|
עבודות [1-9] מתוך 100
:: [עמוד 1 מתוך 12]
|
|
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
:: עמוד הבא >>
|
תוצאות חיפוש "ניתוח סרט": |
|
|
שמש נצחית בראש צלול - ניתוח סרט, 2005.
ניתוח הסרט "Eternal Sunshine of The Spotless Mind" בימוי: מישל גונדרי בשנת 2004 בכיכובם של: ג'ים קארי קייט וינסלט קירסטן דאנסט אלייז'ה ווד מארק רופאלו. |
| 1,360 מילים (כ-4 עמודים), 0 מקורות, 87.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
המאמר כולל פרטים כלליים על הסרט, תקציר הסרט, תזה אישית, וניתוח עפ"י אמצעים קולנועיים.
מתוך העבודה:
ניתוח עפ"י אמצעים קולנועיים- צילום ותאורה:
הסרט מתאפיין בשני ז'אנרים של עבודת מצלמה.
האחד, בצילום החיים האמיתיים, לרוב צילום רגיל Medium/Long Shot למעט קטעים בעלי משמעות סמלית לתסריט כגון:
-בסצינה בה רואים את קלמנטיין שלאחר מחיקת ג'ואל מזיכרונה ואת הטכנאי פאטריק המנסה לזכות באהבתה שוכבים על אגם הקרח, הצילום מתבצע מלמעלה, בסצינה זו קלמנטיין עוזבת בעצב כאשר פאטריק מזכיר לה משהו מג'ואל - תת המודע שלה שמר את דמותו של ג'ואל ולא נותן לה לחמוק, והצילום מלמעלה מסמל את אותו תת מודע.
|
| | |
|
קולנוע והומוסקסואליות בצבא: ניתוח הסרט "יוסי וג'אגר", 2006.
סקירה תיאורטית וניתוח תוכן איכותני של הסרט. |
| 4,368 מילים (כ-13.5 עמודים), 16 מקורות, 219.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
לאמצעי תקשורת ההמונים ידוע תפקיד מרכזי ביותר בתהליך החיברות של הפרטים בחברה, שכן דרך המדיה הם מקבלים את מירב המידע על המציאות החברתית ועל כללי המותר והאסור, המקובל והשונה (ליבס, טלמון וקמה, 2005). כמו כן ידוע שלאמצעי התקשורת להמונים תפקידים חברתיים והשפעה על תהליכים חברתיים- תרבותיים, כוח בעיצוב נורמות חברתיות וארגון קבוצות ומבנים חברתיים והם בעלי היכולת לשמש כאמצעי לבקרה חברתית (לזרספלד ומורטון בעריכת כספי, 1995).
אך לעיתים מרוכז הכוח של אמצעי התקשורת בידי הקבוצה השלטת, אשר בישראל היא מוגדרת כקבוצת הגברים, יהודים, אשכנזים, חילונים, ילידי הארץ, בריאים, צעירים, והטרו סקסואליים. כך שנראה שחופש הביטוי והיכולת לעצב תהליכים נפגעת בעקבות הגישה המוגבלת לאמצעי התקשורת להמונים בפני קבוצות רבות. כמו כן הזכות לשוויון נפגעת בעקבות הדרת חלק נכבד מהאזרחים במדינת ישראל מהמרחב התקשורתי, דבר אשר פוגע בזכותם לשוויון וביכולתם לקחת חלק שווה בהשפעה על חייהם ובזכותם לכבוד (ישובי, 2002).
עבודה זו בחרה להתמקד בהומוסקסואלים ובאופן הצגתם במרחב התקשורתי בישראל ובמיוחד בקולנוע הישראלי. לשם כך נבחר לניתוח הסרט "יוסי וג'אגר" אשר עוסק במערכת יחסים הומוסקסואלית במוצב צבאי קרבי בלבנון. הסרט מעלה את הדילמות והקשיים של בעל זהות הומוסקסואלית ובפרט כשזהות זו מתנגשת עם זהות המאצ'ו הקרבי הישראלי.
שאלת המחקר שאפה לבחון האם לאור היותנו כיום בישראל מוגדרים כחברה מודרנית ליברלית, יש אכן השפעה על עיצוב דמותם של הומואים בקולנוע וביצירה הישראלית. ואכן נמצא שהשערת המחקר אוששה, שכן ניתן לזהות שהצגת תופעת ההומוסקסואליות במדיה הישראלית היא חופשית ביחס לעבר וכי עלתה תחושת הביטחון של יוצרים הומוסקסואליים (איתן פוקס) לבטא את מחאתם וכעסם, דבר שבעבר לא היה מקובל.
שיטת הניתוח שנבחרה היא ניתוח תוכן איכותני, שבאמצעותה ניתן לזהות את המסרים הסמויים והגלויים אליהם נחשף הצופה. בניתוח מסוג זה יש לשים לב למידע המוצג בסרט כמו גם למידע שנמצא מחוץ לטקסט אך רלוונטי להבנתו (ולרוב מוכר לציבור).
תוכן עניינים:
מבוא
פרק 1 : סקירת ספרות
1.1 תפקידי אמצעי התקשורת להמונים בחברה המודרנית והפוסט מודרנית
1.2 הבניית זהות הומוסקסואלית
1.3 גברים במדיה בישראל
פרק 2 : שיטת מחקר
2.1 הצגת נושא המחקר
2.2 שאלת המחקר
2.3 שיטת המחקר
פרק 3 : הצגת הממצאים
3.1 הצגת העלילה ומידע על יוצרי הסרט
3.2 מערכת היחסים בין יוסי וג'אגר
3.3 הצגת הסוף הטרגי
פרק 4 : דיון
סיכום
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
ידוע שבשנים האחרונות, מאז תחילת התקופה המוכרת כמודרנית ובעיקר מאז תחילת העידן הפוסט מודרני, לאמצעי התקשורת להמונים תפקיד מרכזי ביותר בתהליך החיברות של הפרט. דרך המדיה הוא מקבל את מירב המידע על המציאות החברתית ועל כללי המותר והאסור, המקובל והשונה. המציאות המועברת במדיה היא פעמים רבות תוצר של הבניות חברתיות ושל עמדות המקובלות בקרב בעלי ההון והכוח בחברה ולאו דווקא המציאות האמיתית. אך הנוער המתבגר וגם חלק גדול מהציבור המבוגר, לא מסוגלים לבצע תהליכי עיבוד מידע מורכבים בכדי לזהות מה הוא אכן אמת ומה הוא תוצר מדומה שמטרתו לשעתק עמדות של הקבוצה השלטת (ליבס, קמה וטלמון, 2005). |
| | |
|
שכול ואבל בחברה הישראלית בניתוח הסרט "מצור", 2003.
אובדן ושכול בחברה הישראלית שלאחר מלחמת ששת הימים, הנצחה לאומית ופולחן החלל הגיבור. |
| 1,665 מילים (כ-5 עמודים), 5 מקורות, 130.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
עבודה זו מתייחסת לפולחן האבל וההנצחה הלאומי בחברה הישראלית, ומיישמת עקרונות אלה בניתוח הסרט הישראלי "מצור". סרט זה מספר על התמודדותה של אלמנת מלחמת ששת הימים עם החברה סביבה, עם האובדן הפרטי מול הנכסת המת וההנצחה האובססיבית של מדינת ישראל הצעירה.
הערת מערכת: בעבודה לא צויינו מראי מקום.
מתוך העבודה:
החברה הישראלית מלאימה את החללים, מושגים לאומיים משמשים לתיאור קבוצתי והיחיד נבלע במלל ההנצחה המיליטריסטי. הכתובת האחידה על מצבתם של החללים הצבאיים הנה ביטוי של הלקסיקון הלאומי ומשייכת את הפרטים לקבוצה אחידה בעלת זהות משותפת. ציון שמות הוריו של החלל על מצבתו מקבע אותו כעלם צעיר לנצח ומתעלם מהיותו לעיתים בעל לאישתו או אב לילדיו. כמו כן, ציון שמות ההורים על המציבה בא להראות להורים כי המדינה מוקירה את המחיר הכבד ששילמו ואת עצם הכנסתם לפנתאון הכבוד הלאומי כהורים שכולים. ציון החלל בזיקה למשפחתו מהווה משל על משפחת האומה, תוך הדגשת הקשר בין המשפחה ללאום. הבנים שנפלו אינם רק בנים להוריהם, אלא בניה של האומה. |
| | |
|
טעמים בסרטים וצריכת סרטים בישראל, 2013.
הגורמים המשפיעים על העדפות בטעמים בסרטים והגורמים המשפיעים על צריכתם של סרטים בישראל. |
| 4,460 מילים (כ-13.5 עמודים), 13 מקורות, 659.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
"הקולנוע זו האמנות החשובה לנו ביותר" אומר המהפכן הרוסי ולדימיר איליץ' לנין. הקולנוע הוא מוצר תרבות מתחום האומנות העוסק ביצירתם ובהקרנתם של סרטים. התרבות הקולנועית מהווה חלק בלתי מבוטל מחייהם של רבים ברחבי העולם כולו והוא תחום תעשייתי המגלגל סכומי עתק מדי שנה.
מחקר זה עוסק בטעמים תרבותיים וצריכה תרבותית בחברה הישראלית תוך התמקדות בטעמים בסרטים וצריכת סרטים. ערכים, העדפות, תחומי עניין, דרכי התנהגות, דיספוזיציות, טעמים בתרבות וצריכת תרבות הם חלק ממונח כולל בשם 'הביטוס' (בורדיה 1980) - והם כולם צורות של קודים תרבותיים שביחד יוצרים את ההון התרבותי של הפרט. צריכת ההון התרבותי שונה מאדם לאדם ובכך להון התרבותי יש תפקיד כגורם מרבד וכמשעתק את האי שוויון בחברה. (בורדיה 2005). בעבודה זו אשאל שתי שאלות מרכזיות: ראשית, תשאל השאלה מהם הגורמים המשפיעים על טעמים בסרטים? ושנית, האם הבדל בטעמים בסרטים משפיע על צריכה של סרטים בפיקוח על משתנים המדווחים בספרות?
קובץ הנתונים (אינו כלול בעבודה) מורכב משני גלי סקר שנערכו בשנים 2006 (N=808) ו-2007 (197=N).
הסקרים נערכו באמצעות ראיונות טלפוניים על מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל. הסקרים נכתבו על ידי טלי כץ-גרו ומאיר יעיש ונוהלו על ידי היחידה לסקרים באוניברסיטת חיפה באמצעות מערכת טלפונים ממוחשבת. שיעור ההיענות היה כ-40%.
תוכן עניינים:
מבוא
סקירת ספרות
ממצאים
מסקנות
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
שאלת המחקר הראשונה עוסקת בגורמים המשפיעים על טעמים בסרטים. נוכל לראות את השפעתו של המשתנה גיל על העדפות תרבותיות בתחום המוזיקה. ניתן לראות דוגמה לקשר מובהק בין המשתנה גיל לטעמים במוזיקה במחקרו של Ritchey (2011). |
| | |
|
Doppelgangers - ניתוח שלוש דמויות יריבות לגיבור בסרטיהם של האחים כהן., 2005.
|
| 1,745 מילים (כ-5.5 עמודים), 7 מקורות, 86.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
Doppelganger היא מילה גרמנית, שפירושה double goer; מתייחס לרוח תאומה של אדם. בסרטים עלילתיים, הדופלגנגר (להלן: דופ) מייצג את תשוקותיה העמוקות והאפלות ביותר של הדמות הראשית, לכן יש להשמידה אם בכוונת הדמות הראשית לשרוד בעולם. הדופ לעתים עלולה להעניק עצות כושלות לאדם ולגרום לנפילתו.
הגבר כגיבור אימפוטנט, שאינו מסוגל למלא אחר ייעודו והמטלות המתבקשות ממעמדו, מקצועו ואפילו תפקידו הז'אנריסטי מופיע בכל סרטיהם של האחים כהן מ"בייבי אריזונה" ואילך. מנגד (או יותר נכון מאחוריו), עומד הצל שלו, שמאיים על שלומו של הגיבור ומדגיש את חולשותיו.
תאוות בצע מניעה את מהלכי הגנגסטרים של "צומת מילר", את הוליווד המסרסת וחומסת את הכישרון האמיתי "בברטון פינק", והיא זו שעוטפת את העולם של "ביג ליבובסקי".
הערת מערכת: בעבודה לא צויינו מראי מקום.
|
| | |
|
פמיניזם ופוסטמודרניזם כפי שהם משתקפים בסרט ג'קי בראון סרטו של ק.טרנטינו, 2001.
בחינת הסרט מההיבט הפמיניסטי וההיבט הפוסטמודרני, תוך התייחסות למימד החתרני בסרט. |
| 6,321 מילים (כ-19.5 עמודים), 15 מקורות, 339.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
פמיניזם ופוסט מודרניזם כפי שהם משתקפים ב"ג'קי בראון"
סרטו של ק. טרנטינו
תוכן עניינים
1. מבוא
2. "ג'קי בראון" - סרט פמיניסטי?
2.1 ייצוג האישה ב"ג'קי בראון"
2.1.1 מנגנון "המבט החודר"
2.1.2 ייצוג סטריאוטיפים נשיים
2.1.3 ייצוג הקול הנשי
2.2 "ג'קי בראון" מנקודת מבט פמיניסטית-פסיכואנליטית
2.3 סיכום ביניים
3. "ג'קי בראון" - סרט פוסמודרניסטי?
3.1 מאפיינים פוסטמודרניים ב"ג'קי בראון"
3.1.1 אינטרטקסטואליות
3.1.2 חלל וזמן
3.1.3 הסובייקט הסכיזופרן
3.1.4 סימולאכרום
3.1.5 מודעות יתר
3.1.6 ה"אחר" והקושי לייצגו
3.2 הגאולה ב"ג'קי בראון"
3.3 סיכום ביניים
4. סיכום
5. ביבליוגרפיה
6. פילמוגרפיה
מבוא
הסרט "ג'קי בראון" (תסריטאי ובמאי: קוונטין טרנטינו, 1997), המבוסס על ספרו של
לאונרד אלמור ("1992 ,"Rum Punch) מסקרן בשני היבטים: האחד, האם זהו סרט
פוסטמודרניסטי? והשני, האם זהו סרט פמיניסטי?
הטענה המקובלת כיום בשיח האקדמי ובביקורת של הקולנוע היא, שקוונטין
טרנטינו הינו יוצר פוסטמודרניסטי, ושסרטיו הם דוגמאות המייצגות היטב טקסטים
פוסטמודרניסטיים (גורביץ, 2000, עמ' 309). פול וודס טוען, ש"טרנטינו הפך לשם נרדף
בעולם לתרבות הפופ ולקולנוע פוסטמודרני פופולארי" (2000 ,Woods, עמ' 5). במקום
אחר נכתב, "הכריזו עליו כפוסטמודרניסטי כיוון שהוא קטע את הזמן, וכיוון שמרחץ
הדמים שלו שולב בתשוקה לעממיות: פטפוט יתר על מדונה, שמניב שטף של יריות, וכן
פטפוט יתר על המבורגרים... שמניב שטף נוסף של יריות" (2000 ,Hattenstone, עמ'
160).
בסרט "ג'קי בראון" ניתן למצוא שפע של מאפיינים פוסטמודרנים. בחיבור זה
אדון בשאלה האם זהו סרט פוסמודרניסטי, ואבחן זאת בעיקר מנקודת המבט של
הביקורת הניאו-מרכסיסטית, כפי שהיא באה לידי ביטוי בכתביהם של פרדריק
ג'יימסון ודיוויד הרווי.
למרות הקושי בהגדרת המונח פוסטמודרניזם (1990 ,Harvey, עמ' 7-9), רבים
נוטים לראותו כמציג טענה ביחס לדמותה של התרבות במחצית השניה של המאה
העשרים. המושג פוסטמודרניזם מצביע על זיקה בין הופעתם של תנאים צורניים
חדשים בתרבות לבין סוג חדש של חיים חברתיים במסגרת "קפיטליזם מאוחר" (סוג
חדש של קפיטליזם, שלדברי ג'יימסון ואחרים, מאופיין בחברה צרכנית; חברה של
המדיה או של קפיטליזם רב-לאומי). במילים אחרות, הפוסטמודרניזם הוא דרך חדשה
של האדם המערבי לראות את העולם ואת עצמו. הפוסטמודרניסטים תוהים האם
עודנו "אנשים מודרניים", המקדשים את ההווה בשם העתיד, הצועדים אל האושר,
הקידמה והגאולה. זוהי התבוננות ביקורתית בלגיטימיות של החלום הרציונלי,
שמהולים בה יסודות של נוסטלגיה, אירוניה וקיטש. הפוסטמודרניסטים אינם
מאמינים עוד בדבר; הם אינם מכירים בעבר אך גם לא בעתיד; הכל מתרחש בהווה;
אין חשוב יותר או חשוב פחות (Harvey, עמ' 59); "אין חדש תחת השמש"; שום דבר
לא יוכל עוד להפתיע; הכל שרירותי. הפוסטמודרניסטים משלימים ומקבלים את
הדברים כמות שהם, ולאומנות לא נותר אלא להעתיק או לצטט אחרים.
הפוסטמודרניזם הינו בעל ברית טבעי לפמיניזם, שכן מדובר בשתי צורות של
שיח, הרואות עצמן כדובריו הנאמנים של ה"אחר", זה המצוי ב"שולי התרבות".
שניהם מבקשים להציב אתגר בפני השיח ההגמוני, ולחתור נגדו. שניהם ממקדים את
הסתכלותם בשולי ובמודחק. שניהם פותחים פתח לריבוי של סוגי שיח הטרוגניים,
המציבים חלופה לדיכוטומיה הישנה של מרכז מול שוליים (גורביץ, עמ' 132).-135
לובין טוענת, שמנקודת מבט פמיניסטית ביקורתית, כל טקסט יכול להיות
הגמוני, כזה המשדר את מערכת הערכים ההגמונית, שבמסגרתה מוצבת האישה
בשוליים; פמיניסטי, כזה המעמיד את החוויה הנשית במרכזו; או חתרני, כזה המשדר
את המסר הנורמטיבי ההגמוני, אבל בו זמנית גם מערער עליו (לובין, 1995, עמ' -225
226). בחיבור זה אטען, ש"ג'קי בראון" איננו טקסט פמיניסטי, אלא טקסט חתרני,
ואנסה לחשוף את המימד החתרני שלו.
כמו כן אטען, כי המימד החתרני של הסרט יכול להיחשב כאחד המאפיינים
הפוסטמודרנים שלו, מאחר ומיתוס הטוטליות שעמד ביסוד המודרניזם, שראה
ב"גבר" את נציגו הטבעי, וב"אישה" את ההתגלמות המנוגדת לו - מפסיד במערכה מול
מיתוס הריבוי, הפיצול והרבגוניות המאפיין את הפוסטמודרניזם.
אך למרות ההיבט החתרני הפוסטמודרני של הסרט, ולמרות שפע המאפיינים
הפוסטמודרנים האחרים, אטען כי "ג'קי בראון" איננו יכול להיחשב פוסטמודרניסטי,
בשל אידיאולוגיית הגאולה המודרנית, הבאה לידי ביטוי בסרט, המנוגדת לפסימיזם
הפוסטמודרני.
|
| | |
|
סרטי לבנון המוקדמים מול סרטי לבנון המאוחרים, 2013.
דמות החייל כפי שהיא מוצגת בסרטי מלחמת לבנון המוקדמים (שתי אצבעות מצידון, גמר גביע, עונת הדובדבנים) מול אלה המאוחרים (בופור, ואלס עם באשיר, לבנון). |
| 12,970 מילים (כ-40 עמודים), 25 מקורות, 329.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
במדינה שבה הגיוס לצבא הסדיר הוא חובה, וכך גם שירות המילואים, "השירות הצבאי הוא חוויה מכוננת בגיל המעבר מהתבגרות לבגרות, ורכישת הזהות הצבאית היא חלק משמעותי בבניית הזהות האישית", כותבת זילברשטיין (2013: 12), ומצטטת גם את הורוביץ וליסק (1990: 249), הכותבים כי "ישראל היא הדוגמא המובהקת ביותר המתקרבת לדגם של 'עם חמוש' [...], או בגרסתו הישראלית, 'עם במדים'." דהיינו, זהות היחיד שואבת מהחוויה הצבאית, המהווה נדבך מרכזי בהבנייתו החברתית הכוללת, ומצד שני החברה מתגלמת בצבא, והצבא - בחייל הבודד, כשדמותו בתיאטרון ובקולנוע היא הביטוי הדרמטי לתפיסה מורכבת זו.
הקולנוע והטלוויזיה, ככלים אידיאולוגיים, נשענים על מרכיבים של הזדהות ופנטזיה (Hall, 1996: 7). מסיבה זו שתי המדיות הללו משמשות כר טבעי להתמודדות עם זהויות המשותפות לקבוצות אוכלוסייה שונות, שאחת מהן - אולי החשובה ביותר בישראל - היא הצבא כ"צבא העם". זה המודל לפיו תפקידו של צה"ל אינו רק להגן על ביטחון המדינה, אלא גם לשמש כמתווך חברתי וככלי במדיניות כור ההיתוך באמצעות שילובם של כל מגזרי החברה בו (נבו ושור, 2002: 10).
ואכן, צה"ל הוא אחד הגיבורים הבולטים של הקולנוע הישראלי בכל שנותיו, וכראי פני החברה הוא גם משנה את פניו בקולנוע לאורך השנים - מדמות הצבא ההרואי של מלחמת השחרור ואחריה, עבור בניתוץ מיתוס צבא העם והגיבור לאחר מלחמת יום הכיפורים וכלה בדמות החייל החדש לאחר ההתבוססות בשטחי יו"ש ועזה ומלחמות לבנון מעוררי המחלוקת ומכרסמי הקונצנזוס סביב צבא העם.
בעבודה זו אני בא לבחון את דמות החייל כפי שהיא מוצגת בסרטי מלחמת לבנון המוקדמים (שתי אצבעות מצידון, גמר גביע, עונת הדובדבנים) מול אלה המאוחרים (בופור, ואלס עם באשיר, לבנון), תוך התמקדות בייצוג החייל כלוחם וכאדם ותוך בחינת השפעתם של הסרטים מ/על הציבוריות הישראלית ויחסה למלחמת הברירה היחידה בתולדות ישראל, שהיא גם הארוכה במלחמות ישראל. אבחן האם יש הבדל בין שתי החטיבות ומה משמעותו של הבדל זה הן בהקשר החברתי והן בהקשר הקולנועי.
בפרק הראשון אבחן את ייצוגו של החייל בקולנוע הישראלי. בפרק השני אסקר את השפעת מלחמת לבנון הראשונה על הציבוריות הישראלית. בפרק השלישי אבדוק את היחס שבין המלחמה לטראומה ולגבריות בקולנוע. בפרק הרביעי אנתח את שתי חטיבות סרטי לבנון. בפרק הסיכום אתייחס לניתוח סרטים אלה על רקע ייצוגו של החייל הקולנוע הישראלי וייצוג הטראומה המלחמתית בקולנוע.
תוכן העניינים:
מבוא
1. ייצוג החייל בקולנוע הישראלי
2. השפעת מלחמת לבנון הראשונה על הציבור הישראלי
3. מלחמה, טראומה וגבריות בקולנוע
4. ניתוח סרטי מלחמת לבנון הראשונה
4.1 סרטי לבנון המוקדמים
4.1.1 שתי אצבעות מצידון
4.1.2 גמר גביע
4.1.3 עונת הדובדבנים
4.2 סרטי לבנון המאוחרים
4.2.1 בופור
4.2.2 ואלס עם באשיר
4.2.3 לבנון
4.3 סרטי לבנון המוקדמים מול המאוחרים
סיכום
מקורות
מתוך העבודה:
לאחר שבשנים שקדמו להקמת המדינה מושם הדגש על התערותו של החלוץ/עולה/ניצול השואה בארץ, הרי שהחל מפרוץ מלחמת השחרור ובשנים שיבואו אחריה מועבר המיקוד אל החייל בתיאטרון הישראלי. שלושת "מחזות תש"ח", הוא הלך בשדות (משה שמיר, 1948), בערבות הנגב (יגאל מוסינזון, 1949) והם יגיעו מחר (נתן שחם, 1950) מתארים לראשונה את חוויות הלוחמים במלחמה, כאשר לצד הפיכת החייל לגיבור החדש, הם מעוררים סוגיות אידיאולוגיות ומוסריות, לצד שאלת "האמת ההיסטורית" בייצוג ארועי המלחמה (גור, 1982: 21, מצוטט אצל זילברשטיין, 2013: 15). |
| | |
|
"אשת חיל מי ימצא", 2002.
השינויים שחלו במעמד האישה מן העת העתיקה ועד לפמיניזם בן זמננו וניתוח הסרט כיצירה המשקפת והמייצגת שינויים אלה. |
| 8,527 מילים (כ-26 עמודים), 18 מקורות, 284.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
מטרת עבודה זו היא לבחון את השינויים הבין מעמדיים והחברתיים שחלו בנשים מתקופת העת העתיקה ועד לתקופת הפמיניזם בן זמננו. ניתן לומר כי שינוים אלו מגולמים באמצעות דמות האמזונה שנוצרה במיתוס היווני.
ברצוני להוכיח כי ניתן למצוא עיבודים קולנועים מודרניים שמגלמים את אותם מהלכים ושינוים שהתרחשו אצל הנשים, כאשר הפמיניזם, כתנועה חברתית, הביא לפריצתם.
במהלך העבודה אציג את מעמד האישה בחברה הגברית של העת העתיקה, כפי שהיא באה לידי ביטוי במקורות היסטוריים מתקופה זו. מטרתי לבדוק כיצד נתפסו מבחינה מעמדית ומה היו ערכי הנישואין בתקופה הנתונה. כמו כן ברצוני להראות כיצד צמח מיתוס האמזונות מתוך אותה חברה נשית, כמגלם את היפוך הציווי החברתי שהיה קיים. מה היו מטרותיו והשפעותיו בהקשר למעמד האישה לאורך ההיסטוריה.
ניתן למצוא בקולנוע בן זמננו שפע של תיאוריות פמיניסטיות ולקשר אותן ואת השקפתן לדמות האמזונה מהעת העתיקה כפמיניסטית המאיימת לפרוץ החוצה. טענה זו בדבר התגלמות דמות האמזונה כדמות אישה פמיניסטית, אנסה ליישם בניתוח הסרט "אשת חייל מי ימצא".
תוכן העניינים:
מבוא
מצבן החברתי ומעמדן של הנשים בעת העתיקה
האמזונות - נשים מגזע אחר
הפמיניזם בקולנוע
ניתוח הסרט: "אשת חיל מי ימצא"
סיכום
ביבליוגרפיה
|
| | |
|
דמות האמזונה בקולנוע, 2003.
האמזונה המיתולוגית כפי שבאה לידי ביטוי בקולנוע המודרני - ניתוח הסרטים טומב ריידר, גורילות בערפל והרשת. |
| 8,527 מילים (כ-26 עמודים), 13 מקורות, 274.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים:
הקדמה
האמזונה הקלאסית
האמזונה המודרנית
טומב ריידר
גורילות בערפל
הרשת
סיכום
ביבליוגרפיה
בעת הקדומה האישה היתה דבר קסום, ומפתה. תפקידו של הגבר ביצירת חיים לא היה ברור, והאישה היתה המוכרת בסגולות יצירת החיים החדשים. האישה יכלה ליצור את החיים בתוכה, להזין חיים אלו בחלב שהנפיק גופה, ואף להכין את היצור החדש להתמודדות עם העולם.
דמויות האלות והגיבורות המיתולוגיות נותרו כשרידים לעברן המפואר, ותזכורת בוטה לשיוויון ואף עליונות נשית מסויימת בחברה, שיוויונות ועליונות שנבלעה מזמן, כתוצאה ממאמציהם של הגברים להשכיחן. בדימויי האלה, המוזה והאמזונה ניתן ללמוד על דמויות נשים קדומות שמהן הנשים המודרניות שואבות את כוחן ועוצמתן, בהן אנו רואות את כל מי שהיינו, כל מה שנלקח מאיתנו וכל מי שאנו יכולות להיות.
מקור מיתוס האמזונה נולד מסיפור נדידות שבטים יוונים כתוצאה מהתפוצצות אוכלוסין. השבטים במצוקה החלו נודדים לאזורים חדשים. ביניהם היו שתי נסיכות קדומות אשר הוגלו מאזור מושבן והחלו לנדוד, מובילות אחריהן עדרי נשים, גברים וטף. השבט החדש התיישב באיזור חדש, אך גברי השבט נטבחו על ידי שכניהם שהתנגדו להתיישבות החדשה, דבר שהוביל להתפרצות אלימה של אלמנות הנטבחים ויתומיהם, כפעולת תגמול וכאב. פעולות אלימות אלו התרחבו למלחמה כנגד המין הגברי בכלליות, ובכך איפשרו היווצרות של שבט חסר גברים. שבט שכונה בערבות הימים - "שבט האמזונות" - הנשים הלוחמות.1
-------------------------------------------------------------------------------
1,. Guy. Cadogan, Rothery , The Amazons in Antiquity &modern times ,London , Francis Griffiths Press .1910, Pp. 68
|
| |
|
|
