המתת חסד-אותנזיה

תקציר העבודה:

בשנים האחרונות, בעקבות המודרניזציה שכללה התפתחות טכנולוגית אדירה בתחום הרפואה
והתקשורת, עלתה סוגיית המתת החסד, על היבטיה השונים, לכותרות, בעוצמה רבה בעולם המערבי ובמדינת ישראל. בעיה זו הופכת להיות סוגיה מרכזית בדיונים ציבוריים, ואט אט מציבה בפני בתי-המשפט ובתי-המחוקקים שאלות משפטיות, מוסריות, רפואיות וחברתיות שהן בין הקשות והכאובות ביותר לפתרון. כמו כן, גם ההשקפות השתנו, כיוון שאם בעבר שלטה ההשקפה הפטרנליסטית, לפיה הרופא הוא בעל הידע ועל החולה להפקיר את עצמו בידיו, אזי היום שלטת ההשקפה המודרנית הכוללת בחובה את חוק זכויות החולה וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ולפיה החולה אחראי לגופו וזכאי להחליט על סוג הטיפול שיקבל, ויש צורך במרבית המקרים, לקבל את הסכמתו טרם מתן הטיפול.
יודגש כי, ההחלטה על מות אדם שונה מהרבה החלטות אחרות, היות וזו החלטה אבסולוטית שאין אחריה כל תיקון או אפשרות לחרטה. בנוסף, יש לזכור כי כל נושא הקשור למוות מכיל בתוכו רגשות עזים, ולכן קיימת האפשרות שהדיון בנושא יהפוך לקיצוני ומכאיב והסיכוי שדיון זה יביא לתמימות דעים כמעט שאינו קיים. לא זו אף זו, איכות חיים הפכה כיום למושג שגור וחשוב אצל אנשים רבים המצהירים שטוב יותר לחיות מעט והיטב מאשר לחיות חיי סבל ארוכים. אדם חי רק פעם אחת ועל כן קיימת שאיפה לחיות חיים טובים או בכלל לא לחיות, ובהתאם לכך, המתת חסד מהווה מערכת מסובכת ושנויה במחלוקת. נושא המתת החסד עוסק למעשה בשאלה הקשורה ליסוד קיומו של האדם, היינו, באיזו מידה האדם שייך לעצמו או לחברה שהוא חי בה וכן באיזו מידה הוא יכול לשים קץ לחייו או לחיי זולתו, אם האחר מסכים לכך. האיזון הקשה בין עקרון השמירה על כבוד האדם וחירותו לבין עקרון קדושת החיים, ערך חיי האדם ושמירה על משך אריכות החיים, אינו מן הקלים ורבים המלומדים והחכמים שהתלבטו בסוגיות אלו. אפילו מעשה הנער עמלקי, שקירב את מותו של שאול - נידון בקשר לדיני המתת חסד. שהרי שאול המלך, לאחר ניסיון ההתאבדות, היה בגדר חולה סופני, הסובל ייסורים קשים, אשר ביקש בצורה ברורה וצלולה שיקרבו את מותו ויגאלוהו מן הייסורים, והנער העמלקי מילא אחר בקשה זו. דינו של הנער נחרץ ע"י דוד המלך למיתה . מעונשו של הנער העמלקי ניתן ללמוד שאכן יש איסור רציחה מן התורה גם בתנאים אלו, וגם לפי בקשת החולה, ואפילו לפי פקודת המלך . דילמת המתת החסד, מקורה בעובדה שהרפואה הכירה בכך שישנן מחלות סופניות, מחלות אשר בשלב מסוים הן חשוכות מרפא, וסופן הבלתי נמנע הוא מוות לאחר תקופה של כאב וייסורים. במצב זה קורה לא פעם שחולים הנמצאים בבית החולים ועומדים על חומרת מצבם, מבקשים מרופאיהם לסיים את חייהם. העיסוק בנושא זה מקדמת דנא, הוא עדות להתלבטותם של הרופאים ושל אנשי ההגות, כנראה בשל נטייה שהייתה קיימת לקצר את הגסיסה - בכדי להקל הן על החולה והן על סביבתו הקרובה, והיא הפכה כיום למרכזית הרבה יותר, זאת לאור התפתחות הטכנולוגיות החדשות, המאפשרות להחזיק בחיים חולים, הרבה מעבר למה שהיה ידוע בימי קדם כתהליך הגסיסה. בדורנו שלא כמו בדורות הקודמים, הרופא איננו עוד המחליט הבלעדי והחולה יודע יותר ומודע לזכויותיו . בשנים האחרונות מתרבות פניות מצד החולים וקרוביהם לבצע את מה שמכונה "הפסקת טיפולים מאריכי חיים" וזאת בעיקר לאור העובדה שבצד הברכה שהביאה עימה התקדמות הרפואה המודרנית, שביכולתנו להאריך את תוחלת החיים, הביאה עמה התקדמות זו "קללה" במובן זה שיש באפשרותנו כיום להאריך את חיי הגוף הפיזי של החולה אשר בעבר הוגדר חשוך מרפא, באמצעות מכונות וטיפולי החייאה מגוונים. בעוד שעד לפני כמה עשרות חיים, השאלה שהעסיקה את העוסקים ברפואה הייתה כיצד ניתן להאריך את חייו של החולה, הרי שכיום משניתן להזין ולהנשים חולים בצורה מלאכותית באמצעות מכונות וטיפולי החייאה מגוונים, שאלה שמתעוררת באופן גובר והולך, הינה האם תמיד שומה על הרופאים להשתמש בידע ובטכנולוגיה הנמצאים ברשותם על מנת להוסיף מספר שבועות, ימים או שעות לחיי החולה, בעוד שהפסקת הטיפול הרפואי, כמובן יכולה לקרב את מותו של החולה ובמיוחד עת נראה כי חיים אלה נעדרים כל תוכן או איכות או שהם מלאים רק סבל מתמשך, וטעמם ניטל, לדעתו של החולה. השאלה מכוונת, בין היתר, ל"זכות" של החולה להינתק ממכשירים מאריכי חיים, אשר חובה של הרופא בצידה. ושוב, נושא המתת החסד מעלה סוגיות חשובות בהקשר לחירות האדם כגון : האם יש להיענות לרצונו של האדם למות, היינו, כאשר הוא מוגבל לבצע את התהליך והוא מבקש מגורם חיצוני לעזור לו בכך, האם החוק ושבועת הרופאים מהווים מצב המצדיק סירוב לבקשה של האדם, האם סירוב כזה מהווה פגיעה בחירותו של האדם והאם אין פה מצב של פטרנליזם מצד גורם חיצוני המהווה פגיעה ושליטה על חירותו של האדם, או אולי קיים מצב בו גורם חיצוני יודע טוב יותר מה טוב לאדם כאשר הוא נמצא במצב הגורם לו ייאוש אשר לעיתים עשוי להיות זמני. במרכז הדיון נשאלת השאלה, האם "קדושת החיים" היא ערך עליון, הפוסל כל אפשרות לגאול אדם מייסוריו, ואולי בכל זאת, ישנם מקרים מובחנים, שבהם ניתן לבצע "מוות מתוך רחמים", כביטוי לזכותו של הפרט על איכות חייו.

במסגרת עבודתי זו אנסה להציג את האספקטים המרכזיים הקשורים בתופעה זאת, תוך בחינת חסרונות ויתרונות של כל אחת מן הדעות, וניסיון למצוא סיטואציות מיישבות, שינסו לתת מענה לבעיה. אציג את הדילמות המוסריות הנוגעות בזכות למות, ההבדלים בין המתת חסד אקטיבית לבין המתת חסד פסיבית ואת נושא קדושת החיים אל מול איכות החיים וכבוד האדם. אציג את נושא האותנזיה ע"י בחינת הנושא בהיבטיו השונים אשר יציגו נאמנה את השינוי שחל במשך השנים בנושא המתת החסד בישראל, אם בכלל. כמו כן, אעמוד על המתח בין זכות החולה לבין החובה של הרופא, כשמדובר בניתוק ממכשירי חיים, אערוך השוואה בין המצב המשפטי בישראל אל מול מדינות אחרות ולבסוף אסכם ואסיק מסקנות.

תוכן עניינים
1. מבוא
2. המתת חסד - אותנסיה
א. אותנזיה פסיבית
ב. אותנזיה אקטיבית
ג. המתת חסד רצונית (וולנטרית)
ד. המתת חסד בלתי רצונית פסיבית
ה. המתת חסד בלתי רצונית אקטיבית
ו. סיכום הפרק
3. ההיבטים השונים
א. ההיבט המוסרי פילוסופי
ב. ההיבט ההלכתי
ג. ההיבט המשפטי
1. בעיית הסיווג
2. הסיבות לבעיית הסיווג
3. הפתרון המוצע
4. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו
5. הדין הפלילי
6. חוק זכויות החולה
7. הסכמה מדעת וניתוק ממכשירים
8. ההיבט החוזי
9. חוק לא תעמוד על דם רעך
ד. ההיבט הרפואי
1. הצגת הבעיה
2. החיוב לרפא
3. המקורות לחובת ההצלה
4. המצב בעולם
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה
7. נספחים

קטע מהעבודה:

תגים:

אותנזיה · פסיבית · אקטיבית · המתת · חסד · רצונית · (וולנטרית) · בלתי · רצונית · מוות · זקנה · בקשה · אחרונה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המתת חסד-אותנזיה", סמינריון אודות "המתת חסד-אותנזיה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.