הקשר בין רמת הערכה העצמית לבין רמת התוקפנות בקרב שוטרי מגזר ייעודי במשטרת ישראל

תקציר העבודה:

מטרת העבודה היא לסקור ולהבין לעומק את הקשר בין תוקפנות והתנהגות תוקפנית לבין הערכה עצמית בקרב שוטרים מהמגזר הייעודי ולהציב כחלק מנסיון לתת מענה וכלים להתמודדות לצורך מיגור תופעת האלימות בקרב שוטרים. חשיבותו של המחקר הינה בחיפוש אחר הקו המחבר בין רמת ההערכה העצמית של השוטר ונטייתו לתוקפנות. נמצא כי הקשר המשפיע באופן עמוק על קשת רחבה של התנהגויותיו, הישגיו, אושרו, קשריו החברתיים ותפקודו הכללי במהלך חייו (טל, 2006). הטענה הרווחת היא כי בעלי הערכה עצמית נמוכה,עשויים להיות תוקפניים במידה רבה יותר מבעלי הערכה עצמית גבוהה (Hourney, 1950). כמו כן ניכר כי אופן בחירת המקצוע תוך התייחסות לתפיסה נכונה של הערכה עצמית וקשרים לטיב ההתמודדות, מכתיב את התנהגות ורמת התוקפנות של שוטרים (טל, 2006).

שימוש השוטרים בכוח היא תופעה המושפעת ממכלול של גורמים הקשורים בשוטר עצמו, במאפייני תפקיד השוטר ובמשימתו המצבים בהם פעל וכדומה. מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין התנהגות התוקפנית ורמת הערכה העצמית בקרב שוטרי מגזר הייעודי (אגף חקירות ומודיעין ואגף מבצעים), (המרבים לבוא במגע עם האזרח\עבריין), במשטרת ישראל וכן לבחון את הגורמים המשפיעים אל תפיסת "העצמי" של השוטרים. חלוקת המשתתפים במחקר הייתה כזאת: שוטר חקירות אחד, שלושה בלשים ושישה שוטרי סיור ממשטרת קריית מלאכי. ממוצע גיל המשתתפים במחקר היה 29.3 [טווח הגילאים נע בין 24-37 שנים] עם סטיית תקן של 3.86 (3.86 (SD=כל המשתתפים היו אנשי בד"א [בעלי דרגות אחרות, שוטרי קבע אך לא קצינים]. ממוצע שנות ההשכלה היה 12.7, עם סטיית תקן של 1.15, ממוצע ותק השירות במשטרה של המשתתפים היה 6.9 שנים, עם סטיית תקן של 3.57 שנים.
המחקר הכמותי התבסס על שני שאלונים שחולקו ל-10 נבדקים ואילו המחקר האיכותני התבסס על ראיונות חצי מובנים, שהורכבו על ידי עורכי המחקר (בעזרת הידע שלהם על המשטרה) ושנערכו עם שני משתתפים מתוך העשרה שמילאו את השאלונים הכמותיים. הראיונות האיכותניים של שני המשתתפים במסגרת המחקר האיכותני תומללו על מנת לקבל תמונה מדויקת ככל הניתן לגבי הקשר בין רמת תוקפנות והערכה עצמית בקרב המרואיינים.
במחקר הכמותי, השאלון הראשון בדק את רמת תוקפנות והוא הורכב על ידי בוס ודורקה במקור (Buss & Perry, 1992), למטרת מדידת עויינות (BDHI) והוא שאלון דיווח עצמי הבנוי משמונה תתי סולמות (למטרת המחקר נלקחו שאלות רק משני סולמות הבודקים את תקיפה ורוגזנות). השאלון השני, שחובר על ידי החוקר רוזנברג (Rosenberg, 1965) בדק את רמת הערכה\ דימוי עצמי, והוא הורכב מעשר שאלות, וסולם ציונים הנע בין 1 ל 7, כאשר 7 יסמן את הערכה העצמית הגבוהה ביותר.

תוכן עניינים:
תקציר
1. מבוא
1.1. תוקפנות
1.2. הערכה עצמית
1.3. משטרת ישראל
1.4. הערכה עצמית ותוקפנות
1.5. השערת המחקר הכמותי ושאלת המחקר האיכותני
2. שיטה
2.1. משתתפים
2.2. כלים
2.3 הליך
3. ממצאים
3.1. ממצאים כמותי
3.2. ממצאים - מערך מחקר איכותני
4. דיון
4.1. דיון - מערך מחקר כמותי
4.2. דיון - מערך מחקר איכותני
4.3. סיכום
5. מקורות
6. נספחים

קטע מהעבודה:

תגים:

תוקפנות · הערכה עצמית · ביטחון עצמי · משטרה · שוטרים · אגרסיביות · אלימות שוטרים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הקשר בין רמת הערכה העצמית לבין רמת התוקפנות בקרב שוטרי מגזר ייעודי במשטרת ישראל", סמינריון אודות "הקשר בין רמת הערכה העצמית לבין רמת התוקפנות בקרב שוטרי מגזר ייעודי במשטרת ישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.