|
עבודות [1-9] מתוך 305
:: [עמוד 1 מתוך 34]
|
|
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
:: עמוד הבא >>
|
|
|
|
תיירות חקלאית בעמק המעיינות, 2016.
בחינת הפוטנציאל הגלום בקידום התיירות החקלאית בעמק המעיינות. |
| 5,282 מילים (כ-16.5 עמודים), 28 מקורות, 199.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
השינויים שהתחוללו בחקלאות המסורתית לאורך השנים הובילו לירידה בערך החקלאות עבור החקלאים עצמם. עובדה זו, לצד לחצים גוברים לשינוי ייעוד של קרקעות, מעלה מחדש את המתח שבין שימור הקרקע לבין הרצון להתקדמות וצמיחה. ננסה להלן לטעון, כי פיתוחה של התיירות החקלאית עשוי להוות פתרון לצרכיהם הכלכליים של החקלאים, מחד, ולצרכים הציבוריים של שימור הנוף החקלאי, מאידך. את טענה זו, ננסה להדגים על המועצה האזורית עמק המעיינות, מועצה בה ארבעים אחוז מכלל ההכנסה של קיבוצי העמק ושישים אחוז מהמשקים במושבים- עוסקים בחקלאות. למרות אופייה החקלאי של המועצה, קיימים בה מיזמים ספורים בלבד של תיירות חקלאית. ננסה להציג את התועלות הגלומות בפיתוח תיירות חקלאית בעמק המעיינות ואת הייתרונות בקידום תיירות מסוג זה באזור- וזאת גם באמצעות השוואה לנעשה במועצה אזורית עמק הירדן.
תוכן העניינים:
מבוא
המועצה האזורית עמק המעיינות- רקע כללי
שינויים והתפתחויות בחקלאות בישראל ובעולם
חשיבות שימור הקרקע החקלאית
תיירות חקלאית כאלטרנטיבה
התיירות החקלאית בישראל
עמק המעיינות:
-תיירות ותיירות חקלאית בעמק המעיינות
-פוטנציאל הפיתוח של תיירות חקלאית בעמק המעיינות
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
היבטים אקולוגיים: בין התפקידים המשמעותיים של השטחים החקלאיים, ניתן למנות את ההיבטים האקולוגיים ( Soren-Bech, 2016). כך למשל, טוענים צבן ושותפיו (2004), כי קרקע חקלאית מעובדת מגבירה חלחול גשמים לאקוויפר, משפרת את איכות האוויר ועוד. במקרים רבים, קרקע חקלאית משמרת את ה"מסדרון האקולוגי" בסביבתה: סקוטלסקי (2010) מגדירה "מסדרון אקולוגי כ"אזור צר וארוך המקשר בין כמה בתי גידול טבעיים אשר חלקם מנוהלים כדי לתמוך בשימור המגוון הביולוגי ושימור שירותי המערכת האקולוגית" (עמוד 13). |
| | |
|
הסכם השלום בין ישראל למצרים, 2014.
סקירת מצב המדינות קדם להסכם השלום, תהליך ההתלבטות וקבלת ההחלטות, והסכם השלום עצמו (וועידת קמפ דיוויד). |
| 6,847 מילים (כ-21 עמודים), 9 מקורות, 349.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
אחד הפרקים הבולטים בתולדות המזרח התיכון במאה השנים האחרונות קשור למערכת היחסים שבין הישוב היהודי בארץ ישראל לבין סביבתו הערבית. תחילתה של מערכת יחסים זו בעימות שהלך והחריף בין הישוב היהודי, ששאף לנורמליזציה הן בניהול חייו הלאומיים והן בקיום מערכת יחסים עם סביבתו, לבין הסביבה הערבית שדחתה אותו. יש לציין כי ההתפתחויות בעמדות במערכת היחסים ההדדיים שבין הצד הערבי והישראלי, היו במידה רבה תוצאה של לקחים שהופקו משורת העימותים הצבאיים והאלימים האחרים שהיו בין שני הצדדים לאורך השנים. מהקמת המדינה עד לחתימת הסכם השלום, שרר בין ישראל למצרים מצב מלחמה. המדינות המעורבות בסכסוך היו במלכוד: ישראל לא הרשתה לפליטים פלסטינים לחזור לשטחה של המדינה היהודית החדשה לפני שמדינות ערב יכירו רשמית בישראל, ואילו מדינות ערב לא היו מוכנות להכיר בישראל לפני שזו תתיר לפלסטינים שנעקרו ממקומם בשל הקמת המדינה לחזור לאדמותיהם שבתוך המדינה החדשה. בעיני הערבים ישראל הייתה שלוחה של האימפריאליזם המערבי במזרח התיכון- עצם קיומה היווה כתם על הכבוד הערבי והיה צורך לסלקו. ישראל ומצרים נלחמו זו בזו במלחמת העצמאות, מבצע קדש, מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים.
תוכן עניינים:
מבוא
- ישראל בשנות השבעים
- מצרים בשנות השבעים
- ארצות-הברית בשנות השבעים
יחסי ישראל ארצות-הברית בשנות השבעים של המאה העשרים
המניעים מאחורי עמדת ישראל
המניעים מאחורי עמדת מצרים
המניעים מאחורי עמדת ארצות-הברית
קמפ-דיוויד
חתימת הסכם השלום
יחסי ישראל ומצרים במאה העשרים ואחת
יחסי ישראל וארצות-הברית תחת הנהגת אובמה
הערת מערכת: העבודה אינה כוללת פרק סיכום.
מתוך העבודה:
על ארצות-הברית וישראל ניתן לומר, כי רק לעיתים נדירות ביותר בתולדות היחסים הבין-לאומיים הייתה מעצמה עולמית כמו ארצות-הברית הקשורה קשר כה עמוק וכה ממושך עם מדינה קטנה כמו ישראל. הייתה ביחסי ארצות-הברית עם ישראל התפתחות עמוקה ומורכבת במשך השנים אשר התפתחות מערכת זו נקבע בראש ובראשונה על פי השינוי בתפקיד שמילאה ישראל בקשר עם תפישותיה של ארצות-הברית לגבי המזרח התיכון, אשר השתנו בהתאם לאינטרסים המדיניים ואסטרטגיים שלה באיזור זה. בנוסף, ההתפתחות הושפעה גם מהקשר האמריקני המיוחד עם ישראל, קשר אשר הבטיח לישראל מידה של תמיכה אמריקנית אפילו כאשר ישראל נראתה כנטל על האינטרסים המדיניים-אסטרטגיים של ארצות הברית. (ספרן, 1979). |
| | |
|
פדרציה אירופית - יעד רצוי או יעד סופי (תרגיל מטלה), 2013.
דיון באמירה: "פדרציה אירופית היא היעד הרצוי או היעד הסופי של פרויקט האינטגרציה האירופית". |
| 1,212 מילים (כ-3.5 עמודים), 4 מקורות, 197.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
"פדרציה אירופית היא היעד הרצוי או היעד הסופי של פרויקט האינטגרציה האירופית" - במטלה זו אדון באמירה זו ואבחן האם אני מסכים עימה, אבדוק עד כמה מרכזיות השאיפות הפדראליות בהיסטוריה של פרויקט האינטגרציה האירופי תוך התייחסות לשאלה האם האיחוד האירופי הוא פדרציה, למשמעויות של כינונה של פדרציה אירופית ואבדוק עד כמה שונה איחוד קונפדרטיבי מאיחוד פדראלי.
מתוך העבודה:
במשך מאות בשנים יבשת אירופה הייתה היבשת העשירה, עם העוצמה הצבאית החזקה ביותר ועם התרבות הכי עשירה בעולם (אבן, 1989: 117). ניתן לחשוב שרעיון האינטגרציה האירופית הוא רעיון חדשני אך בפועל עד תחילת המאה התשע עשרה החברות האירופאיות הונהגו על-ידי אנשים שכשייצגו את מדינתם או את היבשת הם ראו עצמם קודם כל כאירופאים המייצגים את אירופה ורק לאחר מכן גם כמייצגים את המדינה ממנה באו (אבן, 198: 123). תחילה אבחן חלק מהסיבות לכינונו של האיחוד האירופי. |
| | |
|
תיירות התנדבותית באפריקה, 2014.
בדיקת פונטנציאל ה-linkage בקוואזולו נאטל (KwaZulu-Natal). |
| 2,184 מילים (כ-6.5 עמודים), 5 מקורות, 109.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
התיירות נתפסת כמערכת דוגמטית המציעה מערכת של אטרקציות למבקר חיצוני, גירויי חושים בדמותם של נופים, שווקים, מאכלים, ריחות ומופעי תרבות. אך עם זאת העיתים המשתנות מביאות עימן הרחבה בקהל היעד התיירותי, גם ליבשת הכי פחות מתויירת - אפריקה.
השינוי המודרני הביא עימו בעשורים האחרונים קשת רחבה ליצירת סוגי תיירות חדשים הפותחות את היבשת האפריקאית לקהל יעד חדש אשר מציף לפני השטח את בעיותיהן הפנימיות של המדינות. מערכות הנישול וחוסר הצדק החברתי בפנים היבשת הופכות מוכרות וידועות יותר בעולם המערבי, ותורמות ליצירת מערכת של תיירות-התנדבותית: דהיינו, צעירים אידיאליסטים אשר רואים בטיול הזדמנות להרפתקה ייחודית באמצעות יוכלו לחוות חוויה בלתי אמצעית וממקור ראשוני של המדינה אליה יגיעו.
חוסר הפיתוח במערכת תיירות תרמילאית באפריקה, הופכת את האלטרנטיבה של תיירות-התנדבותית למושכת עוד יותר היות ועלותה הכלכלית פחותה והיא אינה דורשת לקיחת סיכונים רבים המוכרים לתרמילאים במדינות מתפתחות. אך עם זאת, תיירות זו מהווה גם גשר והזדמנות ליצירת מערכות כלכליות ברות קיימא שיוכלו לשרת גם את הציבור האפריקאי המקומי וליצור בעבורו מערכת הזדמנויות לפיתוח חברתי.
בעבודה זו נבקש לקשור בין שני אלמנטים של תיירות באפריקה ומערכות כלכליות מקומיות, ובכך להראות כי שילוב של המערכות החקלאיות הקיימות במחוז קאוואזולו נאטל בדרום אפריקה יחדיו עם המערכת המתפתחת של תיירות התנדבותית ביבשת ובמדינה בפרט, ניתן וצריך ליצור כלים לתיירות ברת קיימא אשר תשרת גם את התייר והגם את המערכת המקומית.עבודה זו מבקשת לבחון את פונטנציאל הlinkage בקוואזולו נאטל ((KwaZulu-Natal, דרום אפריקה ומניעת הleakage (אפקט הדליפה) בבתי המלון של הפרוביציה. בעבודה זו נציע דרך נוספת מלבד הקיימות, למינוף והגברת הlinkage דרך תיירות התנדבותית באזור, על מנת לתרום לsustainable tourism.
תוכן העניינים:
מבוא
אפקט הדליפה בקוואזולו נאטל
תיירות התנדבותית - הזדמנויות בפיתוח תיירות ברת קיימא
אתגרים שניצבים בפיתוח הפורמט
צמצום השלכות שליליות בחוות החקלאיות
דיון מפרספקטיבה גיאוגרפית וחקלאית
סיכום ומסקנות
רשימה ביבליוגרפית
מתוך העבודה:
על מנת למנוע את אפקט הדליפה, אנו מציעים דרך נוספת, אסטרטגית, שתהפוך את הבעיה להזדמנות ותאפשר תיירות ברת קיימא. השילוב בין סוג התיירות הזו לבין יצירת Linkage באזורים כפריים לא הורחב בספרי המחקר באופן מקיף ונרחב. פתיחת חוות חקלאיות ושילובם עם תיירות התנדבותית (בדומה לרעיון הקיבוץ), יכול להועיל הן לאוכלוסייה המארחת והן להגדלת הLinkage בין האזור הכפרי של קוואזולו נטאר לבין בתי המלון באזורים העירוניים של האזור, בדגש על העיר דורבן המונה כ-50 בתי מלון (מייצגת 30% מכל סוגי האירוח במחוז). |
| | |
|
בחינת מערך הדיווח הוולונטרי לפליטות גזי חממה של המשרד להגנת הסביבה, 2013.
ראיונות עומק עם אנשי מקצוע בתחום הייעוץ הסביבתי ובעלי תפקידים בארגונים והחברות. |
| 16,007 מילים (כ-49.5 עמודים), 29 מקורות, 549.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
עבודה זו בוחנת את מערך הדיווח הוולונטרי לפליטות גזי חממה של המשרד להגנת הסביבה אשר הוקם מתוך הבנה של מקבלי החלטות כי פליטות גזי חממה מהווה גורם מרכזי בשינויי האקלים. במטרה להפחית את הגורמים האנטרפוגנים הוצבו יעדי הפחתת פליטות גזי חממה באמצעות התייעלות אנרגטית שגורמים לחסכון כספי והפחתת זיהום ברמה הקומית והעולמית. שינויי האקלים הפוקדים את העולם עודדו יוזמות ושיטות רבות במדינות מפותחות ליצירת מסגרות שיתנו מענה לניהול הרישום והפחתת פליטות גזי חממה. כחלק ממגמה זו התגבש המערך הוולונטרי הישראלי לדיווח פליטת גזי חממה הנועד לאגד את המידע, למפות את גורמי הפליטות, להגביר את המודעות בקרב מנהלי החברות והארגונים במשק ולעודד פעולות למען הפחתת הפליטות.
תחילה, נציג את ההשפעות של פליטות גזי חממה על שינויי האקלים המתרחשים באופן תדיר בעולם בשנים האחרונות. בהמשך, נבדקו יוזמות ושיטות דיווח הקיימות בקרב המדינות המפותחות הנועדות לצורך יצירת מאגר מידע ומעקב של הפליטות גזי חממה המדווחות באופן וולונטרי או באופן מחייב מתוקף חקיקה. ניתן לומר שלאחר בחינה של יוזמות ומערכים מובילים ומוכרים בעולם מסתמן כי המערך הוולונטרי הישראלי משלב מספר קריטריונים נבחרים של יוזמות ושיטות דיווח שונות שהותאמו במיוחד למשק הישראלי. במהלך העבודה בחנו את הסיבות להצטרפות למערך רישום הוולונטרי בישראל וניסינו להתחקות אחר מדדים לכימות, מדידת הפליטות והתייעלות בחברות השונות. כל זאת, על מנת להעריך את התועלות, היתרונות והחסרונות של המערך הוולונטרי הישראלי. המחקר בחן 22 חברות נבחרות מ- 8 סקטורים שונים שדיווחו למנגנון ושחלקם בפליטות הינו מהותי למשק והתייעלותו בשילוב עם הפחתת פליטת גזי החממה תקדם עמידה ביעדי הפחתת הפליטות. הוחלט כי השיטה לביצוע המחקר תהיה קיום ראיונות עם בעלי התפקידים בחברות. המרואיינים אשר השתתפו בדיווח יחד עם חברות לייעוץ סביבתי הציגו היבטים מן השטח שאפשרו להעריך את המערך מזווית ראייה של המשתמש (מדווח). הראיונות אפשרו לקבל תמונת מצב על יתרונות וחסרונות המערך, משוב מאנשי מקצוע והבנה טובה יותר של האופן בו חברות וארגונים מעריכים את המערך הוולונטרי.
לבסוף, לאחר דיון בממצאים ולאור המסקנות, גובשו הערכות והמלצות לגבי הדרכים בהן ניתן לנקוט על מנת להרחיב את מספר המשתתפים במערך הדיווח הוולונטרי ולהתאימו טוב יותר למשתמשים. מחקר זה עשויי לעניין חברות חדשות אשר מעוניינות להצטרף למערך הדיווח הוולונטרי ולהעניק להן מבט אטרקטיבי ואפקטיבי יותר. נוסף על כך, עבור חברות המשתתפות כיום בדיווח מחקר זה עשויי לחדד ולהציג תמונה בוררה יותר של המערך וחשיבותו עבורן.
תוכן עניינים:
תקציר
1. מבוא
רשימת מונחים וקיצורים
2. סקירת ספרות
2.1 הקדמה
2.2 שינויי אקלים ואפקט החממה
2.3 התמודדות ממשלות עם הצורך בהפחתת פליטות גזי חממה - Mitigation
3. יוזמות, מערכים ושיטות לדיווח פליטות גזי חממה במדינות נבחרות בעולם
3.1 אנגליה
3.2 ארה"ב
3.3 אוסטרליה
3.4 יפן
3.5 סין - המחוז האוטונומי נינגסיה
4. שיטות ומודלים לדיווח פליטות גזי חממה
4.1 שיטות לחישוב פליטות גזי חממה
4.2 נרמול נתוני פליטות גזי חממה
4.3 צבירה ונורמליזציה של אינדיקטורים לגזי חממה
5. השיטה הוולונטרית
5.1 השוואת מערכים ויוזמות דיווח וולונטריים נבחרים
5.2 השוואת יוזמות ומערכי דיווח של פליטות גזי מחממה וולונטריים נבחרים - טבלה 1
6. התועלות הנלוות מרישום ודיווח וולונטרי של פליטות גזי חממה
7. תיאור המצב בישראל
8. מרשם הפליטות והעברות לסביבה PRTR
עיקר ההבדלים בין מערך הדיווח וולונטרי לבין חובת הדיווח מתוקף חוק העברות PRTR- טבלה 2
9. המערך הוולונטרי לרישום ודיווח של פליטות גזי חממה בישראל
10. מתודולוגיה
10.1 שיטת המחקר
10.2 מהלך המחקר
10.3 שאלות מחקר
10.4 הנחות מחקר
11. סקירת החברות שהשתתפו במחקר
ריכוז מידע השוואתי שנאסף בראיונות בחברות או מיועץ סביבתי של הבחרות -טבלה 3
12. דיון
12.1 המניעים העיקריים להשתתפות החברות במערך הדיווח
12.2 התארגנות לדיווח - הגישה של החברות ליישום דרישות מערך הדיווח הוולונטרי
12.2.1 מדדי נרמול וכלי מדידה כמותיים
12.3 אימות נתונים והפקת לקחים
12.3.1 מדיניות המשרד להגנת הסביבה ותקנים סביבתיים
12.3.2 תקני סביבה
12.4 שימוש במידע מתהליך הרישום והדיווח ככלי להשגת התייעלות בחברות
13. מסקנות
13.1 מסקנות החוקרים
13.2 מסקנות מסקר הספרות
13.3 מסקנות ותובנות מהמרואיינים
13.4. מגבלות המחקר וביקורת
13.5. המלצות למחקרי המשך
14. המלצות
14.1 המלצות החוקרים
14.2 המלצות של הרואיינים
15. ביבליוגרפיה
16. נספחים
נספח א' - דף מקדים לראיון
נספח ב'- שאלות הראיון
נספח ג' - פירוט החברות שהשתתפו במחקר לפי סוג ראיון
מתוך העבודה:
שינויים רבים באקלימו של כדור הארץ הביאו לאי יציבות אקלימית ותנודות שהן חלק בלתי נפרד מהמקצב הטבעי של כדור הארץ. המושג "שינויי אקלים" מבטא שינויים מהירים בהרכב האטמוספרה המתרחשים בקצב של עשרות שנים ופחות. השפעות אנטרפוגניות הביאו לתנודות אקלימיות שונות משינויי אקלים טבעיים שחלו בעבר בשני אופנים: האחד, קצב השינוי המהיר תוך עשורים בודדים. השני, הוא שיעור הגזים הנפלטים לאטמוספירה. הישגי התיעוש והקדמה הטכנולוגית הובילו את העולם לחיי נוחות ולעלייה ניכרת בתוחלת החיים (פז וקידר, 2007). |
| | |
|
מוזיאון העיצוב בחולון, 2013.
סקירת המוזיאון תוך התייחסות ל"אפקט בילבאו". |
| 3,950 מילים (כ-12 עמודים), 17 מקורות, 252.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
בעבודה זו ניסינו לבדוק את עוצמת המשיכה של המוזיאון, והאם הוא לכשלעצמו מושך אנשים, בדגש על אנשים שלא מתחום העיצוב, להגיע במיוחד לחולון. השערת המחקר היתה אנשים מבקרים במוזיאון משום שהמוזיאון עצמו מעניין אותם, לאו דווקא כי הם גרים קרוב ו/או עוסקים בעיצוב.
מטרתו של החלק התיאורטי היתה להעניק רקע מתאים על העיר חולון, המדיניות שנחרטה על דגלה על ידי ראש העיר להיות מרכז תרבותי, הרעיון ויישומו של הקמת המוזיאון, הסבר על היקף הפרוייקט ועל האדריכל המעצב. בסקירת הספרות, הצגנו את "אפקט בילבאו": כיצד פתיחת מוזיאון גוגנהיים בבילבאו, עיר בספרד שהיתה מוכת מיתון, העלתה את קרנה של העיר והמוזיאון הפך לאבן שואבת של תיירים ומבקרים. ממשלות ועיריות רבות ניסו לשחזר את ההצלחה וליצר "אפקט בילבאו" מקומי. זו היתה המוטיבציה של עיריית חולון מאחורי הקמת המוזיאון.
המחקר נעשה באמצעות שאלוני עמדות שאותם חיברנובעצמנו לצורך עבודה זו. 43 אנשים אשר ביקרו במוזיאון נבחרו באופן אקראי וענו על השאלון.
תוכן העניינים:
1. מבוא
2. שורשים והתחלות
2.1 רקע-העיר חולון וראש העירייה
2.2 היוזמה להקמת המוזיאון
2.3 הרעיון ויישומו
2.4 האדריכל והמעצב רון ארד
2.5 תיאור המוזיאון ומבנהו
2.6 חזון המוזיאון: יעדיו, משימותיו ומטרותיו
3. סקירת ספרות
4. ניתוח סטטיסטי
5. דיון, סיכום ומסקנות
רשימת מקורות
מתוך העבודה:
בשנת 2004 פנתה עיריית חולון לאדריכל רון ארד בבקשה לתכנן מוזיאון בעל חזות אייקונית, בשיתוף עם האדריכל הישראלי אסא ברונו. בהמלצתו של ארד, הוזמן המעצב והאוצר, דניאל צ'רני, לחבר את החזון והצהרת הכוונות/ הדרישות של המוזיאון. המוזיאון ממוקם בחלקו המזרחי של מתחם התרבות החדש של חולון. |
| | |
|
מהגרי עבודה בעיר הגלובלית, 2012.
כיצד מהווה אוכלוסיית מהגרי העבודה מקור לפיתוח כלכלי בעיר הגלובאלית? |
| 7,433 מילים (כ-23 עמודים), 16 מקורות, 285.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
בעבודה זו נבקש לברר מה הן ההשפעות המרכזיות של אוכלוסיית מהגרי העבודה על כלכלת העיר הגלובאלית, כיצד הם משפיעים על מבנה הכלכלה שלה ועל פיתוחה. נבקש לעמוד על ההבדלים בין מהגרי העבודה בני המעמד הנמוך, אשר מגיעים לרוב ממדינות מתפתחות, לבין מהגרי העבודה בני המעמד הגבוה אשר מגיעים לרוב ממדינות מפותחות, ולשאול כיצד סוגים שונים אלו של מהגרי עבודה משפיעים על אופיה של העיר הגלובאלית ואחד על השני, ולברר מדוע הם נמשכים דווקא אל הערים הגלובאליות. בנוסף, ננסה לעמוד על יחסיהם של מהגרי העבודה עם עיר העולם כמו גם על היחסים הכלליים בינם לבין עצמם. לבסוף, נבקש לטעון, כי שני המעמדות הינם שותפים מרכזיים בהפיכתה של העיר הגלובאלית למרכז הכוח הכלכלי של העולם, וכי בלעדיהם, תמונת המצב הייתה שונה לחלוטין.
על מנת לבחון את הסוגיה ראשית ננסה לשרטט תמונה כללית של כל אחד ממעמדות המהגרים בנפרד. נבקש לבדוק מה הם מאפייני המעמד, ולעמוד על מניעיו להגיע אל הערים הגלובליות. בהמשך, ננסה לשפוך אור על הדינמיקות השונות אשר נוצרות בין אוכלוסיות המהגרים לבין כלכלת העיר, כמו-גם על גבי הדינמיקות המתקיימות בתוך אוכלוסיית המהגרים עצמה. נרצה לטעון כי בשני המעמדות באים לידי ביטוי סוגים שונים של יזמות, אשר לא רק משפיעים על כלכלת העיר, אלא אף מהווים חלק משמעותי בתהליך התפתחותה. לבסוף, נבקש לברר כיצד המהגרים הם מן הגורמים ההופכים את העיר לגלובאלית ובאילו אסטרטגיות על הערים לפעול על מנת למצות את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בהגירה אליהן.
תוכן עניינים:
א. תקציר
ב. מבוא
ג. סקירה ספרותית:
1. מהגרי העבודה ממדינות נחשלות והעיר הגלובאלית
2. מהגרי העבודה ממדינות מפותחות והעיר הגלובאלית
3. הדינאמיקה בין אוכלוסיות המהגרים לבין הכלכלה בעיר הגלובאלית ובינן לבין עצמן
4. מהגרים ופיתוח כלכלי בעיר הגלובאלית
5. תל אביב כעיר גלובאלית
ד. דיון ומסקנות
ה. מקורות
ו. נספחים
מתוך העבודה:
מדינות היעד משקיעות מאמצים רבים באכיפת חוקי ההגירה: בנית חומות, גדרות ומגדלי שמירה לאורך הגבולות, סיורים משטרתיים, כליאה, גירוש ועוד. יש לציין כי ההגבלות על כניסת מהגרים למדינות היעד הינן מגמתיות ואינן מוטלות על כלל המהגרים. מהגרים בעלי ממון ובעלי מקצועות מבוקשים מתקבלים בברכה בכל מקום ואף זוכים להטבות בהגיעם למדינות היעד. |
| | |
|
מנזר מרטיריוס ח'רבת מרסס (מרצץ), מעלה אדומים, 2013.
מקורות ספרותיים, ממצאים ארכיאולוגים, הסטוריה והווה. |
| 2,919 מילים (כ-9 עמודים), 7 מקורות, 164.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
העבודה כולל שלושה פרקים:
חלק א' - סקירה ספרותית: עיבוד המקורות הספרותיים ההסטוריים המתארים את המנזר המדובר, את הנזיר המייסד ונזירים חשובים אחרים הפועלו
חלק ב'- הממצא הארכיאולוגי מהמנזר והעמדתו מול המקורות הספרותיים: הממצאים הארכיאולוגיים, משמעותם להבנת הסטוריית המנזר ושילובם עם הסקירה הספרותית
חלק ג' - קווי יסוד בהסטוריה של המנזר (מגן והיזמי, תשמ"ו, 65-66): הסטוריית המנזר למן הקמתו במאה ה-5 לסה"נ ועד היום.
מתוך העבודה:
ספרות הקדושים ההגיוגרפית, שהחלה עם כתביו של אתנסיוס אודות חייו של הנזיר אנטוניוס בשנת 356 לסה"נ, היא המקור ההסטורי המרכזי ממנו ניתן ללמוד אודות הנזירים במרחב הנוצרי בתקופה הביזנטית ומאוחר לה. עם זאת, הכתבים שנכתבו בתקופה זו ועד תחילת המאה ה-5, נכתבו אודות מרטירים, נזירים/קדושים שנפטרו. הפעם הראשונה שנכתבה ביוגרפיה אודות נזיר, בעודו בחיים, כלומר מקדשת את פועלה של הדמות בעודה פועלת, הייתה בפרסום "חיי נזירים במדבר יהודה" של קירילוס מסקיטופוליס. קירילוס היה נזיר, שבעת שהייתו ב"לאורה הגדולה", כתב על נזירים חשובים שפגש בחייו, על חיי הנזירות ועל תהליכים ומאורעות הסטוריים הקשורים באישים שתיאר. חיבוריו של קירילוס מסקיטופוליס מהווים מקור ראשוני ועיקרי ללימוד תופעת הנזירות בכללותה ובפרט על מרטיריוס, המנזר שהקים ועל הנזירים החשובים שחיו בו. |
| | |
|
מדיניות סביבתית: ההשפעות הסביבתיות של גידול בעלי חיים, 2012.
סקירת הגידול העצום בכמות חיות משק בעולם, הבעיות האקולוגיות-כלכליות-חברתיות הנובעות מכך והמדיניות הסביבתית הננקטת בעולם ובישראל במאמץ לצמצם את הסכנות הסביבתיות. |
| 4,022 מילים (כ-12.5 עמודים), 16 מקורות, 439.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
עבודה זו סוקרת את הגידול העצום בכמות חיות משק בעולם כולו, את הבעיות האקולוגיות - כלכליות - חברתיות הנובעות מגידול זה ואת המדיניות הסביבתית הננקטת בעולם ובישראל במאמץ לצמצם את הסכנות הסביבתיות.
מספר חיות המשק בעולם הולך וגדל, ובמקביל גדלות הבעיות האקולוגיות הנלוות לגידול זה. המכון האמריקאי למדיניות סביבתית Worldwatch, פרסם נתונים לפיהם, מספר חיות המשק בעולם המשמשות לייצור חלב, בשר וביצים נמצא במגמת עלייה מתמדת בשלושת העשורים האחרונים, מ-1970. לגידול זה משמעויות סביבתיות מרחיקות לכת, ובהן זיהום; כריתת יערות; ניצול כמויות מים אדירות; שינויים באקלים העולמי; תחלואה.
הצורך בשטחים נרחבים לגידול מזון עבור חיות המשק מביא לכריתת יערות גשם.
חיות משק פולטות גזים המהווים כ-18% מכלל גזי החממה. גם הם, כמו כריתת היערות, מחוללים שינויי אקלים עולמיים.
העליה במספר חיות המשק מביאה להתפשטות מחלות הפוגעות בבני אדם. על פי ההערכות, מקורן של 75% מהמחלות החדשות שהתפרצו בשלושת העשורים האחרונים - בחיות משק. בישראל נרשמו מגמות דומות בין 1980 ל- 2010. הגידול הרב ביותר בצריכת מוצרי מזון מחיות משק הוא בדרום מזרח אסיה.
ראשי פרקים:
מבוא
1. מהפכת משק החי
מעגל ללא מוצא - אדמה
מעגל ללא מוצא - מזון
מעגל ללא מוצא - מים
2. ישראל - חיות משק
גידול חזירים בישראל (היסטוריה, חוק, גידול חזירים בהווה, מכון המחקר בלהב)
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
מתוך העבודה:
בשלושת העשורים האחרונים עבר משק החי שינויים כה גדולים, עד כי התהליך זכה לכינוי "מהפכת משק החי". דרישה חסרת תקדים למזון שמקורו מן החי במדינות מתפתחות הביאה לעליה ביצור בעלי-חיים, שנתמכה בחידושים טכנולוגיים ובשינויים מבניים בענף.
שינוי עצום זה התרחש בלא שיהיה בסיס ממסדי. לא נקבעו מדיניות ורגולציות להבטחת איזון בין טובת הפרט לבין טובת הכלל. ניתן לראות את האיזון מופר בשלושה היבטים(3): |
| |
|
|
