תשואת השכלה גבוהה בישראל

תקציר העבודה:

פניה של מערכת ההשכלה הגבוהה השתנו רבות מאמצע שנות ה-90, עם ההתרחבות המואצת של המכללות, שהגבירה את הנגישות ללימודים גבוהים. תרומה מרכזית לשינויים במערכת ההשכלה הגבוהה הינה התרחבות מואצת ופתיחה של מכללות ציבוריות (מתוקצבות) ופרטיות (לא- מתוקצבות) ואקדמיזציה שלהן, וכן הקמת שלוחות של אוניברסיטאות זרות. כל אלו תמכו בגידול ניכר במספר הסטודנטים.
העלייה בתשואה להשכלה והתגברות הביקוש ללימודים גבוהים, בעקבות הגידול בחלקם של ענפי המשק עתירי הטכנולוגיה ושירותים שונים הזקוקים להון אנושי גבוה, הביאו לא רק להתרחבות המואצת של מערכת ההשכלה הגבוהה, אלא גם כפי הנראה להעמקת פערי האיכות בין המוסדות. פערים אלו הם תולדה של תהליכים אחדים: עלייה בסף הקבלה לאוניברסיטאות, הבדלים באיכות כוחות ההוראה ובסביבת הלימודים הנובעים הן מהצמיחה המהירה של המכללות, שחייבה קליטת סגל חדש ושימוש במרצים מן החוץ, והן מהניסיון של המוסדות להשכלה גבוהה לבדל את עצמם, ברמת המוסד וחוג הלימודים, כדי למשוך לשורותיהם סטודנטים - במיוחד כאשר שכר הלימוד במוסדות המתוקצבים אחיד.
לאור הדברים הנ"ל, מטרת המחקר הינה לבחון האם יש קשר בין השכלה גבוהה לבין גובה שכר של הבוגרים האקדמאים לאחר סיום לימודיהם. לפיכך, המחקר בנוי על פי השלבים הבאים: בחלק הראשון מוצגת הסקירה אשר תחילה סוקרת את ההשכלה הגבוהה בישראל. החלק השני בפרק הסקירה מתאר את התפתחות מוסדות הלימוד בארץ ואילו הלק השלישי סוקר את מקצועות הלימוד בישראל. חלק רביעי של הסקירה סוקר את מאפייני הסטודנטים בישראל ואילו חלק חמישי של פרק זה סוקר את השפעת ההשכלה הגבוהה על הפרט ותשואתה.
בחלק השני של עבודה זו מוצגת מתודולוגיית המחקר המציגה את שאלת המחקר, שיטת המחקר, כלי המחקר בו נעשה שימוש, שיטת איסוף נתוני המחקר וכן אוכלוסיית המחקר אשר נדגמה במחקר זה. בחלק השלישי של המחקר מופיע פרק הממצאים. פרק זה מציג מספר קטגוריות ניתוח על פי השערות המחקר השונות אשר מקבלות מענה באמצעות ניתוחים סטטיסטיים שונים וביניהם ניתוח סטטיסטיקה תיאורית להצגת ממצאים דמוגרפיים של משתתפי המחקר וכן ניתוח פירסון לבחינת השערות המחקר השונות.
בחלק הרביעי מופיע דיון המסכם את ממצאי העבודה תוך שילוב הממצאים האמפיריים תיאורטית עם הממצאים הספרותיים. חלק זה כולל את מגבלותיו של מחקר זה ומציע הצעות למחקרי המשך נוספים אשר רלוונטיים לסוגיה הנבחנת.
כלל השלבים שתיארתי לעיל באים לתת מענה הולם על שאלת המחקר המובילה את עבודה זו והיא: מהי תשואתה של ההשכלה הגבוהה והשפעותיה על הבוגר האקדמאי בישראל?
הבחירה לעסוק בנושא זה נובעת מתוך צורך אקדמי מהותי לבחון ולחקור את תרומתה של ההשכלה הגבוהה לפרט, הן בהיבטים סוציאליים והן בהיבטים חברתיים, זאת כאשר כיום המודעות להשכלה גבוהה הינה רבה בקרב כלל שכבות האוכלוסייה.

הכלי המרכזי המשמש במערך מחקר תיאורי לתיאור התפלגות של משתנים מסוים וגילוי קשרים בין תופעות- משתנים הינו הסקר. שאלון הוא אחד מדרכי ביצוע הסקר והוא הכלי בו יעשה שימוש במחקר זה.
מערך המחקר בו נעשה שימוש הוא מחקר כמותי.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. סקירת ספרות
2.1 השכלה גבוהה בישראל- רקע
2.2 מוסדות הלימוד
2.3 מקצועות לימוד בישראל
2.4 מאפייני הסטודנטים בישראל
2.5 תשואתה של ההשכלה הגבוהה בישראל

3. מתודולוגיית המחקר
3.1 משתני המחקר
3.2 מערך המחקר
3.3 מדגם המחקר
3.4 כלי המחקר
3.5 הליך המחקר ושיטת איסוף הנתונים
3.6 שיטות סטטיסטיות
4. ממצאים
4.1 סטטיסטיקה תיאורית משתתפי המחקר
4.2 בחינת השערות המחקר
5. דיון ומסקנות
5.1 דיון
5.2 מסקנות
5.3 מגבלות המחקר הנוכחי
5.4 הצעות למחקרי המשך
6. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

ישראל · השכלה גבוהה · לימודים · מכללות · אונברסיטאות · תשואה · שכר · משק · אקדמיה · חינוך · כלכלה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תשואת השכלה גבוהה בישראל", סמינריון אודות "תשואת השכלה גבוהה בישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.