו
2. הגדרת המושגים: "שוויון" ו"הפליה"
3. הבעייתיות בהגדרת השוויון
ג. ניתוח הסוגייה: שוויון בין המינים
1. כללי
2. מהו: שוויון "פורמלי", שוויון "מהותי" ו"העדפה מתקנת"
3. הגנות לגיטימיות ופטרנליזם
ד. ניתוח הסוגייה מעמד האישה בתחום הציבורי והכלכלי
1. שוויון בחיים הציבוריים
2. החובה לנהוג בהגינות ובסבירות
3. אפליה פסולה של נשים על ידי הרשות המינהלית
4. תפקידו של ביהמ"ש בביעור נגע ההפליה המינית
ה. ניתוח הסוגייה שוויון הזדמנויות כלכלי
1. זכות יסוד לשוויון הזדמנויות בעבודה
2. חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה והבטחת זכויות שוות לנשים בתעסוקה
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
מבוא
הצגת הבעיה
בנושא מעמד האישה בישראל, כמו בכל מקרה של הערכת מצב, ניתן לשפוט לפי חצי הכוס המלאה או
לפי הריקה, במבט אופטימי או במבט פסימי ויש שיאמרו, שהעובדות עצמן ניתנות לפירוש משתי
הנקודות כאחת.1
בהיסטוריה של עם ישראל אפשר למצוא זו בצד זו מחד, גישה שוויונית לאיש ולאישה ומאידך,
קיפוח .2
מערכת החוקים שחוקקה הכנסת במשך שנות קיומה של המדינה, העניקה לנשים ולגברים את הזכות
השווה לבחור ולהיבחר לכאורה לכל מישרה. גם בהמ"ש שימשו דוגמא לגישה נאורה, שוויונית והוגנת,
אולם בין החוק לבין יישומו במציאות, רב המרחק וגדול הפער.
במשך שנים ארוכות התמקד מאבק הנשים בתביעה לשוויון זכויות משפטי, שהוא הפן השני של ביטול
אפליות בחוק.
רק בראשית שנות ה70 - הסתמן מפנה, הנמשך עד עצם היום הזה, ובמוקדו נדבך נוסף: שוויון בפועל
("דה פקטו"), שמשמעו יצירת תשתית רחבה שתעניק לנשים הזדמנות למציאות חיים שוויונית .3
המודעות ההולכת וגוברת של נשות ישראל לעובדה שטרם הגענו לשוויון בין המינים, כמו גם נכונות
לפעול בשיתוף פעולה, למרות הבדלים בהשקפותיהן הפוליטיות והדתיות, מעוררת תקווה כי תמשכנה
לפעול במרץ מחודש לתקן את העיוותים והעוולות, במטרה לקדם את הנשים למימוש האידיאלים
הנשגבים של צדק ושוויון, שמצאו את ביטויים במגילת העצמאות.
השאלות הנבדקות
1. מהו המעמד החוקתי והמשפטי של עקרון השוויון בין המינים?
2. כיצד מתמודדות המערכות: החוקתית והמשפטית בישראל להגשמתו של עקרון זה?
שיטת הבדיקה
ניתוח מקרים ע"פ סוגיות אשר נדונו בבית המשפט בנושאים הבאים:
1. עקרון השוויון.
2. שוויון בין המינים
שוויון "פורמלי".
שוויון "מהותי".
"העדפה מתקנת".
3. מעמד האשה בתחום הציבורי
שוויון בחיים הציבוריים.
תחולת עקרון השוויון על הרשות המינהלית.
הפליה פסולה של נשים על-ידי הרשות המינהלית.
תפקידו של ביהמ"ש בביעור נגע ההפליה המינית.
4. שוויון הזדמנויות כלכלי
זכות יסוד לשוויון הזדמנויות בעבודה.
חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.
הבטחת זכויות שוות לנשים בתעסוקה
קבלה לעבודה.
תנאי עבודה.
שכר עבודה.
קידום בעבודה.
הכשרה והשתלמות מקצועית.
פיטורים, פיצויי פיטורים.
תכנית פרישה מוקדמת ותנאי פרישה.
במוקד המאמר שני פרקים עיקריים:
בפרק הראשון אציג תמונת מצב עדכנית (2002) על מעמדן של הנשים הישראליות בתחומי העבודה
והכלכלה.
הפרק השני יעסוק רובו ככולו בניתוח מקרים וסוגיות אשר נדונו בבתי המשפט והמפורטים בסעיף ג'
לעיל.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
1. שלוי אליס, "מעמד האשה בישראל 94", הארץ - מעמד האשה 7.3.94 '94, עמ' .5
2. "נשים במוקדי החלטה", מעמד האשה, 1987, עמ' .1
3. "עשור או"ם למען נשים", מעמד האשה, דצמבר 85', עמ' .10
|
| |
| עבודה מס'
62668 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
הליך הגישור בסכסוכי עבודה, 1999.
האם הליך הגישור יעיל בסכסוכי עבודה. |
| 6,025 מילים (כ-18.5 עמודים), 12 מקורות, 198.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים:
1. מטרת העבודה
2. המעבר להעסקה במשק על פי חוזה
3. ישוב סכסוכי עבודה
4. היתרונות בגישור
5. מגשר מול בורר
6. דילמות אתיות עיקריות
7. סיכום העבודה
8. ביבליוגרפיה
מבוא והצגת הנושא
עד היום היה נהוג לפנות לבית הדין לעבודה או להגיע למוסד לבוררות על מנת ליישב את
הסכסוכים. בשנים האחרונות נכנס לישראל המושג של גישור. גישור הוא מסגרת להידברות, בה
צד שלישי, בלתי מוטה (המגשר) מסייע לצדדים ברי הפלוגתא להגיע להסדר מוסכם בכל הנושאים
השנויים במחלוקת. כלומר, גישור הוא הבאת שני הצדדים לקבל החלטה שתהיה מוסכמת על
שניהם.
זהו הליך שאינו משפטי גרידא אלא הליך בלתי פורמלי לישוב הסכסוך בין שני הצדדים.
מטרה
מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון את תפקיד הגישור ביחסי עבודה:
1. האם יש להניח כי הנו יעיל יותר מבוררות.
2. האם גישור עדיף בנושאי יחסי עבודה בכל מקרה על בוררות או דיון בבית משפט.
3. אילו בעיות אתיות יכולות לצוץ למגשר ומהי דרך פעולתו.
4. באיזו דרך אמור המגשר לפעול בבואו ליישב סכסוכי עבודה.
לסיכום נעריך את תרומתו, אם בכלל של המגשר לנושא יחסי העבודה, ונענה על השאלה האם יש
להניח כי תפקוד מוסד לגישור יכול להועיל, בדומה למוסד לבוררות, בנושא יחסי עבודה.
|
| |
| עבודה מס'
62626 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
תחומי המשפט והגישות בהן ניתן להשתמש בגישור, 2002.
האם הליך הגישור עשוי להיות חלופה ראויה למערכת המשפטית שקיימת בחברה הישראלית. |
| 8,257 מילים (כ-25.5 עמודים), 30 מקורות, 238.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים:
1. מבוא
1.1 מהו גישור
1.2 שאלת המחקר
1.3 מבנה העבודה
2. מהו גישור
2.1 סכסוך ודרכי פתרונו
2.2 הבסיס הנורמטיבי לגישור
2.3 תכלית הגישור
2.4 תהליך הגישור ותפקידי המגשר
2.5 שיטות וגישות לגישור
3. גישור בשטחי משפט שונים
3.1 גישור בדיני עבודה
3.2 גישור בעסקים
3.3 גישור בנושאי משפחה
3.4 גישור ופלילים
3.5 גישור מול בוררות
4. האם הגישור מתאים לחברה הישראלית
5. סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
מבוא
מהו גישור
"הסדר פישור" הוא הסכם בין בעלי הדין על ישוב סכסוך שביניהם שהושג בסיומו של הליך פישור.
על פי תקנות בתי המשפט (פישור) התשנ"ג 1993 מגשר הוא מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין
בסכסוך אזרחי להגיע להסדר פישור מתוך ניהול משא ומתן חופשי, מבלי שיש בידו סמכות
להכריע בו.
הגישור הוא למעשה צורה של פישור הנעשית מחוץ לבית המשפט.
גישור הוא מסגרת להידברות, בה צד שלישי, בלתי מוטה (המגשר) מסייע לצדדים ברי הפלוגתא
להגיע להסדר מוסכם בכל הנושאים השינויים במחלוקת. כלומר, גישור הוא הבאת שני הצדדים
לקבל החלטה שתהיה מוסכמת על שניהם. בשונה מפישור, הגישור נותן אפשרות להציע במשותף
דרך לעיצוב פתרון.
בתהליך הגישור הצדדים, בסיוע המגשר, מגשרים באופן שיטתי על נושאי המחלוקת, מפתחים
ושוקלים חלופות ובוחרים בחלופה המוסכמת אשר באופן מציאותי משתלבת עם צורכיהם
וציפיותיהם. אי לכך הדילמות המוסריות של המגשר רבות: מה הוא אמור לעשות בין פערי
הכוחות בין הצדדים, האם הוא חב חובה כלפי הצדדים בלבד וכו'.
שאלת המחקר
בהליך הגישור משתתפים הן המגשר והן שני הצדדים והשאלה העולה היא האם כל הנושאים
יכולים להיות מסורים לגישור או שעשויות להיות בעיות דיוניות, אתיות וכד' בהליכים מסוימים.
האם הליך הגישור עשוי להוות חלופה ראויה למערכת המשפטית שקיימת בחברה הישראלית?
האם הליך הגישור מתאים למגוון הסכסוכים בחברה: מסחריים, אישיים, משפחתיים, סכסוכי
שכנים ועוד.
לא זו אף זו, האם בחברה צעירה בה הפער החברתי הנו מהגדולים בעולם, ההדברות סביב שולחן
המו"מ בשפה של "כולנו יוצאים מכאן מנצחים" אכן מתאימה לשיח התרבותי המתקיים בארצנו?
או שמא לא בשלנו עדיין?
מבנה העבודה
הפרק הראשון יעסוק בנושא מהו גישור וכיצד הוא יכול לעזור לשני הצדדים, מהן מעלותיו ומהן
מגרעותיו. לאחר מכן נדון בנושא התחומים המסורים לגישור והבעייתיות, לרבות היתרונות
הגלומים בהליך.
הפרק האחרון ידון בשאלת התאמת השיטה לאזרחי ישראל, הן בקרב אזרחים מאותה מקבוצת
אוכלוסייה והן בין אזרחים מרקע שונה. פרק זה הוא בעל גוון סוציולוגי, אולם לדעתי כלל
המערכת המשפטית אמורה להתחשב במאפייני החברה, שהרי הא בהא תליה.
|
| |
| עבודה מס'
62549 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
אפליה תעסוקתית כלפי אנשים בעלי נטייה מינית שונה, 2000.
סקירת עמדות החברה הישראלית כלפי הומוסקסואליות. |
| 8,906 מילים (כ-27.5 עמודים), 21 מקורות, 238.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים:
מבוא ורקע תיאורטי
1.1 הגדרת הומוסקסואליות
1.2 שוויון זכויות בחברה דמוקרטית
1.3 מטרת העבודה
מהי אפליה
2.1 צורות אפליה
2.2 תוצאות האפליה
עמדת היהדות והחברה בישראל
3.1 עמדת היהדות
3.2 התפתחות היחס החברתי
ההתייחסות החוק והפסיקה
4.1 ההכרה המשפטית בנישואין הומוסקסואליים
4.2 איסור אפליה מטעם נטייה מינית במסגרת החוק
4.3 איסור אפליה מטעם נטייה מינית שלא מכוח החוק
4.4 אפליה מתקנת
4.5 איסור אפליה מטען נטייה מינית והזכות לפרטיות
משפט משווה
סיכום
ביבליוגרפיה
7.1 ספרות
7.2 פסיקה
הגדרת הומוסקסואליות
זהות מינית מורכבת משלושה פנים:
* מינו של האדם (sex) זכר או נקבה, מבוסס על סיווג ביולוגי.
* מגדר של אדם (gender) גברי או נשי, כלומר אופיו המיני של האדם, התנהגותו המינית. לרוב
הג'נדר נקבע לפי המין, אך הוא מעוצב על פי יסודות חברתיים, תרבותיים ופסיכולוגיים. אנשים
שהתנהגותם המינית שונה ממינם נתפסים בחברה בת זמננו כבעלי נטייה מינית.
* מינם של האנשים אתם הוא בא במגע מיני ובקשר רומנטי. אנשים שמעדיפים קשר מיני עם בני
מינם מוכרים כבעלי נטייה מינית.
הומוסקסואליזם הוא מצב בו העדפותיו המיניות של גבר שונות מהנוהג המקובל. אי לכך יש ספק
באשר להיותו בעל תכונות גבריות. הומוסקסואליות מלווה בשינוי זהות מינית. הרעיון של זוג גברים
המתהווים לזוג עדיין חדש בעיני אנשים רבים. המילה זוג מתייחסת בדרך כלל ליחסים בין גברים
לנשים .1
התנהגות מינית היא משתנה הנקבע לפי מאפיינים חברתיים. היא מתחלקת להתנהגות מינית
נורמלית והתנהגות מינית סוטה. בחברה בת זמננו התנהגות מינית הטרוסקסואלית נחשבת להתנהגות
נורמלית. כל צורת יחסי מין שחורגת מדפוס זה היא נטייה מינית, כאשר קבוצה זו כוללת גם
פדופיליה, נקרופיליה, סדיזם, מזוכיזם, מציצנות וכו' בנוסף להומוסקסואליות. הומוסקסואלים
והטרוסקסואלים כאחד חונכו על ידי הדת והחברה כי אי יכולת להתמיד בקשר בין בני זוג היא
כישלון אולם הטרוסקסואלים מקשרים כישלון יחסים בבעיות אינטר-פרסונליות בעוד
הומוסקסואלים מקשרים כישלון זה בהומוסקסואליות שלהם. עם השינוי שחל בערכי החברה אנו
עדים לעלייה ניכרת במספר המתגרשים בחברתנו. כתוצאה מכך גם הפוחתת הסטיגמה השלילית
כלפיהם. הארגומנטים התומכים במחויבות לחיים בזוג הופכים חלשים יותר עקב העובדה שהם פחות
שכיחים.
יצוין כי, תנועת ההומוסקסואלים הצליחה לעבור דרך ארוכה בהרחקת בעלי הנטייה המינית משאר
הסטיות, עד שכיום נטייה מינית לא נחשבת לסטייה עוד.
חשוב לציין כי יש הטרוסקסואליים והומוסקסואלים שבוחרים מרצון לחיות כרווקים וחיים חיים
מלאים ומספקים .2
שוויון זכויות בחברה דמוקרטית
עיקרון שוויון הזכויות במדינת ישראל מעוגן במערכת המשפט מאז קום המדינה. מגילת העצמאות של
ישראל הגדירה מפורשות את הכוונה להבטיח לכל אזרחי המדינה הגנה כנגד כל צורת אפליה ושם
נכתב "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה ללא הבדל דת, גזע ומין".3
בחברה הישראלית שהיא חברה דמוקרטית ומערבית בהלך רוחה הכלכלי והחברתי, ערך השוויון
ניראה כדבר ברור וכחלק מאושיות החברה הישראלית, ומשום שכך, ניראה כי השוויון חדר לכל
תחומי חיינו ומשמש נר לרגלינו. כעובדה חוקקו חוקים הבאים להגן על המופלים, ולהקנות להם
זכויות שוות בכל תחומי החיים.
המדיניות המשפטית של הבטחת שוויון בעבודה נובע מההכרה הכללית בזכותן של קבוצות מיעוט
בכלל, לשוויון פוליטי וכלכלי בחברה4. מדיניות זו באה לידי ביטוי החל בשנות ה50 -' באמנות
בינלאומיות ובחקיקה של מדינות שונות, אולם למרות זאת מתעוררות מידי פעם שאלות בנושא, כמו
המקרה המפורסם של הטייס דנילוביץ שביקש הטבות לבן זוגו כמו הטבות הניתנות לבת זוג.
מטרת העבודה
מטרת העבודה זו היא לסקור את עמדות החברה הישראלית כלפי הומוסקסואליות. תכלית העבודה
היא להעריך האם השוויון בישראל כלפי אלו שאינם בעלי נטייה מינית הנקוטה על רוב האוכלוסייה
מיושם ברמה הנורמטיבית וברמה המעשית; מהי עמדת המחוקק ובתי המשפט לכך, ומהי רמת
השוויון הנחוצה על מנת שניתן יהיה לומר שלא קיימת אפליה בעולם העבודה על בסיס נטייה מינית.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
1. MILLER B ET ALL (1992), "THE CHILD HOME ENVIRONMENT FOR LESBIAN VS. HETEROSEXUAL
MOTHER", P. 18
2. BIGER J AND JACOBSON BROOKE (1991), THE VALUE OF CHILDREN TO GAY AND HETROSEXUAL
FATHERS,P.1
3. מגילת העצמאות 1948 - סימן 2
4. רדאי פרנסיס, מעמד האישה בחברה ובמשפט, סטריאוטיפים ואפליה עמוד .66
|
| |
| עבודה מס'
62507 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
הפרובלמטיקה בהחלת חופש הביטוי בישראל, 2003.
המסורת של חופש הביטוי בישראל ובעיותיה והמהלך החקיקתי. |
| 5,378 מילים (כ-16.5 עמודים), 12 מקורות, 259.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים
מבוא
חופש הביטוי בישראל
א. הדיון הראשוני בשאלת חופש הביטוי בישראל
ב. ההכרה בחופש הביטוי בישראל
ג. האיזון בין חופש הביטוי לבין אינטרסים אחרים
המסורת של חופש הביטוי בישראל ובעיותיה
א. רקע
ב. הטעמים לחופש הביטוי
ג. המסורת של חופש הביטוי
ד. נוסחת "קול העם"
ה. חופש הביטוי והתקשורת הציבורית
ו. העיתונות הפרטית
המהלך החקיקתי של חופש הביטוי
א. חופש הביטוי וחופש ההתאגדות
ב. חוק יסוד: חופש הביטוי וההתאגדות
סיכום
מקורות
מבוא
פסק הדין בעניין "קול העם" הוא אבן דרך בהתפתחות הזכות לחופש הביטוי בישראל, ובו הותוו
לראשונה גבולות חופש העיתונות בישראל.
בראשית שנות ה50-', בעיצומה של מלחמת קוריאה, פירסם עיתונה של המפלגה הקומוניסטית
הישראלית, "קול העם", ידיעות על כוונת ממשלת ישראל לשלוח 200 אלף חיילים ישראלים לכוח
הרב-לאומי שפעל בקוריאה, להדיפת כוחות הצפון הקומוניסטי מדרום חצי-האי הקוריאני.
שר הפנים החליט לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 19 לפקודת העיתונות, והורה על הפסקת
הוצאתו לאור של "קול העם" לתקופה של 15 יום, בנימוק שהפרסומים בעיתון מסכנים את שלום
הציבור.
בעלי העיתון עתרו לבג"צ נגד ההחלטה, ובפסק הדין, שניתן על-ידי השופט (ולימים - הנשיא) שמעון
אגרנט, קבע בית המשפט כי שר הפנים רשאי לעשות שימוש בסמכותו לפי הפקודה, רק במקרה בו
קיימת "ודאות קרובה", כי הפרסומים יפגעו באינטרסים מדיניים-ציבוריים חשובים.
במקרה זה, קבע בית המשפט, לא הוכח קיומה של "ודאות קרובה" כזו, ולכן החלטת שר הפנים
בטלה.
מאז פרשת קול העם הולכת וגוברת בישראל ההכרה בחשיבותו של חופש הביטוי.
בתי-המשפט חזרו והדגישו - מאז פסקי-הדין המונומנטליים של השופט אגרנט בפרשת קול העם
ושל השופט שמגר בפרשת חברת החשמל - כי חופש הביטוי הוא "ציפור הנפש של הדמוקרטיה", כי
יש לו "מקום של כבוד בהיכל זכויות היסוד של האדם", וכי הוא זכות "על" "עילאית".
כמובן, לא כל ביטוי המכוסה על-ידי חופש הביטוי הוא ביטוי מוגן במשפט הישראלי. הפסיקה שלנו
הבחינה יפה בין היקפו של חופש הביטוי לבין מידת ההגנה הניתנת לחופש הביטוי.
אכן, ככל זכות חוקתית, גם חופש הביטוי אינו חופש מוחלט. בתי-המשפט חזרו והדגישו כי חופש
הביטוי הוא חופש יחסי. בכך באה לידי ביטוי התפיסה כי חופש הביטוי, עם כל חשיבותו, אינו הערך
היחיד במרקם החיים של חברה ומדינה. לצדו של חופש הביטוי עומדים ערכים נוספים. אלה הם
ערכים של הפרט, כגון כבוד האדם, שמו הטוב, קניינו, פרטיותו וחופש עיסוקו.
בעבודה אדון בפרובלמטיקה בהחלת חופש הביטוי בישראל.
|
| |
|
|
