תיירות חורף

תקציר העבודה:

מי מאיתנו אינו אוהב להיות תייר ולצאת מדי פעם לחופשה, לטיול ולבילוי בארץ ובעולם? ואמנם, מספר התיירים המטיילים ברחבי העולם הולך וגדל, וענף התיירות הופך לענף כלכלי חשוב. גם בישראל מתפתח ענף התיירות - תיירות הפנים (תושבי ישראל היוצאים לבלות את חופשתם בתוך המדינה) ובעיקר תיירות החוץ (תושבי מדינות שונות הבאים לבלות את חופשתם בישראל). הבעיות הביטחוניות של ישראל מקשות על ענף התיירות. בכל פעם שיש מתח בגבולות או כשקורה אירוע ביטחוני בתוך המדינה, תיירים רבים מבטלים את תכניתם להגיע לישראל. כל אירוע כזה גורם הפסדים לענף התיירות. בענף התיירות, כמו בענפי הכלכלה האחרים, ישראל מתחרה במדינות אחרות בעולם ומנסה למשוך אליה כמה שיותר תיירים אשר יביאו איתם כמה שיותר מטבע חוץ.
מאז הקמת המדינה ועד 2011 הגיעו לישראל 65 מיליון תיירים בסך הכל. כ-83% מתוכם הגיעו מאז שנות השמונים. בשנות ה-50 של המאה ה-20 נכנסו לישראל כ-50 אלף תיירים בממוצע בשנה. למרות התפתחויות מרשימות שנרשמו בענף התיירות, בעיקר מאז 1967, ידעה התיירות הנכנסת תנודתיות שהושפעה בעיקר מאירועים ביטחוניים. תקופות משבר בלט בחסרונו מנגנון הגנה כלכלי על העוסקים בענף, ותקופות ההתאוששות היו מלוות בירידה ברמת השירותים המקצועיים - כתוצאה מפרישת עובדים מנוסים בעיתות המשבר.
לפיכך, ניתן לומר כי תיירות הינו למעשה ענף כלכלי המספק את כל השירותים המלווים את התייר מהרגע בו הוא עוזב את ביתו ויוצא לחופשה, ועד שהוא שב לביתו בסיומה. מקובל לחלק את ענף התיירות למספר תחומים מרכזיים: לינה, הכוללת את כל אפשרויות הלינה המוצעות לתיירים; תחבורה, הכוללת את אמצעי התחבורה להעברת התיירים לאתרי התיירות וביניהם; מזון, הן במקומות הלינה והן בבתי האוכל באתרי התיירות; טיולים באתרי הנופש, כולל כל סידורי הטיול הנחוצים; ותחום הפנאי, הכולל את כלל אפשרויות הפנאי (תרבות ואמנות, ספורט, וכדומה).
המחקר הנוכחי עוסק בתיירות חורף ובחינת תיירות זו בהיבטים כלכליים שונים. לשם כך עוסקת הסקירה בתיאור המונח תיירות, בבחינת מאמר מרכזי העוסק בהיבטים כלכליים וסביבתיים של תיירות חורף. עוד בוחנת הספרות במחקר זה את התיירות בישראל ותיירות החורף בישראל בפרט וכן היבטיים כלכליים שונים של התיירות.
מעבר לתיאוריות השונות שסוקר המחקר, בוחן מחקר זה באמצעות כלים סטטיטיים שונים הבדלים בהעדפות של תיירות חורף בין קבוצות שונות במדגם המחקר כדוגמת נשים וגברים וכדומה. לאור רקע הדברים הנ"ל בחרתי להעמיק ולעסוק במחקר הנוכחי במתן מענה לשאלת המחקר והיא: כיצד ניתן לקדם את הצמיחה והרווחיות של תיירות החורף בישראל?
הבחירה שלי כסטודנטית בנושא זה נובעת מתוך הצורך שלי כחוקרת לעסוק בנושא המציג היבטים סביבתיים והיבטים כלכליים ולבחון באמצות כלים סטטיסטיים שונים את הקשר האפשרי בין ההיבטים הנ"ל. לפיכך, מצאתי כי נושא תיירות החורף בישראל הינו נושא שאינו נסקר רבות בספרות המחקרית וכי מרבית המאמרים העוסקים בנושא זה הינם כתבות בנושא אתרי תיירות בארץ ובעולם.
הכלי המרכזי המשמש במערך מחקר תיאורי לתיאור התפלגות של משתנים מסוים וגילוי קשרים בין תופעות- משתנים הינו הסקר.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. סקירת ספרות
2.1 תיירות חורף
2.2 ניתוח מאמר מרכזי - The power of environmental indifference. A critical discourse analysis of a collaboration of tourism firms
2.2.1 הקדמה
2.2.2 מבוא
2.2.3 תיאוריות שונות
2.2.4 אסטרטגית בחירת מקרה תיירות החורף
2.2.5 תוצאות המחקר
2.2.6 ניתוח ומסקנות המחקר
2.3 תיירות חורף בישראל
2.4 תיירות בהיבטים כלכליים
3. שיטת המחקר
3.1 משתני המחקר
3.2 מדגם המחקר
3.3 כלי המחקר
3.4 הליך המחקר
3.5 שיטת ניתוח הנתונים

4. פרק הממצאים
4.1 הענות משתתפי המדגם
4.2 סטטיסטיקה תיאורית של משתתפי המדגם
4.3 תיאור משתנה המחקר החדש- עמדות כלפי תיירות חורף
4.4 בחינת השערות המחקר
5. דיון ומסקנות
5.1 דיון
5.2 הצעה למחקר המשך
5.3 מגבלות המחקר הנוכחי
6. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

ישראל · טיול · חופשה · ענף התיירות · ביטחון · כלכלה · מטבע חוץ · חורף · שלג · אירופה · טיסות · אקלים · מזג אוויר · עמדות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תיירות חורף", סמינריון אודות "תיירות חורף" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.