היישום אינו מחובר לאינטרנט

שלושת הרבדים בענישת רשות ההגבלים העסקיים.

עבודה מס' 071273

מחיר: 289.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: מקרה "קוקה קולה"

7,548 מילים ,13 מקורות ,2023

תקציר העבודה:

חברת קוקה-קולה באנגלית .(The Coca-Cola Company) היא יצרן של משקאות קלים ותרכיזים ליצירת משקאות מסוג זה. המוצר הנפוץ ביותר שלה הוא משקה הקוקה קולה.
מטה החברה הבינלאומית, שהתאגדה בשנת 1892, נמצא באטלנטה, ג'ורג'יה בארצות הברית.
בשנת 1968 נכנסה חב' קוקה קולה לישראל ופתחה את מפעלה הראשון בתל-אביב (וזאת בעזרת הזכיינית הישראלית שלה ("החברה המרכזית להפצת משקאות קלים") "לאחר "קרבות" פוליטיים עם מדינות ערב אשר סובבות את ישראל, שהתנגדו להחלטה לפתוח מפעל בישראל לאור מס' התושבים, והכח הכלכלי הקטן (דאז) של השוק הישראלי.
לימים הפכה החברה המרכזית להפצת משקאות קלים (להלן: "החברה") לחברה דומיננטית וחזקה אשר לה נתח שוק הלקוחות הגדול בישראל בענף המשקאות הקלים בישראל.
להלן השתלשלות הארועים מאת הממונה על ההגבלים העסקיים כהאי לישנא:
בחודש פברואר 2014 - נפתח תיק חקירה שמספרו: 580084, חקירת הרשות התמקדה בנקודות מכירה קמעוניות השייכות ל"שוק הקר", בין היתר מזנונים ומסעדות "מזון מהיר" המוכרים משקאות קלים מקוררים לצריכה מיידית.
בשנת 2015 - הסתיימה החקירה והועברה למחלקה המשפטית של רשות התחרות.
באפריל 2016 הוחלט כי הממצאים בתיק אינם מתאימים להליך אכיפה פלילי ולהגשת כתב אישום והחלה בחינת התיק כתיק אכיפה מנהלית.
במרץ 2017 הודיעה הרשות לחברה המרכזית על כוונתה של הממונה להטיל על החברה המרכזית עיצום של כ - 62 מיליון ש"ח. בנובמבר 2017 מסרה החברה המרכזית את טענותיה בכתב.
באפריל 2019, לאחר לימוד טענותיה של החברה המרכזית, השלמת נתונים ועריכת בדיקות נוספות, מסרה הרשות לחברה המרכזית הודעה מתוקנת על כוונת חיוב, שבה הודיעה על כוונת הממונה להטיל על החברה המרכזית עיצום כספי בסך של כ- 51 מיליון שח.
בחודש אוקטובר 2019 מסרה החברה המרכזית את טענותיה בכתב, ובחודש נובמבר 2019 נערך שימוע בעל-פה.
ביום 24.12.2019 - התקבלה ההחלטה להטיל את העיצום בסך של 39 מיליון ש"ח על החברה המרכזית להפצת משקאות קלים ע"ס השתלשלות הארועים אשר תוארה לעיל.
החברה המרכזית להפצת משקאות קלים ניצלה את כוחה המונופוליסטי בשוק המוגז, ככלל וכן שוק הקולה בפרט - ובכך גרמה להפרת צו של רשות ההגבלים העסקיים שנתקבל לאחר ההיכר בחברה המרכזית להפצת משקאות קלים כמונופולין .
כאשר צו זה מונה בו את כלל הסיבות (שיפורטו בגוף המאמר) אשר הביאו את הממונה דאז (ד"ר דוד תדמור) להכרזת המונופול של החברה המרכזית להפצת משקאות קלים.
זאת ועוד, לימים התמזגה החברה המרכזית להפצת משקאות קלים עם חב' "נביעות טבע הגליל בע"מ".
המיזוג אושר בכפוף לתנאים אשר התווה הממונה. אשר לימים הופרו גם הם, ואלו חלק מן הסיבות - להפעלת סמכות הממונה, והטלת הקנס הכספי על החברה המרכזית להפצת משקאות קלים.

במהלך מאמרי אביא את פירוט ההפרות של החברה המרכזית להפצת משקאות קלים, לאחר מכן אביא את החיקוק על בסיסו הותווה הצו, וההיכר בחברה המרכזית להפצת משקאות קלים כמונופול. לאחר מכן אמנה את העילות בגינן הוטל הקנס על החברה המרכזית להפצת משקאות קלים, ומכאן אעבור לחקר ופיענוח שיטת האכיפה וההתמודדות של הרשות לתחרות עם המצב הנוצר. אמשיך תוך שאני מתייחס לשלושה רבדים עיקריים: 1.השפעה והתמודדות ברובד האכיפתי (הממונה על ההגבלים), 2. השפעה ברובד הכלכלי, 3. השפעה ברובד הפסיכולוגי.
לאחר שאמנה ואסביר איך הפתרון שמצאה הממונה משפיעה בכל רובד, אחווה דעתי על הכלים בהם השתמשה, אתן פתרון משלי, ואחתום בסוף דבר את מסקנותיי לגבי הפיתרון - טיבו והשלכותיו - וכן אנסה להכריע האם יש לשנות את הפיתרון עצמו או אף את המדיניות כולה של דרכי ההתמודדות של הממונה על ההגבלים עם מקרי מראה מסוג זה, וכן עם מקרים משיקים, דומים או אחרים.

תוכן עניינים:
הקדמה- פתח דבר
פרק1- בסיס הטלת הסנקציה על - ידי הממונה
פרק 2: אז באיזה "עקרונות תחרותיים" פגעה החברה המרכזית להפצת משקאות קלים במקרה "קוקה קולה"?
פרק 3: רובד ההשפעות הכלכליות - מקרה :קוקה קולה"
פרק 4: הרובד הפסיכולוגי (התנהגותי) - מקרה :קוקה קולה"
פרק 5: סוף דבר - מקרה :קוקה קולה"

קטע מהעבודה:

(א) - המילים "לא ינצל לרעה" בעצם משמשות כהוראה נוקבת וברורה המעידה על איסור, שכן בהמשכו יש את מהות האיסור ואת תוצאתו האסורה כלשונו: באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור" - שכן ההוראה נועדה לשימור התחרות - ובקובעה של החב' למשקאות קלים כי אין להחזיק מקררים של מתחריה, וכן בהוראה
לאחר שראינו את לשון הס' אשר מהווה בסיס לקנס על "החברה למשקאות" - אסקור בקצרה את סוגי ההסדרים הקיימים בשוק אשר מחולקות לשתי קבוצות, והן דלקמן:
1. "הסדרים אנכיים" - הסדרים בין ספק ללקוח - כגון הסדרי בלעדיות - בו ספק קושר קשר אשר מבטיח כי ימכור ללקוח מסוים תמורת נאמנותו לטווח הארוך, או הסדרי קביעת מחירים - בה מי שמכתיב את המחירים בפועל לצרכן - הוא הספק ולא המפיץ, הסדרי לקוח מועדף - בו הספק מספק הבטחה ללקוח כי לא יופלה לרעה מן הלקוחות האחרים של אותו ספק בשום מצב .
2. "הסדרים אופקיים" - הסדרים בין צמד צדדים מאותו הדרג - קרי, בין פירמות שעלולות להיות מתחרות - וזאת על מנת להפחית את התחרות בשוק, בדרכים שונות, כגון: קביעת איכות המוצר , ההיצע שלו בשוק, כמו שהיה בהחלטת הממונה בעניין איגוד יבואני הרכב

תגים:

הגבלים · מונופול · משקאות · נביעות · תחרות · מונופולין · יוקר

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שלושת הרבדים בענישת רשות ההגבלים העסקיים.", סמינריון אודות "שלושת הרבדים בענישת רשות ההגבלים העסקיים." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.