היישום אינו מחובר לאינטרנט

אינטרסים ועוצמות בהסכמי אברהם והנורמליזציה בין ישראל למדינות איחוד האמירויות ומרוקו

עבודה מס' 070785

מחיר: 349.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: ניתוח הנושא באמצעות התיאוריות של רובינסון, מורגנתאו, נויכטרליין וניי.

4,356 מילים ,33 מקורות ,2021

תקציר העבודה:

הסכמי הנורמליזציה שנחתמו בין ישראל לאיחוד האמירויות ומרוקו הם היסטוריים ובעלי השפעה לכלל האזור גם בתחום הבטחוני וגם בתחום הכלכלי. ההסכם נפתח בשאיפתן של המדינות "להביא לפתיחתו של עידן חדש של ידידות ושיתוף פעולה, בחתירה למזרח תיכון יציב, בטוח ומשגשג - לטובת כל המדינות ועמי האזור". כמו כן, הצדדים הסכימו לקדם דו-קיום ותרבות של שלום (לין וכהנא , 2020).
עצם חתימת ההסכמים הם מהווים פתח להסכמים נוספים עם מדינות ערביות נוספות. מתוך שאיפה למימוש החזון של מזרח תיכון יציב, שלו ומשגשג לרווחת כל המדינות והעמים של האזור, מתוך כמיהה לשלום, ליחסים חמים ודיפלומטים, שיתוף פעולה ונורמליזציה מלאה של יחסים ביניהן ובין העמים שלהן. מתוך נחישות להבטיח יחסי שלום בני קיימה ושגשוג וביטחון לשני הצדדים באופן שמשדרג את הכלכלות הדינמיות והחדשניות שלהן, ומתוך אמונה שפיתוח היחסים החמים מקדם את האינטרסים של שלום בר קיימא במזרח התיכון ומתוך הבנה שניתן לטפל באתגרים באופן אפקטיבי רק על-ידי שיתוף פעולה ולא על-ידי עימות (לנדאו, 2020).
השיקול המרכזי המהווה בסיס לשיתוף הפעולה בין המדינות הוא האיום האיראני - איום הגרעין המתבטא בהיבט בטחוני. היבטים נוספים נחמו בהסכם בין היתר: נושא הכלכלה, התרבות, המחקר, הטכנולוגיה ועוד .
בעבודה נפרט ונבחן את האינטרסים ברמת המערכת וברמת המדינה של המדינות אשר הובילו אותם להסכמי הנורמליזציה לכינון היחסים ולחתימה על הסכמי שלום. נקיים דיון כיצד נעשה שימוש בעוצמה בהכנות לחתימת ההסכמים בין המדינות.
בעבודה זו ננתח בעזרת תיאוריית האינטרסים של רובינסון שמתבססת על ניתוח הרעיונות של מורגנטאו לביסוס עוצמה של מדינה הטוענת שליחסים בין לאומיים ישנן מספר גישות לאיגוד האינטרסים: מידת העליונות, מידת הקביעות ומידת הכלליות של האינטרס וזאת
בעזרת תיאוריית האינטרסים של נויכטרליין ובעזרת תיאוריית העוצמה של ניי אשר מעבירה ביקורת לגבי המדיניות של ארצות הברית.
שאלת המחקר היא: מה היו האינטרסים ומהן מידות העוצמה שהובילו לחתימת הסכם שלום בין מדינת ישראל למדינות אלה? השערות המחקר עוסקות במספר אינטרסים, האיום האיראני גבר והאינטרס של המדינות אשר חתמו על ההסכמים הוא משותף מבחינה הישרדותית וביטחונית. ברמת המערכת האינטרסים היו זהים לכל המדינות. בהיבט הפנים מדינתי, האינטרס היה ראשוני, כללי וקבוע לכל אחת מן המדינות, כל מדינה שחתמה על ההסכם דואגת לשלום אזרחיה ועושה כל שביכולתה לשמור על הטריטוריה והגבולות שלה, בנוסף ביסוס מעמדה כמעצמה במגרש הגלובלי .
עבודה זו מתבססת על תיאוריות ומאמרים בנושא. בעבודת המחקר יוצגו התיאוריות אשר על פיהן נותחו האירועים, יוצג רקע היסטורי של המדינות ויחסיהן עם ישראל. בפרק התיאורטי ניישם על גבי הממצאים ובסיכום יהיו מסקנות הנוגעות בשאלה ובהשערות המחקר.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק 1 - פרק תיאורטי
פרק 2 - רקע היסטורי
פרק 3 - פרק ניתוח
3.1 עוצמה עד ולאחר חתימת ההסכמים:
3.2 אינטרסים עד ולאחר חתימת ההסכמים:
פרק 4 - סיכום
ביבליוגרפיה

הערת מערכת: בפרק 1 לא צוינו מראי מקום.

קטע מהעבודה:

יכולת ההשפעה על שחקן לפעול או לא לפעול בהתאם לרצון של היריב היא עוצמה על פי מורגנטאו. התנהגותו של השחקן משתנה מהתנהגותו הקודמת בשל הפעלת הכוח על השחקן. במערכת יחסים בינלאומיות הפעלת העוצמה ולאו דווקא מתנהלים מתוך אינטרס של כל מדינה, ומטרתה העיקרית של כל מדינה היא הישרדותה עוצמה קשה דנה בעיקר בנושאים של בטחון, צבא והישרדות. מדינה תמיד תרגיש מאוימת על ידי מדינה אחרת, וכדי להיות חזקים צריך לדעת להשתמש בעוצמה הנכונה.
מורגנטאו מחלק את המדינה לשתי קבוצות מרכיבים: יציבים ובלתי יציבים. יציבים הם בין היתר: גיאוגרפיה , כוח צבאי, משאבים, אוכלוסייה. בלתי יציבים: יחסים דיפלומטיים, מורל לאומי ואיכות הממשל שמשתנה בין מדינה למדינה.
ניי לעומתו טוען שעוצמה היא איננה בהפעלת כח הקשור בענייני ביטחון או כוח צבאי. עוצמה היא היכולת לשכנע את היריב/השחקן שמולך בהתאם לשירות האינטרסים שלך על ידי משא ומתן, שכנוע, יחסים, אהדה ומתן לגיטימיות. ביחב"ל היחסים בין השחקנים הם על בסיס אינטרסים הקשורים בין היתר לכלכלה, תרבות, דיפלומטיה שבעיקרה עומדת על מודל לחיקוי ודוגמא לשאר השחקנים בזירה. העוצמה על פי ניי היא עוצמה רכה שמהווה יתרון בכך שכאשר משתמשים בה יש חיסכון במשאבים.
שלטון במדינה צריך למצוא את האיזון בין מרכיבי העוצמה ואת הידע מתי להשתמש ואיך להשתמש במרכיבי העוצמה בזירה הבינלאומית. ממשל אשר יודע לאזן בין כל העוצמות הן הפנימית והן החיצונית יוסיף למרכיבי העוצמה השגת אינטרסים של המדינה תוך פגיעה מינימלית במשאבים ובמדיניות.
רובינסון מסביר כי אינטרס הוא זה שמסביר את מדיניותה של המדינה כלפי מדינות חוץ. מנהיגים בעולם מקבלים החלטות מתוך אינטרס של רווח והפסד וזאת תוך אינטרס של שמירה על קיומה הביטחוני של המדינה. אינטרסים הם רצונות , מטרות ויעדים של מדינה באשר היא. היא מגיעה למשא ומתן אחרי בחינת האינטרסים הפנימיים והחיצונים והיא זו שמציבה לעצמה את היעד תוך שיקולים רחבים של שיקול מול תועלת.


רובינסון מחלק את האינטרסים לשתי רמות: רמת המדינה ורמת המערכת. ניתוח ברמת מדיניות הפנים נחלקת לשלושה פרמטרים להגדרת האינטרס: 1. מהי חשיבות האינטרס ראשוני או משני? ראשוני - שיקול כשמדובר על ריבונות, שלמותה של המדינה, תרבות , פוליטיקה. משני - תומך בראשוני לרוב משלים אותו ברמה נמוכה יותר. 2. מהי כלליות האינטרס - האם הוא ספציפי למדינה עצמה או כללי ? 3.מהו טווח הזמן לפעולה - קבוע לאורך זמן או משתנה לתקופות קצרות? (כדי להשיג את האינטרס מדינה צריכה להגדיר לעצמה מהם הפרמטרים שלו.
ניתוח ברמת מדיניות החוץ אף היא נחלקת לשלוש רמות אינטרסים: 1. אינטרסים משלימים - כאשר האינטרס משותף אך לא באותו סדר עדיפות בין שתי המדינות ועל מנת להגיע לעמק השווה ישנו משא ומתן משותף. 2. אינטרסים זהים - כשלשתי מדינות יש את אותן המטרות. 3. אינטרסים מתנגשים - כשישנה התנגשות בין שתי מדינות לגבי חוסר הסכמה על אינטרס מסוים.
שיטה נוספת לניתוח אינטרסים היא של נויכטרליין הטוען כי ניתוח הוא על פי חשיבות וסוג האינטרס. תחילה, בדיקה של סוג האינטרס והאם יש חשש לקיום לאומי של מדינה והישרדותה. אינטרס של כלכלת המדינה בהיבטים של פיתוח, רווחה ומתן סיוע כלכלי. אינטרס של הסדר עולמי איך אני מראה את עצמי כלפי העולם והתערבות בזירה הבינלאומית ואינטרס קידום ערכים נתמך בהטמעת האידיאולוגיה וקידום ערכים ברמה הבינלאומית גם כן.
נויכטרליין מחלק את האינטרס ברמת החשיבות לארבע עוצמות: 1. אינטרס הישרדותי - האם קיים איום מיידי ופגיעה עוצמתית במדינה. 2. אינטרס חיוני - האם קיים איום לא על אזרחי המדינה אלא איום שיגרום נזק כלכלי חמור. 3. אינטרס חשוב - האם קיים איום אשר יגרום לתחושה של חוסר הבנה בממשל הן מבחינה פוליטית הן מבחינה אידיאולוגית והן מבחינה כלכלית בקרב תושבי המדינה. 4. אינטרס משני - אינטרס שקשור באופן עקיף למדינה אך לא ישירות אליה.

תגים:

עוצמה · יחבל · ערבים · הסכמי שלום · סכסוך · מרוקו · כלכלה · אינטרסים · מדיניות חוץ · אסלאם · איסלם · מוסלמים · מוסלמיות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אינטרסים ועוצמות בהסכמי אברהם והנורמליזציה בין ישראל למדינות איחוד האמירויות ומרוקו", סמינריון אודות "אינטרסים ועוצמות בהסכמי אברהם והנורמליזציה בין ישראל למדינות איחוד האמירויות ומרוקו" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.